משרד התקשורת ממשיך בתעלולים של תמיכה באינטרסים של בעלי בזק

דף הבית >> עולם ה-ICT >> חדשות משרד התקשורת >> משרד התקשורת ממשיך בתעלולים של תמיכה באינטרסים של בעלי בזק
לא ברור למה שר התקשורת איוב קרא שואל את היועמ"ש אם מותר לו לעסוק בענייני בזק, בזמן שהמשרד, שהוא עומד בראשו, ממשיך לשפוך כסף על תהליך "השינוי הארגוני", שנועד כל כולו לשרת את בעלי בזק (שאול אלוביץ'), מה שמכונה כיום "תיק 4000". וזה רק קצה הקרחון של פרשיות השחיתות. חשיפות מדהימות חדשות. 
מאת: אבי וייס, 25.3.18, 20:12איוב קרא

כבר ניתחנו לא אחת כיצד משרד התקשורת ממשיך להתנהל "כאילו כלום" (למשל כאן, כאן וכאן), ופועל מחוץ לכל מסגרת של חוק, תקנה או נורמה.

החמור מכך, המשרד ממשיך בתכנית "להעצמת שאול אלוביץ'" מה שמוכנה "תיק 4000", "כאילו כלום".

כבר חשפנו בהרחבה כיצד נושא "השינוי הארגוני", מעבר למימוש הרצון האישי (שבוצע בפועל) לקידום אישי של שמילה מימון, היה "שם קוד" לתכנית אחרת לחלוטין והיא: "סגירת מעגל השוחד", מה שמכונה "תיק 4000". הוכחנו "שחור על גבי לבן" וגם על פי דו"ח מבקר המשרד, ש"השינוי הארגוני" במשרד התקשורת נועד למטרה אחת בלבד: לשנות את הרגולציה, שמשרד התקשורת מיישם בפועל בשוק התקשורת (מפורט כאן, כאן וכאן), לרגולציה "מבוססת תשתיות", כהגדרת המנכ"ל דאז, שלמה פילבר, וכדי לענות רק על הבקשות והצרכים של בעלי בזק

לכן שלחתנו ביום 20.3.18 בדחיפות את השאלה הבאה להנהלת משרד התקשורת:
"משרד התקשורת ביקש וקיבל אישור חשכ"ל להתקשרות המשך ללא מכרז עם רותם אסטרטגיה, כדי להשלים את "השינוי הארגוני". אמנם, לא מדובר בתוספת תקציבית מאוד משמעותית, אך מדובר בניצול מעל 210 שעות ייעוץ ותשלום עבורן. כמובן, שהמשרד הסתיר מהחשב הכללי באוצר את דו"ח מבקר המשרד, שנחשף ונותח ב-Telecom News בהרחבה, ממנו עולה בבירור, שלכל הפחות מדובר במהלך כושל, שאין מקום לבזבז עליו ולו שקל אחד נוסף מכספי הציבור.

מה גם, שעולה חשש ממשי מהודעת המשרד עצמו, שכל השינוי הארגוני הזה ותהליכי השוחד שנלוו לו, נועדו לקדם את יחסי השוחד (כפי שעולה מ"עד המדינה" מנכ"ל משרד התקשורת, שיזם את כל המהלך המפוברק הזה), שנוצרו בין צמרת משרד התקשורת עם צמרת קבוצת בזק ובראשה שאול אלוביץ', תחת מסווה של "שינוי מיקוד הרגולציה לתשתיות". זאת, בלי ששר התקשורת באותה עת אישר בכלל את תהליכי "השינוי הארגוני", שבגינו רותם אסטרטגיה קיבלה ותמשיך לקבל כסף ממשלם המיסים, על כלום (כלומר: על תהליך, שנולד כדי לייצר תהליכי שוחד עבור צמרת המשרד).
הייתכן?"


תגובה לא הצלחנו לקבל, לא שלא ניסינו. די ברור למה. ככל שנקבל תשובה, נעדכן בהתאם. לא להיות במתח, הסיכויים שנקבל תגובה הם כמו הסיכויים שאסע כעת לנתב"ג ואקח טיסה ישירה לשמש (זה לא מסוכן, אם טסים בלילה).

וזה עדיין לא הכל, יש לנו השערה (עם מידע), שהשחיתות, שקשורה למשרד התקשורת, לא הייתה רק בענייני בזק. אולי היא גם  קשורה לענייני עיריית ירושליים.

לכן שלחנו ביום 16.3.18, את השאלה הדחופה הבאה לצמרת משרד התקשורת:
"אודה להתייחסותכם לפסקה הבאה:
האם פרשת השחיתות בעיריית ירושלים, שנחשפה בימים אלה תגיע עד למשרד התקשורת?
מהחומר, שאושר לפרסום עולה, שחלק מהחשדות הן לגבי שיפוצים, שבוצעו בבניין הדואר המרכזי ההיסטורי ברח' יפו בירושלים, שמיועד לשימור. הבניין נמצא בבעלות משותפת של דואר ישראל, בזק ומשרד התקשורת (השלוחה הירושלמית של משרד התקשורת, לרבות המשרדים של שר התקשורת ומנכ"ל המשרד).
היזמים קנו את חלקה של חב' בזק בבניין לשימור והפכו חלק ממנו למלון ("מלון כורש"). הטענה היא, שההיתרים לשיפוץ במבנה ההיסטורי והשיפוצים עצמם נעשו שלא כדין ותוך תשלומי שוחד למעורבים בפרשה החמורה הזו.
מהפרסומים עולה, שחברת הדואר התלוננה על העבודות בבניין וכך גם קבוצת אדריכלים הרוצים להבטיח שמירה על המבנים ההיסטוריים המיועדים לשימור בעיר.
איפה היה משרד התקשורת, שתחת אפו ובבניין בו הוא שוכן בוצעו שיפוצים כה נרחבים ולכאורה בניגוד לחוק (ליתר דיוק: היכן היו תמי לשם, סמנכ"לית למינהל ומשאבי אנוש דאז ורונית בן טל הכפופה לה והמופקדת על הנכסים והלוגיסטיקה של משרד התקשורת)? מדוע הן "עצמו עיניים" נוכח עבודות השיפוץ הנרחבות, שבוצעו במבנה הנמצא גם באחריותן? הן לא שמו לב לזה? ואם תגידו, שמהפרסומים עולה, שחלק מהעבודות בוצעו שלא בשעות שגרתיות, כדי לחמוק מפקחי העירייה ומהשכנים, הרי כפי שנחשף בדו"ח מבקר הפנים של משרד התקשורת ופורסם ב-Telecom News, דו"ח שבכלל לא דנו בו, עובדי אגף מינהל ומשאבי אנוש במשרד (לרבות רונית בן טל) זכו וזוכים לתשלום "כוננויות" עבור שעות רבות, שהם נמצאים\ות שלא בעבודה אך כביכול עומדים\ות לרשות המשרד, שלא לדבר על עובדי המנהלה, שקיבלו "רכב צמוד בשביל "הכיף" וגם "שעות נוספות" "בלי הכרה" (לעיתים עד כ-80 שעות נוספות בחודש). ולמרות כל זאת, שיפוצים אדירים בבניין בו הם יושבים, שנמשכו שנים, נעשו בלי שהן הרגישו בכך? מוזר ומדאיג גם יחד". 

תגובה לא הצלחתי לקבל. ככל שאקבל תגובה אעדכן בהתאם. את הבדיחה על הטיסה לשמש אתם כבר מכירים. 

זה עוד לא הסוף...  נדמה, ש"השינוי הארגוני" הוא "בור בלי תחתית" של עבירות... 

לכן, ביום 25.3.18 שלחתי לצמרת נש"מ את השאלה הדחופה הבאה:
"במסגרת חשיפת Telecom News (כאן, כאן, כאן וכאן) את ממצאי דו"ח מבקר הפנים של משרד התקשורת אלון זולר (הדו"ח הנוגע לעניינו - כאן) בנוגע לכשלים הרבים, שנפלו ב"שינוי הארגוני", שהתרחש במשרד התקשורת, נחשף, בין היתר, שחור על גבי לבן, בדו"ח המבקר, שהסמנכ"לית הבכירה למינהל ומשאבי אנוש דאז, תמי לשם, הבטיחה שלא כדין 2 שדרוגים: שדרוג אסור של 2 דרגות בבת אחת ליו"ר ועד העובדים התל-אביבית דאז, אביבה שלמה וכן, שדרוג אסור נוסף לעובד, שאמור היה לעבור לתפקיד אחר ולכן מחויב היה להתחרות במכרז.
 
מעבר לעובדה, שההתחייבות לשדרוג האסור נעשתה עבור מי שכיהנה כיו"ר ועד עובדים ת"א (של משרד התקשורת) בעיתוי רגיש של "שינוי ארגוני" הדורש מו"מ עם העובדים, הרי שעפ"י תקנות שירות המדינה (התקשי"ר) הבטחת שדרוג אסור ללא אישור הממונה על השכר באוצר, מהווה עבירת משמעת חמורה, שדינה סילוק מהארגון לצמיתות, מה גם, שהבטחת השדרוג האסורה בוצעה ע"י הסמנכ"לית למינהל ומשאבי אנוש בכבודה ובעצמה, שאמורה להכיר את החוק והתקשי"ר ולהוות "שומרת סף" למניעת מעשים כגון אלה.
 
יודגש, שעצם הבטחת השדרוג האסור מהווה עבירת משמעת חמורה כאמור ואין צורך ,שהשדרוג הפסול ייצא לפועל. במקרה דנא של הבטחת השדרוג האסורה ע"י תמי לשם, הדבר נחשף מבעוד מועד ע"י Telecom News וע"י מבקר הפנים של המשרד (ראה עמודים 29 ו-30 בדו"ח שלו), אככל הנראה לא היה מודע לעובדה, שמדובר בעבירת משמעת חמורה (או שמסיבותיו, החליט להקל על תמי לשם), ולכן לא דיווח עליה לאגף המשמעת בנציבות שירות המדינה כנדרש, והסתפק בכך, שתמי לשם הודיעה לו, ש"לאחר בדיקה חוזרת" היא חוזרת בה מכוונתה זו.
 
בכל מקרה, המנכ"ל דאז (שלמה פילבר) השיג את "הסכמת הוועד" ל"שינוי הארגוני" ללא כל תנאים או דרישה הטבות לעובדים (כמקובל בשירות המדינה, שבעת, שמבוצע שינוי ארגוני משמעותי, העובדים מקבלים בונוס, או תוספת שכר, או פיצוי), כשבישיבה, שבה ניתן האישור של ועד העובדים למהלך, הייתה נוכחת רק חברת ועד עובדים אחת: זו שהובטח לה הקפצה בתפקיד קידום ב-2 דרגות... כך, הבטחת הקידום השיגה את מטרתה והשינוי הארגוני יצא לדרך בתאריך שהיה מתוכנן ע"י המנכ"ל.

לאחרונה, נחשף בכלי תקשורת שונים (ראה לדוגמא "דה-מרקר": "מנכ"ל הרשות לשיקום האסיר לשעבר נפסל לעבודה ברשות לצמיתות"), שלאחר חקירה, שנערכה ע"י היחידה לחקירות שכר במשרד האוצר, הרשיע בית הדין [למשמעת] את מנכ"ל הרשות לשיקום האסיר במסגרת הסדר טיעון בכך, שהבטיח 2 שדרוגים שלא כדין, וחרף העובדה, שהבטחת השדרוגים האסורה לא יצאה לפועל, קבע בית הדין, שמדובר בעבירה חמורה ולכן יש לנזוף במנכ"ל הרשות והוא נפסל לצמיתות מלשמש בכל תפקיד בארגון.

בהתייחס ספציפית לתמי לשם, היא אמנם יצאה לגמלאות ממשרד התקשורת, אך היא עדיין מקבלת משכורת ממשרד התקשורת בהסדר מיוחד של הנציבות, שנעשה עמה לרגל פרישתה, והיא גם מקבלת משכורת ממקום עבודה החדש, שגם הוא נמצא במסגרת המנגנון הממשלתי: בוועדת הבחירות המרכזית של הכנסת. כך, שהתקשי"ר עדיין חל עליה, לפחות עד סוף 2018.
 
יודגש, שהבטחת השדרוגים האסורה במשרד התקשורת אף עולה בחומרתה על זו שנחשפה ב"רשות לשיקום האסיר", שכן, כאמור, אחד השדרוגים האסורים במשרד התקשורת הובטח ליו"ר ועד העובדים ת"א של משרד התקשורת, בעיצומו של "שינוי ארגוני" מאוד משמעותי (מכל ההיבטים) וכן, בעוד שברשות לשיקום האסיר ההבטחות השדרוג האסורות ניתנו ע"י המנכ"ל, אך נתקלו בהתנגדות של הסמנכ"לית למינהל של הרשות, שמילאה את תפקיד "שומרת הסף" כראוי, הרי שבמשרד התקשורת הבטחות השדרוג האסורות נעשו ע"י הסמנכ"לית הבכירה למינהל ומשאבי אנוש בעצמה, בידיעת המנכ"ל. כך, ששניהם היו שותפים למזימה הזו, שנועדה לקבל את הסכמת ועד העובדים ל"שינוי הארגוני", שזה למעשה היה כיסוי ו"שם קוד למבצע", שנחקר כיום תחת השם "תיק 4000".
 
כידוע, המנכ"ל (שלמה פילבר) נמצא כעת במעמד של "עד מדינה" עם הסכם חתום לגבי עתידו. כך, שלא ניתן להעמידו לדין משמעתי על עבירה זו (גם אם היה שותף לה). רק תמי לשם אמורה להיחקר ובעקבות החקירה ולאור ממצאיה - לעמוד לדין משמעתי, בדיוק כפי שהתרחש בסיפור של "הרשות לשיקום האסיר".
 
לא ניתן להתעלם מהתוצאה האומללה העכשווית  של "השינוי הארגוני", שיצא לפועל רק בזכות הבטחת הקפצה ב-2 דרגות ליו"ר ועד העובדים (דאז) של ת"א, ובכך זה סלל את הדרך למנכ"ל לממש את התהליכים, שיצר עם שותפים נוספים במשרד, כדי לעזור לקבוצת בזק ובעליה (מה שמצוי כיום בחקירה פלילית). המהלך הפסול הזה דורש מיצוי כל ההליכים המשמעתיים הנדרשים כנגד תמי לשם, שכן - מדובר ביוזמה שלה".

תגובת דובר נציבות שירות המדינה הייתה מהירה ביותר והתקבלה כשעה לאחר שליחת השאלה:
"העברתי את טענותיך לאגף המשמעת. הם ילמדו אותן ואת משמעותן."

נעדכן את קוראינו מה היו תוצאות הבדיקה באגף המשמעת של נש"מ, כשנקבל.

יש עוד חשיפות, אבל נשאיר אותן למחר... 
 
משרד התקשורת



 
 
Bookmark and Share