מה נתח השוק של בזק בשוק הטלפוניה הפרטית והעסקית ולמה הנתונים נעלמו?

דף הבית >> חדשות >> חדשות השוק הקווי >> מה נתח השוק של בזק בשוק הטלפוניה הפרטית והעסקית ולמה הנתונים נעלמו?
לא ברור מה עובר על משרד התקשורת, אבל ברור שיש בו תזזיות מאוד מוזרות. למשל: הבוקר עלה לאתר משרד התקשורת דו"ח של מינהל הכלכלה של המשרד בנושא "נתח השוק של חברת בזק בתחום הטלפוניה", מסמך הזוי לחלוטין, שנעלם מהאתר די מהר וללא כל הסבר. ניסיון לחשיפת התעלומה. המסמך שנעלם מפורסם כאן. עדכון: המסמך חזר לאתר. 
מאת: אבי וייס, 16.5.18, 20:20עופר רז דרור

במשרד התקשורת יש סמנכ"ל בכיר לכלכלה ותקציבים (שכעת נקרא "מינהל כלכלה") בשם עופר רז-דרור (בתמונה משמאל), שנכנס אך לאחרונה לתפקיד החדש, אחרי שמינויו אושר שנית, אחרי ערר, שהוגש בעניינו. יש גם מנכ"ל חדש (נתי כהן). לכן ציפינו, שיהיה שינוי גם בעניין הפסקת הוצאת מסמכים כלכליים הזויים ותלושים מכל מציאות, כפי שמשרד התקשורת היה נוהג במשך שנים, בכל תקופת כהונתו של הסמנכ"ל הקודם לכלכלה - הרן לבאות, שפרש מתפקידו בסוף 2016. 

אולם, מתברר שטעינו. אחד הדוחו"ת הכי הזויים, שהרן לבאות היה נוהג לפרסם מפעם לפעם בעשור החולף היה הדו"ח על "נתח השוק של חברת בזק בתחום הטלפוניה הפנים ארצית הנייחת" (בחלוקה לטלפוניה פרטית וטלפוניה עסקית).

את הדו"ח ההזוי הזה ניתחנו לעומק לא פעם בעבר, למשל במאמר הנוקב המדבר בעד עצמו: "יצרן המספרים" מכה שנית ומפרסם נתוני שוק התקשורת בלי כל קשר למציאות.

יודגש, שמדובר בדו"ח מאוד קריטי, כי ממנו נגזרת הרגולציה הכוללת על חברת בזק, שמוכרזת כמונופול בתחום הטלפוניה ונגזרת ממנו רגולציית "השוק הסיטונאי" במיוחד בתחום הטלפוניה, תחום העומד בצל מחלוקות משפטיות מאוד עמוקות, שנידונו גם בבג"ץ.

זיהינו מזמן, שהדו"ח ההזוי הזה היה הרקע והבסיס להתפתחות השחיתות ושלל העבירות הפליליות, שבוצעו בצמרת משרד התקשורת בהקשרים של בזק (ובמיוחד ע"י "עד המדינה" שלמה פילבר, כעולה מהצעדים שנקט, בעניין הטלפוניה של בזק והשוק הסיטונאי, למשל: כאן, כאןכאן וכאן, חלקם ביחד עם שמילה מימון).

הסבר נרחב על הקשר בין הדו"ח הזה והליכי השחיתות, שנולדו במשרד, מצוי במאמר המדבר בעד עצמו: "כיצד מגיעים מניתוחים סטטיסטיים מוטעים של שוק התקשורת לשחיתות". חשוב להבין, שמדובר בכשל עצום ממדים, שמוביל לכך, בין היתר, ששום סעיף בתכנית העבודה השנתית של משרד התקשורת לא מתבצע מזה שנים

הבוקר (16.5.18) עלה לאתר משרד התקשורת בדיוק אותו דו"ח הזוי וממוחזר של הרן לבאות, אבל הפעם בחתימתו של עופר רז דרור, לגבי נתוני מחצית 2016 עד סוף 2017, דו"ח המצביע על כך, שכביכול חלקה של בזק בתחום הטלפוניה בשוק עלה בסוף 2017, גם בתחום הטלפוניה הפרטית וגם בתחום הטלפוניה העסקית.

היות והמסמך הזה נעלם באופן מסתורי מאתר משרד התקשורת (אני ממתין להסברים למה. להערכתי, אולי המנכ"ל הורה להוריד אותו), זמן קצר לאחר שהוא עלה לאתר, אני מצרף בלינק כאן את העתק הדו"ח לטובת קוראינו, שלא יכולים לראות את הדו"ח הזה כרגע באתר משרד התקשורת. 

עדכון 17.5.18, 09:20תגובת משרד התקשורת: "הדו"ח היה נגיש לכולם אתמול באתר. הסיבה שהדו"ח ירד היא בשל כשל טכני בלבד. הדו"ח עלה חזרה הבוקר. כל תיאוריה אחרת איננה נכונה ומשוללת כל יסוד של אמת".

מה הזוי בדו"ח הזה על חלקה של בזק בשוק הטלפוניה?
למי שלא קרא את הלינקים הקודמים, עם ההסברים לגבי הדו"חות ההזויים של הרן לבאות, שהדו"ח הנוכחי הוא המשך ישיר ובאותו קו בדיוק, אתמצת כאן את הטיעונים העיקריים לכך, שדו"ח משרד התקשורת הזוי ושגוי לחלוטין, בכמה משפטים ברורים:
  • חלקה של בזק בשוק הטלפוניה הפרטי והעסקי נמצא בירידה תלולה ולא בעלייה. זו המציאות, שאני מכיר היטב וכל מי שמציג נתונים אחרים, הוא פשוט בדאי ושקרן כרוני, שיש לשקול לסלק אותו מתפקידו הציבורי, אם הוא מציג נתונים שקריים כאלה, שנועדו לשרת רק את מתחרותיה של בזק. הסיבות לירידה הזו בחלקה של בזק בשוק הטלפוניה הקווית מאוד ברורות: 1) הציבור עובר, מזה שנים, בהמוניו, לדבר בבית בסלולר, במקום בטלפוניה הקווית ולכן כמות קווי הטלפון הישנים של בזק נמצאת בירידה מתמדת, מול עליה בחיבורי VoB של מתחרותיה של בזק, כולל VoB מבזק בינלאומי, שנמדד בדו"ח כחלק מהטלפוניה של בזק. 2) מדידת חלקה של בזק בטלפוניה במגזר העסקי על פי "צירי PRI" (כלומר חיבורי ISDN), היא פשוט בדיחה. למיטב ידיעתי, מזמן בזק היא לא מונופול כזה חזק (כמו המוצג בדו"ח), בתחום הטלפוניה העסקית. זאת, משום שהשוק העסקי מזמן עבר לשירותי IP בענן וב-Hosting ושאר טכנולוגיות טלפוניה חדשות, שלא נמדדות ע"י משרד התקשורת, שכנראה לא שמע, שעולם ה-ICT (כולל עולם הטלפוניה העסקית) התקדם לעידן ה-IP ושירותי הענן. 
  • על פי תפיסת העולם הרגולטורית של השר איוב קרא, שעקרונית אני מסכים עימה (אם הייתה עוברת שימוע ציבורי וחקיקה מתאימה), אין הבדל בין טלפוניה קווית לטלפוניה סלולרית, כי כמעט הכל זה טלפוניה סלולרית (גם רוב השיחות לקווים נייחים, מקורם בטלפוניה סלולרית). השר מימש זאת בהחלטותיו בחודש החולף לגבי פריסת הוט. ראה פירוט במאמר: "חיסול כל מה שהיכרנו בשוק התקשורת בגלל הדחף לעזור להוט". ההחלטה של השר היא למעשה המשך ישיר לשימוע, שלא התממש, שמשרד התקשורת עצמו ערך לרגולציה חדשה שהציע, שתאפשר ניוד מספרים בין הקווי לסלולרי (מפורט במאמר:  "בשביל מה צריך ניידות מספרים בין נייח ונייד? תרגיל חדש נולד". אולם, רק לפני 3 ימים, ההחלטה הבלתי חוקית הזו של השר איוב קרא נדחתה (ולמעשה בוטלה), ביוזמה ברוכה של המנכ"ל החדש (ראה כאן). כלומר: כרגע, ביטול הקו המפריד בין תשתיות תקשורת קווית לתקשורת סלולרית, מנקודת מבט של הרגולציה, טעון שימוע ורק אחריו תתקבלנה החלטות. לכן, פרסום נתונים על חלקה של בזק בשוק הקווי בעת הזו, עם נתונים הזויים ושקריים לחלוטין, פוגע ביכולת של השר והמנכ"ל לבצע שימוע נכון ונקי משיקולים זרים, בעניין חשוב זה. 
  • יתרה מכך. בעולם המערבי ובמיוחד באירופה, הרגולציה על חברות הבזק מזמן השתנתה (כאן), ובאופן ספציפי בנוגע לבריטניה, שאחריה הרגולציה הישראלית עקבה בעבר בבניית רגולציית "השוק הסיטונאי", כללי ה"שוק הסיטונאי" בוטלו שם על הטלפוניה של חברת הבזק הבריטית (כאן). כך, שלהמשיך עם עקרונות מיושנים ולפרסם נתונים, שקשורים לעקרונות הישנים הללו, כאילו לא קרה כלום בעשור האחרון, עם פרסום דוחו"ת רשמיים הזויים, שמבוססים על נתונים חסרי כל קשר למציאות, זה פשוט חוסר אחריות חמור של הסמנכ"ל הבכיר לכלכלה הטרי של משרד התקשורת. 



 
 
Bookmark and Share