הקנס הגבוה ביותר של הרשות להגנת הצרכן על חב' לירף העוסקת בשיווק טלפוני

‏הקנס הגבוה ביותר, שהטילה הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן על עוסק, הוטל על חב' לירף העוסקת בשיווק טלפוני ואינטרנטי לצרכנים ביניהם קשישים
מאת: מערכת Telecom News, 30.5.18, 13:03
 
ככה לא משווקים ומוכרים! הקנס העצום הוטל על החברה כי נקטה בתהליך השיווק והמכירה בפעולות של הטעיה ובהשפעה בלתי הוגנת כלפי הצרכנים. גובה העיצום מדגיש את חומרת ההפרות, שנעשו ע"י החברה. איך נעשו תהליכי השיווק הפסולים?

הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן הודיעה לחברת לירף - בי.אל.פי (ישראל) בע"מ על כוונתה להטיל עליה עיצום כספי בסך 10,394,000 ₪. כוונת החיוב נשלחה למנכ"ל החברה רפי פרידמן.

מדובר בעיצום הגבוה ביותר, שהרשות הטילה על עוסק, גובה העיצום מדגיש את חומרת ההפרות שנעשו ע"י החברה. לחברה אין הפרות קודמות ולכן העיצום הכספי יופחת ב-20% בהתאם לתקנות הגנת הצרכן. יודגש ,שלחברה קיימת זכות טיעון עפ"י הוראות חוק הגנת הצרכן לטעון הן כנגד הכוונה להטיל עיצום כספי והן לעניין סכומו וזאת בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה.

החקירה החלה בעקבות עבודת מודיעין ותלונות רבות, שהתקבלו מצרכנים, מהחקירה עולה כי:

חברת לירף פנתה למספר רב של צרכנים באמצעות שיחות טלפון יזומות (טלמרקטינג) כדי לבצע עסקאות מכר מרחוק, ובנוסף הפעילה 2 אתרי אינטרנט www.liraf.co.il, www.majnoon.co.il בהם הציעה לצרכנים הצעות לקניית מוצרים שונים.

שיחות המכירה התבצעו תוך יצירת רושם, שהצרכנים זכו בפרס או בהטבה מסוימת. הצרכנים הוטעו לחשוב, שמדובר במתנה, במימוש נקודות של חברת אשראי, או בפרס לרגל מאורע כלשהו. לעיתים נטען, שיש לממש את ההטבה באופן מידי ובתשלום דמי משלוח בלבד. כל אלה, טענו הנציגים, מקנים לצרכן את הזכות לרכוש לכאורה מוצרים יקרי ערך בהנחות משמעותיות.

במקרים שונים הצרכנים הוטעו לחשוב, שנציגת חברת לירף היא נציגת חברת האשראי שלהם או כפועלת מטעמה וטענו, שלצורך מימוש הנקודות על הלקוח למסור את מספר כרטיס האשראי שברשותו, שפרטיו נמצאים בידי החברה, תוך אמירות כגון: "זה המתחיל בספרות 4580", כשבפועל כל כרטיסי האשראי של חברת ויזה מתחילים בספרות הללו.

נציגי החברה טשטשו בפני הצרכנים את מהותה של העסקה, שכרוכה לרוב בתשלום אלפי ש"ח. במקרים רבים מסרו הנציגים מידע מטעה מתוך מטרה להתקשר בעסקה עם הצרכנים, רובם קשישים. כך, נציגי החברה טענו, כי שכנים, שגרים בסמיכות אל הצרכן, ביצעו עסקה דומה, שיום ההולדת של הנציג חל בדיוק ביום של הצרכן, ששמם זהה לשם הצרכן וכו'.

במקרים, בהם סרבו הצרכנים לביצוע עסקה, פנו אליהם הנציגים פעם אחר פעם בהפרשים של ימים ספורים ואף דקות בודדות. ברובם המוחלט של המקרים, גם בקשות מפורשות של הצרכנים לחדול מהתקשרויות אלה לא נענו. ברובם המוחלט של המקרים החברה בחרה להזדהות בשמות פיקטיביים דוגמת: לימיטה, המוקד הארצי, הבקרה ובמקרים מסוימים אף נמנעה מלהזדהות בשם החברה למרות בקשות מפורשות של הצרכנים.

באופן גורף, נציגי החברה לא מסרו לצרכנים טרם ביצוע העסקה את כל פרטי העסקה בשיווק מכר מרחוק כנדרש לפי החוק, לרבות: פירוט סכום החיוב החודשי, מספר תשלומים, שיעור הריבית, האחריות על הטובין ותנאי הביטול של העסקה. לאחר ביצוע העסקה, נשלחה חשבונית אך לזו א פירטה את הנדרש ממנה במסמך גילוי עפ"י החוק, ואף הטעתה את הצרכנים בתנאי הביטול, שהחוק מקנה להם.

אניטה יצחק, (בתמונה למעלה), סגנית הממונה על הרשות וראש אגף חקירות ומודיעין: "מדובר בעיצום הכספי הגבוה ביותר, שהרשות הטילה עד כה. הסכום הגבוה מדגיש את ההפרות הרבות, שנעשו ע"י חברת לירף. מדובר בפגיעה בהיקף רחב מאוד, מאות הפרות כלפי עשרות צרכנים. חומרי החקירה חשפו מקרים קשים מאוד של ניצול הצרכנים ברובם קשישים. הרשות נחושה למצות את הדין עם כל עוסק הפועל תוך פגיעה וניצול של ציבור הצרכנים".
 
עו"ד מיכאל אטלן, (בתמונה משמאל),הממונה על הרשות: "טלמרקטינג לעצמו הוא כלי שיווקי לגיטימי. אבל טלמרקטינג אגרסיבי ופוגעני בכלל, וכנגד אוכלוסיות פגיעות בפרט, הוא מכת מדינה בישראל כמו במדינות רבות אחרות.

כל יחידות הרשות תורמות למאבק להסדרת התחום - במודיעין, באכיפה, בהטלת העיצומים, בליווי המשפטי ובקידום תיקוני חקיקה, במחקר הכלכלי, במחקר ההשוואתי ובזירה התקשורתית.

בטוחני ,שריכוז המאמץ הגדול בנושא מתחיל כבר לתת את אותותיו וסופו ליצור שינוי דרסטי במציאות העגומה הזאת".      
 
סעיפי חוק הגנת הצרכן לפיהם החברה נמצאה מפרה:

• סעיף 2(א)(6) –      איסור מסירת מידע העלול להטעות את הצרכן בכל עניין מהותי (זהות נותן השירות נחשב

למידע מהותי).

• סעיף 2(א)(13) – איסור מסירת מידע העלול להטעות את הצרכן בכל עניין מהותי (מחיר העסקה, תנאי

האשראי ושיעור הריבית נחשבים למידע מהותי).

• סעיף 2(א)(21) – איסור מסירת מידע העלול להטעות את הצרכן בכל עניין מהותי (תנאי ביטול העסקה

נחשבים למידע מהותי).

• סעיף 3(ב)(4) –      איסור ביצוע פניות חוזרות ונשנות לצרכן כדי לקשור עסקה, אף שהצרכן הביע במפורש את

רצונו להימנע מכך, מהווה השפעה בלתי הוגנת.

• סעיף 3(ב)(8) –      איסור אספקת נכס לצרכן בתשלום שלא על פי בקשתו המפורשת, מהווה השפעה בלתי הוגנת.
• סעיף 3(ב)(9) –      יצירת רושם לצרכן כי קיימת הטבה כלשהי כשבפועל לא קיימת הטבה, מהווה השפעה

בלתי הוגנת.

• סעיף 14ג(א) –       בעת ביצוע עסקת מכר מרחוק יש לספק לצרכן פרטים באשר לזכות ביטול העסקה ולאחריות

הניתנת על המוצרים.

• סעיף 14ג(ב) –       בעת ביצוע עסקת מכר מרחוק יש לספק לצרכן מסמך גילוי הכולל פרטים אודות העסקה.
• סעיף 14ה(ב) –       בעת ביטול עסקה, יחזיר העוסק לצרכן בתוך 14 ימים את הכספים שנגבו מהצרכן, יבטל את

החיוב, יספק לצרכן עותק מהודעת הביטול, ולא יגבה סכום כלשהו מעבר לדמי הביטול הקבועים בחוק.

צילום תמונות: שאולי לנדנר