Telecom News - למה צריך (שוב) לפברק חתימה של השר בנוגע למחירי הטלפוניה של בזק?

למה צריך (שוב) לפברק חתימה של השר בנוגע למחירי הטלפוניה של בזק?

דף הבית >> עולם ה-ICT ותקשורת >> חדשות משרד התקשורת >> למה צריך (שוב) לפברק חתימה של השר בנוגע למחירי הטלפוניה של בזק?
כמעט כל כלי התקשורת תיארו את החלטת משרד התקשורת בעניין מחירי הטלפוניה ב"שוק הסיטונאי" של בזק, כמהלומה קשה לבזק והפסד חזוי של מאות מיליוני ש"ח לשנה לבזק. "לא דובים ולא זבובים". "הרמת מסך" מאחורי עוד פברוק בלתי חוקי של צמרת משרד התקשורת, שלא יוביל לשום מקום טוב ומועיל לציבור (אולי לחדרי החקירות...). 
מאת: אבי וייס, 9.6.18, 18:33נתי כהן

למשרד התקשורת הישראלי הייתה "הזדמנות פז" לחסל את "הרווחיות העודפת" של בזק בטלפוניה (במצטבר כ-16 מיליארד ש"ח מאז 2002), אבל ראשי משרד התקשורת בחרו, משום מה, במסלול אחר לגמרי, תוך זניחת ההשקעה העצומה, שנעשתה במשרד, בשימוע שפורסם לנושא זה ב-2017.

ראשי המשרד בחרו (בכתבה הבאה נחשוף בדיוק מי מוביל את המהלכים הללו ולמה, רמז "עבה כפיל" יש לכך בפסקה האחרונה למטה), במסלול, שהחל בהחלטה מוזרה ביותר מלפני שבועיים, בנושא של מחירי הטלפוניה הרגילים של בזק (מנותח בהרחבה כאן, עם לינקים ל-14 כתבות קודמות המנתחות את הטיפול המצוי והרצוי בתחום הטלפוניה של בזק), וראשי המשרד המשיכו בהחלטה עוד יותר מוזרה, שיצאה לציבור בהודעת בזק לבורסה ביום 6.6.18, בעניין מחירי הטלפוניה של בזק ב"שוק הסיטונאי".

כמעט כל כלי התקשורת תיארו את ההחלטה הזו "כמהלומה" על הראש של בזק (היו שנתנו לזה תיאורים מאוד ציוריים) וצפי לנפילה של מאות מיליוני ש"ח לשנה בהכנסות של בזק מטלפוניה. הבעיה: "לא דובים ולא זבובים". פשוט - "סיפורי פוגי".

גם אם נניח, שההחלטה הזו תצא לפועל במלואה ובזמן (מה שלא נראה כעת סביר), היא תהיה שולית ביותר (גם לפי הניתוח של גלובס) מבחינת היקף ההכנסות של בזק. "הגבינה כבר זזה" ומשרד התקשורת לא הבחין בכך.

להערכתי, כל הכותבים והפרשנים (כולל כמה אנליסטים מבתי השקעות מכובדים), פשוט לא קראו את המסמך המקורי, שפורסם באתר המשרד, רק אחרי שבזק חשפה את הנושא ולאחר שאנו נדנדנו לצמרת המשרד "לנהוג בשקיפות", לפי הבטחת המנכ"ל החדש (יחסית), נתי כהן (בתמונה למעלה משמאל)... 

היות ואני עוסק בנושא הזה שנים ו"מריח ספינים מקילומטרים", הכתבה אצלנו בנושא הזה (עוד לפני שקראתי את המסמך המקורי, שכאמור עלה לאתר המשרד רק כמה שעות אחרי הודעת בזק), הייתה עם כותרת אחרת לגמרי, ממה שנכתב בשאר כלי התקשורת. זו הכותרת שלנו: "משרד התקשורת משנה שוב כיוון ונטפל לבזק בהחלטה לא חוקית". ציינתי במפורש, שהסיכויים למימוש ההחלטה הם קרוב לאפס וממילא העניין החמור הזה דורש עוד בירורים, חקירות (ואולי דיונים בבג"ץ). 

למה הייתי בטוח, שזה ספין לא חוקי, עוד לפני שראיאיוב קראתי את המסמך המקורי ממשרד התקשורת? מפני שזה קרה יותר מפעם אחת בעבר (תזכורת לכמה מקרים דומים - בהמשך המאמר), ומפני שעל פי חוק התקשורת (הצילום של החוק מובא בנספח בתחתית הכתבה למי שמתעניין), מי שמוסמך להחליט על תעריפי הטלפוניה של בזק, או שינויים בתעריפים הללו, הם רק שר התקשורת ביחד עם שר האוצר. אי אפשר "להאציל סמכויות" לאיש בעניין זה. ככה החוק, וזה ממש לא דבר חדש.

היות ושר התקשורת איוב קרא, (בתמונה משמאל, לוחץ את היד לנשיא צרפת), בימים שקדמו להודעת בזק לבורסה, היה במשימות מאוד חשובות מבחינתו (אבל מחוץ לישראל. הוא התלווה לרוה"מ בביקוריו באירופה), לא נראה לי סביר, שהוא יחתום, בעת שהוא בחו"ל, ביחד עם שר האוצר (הנמצא בישראל), על מחירי הטלפוניה הסיטונאית של בזק.

ההחלטה הזו (של שרי התקשורת והאוצר, בעניין מחירי הטלפוניה של בזק), אמורה הייתה להתפרסם (כך כתוב בחוק) ב-4 עיתונים יומיים לפחות ועוד כמה תנאים הכתובים בחוק, שמתלווים להחלטה מהסוג הזה. כל זה לא קרה. כך, שברור היה לי לחלוטין, שמדובר בספין לא חוקי.

מה גם שזו לא פעם ראשונה של נתי כהן (את זה נחשוף בהמשך הכתבה). 

זה הרקע לכמה בירורים שערכתי, שנחשפים כאן לקוראינו, "שחור על גבי לבן"... 

ואכן, ברגע שהמסמך של משרד התקשורת פורסם באתר המשרד, הכותרת של המסמך הזה, בחתימת ידו של מנכ"ל משרד התקשורת (נתי כהן) לבזק, (עם לוח התפוצה חסר, אבל ברור שבזק קיבלה את המסמך, כי היא הודיעה עליו לבורסה..., אך יש לוח תפוצה פנימי בסוף המסמך, שנתייחס אליו בהמשך), היא כותרת מאוד חשובה המדברת בעד עצמה:
מכתב נתי כהן לבזק

לכן, שלחתי ביום 6.6.18 את השאלות הדחופות מאוד הבאות לצמרת משרד התקשורת:
"היום עלתה לאתר משרד התקשורת (קצת באיחור אבל זה לא מה שחשוב), החלטת מנכ"ל משרד התקשורת (ללא לוח תפוצה, די ברור למה) בעניין הטלפוניה של בזק, החלטה, שנעשתה במחשכים וללא כל שימוע או איזה הליך פומבי.
יתרה מכך: בתחילת המסמך כתוב (מצ"ב צילום) "על דעת שר התקשורת".
1. היכן החלטת שר התקשורת או חתימתו?
2. יתרה מכך, החלטות בעניין הטלפוניה של בזק אפשר לקבל רק בחתימת 2 שרים, שר התקשורת ושר האוצר. היכן חתימת שר האוצר? ההחלטה הקודמת בנושא זה (כאמור כאן), הייתה של שר התקשורת ושר האוצר.
המנכ"ל (גם בהסכמת שר התקשורת, אם בכלל הייתה), לא יכול לשנות החלטה זו, אלא רק שר התקשורת + שר האוצר יכולים לשנות את ההחלטה של עצמם, כי ככה החוק (זה ממש לא חוק חדש)".

תשובה לא הצלחתי לקבל, לא שלא ניסיתי. די ברור למה. ככל שאקבל תשובה, אעדכן בהתאם.

זה עוד לא הכל. המשך המסמך של המנכ"ל נתי כהן לבזק מכיל עוד "הפתעות". הנה צילומים של עוד 3 "הפתעות":

צילום מהמכתב של נתי כהן

צילום נוסף 1

עוד צילום 2

לכן, שלחתי ביום 6.6.18 שאלות דחופות נוספות לצמרת משרד התקשורת:
"בהמשך למה שנשאל [קודם], במסמך של המנכ"ל כתוב, שנערך שימוע וממנו המשרד למד, ש"המכירה החוזרת" דורשת "לבחון מחדש את המתודולוגיה..." וכיו"ב.
נאמר במסמך של המנכ"ל: "יתקיים שימוע מאוחר" דהיינו: מאוחר יותר מהחלטת השר צחי הנגבי מ-18.5.17.
אני לא מכיר שום שימוע כזה. השימוע היחיד שיש היה ב-10.12.15, שנה וחצי קודם להחלטת השר. מכאן, שאי אפשר לקחת שימוע, שנעשה שנה וחצי קודם להחלטת השר צחי הנגבי ב-2017 ו"להקפיץ אותו במכונת הזמן" ל-2018... 
1. היכן "השימוע המאוחר" הזה ותוצאותיו (כאמור במכתב המנכ"ל)?
2. כ"כ נכתב שם ע"י המנכ"ל (מופיע בהערת שוליים) אודות מכתבו של מ"מ המנכ"ל (שמילה מימון) מ-29.10.17. לא הצלחתי למצוא את המכתב הזה. היכן הוא?"

תשובה לא הצלחתי לקבל, לא שלא ניסיתי. די ברור למה. ככל שאקבל תשובה, אעדכן בהתאם.

יודגש, שהחלטת השר צחי הנגבי (בהסכמת שר האוצר) מ-18.5.17 בוצעה לאחר שימוע, שתוצאותיו פורסמו (כאן) ועוגנה בתקנות זמניות, ומן הדין היה לעבור אותו תהליך בדיוק, ככתוב בחוק, אם ההחלטה החדשה של שרי התקשורת והאוצר היא לבטל ולסיים את התקנות הזמניות הללו ולחזור למחירון הישן מ-2014, שלא עבר עדכון ובדיקה, לאור התפתחות תנאי השוק והתחרות מאז 2014. בכל מקרה, מי שהחליט על התקנות הזמניות, הוא זה המוסמך לבטלן ולעבור למחירון ישן קודם, וזה לא מנכ"ל משרד התקשורת

בהערת אגב אציין, שבהחלטתו של השר צחי הנגבי, יש מעין "תחילת שימוע", זה מופיע בתצלום כאן, אבל מעולם לא פורסמו באיזה מקום פרטי השימוע המלאים והתוצאות של השימוע הזה, שהמועד האחרון להגיב עליו היה ב-18.6.17, שממנו המנכ"ל (נתי כהן) מסיק כיום (ב-5.6.18) מסקנות נחרצות, לעניין מחירי הטלפוניה הסיטונאית ברשת בזק (מה גם, שמסקנות "השימוע", היו אמורות להיות מובאות לידיעת שר האוצר, להחלטתו וחתימתו, ביחד עם שר התקשורת, כפי המוגדר בחוק):
מסמך צחי הנגבי
כלומר: סעיפים 9+10 בהחלטת השר צחי הנגבי מ-18.5.17 דרשו עוד פעילות ובחינות של התחרות מבחינה ציבורית וגם מבחינת התעריפים עצמם, עם מנגנון קיזוזים מותנה, מה שלא נעשה בגלוי (אם בכלל) והמנכ"ל החליט כעת, שזה לא חשוב בכלל ושהמשרד לא יבצע עדכונים ללוח התשלומים. 

למה המכתב של המנכ"ל לבזק כל כך חשוב?
מכמה סיבות: מלבד הסיבה הכלכלית והרגולטורית הברורה, מה שהכי חשוב בעיני: אי אפשר להפוך את שוק התקשורת הישראלי לשוק של הפקרות חוקית ורגולטורית, תוך התעלמות מוחלטת מהציבור ו"עבודה" בשירות האינטרסים של בעלי ההון ו"המקורבים לצלחת".

ההידרדרות של שוק התקשורת בישראל בעשור האחרון (בכל קנה מידה השוואתי עולמי ובכל התחומים הטכנולוגיים, ראה למשל במצגת בסוף המאמר), היא לא "מעשה שמיים" ו"גזירת הגורל". זה נעשה ע"י בני אדם, בהחלטותיהם השגויות. זה נעשה ע"י ראשי משרד התקשורת. 

השר האחרון והמנכ"ל האחרון במשרד התקשורת, שעבדו "לפי הספר", תוך הקפדה על החוק, התקנות, בשקיפות מירבית ושימועים פתוחים לציבור בכל נושא חשוב, היו השר אריאל אטיאס והמנכ"ל מרדכי מרדכי.

מתחילת העשור הנוכחי, משרד התקשורת עבר לשיטת עבודה חדשה, שבה הכל הפקר וספינים, תוך יצירת "תחרות" בשוק על בסיס ההפקרות הזו, כמתואר במאמר המוביל לעניין הכאוס הזה: "בסוף זה נגמר בבכי" - היסטוריה של הפרות חוק בחסות משרד התקשורת, מאמר שפורסם על ידנו ב-2016. 

יתרה מכך. כל מסמך של מי מראשי משרד התקשורת, שיוצא בחוסר זהירות או ללא בסיס חוקי ברור, מייד יוצר בשוק התקשורת מהלכים כלכליים מאוד משמעותיים.

אדגים זאת בצורה מאוד חדה וברורה: המנכ"ל שלמה פילבר הוציא בסוף 2016 מסמך לבזק, ללא חתימת שר, שבו הוא מדבר על כוונה לאשר לבזק הורדת "ההפרדה התאגידית". במכתב, שלמה פילבר דיבר רק על כוונה ואחרי כן הוציא הודעה משלימה, שאמרה שזה יהיה רק אחרי שימוע. 

במציאות, רק מכתב הכוונות הזה, הוביל את צמרת בזק ובעליה (שאול אלוביץ ושות'), לקבל המון החלטות בעלות משמעויות חוקיות, כלכליות ורגולטוריות אדירות, על איחוד מלא ומיידי בין בזק ל-YES, ושאול אלוביץ' הגיש סדרת מסמכים ענקית לרשם החברות, בו הוא מבקש להודיע לו על מיזוג של YES לתוך בזק ומחיקת החברה, ששמה YES.

המסמך המלא הזה (בתוספת הסירוב של רשם החברות לאשר את המהלך הזה) נמצא כמלואו כאן, למתעניינים.

מדובר בסדרת מסמכים מרתקת ומדהימה, כשלענייננו אני מביא רק פסקה אחת מהפנייה של שאול אלוביץ לרשם החברות:
מסמך אלוביץ 1

כלומר: רק מכתב הכוונות של המנכ"ל, הוביל "למיזוג" מיידי בין בזק ל-YES, בניגוד לחוק (כמובן). על זה עמלו מאות חוקרים ועשרות פרקליטים, ועדיין עומלים, מעל לשנה. 

אם מישהו חושב, שזה עניין יוצא דופן, שהתרחש רק בהתייחס לקבוצת בזק, אז הוא טועה. זה שאין חקירות גלויות בהפרות חוק אחרות בשוק התקשורת, זה לא אומר, שלא היו הפרות חוק כאלו. פשוט, גורמי אכיפת החוק מקדישים משאבי חקירה שברשותם, בעיקר לנושאים, שמבחינתם חשובים ודחופים יותר (למשל: לחקור את התנהלות ראש הממשלה ורעייתו...). 

אתן רק 4 דוגמאות, כיצד "מכתבי כוונה" מהשנים האחרונות (או התעלמות מהתנהלות חברות התקשורת), בתוספת עיוורון מוחלט להתפתחויות בעולם, הובילו לפעילות תקשורתית לא חוקית בהיקף כלכלי ענק ולאורך שנים:
  • שירותי הטלוויזיה של סלקום ופרטנר (ועוד שחקנים, דוגמת רמי לוי) ללא כל רישיון ובניגוד לחוק התקשורת (בנוגע ל-VoD), תוך "שדידת" משאבי "עידן +" בניגוד לחוק הספציפי שנוגע ל"עידן +". 
  • סלקום ופרטנר פורסות סיבים לבתים ברחבי הארץ ללא כל רישיון ומספקות שירותי אינטרנט (ספק + תשתית), גם כן ללא רישיון וללא Open Access, כנדרש בחוק ובתקנות. 
  • גולן טלקום החלה לבנות רשת סלולרית ופרקה אותה במהירות בניגוד לחוק, לתקנות, לתנאי המכרז ולרישיונה (היא הפרה עוד עשרות סעיפים, אבל זה היה הסעיף הכי חמור). זה מה שאיפשר לה להציע "מחירי רצפה" ללקוחותיה. הטיפול בעניין הזה נמרח במשרד התקשורת שנים ועד היום גולן טלקום לא שילמה את הקנס (בדמות "חילוט ערבות"), שהוטל עליה. את הכסף, ששילמה על התדרים, היא כבר קיבלה בחזרה ממשרד התקשורת (כחלק "מתנאי המכרז")...
  • מימוש שת"פ האנטנות בין סלקום לגולן טלקום ו-We4G הפך לצחוק בלתי חוקי ענק (כמפורט כאן), בסדרת תרגילים, שנעשו במחשכים.  
האם היו עד היום עוד פיברוקים של חתימת שר התקשורת במשרד התקשורת?
היו לא מעט ואביא כאן את המקרים הכי בולטים ומתועדים שפרסמנו:
  • שלמה פילבר ("עד המדינה") המציא כמה פעמים את חתימת השר, בלי שהייתה חתימה כזו. לצחי הנגבי הוא עשה זאת לפחות פעמיים (ולכן צחי הנגבי בעדותו במשטרה וכנראה גם ברשות לניירות ערך, טען, ששלמה פילבר פעל בענייני בזק על דעת עצמו, בלי לדווח לו הכל). למשל, בדוגמה כאן בתצלום (תשומת לב, שמדובר בדיוק באותו נושא, "מחירי הטלפוניה הסיטונאית של בזק", אבל המסמך הזה כאן הוא מ-2015): מסמך שלמה פילבר
  • שמילה מימון, בהיותו מ"מ מנכ"ל משרד התקשורת, "המציא מסמך" שבו השר (איוב קרא) ממנה אותו, כנדרש בחוק ובתקנות, ליו"ר "הוועדה המייעצת לנושא הפריסה האוניברסלית". אך נעשו במסמך "המינוי" הזה שלו 2 טעויות קריטיות: 1) השר לא חתם ולא חתום על המסמך. 2) המסמך הוצא כ-3 שבועות אחרי הדיון וההחלטה של "הוועדה המייעצת" בראשותו בנושא. הכל מפורט כאן וכאן, כולל צילום "מסמך מינוי השר" כביכול, וזה חזר על עצמו עוד פעם כאן
כך, שמכתבו הטרי של מנכ"ל משרד התקשורת (נתי כהן), שהמציא חתימות של שרי התקשורת והאוצר, הוא לא דבר חדש בכלל. זה התחיל בעשור הנוכחי, עם המנכ"לים, שעמדו בראש המשרד, מאז ועד היום. זו הסיבה, שלמיטב ידיעתי, כבר הוגשה תלונה בגין נושאים אלה לגורמי החקירה המתאימים. אני משוכנע, שזה לא הסוף (של "מצעד התלונות"). 

אם לא די בכך, הפיברוק של חתימת השר, הוא לא בפעם הראשונה, מצידו של המנכ"ל (נתי כהן). ב-5.6.18 עלו לאתר משרד התקשורת, ללא כל הודעה לציבור, מסמכים והחלטות הנוגעים לשימוע בנוגע ל"עדכון מחירי השוק הסיטונאי".

אין בזה שום דבר מעניין. מדובר בשינויים של כמה שקלים במחירי ה"שוק הסיטונאי", נושא, שמטופל ברשלנות רבתית. הציבור לא ירגיש בשינוי משמעותי עקב ההחלטה, כשתגיע, לאחר השימוע. זאת, למעט העובדה, שהשימוע הזה, כמו רוב השימועים במשרד התקשורת, לא הופץ לציבור ולנציגי הציבור הרבים הקיימים בישראל (אלא "למקורבים לצלחת" בלבד).
בנוסף, יש עוד דבר אחד חשוב במה שעלה לאתר המשרד וזה החלק העליון של המסמך, שהוציא המנכ"ל נתי כהן בחתימת ידו, בעניין הזה, והנה התצלום:
מסמך המנכ"ל נתי כהן

לכן, ביום 5.6.18 שלחתי את השאלה הדחופה הבאה לצמרת משרד התקשורת:
"היום עלו שני מסמכי שימוע לאתר משרד התקשורת (מסמך השימוע העיקרי מצוי כאן), בעניין תעריפי השוק הסיטונאי, ללא כל הודעה לתקשורת או לציבור.
הדבר העיקרי, שלא ברור לי, כעולה מהצילום המצ"ב, היכן האישור של שר התקשורת למנכ"ל?
אודה לראות את האישור הספציפי הזה של השר". 

תשובה לא הצלחתי לקבל, לא שלא ניסיתי. די ברור למה. ככל שאקבל תשובה, אעדכן בהתאם.

לכן, ביום 6.6.18 שלחתי שוב למשרד התקשורת את התזכורת הבאה:
"תזכורת אחרונה.
לא תישלח תזכורת נוספת ואי מתן מענה משמעותו ברורה: שאין חתימת שר..."

תשובה לא הצלחתי לקבל, לא שלא ניסיתי. די ברור למה. ככל שאקבל תשובה, אעדכן בהתאם.

ככה בדיוק עובדת צמרת משרד התקשורת, מאז תחילת העשור, בחסות "קליקת הפרקליטים" (לא תמיד החסות הזו עוזרת. יש מנכ"לים, ש"נפלו חזק" - "על הפנים". אחד מהם גם נהיה "עד מדינה"...). 

מה כל כך חשוב בלוח התפוצה של המסמך הטרי של מנכ"ל משרד התקשורת לבזק?
כפי שציינו לעיל, לוח התפוצה החיצוני של מסמך המנכ"ל לא קיים באתר משרד התקשורת, אבל בתחתית המסמך יש את לוח התפוצה הפנימי ואנו מביאים את העניין החשוב הזה כאן בתצלום:
לוח התפוצה

מה מיוחד ומעניין בלוח התפוצה הפנימי הזה?
1. שמילה מימון חזר להיות מר שמילה מימון, אחרי שבמכתב הקודם של המנכ"ל, הוא נהפך לאינג' (אינג'ינר) שמילה מימון. מצידי הוא יכול לכתוב סא"ל (במיל.) שמילה מימון, אבל תעודת אינג'ינר - אין לו (למרות שביקשתי לראות).

מנכ"ל משרד התקשורת (נתי כהן) הפיק מהר את הלקח מהפישול הקטן הזה, ושמילה מימון חזר להיות מר. נעלמה הקידומת אינג'

אולם, זו רק פיקנטריה, שאין לה כל משמעות רגולטורית. העיקר כבר מגיע.

2. מהלשכה המשפטית של משרד התקשורת מופיעה בלוח התפוצה: עו"ד ברוריה עו"ד דנה נויפלדמנדלסון - סגנית בכירה ליועצת המשפטית, משרד התקשורת.

עו"ד ברוריה מנדלסון "מככבת" באתר זה (די בזכות סיני ליבל) כמה וכמה פעמים. תוכלו למצא זאת גם בחיפוש בכלי החיפוש שבאתר. אבל זה לא הכל ולא מה שחשוב כרגע.

מה חסר כאן? למה רק הסגנית הבכירה ליועמ"ש מופיעה כאן (עם עוד עו"ד: יעל מלם-יפה)?

ניחשתם נכון, חסר השם של עו"ד דנה נויפלד, היועצת המשפטית של משרד התקשורת (בתמונה משמאל).

לא מוזר? בהחלט שלא. שמה לא הושמט במקרה מלוח התפוצה הפנימי. זו לא "טעות סופר". 

את התעלומה הזו נפתור לכם במאמר הבא, "שירים את המסך" מעל הנושא של Unlimited. יהיה מעניין ותהיינה הפתעות נוספות 

נספח:
צילום "חוק התקשורת" בנוגע לקבלת ההחלטות לגבי מחירי הטלפוניה של בזק (לחיצה על התצלום מגדילה אותו). (המחירון הסופי והמעודכן עם כי שינויי החישובים והמדדים, מופיע בתקנות כאן ב"תוספת ראשונה"):
חוק התקשורת
 



 
 
Bookmark and Share