הלו-015 של רמי לוי הפסידה בקרב משפטי בסבב ראשון לגולן טלקום

מאת: אבי וייס, 6.8.18, 06:00

בלעדי. מאבק מרתק מתנהל "מאחורי הקלעים" בין 2 חברות תקשורת, האחת בשם המותג "הלו-015" (חברה, שהשם המלא שלה הוא "השקמה NGN תקשורת בינלאומית 015 בע"מ"), חברה בבבעלות מלאה של רמי לוי (בתמונה משמאל), אחרי שהוא קנה לפני כשנה את חלקו של שותפו לשעבר בחברה, משה מאיר, שהיה הבעלים של NGN. זו חברת תקשורת, שהמטה שלה שוכן בראש-העין, עם "רישיון כללי אחוד", חברה המספקת מגוון שירותי תקשורת בתחומים רבים, כאשר בסלולר היא MVNO), והשניה היא גולן טלקום, חברה סלולרית פעילה ודי משמעותית, כיום בבעלות "אלקטרה מוצרי צריכה", שלאחרונה יצאה לדרך חדשה בהסכם שת"פ אנטנות על הרשת של חברת סלקום. 

הרקע לכל המאבק המשפטי והייצרי הזה, זו ההפקרות בתחום שירותי הטלפוניה הסלולרית והקווית במגזר החרדי ("הקומה הכשרה"), אותה כבר תיארנו בכמה חשיפות (למשל: כאן, כאן, וכאן), ונמשיך בחשיפות הללו בשבועות הקרובים.

ההימנעות של משרד התקשורת לאכוף את החוק, התקנות והסדרי הרישיון של חברות התקשורת, בכל הנוגע למגזר החרדי, היא שדוחפת את חברות התקשורת, אחת אחרי השנייה, לפנות לבתי המשפט, כדי לנסות ולפתור את חילוקי הדיעות בינהן.

ההשתלשלות של המאבק, שאנו חושפים כאן, כללה עד כה 3 שלבים:

1. ביום 18.7.18 הגישה הלו-015 תביעה בבית המשפט המחוזי בתל-אביב כנגד גולן טלקום, בבקשה לקבל מבית המשפט בהליך מהיר, שנקרא "המרצת פתיחה", סעד זמני (למעשה צו זמני בצורת צו עשה), שבו בית המשפט יורה לגולן טלקום להגדיל את קיבולת התעבורה בין החברות להיקף בלתי מוגבל, שכן הגבלת התעבורה הזו, מונעת מהלו-015 (לטענתה), לספק שירותים ללקוחותיה (כלומר: לספק שירותי מידע לספקים חיצוניים, המספקים שירותי תוכן במגזר החרדי). זאת, ע"י התקשרות מהטלפון הסלולרי שלהם, שנמצא ברשת של גולן טלקום, לתא קולי הנמצא ברשת של הלו-015. מדובר בשירותי תוכן דוגמת שירות "ווטסאפ-פון" שכיום מאוד מבוקש במגזר החרדי. מדובר בהיקפים של מיליוני דקות שיחה לחודש והכנסות של עשרות אלפי ש"ח לחודש, שחלקן מגיעות לספקי שירותי התוכן הללו, בגלל עלות "קישורי הגומלין" לשיחות שעוברות בין 2 הרשתות. מסמך התביעה המלא שהוגש לבית המשפט מצוי כאן - למתעניינים). בתביעתה, הלו-015 מסתמכת (לכאורה) על הנחיות משרד התקשורת, שעוגנו ברישיון של גולן טלקום, כמו ברישיונות של כל חברות התקשורת. הנחיות משרד התקשורת מצויות כאן - למתעניינים. 
2. גולן טלקום הגישה תגובה מהירה לבית המשפט המחוזי, שבה היא טוענת, שמדובר בתרגיל הונאה מצד הלו-015 ושיש לדחות את תביעתה על הסף. לדברי גולן טלקום, בכלל לא מדובר ב"קישורי גומלין" אלא בהונאה, שנועדה לסחוט ממנה כספים שלא כדין וללא כל בסיס חוקי. התגובה של גולן טלקום מלווה בחוות דעת משפטית עצמאית, בניתוחים משפטיים מורכבים ובהתכתבויות עם משרד התקשורת (שלא עשה מאומה בעניין זה). התגובה המלאה של גולן טלקום, שנמסרה לבית המשפט המחוזי בת"א מצויה כאן - למתעניינים.  
3. ביום 26.7.18 התקיים דיון בבית המשפט המחוזי בת"א בפני כב' השופטת חדוה וינבאום וולצקי, ובסיומו של הדיון ולאור המלצת השופטת לתובעים, הלו-015 משכה את בקשתה "למתן סעד זמני \ צו מניעה זמני" (כלומר: הפסידה בסבב הראשון של הקרב המשפטי הזה), והתיק הועבר לדיון המשך בבית המשפט המחוזי, ללא "סעד זמני", או כל סעד זמני אחר. פרוטוקול הדיון בבית המשפט המחוזי בת"א במלואו מצוי כאן - למתעניינים. 

כמה הערות חשובות בעקבות החלטת בית המשפט המחוזי בת"א מיום 26.7.18:

• החלטת משרד התקשורת ליצור סוג חדש של שירותי פרימיום, הוא שפתח את הפתח לתרגיל של שירותי תוכן למגזר החרדי, ע"י התקשורת לתא קולי קווי. "קווי המידע הקולי" מוגדרים בתקנות וברישיון של החברות כיום כ"שירות פרמיום בתעריף רגיל", דהיינו: בתעריף רגיל של שיחה. לכן, גם אי אפשר לחסום את המספרים הללו, כי אלה לא מספרי הפרימיום היקרים, שבפיקוח רגולטורי, דוגמת 1-900 ו-1-901.  
• כאשר החליטו במשרד התקשורת ב-2014 להעביר את שירותי הפרימיום ממספרים ניידים בקישוריות (קש"ג) של כ- 6 אגורות לדקת שיחה, למספרים נייחים בקישוריות של כ-1 אגורה לדקת שיחה, יצרו "ייצור חדש של שירותי שיחות קוליות", שיחות מממכשיר סלולר למספר נייח, שיחה המגיעה לתא קולי אוטומטי - שיש בו "שירותי מידע", תחום שלא היה בעבר בשוק התקשורת. 
• היות וכל חבילות הסלולר הקיימות היום (לרבות החבילות של לקוחות גולן טלקום) הן חבילות "ללא הגבלה" של דקות שיחה, יש כאן יכולת לייצר "מכונת מזומנים", מתנועת השיחות הקוליות הללו, שמגיעות לתא הקולי של שירותי הפרימיום, שכיום מיועדות בעיקר למגזר החרדי. משרד התקשורת יצר בעצמו את התופעה הזו וכעת נמנע מלהתערב בה, כשנוצר כשל שוק חדש. 
• ההגבלה של גולן טלקום בהיקף החיבור שיש לה להלו-015 והרצון שלה למנוע שימוש בחיבורים הללו לצריכת שירות תוכן (מה שמוביל להוצאה כספית גדולה לגולן טלקום, לטובת הלו-015 וספקי התוכן העובדים עימה), היא סוגיה שטרם הוכרעה בבית המשפט. זאת, כי כפי שדיווחנו כאן, הלו-015 כשלה בבית המשפט המחוזי רק בבקשת "המרצת פתיחה" וסעד זמני", אבל הדיון המלא בבקשתה טרם התקיים וזה יכול לקחת שנים. עד אז, החובות של גולן טלקום כלפי הלו-015 ימשיכו להצטבר, וללא הכרעה של משרד התקשורת, הבעיה הזו לא תיפטר בטוב. היו בעבר סכסוכים דומים (למשל בין טלזר -019 לגולן טלקום) שלא נגמרו בטוב ולמעשה נגמרו אחרי זמן רב בפשרה כלכלית מאוד צולעת בין החברות. זאת, מבלי להכריע באם צורת השירות הזו, למשל בשיטה שנחשפה עקב הסכסוך כאן, של "שירותי פרימיום בתעריף רגיל", בשירותים שנעשים ממכשיר סלולרי לתא קולי במספר קווי, היא סבירה וחוקית. הסכם הפשרה של גולן טלקום עם טלזר- 019 אפשר לספקי התוכן לא לקבל את הפשרה ולהגיש תביעה עצמאית על מלא הסכום. התוצאה: יש כיום עשרות תביעות כאלו בבתי המשפט, בין כל חברות התקשורת (לא רק כנגד גולן טלקום), כי זו הייתה ועודנה הבעיה של כל השוק הסלולרי והנייח.  
• לעניות דעתי, הלו-015 תפסיד גם בהמשך הדיונים בבית המשפט בת"א, משום שהיא טעתה בדרך הגשת התביעה שלה. זאת, כי הלו-015 לא עשתה את מה שרבים עושים. אני תמיד נותן כדוגמה את סיני ליבל: הוא תובע גם את משרד התקשורת, ביחד עם החברה, שנגדה הוא יוצא, חברה, שלטענתו לא מקיימת את הוראות הרישיון שלה. זאת, כדי שאיש לא יוכל להתחמק מהדיון לגופו של עניין וממתן מענה רגולטורי מתאים לבית המשפט.
• אנו שלחנו ב-2.8.18 את הפנייה הדחופה הבאה לצמרת משרד התקשורת: "מצ"ב תביעה על כך, שגולן טלקום חוסמת גישה למידע קולי. האם ידוע לכם? האם המשרד עשה משהו בנדון (או מתכוונן לעשות משהו)?" תגובה לא קיבלנו, לא שלא ניסינו לקבל תגובה. ככל שנקבל איזו תגובה, נעדכן בהתאם. קוראינו הוותיקים כבר יודעים שלא נקבל תגובה... לכן, אנו סבורים, שיש לכפות דרך בית המשפט על משרד התקשורת, להפסיק מההתחמקות הזו ולבצע את תפקידו הציבורי, תפקיד מרכזי של המשרד הזה, בשוק התקשורת הישראלי.
• יש דרך רגולטורית מאוד פשוטה לפתור את הבעיה שנחשפה כאן: להוריד את הקש"ג הקווי לאפס (או קרוב לאפס, לכמה שברי אגורה לדקה), כפי שהומלץ להיעשות ע"י "ועדת גרונאו" מ-2013 וזה היה אמור להתרחש כבר ב-2016 (כאן). זה לא קרה. אנו במחצית 2018, אם מי מקוראינו לא שם לב. החלטת שר התקשורת דאז גלעד ארדן (כאן) מאוקטובר 2013, נשארה ללא המשכיות רגולטורית. למה? זה מנותח בהרחבה כאן, כאן וכאן. בקצרה: "לא סופרים את הציבור ממטר". ראשי משרד התקשורת עסוקים בימים אלו בקידום "המחטף" שנועד לספק צ'ופר של כ-5 מיליארד ש"ח לפחות לסלקום. זה העסיק ויעסיק אותם עוד הרבה זמן. שום תועלת לא תצמח מזה, לרוב המוחלט של תושבי ישראל, בעשור הקרוב.
• בשנים האחרונות, צמרת משרד התקשורת מרוכזת ב"חלוקת צ'ופרים" לבעלי חברות התקשורת. קודם לקבוצת בזק, ואחרי "המהפך" שהתרחש בקיץ שנה שעברה (מה שמכונה כיום "תיק 4000"), הצ'ופרים עברו למתחרות של בזק ובראשן סלקום. יש דרך לפתור את בעיית פריסת הסיבים לבתים בישראל והיא מפורטת למשל כאן. בקצרה: זה כולל סילוק צמרת משרד התקשורת הקיימת, ש"מובילה באף" את תושבי ישראל, הקמת "רשות לתקשורת" עצמאית ומקצועית, רגולציה חדשה לבזק (ואולי אף להוט), שכוללת פריסת סיבים לבתים לכ-95% מתושבי ישראל תוך 5 שנים, קידום תחום ה- WISP (פס רחב באוויר באלחוט רחב סרט) וה-5G, ובמקביל ביטול "השוק הסיטונאי" כפי שאנו מכירים אותו, בעיקר בגלל "סוגיית הווקטורינג" ומעבר אפשרי, לאחר עבודה של ועדה ציבורית שתעסוק בנושא, למודלים רגולטוריים חדשים דוגמת: L2WAP ו\או WLR, שמקובלים באירופה, לרבות אפשרות ביטול מלא של "השוק הסיטונאי", כפי שהתרחש ומתרחש בלא מעט מדינות באירופה. כל זאת, לאור התקדמות המהירה של הטכנולוגיות רחבות הסרט החדשות בעולם: "סיבים לבתים" ברוחבי פס של עד 10 גיגה, רשתות IoT, סלולר 5G ו-WISP. אני מניח שקוראינו כבר מבינים שכל זה הוא בגדר חלום. לכן, נמשיך בהתכתשויות סביב נושאים שוליים בהיקף אין סופי של "מיקרו רגולציה", דוגמת "שירותי פרימיום בתעריף רגיל", בשוק תקשורת עקום וכאוטי.