חשיפה כיצד "הקליקות" "עשו סיבוב" על הגב והשם של שר התקשורת איוב קרא

ניתוח: פרק שני בחשיפת אחד מסעיפי "תיק 5000", שטרם החלו לחקור בו, בעניין תכנית הפיכת "סלקום-אנלימיטד" למונופול חדש בשוק התקשורת. בפרק זה "נרים את המסך" כצד מתכנני המזימה הטעו את הציבור לחשוב, ששר התקשורת (איוב קרא) עומד מאחורי התקן המוצע החדש לטלפוניית SIP.
מאת: אבי וייס, 5.9.18, 11:50

כשהצגתי את המינוח "תיק 5000" (בכתבה: "היעלמות השקיפות לא תוכל למנוע נפילה ל"תיק 5000" במשרד התקשורת"), רבים סברו, שאני מתכוון רק למה שהתרחש סביב התהליכים של הקלת הרגולציה על אנלימיטד \ IBC, שהובילה לרכישתה ע"י סלקום ובהמשך ייכנסו עוד גופים (דוגמת פרטנר ו-We4G ל"חגיגה").

זה לא מדויק. התכנית הפלילית הזו החלה כבר הרבה קודם לכן, והיא מצאה לה ביטוי בולט בשנה האחרונה במה שמכונה בטעות "שת"פ אנטנות" על רשת סלקום ("אוקסימורון". כלומר: הטעיה מכוונת במינוח, שמתייחס למושג הפוך לחלוטין במציאות). זה נושא שנחזור אליו שוב בקרוב, עם חשיפות חדשות. 

שלא יהיה לאיש אי הבנה למה שאני כותב כאן. "תיק 5000" גדול פי כמה מ"תיק 4000", ובניגוד לתיק 4000", שהשוחד היה בצורת "כתבות מפנקות", מושג די ערטילאי, כאן עובר ויעבור בו כסף לכיס האישי של בעלי תפקידים בעבר ובהווה בצמרת משרד התקשורת. נפרט זאת במאמר נפרד, כי כאן נתרכז בנושא אחד מני כמה, במסגרת אותו "תיק 5000", שטרם נפתח (גם הסברנו כמה פעמים למה הוא טרם נפתח ונחזור לזה שוב בקרוב).

את חוסר האונים וההתנהלות הקלוקלת של השר (איוב קרא, בתמונה למעלה משמאל), שעסוק בהרבה נושאים וכלל לא אכפת לו, שהוא "מובל באף" ע"י כמה קליקות, ואת המנכ"ל, ש"מוביל אותו (עם שמילה מימון, המשנה למנכ"ל) באף", לא קשה לגלות. דוגמה טרייה ביותר: ההתנהלות של השר והמנכ"ל בעניין נפילת רשת פלאפון (מפורט כאן, למתעניינים). הם (השר, המנכ"ל והמשנה למנכ"ל) מבצעים "תחקירים" ו"הפקות לקחים" כאילו הם אלופים בצה"ל, שאמורים "לטאטא" מתחת לשטיח פאשלה של אחת מהיחידות שלהם בשדה הקרב או באימונים. אלה מושגים, שלא קיימים בחוק התקשורת ובתקנות התקשורת, אולם, השר והמנכ"ל לא מבינים, שהם רגולטורים של גוף ממשלתי, בדיוק כמו כל הרגולטורים האחרים המצויים בשוק, החל מהמשטרה ומס הכנסה וכלה ברשות לניירות ערך, הרשות להגנת הצרכן במשרד הכלכלה והרשות לחשמל, גופים רגולטוריים, שאמורים לייצג את האינטרס הציבורי. לכן, הם (ראשי משרד התקשורת) אמורים לפעול לפי חוק התקשורת, שהוא מאוד ברור בנושאים הללו (בחקיקה, שעברה 6 סבבי תיקונים ועדכונים בעשור האחרון. אין שום תחום בעולם התקשורת שקיבל כל כך הרבה עדכונים בחקיקה בכנסת, כדי לתת "שיניים" למימוש ואכיפת הרגולציה בתחום התקשורת). הם לא אמורים לפעול לפי נהלי הפעולה הפנימיים של צה"ל. מדובר בשיבוש מערכות אדיר, שהוא חלק מהכאוס. 

משרד התקשורת כשל בביצוע תפקידי הפיקוח שלו על שוק התקשורת מאז תחילת העשור, כפי שמתאר זאת בצורה מאוד נוקבת מבקר המדינה (כאן), ואותם ליקויים חמורים נמצאו בדוחו"ת המבקר האחרונים (למשל כאן, בעניין מה שמכונה כעת "תיק 4000"), וזה חזר על עצמו גם בדוחו"ת מבקר הפנים של המשרד. יש קו אחד משותף שמוביל את הכאוס הזה מתחילת העשור ועד היום, שמו של הקו הזה: שמילה מימון. הוא וכל הקליקה שמלווה ומקיפה אותו במשרד ומחוצה לו. 

בכתבה הקודמת :"הרמת מסך" מעל ל"תקן חדש" לטלפוניה במדינת ישראל ואת מי זה אמור לשרת", חשפנו חלק נכבד מהמזימה הטרייה, שהיא חלק בלתי נפרד מאותה מזימה פלילית, שציינתי קודם, שהחלה מזמן והביטוי הבולט הטרי שלה השנה היה בנושא "שת"פ אנטנות" על רשת סלקום. היו לזה המון ביטויים, שנסקור אותם במאמר אחד, שירכז את הכל.

בסדרת המאמרים כאן, נקלף שכבה אחר שכבה, את הבלוף של "תקן חדש לטלפוניה". היות וכל פרק בסדרה עומד בפני עצמו (ולא חוזר על החשיפות בפרק הקודם), מי שמעוניין להבין איך הכאוס הזה נולד, מוזמן לקרוא את הפרק הראשון בסדרה.

כדי למנוע אי הבנות, אין לי שום בעיה עם כל המהנדסים, שישבו זמן רב וכתבו את הצעת התקן. הם עשו מה שהתבקשו לעשות, ובהתנדבות, לפי מיטב הבנתם המקצועית וזה הכל. זה בכלל לא הנושא של סדרת הכתבות. הנושא של סדרת הכתבות הוא: למה היה צריך בדיוק במועד הזה, תקן כזה, האם זה בכלל חוקי, ומי הוביל את זה, למה ולאן.

ולכן, השאלה הראשונה הדחופה ביותר, ששאלתי לקראת הפרק השני בסדרה, את צמרת משרד התקשורת ב-1.9.18 היה כדלהלן:
"בהמשך לכתבה בעניין תקן SIP Interconnect, שמשרד התקשורת היה שותף לו ושילם עליו לא מעט כסף למכון התקנים, הובא לתשומת ליבי, שעל פי חוק התקשורת, סעיף 53ג, רק שר התקשורת יכול להחליט לגבי תקנים (מצ"ב הסעיף בחוק וההגדרות הנוגעות, אם יש למישהו קושי למצוא אותם בחוק).
האם שר התקשורת אישר את כל המהלך של הקצאת כסף ואישור ההשתתפות של משרד התקשורת בהכנת תקן ה-SIP Interconnect במכון התקנים? אם לא – למה לא?
אם כן - היכן האישור הזה, או הסכמתו של השר לביצוע התהליך, שבוצע ע"י משרד התקשורת ביחד עם מכון התקנים בעניין זה?"

להלן צילומי חוק התקשורת וההגדרות שיש בחוק למונחים המוזכרים כאן בסעיף הספציפי הזה:




תגובה לא קיבלתי, לא שלא ניסיתי. ככל שאקבל תגובה, אעדכן בהתאם. לקוראינו הוותיקים ברור שלא אקבל תגובה...

לכן, שלחתי ביום 2.9.18 שאלה משלימה דחופה ביותר, בהמשך לשאלה הקודמת, לצמרת משרד התקשורת (שר, מנכ"ל) בזו הלשון:
"בהמשך לשאלתי כאן [למעלה], ה"פרשה" הזו יצאה לידיעת הציבור בגלל פרסום בגלובס (באתר משרד התקשורת אין לה שום רמז, ואפילו לא עקיף, כולל גם אי פרסום פרטי "הפטור" בסך 168 אלף ₪, ששולמו ע"י המשרד, עבור "הפקת" התקן הזה).
בגלובס הסיפור הזה נחשף עם תמונתו של השר איוב קרא בתחילת הכתבה, ממש בראש הכתבה, לכל רוחב העמוד (מצ"ב צילום).
היות וה"פרשה" הזו גם סותרת את חוק התקשורת וגם סותרת מדיניות כתובה שבתוקף של שר התקשורת, האם פרסום תמונתו של שר התקשורת איוב קרא בראש הכתבה בגלובס, משמעותה, שהוא [השר] יזם או אישר את התקן וכל מה שנעשה סביב התקן הזה (פעילות שהחלה ממש כמה ימים לאחר הגשת הבקשה של אנלימיטד למשרד התקשורת, לקבל הקלות מאוד משמעותיות ב"פריסה האוניברסלית" שלה, כדי שסלקום תרכוש אותה), או שהתמונה שם של השר איוב קרא נמצאת שם בטעות (או כדי להטעות את הקוראים, כאילו שהשר אכן עומד מאחורי זה, וע"יכ להסתיר את מי שבאמת עומד מאחורי "הפרשה" הזו)".

להלן הצילום, שצרפתי לשאלתי, צילום המדבר בעד עצמו:


בהמשך נתייחס לכותרת המטעה: "לראשונה גובש תקן חדש לטלפוניה בישראל", משום שיש למשרד התקשורת לא מעט תקנים לטלפוניה בישראל, למשל כאן. ללא ספק היה צריך לעדכן את התקנים הוותיקים, אבל השאלה, שנשארה פתוחה: למה בעיתוי הזה הוחלט לייצר תקן חדש דווקא ל-SIP, מכל התקנים החשובים הנמצאים בעולם התקשורת הישראלי, האם זה בכלל חוקי, איך "בושל" התהליך הזה ועי"י מי ואת מי זה נועד לשרת ולמה.

למי שיעיין בקפידה בפרק הראשון בסדרה ויעבור על כל הלינקים הנמצאים שם, יכול להגיע לבד לתשובה לשאלה הזו (ולכן זה חלק מ"תיק 5000"). אולם, אנו נעשה זאת כאן, צעד אחרי צעד, הכל מגובה במסמכים רשמיים ברורים, שלא ניתנים להכחשה. 

לשאלתנו לא קיבלנו תשובה, לא מהשר ולא ממנכ"ל משרד התקשורת. ככל שנקבל תשובה, נעדכן בהתאם. אני מניח, שלקוראינו כבר ידועה התשובה: לא אקבל תשובה... 

אולם, כן קיבלנו ביום 2.9.18 (מייד לאחר שליחת השאלה), הערה מדובר משרד התקשורת, בזו הלשון: "כל שאלה לגבי השר אבקש שתעביר ללשכת השר".

לכן, מייד השבתי את התשובה הבאה לדובר המשרד (שבכל ימות השנה שולח הודעות לתקשורת בשם השר, אבל כעת הוא פתאום לא מכיר את השר ומבקש שאפנה אליו ישירות, מה שכמובן עשיתי, כבר מהשאלה הראשונה כאן למעלה). זו הייתה תגובתי להערת הדובר: "כמובן, אבל היות ואני יודע את התשובה, גם אם לא תשיב לי או שהשר לא ישיב לי – זה מופנה אליך, כי מי 'שבישל את הדייסה' הזו הם אנשים בכירים בתוך המשרד ויוצאי המשרד". 

עוד הבהרות לגבי ההיבט החוקי של הכנת תקנים ומפרטים בעולם התקשורת:
חוק התקשורת (סעיף 53ג) קובע, שרק שר התקשורת יקבע (אם ירצה) תקנים ומפרטים בשוק התקשורת ולא שום אדם או גוף אחר. ואכן, בעניין תקנים בעולם האינטרנט (SIP הוא תקן בעולם תקני האינטרנט), שר התקשורת ז"ל פואד בן אליעזר, קבע במדיניות שר, שמשרד התקשורת לא יעסוק בכך בכלל. המדיניות הזו עדיין בתוקף.

יתרה מכך. שרת התקשורת לשעבר, לימור לבנת, קבעה בצו של שר, שפורסם ברשומות, שבנוגע למפרטים טכניים בשוק התקשורת היא מאצילה את סמכותה למנהל אגף הנדסה ורישוי שבמשרד התקשורת והוא יפרסם תקנים בהסכמת מנכ"ל המשרד, תקנים, שיפורסמו ברשומות. הצו הזה עדיין בתוקף.

הצו של לימור לבנת נמצא כאן, למתעניינים.

תשומת לב, שהצו של לימור לבנת מתייחס רק ל"מפרטים טכניים". בחוק כתוב "תקנים ומפרטים טכניים", כלומר: הנושא של "תקנים", בשונה מ"מפרטים טכניים", עדיין מצוי בסמכות הבלעדית של השר, כי הוא לא האציל את הסמכות הזו לאיש מלבדו. 

לאור הצו הזה (של לימור לבנת), מנהל אגף הנדסה ורישוי שבמשרד התקשורת אכן פרסם בעשור האחרון (לאחר שימועים מסודרים), לא מעט תקנים ומפרטים טכניים (האגף התעלם ודי בצדק מהסמנטיקה של השוני בין תקנים ומפרטים טכניים ועסק בשני הנושאים הללו גם יחד, משום שבעולם התקשורת לא יכול להיות מפרט טכני שאינו מבוסס על תקנים מוכרים). המדובר בתקנים ומפרטים לעולם התקשורת, שחלקם מצוי באתר החדש של משרד התקשורת כאן, וחלקם לא הועבר לאתר החדש (מהאתר הישן של המשרד). דוגמה להחלטות המשרד שערבבו את הנושא של תקנים ומפרטים תחת קורת גג אחת, אפשר לראות למשל בצו התקשורת (שאושר בוועדת הכלכלה של הכנסת ופורסם ברשומות) ששמו מעיד יותר מכל על תוכנו: "תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תקנים ומפרטים של רשתות כבלים)", כאן. 

אחד מהמפרטים הוא תקן הטלפוניה הישן (כאן), שהוכן ע"י המשרד עצמו, מפרט המבוסס על תקנים בינלאומיים שעברו התאמה לשוק הישראלי, כפי שציינו קודם (שזו לא פעם ראשונה שיש תקנים לטלפוניה בישראל). למה העניין הזה פתאום יצא מידיו של השר ומידיו של מנהל אגף הנדסה ורישוי, בניגוד לחוק ולתקנות, ללא כל צו חדש ומדיניות שר החדשה? תעלומה...  
    
שורה תחתונה:
בפרק זה הראנו וחשפנו כיצד משרד התקשורת קיבל החלטה לצאת למכון התקנים להכנת תקן לשוק התקשורת (בעלות של 168 אלף ש"ח), בהליך שלא פורסם בשום מקום, במועד מאוד מסוים (במקביל לכך, שאנלימיטד הגישה את בקשת ההקלות שלה למשרד התקשורת כדי להירכש ע"י סלקום), ע"י בעלי תפקידים בצמרת משרד התקשורת בעבר ובהווה.

לקוראינו הוותיקים כבר די ברור במי מדובר, כי כתבנו כבר המון פעמים מי מוביל את שתי הקליקות הללו: "קליקת הפרקליטים" ו"קליקת אוהדי סלקום ושות' בצמרת משרד התקשורת", שלעיתים די קרובות האינטרסים האישיים של שתי הקליקות הללו - מתמזגים. כמו כאן.  

כל הפעילות הזו בוצעה בשקט ובהיחבא, לולא כל פירסומים מצד משרד התקשורת עד סיומה של הפעילות הזו (די ברור למה), בניגוד מפורש לחוק התקשורת, לתקנות התקשורת, לצו שרת התקשורת, למסמך מדיניות השר, ולשכל הישר. זאת, ללא כל שימוע או איזה הליך מסודר מינימלי של "עבודת מטה" סדורה. די ברור למה. 

כל זאת, תוך הטעיית הציבור לחשוב, ששר התקשורת איוב קרא עומד מאחורי זה (ולכן תמונתו נמצאת בראש הפרסום והחשיפה של הנושא הזה).

ייתכן, וזו השערה די מבוססת, שעלתה בי מזמן, בעקבות כמה דו"חות ביקורת מאוד נוקבים, גם של מבקר המדינה וגם של מבקר הפנים של המשרד, שהיעדר שיטות עבודה סדורות והיעדר "עבודת מטה" - מסייעים להנציח את הכאוס והפרות הנורמות והחוק ומספקים את היכולת לחלק "הטבות וצ'ופרים" של בין עשרות מיליוני ש"ח ועד למיליארדים ל"מקורבים לצלחת".

אם כולם יצטרכו לעבוד בשקיפות ולפי כל החוקים, התקנות ותנאי הרישיון, אז פתאום אתם תדעו מהם האינטרסים הכלכליים האישיים ומה היקפם, של מי מראשי משרד התקשורת בעבר ובהווה (וזה לא רק ביבי ופילבר), בכל המהלכים הבלתי חוקיים (לכאורה), שתיארתי בחודשיים האחרונים, בעשרות כתבות תחקיר (והכל מבוסס על מסמכים, "שחור על גבי לבן").

כך גם בעניין תקן ה-SIP כביכול החדש, שנחשף כאן, שהוא המשך ישיר ומשלים "לתכנית הגדולה", שמשמעותה: "לחסל את בזק והוט" (כמפורט למשל: כאן, כאן וכאן). בזק מתנהגת כ"בת יענה", כדי לא לפגוע בערך החברה, בדיוק כעת כשמחפשים "לסגור" לה קונה והוט מעולם לא הובילה מהלכים אגרסיביים ועקביים, כדי להגן על עצמה ונכסיה.

לא פלא, ש"חסידי סלקום בצמרת משרד התקשורת" דהיום, לאחר ש"חסידי בזק" בצמרת המשרד סולקו בקיץ 2017, יכולים לעשות כרצונם, מחוץ לכל חוק ולכל נורמה רגולטורית אפשרית, וגם לדאוג לירושה נהדרת וממש ענקית, הכל על חשבונכם, לצאצאים וליורשים של עורכי הדין של אנלימיטד \ IBC, וגם לבכירים אחרים בצמרת משרד התקשורת, בעבר ובהווה.

למה שר התקשורת איוב קרא לא יצא בתגובה ציבורית, שמדובר בהטעיית הציבור והוא לא עומד מאחורי הפארסה הבלתי חוקית הזו עם מכון התקנים? זה בדיוק סוג השאלות, שיש לשאול אותו, במסגרת "תיק 5000", שנחזר אליו בפרק הבא בסדרת החשיפות בעניין תקן ה-SIP.