משרד התקשורת ממשיך לעבוד בשירות הטייקונים ו"המקורבים לצלחת" ומתכנן להוריד את החובה של איוש מוקדי השירות הטלפוניים של חברות התקשורת הסלולריות והקוויות ביום הבחירות לרשויות המקומיות (30.10.18), ללא כל סמכות חוקית, תוך התעלמות מהפרוצדורות החוקיות הכרוכות במהלך כזה.
מאת:
אבי וייס, 24.9.18, 18:30
סביר להניח, שרוב קוראינו לא שמעו על השימוע החדש של משרד התקשורת (
כאן), מסמך השימוע המלא -
כאן, שמופיע תחת הכותרת: "
הפעלת מוקד פניות טלפוני מאויש ביום הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות - שימוע". הכוונה כאן למוקדים שפתוחים 10 שעות בימות החול ו-5 שעות בימי שישי, ערבי חג וחול המועד. "מוקדי החירום" בכל מקרה יישארו פתוחים 24X7 (למעט יום כיפור).
כרגיל
במשרד התקשורת הישראלי בראשותו של נתי כהן המנכ"ל (בתמונה משמאל),, מדובר בכותרת מטעה, הכותרת הנכונה היא: "
אי הפעלת מוקד פניות ...".
ההחלטה הזו היא
המשך ישיר ל
הורדת שעות הפעלת מוקדי השירות בחברות התקשורת מ-13 שעות בימי חול ל-10 שעות ולהכפלת
זמן המענה במוקדים הללו מ-3 דקות ל-6 דקות.
בקיצור: "
לא סופרים את הציבור ממטר" והאינטרסים הכלכליים של סלקום ושות' זה הדבר
הכי חשוב לראשי משרד התקשורת דהיום.
אגב, הבחירות לרשויות המקומיות השנה
לא תיערכנה בכל הרשויות (הסבר היכן זה ייערך והיכן לא -
יש כאן), והיום הזה הוכרז
כיום שבתון נוסף השנה. המשמעות לחברות התקשורת: אם מפעילים את מוקדי השירות, אפילו באופן מצומצם ביום הבחירות לרשויות המקומיות, צריך לשלם לעובדים שכר גבוה יותר כי זה יום שבתון.
הצורך בחיסכון בהוצאות לחברות התקשורת ובראשון חברות הסלולר הפך לצורך לשנות את הרישיונות של החברות ע"י צמרת משרד התקשורת, שהחליטה לבטל את הפתיחה של מוקדי השירות ביום הבחירות (30.10.18). זו צמרת של בעלי תפקידים במשרד ממשלתי, שממומן מכיסכם, קוראים יקרים, בכירים, ש"
עובדים בשירות של החברות" ואת הציבור ובכלל זה את נציגי הציבור המוסמכים (יש הרבה),
בכלל לא שואלים.
גם לא הוצעה בשימוע חלופה שהמוקדים יהיו פתוחים כמו בימי שישי וחול המועד (5 שעות). הרי לא מעט שירותים ציבוריים
כן יפעלו רגיל ביום השבתון הזה, דוגמת: תחבורה ציבורית ושירותים ציבוריים רבים דוגמת עיתונות, רדיו, טלוויזיה, מרכולים, חניונים, תחנות דלק, מרכזי בילוי, מרכזי אוכל וקניות וכך הלאה. למה אי אפשר לתת לציבור שירות בנושאי תקשורת ביום זה, במיוחד שיש רשויות שאין בהן בכלל בחירות?
לכן, שלחתי ביום 21.9.18 את השאלות הדחופות הבאות לצמרת משרד התקשורת:
"פורסם שימוע בדבר הפעלת מוקד פניות טלפוני מאויש ביום הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות.
בהמשך
לתוכן של השימוע אבקש לשאול את השאלות הבאות:
1. היכן כתוב בחוק התקשורת (או בכל חוק או תקנה אחרת), שיש לשמוע בשימוע רק את בעלי העניין (כלומר את מנהלי חברות התקשורת)
אליהם נשלח השימוע?
2. היכן "האצלת הסמכויות" לפי
סעיף 4(ה) לחוק התקשורת, שמאפשר למנכ"ל משרד התקשורת לשנות את הרישיונות של
כל חברות התקשורת המופיעות בלוח התפוצה?
בהאצלת הסמכויות, שאני מכיר ושפורסם
ברשומות כחוק, "האצלת הסמכויות" של השר בוצעה רק לגבי
חלק משלל סוגי הרישיון שיש לחברות התקשורת בישראל.
3. היכן בחוק התקשורת או בכל מקום אחר כתוב, שהמנכ"ל אמור "
לשקול את טענותיה של חברה X"
כשיקול יחיד (או בכלל) - בעניין שינוי הרישיון שלה?"
תגובה לא קיבלתי, לא שלא ניסיתי לקבל. ככל שאקבל תגובה, אעדכן בהתאם. קוראינו הוותיקים, יודעים שתגובה לא אקבל. די ברור למה.
למי שלא הבין את השאלה, זו אותה בעיה החוזרת על עצמה שוב ושוב במשרד התקשורת, שממציא לעצמו חוקים חדשים, בלי להזדקק לתהליכי החקיקה המורכבים של כנסת ישראל. פירטתי את הבעיה הזו (של חוסר סמכות ושינוי רישיון בעילה הלא נכונה והלא חוקית כבר כמה פעמים ובהרחבה,
למשל כאן) וכעת אחזור רק על
עיקרי הבעיה החוקית.
למה משרד התקשורת שוגה בתיקוני הרישיונות של חברות התקשורת?
בשימוע, יש כבר את הטיוטה של תיקוני הרישיונות לחברות התקשורת בעניין אי הפעלת מוקדי השירות ביום הבחירות לרשויות המקומיות. הטיוטה הזו
נמצאת כאן, למתעניינים.
התיקון לרישיון מכיל בתוכו כמה פגמים חוקיים בסיסיים, שאמורים
לפסול את כל התהליך, ואדגים זאת בתיקון קיים אחד של חברה אחת (אצל כולם זה
אותו דבר בדיוק):
הבעיות הקיימות בתצלום הזה:
- סמכות שר התקשורת לא הואצלה למנכ"ל המשרד לכל סוגי הרישיונות. במקרה כאן, אין למנכ"ל סמכות לתקן "רישיון כללי אחוד". את הבעיה הזו קל לתקן, כי זה רק עניין טכני - סמנטי. אבל את הסעיף הבא אי אפשר לתקן, כי זו תפיסת עולם בלתי חוקית ושגויה מיסודה.
- למנכ"ל אין שום סמכות לתקן את הרישיון על סמך שמיעת טענותיה ודרישותיה של איזו חברת תקשורת. הטענות של חברות התקשורת בכלל לא מצויות באיזה מתחם של שיקול דעת של המנכ"ל בעת שינוי הרישיון.
הנה הצילומים הרלבנטיים מ
חוק התקשורת בעניין זה:
כלומר: השר רשאי לשנות או להוסיף תנאים ברישיון של חברת תקשורת מהשיקולים העיקריים הבאים:
- מדיניות הממשלה. את מדיניות הממשלה אפשר למצוא (בין היתר) ב"ספר תכניות העבודה לשנת 2018" - כאן. בקצרה: הכל שיקולים של טובת הציבור ולמען הציבור (בשביל זה יש במדינה דמוקרטית ממשלה...).
- שיקולים שבטובת הציבור.
- התאמת מבקש הרישיון לסוג הרישיון והשירותים שהוא אמור לספק (סעיף זה נוגע לעניין מתן הרישיון למי שמבקש רישיון או מתמודד במכרז על רישיון, ולא לעניין שינוי או עדכון הרישיון).
- תרומת מתן הרישיון לתחרות (סעיף זה נוגע לעניין מתן הרישיון למי שמבקש רישיון או מתמודד על קבלת רישיון במכרז ולא לעניין שינוי או עדכון הרישיון).
- שינויים שחלו בטכנולוגיה של בזק (כלומר: שינויים שחלו בטכנולוגיות רשת התקשורת, כך שיש להתאים את תנאי הרישיון כדי לספק לציבור את המיטב של הטכנולוגיות העדכניות).
כלומר: מתחם השיקולים של שינוי או עדכון רישיון כולל את הסעיפים העיקריים הבאים: מדיניות הממשלה, שיקולים שבטובת הציבור, שינויים שחלו בטכנולוגיה. או בקצרה: הכל שיקולים של טובת הציבור.
אז מאיפה מנכ"ל משרד התקשורת לוקח לעצמו את הסמכות החוקית לשקול רק את טענותיה של חברת התקשורת, לפני שהוא משנה לה את הרישיון? הוא אמור לשקול רק שיקולים ציבוריים ולכן הוא אמור לשאול רק את הציבור ונציגיו המוסמכים, לא את החברות עצמן, כי אין בחוק (או בכל תקנה אחרת) שום סעיף האומר, שמנכ"ל משרד התקשורת אמור בכלל לשמוע את טענותיה של איזו חברה בעלת רישיון תקשורת. זאת, למעט במקרה אחד: בעת הטלת סנקציה על חברת תקשורת ע"י המנכ"ל, חובה עליו על פי חוק התקשורת (סעיף 37א8) לשמוע את טענות החברה, אם היא אכן מעוניינת לטעון את טענותיה, חברה עליה הטיל המנכ"ל את הסנקציות. זהו.
לעניות דעתי, היועמ"ש אמור לבטל כל תיקוני הרישיונות, שנעשו ללא סמכות במשרד התקשורת, בנוסף לחקירה מדוע הורדו שעות הפעילות במוקדי השירות של חברות הסלולר (למעשה בכל החברות) ומי פועל בשירות חברות התקשורת ובעליהן (במקום בשירות הציבור) במשרד התקשורת.
אין שום סעיף בחוק או בתקנות התקשורת, שמתיר למנכ"ל לשמוע את טענותיהן של מי מחברות התקשורת, במסגרת מערכת השיקולים והמהלכים הרגולטוריים שנעשים דרך קבע במשרד (אלא אם הוא מנהל בדיקה \ חקירה, במסגרת הטלת סנקציות על מי מהחברות הללו). הוא אמור לשמוע את הציבור ונציגיו המוסמכים בלבד. הוא יכול (אם יש לו זמן פנוי...) לשמוע את דברי וטענות החברות, אבל אין שום משקל (לא חוקי ולא בכלל) למה שהן אומרות לו. מה שהן אומרות או כותבות לו - לא חשוב יותר ממה שאומרת או כותבת גברת כהן מחדרה. ככה החוק, וזה ממש לא חדש.
ככה מתנהלים כל גופי רגולציית התקשורת בעולם, חוץ ממדינת ישראל.
ככה מתנהלים כל גופי הרגולציה שיש בישראל, חוץ ממשרד התקשורת. 
