הפלופ של משרד התקשורת בטיפול בפרוטוקול IPv6 - כביכול "חדש"

הפלופ של משרד התקשורת בטיפול בפרוטוקול IPv6 - כביכול "חדש"
מאת: אבי וייס, 18.10.18, 02:50
 
כלי התקשורת כהרגלם העתיקו (Copy & Paste) ללא הבנה את הודעת מש' התקשורת בעניין "שימוע בעניין תמיכה בפרוטוקול IPv6". תשומת לב לפלופ: זה שימוע בדבר תמיכה בפרוטוקול IPv6 ולא שימוע בדבר מעבר האינטרנט הישראלי מ-IPv4 ל-IPv6. מהם הפגמים החמורים בשימוע החדש? משרד התקשורת מאמץ באופן רשלני את המלצות Telecom News באיחור שגרתי של כמה שנים ובצורה עקומה ללא כל "עבודת מטה" הגיונית, רצינית ורוחבית עם משרדי ממשלה אחרים, שאמורה לענות על צרכי הציבור. עדכון קטן בסוף הכתבה. 
 
בשבוע החולף, הודיעו 2 מדינות על הצטרפותן לרשימת עשרות המדינות שכבר מספקות שירותי סלולר 5G לתושביהן: סרי-לנקה ופינלנד. מדינות ערב המובילות (דוגמת סעודיה ומדינות המפרץ) נמצאות כבר מזמן ב-5G. מתי ישראל תצטרף ל-G5? אולי ב-2021. אולי ב-2020, אם יקרו כמה ניסים. גם מנכ"ל משרד התקשורת, נתי כהן, (בתמונה משמאל), מודה כיום (זמן רב אחרי החשיפות שלנו), שאפילו G4 מלא - אין בישראל.
 
למה? כי צמרת משרד התקשורת הישראלי הפכה ל"מועדון אוהדי סלקום ושות'". כלומר: צמרת המשרד עסוקה במתן הטבות לחברות התקשורת, במקום לדאוג לציבור ולצרכיו. בשנים 2014-2016 המיקוד בפעילות המשרד היה במתן הטבות לקבוצת בזק ואחרי שמנכ"ל המשרד הפך ל"עד מדינה" ו"התפוטר", המשרד חזר למה שהיה קודם לכן (מתחילת 2012 עד 2014): "סניף של סלקום ושות'". ב-3 השנים, שקדמו לזה, המשרד היה "סניף של הוט" (די ברור למה: שר התקשורת היה אז משה כחלון).  
 
כך בדיוק נראה גם השימוע החדש (כאן), כאשר כלי התקשורת פרסמו ללא כל הבנה, בשיטת "העתק-הדבק" את ההודעה המגוחכת של משרד התקשורת (הנמצאת כאן למטה בנספח) בעניין IPv6.
 
זו הודעה לציבור העוסקת בעניין שולי לחלוטין: תמיכה טכנית בפרוטוקול IPv6, מה שקיים כבר מזמן, מזה שנים, גם בציוד וגם במחשבים ובמערכות ההפעלה השונות (הנייחות והניידות), שיש בידי רוב תושבי ישראל המשתמשים באינטרנט ואצל רוב ספקי האינטרנט. זאת, במקום לעסוק בעיקר: איך מעבירים את תעבורת האינטרנט הישראלי מ-IPv4 הוותיק מאוד ל-IPv6 היותר חדש (הכל יחסית. ב-IPv6 מדובר בפרוטוקול אינטרנט, שנולד לפני למעלה מ-2 עשורים והתפשט בעולם הנאור, מלבד ישראל, לפני יותר מעשור).
 
למעבר ל-IPv6 יש משמעות ברורה וקודמת לכל: העברת התכנים והפורטלים ל-IPv6. את זה - אין בכלל בשימוע. מיד נפרט את גודל הפלופ של התנהלות משרד התקשורת הישראלי בעניין זה (כמו בכל התחומים, דוגמת 5G, שציינו בתחילת הכתבה).
 
משרד התקשורת מטעה את הציבור לחשוב, שהמעבר הזה ל-IPv6 קשור להתפשטות תופעת ה-IoT וזה כלל לא נכון. פרוטוקול IPv6 נולד שנים רבות לפני שידעו בכלל בעולם התקשורת מה זה IoT. בנוסף, יש כבר כיום בעולם וגם בישראל רשתות IoT בהיקף ניכר, ללא כל שימוש ב-IPv6. כך, שמדובר באי הבנה מוחלטת מצד אלה העוסקים בנושא הזה במשרד התקשורת. פרוטוקול IPv6 יסייע, ללא ספק, בהקמת רשתות IoT בהיקף ניכר, אבל זה לא תנאי הכרחי לכך. רוב שימושי IPv6 נולדו ומצויים בתחומי התכנים וייעול התעבורה וניהול רשת האינטרנט.
 
ואלה הם עיקרי הפגמים החמורים בשימוע המוצע החדש ל"תמיכה בפרוטוקול IPv6":
 

1. השימוע מתעלם (בכוונה) מ"מדיניות שר" הקיימת מזה כמעט 3 עשורים, לגבי הטיפול של הרגולציה הישראלית בתחום האינטרנט. זה לא מקרי, שהמשרד מתעלם ממדיניות השר ולא מציע לתקן אותה. מיד תבינו למה. כל התעסקות במדיניות השר, תחשוף גם את ה"ישראבלוף" של טיפול המשרד ב-OTT וב"שוד" משאבי "עידן +" בשירותי ה-OTT של סלקום ושות' על רשת האינטרנט. לכן הכי פשוט: להתעלם כליל מקיומה של המדיניות הזו. המשמעות המעשית של השימוע היא ביטול מעשי של סעיף 5.3 של מסמך המדיניות של שר התקשורת (שהיה אז גם סגן רוה"מ) משנת 2000 מבלי שמסמך המדיניות מתוקן ע''י שר התקשורת הנוכחי (איוב קרא), ומבלי לתקן את חוק התקשורת בפרק המספור, פרק המותאם למדיניות הזו משנת 2000.
2. הטיפול ב-IPv6 אמור להיות צמוד לטיפול הרגולטורי בדומיינים (כך זה מופיע במדיניות השר, מהסעיף הקודם). לכן, אם מתעלמים לחלוטין ממדיניות השר הכתובה, שהיא בתוקף עד היום, אפשר כביכול להפריד את הטיפול ב-IPv6 מנושא הדומיינים (Domain Names), כשבמציאות של עולם האינטרנט אלה שני נושאים הקשורים קשר הדוק וחד-ערכי זה בזה. משרד התקשורת מסרב, מזה שנים רבות, לטפל בכשל השוק הקיים בתחום הדומיינים (די ברור למה), ולכן השימוע הזה מתעלם ממדיניות השר ומתעסק רק בטיפול טכני של תיקוני רישיונות ה-ISP (הקווי והסלולרי), כדי שיתמכו ב-IPv6 (מה שממילא קיים, מזה שנים, אצל רובם). זאת, תוך התעלמות מוחלטת ומכוונת, מהקשר ההדוק בין IPv6 לנושא הדומיינים.
3. השימוע הזה נכתב ע"י שחר שיליאן, מנהל תחום הנדסת תקשורת (נייח) במשרד התקשורת. זה כשלעצמו מחשיד את השימוע הזה ומעורר סימני שאלה כבדים, על המניעים הנסתרים, לכאורה, שיש לצמרת משרד התקשורת בשימוע הזה. מי שיריץ בכלי החיפוש באתר Telecom News את השם של מחבר המסמך (שחר שיליאן), יבין מיד על מה מדובר.
4. השימוע בכלל לא מגדיר כיצד על חברות ה-ISP להטמיע את המעבר ל-IPv6 אצלן. בשימוע מוצעות כמה אופציות, שכל ISP יבחר כרצונו. כלומר: המשרד מעודד בשימוע הזה כאוס טכנולוגי במעבר ל-IPv6, אם כל ISP יבחר בשיטת יישום שונה. שלא לדבר על צורך להקים מערכות תיאום והמרה חדשות ויקרות בין ה-ISP. המצב הזה מצביע שוב על חוסר עבודת מטה בסיסית במשרד התקשורת. אך בשנה האחרונה, המשרד השקיע לא מעט כסף ומשאבי זמן כדי לפתח גרסת תקן ישראלי ל-SIP. זאת, במהלך לא חוקי, לא נחוץ ומוצף באינטרסים זרים, כפי שחשפנו בסדרת כתבות, שעסקו בפיתוח התקן הזה במכון התכנים, לבקשת בעלי העניין (אנלימיטד \ IBC וסלקום) ומשרד התקשורת. זאת, במקום לעסוק בהתאמת תקנים חשובים פי כמה לעתיד שוק התקשורת הישראלי, למשל תקן IPv6, ולבצע את התיקנון של כל ההתאמות של תקן זה לצרכי השוק הישראלי ולהתאמת הפרוטוקול לתמיכה בעברית ותמיכה בשאר המערכות הקיימות ברשת האינטרנט הישראלי, לרבות עדכון כל החוקים והתקנות הנוגעים לתוכן באינטרנט, למשל, תקנות הנגישות של אתרים ותקנות הגנה על קטינים. כך, המשרד יוצא בשימוע לתמיכה בפרוטוקול IPv6 בחוסר אחריות מוחלטת מבלי להגדיר את המפרט הטכני המדויק הנדרש לתמיכה הזו ברשת האינטרנט בישראלי, קצה לקצה, משום שאין שום הגדרה תקנית מוסכמת של IPv6, תקן המותאם לרשת האינטרנט הישראלית. ההזנחה רבת השנים והרשלנות של ראשי משרד התקשורת, הן הגורמים למצב הכאוטי הזה.
5. השימוע החדש לא עוסק כלל בעלויות המעבר ל-IPv6. השימוע מגדיר, שללקוחות הקצה (הלקוחות הפרטיים והעסקיים הקטנים) זה יסופק בחינם (כולל שדרוג או החלפת ציוד הקצה - נתבים בבתי הלקוחות). אז מאיפה יגיע הכסף למעבר הזה?
6. במצב הכלכלי כיום של חברות התקשורת בישראל, התעלמות מהסעיף של העלויות משמעו: לא רק שאנו בפיגור חמור של לפחות 5 עד 6 שנים, זה יימשך גם בעתיד ותמיד נישאר בפיגור, מול העולם הנאור. הפיגור הזה נולד מאז שנוצר הצורך הממשי למעבר ל-IPv6, בדיוק במועד, שבו ארגון RIPE NCC הפסיק לספק כתובות IPv4 לישראל, כי נגמר המלאי של הכתובות הללו. זה היה בספטמבר 2012. אנו כעת באוקטובר 2018. הצפי הוא, שהתיקונים ברישיונות ה-ISP על פי השימוע ייכנסו לתוקף במחצית 2019. זאת, לפחות 6 שנים מאז ש-Telecom News קרא שוב ושוב למשרד התקשורת לטפל בנושא (תוכלו להריץ את המילה IPv6 בכלי החיפוש באתר ולמצוא את עשרות המאמרים, שנכתבו באתר זה, בעניין הצורך הדחוף במעבר ל-IPv6). בנוסף, לפני למעלה מ-4 שנים לאחר הכנות רבות התקיים דיון בנושא זה בדיוק בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת. אולם, שום החלטה והבטחות לפעילות, שנאמרו בדיון בוועדה הזו בכנסת ע"י נציגי הממשלה ומשרד התקשורת, לא בוצעו. כך, שחזרנו ל"נקודת האפס" ושנים רבות הלכו לאיבוד בגלל רשלנות, אדישות ואי-אכפתיות של ראשי משרד התקשורת לדורותיהם.
7. משרד התקשורת (כמקובל בעבודתו), כדי להכין את השימוע הזה, התייחס לבקשות ולדרישות רק של הנוגעים בדבר (כלומר של חברות התקשורת). המשרד לא נפגש עם שום גוף ולא שמע שום גוף המייצג את הציבור בישראל, למעט איגוד האינטרנט הישראלי. לגבי האיגוד, מדובר בארגון, שהקדשנו לו סדרת כתבות ארוכה, שניתן לאתר בקלות בכלי החיפוש באתר, לגבי הכישלון הקולוסאלי וארוך השנים של התייחסות איגוד האינטרנט הישראלי ל-IPv6. יתרה מכך: איגוד האינטרנט הישראלי מחביא, מזה שנים, "מטמון ענק" של כתובות IPv4 מסיבות לא ברורות. גם אחרי שחשפנו את "המטמון" יקר הערך הזה, האיגוד מסרב לנפק את כתובות ה-IPv4 הללו למטרות ציבוריות מועילות, שהאיגוד יגדיר (או ועדה ציבורית תגדיר). זאת, במצב שבו יש מחסור כל כך חמור ורב שנים בכתובות IPv4 בשוק האינטרנט הישראלי.
8. משרד התקשורת שמע את בעלי העניין (חברות התקשורת) כבר באפריל 2017. אז למה לקח למשרד כמעט שנה וחצי להכין את השימוע הזה (שאין בו שום חידושים, או משהו חדשני הדורש בדיקות טכניות ארוכות)? 2 תשובות אפשריות לשאלה הזו: 1) זה קצב העבודה הרגיל של משרד התקשורת הישראלי. 2) המשרד היה כל כך עסוק בשנתיים האחרונות במתן הטבות לחברות התקשורת (ובמיוחד השנה, ע"י "קליקת אוהדי סלקום ושות' בצמרת משרד התקשורת"), כך שלא נשאר זמן למשרד התקשורת לעסוק בנושא השולי הזה של מעבר ל-IPv6. 
9. איגוד האינטרנט הישראלי המליץ למשרד התקשורת, בראש וראשונה, המלצה אחת, שאנו תומכים בה במלואה: ליזום הקמת פורום או "ועדת היגוי" ברמה המיניסטריאלית העליונה כדי לתאם ולהוביל את המעבר של ישראל לעידן IPv6. בלי "דוגמה אישית" של משרדי הממשלה, גופי הסמך הממשלתיים והארגונים הגדולים ביותר במשק הישראלי, אין כל סיכוי, שהנושא של מעבר ל-IPv6 יצליח להתקדם לאיזה כיוון מועיל לציבור. אין כל שימוש מעשי לנתבים התומכים ב-IPv6 אם התכנים והפורטלים באינטרנט הישראלי נמצאים ויימצאו גם בעתיד ב-IPv4. מדובר במהלכים עתירי השקעה, שרק התגייסות ממשלתית מקיפה, כמובן, בשת"פ האוצר, יכולה לקדם את הנושא הזה. בכל המדינות בהן הנושא הזה התקדם בצורה מהירה (לרבות ארה"ב ובלגיה, שמובילות את טבלאות ההשוואה העולמיות), זה התרחש בעיקר בזכות הקמת "ועדת היגוי עליונה", ועדה ממשלתית, שהוקמה במדינות הללו לעניין קידום יישום IPv6. בשימוע הנוכחי של משרד התקשורת הישראלי, אין זכר לדבר כזה. למה? הסבר בסעיפים א' ו-ב' כאן למעלה. כל עיסוק במדיניות מפחיד את ראשי משרד התקשורת, כי זה יכול למוטט את כל הבלופים, השקרים וההתעלמות של משרד התקשורת מקיום החוק, המדיניות הממשלתית והתקנות בתחומים רבים אחרים. זאת, לרבות בתחומים, שחשפנו בבלעדיות ממש אך לאחרונה, דוגמת שת"פ האנטנות (בלוף מזעזע בהיקפו ובכמות ה"ישראבלופים" הקיימים בו, שחשפנו כאן עם כל המסמכים הרלבנטיים, לגבי מה שנעשה ברשת הסלולר של סלקום ושותפיה לרשת שלה).

 לסיכום:  
מדובר בשימוע נוסף בסדרת ה"ישראבלופים" של צמרת משרד התקשורת הישראלי, שממשיך להתעלם מהציבור ועוסק רק במה שטוב לחברות התקשורת ולא במה שהציבור צריך.
 
הציבור צריך, שהתכנים (דהיינו: הפורטלים) יתמכו ב-IPv6. לזה נדרש שימוע אחר לחלוטין, שמטפל גם בנושא הדומיינים וגם בנושא IPv6, שימוע המטפל בהגדרות ובהתאמות תקן IPv6 לרשת האינטרנט הישראלית (מה שלא נעשה) ומגדיר מטרות ולוחות זמנים ליישום, בדגש על תחילת יישום ברמת הפורטלים הממשלתיים.
 
הפורטל העגום, הבלתי מעודכן, חסר השקיפות בנושאים הכי חשובים והפגום לחלוטין של משרד התקשורת הישראלי יכול היה להיות "דוגמה אישית" כמוביל במעבר ל-IPv6. להוציא שימוע לאחרים לעבור ל-IPv6, זה הרבה יותר קל מאשר לתת "דוגמה אישית". אולם, אין כל סיכוי שזה יקרה ונראה את אתר משרד התקשורת תומך ב-IPv6. זאת, במיוחד לא עם שר ומנכ"ל כמו אלה המצויים כעת בצמרת משרד התקשורת.   
 
נספח:
הודעת משרד התקשורת כלשונה מיום 17.10.18:
 
משרד התקשורת הפיץ היום שימוע בעניין תמיכה בפרוטוקול IPv6.
הצורך לתמיכה בפרוטוקול כתובות האינטרנט IPv6 נוצר בעיקר על מנת לפתור את מצוקת הכתובות בפרוטוקול IPv4 ולהיערך לעידן ה-IOT בו כל רכיב המחובר לרשת האינטרנט יידרש לכתובת אינטרנט עצמאית.
מאחר שכבר משנת 2012 הארגון המקצה את הכתובות למדינת ישראל ((RIPE NCC אינו מקצה יותר כתובות בפרוטוקול ,IPv4 נוצרה מצוקת כתובות בפרוטוקול IPv4 בקרב ספקיות האינטרנט, מצוקה זו תלך ותגדל לאור השימושים הרבים שצפויים בעידן IOT ועוד.
לצורך כך משרד התקשורת הפיץ שימוע שמטרתו תיקון רישיונות המפעילים על מנת להבטיח תמיכה בפרוטוקול IPv6 של כלל מרכיבי הרשת ובכל השירותים השונים המסופקים.
בתקופה הקרובה יחלו דיונים בנושא גם בוועדת המדע והטכנולוגיה בכנסת ויחד עם משרדי הממשלה הרלוונטיים
https://www.gov.il/he/Departments/publications/Call_for_bids/16102018

עדכון 14.11.18: בהמשך לשימוע שמשרד התקשורת עורך בנושא (כמנותח בהרחבה כאן), שלח רפי הוידה, חבר איגוד האינטרנט ומי שהיה ראש אגף הספקטרום ומ"מ המדען האשי במשרד התקשורת, התייחסות מאוד מעניינת לגבי השימוע הזה:
"אל: שחר שיליאן – מנהל תחום הנדסת תקשורת (נייח)
שלום רב,
א. אני מקדם בברכה ביצוע השימוע המצ''ב במטרה לקדם יישום פרוטוקול IPv6 בישראל. להבנתי, המשמעות המעשית של השימוע הזה הינה ביטול מעשי של סעיף 5.3 של מסמך המדיניות משנת 2000, תוך מימוש ההאצלה של סמכות שר התקשורת לפי סעיף 4 של חוק התקשורת למנכ''ל המשרד - להעניק רשיון מיוחד ולשנות רשיון כללי ולקבוע את תנאיהם (כאן).
ב. להלן מספר הערות:
    1. משרד התקשורת פירסם מסמך מדיניות בשנת 2000 מצ''ב ... ''מדיניות רישוי שירותי אינטרנט'' ... מתאריך 17.12.2000 ...     ממנו משתמע על פי סעיף 5.3 כי תקויים ''הסדרה עצמית'' בתחום ''ניהול מרחב כינויי-המען בסיומת .il ,הקצאת כינויי-מען, הקצאת כתובות IP ופרסום כינויי מען למשתמשים בארץ ובעולם'';   
    2. בפרק המספור בחוק התקשורת אין כלל התיחסות לתחומי שמות המתחם (מרחב כינויי המען בסיומת il וכתובות IP ומכאן ניתן להסיק אין לשר התקשורת סמכויות בתחומים אלה.
    3. בבחינת פעילות ''איגוד האינטרנט הישראלי (ע''ר)'' שעסקה בתחומים ב-20 השנים האחרונות התברר כי אין ביכולת התאגיד, שאינו מצוי בפיקוח ממשלתי, לפעול בתחומים אלה ולקדמם ללא סמכויות חוקיות.
    4. בנוסף התברר למרבה הפליאה כי תחומים אלה אינם מצויים באחריות מפורשת בחקיקה של שום משרד ממשלתי.
   5. משרד התקשורת הודיעני ב- 28.8.2017, בהמשך לפנייתי מ-29.7.2017, כי ''כיום אין בידי שר התקשורת סמכויות בנושא שמות מתחם'' ומסתבר כי מענה זה על מתבסס על חוות דעת משפטית לגבי מסמך המדיניות משנת 2000, שטרם עודכן עד היום.
    6. קיים צורך אמיתי להתארגנות ממשלתית הן בתחום החקיקה לעיגון סמכויות ביצוע ופיקוח בחוק התקשורת והן בתחום הניהול הממשי של שמות המתחם בסיומת ישראל (מרחב כינווי המען) וכתובות IP הן בגרסה 4 והן בגרסה 6 על פי היתר מתאים (רשיון מיוחד).
    7. ראוי לציין, כי בדנמרק שמספר התושבים בה קטן ממספר התושבים בישראל, מספר שמות המתחם עולה פי 6 מישראל ... בישראל כ-250 אלף ואילו בדנמרק כ-1.5 מיליון ...
    8. בדנמרק קיים חוק יעוד המסדיר תחום זה ... מצ''ב (כאן). 
    9. כן יצויין, כי נערך לאחרונה סקר מקיף בקרב כל חברי ארגון המרשמים הלאומיים האירופאי (centr) בה ישראל חברה (באמצעות איגוד האינטרנט). הסקר בחן את המבנה המשפטי, משילות וסוגיות מיסוי וניתן ללמוד ממנו כיצד ניתן להתארגן גם בישראל.
    10. משרד האוצר באמצעות רשות המסים פועל למסות את המרשם הלאומי (דיון בנושא אמור היה להתקיים בבית המשפט המחוזי בירושלים ב-3.10.18 ונדחה בינתיים). לא יעלה על הדעת שתחום זה ימוסה, שכן מיסוי עלול לפגוע בפעילות המרשם הלאומי שהוא תשתית קריטית לאומית, בפיקוח מערך הסייבר הלאומי.
ג. להלן מספר המלצות:
    1. ראוי להסדיר בחקיקה ראשית את סמכות שר התקשורת לפעול בתחום שמות המתחם וכתובות IP עלפי אחת מהחלופות הבאות:
         א) הצעות חוק בנושא של ח''כ ד''ר נחמן שי מ-2.1.17 או הצעתי המצ''ב (כאן).
        ב) תיקון חוק התקשורת במטרה לכלול בפרק המספור התיחסות לשמות מתחם וכתובות IP.
         ג) קבלת החלטת ממשלה מפורשת הקובעת את אחריות המדינה לתחום שמות המתחם בסיומת ישראל ולהקצאת כתובות IP הן בגרסה 4 והן בגרסה 6.
    2. לשקול להקים תאגיד יעודי – ''חברה לתועלת הציבור'' – פטורה ממס הכנסה, שעיסוקה העיקרי יהיה לקיים ולהפעיל שירותים לאומיים תשתיתיים (המרשם של שמות מתחם וכתובות IP והמחלף iix) וזאת, לאור העובדה כי רשות המסים פועלת למסות את המרשם הקיים. התאגיד היעודי (חל''צ) יפעל על פי רשיון מיוחד של משרד התקשורת. 
    3. לשקול תקצוב ממשלתי לקידום תוכנית רב שנתית מתואמת ומוסכמת תוך קביעת יעדים ריאליים להשגה עד שנת 2025, ובמטרה כי ישראל תעלה מהמקום ה-65 בעולם, למקום מכובד בעשיריה הראשונה.
ד. אשמח לסייע בהבהרות נוספות ככל שאתבקש.
בברכה,
רפי הוידה".