תגלית: השר הממונה על איגוד האינטרנט הישראלי הוא רוה"מ (ביבי נתניהו)

על פי מסמכים בחתימת השר לביטחון פנים, היועצת המשפטית לרוה"מ ורוה"מ ביבי נתניהו, שייחשפו כאן, נתניהו הוא השר הממונה מיניסטריאלית על פעילות איגוד האינטרנט הישראלי בעניין ניהול התשתיות הכי מרכזיות של האינטרנט בישראל. האם ביבי נתניהו יקדם עקב כך את מיסוד החוק המעגן את הטיפול בתשתיות האינטרנט לרבות הטיפול בשמות מתחם (דומיינים) גם למען רבע מיליון בעלי אתרים בישראל?
מאת: אבי וייס, 25.11.18, 07:30

עד היום, כל מי שפנה למשרדי הממשלה השונים לגבי איגוד אינטרנט הישראלי, נענה, שאין זה בסמכות השר (דוגמת שר התקשורת או שרת המשפטים), להתייחס לפעילות איגוד האינטרנט הישראלי, שמנהל את התשתיות הכי חשובות כיום בעולם התקשורת, תשתיות האינטרנט.

דוגמה להתנערות מהאחריות בנושא: מצ"ב כאן צילום מכתבו של מנכ"ל משרד התקשורת בפועל, שכותב שאין לשר התקשורת שום סמכויות לעסוק בנושאים, שבטיפול איגוד האינטרנט, בדגש על נושא שמות המתחם (דומיינים). תשובות דומות התקבלו משרת המשפטים ומרשם העמותות.

יחד עם זאת, לאור ההחלטה הטרייה של ארגון ITU בכינוס, שנערך לאחרונה בדובאי, שדורש מהמדינות החברות ב-ITU לעגן בחקיקה את התחומים המרכזיים של תשתיות האינטרנט, לרבות נושא הדומיינים, נעשתה פנייה מחודשת ומעודכנת (ע"י רפי הוידה, חבר האיגוד ומי שהיה ראש אגף הספקטרום ומ"מ המדען הראשי במשרד התקשורת) למנכ"ל משרד התקשורת דהיום - נתי כהן, (בתמונה משמאל), כפי שחשפנו כאן.

זאת, במקביל לתחילת הטיפול של משרד התקשורת בנושא נוסף הקשור בתשתיות האינטרנט בישראל - המעבר ל- IPv6, טיפול, שנעשה מיוזמתו של נתי כהן.

יודגש, שישראל היא (ככל הידוע לנו) המדינה היחידה בעולם, שהנושא של הטיפול בתשתיות האינטרנט לא מוסדר בחקיקה ונמצא בידיים פרטיות (בעמותה), ללא כל הסדרה, אחריות מיניסטריאלית ופיקוח ממשי. השיטה העקומה הזו עוגנה במסמך "מדיניות שר התקשורת") בשנת 2000 ולא עודכנה עד היום. 

כעת, ביוזמתו של רפי הוידה, אנו חושפים כאן מסמכים המצביעים, שנמצא השר האחראי על פעילות תשתיות האינטרנט בישראל, שמנוהלות ע"י איגוד האינטרנט: ביבי נתניהו, (בתמונה למעלה משמאל), ראש הממשלה ומחזיק כיום בכמה תיקים (שר החוץ, שר הבריאות ושר הביטחון).

צילומי הקטעים מהמסמכים הרשמיים המוכיחים זאת "שחור על גבי לבן", נמצאים בנספח בתחתית הכתבה. הצילומים הללו נגזרו ממסמכים רשמיים בחתימת השר לבטחון פנים (כאן), ובחתימת היועצת המשפטית של משרד רוה"מ ובחתימת רוה"מ - ביבי נתניהו בעצמו (כאן, בדף האחרון)

אגב, גם מנכ"ל איגוד האינטרנט הישראלי, עו"ד יורם הכהן, בדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת (פרוטוקול המלא של הדיון, שהתקיים ביום 12.6.18 נמצא כאן, למתעניינים) אמר במו פיו (צילום):


כלומר: אין חולק על כך, שתשתיות האינטרנט, שמטופלות ע"י איגוד האינטרנט הישראלי, הן תשתיות חשובות וקריטיות עבור מדינת ישראל ותושביה, ואלו תשתיות חשובות לכל היבטי הפעילות הכלכלית והאזרחית בכל התחומים המתקיימים בישראל.. 

לכן, שלחנו ביום 20.11.18 לרוה"מ, ליועצת המשפטית של משרד רוה"מ ולמערך הסייבר הלאומי במשרד רוה"מ את הפנייה הבאה:
"בהתאם למסמכים, שהוצגו לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, המסמך העיקרי והחשוב לעניינו מצ"ב ב-PDF, ראש הממשלה (רוה"מ) בהיותו השר הבכיר בממשלה, כסמכות שיורית, אחראי על איגוד האינטרנט הישראלי בהקשר של המרשם הלאומי של שמות מתחם בסיומת ישראל בישראל, כפי שאושר בצו. זאת, לאחר אישור היועצת המשפטית של רוה"מ ובחתימת רוה"מ.
היות וכפי שציין השר לביטחון פנים, אין כיום שר ממונה על הנושא, האם לא מן הראוי שישראל תנהג כמו כל מדיניות העולם (וגם בהתאם להחלטות ארגון ITU, ארגון התקשורת העולמי של האו"ם), ותעגן בחקיקה את הנושא החשוב כיום לקיומה של רשת האינטרנט בישראל, תחום שמות המתחם?
מצ"ב "הצעת מחליטים" ו"הצעת חקיקה" בנושא, שהוכנו ע"י רפי הוידה, לשעבר המדען הראשי במשרד התקשורת וחבר באיגוד האינטרנט הישראלי.
יצויין, שפניות קודמות לשר התקשורת לא נענו וממשרד התקשורת נמסר, שהמשרד לא מטפל בנושא, בהיעדר סמכות מוגדרת בחוק לנושא. פנייה דומה למשרד המשפטים נענתה בתשובה דומה.
מכאן – לאור הקביעה, שלרוה"מ - יש סמכות שיורית לנושא זה, מן הדין, שהיוזמה לעיגון הנושא הזה בחקיקה, תצא מרוה"מ, או ממי שהוא יאציל לו את סמכותו לעניין זה".

את תגובת רוה"מ (ו\או היועצת המשפטית של משרד רוה"מ) טרם קיבלנו, ככל שנקבל - נעדכן בהתאם.

לעומת זאת, קיבלנו תגובה ממערך הסייבר הלאומי במשרד רוה"מ, בזו הלשון:
"שלום אבי,
תודה על הפניה. הנושא איננו חלק מהתחום עליו אני אמון (תחום המתודולוגיה).
אני לא בטוח, שהנושא הינו לפיתחו של מערך הסייבר הלאומי, אבל בכל מקרה המייל שלך הועבר למחלקה המשפטית שלנו.
יום נעים
יובל שגב, ראש מחלקת מתודולוגיה, מערך הסייבר הלאומי, משרד ראש הממשלה".

במקביל, בלי קשר ישיר, רפי הוידה פנה למנכ"ל המשרד לשיוויון חברתי, לאור הפעילות הנמרצת הטרייה של המשרד הזה בתחומים הללו, פעילות הנעשית בראשותה של השרה גילה גמליאל, (בתמונה משמאל), שאחראית גם על "מטה ישראל דיגיטלית", מטה שפועל במרץ עם תקציבים לפרוייקטים רבים, פנייה בזו הלשון:
"אל: אבי כהן סקלי - מנכ"ל המשרד לשוויון חברתי.
שלום רב,
א. בהמשך לפירסום המצ''ב (כאן), אודות האמנה המחייבת את המדינות החתומות עליה לפעול על פי אמות מידה זהות, לשתף פעולה בתחום הדיגיטל, לקדם סטארטאפים ולתת שירותים ציבוריים -דיגיטליים טובים יותר לאזרחים, מוצע, שהמשרד לשויון חברתי יקבל על עצמו להוביל את תחום שמות המתחם בסיומת ישראל, בישראל.
ב. ישראל היא המדינה היחידה בעולם, שבה המרשם הלאומי של שמות מתחם אינה מוסדר בחקיקה מתאימה ולפיכך מדינת ישראל מפגרת מאד ביישומי הטכנולוגיה הדיגיטלית ... מקום 65 בעולם ביישום פרוטוקול IPv6.
ג. הדוגמה המעשית ביותר היא דנמרק, בה מספר התושבים קטן ממספר התושבים בישראל, מספר שמות המתחם עולה פי 6 מישראל ... בישראל כ-250 אלף [דומיינים] ואילו בדנמרק כ-1.5 מיליון ... ובדנמרק קיים חוק יעודי המסדיר תחום זה. מצ''ב (כאן).      
ד. ראוי, שהמשרד לשוויון חברתי יוביל את תחום שמות המתחם בישראל, שהוא הבסיס למתן שירותים ציבוריים-דיגיטליים טובים יותר לאזרחים, בהיעדר משרד ממשלתי אחר המופקד על תחום זה ובמיוחד בהעדר חקיקה מתאימה.
ה. מצ''ב לעיונך "הצעת מחליטים'' ו"הצעת החוק" להסדרת המרשם הלאומי של שמות המתחם בישראל.
ו. מומלץ לקדם זאת בהחלטת ממשלה, שתקבע מי הוא השר המופקד על תחום שמות המתחם בישראל.
ז. אודה להיענותך.
בברכה,
רפי הוידה".

תגובה טרם נתקבלה. ככל שתתקבל, נעדכן בהתאם. 

יצויין, שישראל, שקוראת לעצמה מעל לכל במה אפשרית - StartUp Nation, נמצאת במקום 40 בעולם (בכל קנה מידה השוואתי) מבחינת השימוש במשאבי האינטרנט בדגש על דומיינים ובמקום ה-65 בעולם מבחינת השימוש ב-IPv6. חלק ניכר ממדינות ערב נמצאות בצמרת הטבלה העולמית, הרבה לפני ישראל. אלו העובדות וזה לא קרה אתמול, או הבוקר. ההידרדרות הזו נמשכת כבר כמה שנים טובות, כחלק מההידרדרות של כלל תשתיות התקשורת בישראל.

בנוסף, ניתן לראות בבסיס הנתונים של כל הסיומות העליונות של שמות המתחם בעולם (כאן), את סיומות של הערים הגדולות ברחבי העולם דוגמת: אמסטרדם, ברצלונה, ברלין, בוסטון, בריסל, בודפסט, קייפטאון, קלן, דרבן, המבורג, הלסינקי, איסטנבול, לונדון, ניו יורק, פריז, סידני, מוסקבה ועוד ... מי חסר כאן? ערי ישראל. למשל, מאוד ומתאים לעיר תל אביב, שנתפסת כעיר בינלאומית, הייטקית ותיירותית, שתהיה לה סיומת משלה (דומיין משלה ברמה העליונה), ברשת האינטרנט העולמית. כמובן, ירושלים, בירת ישראל הנצחית והמקום הקדוש ל-3 הדתות המונותיאיסטיות החשובות בעולם, חייבת אף היא (לעניות דעתי), להיות עם דומיין משלה. רק מעורבות ממשלתית יכולה לקדם את התחום החשוב הזה, כי איגוד האינטרנט הישראלי עסוק בנושאים אחרים לגמרי (כלומר: עסוק בעצמו ו"הטבות למקורבים לצלחת", ועסוק בהסתרת מסמכים מהציבור ומחבריו),

הכל מתחיל ונגמר בהיעדר מדיניות ברורה, היעדר עבודת מטה מסודרת, היעדר הקשבה לציבור ולנציגיו המוסמכים, היעדר חקיקה ואכיפה, מה שהוביל להפקרת הנושא הקריטי הזה, של תשתיות מדינת בישראל בתחום האינטרנט, בידי עמותה לכאורה ציבורית, שמתנהלת כמו עסק פרטי חשאי, עם קרוב לאפס שקיפות (נושא, שיפורט במאמר נפרד), עם כמות חברים קטנה ביותר (סביב ה-500), שמעטים מהם ממש פעילים בעמותה הזו, עמותה הפועלת מחוץ לכל חוק ונורמה קיימים, בגלל אי מעורבות חבריה בנעשה בעמותה. 

נספח
צילומי הסעיפים המוכיחים את אחריותו של רוה"מ (לפי החלטת המשפטנים במשרד המשפטים ובהסכמת היועצת המשפטית של משרד רוה"מ, רוה"מ עצמו וגם הסכמת השר לביטחון פנים), לפעילות איגוד האינטרנט הישראל, בתחום תשתיות האינטרנט החיוניות ביותר למדינת ישראל: