Telecom News - למה מסתירים מהציבור את "מטמון" כתובות IPv4 המוחבא באיגוד האינטרנט?

למה מסתירים מהציבור את "מטמון" כתובות IPv4 המוחבא באיגוד האינטרנט?

דף הבית >> פורומים וביטקוין >> Web 2.0/3.0 >> למה מסתירים מהציבור את "מטמון" כתובות IPv4 המוחבא באיגוד האינטרנט?
איגוד האינטרנט הישראלי, הפוך מהמדיניות המוצהרת שלו, מסתיר מהציבור, לרבות מחברי האיגוד, את הנתונים הכי חשובים לקיומה של תשתית אינטרנט מפותחת בישראל. חשיפת הנושאים השונים, שהאיגוד מסתיר, ולמה הוא מסתיר אותם, ובראשם "המטמון" של כתובות IPv4, במצב של מחסור חמור בכתובות כאלו בישראל.
מאת: אבי וייס, 8.12.18, 17:40עו"ד יורם הכהן

​לאחרונה, בדיוק כמו שכל מונופול (מוכרז או לא מוכרז, זה לא משנה) נוהג, תוך צפצוף ענק על הלקוחות והציבור, הקפיץ איגוד האינטרנט הישראלי את מחירי הדומיינים (Domain Names) בכ-30%.

למה? פשוט כי הוא יכול. הסברים כאן. בכתבה כאן "נרים את המסך" מעל למהלכי הסתרת המציאות והעובדות, בנושאים חשובים לא פחות. גם נבין וננתח למה ישראל נמצאת במצב של מתחת למדינות "העולם השלישי", בתחומים, שבהם עוסק איגוד האינטרנט הישראלי.  

ביום 15.11.18 שלחתי את סדרת השאלות הדחופות הבאות לצמרת איגוד האינטרנט הישראלי (איגוד, שפרופ' קרין נהון היא נשיאת האיגוד ועו"ד יורם הכהן, בתמונה משמאל, הוא המנכ"ל):

"שלום רב,
1. בעקבות הדיון בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת בעניין IPv6 (כאן), דיון של "נאומים" (בדיוק כמו דין קודם בנושא זה, שנערך ב-23.5.11), דיון, שלא התקבלו בו שום החלטות מעשיות (למעט דיווח על שימוע פנימי, שנדחה בינתיים, במשרד התקשורת, לגבי עדכון רישיונות ה-ISP), האם האיגוד מתכוון לקדם את הנושא לכיוון הממשלה, או לאיזו יוזמת חקיקה או פעולה ברמה בכירה מתאימה דומה, כדי להעלות את הנושא לסדר העדיפות הנכון לטיפול, לאור הפיגור העצום של מדינת ישראל בתחום זה?

2. כ"כ, היכן הדו"ח הסופי של  "מדיניות ציבורית מומלצת לפרישת IPv6 בישראל", כמובטח כאן באתר האיגוד, שיופץ לאחר "דיון ציבורי" במסמך זה?

3. כ"כ, מה נגמר עם "המטמון" של כתובות IPv4 המצוי בידי האיגוד מזה שנים, ללא כל שימוש?

4. האם איגוד האינטרנט מתכוון לפרסם (כהצעת חבר האיגוד רפי הוידה) את הדו"ח המלא של סנטר המפרט את פעילות המרשמים הלאומיים בעולם עם דגש על אירופה והאם אי פרסום הדו"ח מקורו בכך, שהאיגוד מעוניין להסתיר את המידע, שברוב מדינות העולם לרבות אירופה, תחום הדומיינים טופל או מטופל בחקיקה ברמה ממשלתית, או ע"י גופים התלויים בממשלות (דוגמת אוניברסיטאות ציבוריות מדינתיות), או ע"י עסקים פרטיים, שקיבלו זיכיון מהמדינה, בעקבות חקיקה ממשלתית?

אגב, הדו"ח המקוצר הטרי של סנטר מצוי באינטרנט ופתוח לכל – כאן, וגם הוא לא פורסם ע"י האיגוד לידיעת חבריו, כאשר האיגוד משלם דמי חבר בסכומים לא מבוטלים לארגון סנטר (כ-125 אלף ₪ לשנה), לא ברור למה ועל מה, כאשר כל הפעילות, שנעשית בסנטר, מוסתרת מחברי האיגוד..

5. האם הוועד המנהל של האיגוד מתכוון לפרסם את הדו"ח האסטרטגי, שהוכן עבור הנהלת האיגוד ואת הצעת תקציב 2019 (שכבר נדונה בהנהלה), לידיעת חברי האיגוד והמועמדים לחברות בוועד, לקראת בחירות 2018 לוועד האיגוד, שתתקיימנה לקראת סוף דצמבר 2018?.

6. מה עמדת האיגוד לגבי ההודעה, שפורסמה כאן, לגבי סיומת חדשה בעברית .קום, שמנוהלת ע''י המרשם האמריקאי - חברת וריסיין (Verisign, שמנהלת, בין היתר, את סיומת .com), כאשר אחד הרשמים לסיומת הזו של דומיין בעברית הוא הרשם הישראלי - חברת דומיין דה נט?".

ביום 20.11.18 קיבלתי תגובה מפורטת מאיגוד האינטרנט הישראלי:
"להלן תגובת איגוד האינטרנט לשאלותיך:
בעקבות מסמך המדיניות, שנכתב ע"י איגוד האינטרנט הישראלי, הודיע משרד התקשורת, שייקח את ההובלה לנושא  פרישת IPv6 בישראל והגדיר את הנושא כיעד לאומי.
בנוסף, הציב משרד התקשורת יעד אופרטיבי השואף לכך, שבשנת 2021 40% מתעבורת ה-IP בישראל יהיו ב-IPv6. הדבר תואם את המלצות איגוד האינטרנט הישראלי, לנושא הטמעת התהליך בישראל ע"י הרגולטור המתאים לכך, כפי שפורטו במסמך המדיניות, שנכתב ע"י האיגוד, ואנו תומכים בכך.
האיגוד ממשיך לקחת חלק פעיל ככל שיידרש, ולעקוב אחר המהלכים, שמוביל משרד התקשורת לצורך הטמעה משותפת של כלל בעלי העניין והגורמים הרלבנטיים בתעשייה המקומית.

דו"ח המדיניות הציבורית לנושא פרישת IPv6 עודכן בכל השינויים, שהועלו בשימוע הציבורי לנושא, ונמצאו כמתאימים לדו"ח הסופי ובימים אלה יעלה הדו"ח המעודכן לאתר.

בנושא כמות הכתובות של פרוטוקול IPv4 באיגוד ואפשרות השימוש בהן - מנכ"ל איגוד האינטרנט הישראלי דיווח על נושא זה בישיבת ועדת המדע בנושא זה בכנסת, שהתקיימה לפני מספר שבועות (5.11), וזהו המידע העדכני ביותר הקיים לנושא. אנא עיין בפרוטוקול הישיבה.

לשאלתך לנושא פרסום הסקר הרבעוני של נתוני המרשמים החברים בארגון CENTR האירופאי: לפי מדיניות הפרסום של CENTR, הנתונים הנשלחים מטעמם, מיועדים לצפייה ע"י הדרגים המקצועיים של המרשמים ברחבי העולם בלבד ואינם מורשים להפצה רחבה. כמובן, שבכל הקשור לפרסום הנתונים הקיים מטעמם לציבור - ניתן לצפות בו בקלות באתר שלהם, הקישור לדו"ח הציבורי מופיע גם בחשבון הטוויטר שלהם.

כמו כן, אנו מסבים את תשומת לבך לכך, שהסכום שנקבת בו לגבי דמי החברות בארגון CENTR הוא שגוי, ומשקף את הסכום הכולל שאיגוד האינטרנט הישראלי משלם לכלל הארגונים הבינלאומיים השונים, בהם הוא חבר.

לנושא קידום השימוש בשפה העברית במרחב ה-TLD - כפי שכבר עדכנו לפני מספר שבועות – ICANN, הגוף העולמי האחראי על הקצאת שמות וכתובות באינטרנט (Internet Corporation for Assigned Names and Numbers), הקים בסיוע איגוד האינטרנט הישראלי ועדה לגיבוש כללי המימוש של עברית ב-TLD – Top Level Domain. כך, שיתמוך גם בעברית כפי שכבר נעשה עבור שפות נוספות, שאינן נכתבות בתווים לטיניים. הוועדה מופעלת על ידי איגוד האינטרנט הישראלי (ע"ר) ומאיישים אותה מומחי אינטרנט ולשון עברית מקהילת האינטרנט הישראלית וכאמור מצטרפת לוועדות של שפות נוספות בעולם, מתוך מטרה לסייע בפיתוח כללים עבור שרת שורש (ROOT ZONE), ששמו כתוב באותיות עבריות. 
מסקנות ההליך האסטרטגי, שהתקיים באיגוד, יושקפו לחברים עם השלמת כתיבת הדו"ח לנושא זה ואישורו ע"י הוועד המנהל. התוצאות יוצגו לחברים, ותתבקש השתתפותם.

תקציב 2019 טרם אושר בוועד, וכמקובל יפורסם באתר האיגוד בשקיפות מלאה לאחר אישורו.

במקביל, אנו מאחלים הצלחה לחברת VERISIGN עם הוספת הסיומת בעברית .קום לרשימת הסיומות המוצעות לרישום.
עם זאת, כדאי וחשוב להזכיר, שהסיומת הלאומית של מדינת ישראל היא IL. והיא מנוהלת על ידי איגוד האינטרנט הישראלי".

בתגובה, שלחתי ביום 23.11.18 את שאלת ההמשך הבאה לאיגוד האינטרנט:
"
בהתייחס לתשובתך: "מנכ"ל איגוד האינטרנט הישראלי דיווח על נושא זה בישיבת ועדת המדע בנושא זה בכנסת, שהתקיימה לפני מספר שבועות (5.11), וזהו המידע העדכני ביותר הקיים לנושא. אנא עיין בפרוטוקול הישיבה".
כמה שחיפשתי - לא מצאתי פרוטוקול כזה.
אוכל אולי לקבל את הפרוטוקול, שאליו אתה שולח אותי לקרוא (שלא קיים כרגע, לפי מיטב ידיעתי), שבו יש תשובה מלאה לשאלתי?".

התגובה שקיבלתי ביום 25.11.18: "איגוד האינטרנט אינו אחראי לפרסומי ועדת המדע של הכנסת. אני ממליץ לפנות לדוברות הוועדה"..

לכן שלחתי שוב שאלה ביום 25.11.18: "אתה שלחת אותי לקרוא את התגובה שם בכנסת. למה אני לא יכול לקבל תגובה ישירות מאיגוד האינטרנט - אותו שאלתי את השאלה, ולא מצד ג', שלא שייך בכלל לאיגוד?".

והוספתי את המשפט החשוב הבא בשאלתי: "אגב, צפיתי בהקלטה של הדיון (בכנסת), ואין שם תשובה לשאלתי...יש שם תשובה של המנכ"ל לשאלה שלא שאלתי.. ".

הסבר קטן ותזכורת: את קיומו של "המטמון" המוחבא כבר כמה שנים טובות באיגוד האינטרנט הישראלי חשפתי כבר ב-2015 במאמר: "איגוד האינטרנט הישראלי מחביא מטמון של מאות אלפי מספרי IPv4 פנויים

מאז 2015 (ועד היום) אני לא מצליח לקבל תשובות לשאלות הפשוטות הבאות:
1) למה האיגוד בכלל מחביא מטמון של כתובות?
2) מה גודל המטמון? (הסתרת הגודל של המטמון מסתירה את השווי הכלכלי שלו, בשוק שיש בו מחסור עצום בכתובות ושיש בו "שוק שחור" למכירת כתובות "במחירים מופקעים").
3) למה האיגוד לא מחלק את הכתובות הללו למטרות ציבוריות (שהאיגוד יקבע בעצמו, או ועדה ציבורית תקבע. אני הצעתי לחלק זאת לבתי ספר, ביחד עם כתובות IPv6 שהם כיום כתובות חינמיות, כדי לעודד תלמידים בבתי הספר להתנסות, ללמוד וללמד, כיצד עוברים מ-IPv4 ל-IPv6). 

במקום לענות על השאלות הפשוטות הללו, המנכ"ל (עו"ד יורם הכהן) שוב ושוב (גם בוועדה בכנסת) עונה לשאלה שהוא לא נשאל לגביה על ידי: למה האיגוד לא מוכר את הכתובות הללו ל-ISP? אני בהחלט מסכים עימו, שלא צריך למכור את הכתובות הללו ל-ISP, כי זה לא תפקיד האיגוד. כגוף ציבורי, הכתובות הללו מ"המטמון", צריכות להיות מוקצות למטרות ציבוריות. לזה לא קיבלתי תשובה, מאז 2015 ועד היום. 

בתגובת האיגוד לנדנוד החוזר ונשנה שלי בעניין "המטמון", קיבלתי ביום 27.11.18 את התגובה הבאה:
"לשאלתך: כפי שציין בדבריו מנכ"ל האיגוד בדיון בכנסת, כמות כתובות ה-IPv4 היא קטנה ואינה מהווה פתרון ארוך טווח.
אנו חוזרים ומדגישים, כפי שצויין במסמך המדיניות, שפרסם האיגוד בנושא פרישת IPv6 בישראל: מדובר בכתובות, שרובן הוקצו למשק הישראלי.
בהיותנו גוף ציבורי, הפתרון שאנחנו מצביעים עליו, אינו מכוון לפתרון זמני ובהיקף מצומצם, אלא כזה שיניע את המשק הישראלי לפתרון ארוך טווח ליישום פרוטוקול
IPv6  - וכמו שניתן כבר לראות, בהמלצתנו - מוביל כיום משרד התקשורת את הנושא ואף הגדיר אותו כיעד לאומי".

כעת זה ברור לגמרי.

אם לא הבנתם את התשובה של האיגוד, זו ממש לא אשמתי.

אגב, גם אני לא הבנתי שום מילה מהתשובה הזו...

פשוט, האיגוד מתחמק מלענות על שאלות קשות. אין בזה שום חדש. 

בהערת אגב, לא ברור לי מהיכן מנכ"ל איגוד האינטרנט למד או הסיק שמשרד התקשורת מוביל את תחום IPv6 והגדיר אותו כיעד לאומי. כנראה שבגלל שאין מיסים על Fake News, ניתן להמציא ולכתוב כל דבר. בינתיים, משרד התקשורת פיזר (ביחד עם איגוד האינטרנט) לא מעט Fake News. במציאות: לא "יעד לאומי", לא "הובלה" ולא בטיח. נאדה. כלום מכלום. פשוט אוויר של כלום. לא קרה כלום ולא יקרה כלום (בטווח הזמן הנראה לעין). רק טיוטות חסרות משמעות ותוקף ודיונים עקרים. אפילו מדיניות שר תקשורת עדכנית - אין. החלטת ממשלה ו\או כנסת? אין.. אלו הן העובדות.  


השאלה האמיתית הייתה ונשארה: האם יש לאיגוד האינטרנט הישראלי, השפעה חיובית ומקדמת כלשהי על זירת האינטרנט הישראלי? זאת, מלבד "שדידת" כרבע מיליון בעלי הדומיינים בישראל - במחירים מופקעים, שקופצים בכ-30% בבת אחת?
העובדות, נכון להיום הן
  • האיגוד אינו מפרסם את תקציב 2019, למרות שאנו ממש בפתח שנת 2019. 
  • האיגוד אינו מפרסם את "הדו"ח האסטרטגי", שהוכן עבורו ובתקציבי עתק, למרות שהוגש לוועד האיגוד ביוני 2018.
  • האיגוד אינו מפרסם את סקר סנטר על המרשמים האירופאים, ממנו עולה, שישראל היא יוצאת דופן בכך, שנושא הדומיינים לא מטופל בישראל ע"י חקיקה מדינתית. 
  • האיגוד אינו מפרסם את קובץ הבוחרים למועמדים לחברות בוועד.
  • האיגוד אינו מפרסם את עלויות הרישום והחידוש של שמות מרשם (פרסם רק את המחיר שעלה, זה המחיר הנגבה מהרשמים, האיגוד לא הציג את העלויות של האיגוד מול הנושא הזה, העלויות של הנושא הזה בלבד, כדי שהחברים באיגוד וגם הציבור יוכלו להעריך, אם לא מדובר כאן ברווח מוגזם ומופקע),
  • האיגוד אינו גובה דמי חידוש מ-8,650 בעלי שמות מתחם, שנרשמו לפני 1.1.99, ונתן להם פטור מתשלום - לנצח. כלומר: אלה שכן משלמים, נושאים על גבם וכיסם את אלה שלא משלמים (ולכן, צריך להעלות את המחירים...). 
  • האיגוד אינו מסדיר בתקנון האיגוד את כללי הניהול של מרשם שמות המתחם,
  • האיגוד אינו מפוקח ע''י שום גורם ממשלתי או אחר (גם לא ע"י רשם העמותות), בתחום שמות המתחם, 
  • לא ברור כמה חברי איגוד רשאים להגיש מועמדות לוועד האיגוד, לפי הכללים הכלולים בתקנון האיגוד!!!... ידוע רק כמה מקומות מתפנים בוועד, עליהם ניתן להתמודד.
  • האיגוד נמצא בעימות משפטי חמור בבית המשפט המחוזי בירושלים, מול רשות המסים, שקבעה, שהאיגוד חייב בתשלום מס הכנסה (ומע"מ) על הכנסותיו, כי זה "עסק" לכל דבר, שחייב במיסים. העלאת המחירים האחרונה, כנראה נועדה, בין היתר, להכין את תקציב האיגוד למצב, שבו האיגוד יפסיד במשפט לרשות המיסים, שנמאס לה מתרגילי ההתחמקות המתמשכים ממיסים, של האיגוד.
לסיום, אני מביא כאן התכתבות בין רפרפי הוידהי הוידה, (בתמונה משמאל), חבר ותיק של איגוד האינטרנט (ולשעבר בכיר במשרד התקשורת), לבין המועצה הישראלית לצרכנות, התכתבות המדברת בעד עצמה ומציגה את הנושאים, שהועלו כאן, בצורה מאוד ברורה וחדה, עם כמה חידושים:

1. ביום 3.12.18 פנה רפי הוידה למועצה הישראלית לצרכנות:
"עו''ד יעל כהן - היועצת המשפטית - המועצה הישראלית לצרכנות
שלום רב,
א. ברצוני להביא לתשומת לבך את הכתבה, שפורסמה הבוקר אודות עליית מחירי הרישום של שמות המתחם בסיומת ישראל בשעור של כ-30% !!!... ולדעתי, ללא הצדקה ...
    https://www.telecomnews.co.il/למה-מחירי-הדומיינים-קפצו-בבת-אחת-ב-30-ככה-כי-אפשר.html
ב. נראה לי, שתחום זה מצוי בטיפולכם, אך אם לא, אודה לעצתך והפנייה מתאימה לגוף הממשלתי המופקד על תחום זה.
בברכה ובתודה מראש,
רפי הוידה
העתק: היועץ המשפטי לממשלה, ראש הרשות לתאגידים/משרד המשפטים".

2. ביום 4.12.18 נשלחה תשובת המועצה הישראלית לצרכנות:
"המועצה לצרכנות כלל לא עסקה בנושא זה וטרם בחנה אותו.
אני מבינה, שוועדת המדע של הכנסת דנה בנושא פעילות איגוד האינטרנט הישראלי ובנושא רכישת שמות מתחם, ואף הוגשה הצעת חוק להסדרת פעילות זו.
 
נדמה, שהרוב המכריע של בעלי אתרים הם עוסקים ולא צרכנים, אולם, ככל שיש בידיך נתונים על היקף רכישת שמות מתחם על ידי צרכנים לצרכים אישיים (וללא מודעות פרסום) ולא מסחריים, אשמח לקבל כל מידע בעניין זה כדי המועצה תוכל לבחון אם מדובר בסוגיה צרכנית.
אני מודה לך על פניית,
בברכה
יעל כהן-שאואט, עו"ד
סגנית היועץ המשפטי, המועצה הישראלית לצרכנות".

3. באותו יום (4.12.18) השיב רפי הוידה ב-2 מכתבים:
א. "יעל שלום,
לבקשתך מספר עדכונים:
1. אכן, ועדת המדע קיימה דיון בנושא ב-2.1.17. פרוטוקול הדיון מצוי באתר הכנסת/ועדת המדע.
2. הצעת חוק בנושא הוגשה ב-2.1.17 ע''י ח''כ ד''ר נחמן שי, אך טרם נדונה.
3. נתונים על היקף בעלי שמות המתחם בסיומת ישראל ניתן למצוא באתר איגוד האינטרנט הישראלי.
4.  אציין כי בדנמרק מספר התושבים קטן ממספר התושבים בישראל ואילו מספר שמות המתחם עולה פי 6 מישראל ... בישראל כ-250 אלף ואילו בדנמרק כ-1.5 מיליון ... ובנוסף אין כלל פיקוח בישראל על עלויות שמות המתחם ... ורשות המסים פועלת למסות את פעילות איגוד האינטרנט בתחום זה ...זאת ועוד, בדנמרק הסדרת מרשם שמות המתחם מצויה באחריות שר המדע משנת 2005 ... וקיים בדנמרק (כמו בכל העולם) חוק שמות המתחם העדכני מ-24.6.2005 ... מצ''ב ...
https://danishbusinessauthority.dk/sites/default/files/the-domain-act.pdf
5. לא יעלה על הדעת, שתאגיד לא מוסדר ולא מפוקח בישראל יעלה את מחיריו ללא כל הצדקה!!!...
6. לדעתי, זוהי סוגייה צרכנית אמיתית הנוגעת לכלל כ-250 אלף בעלי שמות מתחם בסיומת ישראל בישראל.
אודה לבחינתכם.
בברכה,
רפי הוידה".

ב. "יעל שלום,
בנוסף, בהקשר לשאלתך בדבר פילוג בעלי המתחם בין עסקים לבין צרכנים פרטיים - המידע הזה מצוי אצל איגוד האינטרנט הישראלי – המרשם וכן בידי עשרת הרשמים שלו.
וגם אם אין, הם יכולים בקלות לאסוף מידע זה לבקשתכם.
כמו כן, ניתן ללמוד, בכל מקרה, מההיסטוריה של קניית דומיינים מהאיגוד ועדיין רשומים באיגוד, ומנתונים אלה ניתן לפלח בין חברות לפרטיים.
ממליץ מאד, שתבחנו סוגייה צרכנית זאת הנוגעת לכ-250 אלף בעלי שמות מתחם בישראל, וראוי ,שהודעה לציבור על כך תפורסם על ידיכם באמצעי התקשורת.  
חג אורים שמח,
רפי".

4. תגובת המועצה הישראלית לצרכנות נשלחה ב-5.12.18:
"שלום רב, 
אני מודה לך על תשובתך המפורטת.
האם בידיך מידע על עלות הרישום בישראל במהלך השנים (לבדיקת שיעור העלייה במשך הזמן)?
כמו כן, אשמח באם תפנה אותי לרגולציה בחו"ל בנושא מרשם דומיין (למשל באירופה) כדי לבחון כיצד הנושא הוסדר שם.
שוב תודה,
יעל
 בברכה,
 יעל כהן-שאואט, עו"ד
סגנית היועץ המשפטי".

5. תשובת רפי הוידה נשלחה ביום 5.12.18 ומכילה מידע חשוב ומעניין לציבור ולחברי האיגוד:
"יעל שלום,
א. תחום שמות המתחם בעולם מתנהל משנת 1998 ע''י ארגון בינלאומי בשם
icann ... www.icann.org
ב. קיימות כ-1700 סיומות ברמה העליונה ובתוכן כ-250 סיומות של מדינות וטריטוריות ccTLD. ... מצ''ב בסיס הנתונים של כלל הסיומות ....  https://www.iana.org/domains/root/db
ג. סיומת ישראל .il ניתנה לישראל עוד בשנת 1985 והיתה השלישית בעולם אחרי ארה''ב ובריטניה.
ד. כל מדינות העולם שולטות על הסיומת הלאומית שלהן בצורה זו או אחרת. ישראל חריגה ולכן הוגשה כבר לפני שנתיים הצעת חוק להסדרת מרשם שמות המתחם בישראל ... מצ''ב ...
ה. באירופה קיים ארגון של המרשמים הלאומיים, שישראל חברה בו ... www.centr.org
... ניתן לקבל מהם סקר של כלל המרשמים הלאומיים עם פירוט נרחב להיקף פעילותם, דרך הסדרתם וכד' ...
ו. אשר לשאלתך:
   1. בארה''ב
.us נמצא בפיקוח ישיר של משרד המסחר ... פרטים בגוגל של .us ...
   2. באירופה – הדוגמה הטובה ביותר היא של מדינת דנמרק בה קיים חוק מסדיר מ-2005 הקובע, שמחיר שם המתחם צריך להיות על פי עלותו ... ראי באתר https://danishbusinessauthority.dk/domain-names

   3. דוגמה נוספת – אירלנד - https://www.iedr.ie/domain-stats/  
נתון מעניין - במדינות המערב יש כ-50 דומיינים לכל אלף תושבים (דנמרק יוצאת דופן עם 234 דומיינים לכל אלף תושבים)
       כלומר, אם בישראל יש כיום כ-9 מיליון תושבים, אזי היו צריכים להיות בישראל 450 אלף דומיינים, לא כ- 250 אלף...

   4. בישראל עלויות הרישום אינן נקבעות בצורה מובנית ואין הליך מוסדר ראוי בתקנון גלוי ולכן רק לאחרונה, עם הדיווח על מחירי הרישום, התגלה בפעם הראשונה בצורה פומבית, שמחיר הרישום של שם מתחם לשנה עלה מ-34 ש''ח ל-44 ש''ח ...כלומר בכ-30%!!!... ראי בכתבה המצ''ב ...       

ז. לאחרונה, הצעתי הצעת חוק משופרת הקובעת, שסיומת ישראל היא בבעלות המדינה והמחייבת את הממשלה לקבוע מי השר האחראי על המרשם הלאומי של שמות מתחם בסיומת ישראל ... מצ''ב ...
ח. כמו כן, לידיעתך, הצעתי בעבר לשר הכלכלה להיות השר המופקד על תחום זה, כמו בארה''ב, לאור ההיבטים הכלכליים המובהקים של העיסוק ברישום שמות מתחם.
ט. אשמח לענות על כל שאלה בנושא ככל שאתבקש...
בברכת חג אורים שמח,

רפי".

נמתין בסבלנות אם המועצה הישראלית לצרכנות תנסה לסייע (לפחות לצרכנים הפרטיים), צרכנים, ש"נשדדים" ללא כל הגנה, ע"י איגוד האינטרנט הישראלי, כבר כמה שנים טובות, ועוד מממנים מכיסם את אלה ה"קרובים לצלחת" ושלא שילמו ולא משלמים ולא ישלמו על הדומיינים שברשותם. 

שורה תחתונה:
הפעילות האנטי ציבורית והאנטי צרכנית של איגוד האינטרנט הישראלי, שמסתיר את המידע בתחומים הכי רגישים וחשובים להתפתחות עולם שירותי האינטרנט בישראל, דרדר את ישראל (בשת"פ הדוק עם משרד התקשורת הישראלי, שהתמחה בדרדור תשתיות התקשורת הכי חשובת של מדינת ישראל), למצב, שבו יש בישראל כיום רק כ-250 אלף דומיינים, כאשר לפי הממוצע העולמי בנושא (כ-50 דומיינים לכל אלף תושבים), היינו אמורים להיות עם לפחות 450 אלף דומיינים בישראל, רק כדי להיות בממוצע העולמי, ולא בתחתית הרשימה העולמית, כמו שאנו נמצאים כיום. התודות לאיגוד האינטרנט הישראלי, שדואג רק לאינטרסים של עצמו ול"מקורבים לצלחת".


INVESTIGATION FREE
 

 

 




 
 
Bookmark and Share