Telecom News - קריאה לחקירה דחופה כנגד מנכ"ל משרד התקשורת ולהשעייתו המידית

קריאה לחקירה דחופה כנגד מנכ"ל משרד התקשורת ולהשעייתו המידית

דף הבית >> עולם ה-ICT ותקשורת >> חדשות משרד התקשורת >> קריאה לחקירה דחופה כנגד מנכ"ל משרד התקשורת ולהשעייתו המידית
זאת, עקב הטעייה מכוונת, שנעשתה על ידו, הטעיה של "הוועדה המייעצת" בראשות כבוד השופטת (בדימוס), ד"ר איריס סורוקר, לעניין הקנס הענק על בזק בתחום "הטלפוניה הסיטונאית", וכן דרישה להשעייה מיידית וחקירה נגד עוד בכירים במשרד התקשורת, שגם הם הטעו את "הוועדה המייעצת", שהוא גוף סטטוטורי על פי חוק התקשורת. תלונה הוגשה ליועמ"ש ולנש"מ, עם כל הראיות המדברות בעד עצמן והנוגעות לפרשה חמורה חדשה זו - שנחשפת כאן. היקף העבירות הפליליות, לכאורה, שנעשו בפרשה הזו, הוא בלתי נתפס. 
מאת: אבי וייס, 28.2.19, 06:30השופטת בדימוס ד"ר איריס סורוקר

בעקבות אי קבלת מענה לפנייתנו (מיד אציג אותה), נעשתה אמש פנייה אל היועץ המשפטי לממשלה  לעניין דרישה לפתיחת חקירה פלילית כנגד מנכ"ל משרד התקשורת ועוד בכירים במשרד, וכן לנש"מ (נציבות שירות המדינה) בבקשה לפתיחת חקירה משמעתית כנגד כמה בכירים במשרד התקשורת.

זאת, בהמשך לפנייה קודמת בנדון ליועמ"ש (המצויה כאן, למתעניינים).

עיקרי המסמכים והכתבות הקדמות בנושא מצויים בנספח ב'. בנספח א' מצויים דברי המנכ"ל - נתי כהן, שמופיעים בפרוטוקול מס' 6, שהוא הפרוטוקול הרשמי והמאושר של "הוועדה המייעצת", שבראשה עמדה כבוד השופטת (בדימוס) ד"ר איריס סורוקר (בתמונה משמאל), לעניין הקנס הענק, שהוטל ע"י המנכ"ל על בזק בתחום "הטלפוניה היסטונאית" (נושא, שקשור קשר הדוק גם ל"תיק 4000").

יודגש, שטענת "תום לב", "אי הבנה", "החלטות לטובת האינטרס הציבורי", או כל טענה מסוג זה, שיכולה לעלות מצד המנכ"ל, כבר נותחה בתלונה הקודמת כאן, ויודגש שוב, שהמנכ"ל הוזהר פעמים רבות ולא רק על ידי (כולל בפגישה ב-6 עיניים שקיימתי עם המנכ"ל, לבקשתו) שבו הוא הוזהר באופן שלא יכול להשתמע לשתי פנים, שהדרך, שהוא הולך בה, מובילה רק לתהום. אבל הוא לא שמע לאזהרות והמשיך בדרך הבלתי חוקית, לכאורה, שבחר ללכת בה. 

פרטי החשדות, לכאורה,החדשים, שבגינם הוגשו התלונות ליועמ"ש ולנש"מ:
ביום 27.2.17 בבוקר שלחתי את השאלות הדחופות ביותר הבאות לצמרת משרד התקשורת ולשר התקשורת (איוב קרא):

"מעתירת בזק לבית המשפט המחוזי ת"א עולה, שמנכ"ל משרד התקשורת, נתי (נתנאל) כהן, הטעה וכמה פעמים (מצ"ב כל הפעמים [בנספח א למטה]) את חברי "הוועדה המייעצת", שבראשה עמדה כבוד השופטת בדימוס ד"ר איריס סורוקר ושני עורכי דין מהשורה הראשונה בתחום הרגולציה (עו"ד אמיר הלר, שהיה בעברו בלשכה המשפטית של משרד התקשורת ועו"ד מיכאל מקייה) בטענה, שיש לבזק פתרון הנדסי על המתג הקיים, מה שלא דורש להחליף מתג טלפוניה, וזה יום לפני שהפתרון הזה הוצג בפניו (כלומר: הוא, ביום קיום הדיון, לא ידע מאומה על הפתרון הזה, שהוצג למשרד התקשורת רק למחרת והציג בפני חברי הוועדה וכמה פעמים, שיש פתרון על המתג הקיים, ובכך לא רק הטעה, אלא הוביל לשיבוש קשה ביותר של כל התהליך, שכן המנכ"ל לקח פתרון, שלא הוצג לו אלא למחרת, פתרון שלא היה יכול להיות ידוע לו יום קודם לכן, והכניס אותו לדיון של יום קודם לכן, כאילו יש פתרון לבזק על המתג הקיים ובכך בזק סותרת את עצמה ממה שהציגה מאז 2015, בכל הדיונים לרבות לבג"ץ.
 
אם לא די בכך, המנכ"ל טען בפני חברי הוועדה, שבכך (שיש פתרון על המתג הקיים), בזק משקרת כל השנים למשרד התקשורת ולציבור (כולל לבג"ץ) והוא (המנכ"ל) מציין במפורשת את המלים: "שלא דיברה אמת כל הדרך" (כלומר שבזק משקרת כל השנים) ואף מצא לזה הסבר, שנולד כנראה במוחו או בקצה האצבע שלו: "הייעוץ המשפטי שלהם מייעץ להם ככל הנראה להימנע מתביעות ייצוגיות", טיעון, שלא ברור מהיכן הוא נשאב.

לכן די ברור, שמי שמטעה את חברי הוועדה המייעצת ובמצח נחושה וכמה פעמים ובאופן עקבי, הוא מנכ"ל משרד התקשורת בכבודו ובעצמו, שעושה זאת כמה פעמים, שוב ושוב, כדי שהרושם של דבריו (שבזק משקרת ויש לה פתרון על המתג הקיים), זו סיבה מספקת "לתקוע לבזק" קנס ענק, רק כי ככה הוא רוצה, כי הוא החוק והוא נמצא מעל לכל חוק ונורמה משפטית שיש במדינת ישראל.
 
המנכ"ל גם הטעה את חברי הוועדה בכך שציין, שהוא אישית החליט לבטל את ההסדר הזמני (ריסייל), בלי שיש לו סמכות חוקית לכך (קביעה הנדרשת להיעשות במשותף ע"י שר התקשורת ושר האוצר). אם לא די בכך, הוא (המנכ"ל) לא קיבל אישור בכתב מהשר (איוב קרא) למהלך כזה ולא ביצע את החלטת השר הקודם (צחי הנגבי), לקיים שימוע בטרם קבלת החלטה, מה בדיוק יהיה אחרי שלב הריסייל. בכך, המנכ"ל ביצע שיבוש רגולטורי בקנה מידה אדיר בתחום זה.
 
בנוסף, שמילה (מוני) מימון (מצ"ב הצילום) ניסה לתקן את הרושם החמור של דברי המנכ"ל, שהיו חסרי כל שחר, ובין היתר, ניסה לדייק במצב (מצ"ב תצלום דבריו) ואמר: "ובינתיים תספק פתרון קרוב", בלי לציין איזה פתרון קרוב בזק תספק (כי הוא לא ידע), בלי לציין, שזה על המתג הקיים ובלי לטעון, שבזק משקרת כל השנים ושכאילו הפתרון החדש הזה, על המתג הקיים, סותר במפורש את הצהרות בזק מאז 2015.

מוני שמילה מימון)
 
אולם, דברים אלה (של שמילה (מוני) מימון) היו רק לקראת סוף הדיון ונאמרו בקצרה ובחטף, ולא נקלטו בידי חברי הוועדה, כעולה מהמשך הדיון, כי הם הושפעו מדברי המנכ"ל, שחזר וכמה פעמים על כך, שלבזק יש פתרון על המתג הקיים ולכן היא משקרת מאז 2015 ולכן יש להטיל עליה עיצום כספי מאוד משמעותי.
 
בנוסף, על פי העתירה, יש עוד כמה בכירים ממשרד התקשורת, שהטעו ובכוונה את חבריאתי שמואלי הוועדה המייעצת וכבר ניתחתי בהרחבה את אוסף השקרים הללו (ראה כאן), אבל כעת זה עולה מהעתירה בתוספת תמיכה עם מסמכים רבים לניתוח שלי, עם ציון מפורש מי שיקר ובאיזה עניין, ובכלל זה מוזכרים במפורש ובכמה פעמים במסמך של בזק: אתי שמואלי (בתמונה משמאל), טל אלימלך, מתנאל מזור.
 
אם לא די בכך עולה, שהמנכ"ל הטיל קנס בחוסר סמכות חוקית על תקופה בה לא נערך לגביה פיקוח מצד המשרד ואין לגביה שום דו"ח פיקוח (כי דו"ח הפיקוח המעודכן, שעודכן כמה פעמים, מסתיים ב-7.8.18),

אם לא די בכך, לא ניתנה לבזק יכולת תגובה על ההפרה באותה תקופה (8.8.18 עד 10.12.18), שלגביה המנכ"ל הטיל על בזק קנס אדיר ממדים (אותו כבר שילמה כחוק, מחוסר ברירה), וממילא כל חישוב כספי על "הרווח או התועלת, שבזק הרוויחה מהפרת ההוראות" לגבי אותה תקופה, הוא לא יותר מאשר פברוק וזיוף נתונים שאינם.
 
לא רק שאין  דו"ח פיקוח על אותה תקופה (כך, שאי אפשר לטעון, שבכלל הייתה הפרה באותה תקופה), לא בוצע התהליך כנדרש בחוק, של הודעה והתגוננות מצד בזק ולכן גם כל התחשיבים הכלכליים לאותה תקופה הם לא יותר מאשר "המצאת מספרים מקצה האצבע", של אגף הכלכלה של המשרד.
 
בנוסף התברר, שהפרוטוקול הקודם של הוועדה המייעצת (פרוטוקול 5 מ-25.1.18) הוסתר בניגוד לחוק התקשורת [סעיף 37א1 (ט)] לא רק מאבי וייס, אלא גם מבזק עצמה ובכך צמרת משרד התקשורת העלימה פרטים חשובים, שיכלו לסייע לבזק בטיעוניה.

כלומר: נעשה כאן שיבוש רגולטורי מכוון כדי להטעות את בזק ואת חברי הוועדה בדיון מס' 6, בכך, שדיון מס' 5 הוסתר במשך ככמעט שנה, לא רק מהציבור ומאבי וייס אלא מבזק עצמה, כדי להכשיל אותה ולמנוע ממנה מידע חיוני הנוגע לזכות ההתגוננות שלה.
 
לאור חומרת המצב, שנחשף בעתירה, אני אוכל להמתין רק זמן מועט ביותר של כמה שעות, לקבלת מענה".

מענה לא קיבלתי. ככל שאקבל מענה אעדכן בהתאם. גם לא קיבלתי כל אינדיקציה אם יש בכלל תכנון לענות לפנייתי.

לאור זאת, הוגשו התלונות, כאמור לעיל, ליועמ"ש ולנש"מ. עדכון 23.7.20: כצפוי, בנש"מ "גרסו" את התלונה - כאן

יש גם צדיקים בכל הכאוס הנחשף כאן:

כפי שציינתי כבר בתלונה הקודמת, וגם בניתוח הקודם (כאן), נמצאו לפחות 2 צדיקים, שניסו לתקן את הרושם של אוסף השקרים, שחברי הוועדה המייעצת קיבלו בטונות, מצמרת משרד התקשורת ואלה הם:

ארוני חורי, מנהל תחום פיקוח טכנולוגי, מינהל פיקוח ואכיפה במשרד, שסתר בדבריו, בצורה חדה, ברורה, חד-ערכית ונחרצת, את עיקרי טענותיה שהוצגו ל"וועדה המייעצת", ללא כל בסיס עובדתי ברור או בכלל, של אתי שמואלי, מנהלת אגף הנדסת תקשורת, מינהל הנדסה במשרד התקשורת. 

ב. שמילה (מוני) מימון, המשנה למנכ"ל ומנהל מינהל הנמוני שמילה מימוןדסה במשרד התקשורת (בתמונה משמאל). אמנם לא כל דבריו בפני הוועדה היו מדויקים עד הסוף, אולם בנקודות הקריטיות, הוא דיבר בצורה נכונה ומדויקת (ראה בשאלה למעלה למשרד התקשורת וגם כאן), ובכך סתר לחלוטין את דברי המנכ"ל ובכירים אחרים, שהיו בדיון, שהטעו "בלי למצמץ" את "הוועדה המייעצת", בנקודות הכי רגישות, ואף ייצרו מצג שווא על עובדות, שלא היו ידועות להם בזמן הדיון (כי הם התקבלו במשרד התקשורת רק יום לאחר הדיון).

לתופעה הזו של "הנדסה לאחור" של עובדות ב"מנהרת הזמן", יש שם די ברור בספר החוקים של מדינת ישראל. 
 
הבעיה, שהתיקונים של העובדות השקריות, שנמסרו לחברי "הוועדה המייעצת" נעשו בקצרה ובחופזה לקראת סוף הדיון הארוך מאוד וחברי הוועדה לא קלטו (כעולה מהפרוטוקול) את התיקונים הללו, והמשיכו להתייחס לטיעונים של המנכ"ל ושאר הדוברים, שהשלימו את דברי המנכ"ל בנתונים שקריים. זה לא הפריע למנכ"ל להמשיך אחרי הדיון בוועדה באותו קו, ולהטיל על בזק קנס ענק המבוסס על מצג שווא, חוסר סמכות מוחלט ואי-חוקיות הזועקת לשמים. 

תגובת בזק לשאלה ששאלתי אותה בעניין בנדון:
ביום 27.2.19 בבוקר, שלחתי לבזק את השאלה הדחופה הבאה:
"שאלה: נודע לי היום, שבמסגרת ההתגוננות של משרד התקשורת מול העתירה, 2 עובדי המשרד: שחר שיליאן ואתי שמואלי התבקשו ע"י המנכ"ל והם מכינים תצהירים, שלפיהם נטען, שמהנדסי בזק, שהופיעו בפני המשרד, טענו שיש להם פתרון על המתג הקיים, ולכן בזק משקרת מאז 2015.
מה תגובתכם לטענה הזו?"

תגובת בזק הגיעה מאוד מהר:
"לא נוכל להגיב לטענות, שאנו לא מכירים, אך באופן כללי ניתן לומר, כי החל מאוגוסט 2017 בזק מציעה הלכה למעשה פתרון ריסייל טלפוניה מלא, אולם אף מפעיל לא עשה בו שימוש כלל, גם לאחר שבאוגוסט האחרון המחירים ירדו באופן דרסטי והושוו למחירי הולסייל.
למרות זאת, וכדי לעשות כל שנדרש כדי להביא את משרד התקשורת על סיפוקו בעניין זה, על אף שאין בדבר כל תועלת צרכנית, הצענו פתרון עקיף, המסוגל לתפקד בהיקף מצומצם לכמות לקוחות שולית, וזאת לתקופה זמנית עד להחלפה המתוכננת של המתג. חשוב לציין שהפתרון הוצג לאנשי משרד התקשורת עוד בטרם ההחלטה להטיל את העיצום הכספי ולצערנו לא הביא את אנשי המשרד להקל ולו במעט מהיקף העיצום.
יש לציין כי פתרון הריסייל טוב משמעותית מפתרון ההולסייל, לו מי מהמפעילים היה מעוניין בכלל לספק שירותי טלפונייה נייחים, והסיבה להתעקשות המשרד בעניין זה אינה ברורה".

עדכון 8.7.19: באיחור רב, משרד התקשורת העלה לאתר המשרד (כאן) את הדיווח על הערר של בזק, בבית משפט מחוזי בת"א (כאן), בעניין הקנס הענק של כ-11.1 מיליון ש"ח, שהוטל על בזק בתחום אי אספקת שירותי "טלפוניה סיטונאית", כחלק מהוראות "השוק הסיטונאי" בפס הרחב (כאן). 


נספח א':
הפרטים של דברי מנכ"ל משרד התקשורת, נתי כהן, שכללו "הנדסה לאחור", של עובדות שלא היו ידועות לו בעת הדיון:

מתוך עתידרת בזק:
 עתירת בזק

דברי המנכ"ל (נתי כהן) שחוזרים על עצמם בניסוח "אנטי בזק" ללא כל בסיס עובדתי, לא פחות מ-3 פעמים:
נתי כהן 1

נתי כהן 2

נתי כהן 3

נספח ב'
המסמכים העיקריים בפרשה החדשה:
  • העתירה של בזק המלאה - כאן
  • פרוטוקול מס' 6 של "הוועדה המייעצת", שדנה בנושא הקנס הענק על בזק - כאן
  • פרוטוקול מס' 5 שהוסתר כשנה בעניין הקנס, שמשרד התקשורת רצה או ניסה להטיל על בזק בדיוק באותו נושא, שנה קודם לכן - כאן. "ועדה מייעצת זו למעשה קבעה שאין כל בסיס חוקי או אחר, להטלת קנס על בזק, בתחום "הטלפוניה הסיטונאית" ולכן הודעת המשרד על הכוונה להטיל קנס על בזק בנושא זה - בוטלה (!!).
הכתבות הקודמות, שקראו לחקירת המשטרה כנגד ראשי משרד התקשורת בעניין התנהלותה כנגד בזק:
מבחר מתוך שלל הכתבות הקודמות שפורסמו ב-Telecom News ושחשפו את שלל הפיברוקים והשקרים של צמרת משרד התקשורת כנגד בזק. בכתבות אלו הזהרתי שוב ושוב את ראשי המשרד להפסיק ללכת בדרך הלא חוקית שבה נקטו, שוב ושוב, תוך התעלמות מהחוק, מהתקנות, מהרישיונות ומכל נורמה רגולטורית מתקבלת על הדעת:
עדכון 16.2.21גד פרץ מ"גלובס" מדווח כאן כי: "נדחית העתירה של בזק לביטול ההפרדה המבנית.
בג"ץ הציע לבזק למשוך את העתירה או לקבל פסק דין • דחיית העתירה משאירה בידי משרד התקשורת פתח רחב לשיקול דעת כיצד לטפל בעתיד בסוגיית ההפרדה."

עדכון 21.4.21אבישי גרינצייג פרסם כאן ב"גלובס" את הידיעה הבאה: "השוק הסיטונאי: נדחתה בקשת בזק לבטל קנס בסך כ-11 מיליון שקל.
ביהמ"ש דחה את עתירת בזק לביטול החלטת מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר, נתי כהן, מדצמבר 2018 להטיל עליה קנס בסך למעלה מ-11 מיליון שקל בגין הפרת מחויבותה לביצוע רפורמת השוק הסיטונאי • פסק הדין מתניע מחדש תובענה ייצוגית נגד בזק בסך 556 מיליון שקל שהוגשה עוד בנובמבר 2015."

פסק הדין המלא מבית משפט המחוזי, שעוסק בקנס על בזק בענייני "טלפוניה סיטונאית" (רק "טלפוניה סיטונאית", רפורמה מיותרת שלא מתממשת בגלל היעדר ביקוש וצורך, לא נוגע לכל "השוק הסיטונאי" - שכן הצליח והקנס ניתן רק בהתייחס לתקופה של 31.7.18 עד ל-10.12.18. שר התקשורת בתקופה זו היה איוב קרא. שום קשר לנתניהו), נמצא כאן, למתעניינים. 



 
 
Bookmark and Share