הרשות לתחרות נכנסת ובמלוא העוצמה לתחום קידום תשתיות התקשורת

כך חשפה עו"ד מיכל הלפרין, הממונה על רשות התחרות ("הרשות להגבלים עסקיים"), וציינה, שהרשות תפעל לסגור את הפיגור החמור בתחרות ובטכנולוגיות של תשתיות התקשורת הסלולריות והקוויות בישראל. הוקמה יחידה חדשה ברשות לתחרות, שתתמקד בתחום התקשורת. הרשות לתחרות תנסה להציל את שוק התקשורת, מהמפולת שיצר משרד התקשורת בתיפקודו הלקוי. 
מאת: אבי וייס, 12.3.19, 11:49

הרשות לתחרות (שעד סוף 2018 נקראה "הרשות להגבלים עסקיים") החליטה לטפל ב-2 כשלים ענקיים בתחום התחרות בישראל: תחום הבנקאות ותחום התקשורת.

שאלתי את עו"ד מיכל הלפרין (בתמונה משמאל), הממונה על הרשות לתחרות, אם היא מודעת לכך, שבסעודיה יש כבר תשתיות סלולר של 5G ובחלק ניכר ממדינות ערב ובמיוחד במפרץ הפרסי, סיבים לבתים הם הנורמה של חיבורי פס רחב לתושבים. היא ענתה לי, שהיא מכירה היטב את הנתונים הללו ולכן היא וכל הצוות שלה ייעשו הכל ובכל העוצמה והכלים העומדים לרשותם, כדי לשנות את המצב הזה ולהוביל את ישראל לקדמת הבמה העולמית.

התכנית השאפתנית הזו נחשפה בכנס השנתי של הרשות לתחרות, שנערך ביום 4.3.19 במרכז הכנסים באשקלון. יצויין, שהמבנה הארגוני של הרשות התאים את עצמו להתפתחויות החדשות ולכן, בין היתר, הוקמה ברשות יחידה, שעוסקת ושתעסוק בצורה ממוקדת בתחום התקשורת. 

עו"ד מיכל הלפרין: "בסוף 2018 הושלמה החקיקה בכנסת ביזמה שלנו ובהובלת שר הכלכלה והתעשייה, ח"כ אלי כהן, והפכנו מרשות ההגבלים העסקיים לרשות התחרות.

קיבלנו כלים חדשים בכל התחומים, לרבות כלי אכיפה חזקים ביותר, דוגמת הגדלה עד 100 מיליון ש"ח בתחום הטלת העיצומים הכספיים (הקנסות), ונוביל ביחד עם הצוותים המעולים שלנו, פעילות אכיפה, שלא הייתה בעבר.

יצרנו שת"פים עם רגולטורים אחרים במשק הישראלי ונעבוד ביחד איתם להשגת המטרות, שהמחוקק הטיל עלינו. כיום, קולנו נשמע בכל מקום והפכנו לוגרם דומיננטי ומוביל בשוק.

במסגרת הרפורמה, ביצענו הקלות מאוד משמעותיות בכל תהליכי הבירוקרטיה, שהיו בתחום שלנו, הקלנו על תהליכים ופטרנו תחומים רבים מהצורך לקבל אישורים מאתנו. החלק החשוב ביותר: קיבלנו כלים ויכולות חדשות לתחום 'הגדרת כוח שוק'. כעת, הנושא של מונופול אינו קריטריון בלעדי עבורנו, כמו שהיה כל השנים, הקריטריון של 'כוח שוק' הופך לדומיננטי. 

הייתה הבנה בקרב המחוקקים, שיש צורך לתת לנו שיניים יותר חדות וזה מה שקרה. הם הבינו, שניתן לסמוך עלינו. זו הבעת אמון גם מהמחוקקים ובמיוחד מוועדת הכלכלה של הכנסת, שטיפלה בחקיקה. האמון בנו נובע מכך, שיש ביכולתנו להוביל תהליכים, אבל ללא ניצול כוחנו לרעה. ככל שיש לנו יותר כוח, יש לנו יותר אחריות.

אנו פועלים ללא חת לקידום התחרות וננהג באחריות בכל תחום, שאנו מטפלים בו. אנו בודקים עובדות ומקבלים רק החלטות מקצועיות וענייניות ואנו חשופים כל הזמן לביקורת והדרכה של בית הדין להגבלים עסקיים ומוכנים גם להודות שטעינו ומוכנים לשנות כיוון - אם צריך.

יחד עם זאת, לא נפסיק להילחם על מה שנראה לנו חשוב. בית הדין להגבלים עסקיים הוא העוגן והמצפן שלנו והוא המוביל אותנו לצורך להשתפר כל הזמן, להיות זהירים ומדויקים בכל החלטה.

לכן, גם התאמנו את המבנה הארגוני שלנו לאתגרים של היום ומחר. הקמנו, למשל, מחלקת שווקים, שיש בתוכה צוות לתחום התקשורת. אנו התמקדנו עד היום באכיפה ופיקוח על מונופולים, אבל המיקוד כעת עובר למי שיש לו 'כוח שוק'. בזה נתמקד.

לכן, גם גופים וארגונים, שאין להם 50% מהשוק, יהיו חשופים לאכיפה בתחומים רבים וכבר הכנסנו כמה תחומים לגזרה הזו ובכלל זה: תחום הבנקים, תחום הדלק, תחום הקמעונאות ועוד.

בשנה הקרובה החלטנו להתמקד גם בבנקים, שזה נושא שמטופל אצלנו שנים, אבל לפתוח תחום חדש והוא התחרות בתחום תשתיות התקשורת. יש כאן כשל שוק ענק ונפעל לקידום התחרות בתחום תשתיות התקשורת ופריסת תשתיות תקשורת.

שנת 2019 והשנים הבאות תהיינה מלאות פעילות שלנו לקידום התחרות במשק הישראלי והציבור ירגיש את השינויים, שנו מובילים ונוביל במלוא הכוח שיש לנו ולטובת המשק והצרכנים". 

שר הכלכלה והתעשייה, ח"כ אלי כהן: "כמי שבא מהתעשייה, אני מציג עמדה מאוד ברורה לכל גורמי האכיפה המצויים במשרד הכלכלה ובגופים העצמאיים הקיימים במשרד: מי שפוגע בצרכנים - צריך לשבת מאחורי סורג ובריח. לא רק לקבל קנס או קנסות. 

מי שמנצל את הכוח שלו על חשבון הציבור, לא צריך להטיל עליו קנס. יש לעצור אותו ולהוביל אותו לבית המשפט, כדי שישלם ביוקר על מעשיו. רק עונשים משמעותיים של ישיבה בכלא, יעצרו את מגיפה ההונאות הצרכניות והניצול לרעה של הכוח, כדי לעשוק את הציבור. 

בכלי התקשורת השונים עושים תחקירים צרכניים, אבל אני מציע משהו אחר: בו נעודד את אלה המוכרים במחירים הוגנים, נעודד את אלה, שלא מנצלים את כוחם לרעה, נועדד את אלה המשרתים את הצרכנים בצורה הוגנת. אלה הרוב בשוק ואת המיעוט אנו נוקיע ולא ניתן להם להתחמק מאימת הדין. 

אנו אנשי מקצוע בכל הפינות של המשרד וגופי האכיפה והרגולציה הקיימים במשרד. הציבור מעוניין לראות אצלנו תוצאות. לכן, אנו משלבים כמה כלים. אחד הכלים הכי משמעותיים, שאנו מפעילים, הוא סקרי מחירים (דוגמה כאן). זה לא מתפרסם בכלי התקשורת, כי החברות המונופוליסטיות לא רוצו, שהציבור יקרא את הסקרים הללו. אולם, אנו לא נפסיק את הכיוון הזה ולהיפך, נרחיב את הסקרים לתחומים נוספים, נגביר את השקיפות של המחירים לצרכנים ונעודד תחרות חופשית.

כל בעל תפקיד בשירות הציבורי צריך לראות את התפקיד שלו כשליחות ציבורית, למען הציבור ולא למען בעלי ההון. הקידום של שוק תחרותי והפיכת השוק התחרותי לשוק יעיל, שוק צומח, הוא משימה חשובה עבורנו. שוק צומח, שהוא שוק הנותן הזדמנות לכל אחד ומייצר ערך לציבור וגם לספקים וליצרנים, גדולים כקטנים. 

את הרגולציה צריך להפחית, כל הזמן. זה לא ייפסק.

אני רואה חובה לעצמי לקדם את תחום העסקים הקטנים עד הבינוניים - כי הם הלב והמנוע של המשק והמפתח לצמיחה. העסקים הקטנים חשובים לא פחות מהעסקים הגדולים, שיודעים היטב איך לדאוג לעצמם. 

עצה לכל שומרי הסף: אתם אמורים לייצג את הציבור, לא לייצג איזו אג'נדה פרטית ולא אינטרסים פרטיים. התחרות היא הלב והמפתח להצלחה של המשק ולשגשוק של כל ענפי המשק ולטובת הצרכנים".

שורה תחתונה
את תחום ההגנה על הצרכנים (בגלל קריסת מערכות הפיקוח במשרד התקשורת) לקחה על עצמה הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן. כעת, את תחום קידום תשתיות התקשורת, לוקחת על עצמה הרשות לתחרות.

אין אפשרות להשאיר את השוק בריקנות, שיצר משרד התקשורת במו מחדליו. 

אם תקראו את המאמר כאן בגלובס וגם כאן, מיד תבינו על מה אנו מדברים. אנו חיים בעבר במקום בהווה ובעתיד בתחום תשתיות התקשורת. אנו מקדישים לנושאים הללו מאות מאמרים בשנה. במציאות - זה נהיה רע משנה לשנה. 

למה זה קרה וקורה?
זה די ברור. כל חוק התקשורת הישראלי, תקנותיו, רישיונות חברות התקשורת ומסמכי מדיניות השר והחלטת הממשלה והכנסת, כולם ביחד הם "מסכת צרכנית" אחת ענקית, שנועדה להפעיל את המשרד הממשלתי הקרוי משרד התקשורת, לטובת הציבור והצרכנים בישראל.

אולם, אצל נתי כהן, (בתמונה משמאל), מנכ"ל משרד התקשורת הנוכחי (ביחד עם כל "הקליקה") ובגיבוי מלא של שר התקשורת איוב קרא, נולד בישראל חוק אחר לגמרי, "חוק עידוד וקידום הטייקונים ואינטרסים כלכליים אישיים".

בדיוק הפוך מתפיסת העולם, שהציג שר הכלכלה והתעשייה לעיל.

זה בדיוק מה שהוא - נתי כהן אמר במו פיו:

• "אני לא המשרד לענייני צרכנות, ואני לא רוצה שזה יהיה התפקיד שלנו".
• "בסוף אני רוצה להגיע למצב, שלניר שטרן, מנכ"ל סלקום, תהיה אופציה להשקיע עצמאית או לשלם לבזק ולעבור דרך התשתיות שלה".

משמעות דברי המנכ"ל (הסבר חופשי לקוראינו): אני, נתי כהן, לא אכפת לי בכלל מהחוק ומכל מיני שטויות שיש בחוקי מדינת ישראל, לא מעניינים אותי החלטות הכנסת ועוד כל מיני גופים מיותרים וחסרי חשיבות בעיני הקיימים בישראל, לא אכפת לי  מהציבור בכלל ומציבור הצרכנים בפרט ואני לא מעוניין לשמוע את הציבור הזה, כי המטרה הסופית שלי, כמנכ"ל משרד התקשורת, היא למלא את רצונותיו של מנכ"ל סלקום, ניר שטרן, שייעשה מה שהוא רוצה, באופן חופשי, לפי בחירתו, בתשתיות הפרטיות של קבוצת בזק.

לכן, שר התקשורת, איוב קרא, ומנכ"ל משרדו, נתי כהן, נתנו לכאורה "חסות" אישית להשקת והרצת שירותים בלתי חוקיים, ללא כל רישיון, של סלקום ופרטנר (וגם של עוד חברות), כנראה, מתוך "שיכרון כוח" כי "קליקת הפרקליטים" מגינה עליהם.

כך, הם יצרו בהבל פה (ובהחלטת ממשלה הזויה), שיטה חדשה לקידום תשתיות התקשורת בישראל, שיטה מופקרת לחלוטין, שקראתי לה "תיק 5000". 

למי ששכח, כנגד מנכ"ל משרד התקשורת נתי כהן יש כבר כל כך הרבה תלונות חריפות מלוות במסמכים "יצוקים בבטון" (כמה דוגמיות: כאן, כאן, כאן, כאן, כאן, כאן, כאן, כאן, כאן,כאן, כאן, כאן, כאן, כאן וכאן), כך, שלא ברור, למה הוא עדיין נמצא על כסאו.

במשרד התקשורת יש לא מעט אנשים מקצועיים, מסורים, ישרים ונבונים. אולם, בעשור האחרון, "הצניחו" על הראש שלהם (כמעט בכל האגפים), "טייסי חלל", בעלי אינטרסים זרים ומוזרים (חלקם פשוט "חפרפרות"), שהובילו את המשרד הזה ואת שוק התקשורת, היישר אל התהום, במאות החלטות כושלות.  

איך אנשים, שמעולם לא ניהלו חברה עסקית בשוק הפרטי אפילו לא יום אחד, יוכלו להצעיד את ישראל קדימה, ב"תכנית אסטרטגית" רב-שנתית ותכניות שנתיות לעולם התקשורת? ברור שאין דבר כזה. זה לא הגיוני. זה לא יקרה. 

מי שלא עובד בשקיפות מלאה ומסתיר כל הזמן מסמכים, החלטות ותחומי פעילות שלמים (דוגמת תחום הספקטרום) - אין כל סיכוי שבעולם שיצליח במעשיו. 

אוסף פקידים ממשלתיים, בכירים וזוטרים, שיושבים עם עצמם ב"סיעור מוחות", עם פקידי ממשלה ממשרדים אחרים ועם "צד ההיצע", לעולם לא יכולים להצליח בתכניותיהם. הכל חייב להתחיל "מצד הביקוש".

"חוכמת ההמון" היא החוכמה הכי חזקה שיש על פני כדור הארץ. בכל מדינות המערב גילו את זה מזמן (וגם ברוב משרדי הממשלה בישראל), רק במשרד התקשורת הישראלי, חושבים ש"הציבור" זה פקידי המשרד, מנהלי חברות התקשורת והלוביסטים וראשי המשרד מאמינים בכל ליבם ש"האינטרס הציבורי" זה האינטרס של פקידי המשרד, הטייקונים והלוביסטים. אין דבר כזה.

זה לא יכול לעבוד בשום מצב. 

מדינת ישראל מצטיינת בהשקעה במו"פ, אבל בנושאים האחרים אנו לא כל כך מוצלחים. המזל שלנו, שאת עולם היזמות והסטארטאפים  בישראל לא מנהל משרד התקשורת, אחרת גם בעולם היזמות והמו"פ, היינו נופלים למקום 71-73 בדירוג העולמי. 

בנוסף, העולם רץ מהר קדימה. יש כבר 10 גיגה לבתים בסיבים במדינות רבות בעולם. שירותי 5G כבר החלו. זה מתרחש במדינות רבות, שמבינות איך לפתח את רשתות התקשורת שלהן. יש מדינות, שזה יעד לאומי - בדחיפה של הנשיא. 

זה לא קיים במשרד התקשורת הישראלי, בהרכבו הנוכחי. ככה איבדנו עשור. 

אי אפשר להבין למה בעלי התפקידים לא מוכנים להפיק לקחים מהכשלונות של ההחלטות שלהם. "אלה שלא לומדים מההיסטוריה, נידונו לחיות אותה שוב ושוב." ציטוט מדברי יגאל אלון ז"ל. 

"רשות עצמאית לתקשורת" הייתה יכולה לפתור חלק מהבעיה הזו. אבל גם כאן - זה חלום רחוק. ממש רחוק. 

כעת, בגלל הכישלון של המנכ"ל ושל השר, הרשות לתחרות תנסה להציל את שוק התקשורת, מהמפולת שהם יצרו במו ידיהם.