"משרד לתיאום מחירים בסלולר": קרטל שנקרא בעבר "משרד התקשורת"

ניתוח: אין תחתית לבור, שמשרד התקשורת הישראלי צונח בו, בחסות השר דודי אמסלם. מדובר בשר המתנהל ב"יקום מקביל" למציאות, שמשרד התקשורת הישראלי מכתיב לשוק התקשורת, הכתבה המנותקת מהמציאות ומחוקי מדינת ישראל. במקום לדאוג לציבור, "המשרד לתיאום מחירים בסלולר" דואג רק לבעלי ההון ול"מקורבים לצלחת".
מאת: אבי וייס, 13.8.19, 07:44

הודעת מהשרד התקשורת על תכנית דמיונית "להציל את השוק הסלולרי", היא שפל חדש בתהום, שאליו נפל משרד התקשורת הישראלי, הפעם בחסות מלאה של השר דודי אמסלם (בתמונה משמאל), למרות שהוא מתנהל ב"יקום מקביל", יקום של יוזמות צרכניות מעניינות מצדו (קידום פריסת התקשורת ביו"ש, השבת ציוד קצה נייח - נתב/מודם, לחברות התקשורת בעת נטישה, ועוד).

היוזמות הצרכניות הללו של השר, הן ההפך למציאות, שנוצרה ומתפתחת תחת חסותו והגיבוי המוחלט שלו, בשוק התקשורת הישראלי.

הודעת משרד התקשורת בעניין "צוות מיוחד לבחינת מצב שוק הסלולר", סותרת באופן מובהק כמה עובדות בסיסיות וחוקיות הקיימות בישראל:

• אין שום חברת סלולר העומדת בפני קריסה. פשוט אין. 
• גם אם זה היה נכון, זו הבעיה קודם כל של בעלי החברה (בעלי מניותיה, בעלי אגרות החוב שלה, מנהליה וכיו"ב).
• משרד התקשורת לא הוא זה שאחראי לכך, שסלקום ופרטנר החליטו להיכנס להשקעות עתק בתחומים, שלא היו בליבת הפעילות שלהן: טלוויזיה רב-ערוצית וסיבים לבתים. המשרד, לעומת זאת, אחראי לכך, שהפעילויות הללו מתנהלות במשך שנים, מחוץ לכל חוק, תקנה, נורמה ורישיון. 
• לעומת זאת, משרד התקשורת הוא זה שיצר במו ידיו את ה"ישראבלוף" של "שת"פ אנטנות מדומה", של קבוצת סלקום ו-2 שותפותיה לבלוף הזה (גולן טלקום ו-We4G), מה שמאפשר תחרות אין סופית בשוק (מוסבר בהרחבה כאן). 
• אם חברת תקשורת סלולרית קורסת, תפקיד משרד התקשורת הוא לדאוג להמשך השירות ללקוחות ע"י חברות תקשורת אחרות. זהו. זה לא דורש שום צוות, כי זה כבר מעוגן בחוק (בשיטת "הנדידה הפנים ארצית" ובסעיפי חוק נוספים). אפשר לתרגל את זה, לחדד נהלים קיימים. זהו. זה לא תפקיד המשרד להציל איזו חברה מקריסה כלכלית. יתרה מכך. על פי פרק ד' בחוק התקשורת, משרד התקשורת יכול להתערב ולהפעיל בעצמו את רשת הסלולר של חברת סלולר שקרסה ויש סעיף מיוחד (13א) המפרט לפרטי פרטים כיצד מפעילים רשת תקשורת של חברה שקרסה, בזמן משבר תקשורתי, כולל אפשרות להעביר את משאבי הרשת של החברה שקרסה, לחברה אחרת, שתפעיל את הרשת הזו, תחת פיקוח המשרד. 
• הטענות על "קריסה", כביכול, של חברות סלולר היא ספין. הספין הזה נועד רק לאזני משרד האוצר, כדי להשיג הקלות לחברות הסלולר מהאוצר, במכרז התדרים לדור 5. המשמעות של התרגיל \ הספין הזה, שמשרד התקשורת עומד מאחוריו: להוריד מיסים במאות מיליוני ש"ח מחברות הסלולר. מי ישלים את הפער הזה בגביית מיסים מחברות הסלולר אם הן תקבלנה את ההקלות המבוקשות הללו? יש 3 אפשרויות עיקריות: 1) אתם וגם אני, שייעלו לנו את המיסים הישירים והעקיפים (למשל מע"מ), כדי לכסות את ירידת המיסים הנגבים מחברות הסלולר. 2) קיצוץ בהוצאות הממשלה (קיצוץ רוחבי בכל משרד הממשלה, או כל קיצוץ אחר, למשל בביטחון). 3) קיצוץ בשירותים האחרים, שהמממשלה מספקת, למשל, קיצוץ בתקציב סל התרופות, בתקציב התמיכה בניצולי שואה, או בתקציב סלילת כבישים ביו"ש. כלומר: כל האפשרויות הן גרועות. אז למה להוריד מיסים דווקא מחברות הסלולר? לא יודע. תשאלו את דודי אמסלם, לא אותי. 
• בכל מקרה, האיתנות הפיננסית של חברות הסלולר וההכנסות של המשקיעים בחברות הסלולר, אינן מעניינו של משרד התקשורת, לא על פי חוק ולא על פי שום נייר אחר. עניינו של משרד התקשורת זה הציבור. ציבור הלקוחות של חברות הסלולר. איזה 9 מיליון לקוחות. 

השר דודי אמסלם, במקום לפטר את צמרת משרד התקשורת, שפועלת כנגד האינטרסים הציבוריים, איפשר את התופעה החמורה הבאה, כעולה מהשאלה הדחופה ,ששלחתי אליו ולצמרת "הרשות לתחרות" ביום 10.8.19: 
"על פי הפרסום כאן (מצ"ב צילום), סמנכ"ל בכיר לכלכלה במשרד התקשורת רמז 'רמז עבה כפיל', שמשמעו תיאום מחירים בין חברות הסלולר והציע להם להעלות מחיר ב-5 ₪, ושהמשרד ייעשה זאת בכפייה על החברות (אם הם לא תעשנה זאת בעצמן: "נייצר שיווי משקל חדש", כך הוא אמר).

האם אין כאן עבירה ברורה על "חוק התחרות" וחוקים נוספים של מדינת ישראל, שלא לדבר על עבירות משמעת מהתחום של התקשי"ר (כלומר: ייצוג אינטרסים כלכליים ומסחריים של גופים מפוקחים)?
אודה לתגובתכם".

תגובה לא קיבלתי. ככל שאקבל תגובה אעדכן בהתאם. קוראינו כבר יודעים, שתשובה לא אקבל. די ברור למה.

קודם לכן, ב-8.8.19  שלחתי את השאלה הדחופה הבאה לצמרת משרד התקשורת: 
"הנדון: צוות מיוחד לבחינת שוק הסלולר:
מי הצוות?
כ"כ, הכיצד אלה שיצרו את הבעיה הם אלה שיפתרו אותה?"

תגובה לא קיבלתי. ככל שאקבל תגובה אעדכן בהתאם. קוראינו כבר יודעים, שתשובה לא אקבל. די ברור למה.

​כך, שר התקשורת דודי אמסלם, הפך לשותף פעיל בשתיקתו, שותף להקמת "קרטל מחירים בתחום הסלולר". פעם קראו לקרטל הזה משרד התקשורת. זה היה לפני שערוריית "תיק 5000".

בכך, דודי אמסלם נכנס, ללא כל מבחני כניסה, היישר לתחרות "מי ייחשב שר התקשורת הגרוע ביותר שהיה אי פעם במשרד התקשורת הישראלי". הוא, כנראה מעוניין, להאפיל על הכשלונות של קודמיו, במיוחד על איוב קרא. 

למנכ"ל משרד התקשורת לשעבר, שלמה פילבר (בתמונה משמאל), שהוא גם במקרה גם "עד מדינה", שמתעלם מהסכם "עד המדינה" שלו ומתראיין לכלי התקשורת ומשמיע את דעתו בכל מיני מקומות (למשל בטוויטר), יש דיעות מאוד ברורות מי אשם במצב הנוכחי של שוק הסלולר.

שלמה פילבר מצא 6 סיבות לכישלון שוק הסלולר הנמצאות כאן (למתעניינים), כש-2 הסיבות העיקריות לפי הניתוח שלו הן ההתנהלות של: 1) אגף הכלכלה במשרד התקשורת, 2) משרד האוצר.

הוא די צודק, אבל בכך הוא מסתיר את העיקר: מה האחריות האישית שלו למצב. הרי לא משרד האוצר ולא אגף הכלכלה במשרד התקשורת, לא הנחו אותו להתנהל בכאוס, בחוסר שקיפות מוחלט, במתן יד להפרות חוק נרחבות ביותר של חברות הסלולר, והעיקר: איש לא כפה עליו לתת "מתחת לשולחן" ובניגד לחוק תדרים לפלאפון (מפורט כאן). איש לא כפה עליו לתת "הטבות מתחת ומעל לשולחן" לחברות הסלולר ובכלל זה צמצום שעות הפעילות במוקדי השירות מ-13 שעות ל-10 שעות בימי החול (מפורט כאן). כלומר: הוא עצמו היה חלק מהבעיה ולא חלק מהפתרון. 

ניתוחים מנקודות מבט נוספות של השערורייה הזו, יש כאן (מארז רביב) וכאן (מאלי ציפורי). 

משרד התקשורת הישראלי (אם אכן היה משרד ממשלתי ולא "משרד אינטרסים" של כמה טייקונים ו"מקורבים לצלחת"), היה אמור להתרכז בתקופה הזו, שבין הבחירות, בכמה משימות מאוד חשובות בתחום הנייד ובכלל זה:

• לקיים ולאכוף את החוקים, התקנות והרישיונות הקיימים בשוק הסלולר. 
• להקים "חממה" \ "מרכז חדשנות" או "אקסלרטור", לתחום טכנולוגיות הסלולר. זאת, במקביל למינוי "מדען ראשי" במשרד. 
• להקים מנגנון השוואה של איכות השירות הסלולרי (מכל היבטיו) ולספק לציבור כלים בלתי תלויים, כדי שהציבור יוכל להשוות בין חברות הסלולר, מבחינת רמת השירות, שהן מספקות לציבור לקוחותיהן. 
• עוד רעיונות וכיווני עשייה חיוביים יש כאן. אולם, ממילא זה לא מעניין את ראשי "המשרד לתיאום מחירים", שבעבר נקרא "משרד התקשורת הישראלי". 

שורה תחתונה:
אין בשום מדינה בעולם "הגנת ינוקא" ללא כל בסיס חוקי והתעלמות מכל החוקים והתקנות, כמו שיצרו נתי כהן, עופר רז-דרור ושמילה מימון, במו ידיהם, לגבי חברות תקשורת ענקיות ובעלות תשתיות מגוונות דוגמת סלקום, שנמצאת בשוק התקשורת הישראלי זה למעלה מ-25 שנה (פרטנר, לשם השוואה, נמצאת בשוק למעלה מ-20 שנה).

כיום, הכאוס הזה מתנהל בחסות מלאה של שר התקשורת, דודי אמסלם. 

לא פלא, שישראל הידרדרה לתחתית הרשימה של הפס הרחב בעולם, גם בתחום הסלולרי ובמדידה הטרייה של Speedtest (כאן) ישראל הידרדרה בחודש האחרון (במקום להשתפר כמו שקורה בכל העולם המערבי ואף הערבי) למקום 70 (!) בתחום הפס הרחב הנייד (הידרדרות של 6 מקומות ב-3 חודשים האחרונים!) בהשוואה העולמית, ומקום 29 (ירידה של מקום אחד מהחודש הקודם) בפס הרחב הקווי.