היכן ההתייחסות במצעי המפלגות לשוק התקשורת ולעולם התקשורת?

דף הבית >> דעות ומחקרים >> על סדר היום >> היכן ההתייחסות במצעי המפלגות לשוק התקשורת ולעולם התקשורת?
הבחירות לכנסת ה-22 תתקיימנה בעוד כחודש, אולם עד רגע זה, תחום התקשורת ושוק התקשורת, שוק של מעל ל-30 מיליארד ש"ח שנתי עם נגיעה בכל בית ואזרח בישראל, לא נכנסו למצעי המפלגות המתמודדות בבחירות הקרובות. למה?
מאת: אבי וייס, 14.8.19, 07:00ELECTION FREE

תיקי החקירות בעלי מספרים עגולים: 1000, 2000 ו-4000 עוסקים בסוגיות של עולם התקשורת ושוק התקשורת הישראלי. הנושאים הללו מעסיקים את הציבוריות בישראל בצורה אינטנסיבית כבר כמה שנים. 

אולם, בסקירה שערכתי בכל האתרים שמצאתי (למשל: כאן, כאן, כאן, וכאן), אתרים המרכזים את מצעי המפלגות המתמודדות במרוץ לכנסת הקרובה, בחירות לכנסת ה-22, שתתקיימנה ב-17.9.19,  לא מצאתי ואפילו לא ברמז, כל התייחסות לשוק התקשורת.

מדובר בשוק, שעל פי נתוני משרד התקשורת - כאן (לגבי הגופים המפוקחים ע"י משרד התקשורת), הוא שוק של מעל ל-18 מיליארד ש"ח שנתי. מעבר לגופים המפוקחים ע"י משרד התקשורת קיימות מערכות תקשורת המפוקחות ע"י גופים מקבילים, למשל, ע"י הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, גופים ציבוריים ועצמאיים, או עצמאיים למחצה, דוגמת התאגיד ("כאן") וגלי-צה"ל וגופים, שאינם מפוקחים ע"י גוף רגולטורי כלשהו, דוגמת העיתונות הכתובה והמקוונת, שלא לדבר על חברות ההייטק הגדולות עד הקטנות בתחום התקשורת, חברות ההזנק הרבות בתחום התקשורת, פלחי שוק משלימים ותומכים בעולם התקשורת דוגמת: יחסי ציבור, אינטגרטורים, מפתחים, עורכי דין, רואי חשבון, יועצים וכיו"ב. כך, שסך הכל מדובר בשוק של הרבה מעל ל-30 מיליארד ש"ח שנתי, שמועסקים בו מאות אלפי עובדים ונוגע באופן אישי בכל אזרח בישראל.

יש מדינות, שמדיניות התקשורת נקבעת ברמה הגבוהה ביותר. למשל, בארה"ב נשיא ארה"ב הוא זה הקובע את מדיניות ארה"ב בתחום ה-5G. באירופה, הנציבות והפרלמנט של ה-EU קובעים בחקיקה ובצווים את המדיניות של תחום התקשורת באופן 
מאוד מפורט. הנושאים הללו מעסיקים את המפלגות שם בצורה מאוד משמעותית. 

בישראל, תחום התקשורת מתנהל בגישת "שלטון הפקידים", או ה-Deep State (דוגמאות יש באתר זה בלי סוף). התוצאה היא די אומללה. לא רק תיקים פליליים נולדים מהמצב הזה, נולד פיגור נוראי מול העולם (מול כל העולם, לא רק מול העולם המערבי), פיגור, שהולך וגדל משנה לשנה ומחודש לחודש.
 
אני סבור, שצריך למצוא דרך לעניין את כל המפלגות המתמודדות לכנסת ה-22 בסוגיות תשתיות התקשורת במדינה, שכן מצבנו עגום ביותר. פשוט קטסטרופלי. בתחום הסלולר צנחנו החודש למקום 70 (!) ובתחום הקווי אנו במקום ה-29 (!). זאת, לאחר שבעשור הקודם היינו גם בקווי וגם בסלולר בצמרת העולמית. חלק ניכר ממדינות ערב נמצאות הרחק לפנינו, בדירוג העולמי של תשתיות התקשורת לציבור. 

הסוגיות המרכזיות, שאפשר (לעניות דעתי, כל אחד יכול להוסיף רעיונות משלו) להכניס למצעים של המפלגות:

1. חיבור כלל הבתים בישראל בסיבים אופטיים - נדרש להגדיר זאת כפרויקט לאומי להשגה למשל עד שנת 2024. יש להגדיר מטרות, יעדים ותקציבים.


2. הקמת "רשות לאומית לתקשורת" (במקום משרד התקשורת וגופי הלוויין של המשרד: מועצת הכבלים והלוויין, הרשות השנייה, התאגיד) - נדרש כאן להעביר את הצעת החוק הקיימת עד סוף שנת 2019 או לכל המאוחר עד תחילת 2020. שר התקשורת הנוכחי (דודי אמסלם), צריך להיות שר התקשורת האחרון של המשרד הכושל הזה. 

3. החלת ריבונות המדינה על המרשם הלאומי של "שמות המתחם" בסיומת ישראל עד סוף שנת 2019.

4. מדיניות תדרים לטובת הציבור, מדיניות איכות השירות הנייד ורחב הפס לתושבי ישראל ויעדים לדור 6 בסלולר (זו לא טעות דפוס. סין ועוד מדינות החלו כבר לתכנן את דור 6 בסלולר, כשאצלנו עוד לא הסתיימה פריסת דור 4). 

5. שילוב חזון "ישראל דיגיטלית" במציאות של שוק התקשורת הישראלי ודרכים לקידום טכנולוגיות מתקדמות ועתידיות בשוק זה. 


אני סבור, שכל אחת מ-32 הרשימות, שמתחרות בבחירות הקרובות, יכולה לבחור נושאים הקרובים לחזון המפלגה, כדי שהמפלגות תכלולנה במצעיהן את פרק תשתיות התקשורת - כנושא מרכזי, במקביל להקמת "רשות לתקשורת".

העיקר - שלא תהיה התעלמות מוחלטת מהבעיה הזו.

זה נוגע לכולנו. 
 





 



 
 
Bookmark and Share