חשיפה כיצד כלי התקשורת "נפלו בפח" של ההודעה על קנסות לחברות הסלולר

דף הבית >> חדשות >> חדשות הסלולר והמובייל >> חשיפה כיצד כלי התקשורת "נפלו בפח" של ההודעה על קנסות לחברות הסלולר
כתבים רבים בכלי התקשורת דיווחו, שביום 18.8.19 הטיל משרד התקשורת קנסות ("עיצומים כספיים") על 5 חברות הסלולר הגדולות בגין "הפרת הוראות החוק בנושא אספקת שירות סינון יעיל ללא תשלום בפני אתרים ותכנים פוגעניים". הבעיה: זו הודעה ממוחזרת של קנסות, שהוטלו כבר באפריל ומאי 2019, בצורה בלתי חוקית על אותן חברות ומאותה סיבה, וגם המיחזור של ההודעות הקודמות, לא פתר את בעיית אי החוקיות של הקנסות הללו.
למה זה קורה? לא להאמין אבל זו המציאות: כדי לדאוג ל"שכר העידוד" של עובדי אגף פיקוח ואכיפה. בדרך משקרים לציבור ועוברים עבירות, לכאורה, פליליות, בלי למצמץ. 

מאת: אבי וייס, 21.8.19, 01:29דודי אמסלם

משרד התקשורת לא מצליח לצאת מ"מצב הצבירה" של יצירת Fake News וספינים שקריים מזה כמה שנים. בחודשיים האחרונים המצב הזה החמיר בצורה קיצונית (כמפורט כאן), אודות 41 שערוריות ופשלות רק בקדנציה הקצרה של דודי אמסלם (בתמונה משמאל) כשר התקשורת.

אם מוסיפים לזה את תקופת הביניים הקצרה בין השרים - איוב קרא ודודי אמסלם, אזי יש לנו לא פחות מ-53 שערוריות ופשלות ב-53 נושאים שונים, רק בחודשיים האחרונים, שהם במצטבר, שערורייה אחת ענקית כנגד הציבור והאינטרסים של הציבור.

הבעיה מרכזית היא, שברוב כלי התקשורת אין עיתונאים וכתבי תקשורת, שמבינים את משמעות עולם הרגולציה של שוק התקשורת, ולכן הם מוציאים פרסומים מטעים לציבור, בלי להבין דבר וחצי דבר ממה שהם מפרסמים. בעיקר המדובר בהודעות וספינים שקריים, שיצאו ממשרד התקשורת (מראשי המשרד: שר, מנכ"ל וסמנכ"לים בכירים, ו\או ממשרד הדוברות) וכלי התקשורת הללו מפרסמים זאת בשיטת "העתק הדבק" (Copy & Paste), בהתייחס לכל שטות, ספין ושקר, שיצאו מהמשרד, ללא כל בקרה עצמית, או בדיקה מנימלית, אם זה בכלל נכון \ חוקי \ לטובת הצרכן או אולי נגד האינטרס הצרכני.

הפישול הטרי של כלי התקשורת הוא: פרסום של קנסות ("עיצומים כספיים"), שהוטלו בשבוע החולף על 5 חברות סלולר (הרשימה וההודעות של משרד התקשורת מצויות כאן), בהיקף מצטבר לכל 5 החברות הללו, של כ-1.1 מיליון ש"ח. 
חברת הוט מובייל נקנסה בסך של כ-88 אלף ₪, גולן טלקום נקנסה בסכום של כ-150 אלף ₪, סלקום תשלם 262 אלף ₪, גובה הקנס לפלאפון מגיע ל-305 אלף ₪ והקנס הגבוה ביותר הושת על חברת פרטנר – 320 אלף ₪.

הבעיה: זה מיחזור של הודעות על קנסות לאותן חברות בדיוק, מאותה סיבה בדיוק, קנסות, שהוטלו על החברות באפריל-מאי 2019 ואחרי שחשפתי את חוסר החוקיות של הקנסות הקודמים הללו, הם הוסתרו והועלמו (בחלקן) מהציבור, או שונו לחלוטין ויצאו בניסוח שונה, בסבב השני של ההודעות על הקנסות הללו.

יצויין, שהקנסות באפריל-מאי 2019 היו במצטבר לכל 5 החברות מעל ל-3 מיליון ש"ח, על אותה עבירה בדיוק ועל אותן חברות בדיוק.

למה הקנס (לכל חברה מה-5) ירד בחצי, מאפריל-מאי 2019 לאוגוסט 2019? האם אולי הוטלו הקנסות הללו פעמיים? מתי העבירות הללו (שבגינן ניתנו הקנסות) בכלל התרחשו? שאלות טובות, שתקבלנה מייד מענה מקיף ונוקב. 

הניסוח המחודש של הקנסות מאפריל-מאי 2019, שפורסם שוב ב-18.8.19, שכלי התקשורת פרסמו כעת בלי להבחין שאלו הודעות ממוחזרות, לא שינה את "חטאי העבר" (של אי חוקיות הקנסות הללו).

למה הקנסות הללו פורסמו שוב?
כי בלי זה, עובדי אגף הפיקוח והאכיפה במשרד התקשורת לא יכולים לקבל "שכר עידוד".

נשמע מדהים ואולי אף הזוי, אבל אלו העובדות, שחשפתי (ומזמן) וזו המציאות. אין מציאות אחרת.

נפרק כעת את החשיפה של "הישראבלוף" הפלילי, לכאורה, של הקנסות הללו
 "בגין הפרת הוראות החוק בנושא אספקת שירות סינון יעיל ללא תשלום בפני אתרים ותכנים פוגעניים" (בקצרה: "סינון תכנים"), שהוטלו על 5 חברות הסלולר הגדולות ל-5 שלבים:

1. אזכור הקנסות שהוטלו בפעם הראשונה באפריל 2019:
פרסמתי את החשיפה הזו ב-23.5.19, אחרי שביצעתי איסוף מידע מקיף על ה"ישראבלוף" הזה ופרסמתי אותו בכתבה תחת הכותרת המדברת בעד עצמה: "מדוע התפטר סגן מנהל אגף בכיר פיקוח ואכיפה במשרד התקשורת?". הכתבה מומלצת לקריאה, כיוון שיש בה חשיפות מרתקות, לא רק בעניין 5 הקנסות, שהובאו בנספח לכתבה.

אני מביא כאן במלואו את מה שכתבתי בכתבה הוקדמת, זו של ה-23.5.19 בעניין הקנסות:
**********************************************************************************************************************
נספח: הסיפור המוזר של הקנסות על חברות הסלולר
כפי שציינו, כדי לשמור על "שכר העידוד" של עובדי אגף הפיקוח והאכיפה במשרד, איתן כסיף (בתמונה משמאל), סמנכ"ל בכיר אכיה ופיקוח במשרד התקשורת, איתן כסיףמפעם לפעם מטיל קנסות הזויים על דברים שוליים, על חברות התקשורת (בדגש לעיתים על סלקום, להראות כאילו "אין לה פרוטקציה" במשרד התקשורת), ולאחרונה התעלה על עצמו. הטיל קנסות על משהו, שאולי התרחש לפני 3 שנים, וכעת שלף זאת מהארכיון. 

כל הסיפור הזה נראה לי חשוד מאוד: למה חיכו 3 שנים להטיל קנסות?
למה הסתירו שהקנס הזה הוטל גם על סלקום?
מי בכלל הטיל את הקנסות?
על פי איזה סעיף בדיוק בחוק \ ברישיון \ בתקנות הקנסות הללו הוטלו?
שאלות ללא תשובות!


הקנסות האחרונים (לדוגמה כאן), היו בגין טענה, שלפני כ-3 שנים (הפרט החשוב הזה, שזה התרחש לפני מעל ל- 3 שנים, לא קיים בהודעה לציבור), חברות הסלולר ביצעו הפרת הוראות הנוגעות להגנה על קטינים מפני אתרים ותכנים פוגעניים באינטרנט.

יש עורכי דין שמיהרו וכבר הגישו תביעה ייצוגית כנגד פלאפון, בזק בינלאומי ועוד 6 חברות תקשורת (כאן), בנושא אי הודעה מספקת ללקוחות בדבר סינון תכנים חינמי.

איך ששטות אחת של פקיד בכיר וחסר אחריות ממשרד התקשורת, יכול "לעורר גלים" ולהטריד, גם את המערכת המשפטית, סתם. ממש סתם. 


היות וכל הנושא הזה נראה לי פברוק אחד ענק (מטעמי שמירה על "שכר העידוד" ביחידה הגדולה עליה ממונה איתן כסיף), שלחתי סדרה לא קטנה של שאלות למשרד התקשורת, שכולן (ללא יוצא מן הכלל) לא נענו. די ברור למה.
ככל שאקבל תגובות, אעדכן בהתאם (אין מה להיות במתח, לא אקבל תגובות. די ברור למה).

הנה ממבחר השאלות ששאלתי בחודש החולף:
1. ב-2.4.19 שלחתי את השאלה הבאה:
"היכן זה פורסם באתר המשרד?" 1https://www.pc.co.il/thenewcom/28793

2. ב- 11.4.19 שלחתי את השאלה הבאה:
"החלטתם להטיל קנס על פלאפון במקום סלקום?"

3. ב-11.4.19 שלחתי את השאלה הבאה:
"מההודעה לא ברור מי הטיל את הקנס: המנכ"ל (שמופיע בהודעה), או סמנכ"ל בכיר לפיקוח ואכיפה??"

4. ב- 16.4.19 שלחתי את השאלה הזו:
"מה עם זה -
היכן זה מצוי באתר המשרד?"
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5487067,00.html
https://www.pc.co.il/thenewcom/287931/

5. ב-18.4.19 שלחתי לשר התקשורת ולצמרת המשרד את השאלות הבאות:
"לאחרונה הטיל משרד התקשורת עיצומים כספיים על כמה חברות התקשורת ופרסם 3 הודעות (פלאפוןפרטנרגולן טלקום והוט מובייל, משום מה חסרה ההודעה לגבי העיצום על סלקום (שפורסמה משום מה ב-2 כלי תקשורת אבל לא באתר משרד התקשורת).
סעיף 37א16 לחוק התקשורת מגדיר כיצד לפרסם הודעה על עיצום כספי ובנוסף 3 ההודעות שפורסמו מעלות כמה שאלות כבדות ביותר:
1. מתי המקרים המתוארים בהודעות התרחשו? לפי תגובת החברות שקיבלתי, זה התרחש לפני כ-3 שניםזה נראה בלתי סביר להטיל עיצומים כעת על בדיקה של מינהל הפיקוח והאכיפה, שהתרחשה לפני כ-3 שנים.
2. איזה סעיפים בדיוק הפרו החברות? זה לא כתוב בהודעה.
3. מי הטיל את העיצום על החברות? כי בהודעות יש רק את שמו של המנכ"ל, נתי כהן נתי כהן(בתמונה משמאל). האם הוא זה שההיטל את העיצומים?
4. מצוין בהודעות ש: "בשל תיקון חוק התקשורת, שנכנס לאחרונה בתוקף, סכומי העיצומים הוכפלו והם עתה מרתיעים יותר". 
הכיצד זה מתיישב עם הטלת עיצום כיום, על מעשים שהתרחשו לפני 3 שנים, בעת שלפני 3 שנים סכומי העיצומים היו שונים לגמרי וגם הסעיפים של האכיפה היו שונים לגמרי?     
5. מועד פרסום העיצומים (ממש לאחר פרסום תוצאות הבחירות) מריח, שיש כאן איזה ספין רצון "ליצור רושם" על שר התקשורת הבא, שכאילו המשרד עוסק "בהגנה על קטינים" (כאשר למשל את "ההגנה על קשישים" לקחה לעצמה הרשות להגנת הצרכן וסחר הוגן...).  
אודה לתגובתכם הדחופה".

כנראה, בעקבות הביזיון המחפיר של הקנסות הללו, שהוטלו על חברות הסלולר (לא ברור ע"י מי), ללא כל סמכות חוקית וללא צורך, החליט לפתע המשרד ממש היום (כאן), לצאת בשימוע לתיקון רישיונות החברות. כך, שהן תחוייבנה לשלוח למנוייהם, אחת ל-6 חודשים, מסרון/הודעת דואר אלקטרוני, המיידעים ומאפשרים להתחבר לשירות סינון אתרים ותכנים פוגעניים באינטרנט - ללא תשלום.

נו באמת. זה מה שהציבור הרחב צריך כעת? למה להטריד כל 6 חודשים את כל הציבור בהודעות ספאם? הגזמתם. 

לשר התקשורת הבא, מצפה המון עבודה. בלי "ניקוי אורוות" כללי, אין כל סיכוי שיצליח. ואת "ניקוי האורוות" יש לבצע ממש בימים הראשונים לתפקידו. אחר כך - זה יהיה בלתי אפשרי. הכוחות השמרניים הנגדיים ו"קליקת הפרקליטים" ואוהדיה - ינצחו, כמו שניצחו בכל השנים האחרונות. 

הטיפול הכושל ברגולציית עולם התקשורת בישראל והטיפול הכושל וחסר האחריות של ראשי משרד התקשורת וגופי הסמך של המשרד בתחום השמירה על האינטרסים הציבוריים וקיום החוק במדינת ישראל (בדגש על חוק התקשורת ותקנותיו), מחזקים את הצורך הדחוף בהקמת "רשות לתקשורת", רשות עצמאית, שתפעל לטובת הצרכנים ולא נגד הצרכנים ולטובת בעלי ההון וה"מקורבים לצלחת" של מקבלי ההחלטות, בניגוד מוחלט לחוק ולאחריות המוטלת על משרד ממשלתי חשוב ובעל כוח כלכלי עצום כלפי השחקנים הגדולים בשוק. 

ראוי, שבנוסף להקמת ''רשות תקשורת לאומית'', תוקם גם ''ועדה קבועה בכנסת לענייני תקשורת''. גם בארה''ב יש ועדה בקונגרס לענייני תקשורת. לעניות דעתי, 
יש להוציא את נושא התקשורת מוועדת הכלכלה של הכנסת העמוסה בנושאים כלכליים מגוונים ואינה מסוגלת להתמחות בתחום התקשורת. היקף תחום התקשורת בישראל הוא מעל 20 מיליארד ש''ח והוא טכנולוגי מאד ורווי בנושאי רגולציה המחייבים התמחות מקצועית ייחודית - גם בכנסת ובוועדותיה.
*****************************************************************************************************************************


הדיווח הזה מ-23.5.19 על הסבב הראשון והמבולבל ביותר של הקנסות על 5 חברות הסלולר - לא הסתיים. כפי שצפיתי, לסיפור הזה יש עלילה מתפתחת...


2. העלמת דיווח ותיקון דיווח (משום מה רק לגבי גולן טלקום).
ללא כל הודעת הסבר מהמשרד, חלה לפתע תפנית בעלילה והנה הדיווח, שדיווחתי אודותיה:
עדכון 27.5.19, 16:30: לפתע עלה באתר משרד התקשורת (כאן) דיווח חדש אודות הקנס, שהוטל על גולן טלקום. הפעם ההודעה מנוסחת בדיוק לפי החוק ונראית על פניה, לכאורה, נכונה, למעט עובדה אחת, שחסרה בה: אין את המועד מתי בוצעה פעולת הפיקוח. על פי הדיווחים, שכבר פרסמתי, מדובר בפעולת פיקוח, שבוצעה לפני כ-3 שנים (!). למעט הנקודה המהותית הזו, הניסוח של ההודעה הוא שיפור, שכנראה נובע מכך, שהמשרד קורא את הכתבות של Telecom News ומפיק לקחים וזה תהליך מבורך... 

יחד עם זאת, לפתע נעלמה לחלוטין מאתר משרד התקשורת ההודעה המקורית וגם זו המעודכנת על הקנס שהוטל על גולן טלקום והוט מובייל (ההודעה הייתה כאן, לגבי 2 החברות בדיווח בהודעה אחת על 2 החברות). זאת, אחרי שההודעה על הקנס לסלקום, גם היא נעלמה לחלוטין מהאתר, קודם לכן.

מרשימת הקנסות, שהוטלו ע"י משרד התקשורת (כאן) נעלמו הקנסות על פלאפון ופרטנר (אבל הודעות הקודמות על הקנסות לגבי 2 החברות הללו - עדיין נגישות באתר).

העלמת \ מחיקת הודעות רשמיות מאתר משרד התקשורת, יכולה להיחשב, לכאורה, כעבירה פלילית.

כלומר: אלה שהטילו את הקנסות ואישרו אותן בצמרת משרד התקשורת, ביצעו בעצמם (לכאורה, חזקת החפות חלה על כולם), עבירה פלילית, בעניין הקנסות הללו, מעבר לאי חוקיותן והטעיית הציבור בפרסום כפול של אותן קנסות, בניסוחים שונים ובמועדים שונים.


3. למה הקנסות הללו לא חוקיות?
מכמה סיבות:
  • האירוע בגינו הוטלו הקנסות (פעולת הפיקוח ע"י עובדי אגף הפיקוח והאכיפה) נעשה לפני יותר מ- 3 שנים. יש התיישנות (של שנה, על פי החוק) בהתאם לאמור בחוק בהקשר לעבירות קנס מהסוג הזה ולכן הטלת קנסות אחרי 3 שנים אחרי האירוע, שבגינו מוטל הקנס, היא חסרת כל תוקף חוקי, עקב התיישנות העבירה (ככל שהייתה בזמנו).
  • הטלת הקנסות נעשתה על פי חוק התקשורת סעיף 67ז (כך כתוב בהודעה החדשה על הקנסות לכל החברות). אולם, על פי חוק התקשורת, השר היה אמור לקבוע לחברות את שיטת ההודעה ללקוחותיהן, על מתן שירותי סינון תכנים בחינם. הנושא הזה הוכנס לרישיונות של החברות לא בהחלטת השר, אלא בהחלטת מנכ"ל, שלא קיבל "אצילת סמכויות" מהשר, לבצע את המהלך הזה. "אצילת הסמכויות" מהשר למנכ"ל, כדי שיוכל לתקן רישיונות, בוצעה רק ב-8.1.18 (הסבר מלא כאן, כולל צילום ההודעה ב"רשומות", של תהליך "האצלת הסמכויות" מהשר, מה שנעשה בינואר 2018). תיקוני הרישיונות של חברות הסלולר בעניין "סינון תכנים" בוצעו ב-2012 (ראה כאן לדוגמה ברישיון של גולן טלקום, סעיף 67ז עמוד 77). זאת, ללא אישור שר. כך, שאין תוקף לעבירה, שבגינה הוטל הקנס, כי השר לא אישר את הנושא הזה ברישיונות של החברות כנדרש בחוק. 
  • הקנסות, שהוטלו באפריל-מאי 2019, היו בסכומים כפולים, בגלל תיקון לחוק, שנעשה אחרי המועד, שהעבירות בוצעו, מה שיוצר מצב לא חוקי, של הכפלת קנס על עבירה, שבוצעה טרם הכפלת הקנס. לא ברור אם הקנסות החדשים (שהם כחצי מהקנסות מהסבב הקודם), עונים בכלל על תנאי החוק המעודכן.
  • המשרד לא סיים לקבוע את התקנות בנושא "סינון תכנים", ויצא בשימוע נוסף, כדי להשלים את התהליך של שיטת ההודעה של החברות ללקוחותיהן על "שירות סינון התכנים" (השימוע כאן והוא טרם הסתיים). זה לא סביר ולא חוקי להטיל קנס על מהלך רגולטורי, שטרם הסתיים וטרם נקבע סופית כיצד הוא יעוגן ברישיונות של החברות.
4. משקרים לציבור, גם בדיווח החצי שנתי של משרד התקשורת (לחצי הראשון של 2019).
משרד התקשורת פרסם דו"ח פעילות חצי שנתי, לחצי הראשון של 2019.

נעסוק בהרחבה, במאמר נפרד, בכל ה"ישראבלופים"הקיימים במסמך ההזוי הזה. כרגע נתרכז רק בעניין הקנסות על חברות הסלולר. בדו"ח הזה יש את הפסקה הבאה (צילום):
עיצומים

משהו לא מסתדר לי.

דו"ח חצי שנתי זה דו"ח חצי שנתי. כלומר: מ-1.1.19 ועד 30.6.19. הלא כן?

הנה התאריך של הוצאת הדוח החצי שנתי:
דוח חצי שנתי

אז איך ייתכן שבדו"ח חצי שנתי מצויין שבחצי הראשון של 2019 הוטלו קנסות של 1.1 מיליון ש"ח בגין "סינון תכנים" בזמן שהקנסות הללו הוטלו על החברות ב- 18.8.19?

הנה צילום של קנס אחד לדוגמה, כל האחרים זהים לחלוטין לזה:
הקנס על גולן טלקום

עד כמה שאני מבין בחשבון הזמנים, 18.8.19 זה לא חציון ראשון של 2019, אלא חציון שני של 2019.

אז אולי בדו"ח החצי שנתי, שפורסם וצילומו מצוי כאן מעל, התכוון המנכ"ל לסבב הקנסות הראשון, מאפריל-מאי 2019?

זה לא יכול להיות, מ-2 סיבות חשובות:
1) הקנסות מהסבב הראשון של ההודעות על קנסות, נמחקו מרשימת הקנסות באתר המשרד ו-3 הודעות מתוך ה-5 (על סלקום, גולן טלקום, הוט מובייל) נעלמו לגמרי מהאתר ואי אפשר להגיע אליהן. לכן, זה לא סביר, שהמנכ"ל ידווח על קנסות, שנעלמו מהאתר.
2) הקנסות מהסבב הראשון היו בגובה של מעל ל-3 מיליון ש"ח ולא 1.1 מיליון ש"ח ככתוב בהודעה, שזה סך הקנסות מסבב הקנסות השני, של אוגוסט 2019. 

כלומר: ההודעה של המשרד, בדבר הסיכום החצי שנתי, של מחצית ראשונה של 2019, היא חלק מתרבות הספינים הירודים של המשרד. דהיינו: ישראבלוף. זה שקר שנולד רק לצרכי "שכר עידוד", "על הגב והכיס" של החוק והחברות הסלולריות. 

5. לא עונים לי לשאלות קשות (די ברור למה: חייבים להסתיר את ה"ישראבלוף"):
ביום 18.8.19 שלחתי את השאלות הדחופות הבאות לצמרת משרד התקשורת ולשר התקשורת:
"משרד התקשורת פרסם אודות קנסות ("עיצומים כספיים"), שהוטלו על כמה חברת תקשורת : גולן טלקום, הוט מובייל, סלקום, פרטנר, פלאפון. כולן קיבלו את הקנס "בגין הפרת הוראות החוק בנושא אספקת שירות סינון יעיל ללא תשלום בפני אתרים ותכנים פוגעניים".

השאלות:
  1. בדיווח חסר העיקר: מתי זה קרה?
  2. למה חוזרים על אותו סוג של קנסות, בלי לתת סנקציות חמורות יותר? למשל, בחודש מאי הוטל קנס על גולן טלקום בדיוק מאותה סיבה והקנס אז היה הרבה יותר גבוה מהקנס הנוכחי. למה הקנס ירד לכחצי (כעת כ- 149 אלף ש"ח, במאי 2019 הקנס היה 299 אלף ₪), אם החברה חוזרת על אותה עבירה שוב ושוב?.  
אודה לתגובתכם".

תגובה לא קיבלתי. ככל שאקבל תגובה, אעדכן בהתאם. לקוראינו הוותיקים ברור, שלא אקבל תגובה.

התשובה לשאלה הזו די ברורה: לא מדובר בכפל קנסות על אותן עבירות, שהחברות חוזרות ומבצעות שוב ושוב. זו אותה עבירה (מלפני יותר מ-3 שנים) שהוכפלה בניסוחים שונים פעמיים: פעם באפריל-מאי 2019 ופעם באוגוסט 2019, על אותן חברות בדיוק ובאותה עילה בדיוק. 

בנוסף, ביום 19.8.19 שלחתי שאלה נוספת לצמרת משרד התקשורת ולשר התקשורת:
"איך הקנסות (עיצומים כספיים), שפורסמו, מסתדרים עם השימוע כאן?
למה להטיל קנסות (ופעמיים, פעם במאי ופעם באוגוסט) על נושא רגולטורי, שהטיפול בו טרם הסתיים והשר טרם אישר אותו (כנדרש בחוק)?"

תגובה לא קיבלתי. ככל שאקבל תגובה, אעדכן בהתאם. לקוראינו הוותיקים ברור, שלא אקבל תגובה.

התשובה לשאלה הזו די פשוטה: זה לא מסתדר עם השימוע והשר בכלל לא ידע מזה (למה שידע? הוא רק שר התקשורת שאמור להחליט על זה, לפי חוק התקשורת...).

לסיכום
מה שחשפנו כאן בעניין הקנסות על 5 חברות הסלולר, הוא רק קצה הקרחון של הכאוס הרגולטורי הקיים בשוק הזה. הצרכנים נהנים מהכאוס ומהתחרות הפרועה במחירים, אבל שוק התקשורת מצוי בשעות השפל הכי חמורות שלו, שעות שפל שמעולם לא היו בשוק התקשורת, בגלל צמרת כושלת, שלא הבינה מה המשמעויות של כל ההחלטות המתקבלות ב"שליפות מהמותן", ע"י "אנרכיסטים", שהשתלטו על צמרת משרד התקשורת ומנהלים את הרגולציה בשוק התקשורת מזה כמה שנים, בכיוונים הלא נכונים ובשיטות פסולות, פליליות, לכאורה, ושקריות. 


החלטת שר התקשורת דודי אמסלם (כפי שפורסמה כאן), על כך, שהוא לא יחליף מנכ"ל, כי מדובר ב"מנכ"ל מקצועי", התקבלה ללא כל בדיקה וללא כל עיון במסמכים כלשהם, הנוגעים לנושא הזה.

למעשה, אין לשר כל מטה מקצועי, שמסוגל לנתח מסמכים רגולטורים והחלטות של צמרת משרד התקשורת, או שמסוגל לבדוק אם הצמרת של משרד התקשורת היא "מינוי מקצועי", או "קליקה", שיש נגדה עשרות רבות תלונות (ולא רק ממני), שלא לדבר על מעורבותה ב"תיק 4000", שהפרק הטרי שלה פורסם בתחילת השבוע שעבר כאן.

כך, השר הפך את עצמו בפועל לחלק בלתי נפרד מה"קליקה" ונושא באחריות מיניסטריאלית מלאה למעשיה ולהחלטותיה של "הקליקה" הזו.

קשה להאמין, אבל תוך ימים ספורים לאחר כניסתו לתפקיד, השר דוד אמסלם, נפל בדיוק לאותם בורות של קודמו בתפקיד, השר הכושל לשעבר - איוב קרא, והחל להתנהל בדיוק כמוהו, אם לא יותר גרוע ממנו (מנקודת ראות ציבורית).

תזכורת לקוראינו, כיצד השר הכושל איוב קרא נפל, ממש מהימים הראשונים בתפקידו, לידי "הקליקה". אפשר לראות זאת במבחר של 5 כתבות מובילות מתוך כ-420 כתבות, שפרסמתי אודות מעשיו והחלטותיו (השגויות) של השר לשעבר איוב קרא: בדומה ל-3 המנכ"לים שקדמו לו, מנכ"ל משרד התקשורת דהיום (נתי כהן) כנראה בטוח, שהקוד האתי לעובדי המדינה (גם כאןלא חל עליו ועל החלטותיו. גם לא קובץ הכללים הנהלים וההנחיות למנכ"לים בשירות המדינה. הוא מצוי מעל לכל (חוק, תקנות, החלטות ממשלה וכנסת, נהלים, מדיניות שר, תקשי"ר וכיו"ב).

יש עוד כמה בצמרת המשרד הדוגלים בהשקפת עולם האנרכיסטית הזו.

כל שר הנותן לזה יד - שותף לכאוס והופך, לכאורה, ל"שותף בפועל" לתהליכי "תפירת תיקים" במדינת ישראל לאנשים הלא נכונים ולשיבוש שלטון החוק במדינה דמוקרטית.   

קיוויתי, שכעת, לאחר התפטרות השר הכושל היוצא איוב קרא, ומינוי שר תקשורת ללא מחויבויות ל"קליקות" וללא תלות ב"קליקות" השולטות במשרד הזה ועושות ככל העולה על רוחן (ותורמות, כמעט מידי יום, לחיזוק "תיק 4000" המפוברק כנגד נתניהו), שיחל קודם כל בניקוי צמרת משרד התקשורת, מכל המנהלים הכושלים המצויים שם ויבין, שהם חייבים ללכת הביתה וכמה שיותר מהר.

זה עדיין לא קרה וכנראה גם לא יקרה בקרוב.

נראה, עד כה, שמאוד מהר השר "נפל במלכודות" של "הקליקה".

פיטורי 7 זוטרים (6 מלשכת השר ועוד אחד ממשרדׂ התקשורת), זה לא "ניקוי אורוות". 

"ניקוי אורוות" זה בדיוק מה ששר המשפטים (אמיר אוחנה,
 בתמהשר אמיר אוחנהונה משמאל) ביצע עד כה במשרד המשפטים ונקווה, שיהיה לו את הכוחות והאומץ הציבורי להמשיך בפעילות החשובה הזו, להחזיר את משרד המשפטים ל"דרך המלך", של עבודה בשירות הציבור ולא בשירות "הקליקות". זאת, למרות הקשיים שהוא נתקל בהם (כולל בג"ץ שעצר לו את המינוי של מנכ"ל חדש למשרד המשפטים).

בעניין שוק התקשורת, רק כך (בהחלפת הצמרת של המשרד), ניתן (אולי) לשקם את ההריסות של משרד התקשורת הישראלי ושוק התקשורת הקווי והנייד, משרד, שאמור היה מזמן להיות "רשות לתקשורת", כמקובל בעולם הנאור. משרד הדואג רק לאינטרסים של הציבור, מה שלא מתקיים היום

הפתרון המיידי (גם ללא הקמת "רשות לתקשורת", מהלך הדורש תהליכי חקיקה לא פשוטים) לבעיה האקוטית הקיימת במשרד התקשורת הוא די פשוט:
 השר דודי אמסלם אמור היה וצריך היה לבטל (או להקפיא עד לביטול), את כל העברת הסמכויות, שביצע השר הקודם איוב קרא לצמרת המשרד (נקרא "אצילת סמכויות" - יותר פרטים כאן), עד שהוא (איוב קרא) נשאר כמעט בלי סמכויות. הוא פשוט חתם על כל מסמך שהגישו לו. לא הבין בכלל על מה הוא חותם.

כרגע, השר דודי אמסלם ממשיך בדיוק באותו קו ובאותו מצב כאוטי, של היעדר מימוש הסמכויות של השר בתחומים הכי רגישים לציבור ולשוק התקשורת. 

על ידי כך (בהקפאת "אצילת הסמכויות"), השימועים וההחלטות, שמשרד התקשורת הוציא בשנתיים האחרונות, ניתן היה ש"יוקפאו", עד שהשר (דודי אמסלם) יבדוק את הנושאים הללו בעצמו ובסיוע "מטה מקצועי" בלתי תלוי, ויקבל בעצמו החלטות המבוססות על חוקי מדינת ישראל ולא על "חוקי הג'ונגל" וחוקי "רפובליקת בננות".

זה לא קרה וכנראה גם לא יקרה - בקדנציה של השר דודי אמסלם. 

אם לא ייעשו תיקונים דחופים, כולל החלפת הצמרת של המשרד, הארגון הנוכחי של המשרד לא יכול לתפקד יותר לאורך זמן, במסגרת המשפטית הנוכחית ונדרשת מהפכה אמתית למשרד הכושל והמכשיל הזה, כי לא ניתן להשלים עם התהום, ששוק התקשורת נפל לתוכו, כתוצאה מרגולציה שגויה וכושלת.

לא נראה כרגע, שאיזה מהלך של תיקון יתרחש, או עומד להתרחש, בעתיד הקרוב וככל הנראה נצטרך להמתין לשר התקשורת הבא, אם לא ייעשו השינויים האקוטיים הנדרשים - ממש כעת.

היות והשר דודי אמסלם, כעולה מהצהרתו הנמהרת, שנעשתה ללא כל בדיקה מינימלית, כבר החליט ש"הכל בסדר" בצמרת משרד התקשורת, אזי לא נותר לנו אלא לשרת את ציבור הקוראים ולהציג לציבור הקוראים הרחב שלנו, את האמת ורק את האמת, על הנעשה בשוק התקשורת הישראלי, מה שמסתירים מהציבור מאחורי ספינים שקריים.  

FINE FREE



 
 
Bookmark and Share