תיק 4000 יושלך לפח האשפה של ההיסטוריה עקב חקירה רשלנית ללא מסמכים

דף הבית >> עולם ה-ICT >> חדשות משרד התקשורת >> תיק 4000 יושלך לפח האשפה של ההיסטוריה עקב חקירה רשלנית ללא מסמכים
הלב של "תיק 4000" על פי "כתב החשדות" בחתימת היועמ"ש הן הטענות, שנתניהו נתן הטבות רגולטוריות לאלוביץ' ושהייתה תפנית חדה בעמדת משרד התקשורת בעניין ההטבות הללו, כשהיועצת המשפטית של המשרד היא אחת מ"עמודי התווך" של ההתנגדות לאישור "עסקת בזק-Yes". אולם, המסמכים מוכיחים את ההפך הגמור ב-2 הטיעונים הללו: אלוביץ' לא קיבל הטבות מנתניהו והיועצת המשפטית לא התנגדה, אלא תמכה ב"עסקה".  
פרק ג' בתת-סדרת "ניגודי העניינים" ב"תיק 4000". "הרמת מסך" מעל ללב של "תיק 4000": למה הוא נולד ולמה נתניהו הוכנס לתיק הזה, כאשר לא היה בו במשך שנת החקירה הראשונה בנושא.
חשיפה שלב אחרי שלב, מסמך אחרי מסמך, של השקרים והסודות, שמסתירים מהציבור, כדי שלא יידע, שהתיק הזה "נתפר", רק כדי להגן על צמרת הפרקליטות והיועמ"ש עצמם.
פרק 29 עם חשיפות חדשות בסדרת הכתבות על שערוריית "תיק 4000".
כמה עדכונים - בגוף ובסוף הכתבה
מאת: אבי וייס, 28.7.19, 07:00עו"ד דנה נויפלד

ההדלפות, שהיו בשבועות האחרונים מחקירת "תיק 1000", משלימות ומעצימות את מה שמפורסם בכל עשרות פרקי הסדרה (הרשימה המלאה בנספח ג' בתחתית המאמר), שמדובר בחקירה רשלנית ביותר, שנסמכת רק על "עדי שקר" ומתעלמת ממסמכים ברורים, שמצביעים לא פעם ולא פעמיים בדיוק הפוך ממה שהעדים הללו אומרים והפוך ממה שכתוב ב"כתב החשדות" (וכמובן הפוך לסיכום החסר כל בסיס, של "חקירת המשטרה").

במקום קודם כל לעמת את "עדי השקר" מול המסמכים והעובדות ה"מוצקות בבטון", חוקרים את נתניהו בהנחה, שעדויות העדים הללו נכונות, ומכל המסמכים הסותרים ומכל העובדות הנובעות מהמסמכים הללו - פשוט מתעלמים והכי גרוע: מעלימים אותם מ"כתב החשדות".

גם מתעלמים מכל החוקים, הנהלים והתקנות, שנוגעים לעניינים הנידונים ב"כתב החשדות".

שום איש מקצוע בתחומים בהם עוסק "תיק 4000", לא היה מעורב בחקירה, ולכן אוסף הטעויות של המשטרה והפרקליטות בתיק זה, הפך להיות כמעט אוסף אין סופי של טעויות, הטעיות ושגיאות. 

יתרה מכך, בצמרת הפרקליטות ולשכת היועמ"ש החליטו (ככל המסתמן), להפוך את כל נושא "ההדלפות" של מה שיש בתיק הזה ל"ישראבלוף" אחד ענק, כמפורט בנספח ב' כאן למטה, ועי"כ הם החליטו ש"תופרים כאן תיק נוסף", הפעם לעורכי הדין של נתניהו, כאילו הם המדליפים... 

נראה כאן די בברור, כאילו יש "אינטרס משותף", שקושר את המפכ"ל הקודם, פרקליטות ת"א, פרקליט המדינה ועוד בעלי תפקידים בכירים, שנותחו בפרקי הסדרה, ואת האינטרס המשותף הזה כיניתי בשם: "ניסיון להפיכה שלטונית באמצעים משפטיים".

לכן, הצעתי (בהיעדר כל חלופה אחרת, במבנה החוקי של מדינת ישראל- ראה פירוט בנספח ב' כאן), להקים "ועדת חקירה ממלכתית", שתבדוק "מי בישל את הדייסה הזו". 

בפרק 17 בסדרה (כאן), פירטתי את תמצית הטעויות המרכזיות, שמובילות לצורך בהקמת ועדת חקירה ממלכתית, וריכוז הממצאים הללו נמצא כאן, למתעניינים. מאז פרק 17, נוספו עוד ממצאים רבים וחמורים לא פחות, בפרקי הסדרה, כולל בפרק הנוכחי. 

את נושא הקמת ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת תופעת "תפירת תיקים" - לא אני המצאתי. זו הייתה דרישה ברורה של שר המשפטים לשעבר פרופ' דניאל פרידמן ב- 2007-8 ודרישה של השר לשעבר חיים רמון, די במקביל אליו, ב-2008. שניהם נבלמו בזמנו ע"י "קליקת הפרקליטים". לא התקדמנו מילימטר אחד מאז.

אותן תופעות נשארו - כי הן לא מוגרו ולא נעשו שום צעדים ליצירת מנגנון משפטי, לנטרול יכולות "תפירת תיקים" ע"י הצמרת המשפטית והחקירתית בישראל, דוגמת מנגנונים משפטיים הקיימים בכל מדינות העולם המערבי והדמוקרטי. 

בתמצית הממצאים בסדרה זו, ראשי לשכת היועמ"ש והפרקליטות, קראו וקוראים רק תקצירים ומצגות, שהוכנו בפרקליטות ת"א ובצמרת המשטרה (בסיכום החקירה), ואולי גם חלקים מעדויות "עדי השקר", בלי לראות את כל מסמכי המקור מזמן אמת, שנוגעים ישירות לנושאים, שעליהם הם מעידים.

מצאתי, שהיועמ"ש לא רק שלא קרא מסמכים, אפילו את המסמכים של עצמו - לא קרא.

כך, ה"קליקה" (שכוללת גם את היועצת המשפטית של משרד התקשורת, עו"ד דנה נויפלד, בתמונה למעלה משמאל), יצרה מצג שווא של "עבריין סדרתי" (נתניהו), על בסיס אוסף של עובדות חסרות כל בסיס, אוסף של חשדות שווא, כשמסמכים "מזמן אמת" סותרים לחלוטין את כל סעיפי "כתב החשדות".

לכן, מקומו של "תיק 4000" הוא "בפח האשפה של ההיסטוריה".  

לכן, גם הצעתי בפרקים הקודמים (למשל כאן), שהיועמ"ש, ד"ר אביחי מנדלבליט, יסגור את "תיק 4000" בעניינו של נתניהובלי שימוע, כי אין בו שום דבר, שיעבור את דלת הכניסה של בית משפט כלשהו בישראל. 

יודגש, שעד היום, אחרי הצגת מאות מסמכים ברורים, לא קיבלתי ולא ראיתי שום מסמך סותר (עדויות של "עדי שקר" - אינם "מסמך סותר"...). להיפך, במהלך כתיבת ופרסום סדרה זו, קיבלתי רק מסמכים תומכים ומשלימים ושוחחתי עם עדים פוטנציאליים לא מעטים, ישרים ומהימנים (שלא נחקרו, כמובן), שתומכים בדבריהם במסמכים הללו וסותרים לחלוטין את הטענות חסרות הגיבוי, בסיכומים של "כתב החשדות", סיכומים המבוססים על עדויות של "עדי השקר". 

הפרק הנוכחי הוא פרק "תת-סדרה" בנושא "ניגודי עיניינים" מס' 3 מתוך 4, שעולה לאוויר, לאחר הפרק הקודם (מומלץ לקריאה למי שפספס), שפורסם תחת הכותרת: תיק 4000: מי מאשר "ניגודי עניינים"? - ספינים וכזבים בפרקליטות והיועמ"ש.

הפרק הראשון ב"תת-סדרה" זו בנושא "ניגודי העיניינים", מומלץ אף הוא לקריאה מוקדמת (למי שפספס), והוא פרק, שפורסם תחת הכותרת: סודות ושקרים בפרקליטות והיועמ"ש: מי היה ב"ניגוד עניינים" בתיק 4000?.

תת-סדרה הזו יצאה לדרך, בעקבות פרק 25 בסדרה, שפורסם תחת הכותרת: "תיק 4000: מתי, מדוע ואיך הוא הפך מ"תיק בזק" ל"תיק תפור" ומחורר?", ומומלץ לקריאה למי שפספס אותו, שבו נחשף, שלמעשה, נתניהו "הוכנס" ל"תיק 4000" (אחרי שנה של חקירות גלויות וסמויות ב"תיק בזק" - בו הוא לא היה), רק כדי רק כדי להגן על "תופרי התיקים" עצמם. כלומר, להגן על "קליקת הפרקליטים" עצמה. 

בפרקים, שפורסמו על ידי, יש עשרות חשיפות בתחומים מגוונים (לרבות איך "חברי הקליקה", שנמצאים מחוץ לכל חוק בישראל, לא מהססים להשתמש בכסף ממשלתי, כדי לשכור עורכי דין פרטיים מהשורה הראשונה, כדי להגן על עצמם - מפני חשד לפלילים, מה שאסור, כמובן, לכל אחד אחר ובמיוחד אם שמו נתניהו... (פירוט ראה כאן נספח ב', תחת כותרת המשנה: "סוגיית מימון ההגנה של נאשם\חשוד בפלילים"). 

בסדרת 4 כתבות יעודיות בתת-הסדרה לנושא "ניגודי העניינים", שזו, כאמור, הכתבה השלישית בסדרה, במסגרת סדרת הכתבות על שערוריית "תיק 4000", אעסוק בעניין מרכזי אחד והוא העניין הכי חמור, ולכאורה, הכי מבוסס ב"כתב החשדות": "ניגוד העניינים" של נתניהו מול אלוביץ', מה שהוביל להחלטת היועמ"ש (בכפוף לשימוע) להעמידו לדין באשמות מרמה והפרת אמונים בנוסף לאשמת לקיחת שוחד. 

בפרק זה אעסוק בעיקר בסוגיה אחת: האם היועצת המשפטית של משרד התקשורת (עו"ד דנה נויפלדהתנגדה לעסקת בזק - YES, שזה הלב של "תיק 4000". 

לצורך ניתוח המסמכים, שמוצגים במהלך תת-הסדרה, בניתי לוח זמנים חדש ל"תיק 4000", לוח זמנים מנקודת הראות הבלעדית של "ניגודי עניינים" ולוח הזמנים הזה מלווה את כל 4 הפרקים לנושא "ניגודי העניינים", שכאן זה, כאמור, הפרק השלישי המוקדש לנושא זה.

לוח הזמנים המלא והחדש הזה נמצא כאן למטה בנספח א' והוא מלווה ומשולב, שלב אחרי שלב, בכל פרקי הסדרה.

לוח זמנים זה של "ניגודי עניינים", חופף לחלוטין ומשלים את לוח הזמנים של "תיק 4000" הנמצא כאן בנספח א' - בפרק 25 בסדרה, והוא לוח הזמנים המלא והמשקף את כל מה שהתרחש סביב התיק הזה, מ-2010 עד 2019.

תחום "ניגודי העניינים", שיש כאן למטה בלו"ז בנספח א', נוגע לשנים 2005 עד 2019 (כולל), עם קישור לעשרות רבות של מסמכים, שנחשפים ומנותחים בפרקי הסדרה הזו (בלינקים שיש בכל שורה) והלו"ז החדש הזה מתרכז בעיקר ב-2 אנשים: עו"ד דנה נויפלד ובעו"ד ד"ר אביחי מנדלבליט. בפרקים הקודם והנוכחי ובשאר פרקי הסדרה מובן היטב לקוראים, למה ההתמקדות היא דווקא בשניים הללו (עם התמקדות משנה בעו"ד דינה זילבר, המשנה ליועמ"ש).  

וכעת נעבור לעיקר:

1. האם הייתה התנגדות ל"עסקת בזק -YES", מה שכונה בטעות ע"י המשטרה והתקשורת "מיזוג בזק-YES"? 
הלב של "תיק 4000" הוא, שהתמורה לשוחד (בדמות כתבות מלטפות ומפנקות והתערבות בתכני וואלה!), ניתנה ע"י הטבות רגולטוריות, שנתניהו דחף לתת לשאול אלוביץ' - ידידו והבעלים של קבוצת בזק. 

העניין הזה מוביל ב"כתב החשדות" בסעיפים רבים מאוד במסמך הזה ובמיוחד בכל הסעיפים ממספר 200 והלאה. כל הסעיפים הללו שגויים ואני אביא כאן כרגע להדגמה, סעיף אחד מרכזי (סעיף 216) המצביע על השיטה של עבודת חקירה רשלנית והסקת מסקנות רשלנית עוד יותר, ע"י הפרקליטות והיועמ"ש. והנה צילום הפסקה:
הטיית ביבי

הפסקה כאן מדברת על כך, שפילבר ("עד המדינה") לחץ על גורמי המקצוע, גם במשרד התקשורת וגם במועצת הכבלים והלוויין (שלא כפופה לו אלא כפופה לשר), לקדם את "העסקה" - "עסקת בזק-יס" (בעקבות סדרת הכתבות שלי, הפרקליטות תיקנה את הטעות של סיכומי המשטרה והתקשורת ומחקה את המילה "מיזוג" מכל המסמכים, כי לא היה שום "מיזוג", בעקבות החלטות משרד התקשורת ומועצת הכבלים והלוויין), ופילבר דרש לבצע זאת באופן מהיר ומואץ, לפי לוחות הזמנים של אלוביץ'.

שום מילה כאן אינה נכונה (למעט שמות האנשים) ואסביר:
א. שלמה פילבר לא יכול היה ללחוץ על איש, מהסיבה הפשוטה: הוא היה חדש לגמרי בתפקיד. הוא נכנס לתפקיד (ראה לו"ז בנספח א' כאן למטה) ב-7.6.15. ההחלטה על העסקה והחתימה של נתניהו התקבלה ב-23.6.15. זה 16 יום ברוטו ובתוכם 4 ימי שישי שבת בהם הוא לא עבד וככל הידוע לי עוד יומיים נפלו, כי הוא יצא לחו"ל. כך, שנטו זה 10 ימים, לכל היותר. אם נוריד את יום המינוי לתפקיד (היום הראשון כשטרם הגיע פיזית והתמקם במשרד) ואת יום הדיון במועצה - 23.6.19, שבו הדיון החל לפני הצהריים, אז נקבל נטו 8 ימים בתפקיד מנכ"ל.

ב-8 ימים הראשונים הללו שלו במשרד כמנכ"ל, הוא היה ב"חפיפה" עם מ"מ המנכ"ל שהיה קודם, שמילה מימון, ולמד מה זה משרד התקשורת, איך תיראה ותאוייש לשכת המנכ"ל, מיהם בעלי התפקידים במשרד, מהן משימות המשרד ומה זו רגולציה בעולם התקשורת. לא היה לו צל של מושג בנושאים הללו ושום ניסיון קודם ולא הכרות מוקדמת עם הנושאים והאנשים שקיימים במשרד ומחוצה לו - בתחום הזה. ובכלל, מועצת הכבלים והלוויין לא כפופה אליו (היא יחידה רגולטורית מקבילה) ולכן הוא לא היה יכול "ללחוץ על המועצה ולזרז אותה" (וגם האופי שלו נוח, שקט וחייכני. הוא בכלל לא טיפוס של מנהל העובד עם לחצים, צעקות, מניפולציות ואיומים, דוגמת קודמו לתפקיד הזה, אבי ברגר)... 

ב. סביר בהחלט להניח, ד"ר יפעת בן-חי שגבשבמסגרת סבבי ההכרות שלו, בימיו הראשונים במשרד, שלמה פילבר שוחח ואולי אף התכתב עם יו"ר מועצת הכבלים והלוויין, ד"ר יפעת בן-חי שגב, (בתמונה משמאל) ודי ברור שהם דיברו בינהם על נושא "העסקה".

זאת, כי באותה עת, זה היה הנושא המרכזי, שבו המועצה עסקה בו, כמעט "סביב השעון", מאז סוף מרץ 2015 והנושא הזה "כיכב בכותרות" (ובהרבה כתבות גם ב-Telecom News).

גם סביר להניח, שאחרי סיום ההצבעות במועצה ב-23.6.15, ד"ר יפעת דיווחה לפילבר על ההחלטה (במקביל לדיווח, שהוא ככל הנראה קיבל, מנציגיו במועצה, דוגמת שמילה מימון, מי שריכז את כל הניירת, שעסקו בה בדיוני המועצה, ונסע אישית מת"א ל-ים לנתניהו והחתים אותו על המסמך הראשון בערמת המסמכים שהביא.

די סביר להניח, שנתניהו בכלל לא קרא את ערמת המסמכים הרגולטוריים הללו, שהביא אליו שמילה, כי זה לא עניין אותו וממילא היו שם כל האישורים החוקיים הנדרשים בערימת הניירת הזו' שהביא לו שמילה, כמפורט למשל כאן.

אולם, איש לא שמע, גם לא ד"ר יפעת בן-חי שגב, על שום לחצים משלמה פילבר, בוודאי לא מנתניהו.

למי ששכח מה שהבאתי בפרקי סדרה קודמים (לדוגמה נספח א' כאן), שנתניהו היה נגד בזק מאז 2010 ובכלל נושא בזק וענייני בזק עניינו אותו "כשלג דאשתקד" - באותה תקופה

ג. שום דבר לא בוצע באופן מואץ, כי התהליכים החלו כבר שנה קודם לכן, והעיסוק המסיבי באישורים, החל בסוף מרץ 2015. בעת ששלמה פילבר נכנס לתפקידו (7.6.15), כבר כל העבודה על "העסקה" הייתה מוכנה לרבות כל האישורים החשובים: אישור היועמ"ש לממשלה עו"ד ויינשטיין, שאישר "מיזוג", אישור הרבה יותר רחב ומתקדם ממה שנתניהו התבקש לחתום עליו באותה עת, אישור השב"כ (אישור' שניתן בתקופתו של רוני אלשיך כמ"מ ראש השב"כ), אישור "ועדת הריכוזיות" שליד משרד האוצר, אישור מ"מ הממונה על ההגבלים העסקיים (כיום הרשות לתחרות), אישור כל צמרת משרד התקשורת המקצועית, אישור היועמ"ש של משרד התקשורת, אישור היועמ"ש של מועצת הכבלים והלוויין ועוד אישורים חיצוניים מהכיוון של קבוצת בזק וחברת YES. לבסוף, ניתן גם אישור המועצה עצמה, בהצבעה פה אחד. איש לא התנגד, מכל הגורמים הללו.  

הדבר היחיד, שנעשה בלחץ זמן, היה כסת"ח' שד"ר יפעת ביקשה לעצמה, בגלל שמ"מ הכלכלנית של המועצה, לא בדיוק הצליחה להבין מה המשימה, שהיא צריכה לבצע בעניין ה"עסקה" (כמנותח כאן), ולכן יצאו במכרז לרכישת ייעוץ מחברה לייעוץ כלכלי חיצונית, ובסוף נבחרה חברת "עדליא", שאכן היא ("עדליא") עבדה בלחץ זמנים.

אולם, בכל מקרה' לא היה צורך בחוות הדעת שלה (כי זה כסת"ח, זה לא נדרש, לא בחוק, לא בתקנות ולא ברישיון, או באיזה נוהל במשרד התקשורת, או במועצת הכבלים והלוויין). ממילא המשטרה והפרקליטות החליטו לא לזמן את מנהלי "עדליא" לחקירה ולא להשתמש במה שהפיקו והציגו למועצה טרם ההחלטה - כ"חומר חקירה". כלומר: גם המשטרה והפרקליטות הבינו, שהייעוץ הזה של "עדליא" (הנמצא כאן, למתעניינים), הוא חסר כל חשיבות מבחינה רגולטורית וחוקית, ואינו חלק מ"תיק 4000". 

כלומר: כל ההליך נוהל כסדרו,  בצורה איטית ומחושבת, בדיוק על פי החוק והתקנות, לא היה שום דבר לחוץ. כך, שממילא לשלמה פילבר לא היה על מה ללחוץ, כי כל העבודה הסתיימה טרם כניסתו לתפקיד.

האישור הרגולטורי כנראה האחרון שהתקבל, היה אישור השב"כ, שהגיע בשמילה מימוןזמן ששמילה מימון (בתמונה משמאל) היה מ"מ מנכ"ל (בין סיום הקדנציה של אבי ברגר, למועד כניסתו של שלמה פילבר, ראה בלו"ז בנספח א'). כך, שכל המסמכים היו כבר גמורים (למעט חוות הדעת הכלכלית החיצונית של חברת "עדליא", שלא הייתה מחויבת על פי חוק להיעשות, זה היה רק כסת"ח) ורק נותר לכנס את המועצה לקיים דיון והצבעה, הכל בלי שום לחץ, או איזה מכשול \ בעיה. 

ד. יתרה מכך. שלמה פילבר בחקירתו, בכלל לא נתן למשטרה ולפרקליטות יסוד להבין, שזה מה שהיה (שהוא שינה פתאום את הכיוון במשרד התקשורת ובמועצת הכבלים והלוויין ולחץ עליהם בחוזקה, בשמו של נתניהו, להתיישר לפי האינטרסים של אלוביץ').

כבר כתבתי כמה פעמים, ששלמה פילבר "עבד" על המערכת של המשטרה והפרקליטות (כדי לחלץ את עצמו מהתסבוכת של "תיק בזק" וזה התאים בדיוק אז, לצורך של "הקליקה" - לחלץ את עצמה מהתסבוכות, שהוא - פילבר הכניס את "הקליקה" הזו ב"תיק בזק". פירוט מלא כאן). 

יתרה מכך, אך לאחרונה, ב-14.7.19 (כאן) שלמה פילבר התראיין בראיון מאוד נרחב ל"מקור ראשון" (שגם זו תופעה מדהימה, שהוא מתראיין בניגוד להסכם "עד המדינה", שחתם עליו), ובין היתר מופיעה בראיון ב"מקור ראשון" הפסקה המדהימה הבאה:
פילבר מדבר

אני חייב לציין, שזה גם מה שפילבר אמר בחקירתו במשטרה, שהוא עבד רק לפי החוק ובצורה מקצועית, ולא לטובת אלוביץ' וגם הדרך הרגולטורית, שהוא החל בה (בדיעבד), הייתה לדעתו - מוצדקת.

אגב, לעיתים נדירות מאודׁׂׂׂׂׂׂ, שלמה פילבר אומר את האמת. כאן הוא אמר את האמת (למיטב ידיעתי והכרתי את החומרים ב"תיק 4000"). זה אולי מסביר את 2 ה"לייקים" המפתיעים, שנתן לי פילבר בטוויטר. 

אז איך הוא הפך ל"עד מדינה"??
לא יודע. מישהו פישל ובענק. קוראים לו עו"ד ד"ר אביחי מנדלבליט, היועמ"ש. הוא נסמך על פרקליטת מחוז ת"א, המפכ"ל דאז ופרקליט המדינה, שככל המסתמן, המליצו להפוך את שלמה פילבר ל"עד מדינה" והטעו אותו ובגדול.
ככה "תפרו תיק" לאיש הלא נכון. 

ה. בכלל
לא היה צורך להתיישר לפי לוח הזמנים הרצוי לאלוביץ'. לוח הזמנים הוכתב כל כולו מהחוק ומ"תקנות התקשורת", שכנראה, המשטרה והפרקליטות לא קראו. אז הם מוזמנים לקרוא את הכתבה כאן, שמסבירה את זה בהרחבה, עם כל המסמכים הרלבנטיים. 

לא הייתה כאן שום "מזימה פלילית" ללחוץ את יורוקום, או את הדירקטוריון של בזק, או את המועצה, או את משרד התקשורת, בלו"ז של 90 יום (או הארכה של עוד 90 יום) לאישור "העסקה", מהסיבה הפשוטה כי "התקנות" אומרות בדיוק את הדבר הזה (!).

לד"ר יפעת, שאף היא הכירה היטב (כמו שאול אלוביץ' ועורכי דינו) את "התקנות", עמדו לרשותה 3 חודשים (90 יום) לטפל בבקשת ה"עסקה" (מהרגע שהמועצה קיבלה את הבקשה מאבי ברגר המנכ"ל, אחרי שחרור המניות של יורוקום מ"הנאמן", לפי החלטת בית הדין להגבלים עסקיים) והיא (ד"ר יפעת) הייתה בטוחה לחלוטין, שהיא ועובדי המועצה הכפופים לה, יוכלו לעמוד בלו"ז הזה ואכן היא עמדה בו.

הלו"ז הזה היה בלתי תלוי בשלמה פילבר, כי התהליך המלא הזה החל בסוף מרץ 2015 והסתיים בדיוק 16 יום ברוטו אחרי שפילבר נכנס לתפקידו, בלי שום קשר ישיר או עקיף למועד כניסתו של שלמה פילבר לתפקיד. הכל נבע מהתקנות ולא משום מקום אחר. 

השגיאות שציינתי כאן למעלה חוזרות על עצמן בכל סעיפי "כתב החשדות" והנה להדגמה עוד סעיף שגוי, שאין צורך שאפרט לעומק את השגיאות בו, כי הן פשוט "זועקות לשמים" (ונותחו כבר כמה פעמים בהרחבה, למשל כאן):

סעיף 207

סיכום השגיאות כאן בקצרה:
1) הפגישה במעון רוה"מ הייתה לקראת סוף 2015 (אחרי אישור "העסקה") ולא ב-2014, וגם לא במחצית הראשונה של 2015 - לפני אישור "העסקה", כדי להשפיע (כביכול) על זרוז האישור. הסבר נוסף - כאן, למתעניינים. 
2) לא היה שום לוח זמנים קצר, בטח לא ב-2014.
3) אישור מ"מ הממונה על ההגבלים העסקיים היה בתוקף עד סוף מרץ 2015 ולא היה לו כל בעיה להאריך את המועד הזה, ככל שיחפץ או יתבקש (ע"י קבוצת בזק), כמו שנעשה בדיוק כך, בתהליכי אישור "המיזוג", 9 פעמים קודם לכן, ע"י מ"מ הממונה.
בכל מקרה, אין לזה שום השפעה על הלו"ז של מועצת הכבלים והלוויין, לו"ז עצמאי שנגזר מהתקנות והוא לא קשור בכלל ללו"ז של מ"מ הממונה, שמחליט עצמאית, בלי שום קשר למועצה או לשר התקשורת.
אלו שני הליכים נפרדים על פי חוקים שונים.
בכל מקרה, שאול אלוביץ' ידע היטב שלנתניהו אין שום השפעה (לא ישירה ולא עקיפה) על הלו"ז של אישורי מ"מ הממונה, שעובד עצמאית וכפוף רק לחוק ולבית הדין להגבלים עסקיים, כך שזה ממש לא הגיוני שאלוביץ' יפנה לנתניהו בעניין לו"ז האישור של מ"מ הממונה והלו"ז הזה של מ"מ הממונה בכלל לא קשור ולא משפיע על הלו"ז של המועצה, שלא יכלה לעסוק ולדון בנושא הזה (של "העסקה"), אלא לאחר שהמניות של אלוביץ' ביורוקום, שוחררו מהנאמן של מ"מ הממונה באישור בית הדין להגבלים עסקיים, רק בסוף מרץ 2015. 
4) נתניהו לא הנחה לאשר את המיזוג מיידית, כי אין דבר כזה וזה גם לא אושר מיידית, אלא הרבה יותר מחצי שנה אחרי 28.11.14, בדיוק בהתאם ללו"ז של התקנות והפרוצדורות החוקיות, לו"ז שעל פיו עבדה המועצה.

פשוט, היו כאן הליכים בירוקרטיים בסיסיים, לפי החוק והתקנות. זה הכל.
לא היו שום לחץ ושום צורך בזירוז. נתניהו בכלל לא היה מעורב בתהלכים הללו, גם כי לא היה כל צורך. לא היו שום קשיים בדרך (בתהליכי הבדיקות והאישורים), שום עיכוב או מכשול חוקי, ולא היתה שום התנגדויות, משום צד.
אלו העובדות ואין עובדות מתועדות אחרות ובזמן אמת - לא היו עובדות אחרות. פשוט אין. 


2. אז מי כן שינה את דעתו (כביכול) והתנגד ל"עסקה"?
עו"ד דנה נויפלד, היועצת המשפטית של משרד התקשורת. היא הייתה בין הנחקרים האחרונים ב"תיק 4000". כשהיא נחקרה, כבר החוקרים והפרקליטות המלווה (פרקליטות מחוז ת"א, מיסוי וכלכלה), ידעו (להערכתי, די בברור), את העובדות הבאות:

א. שלמה פילבר לא נתן לחוקרים כלום בעדותו (ראה גם הראיון ל"מקור ראשון" לעיל). כך, שהעדות שלו יכולה לשמש לכל היותר "לעטיפת דגים" בשוק.

כל מה שאמר בעדויותיו, שהוא פעל לפי החוק, בליווי משפטי צמוד ולטובת שוק התקשורת והציבור. זהו

ב. אבי ברגר, (בתמונאבי ברגרה משמאל), המנכ"ל המפוטר ע"י נתניהו, שפך הרבה "אש וגופרית" על בזק ונתניהו בחקירותיו, אבל לא הביא ולא הציג שום מסמך, שבו הוא יכול להוכיח, שהוא התנגד ל"עסקה". למעשה, בחקירתו, הוא הודה, שהוא לא בדיוק התנגד לעסקה, הוא רק רצה להשתמש "בעסקה" כ"מנוף ללחוץ על בזק", בעניין "השוק הסיטונאי" - נושא אחר, שהיה במוקד העיסוק שלו באותה עת, מין סוג של "תרגיל" רגולטורי, ללא כל בסיס חוקי או אחר. 

במציאות, המצב הפוך לחלוטין, אני חשפתי בפרקי הסדרה, לא מעט מסמכים, שמוכיחים "שחור על גבי לבן", שלא רק שהוא (ברגר) לא התנגד ל"עסקה", הוא תמך וקידם אותה, בפעולות אקטיביות מצדו.

יתרה מכך, בראיונות לכלי התקשורת, שהוא קיים לפני שפוטר וגם אחרי שפוטר, הוא לא הזכיר במילה וחצי מילה, שהוא התנגד או מתנגד ל"עסקה". פרטים נוספים כאן וכאן, למתעניינים. זו המצאה, שצצה אצלו - רק כשנתיים וחצי אחרי כן. זאת, ללא כל תיעוד תומך משום סוג.

אם לא די בכך, לא הוא ולא השר דאז גלעד ארדן, לא שלחו שום התנגדות לשימוע, שקיים מ"מ הממונה על ההגבלים העסקיים, בטרם אישור "העסקה" על ידי הרשות להגבלים עסקיים ב-2014.

לבסוף, מבחינה חוקית ורגולטורית, לאבי ברגר אין ולא היה שום מעמד באישור "העסקה", כי הוא לא קיבל הסמכה כ"בודק" הבקשה ל"עסקה" ע"י השר גלעד ארדן, כנדרש בתקנות. כלומר, גם העדות שלו יכולה לשמש "לעטיפת דגים" בשוק.   

ג. הרן לבאות, הכלכלן הראשי (סמנכ"ל בכיר לכלכלה) של משרד התקשורת באותה עת, שנטען כאילו "התנגד לעסקה", לא טען כך במפורש בחקירתו, ואף לא הציג שום מסמך המוכיח, שהוא התנגד לעסקה. הוא היה שותף ל"תרגיל המנוף" של אבי ברגר, שלא בדיוק עבד להם, כי בזק הייתה באותה עת "עצבנית" על עמדות המשרד, וידע ש"המנוף" הזה (= שימוש בבקשת אישור עסקה של YES, כדי ללחוץ על בזק בעניין רגולטורי אחר - "שוק סיטונאי"), הוא חסר כל בסיס חוקי וגם חסר כל תוחלת. זה פשוט לא עבד ולכן הם (ברגר ולבאות) הפסיקו עם "תרגיל המנוף" הזה, במרץ 2015, והמשיכו ללחוץ על בזק בדרכים אחרות (כולל פעולות פיקוח, לרבות איומים בסנקציות, בדמות קנסות ענק). 

לעומת זאת, אני הצגתי וחשפתי בפרקי הסדרה מסמכים (למשל כאן), שבהם הוא (לבאותלא התנגד לעסקה. כלומר, גם העדות שלו יכולה לשמש "לעטיפת דגים" בשוק.   

ד. שאר ראשי משרד התקשורת (3 בכירים ובראשם שמילה מימון), וכן יו"ר המועצה ובכירי חברי המועצה (סה"כ 16 איש מנוסים ומקצועיים שחלקם הגדול הם "בלתי תלויים" + היו"ר, סה"כ 17 איש, ללא ספירת העוזרים הטכניים שנמצאים בכל ישיבה של מליאת המועצה, כמפורט בפרוטוקול הדיון - כאן), בעלי תפקידים שהוזמנו בצורה מסודרת מראש לדיון הזה, ראו וקראו את המסמכים והצעת ההחלטה, בלי כל לחץ, בעלי תפקידים שהשתתפו באופן פעיל בדיון ובהחלטה על אישור ה"עסקה", וכולם - ללא יוצא מן הכלל, לא שמעו על כל התנגדות, או לחץ, או זירוז ולא נתקלו - אפילו לא משמועה או רכילות, בשום התערבות מנתניהו, או מכל מקור אחר, חיצוני או פנימי, שאולי מקורב לנתניהו ו\או לאלוביץ'. 

כלומר: המשטרה והפרקליטות היו צריכים "להמציא" (יש למהלך הזה שם אפשרי קצת פחות סימפטי: "לתפור תיק") "התנגדות לעסקה", כדי "להוכיח" שהיה "שינוי עמדות פתאומי" בעמדות של ראשי משרד התקשורת ומועצת הכבלים והלוויין לטובת אלוביץ', ביוזמת נתניהו ופילבר, והמשימה הזו, ככל המסתמן מ"כתב החשדות", "הוטלה" על עו"ד דנה נויפלד. רק היא מוזכרת ב"כתב החשדות", שהיא התנגדה לעסקה (קצת מפתיע, אחרי שיודעים על המכתב שלה לנתניהו, ש"מאשר בחום" את "העסקה"). 

הנה 2 צילומי הטיעונים הללו, שהיא (עו"ד דנה) התנגדה ל"עסקה", מ"כתב החשדות" המלא (החסוי כביכול ושהודלף בכוונה לתקשורת, במפורט בנספח ב' כאן למטה) ומ"כתב החשדות" המקוצר (יש הבדלים בניסוחים בין 2 הסעיפים הללו, ב-2 המסמכים, אבל ההבדלים הללו כבר נותחו בהרחבה כאן):
התנגדות דנה

התנגדות לעסקה

אתעלם כאן מכל ענייני "הזזת הזמנים", שיש בפסקה הראשונה, שלקוחה מ"כתב החשדות" המלא. "הערוץ החשאי", כביכול, של פילבר ישירות עם ראשי בזק היה ב-2016 (בעיקר במחצית שניה 2016 עד תחילת 2017) בעוד שכאן אנו מדברים על מחצית 2015, כששלמה פילבר עדיין בתהליכי קבלת והכרת התפקיד של מנכ"ל משרד התקשורת משמילה מימון. איך הוא הספיק לפתוח ערוץ חשאי מול בזק, כשהוא טרם הבין מה תפקידו, מי הנהג שלו והיכן הכיסא והמחשב שלו נמצאים במשרד ואיך מתפעלים את המחשב הזה?

באותה עת הוא (פילבר) עדיין לא הכיר איש מראשי בזק וטרם נפגש עימם, כדי "לסכם" על פתיחת איזה "ערוץ חשאי" ביניהם. פשוט "דימיון של הברון מינכהאוזן" שהשתרבב לו מספר הבדיות - היישר ל"כתב החשדות", ביוזמת המשטרה והפרקליטות, בחתימת היועמ"ש. 

יתרה מכך, לא ברור למה ליועמ"ש ולפרקליטות הפריעה ההתכתבות הישירה של שלמה פילבר עם בזק (מה שהתרחש כשנה וחצי אחרי המועד בו אנו עוסקים כאן), בעוד שהיועמ"שית של משרד התקשורת עצמה, עו"ד דנה נויפלד, קיימה קשר ישיר במיילים פרטיים (ואף דיווחה על כך בחקירתה), עם אילן ישועה, מנכ"ל וואלה!, בעניין אישור רכישת "יד 2", במאי 2014, והובילה לסיום האישורים הנדרשים לקבוצת בזק בעסקה זו תוך כשבוע (לא 90 יום, ככתוב בתקנות התקשורת...), בזכות הקשר הישיר הזה ("ערוץ חשאי" ככתוב בתצלום למעלה, שבכלל לא היה חשאי, כי כך עבדו במשרד רבים מהבכירים).


כבר ציינתי באחת מהכתבות הקודמות, שהתכתבות ישירה עם הגופים המפוקחים, הייתה "רעה חולה" במשרד התקשורת, "רעה חולה", שנמשכה שנים רבות מאוד. זה לא היה דבר יוצא דופן בהתנהלות הקלוקלת הזו (גם, כי באותה עת, אי אפשר היה להתחבר למחשב משרד התקשורת מהבית או מהדרך, כדי להתכתב דרך מחשב המשרד, וגם כי ראשי משרד התקשורת חשבו, שזה ממש בסדר ושהם "מעל לכל חוק ונורמה". זו האווירה, ש"הקליקה" יצרה במשרד התקשורת, במשך שנים).   

כפי שאנו רואים בצילום לעיל, עו"ד דנה נויפלד התנגדה (כביכול) לעסקה, כי היא דרשה, שיהיה באישור "העסקה" תנאי, שניתן יהיה להעניש את בזק על כך, שמימשה אופציות ב-YES, מה שהתרחש במרץ 2015, לפני האישור המסכם לרכישת מניות יורוקום, ללא אישור רגולטורי מתאים. 

יש בפסקה הזו כמה בעיות מאוד חמורות:
א. היועצת המשפטית של משרד התקשורת נמצאת בכפיפות מקצועית וניהולית מתחת ליועמ"ש לממשלה (אז - עו"ד וינשטיין) ולא מעל ליועמ"ש לממשלה.

אם היועמ"ש לממשלה (עו"ד וינשטיין) אישר "מיזוג" (שזה מהלך חוקי ורגולטורי הרבה יותר מקיף ונרחב מ"עסקה"), אזי היא לא יכולה לסתור את האישור הזה, כי האישור של היועמ"ש לממשלה עדיף על כל חוות דעת סותרת שלה (אם בכלל הייתה חוות דעת כזו, כי מסמך כתוב מצדה בעניין זה, לא ראיתי). עוד על עניין זה - כאן.

יש נוהל מאוד ברור של היועמ"ש לממשלה, לגבי חוות דעת של יועצים משפטיים והוא נמצא כאן (ומפורט גם בתקשי"ר פרק 40.3). עו"ד דנה נויפלד מכירה היטב את הנוהל הזה, כי היא עבדה כמה שנים טובות (קרוב ל-12 שנה) בתחום הזה - במשרד המשפטים \ לשכת היועמ"ש (טרם שמונתה ליועצת המשפטית במשרד התקשורת). 


ב. היועצת המשפטית של משרד התקשורת אינה מעל ליועמ"ש של מועצת הכבלים והלוויין. שניהם באותו מעמד וכפופים מקצועית ומנהלית ליועמ"ש לממשלה. אם היועמ"ש של מועצת הכבלים והלוויין אישר את "העסקה", היא לא יכולה להציג עמדה אחרת, כי היא לא מעליו.

היא יכלה לערער על החלטת היועמ"ש של המועצה, בפני היועמ"ש לממשלה (כאמור בנוהל כאן), אבל זה לא קרה. לכן, זו פשוט "המצאה בדיעבד". 

ג. הכי חשוב: הנושא הזה נידון במועצה בהרחבה (כמפורט בתמלול ההקלטה מהישיבה) ואף נכנס להחלטה המסכמת של המועצה (כאן) והנה התצלום של החלק הרלבנטי לנושא "ההתנגדות המאוחרת" ל"עסקה", של עו"ד דנה נויפלד:

החלטת המועצה

כלומר: הנושא הזה נדון משפטית במועצה, אושר ע"י היועמ"ש של המועצה ונאמר, שזה ייבדק בעתיד. אולם, שום בדיקה בעתיד לא נעשתה, כי לא היה כל צורך. כל סטודנט למשפטים יודע, שאם מאשרים רגולטורית רכישה של 100% מהמניות, אזי כל רכישה קודמת של מניות, כבר נכללת באישור הזה, ללא צורך באישור נוסף.

היות וממילא היועמ"ש לממשלה אישר "מיזוג", שזה הרבה יותר מרחיק לכת מ-100% רכישת מניות, אזי הכל בסדר מבחינה משפטית. אין מה לבדוק.

ד. האם עו"ד דנה נויפלד לא ידעה, שהנושא הזה נדון הוכרע משפטית בדיון במועצה? כנראה שלא. כי אחרת הייתה מציינת זאת במסמך, שהיא עצמה הכינה בנושא. 

ה. העיקר: היועצת המשפטית עו"ד דנה נויפלד אישרה את העסקה. אם היא התנגדה בסתר, היא לא הייתה חותמת על האישור, כי היא כפופה רק ליועמ"ש לממשלה ולא למנכ"ל, או לשר התקשורת \ ראש הממשלה.

עו"ד דנה נויפלד, בעברה, הפגינה לא אחת עצמאות יתרה, ולא היססה להתנגש עם בכירים. למשל, עם מנכ"ל המשרד דאז מרדכי מרדכישטען, שהיא משבשת לו את העבודה (לא עזר לו...).

אם הייתה לה איזו הסתייגות - היכן מסמך ההסתייגות הזה? היכן הערר שלה על ההחלטה הזו - ליועמ"ש לממשלה (על פי הנוהל \ הנחיות יועמ"ש - כאן - סעיף 1)?
התשובה: לא מוכר לי דבר כזה. לא היה דבר כזה. 

 
ו. ליועצת המשפטית של משרד התקשורת לא היה שום מעמד חוקי בעניין זה, כי השר (גלעד ארדן, זה שקיבל את בקשת Yes), לא מינה אותה ולא את משרד התקשורת כ"בודק" של הבקשה. לכן, כל הסמכות החוקית הייתה אך רק של מועצת הכבלים והלוויין, שלה יש לשכת ייעוץ משפטי נפרדת ועצמאית. כך, שבכל מקרה, לא ברור למה היא התערבה בנושא שלא נמצא בתחום סמכותה החוקית. 

ז. יש כאן שאלה לא פחות חשובה: מי בכלל אישר לעו"ד דנה נויפלד לעסוק בענייני "העסקה" של קבוצת בזק? זה לא ברור ולא קיבלתי על כך שום מענה, עד היום. אמנם היא קיבלה את המטלה הזו מהמנכ"ל אבי ברגר ב-30.3.15, אבל היא הייתה חייבת להתרחק מהטיפול בנושא, לפי הסדרי ניגודי העניינים שלה, שפורטו בהרחבה ב-2 פרקי התת-סדרה הראשונים (פרקים 27 ו-28 בסדרת הכתבות על תיק 4000).

פרקי התת - סדרה הראשונים הללו, עסקו והתמקדו בעניין "ניגודי העניינים" של עו"ד דנה נויפלד, כשבנקודת הזמן, שאנו עוסקים בה כאן, כמפורט בלו"ז בנספח א', לעו"ד דנה נויפלד לא היה שום היתר לעסוק בענייני קבוצת בזק.

אם היה לה איזה היתר כזה בע"פ, אולי מעו"ד דינה זילבר, או מהיועמ"ש לממשלה - זה לא ידוע לי וגם לא נטען בשום מסמך רשמי שאני מכיר.

הקדשתי לסוגיה המטרידה הזו כמה כתבות, לרבות כתבה מובילה, שפורסמה על ידי תחת הכותרת: "התעלומה של חוות הדעת המשפטית לשר התקשורת דאז: ביבי נתניהו".

3. מה קרה למכתב התמיכה ב"עסקה" של עו"ד דנה נויפלד ואיך הוא נחשף בטלוויזיה (ב"החדשות 12" ע"י עמית סגל ב-11.7.18), ממש באמצע מהלכי החקירה ב"תיק 4000"?


אנסה לפזר חלק מהערפל, שיש סביב המכתב הזה של עו"ד דנה נויפלד - המצוי כאן.

המכתב של עו"ד דנה נויפלד מ-23.6.15 הממוען לנתניהו, הוא מכתב מאוד מבולבל, שכמחציתו עוסק, משום מה, בנושא, שכבר הוחלט וסוכם אודותיו במועצה בינואר 2015 - כאן, דיון, שכנראה פוספס ע"י מחברי המסמך - כי על פי הידוע, כמעט כל הלשכה המשפטית במשרד התקשורת עסקה במסמך הזה, של עו"ד דנה נויפלד. מדובר במסמך החתום, משום מה, ע"י מתמחה במשרד התקשורת (ולא ע"י עו"ד דנה נויפלד עצמה, למרות ששמה מופיע כמחברת המסמך).

העיקר: בסופו של המסמך הזה, וזה מה שחשוב לענייני "תיק 4000", המסמך הזה "תומך בחום" באישור "העסקה". אין בו שום הסתייגות וגם מצויין בו, שכל הצוות המקצועי במשרד התקשורת - תומך ב"עסקה" (כלומר, זה כולל גם כאלה, שנזכרו באיחור של שנתיים ויותר בחקירתם, שהם אולי כן התנגדו לעסקה, אבל בזמן אמת לא התנגדו... דהיינו: זה כולל גם את עו"ד דנה נויפלד בעצמה, שבזמן אמת "תמכה בחום" ב"עסקה", ונזכרה לפתע אחרי כשנתיים וחצי, שהיא בעצם כנראה כן התנגדה "לעסקה"). 

ואלה החידושים, שאני חושף כאן:

1) נתניהו קיבל (אך לא קרא, הוא לא מומחה משפטי לענייני רגולציית תקשורת) את המסמך הזה (של עו"ד דנה נויפלד) לידיו "בזמן אמת", למעשה הוא קיבל 2 מסמכים של עו"ד דנה נויפלד, שניהם די דומים ותומכים בעסקה (או במה שמכונה "מיזוג"). (בנוסף, הוא קיבל את המסמך של ד"ר יפעת, החלטת המועצה ועוד מסמכים פחות חשובים).

כלומר, שמילה מימון הביא לו את המסמך הזה ב-23.6.15 עם מסמך נוסף שך עו"ד דנה נויפלד, והוא היה חלק מערימת המסמכים, ששמילה מימון הביא לחתימת נתניהו באותו יום. הסבר נוסף - כאן

2) המסמך הזה (של עו"ד דנה נויפלד) בכלל לא הופץ אחרי שנחתם ע"י המתמחה בלשכה המשפטית במשרד התקשורת. אולם, עותק אחד היה בידי המנכ"ל (שלמה פילבר). כנראה שמר על מכתב זה אצלו - ככסת"ח... 

כל שאר המכותבים המופיעים בלוח התפוצה של המסמך - לא קיבלו את המסמך בזמן אמת. הוא גם לא נכנס למאגר של המסמכים באתר משרד התקשורת ולכן "הממונה על חופש המידע" במשרד התקשורת לא מצא את המסמך הזה (כש"דה-מרקר" ביקשו מהממונה על חופש המידע, את המסמך הזה) בארכיון המשרד.

אז איך המסמך הזה (שהיה "חסוי" ולא הופץ) התגלגל לטלוויזיה באמצע מהלכי החקירה של "תיק 4000"?
מיד אפתור לקוראים גם את זה. 

3) המסמך הזה התגלגל, ככל הידוע לי, משלמה פילבר לכתב, שחשף אותו בטלוויזיה (עמית סגל). ניתוח ראשוני להשערה המעניינת הזו - כאן. ניתוח נוסף ומעמיק יותר לנושא הזה - כאן. בקשה לתגובה על החשיפה, שלא נעתה - כאן.
לי אין ספק כרגע, שזה היה המסלול של המסמך, ממשרד התקשורת לכתב הטלוויזיה.

חבל (אחרי הדלפת המסמך), שהמסמך הזה לא הוצג בזמן אמת במלואו בתקשורת, כי הוא תומך באופן חד-ערכי בגרסתו של נתניהו. המסמך הזה מוכיח, שלא היה שום לחץ ומהלכי האישורים הרגולטוריים סביב "העסקה" נעשו בין סוף מרץ 2015 עד למועד האישור ב-23.6.15, במשך 90 הימים המוקצים בתקנות לתהליך אישור כזה (עם אופציות להארכה, מה שלא נדרש כאן, כי כל התהליכים הסתיימו עוד לפני כן, עוד בתקופת אבי ברגר כמנכ"ל ושמילה מימון כמ"מ מנכ"ל).

בנוסף לכל, גם על פי המסמך הזה, איש לא התערב בהליכים הללו ולא השפיע עליהם, לכאן או לכאן, כי גם לא היה צורך להשפיע על איש, כי איש לא התנגד.

הכל "תקתק לפי הספר". כלומר: בדיוק לפי החוק והתקנות.

כלומר: אין "תיק 4000" אלא יש כאן רק אוסף של הבלים, טעויות ושקרים, ו"תפירת תיק" לאיש הלא נכון


כך, ב-3 הכתבות הראשונות בתת-הסדרה על "ניגודי העניינים", חיזקתי בראיות חד-משמעיות את מה שטענתי כאן, שהכנסת נתניהו בכוח ל"תיק בזק" והפיכתו של תיק זה ל"תיק 4000", אחרי כשנה של חקירות, נולדה כדי למנוע מפולת של צמרת הפרקליטות עצמה, עקב העדות של שלמה פילבר ברשות ניירות הערך ("תיק בזק"), ואגב כך, להפיל את נתניהו מכיסאו. 

נראה על פניו, ש"לתפור תיק" לנתניהו, היה אז המוצא הכי מהיר לכסות על הפאשלות של הצמרת המשפטית בענייני הרגולציה הנוגעים לקבוצת בזק (ובהמשך לקבוצת סלקום-תש"י \ IBC, שרוכבת ותרכב על תשתיות בזק) ולמנוע "מפולת" בבית משפט של הצמרת המשפטית של מדינת ישראל, שאישרה במו ידיה, פעם אחר פעם, ובאופן עקבי, גם את מה שהיה ב-2015 וגם מה שהיה במהלך ובסוף 2016 ולמעשה את כל מה שהיה ברגולציה הזו - עד עצם היום הזה

ככה "תפרו תיק" לאיש הלא נכון. זאת, רק כדי להגן על "תופרי התיקים" עצמם, שהפכו בתרגיל שקרי את "ניגודי העניינים" של נתניהו לפליליים (אחרי שאישרו זאת במו ידיהם - שוב ושוב) ואחרי שהם בעצמם נגועים ב"ניגודי עניינים" - שזועקים לשמיים ולא נחקרים, כי הם נמצאים מעל לכל חוק ונורמה. 

תופעת "תפירת התיקים", שנתפרים באין מפריע, למי שעלול "להפריע למנוחת הצמרת" של הפרקליטות, זו תופעה חמורה ביותר במדינה דמוקרטית וחפצת חיים ושמירה על עליונות שלטון החוק (שלטון החוק ולא שלטון מפרי החוק), תופעה, שיש לעקור אותה מהשורש בוועדת חקירה ממלכתית! 


אגב, זה לא עניין של ימין ושמאל. בכירים במפלגת העבודה, דוגמת השרים (לשעבר) חיים רמון ופרופ' דניאל פרידמן חשבו וחושבים בדיוק כך, וגם פרסמו זאת (כל אחד בנפרד), במאמרים ובספרים, שכתבו על הנושא הזה. 

בטרם הפרסום, פניתי ליועמ"ש לבקש תגובתו לממצאים ולכתבה. ככל שאקבל תגובה, אעדכן בהתאם.

כ"כ, פניתי למשרד התקשורת לבקש תגובתם לממצאים ולכתבה. ככל שאקבל תגובה, אעדכן בהתאם.
עדכון 28.7.19, 12:00. התקבלה תגובת משרד התקשורת: "הודעת המייל שהעברת כוללת קביעות עובדתיות ואמירות שקריות.
פרסומן יפר את הוראות חוק איסור לשון הרע, על כל המשתמע מכך".

בפרק הבא מס' 4 והאחרון בתת-סדרה זו, אעסוק ו"ארים את המסך" למה שקרה עם התלונות הרבות כנגד עו"ד דנה נויפלד, בלשכת היועמ"ש ובצמרת הפרקליטות, ואיך תהליך "המריחה הגדולה" החל לנוע במהירות, באותן שיטות של הטיפול ב"תיק 4000", כולל "מריחת" נציב התלונות על הפרקליטות, כדי לא לחקור את מה שנדרש לחקור.
יש למה לצפות. 

עדכון 31.7.19, 20:00: הכתב אלי ציפורי העלה פוסט נוקב (כאן), שבו נחשף שלמעשה הפרקליטות (בפועל זו החלטה של עו"ד ליאת בן-ארי שווקי), מודה בכך שהיא לא העבירה את כל "חומרי החקירה" לידי עורכי דינו של נתניהו. אין ספק שהשערורייה הזו מחזקת את הדרישה להקמת "ועדת חקירה ממלכתית", כדי לבדוק "מי בישל את הדייסה הזו", של תהליכי "תפירת תיקים" במדינת ישראל, כנגד האנשים הלא נכונים.

עדכון 29.8.19: השקרים וההדלפות המטעות - חזרו. אין בהדלפות הללו שום חדש, שלא מוכר לקוראי סדרת הכתבות אודות "תיק 4000" באתר, מלבד הרצון של המדליפים מהפרקליטות להטעות את הציבור באמצעות מידע שקרי ומסולף. את זהות המדליפים כבר חשפתי מזמן, אבל בהיעדר חקיקה מלאה, חקירה וסנקציות כנגד העבריינים, לכאורה, הללו, "הקליקה" המוגנת בפרקליטות, שקשורה לכמה עיתונאים עושי דברם דוגמת גיא פלג ועוד, עושה כרצונה ומנסה לייצר שוב ושוב "הפיכה שלטונית" באמצעים משפטיים, שמשלבים הדלפות שמטעות את חלק מהציבור, שלא מבין או לא רוצה להבין כיצד גופי הרגולציה עבדו ועובדים, מה חוקי ומה לא חוקי. 

עדכון 2.9.19: בזק דיווחה לבורסה (כאן), שהפרקליטות שלחה הודעות לאנשים הבאים: שאול אלוביץ', אור אלוביץ', עמיקם שורר, לינור יוכלמן, רון איילון, סטלה הנדלר, אלי קמירעל כוונתה להגיש נגדם כתב אישום ב"תיק בזק", בכפוף לשימוע בפני פרקליטות מיסוי וכלכלה מחוז מרכז. ההודעה המלאה של הפרקליטות נמצאת כאן, למתעניינים. 

לא נשלחה הודעה מה ההחלטה "בתיק בזק" לעוזרת מנכ"ל משרד התקשורת - עדי קאהן גונן, שכנראה עניינה צורף ל"תיק 4000" והופרד מ"תיק בזק" מטעמים לא ברורים.


עדכון 14.9.19, 23:00
אם זה נכון, ועו"ד ד"ר אביחי מנדלבליט אישר את ההדלפות לתקשורת ובכך ניסה להשפיע על שתי מערכות הבחירות, מדובר בשערורייה המשפטית הגדולה שהייתה אי פעם בארץ (ואולי בעולם), שבה יועץ המשפטי לממשלה, מאשר במו פיו לעבור עבירות פליליות, לצמרת המשפטית של מדינת ישראל (הפרקליטות). 
ועדת חקירה (כפי שאני קורא בכל כתבותיי מזה כשנתיים) היא צורך מיידי ואקוטי, כולל התפטרות מידית של עו"ד ד"ר מנדלבליט מתפקידו והקמת "צוות חרום" במשרד המשפטים, בראשות שר המשפטים, כדי לפרק ולשקם את הגוף העברייני (לכאורה) הזה. המקור למידע הזה מפיה של רינה מצליח מ"החדשות" מצוי כאן [בדקה 09:30].
 
במקביל, יש להשעות לאלתר את רינה מצליח מתפקידה ב"החדשות", על שעברה על הסעיף הבא בתקנון האתיקה של העיתונות: "חסיון עיתונאי, 22. לא יגלו עיתון ועיתונאי מידע שנמסר להם בתנאי שישאר חסוי ולא יחשפו זהותו של מקור חסוי אלא בהסכמתו של המקור". 

כמובן שיש צורך בחקירת משטרה של השערורייה!! 

תזכורת: "חזקת החפות" חלה גם על המשתתפים והחשודים (לכאורה) בשערורייה הזו. 

גם במקביל, המקור המרכזי להדלפות שנחשף על ידי רינה מצליח, עו"ד ד"ר מנדלבליט, ביחד עם כל הפרקליטים שכבר זיהיתי שהדליפו, אמורים לפנות מידית את כסאם.
 
פירוט חשיפת זהות המדליפים: כאן וגם כאן. סיכום באולפן הטלוויזיה: כאן. ➰ 

עדכון 14.9.19, 23:00:
לאחר החשיפה של המדליף הראשי של רינה מצליח מ"החדשות", שלחתי לצמרת משרד המשפטים לרבות לשר המשפטים את השאלה הדחופה הבאה:
"האם נכון מה שנאמר כאן ע"י רינה מצליח: http://bit.ly/2mgnB4n
שעו"ד ד"ר אביחי מנדלבליט אישר את ההדלפות?
אם זה נכון, האם לא מן הדין שהיועמ"ש יתפטר לאלתר מתפקידו?".

תגובת משרד המשפטים: "לא היה ולא נברא".

כלומר: רינה מצליח שיקרה (או שלא, לא יודע כרגע - למי להאמין). 

ההתייחסות אלי ציפורי לפרשה הזו - כאן

עדכון 15.9.19, 22:00: משרד המשפטים מסר כי טענת פרקליטי ראש הממשלה בנימין נתניהו לפיה היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט אישר להדליף לתקשורת תמלילים מחקירות נתניהו היא אבסורדית. "בהמשך למכתבם של באי כוחו של ראש הממשלה בעקבות טענה אבסורדית שפורסמה כאילו היועץ המשפטי לממשלה אישר שידור של תמלילים מהחקירות שבהן נחקר ראש הממשלה כחשוד, נבקש למסור כי מדובר בטענה מגוחכת, אשר מוכחשת באופן מוחלט. טענה זו לא הייתה זוכה להתייחסות כלשהי מטעמנו, אלמלא מכתבם של הסנגורים המלומדים, אשר הועבר לתקשורת הערב. מדובר בחומרי חקירה שנמסרו לסנגורים כמקובל לצורך היערכותם לשימוע, ולצורך זה בלבד".

עדכון 15.9.19 22:15: חשיפת התכתבויות בין "עד המדינה" ניר חפץ לבין בועז גולן מערוץ 20 חושפות את השקרן הזה במלוא קלונו. ניתוח של החשיפה הטרייה הזו ע"י אלי ציפוריכאן

עדכון 18.10.19: פורסם מאמר של קרולין גליק ב"ישראל היום" (כאן), תחת הכותרת: "זה התקדים הדרמטי שהציגו פרקליטיו של נתניהו בשימוע - ועשוי למוטט את התיקים נגדו", אודות חוות הדעת המשפטית הבינלאומית המעמיקה שנמסרה לד"ר אביחי מנדבליט בשימוע. מומלץ לקריאה. 

עדכון 8.11.19: נחשף (כאן): 

אילן ישועה התלונן שהתערבו לו בתכנים? אלא שבשנת 2014 נמצא שאתר וואלה סחר כתבות עבור כסף
‏במסגרת האזנות בפרשת 'ישראל ביתנו' ב-2014 נמצא כי אתר 'וואלה' סחר בכתבות עבור כסף!

חלק גדול חדשות וואלה פורסמו באתר וואלה תמורת תשלום יחצנים - אנשים מתפלאים. מדוע הם לא מקבלים חשיפה בתקשורת !!

שלמו כמה אלפים ותהיו סלב!

‏לא בקשה לשינוי כתבה, עריכת מילים או תמונה, אלא הכנסת ידיעה חדשותית מיועץ תקשורת רונן צור עבור תשלום.

באופן "מפתיע" וכשנה לאחר שנודע לפרקליטות ולמשטרת ישראל ש'וואלה' סוחרת בכתבות, המנכ"ל אילן ישועה מצטייד במכשיר הקלטה והופך לעד ראשי בפרשה 4000.


עדכון 10.11.19הרן לבאות, סמנכ"ל בכיר לכלכלה לשעבר במשרד התקשורת (ומ"גיבורי תיק 4000" התפור), החל לשמש כיועץ עבור IBC. ככה "נסגר המעגל" של הקושרים ו"הקליקה" כנגד נתניהו, בשירות סלקום ושות' (כאן). 

עדכון 10.11.19אלי ציפורי פרסם פוסט בפייסבוק (כאן) על קטע מעדותה של יו"ר מועצת הכבלים והלוויין, ד"ר יפעת בן חי-שגב התומכת בגרסת נתניהו

יודגש שבאותו יום של האישור של העסקה במועצת הכבלים והלוויין (23.5.15), מועצת הכבלים והלוויין אישרה 2 שינויים ברישום של בעלי המניות: אישור אחד ל-YES ואישור שני ל-HOT. אותו סוג של אישורים בדיוק לשתי החברות. לדיון האישור של הוט הגיעה היועצת המשפטית של הוט שהשתתפה בתחילת הדיון (הציגה למשתתפים את הבקשה לשינוי הרישום והנימוקים המשפטיים והאחרים לכך) ונכנסה לדיון אחרי שהתקבלה החלטת האישור והתעדכנה בהחלטה. ככה מקובל בנושאים כאלו. אם העו"ד של YES היה מגיע לדיון של בקשת YES, גם הוא היה מציג את בקשת YES בתחילת הדיון, יוצא, ונכנס בחזרה לקבל עדכון על ההחלטה אחרי הדיון. היות ולא הגיע עו"ד של YES (לא מצאו צורך להזמינו, כי כל החומר בעניין כבר עובד והוכן טרם הישיבה ונשלח בזימון למשתתפי הישיבה ולא היה צורך שהוא יציג את הנושא למשתתפי הדיון, בשונה מהאישור שהתבקש להוט שלגביו לא נשלח חומר הסבר מקדים לחברי המועצה), אזי זה בהחלט בסדר שעדכנו את המנכ"ל של YES רון איילון בטלפון לפני ואחרי הדיון, בדיוק כמו שנהגו במקרה של הוט (שבו לא היה צורך בעדכון טלפוני למנכ"לית הוט, כי העו"ד של הוט הייתה נוכחת פיזית במשרדי מועצת הכבלים והלוויין והשתתפה בדיון בתחילתו ובסופו). זה מופיע בכתבות שפרסמתי אודות "תיק 4000" התפור, והפרוטוקול של הדיונים הללו גלויים לגמרי לציבור (רק המשטרה והפרקליטות לא יודעים לחפש בגוגל ולא מצאו את זה, או לא רצו למצא את זה, כדי לא "לקלקל את התיק"): כאן
עדכון 11.11.19בית המשפט המחוזי בתל אביב (כאן) מרשיע את ראש העיר אשקלון לשעבר איתמר שמעוני בקבלת שוחד, יחד עם זאת הוא מזכה אותו מחמת הספק בפרשת הסיקור האוהד באתר החדשות המקומי. בהמ"ש פסק: סיקור אוהד אינו שוחד

פרקלטיו של ראש הממשלה נתניהו בתגובה להכרעת הדין בעניין איתמר שמעוני: "לא במקרה מעולם בהיסטוריה המשפטית של הדמוקרטיות לא היה תיק שקבע שסיקור חיובי זה שוחד. קביעה כזו תפגע באופן אנוש בחופש העיתונות שהוא מיסודות הדמוקרטיה. 
מקרה אחד בלבד הובא לבית המשפט ב-2017. הקבלן דוידי קנה ב-600 אלף ש"ח אתר ביקורתי נגד ראש העיר אשקלון - ומייד סגר אותו. זה הרבה יותר חמור מתיק 4000, שבו לא נטען שראש הממשלה קיבל אפילו אגורה אחת. 
ובכל זאת בית המשפט זיכה את הנאשמים מהאשמה שסיקור חיובי הוא שוחד - ולא יצר את התקדים הזה. 
אם בית המשפט סגר היום תיק שוחד הרבה יותר חמור ממה שנטען בתיק 4000 - רכישת אתר אינטרנט ביקורתי נגד ראש העיר ב-600 אלף ש"ח וסגירתו מייד לאחר הרכישה - ברור שתיק 4000 קורס.
הטענות נגד ראש הממשלה נתניהו הן חלק מאכיפה בררנית שזועקת לשמיים: סחיטה באיומים של עד המדינה ניר חפץ, הפריצה הלא חוקית לטלפונים של דובריו ושיטפון ההדלפות הפליליות והמגמתיות נגד ראש הממשלה במטרה לנהל נגדו משפט שדה בדעת הקהל".
 

נספח א'


לוח הזמנים המלא של תחום "ניגודי העניינים" (משלים את לוח הזמנים המלא של תיק 4000 - שנמצא בנספח א' כאן):

2005 - עו"ד דנה נויפלד מצטרפת למשרד המשפטים. תחילה עבדה במשרד המשפטים תחת המשנה ליועץ המשפטי, עו"ד דידי (דוידה) לחמן-מסר, ולאחר פרישתה בינואר 2008, עבדה בצמוד תחת מחליפה, עו"ד אבי ליכט. בין תפקידיה: רפרנטית תקשורת, תחום ניגודי עניינים, נושאי רגולציה שונים ועוד. מדובר בתפקיד אותו מלאה קודמתה לתפקיד זה, עו"ד נגה רובינשטיין, שדילגה מהתפקיד הזה למשרד התקשורת (כמוה) ושהייתה היועצת המשפטית של משרד התקשורת - לפניה.
 
30.11.10 - עו"ד דנה נויפלד התמודדה לתפקיד היועצת המשפטית של מועצת הכבלים והלוויין, אך בחירתה טורפדה, מה שהחל פרשה מכוערת המכונה על ידי "הפרשה הסודית" - במשרד התקשורת.
 
18.3.12 - עו"ד דנה נויפלד נבחרה לתפקיד היועצת המשפטית של משרד התקשורת. "התנועה לאיכות השלטון" ערערה על המינוי הזה ואף עתרה לבית המשפט - אך ערעורה נדחה.
 
20.12.13 - אבי וייס חושף את העובדה, שעו"ד דנה נויפלד היא בת זוגו הקבועה של עו"ד ד"ר דוד (דודי) תדמור ואף עברה להתגורר עימו ביחד בתאריך לא ידוע (בהמשך יש להם ילד משותף), בלי שנעשתה שום בדיקה של "הסדר ניגוד עניינים" בנושא, לאור קשת העיסוקים והלקוחות של משרד עו"ד תדמור (כאן). כל התכתובת, שהייתה באותה עת בעניין זה (עקב הניסיון הברור להסתיר, לחפף ולהעלים את החשיפה הזו), שכללה עשרות רבות של חילופי מכתבים מכל הכיוונים - יש כאן
 
23.12.13 - מתקבלת תגובת עו"ד דנה נויפלד לחשיפה (של אבי וייס) - כאן.
 
24.12.13 - מתקבלת תגובת עו"ד ד"ר דוד תדמור לחשיפה (של אבי וייס) - כאן.
 
25.12.13 - מתקבלת תגובת משרד המשפטים לחשיפה (של אבי וייס) - כאן.
 
1.1.14 - חשיפת תגובת משרד התקשורת של המועד הבלתי ברור של ניגוד העניינים הראשון, בעניינה של עו"ד דנה נויפלד ("במהלך 2013". גם אין מועד ברור של הדיווח והטיפול בנושא: "הגורמים הרלוונטיים יודעים על קיומו של קשר בין השניים, מזה מספר חודשים") - גם כאן.
 
נובמבר - דצמבר 2014: קיום מו"מ ומיזוג בין משרד עו"ד ד"ר תדמור לבין משרד עו"ד פרופ' יובל לוי ושות'. המיזוג הושלם ובוצע בסוף חודש דצמבר 2014, במהלך בו עו"ד ד"ר תדמור הפך "לבעל עניין" מובהק ב-IBC (המתחרה העיקרית באותה עת בבזק, על פי החלטות הממשלה). אולם, הסדר ניגוד העניינים של עו"ד דנה נויפלד, עם אימות של עו"ד תדמור, הוסדר ונחתם רק חצי שנה אחרי מועד זה (ב-19.5.15 - כאן).
 
17.11.14 - חתימת השר גלעד ארדן על כל מסמכי "השוק הסיטונאי", שלוו בייעוץ משפטי צמוד (של עו"ד דנה נויפלד והצוות שלה, וכן של המשנה ליועמ"ש).
 
1.4.15 - הטיפול המעשי בבקשת אישור העסקה של Yes (מה שמכונה בטעות "מיזוג" בין בזק ל-Yes), מתחיל במועצת הכבלים והלוויין. במקביל, עו"ד דנה נויפלד מבצעת בדיקת עצמאית משלה, לבקשת המנכ"ל, אבי ברגר, בדיון מ-30.3.15.
 
27.11.15 - חוות הדעת המשפטית המרכזית בעניין "השוק הסיטונאי", שייכפה על בזק.
 
27.1.15 - פרסום מסמכים והחלטות לכפיית כללי "שוק סיטונאי" על בזק.
 
16.2.15 - פרסום מסמכים והחלטות נוספות לכפיית כללי "שוק סיטונאי" על בזק.

17.5.15 - אבי ברגר (מנכ"ל משרד התקשורת) פוטר בשיחת טלפון ע"י נתניהו. אחרי 3 ימים (ב-20.5.15) מונה ותפס את מקומו שמילה מימון, כמ"מ מנכ"ל המשרד

 
19.5.15 - נחתם מכתב ניגוד העניינים - עו"ד דנה נויפלד (סיפור "ניגוד עניינים" אישי חריף שני. המסמך נחתם באיחור רב של חצי שנה, מאז שבן זוגה לחיים, התמזג עם משרד המטפל ב-IBC ומחזיק במניות של IBC, חברה, שהייתה אז המתחרה העיקרית בחברת בזק - על פי החלטות ממשלה, והוא הפך להיות שותף פעיל וחלק ממשרד עורכי דין, שנמצא בדירקטוריון של IBC ומחזיק במניות של IBC ישירות וגם בנאמנות. עקב כך, בן זוגה של עו"ד דנה נויפלד החל אף הוא לעסוק ב-IBC).

7.6.15 - שלמה פילבר מתמנה למנכ"ל משרד התקשורת ומתחיל חפיפה עם שמילה מימון

 
23.6.15 - מכתב עו"ד דנה נויפלד לנתניהו (אישור "העסקה" של בזק-YES) (גם כאן).
 
26.1.16 - תיקון מכתב ניגוד העניינים - עו"ד דנה נויפלד. הוציאה לעצמה היתר לעסוק ב"תיק שירות תשתיות פאסיביות" (חלק מההסדרים הטכניים של היישום המעשי של "שוק סיטונאי") (גם כאן).
 
14.6.16 - נחתם מכתב ניגוד עניינים יועמ"ש לנתניהו. מכתב, שנכתב למעשה ע"י עו"ד דנה נויפלד ועבר דרך עו"ד דינה זילבר, שהגישה אותו לחתימת עו"ד ד"ר אביחי מנדלבליט (גם כאן).

אוקטובר 2016 - נפתח "חדר מידע" למכירת IBC. היה רק מתעניין רציני אחד ברכישה: קבוצת סלקום. סלקום שוכרת כמה בכירים ובהם אבי ברגר (לשעבר מנכ"ל משרד התקשורת ו"עד מפתח" בתיק 4000) - כאן, כדי ללוות ולקדם את התהליך. 
 
8/16 עד 31.11.16 - עו"ד אריה (אריק) רשףשהיה במשך שנים רבות סגנה של עו"ד דנה נויפלד בלשכה המשפטית של המשרד, במקום לצאת לפנסיה - מסופח באופן מסתורי לחודשיים, ללשכת מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר (לשכה הכוללת גם את העוזרת המקצועית למנכ"ל, עדי קאהן גונן, שאף היא מעורבת ב"תיק 4000"). זאת, במטרה, שהוסתרה היטב (ונחשפה כאן: לסייע מבחינה משפטית בהכנת טיוטת המדיניות החדשה בשוק הקווי והוצאת "מכתב פילבר" לבזק). לוח הזמנים הזה מצוי גם כאן (מסמך לפי "חוק חופש המידע" ממשרד התקשורת). 
 
21.12.16 - יוצא מכתב שלמה פילבר לבזק בעקבות טיוטת המדיניות החדשה (זה הטריגר לחקירות, שהחלו באופן סמוי ע"י הרשות לניירות ערך בליווי פרקליטות מיסוי וכלכלה ת"א בסוף 2016, מיד לאחר מכן ובאופן גלוי במחצית 2017, גם לכיוון משרד התקשורת וזה היה גם הטריגר לדו"ח מבקר המדינה ולדיון סוער בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, בינואר 2017).
 
25.12.16 -  עו"ד דנה נויפלד יוצאת לחל"ד (חופשת לידה), חופשה הנמשכת כמעט שנה, עד 30.10.17. החליפה אותה באותה תקופה עו"ד ברוריה מנדלסון (כאן).

11.9.17 - IBC פונה למשרד התקשורת לקבל הקלות ב"פריסה האוניברסלית" כדי ששסלקום תוכל לרכוש את IBC. 
 
28.2.19 - פרסום (והדלפת) "כתב החשדות" כנגד נתניהו בחתימת היועמ"ש, שבו נטען, שעו"ד דנה נויפלד התנגדה למה שמכונה "המיזוג" ב-2015. זאת, הפוך לחלוטין מהמסמך אותו הכינה לנתניהו בזמן אמת, ומהמסמכים האחרים מאותה עת, שחתומים עליהם: היועמ"ש לממשלה (הקודם), יועמ"ש מועצת הכבלים והלוויין וכן יועמ"שים של גופי רגולציה אחרים, שהיו מעורבים בנושא: השב"כ, ועדת הריכוזיות, הגבלים עסקיים וכן כל עורכי הדין של הגופים, שהיו מעורבים בנושא.

20.5.19 - עו"ד ד"ר דוד תדמור הוא לא רק "בעל עניין" ב-IBC (כיום חלק מקבוצת סלקום-תש"י, המתחרה המרכזית בקבוצת בזק בתחום הקווי), הוא אחד מראשי ההתארגנות שאפשר לכנות אותה (על פי אופי ההתארגנות) בשם הקליט והקצר: "צמרת עורכי הדין בישראל כנגד נתניהו" - כאן

נספח ב'

עדכון החשיפות בעניין ההדלפות מהפרקליטות ומצמרת לשכת היועמ"ש (כמפורט למשל כאן וכאן):

התברר לי (ממקורות מהימנים, שאני לא מטיל שום ספק ביושרם), שמי ששלח לרשימת כתבים מצומצמת את 2 המסמכים ביחד, באותו מייל, של 2 הגרסאות של "כתב החשדות":
1) "הגרסה הארוכה" והמלאה של "כתב החשדות", גרסה בת 55 עמודים, שהייתה אמורה להיות חשאית \ חסויה, על פי החלטת היועמ"ש,
2) "הגרסה הקצרה" של "כתב החשדות", גרסה בת 24 עמודים, שהייתה אמורה להיות ציבורית ואכן עלתה גם לאתר משרד המשפטים (בשיבוש חמור של הזמנים, כמפורט לעיל),
הוא דובר משרד המשפטים, משה כהן, בכבודו ובעצמו, מה שמסביר למה הוא "התנגש חזיתית" בעניין זה עם אלי ציפורי (כאן).

אלי ציפורי מגלובס העלה ב-27.5.19 פוסט מאוד מעניין - כאןלאור האמרות הנמצאות בפוסט של ציפורי: "דברים של ניצן היום זהים באורח מופלא לדבריו של דובר הפרקליטות משה כהן נגדי, תוך שימוש באותן מטבעות לשון", ו"באורח פלא דבריו היום של ניצן נאמרו כבר על-ידי אביעד גליקמןגיא פלג ועוד, כמעט בנוסח זהה. זה רק ממחיש כיצד פרקליט המדינה שי ניצן נמצא ביחסי תן וקח פסולים, לעיתים פליליים, עם החונטה התקשורתית". 

יכול לעלות מהן, ככל הנראה, החשד הסביר, שמי שתזמן את ההדלפות מהפרקליטות ותזמן את התרגיל של "הזזת שעוני המחשבים" בירושלים ובת"א, היה עו"ד שי ניצן, בסיועו של דובר משרד המשפטים. לכן, סבורני, שיש לבדוק את המחשבים גם בלשכה שלו ובמערכת "דוקסנטר" של משרד המשפטים, כדי לאמת או לשלול את החשד הזה.

די ברור, שזה לא יקרה, כי עו"ד שי ניצן נמצא מעל חוק לפי המבנה המשפטי הקיים בישראל. פרטים נוספים ומסמכים "יצוקים בבטון" אודות חשיפת זהות המדליפים: 
http://bit.ly/Tik4000No23 וגם כאן: http://bit.ly/Tik4000No24. סיכום הממצאים באולפן הטלוויזיה: http://bit.ly/Tik4000Arutz20.


על סמך המידע, שאספתי וניתחתי, סביר מאוד להניח, שמה שכתב אלי ציפורי, ששי ניצן השתמש (או פעל בתיאום) עם הדובר משה כהן - זה נכון. על פי מיטב ידיעתי והערכתי, זה כלל גם את הניסיון הגס והחמור להטיל את אשמת ההדלפות הללו על פרקליטי נתניהו (כך, טענו גם הדובר משה כהן וגם שי ניצן - למשל כאן).

זו "תפירת תיק" נפרדת, שדורשת חקירה בפני עצמה, ששונה משלל "תפירות התיקים" שיש לנו, בפרשות המכונות במספרים עגולים (1000, 2000, 3000 ו-4000. רק את "תיק 5000" "שכחו לחקור", כי זה לא מוביל לנתניהו).

כידוע לקוראי אתר Telecom News, יש "חסינות מלאה" לכל "חברי הקליקה" ונספחיהם (דוגמת מפכ"ל המשטרה לשעבר), כמפורט בנספח ב' כאן ("קליקה", שגם דואגת לקדם את חבריה, דוגמת הניסיון החצוף והחמור לקדם דווקא כעת את עו"ד ליאת בן ארי שווקי, במקום לחקור את מעורבותה האישית, במה שמצוי כאן, "שחור על גבי לבן", עם מסמכים חד-ערכיים, כמפורט בעשרות פרקי הסדרה - סה"כ 29 פרקים ראשיים בסדרה ועוד עשרות פרקי משנה משלימים).

ארגון פרקליטי המדינה הגיש דרישה לבית הדין לעבודה, במסגרת "סכסוך קיבוצי", כדי לנסות לכפות בצו שיפוטי את קיום המכרז הזה - על נציב שירות המדינה. המשך החוצפה של "אני ואפסי עוד". ואכן, הם הצליחו בדרך הכוחנית הזו, לכפות קיום "המכרז", על נציב שירות המדינה. 

שיבושי הזמנים במסמכים המרכזיים הרגישים, ורק בהם (או זיופי הזמנים במסמכים הללו, תלוי בנקודת המבט, מה המשמעות של שינוי ידני של זמנים במחשב המפיק את המסמכים הכל כך רגישים הללו, שינוי המנתק את הזמן הנכון, שהמסמכים הללו מקבלים בעת הפקתם, מהשרת - Server של משרד המשפטים בעת יצירתם, או בכל שינוי הנעשה בהם), שיבושים אלה מוסברים היטב בחשיפה, ומקורם במירוץ מי יפרסם ראשון את "כתב החשדות" המלא והחסוי וברצון של צמרת הפרקליטות והיועמ"ש, ל"הפיל את התיק" של ההדלפות - על פרקליטי נתניהו. 

בנוסף, המייל של דובר משרד המשפטים, שקל לאתר אותו במערכת התיעוד של משרד המשפטים "דוקסנטר" ובמערכת הדוא"ל של המשרד (ככל שתפתח חקירה בנושא, מה שהיה אמור להתבצע מזמן), לרבות התיאומים בווטסאפ, בע"פ ובמיילים, שבוצעו על ידו בעניין זה עם כמה כתבים, לא היה מקור ההדלפות היחיד של מסמכים חסויים, בפרשה זו.

אביעד גליקמן (מ"חדשות 13") קיבל לפני כולם את "כתב החשדות" המלא (ועוד מסמכים, שקיבל בהדלפות, מסמכים, שהיו בשלבי הטיוטות), כפי שחשפנו בהרחבה כאןעם כל הראיות. בנוסף, היו עוד כתבים (דוגמת גיא פלג), שקיבלו גם הם הדלפות לפני המייל של משה כהן עם 2 הנוסחים של "כתבי החשדות" מ- 28.2.19 (והם ממשיכים לקבל הדלפות עד היום, כפי שהם רגילים לקבל הדלפות מגמתיות, מזה זמן רב). העקבות של מקורות ההדלפות זוהו ותועדו בכתבות החשיפה של המדליפים ובכתבות האחרות.

אולם, זה לא עשה כל רושם על מי מ"הקליקה", שממשיכה בשלה, מחוץ לכל חוק ונורמה במדינת ישראל. 

מי שטוען, שיש להמתין עד סיום ההליכים המשפטיים (כל שיהיו) בעניינו של נתניהו, כדי לחקור (או להקים ועדת חקירה ממלכתית), אומר דבר אחד ברור: לעולם לא יבדק נושא "תפירת תיקים בישראל". למה? כי בסיום ההליכים המשפטיים החלוטים בעניינו (ככל שיהיו), תהליך, שיכול להימשך בין 5 ל-10 שנים, כל עבירה ככל שהייתה בעניין "תפירת תיקים", לא תוכל להיבדק, כי תחול עליה התיישנות.

בנוסף, אלו שעסקו ב"תפירת התיקים", כבר מזמן לא יהיו בתפקידם. רובם יהיו כבר בפנסיה, או "ילכו לעולמם כדרך כל בשר" (כי לדרגות הבכירות בפרקליטות ובלשכת היועמ"ש, מגיעים בגיל יחסית די מבוגר). ולכן כל מהלך של ברור \ חקירה בעניינם, בגיל כזה, אחרי פרישה מהשירות הממשלתי, או אחרי שהלכו לעולמם, הוא חסר כל היבט ומשמעות מבחינה ציבורית וממילא לא יתבצע, בגלל ההתיישנות. 


נספח ג':
 

כתבה וקישור לראיון האחרון בסדרה: ערוץ 20: אבי וייס ואלי ציפורי חשפו שקרי הפרקליטות לגבי ההדלפות בתיק 4000.


פירוט רשימת הפרקים הקודמים בסדרה שפורסמה על ידי, בעניין "תיק 4000": כמה פרקי רקע חשובים, שהקדימו וליוו את הסדרה הזו, וששימשו כבסיס ונקודת מוצא לחשיפות הטריות והחדשות:
THROWING FREE



 
 
Bookmark and Share


 

לוח מודעות
מחפשים הגנה מושלמת על הגלישה הניידת והנייחת ועל הפרטיות מפני כל תוקף? הפתרון הזול והטוב בעולם - כאן.

לוח אירועים וכנסים של עולם ההיי-טק - כאן.

מחפש מחקרים? מאות מחקרים עדכניים מהשנה האחרונה מצויים כאן

מחפש תוכנות חופשיות? תוכל למצוא משחקיםתוכנות לפרטיים ותוכנות לעסקיםתוכנות לצילום ותמונות, הכל בחינם.


מעוניין לבנות ולתפעל אתר אישי או עסקי מקצועי? לחץ כאן.


 




לוח האירועים המלא לגולשים מצוי כאן.

17-24/11/19 - שבוע היזמות העולמי 2019  

17-21/11/19 - Oracle Week 

2/12/19 - ועידת ישראל לתעשייה 2019 

2/12/19 -  2019 GoforIsrael 

3/12/19 - ועידת ההייטק החרדי 2019  

4/12/19 -  GO Mobile #8 

9/12/19 - Vmware VForum 2019  

11/12/19 - Next Case  

8/1/20 - ועידת ההייטק החרדי 2020 

11/2/20 - Axis Tel Aviv 2020 

12/2/20 - Teleco 2020



 

הכי ניצפים 

דירוג הסמאטרפונים הטובים ביותר בעולם לנובמבר 2019 עפ"י Business Insider - כאן

תאגיד השידור - "עלינו". איך עשו עלינו סיבוב והשאירו את אגרת הטלוויזיה - כאן

כל מה שלא מספרים לכם בתחום "השוק הסיטונאי" - פרק א': בזק - כאן

כל מה שלא מספרים לכם בתחום "השוק הסיטונאי" - פרק ג' - ההפסד הצרכני - כאן

כמה מפסידים בביצועים של הפס הרחב במעבר ל"שוק הסיטונאי"? - הרבה - כאן

למה מבלבלים את המוח לציבור בנושא המכונה "שוק סיטונאי"? - כאן

למה בכלל צריך להחליף / לרכוש נתב במעבר ל"שוק סיטונאי"? - כאן

איך אני יודע כמה מגהרץ יש בחיבור LTE? מי ספק הסלולר המהיר בישראל? - כאן

חשיפת המחדל המדהים המוסתר מהציבור של הרס רשתות הסלולר - כאן

חשיפת מה שאילנה דיין לא פרסמה ב"ערוץ 2" על תעלולי השר משה כחלון - כאן

איך רבע מיליון לקוחות נפלו בפח ועברו להסדר המכונה בטעות "שוק סיטונאי" - כאן

ההגנה המושלמת על הגלישה ניידת והנייחת ועל הפרטיות מפני כל תוקף - כאן

מבחן דרך: חיבור VPN - האם זו ההגנה המושלמת על הגלישה ועל הפרטיות? - כאן

המשך חשיפת הבלוף ששמו "מהפיכת הסלולר" ואיך מסרסים את הנתונים לציבור - כאן

סיכום ביקור בסיליקון ואלי - למה 3 הגדולות משקיעות ומפתחות באותם תחומים - כאן

שלמה פילבר (עד לאחרונה מנכ"ל משרד התקשורת) - עד מדינה? הצחקתם אותי! - כאן

"יש אפליה בחקירה"? חשיפה: למה השר משה כחלון לא נחקר עד היום? - כאן

חשיפת חשד לשחיתות הדומה לזו של "תיק 4000" אך בתחום הסלולר - כאן

חשיפת ההונאה הגדולה שהובילה לכך שמוצרי התקשורת יקרים יותר בישראל - כאן

בלעדי לקוראי האתר: 1 ש"ח ליום שיחות וגלישה ללא הגבלה בחו"ל... - כאן

חשיפת מה שלא רוצים  שתדעו בעניין פריסת אנלימיטד (בניחוח בלתי נסבל) - כאן

חשיפה: איוב קרא אישר לקבוצת סלקום בדיוק מה שביבי אישר ל-Yes ולבזק - כאן

האם השר איוב קרא היה צריך בכלל לחתום על האישור, שנתן לקבוצת סלקום? - כאן

האם ביבי וקרא קבלו בכלל תמורה עבור ההטבות הרגולטוריות שנתנו לסלקום? - כאן

המסמכים בנושא בזק-Yes (תיק 4000) מוכיחים "תפירת תיק" לאיש הלא נכון! - כאן

עובדות ומסמכים המוסתרים מהציבור: האם ביבי כשר תקשורת עזר לקב' בזק? - כאן

מה מקור ה-Fake News שהביא לתפירת תיק לביבי והעלמת החשודים הנכונים - כאן

אחת הרגליים של "תיק 4000 התפור" התמוטטה היום בניצחון (כפול) של בזק - כאן

איך כתבות מפנקות הפכו לפתע לטובת הנאה שהיא מיסודות עבירת השוחד? - כאן

שערוריית הקנס הענק על בזק וחשיפת "תעודת הביטוח" של נתניהו בתיק 4000 - כאן

תיק 5000: סלקום - IBC לא תפרוס סיבים ותרכב על גב הרכוש הפרטי של בזק - כאן

ערוץ 20: "תיק תפור": אבי וייס חושף את מחדלי "תיק 4000" - כאן

התבלבלתם: גיא פלד הפך את כחלון, גבאי ואילת לחשודים המרכזיים בתיק 4000 - כאן

פצצות בתיק 4000: האם היו בכלל התנגדויות למיזוג בזק-יס? - כאן

נמצא מסמר נוסף בארון הקבורה של תיק 4000 התפור - כאן

נחשפה עוד עובדה חשובה בדרך אל ההלוויה של תיק 4000 - כאן

תיק 4000 לא הושלם: האם היועמ"ש קיבל את כל המידע הנחוץ לחקר האמת? - כאן

תיק 4000: גם תקנות התקשורת התומכות בגרסת נתניהו לא נכללו בחקירה - כאן

חשיפת שקרים נוספים בתיק 4000: הטעיית הציבור נמשכת ללא הרף - כאן

תיק 4000: נחוצה ועדת חקירה ממלכתית לגבי "אישום" שר התקשורת - נתניהו - כאן

תיק 4000: חשיפת "דבר ראשון" בעניין היועמ"ש - היבטים חמורים חדשים - כאן

תיק 4000: היועמ"ש לממשלה אישר "מיזוג" בזק-יס. צריך ועדת חקירה ממלכתית - כאן

אוסף הטעויות בתיק 4000: "אני מאשים" - לא חתרו כלל לגילוי המאת - כאן

שערוריית תיק 4000: איך יש 2 גרסאות שונות של כתב החשדות של היועמ"ש? - כאן

ערוץ 20: אבי וייס חשף טענות שגויות בכתב החשדות נגד רוה"מ בתיק 4000 - כאן

תיק 4000: חשיפת מסמך נוסף שיסייע גם הוא לחיסול תיק 4000 התפור - כאן

ערוץ 20: אבי וייס ואלי ציפורי חשפו שקרי הפרקליטות לגבי ההדלפות בתיק 4000 - כאן

תיק 4000: מתי מדוע ואיך הוא הפך מ"תיק בזק" ל"תיק תפור" ומחורר? - כאן

הספינים והשקרים בתיק 4000 חזרו. הם חלק מניסיון הפיכה שלטונית שיש לחקור - כאן

סודות ושקרים בפרקליטות והיועמ"ש: מי היה ב"ניגוד עיניינים" בתיק 4000? - כאן

תיק 4000 יושלך לפח האשפה של ההיסטוריה עקב חקירה רשלנית ללא מסמכים - כאן

תיק 4000: מסמר נוסף ענק לארון הקבורה שלו (פרי חשיפה של אלי ציפורי) - כאן

תיק 4000: בעיות זיכרון, חקירה משובשת ושקרים המכוונים להפיכה שלטונית! - כאן

חשיפות חדשות בעקבות הדלפת עדויות שלמה פילבר - "עד המדינה" בתיק 4000 - כאן

האם "תיק 4000" התפור אכן בדרכו ל"פח האשפה של ההסטוריה"? - כאן

חשיפת הכזבים של היועמ"ש מול האמת המוכחת לגבי ההדלפות בתיק 4000 - כאן

פוטש בשידור חי: את מי שהיה צריך לעצור ולחקור זה את "עד המדינה" פילבר! - כאן

תיק 4000: האם נוכל לנחש שהחשיפה כאן תהיה הגרזן הסופי שיפרק את התיק? - כאן





 
זרקור חברות
 
פורטינט
 
NORDVPN
 
Telecom Expert
 
טלקום אקספרטס
 
NordVPN
 
עדן אימון עסקי
 
כמה זה? השוואת מחירים
 
PIXABAY
 
Telecom Experts
 
טלי וייס
 
 
Slideshare Linkedin Twitter
Youtube Instagram Facebook
Google+ live Zappix
Bitly Vimeo Pinterest
אנדרואידאנדרואיד-ברקוד אפל ברקודאפל

 
  מהירות גלישה Your IP שירותנט
לייבסיטי - בניית אתרים