משרד התקשורת כנראה קורא אותי, והגיש לכנסת תקנות חדשות הפותחות את תחום ה-60 גיגהרץ החופשי לשימוש עבור חיבורים אלחוטיים רחבי סרט של עד 1 גיגה. זה יספק פתרון מיידי למטרות רבות ובמיוחד לבתים בודדים ולאיזורים חסרי כיסוי רחב סרט לאינטרנט. ניתוח המהפך בפס הרחב האלחוטי, שנמצא ממש בפתח והוא צורך חיוני בזמן חירום זה. כל הפרטים. עדכונים בסוף הכתבה.
מאת: אבי וייס, 28.3.20, 19:34
בלי הרבה פרסום, ובהחלט סביר להניח, שזה בא אחרי הכתבות המאוד חריפות שלי (למשל כאן וכאן), משרד התקשורת עומד ליישם (זה ממתין כרגע לאישור הכנסת, שהחלה לעבוד בשבוע החולף בצורה קצת צולעת, בלשון המעטה), את אחת ההמלצות הדחופות ביותר שלי למשרד התקשורת, לתיקון ויישום בעת החירום הזו, וזה פתיחת תחום הגלים המילימטריים לשימוש מיידי.
המשרד פרסם לפני יומיים (כאן) שימוע מיידי ודחוף, שפרטיו המלאים ונוסח הצו לאישור הכנסת מצוי כאן, למתעניינים. מדובר בשימוע, שבא אחרי שימוע קודם לפתיחת תחומים אלחוטיים נוספים לשימוש מיידי (כמפורט כאן, למתעניינים), אבל הצו הטרי הזה בתחום הגלים המילימטריים, הוא הכי דרמטי כרגע.
מדוע מדובר במהלך דרמטי?
משום שהוא מאפשר ליצור תחרות מיידית בבזק ובהוט, בפס רחב לאינטרנט, באיזורים שאין בהם כל סיכוי לפריסת סיבים, דוגמת: שכונות של וילות, כפרים, בתים בודדים, הפזורה הבדואית, בתים משותפים עד 4 קומות עם תשתיות ישנות, וכך הלאה.
כמובן שזה מספק פתרונות ל"עיר חכמה", נושא שכרגע פחות חשוב.
הכי חשוב: הפתרון הזה מאפשר לספק עד 1 גיגה באוויר למרחקים של עד 300 מטר מאנטנת השידור, בתדרים אלחוטיים המכונים בשם V-Band. היתרון המיידי: התחום הזה של תדרים הוא חופשי, לא דורש רישוי וניתן להתחיל לספק מיידית את השירות, תלוי כמובן בקצב הפריסה הטכנית ויכולת הפריסה הטכנית, התפעולית והכלכלית של הספקים.
לתחום התדרים, שעומד להשתחרר, יש גם שימוש נוסף: חיבור רחב פס מאוד של ה-Wifi. כרגע זה מיועד רק בתחום ה-Indoor (בתוך הבית), ולא בתחומי ה-Outdoor (מחוץ לבית), והטכנולוגיה החדשה הזו גם כן מופעלת בתחומי ה-60 גיגהרץ, מה שמכונה בשם WiGig.
השם הטכני של השירות החדש הזה ב-WiFi הוא 802.11ad. הביצועים הם של גיגות, עד 7 גיגה ובהמשך אף למעלה מזה. זה מצויין לקניונים, מחסנים גדולים, מבנים גדולים (דוגמת סופרמרקטים, איצטדיונים וכיו"ב), פחות נחוץ כרגע לבתים, שממילא יש להם כבר WiFi. בנוסף, אין עדיין בשוק נתבים ביתיים במחיר זול ומתאים לצרכן הביתי, בתקן 802.11ad. הנתבים הנמצאים כרגע בשוק העולמי בתקן הזה, עולים בסביבות אלף ש"ח ומעלה, וזו הוצאה כבדה מדי על נתב WiFi, לצרכן הביתי הממוצע.
מי כבר מוכן לספק פתרונות פס רחב באלחוט ב-V-Band לציבור בישראל?
החברה המובילה בעולם וגם בישראל היא ישראלית, בשם Siklu.
מפרט המלא של הציוד המוביל שלה לשירות הזה מצוי כאן, למתעניינים.
הסברים מלאים על הטכנולוגיה והיישום של Siklu יש בסרטון היוטיוב הנמצא בתחתית הכתבה.
Siklu פרסה את הפתרונות שלה בכל רחבי העולם, לרבות בארה"ב. למשל, להלן הסבר מה נעשה בתחום זה על ידה באוסטרליה. ניתן ללמוד מהניסיון האוסטרלי בתחום השימוש ב-V-Band, שם עיקר השימושים הם בתחום "העיר החכמה".
בין הספקים הישראליים, שמוכנים לקדם מיידית פריסה של פתרונות בגלים מילימטריים, אפשר למצוא את: SMBIT (שכבר ביצעה ומבצעת התקנות ברישיון לניסוי בכמה מקומות ברחבי הארץ, דוגמת רחובות), קבוצת גטר, קבוצת רד-בינת, Oril תשתיות רדיו ויש עוד.
ברגע שהתחום הזה ישוחרר, תופענה עוד כמה חברות, כולל חברות התקשורת הקיימות, במיוחד החברות הגדולות כמה יזמים כבר דיברו איתי בשבוע החולף על הנושא ואני בטוח, שהם יפרסמו את עצמם ושירותיהם, די בקרוב.
שאלות ובעיות בתחום הגלים המילימטריים ב-V-Band:
1. למה השימוע פותח את תחום ה-V-Band, שמוגבל ברוחבי הפס ובטווחים: עד 1 גיגה לעד 300 מטר, מול טכנולוגיות טובות יותר ב-E-Band (איזור ה-70 וה-80 גיגהרץ), מה שמספק עד 10 גיגה לטווחים של קילומטרים?
זה לא מוסבר בהצעה. כנראה, הסיבה היא, שתחום התדרים V-Band חופשי (אין עלות תדרים ואין צורך ברישיון) ולכן יהיה קל ומהיר יותר להתחיל בפריסה.
ההסבר היה אמור להגיע מהשימוע לתחום הגלים המילימטריים, שימוע, שפורסם מזמן (כאן, עם פירוט כאן וכאן), מה שהיה אמור להוביל למסמך מדיניות חדש בתחום התדרים.
מסמך המדיניות האחרון לתחום התדרים נחתם ע"י השר לשעבר אריאל אטיאס, (בתמונה משמאל), לפני יותר מעשור. הוא היה השר האחרון ברשימת שרי התקשורת, שהצרכים של הציבור ועבודה עבור הציבור היו הקו המוביל אצלו. רק האינטרסים הציבוריים הנחו אותו והוא עבד בשקיפות מרבית ביחד עם המנכ"ל דאז, מרדכי מרדכי, שהיה המנכ"ל האחרון בשרשרת המנכ"לים במשרד התקשורת, שהאינטרס הציבורי קדם לכל שיקול בהחלטותיו.
מאז, היה רק עדכון אחד למסמך המדיניות של אריאל אטיאס, עדכון, שנעשה בחתימת השרגלעד ארדן ולתחום אחד ספציפי: "שת"פ אנטנות". זה תחום שכשל, בדיוק כפי שחזיתי.
ייתכן ועם הקמת הממשלה החדשה, נקבל שר תקשורת יותר מתאים, ואז גם יוחלף המנכ"ל ותהיה תקווה לקידום מהיר של הנושא בחודש הקרוב, אחרי אישור הכנסת (בוועדת הכלכלה, כי הכנסת לא הקימה ועדה מיוחדת לתחום התקשורת, כפי שהצעתי).
2.האם השיטה הזו של גלים מילימטריים זולה וטובה יותר מחיבורי פס רחב סלולרי?
משרד התקשורת עצמו, בניתוחים, שבוצעו ע"י הוט בפיקוח המשרד, בניסויי שטח, שבוצעו בחיבורי גלים מילימטריים, מצא, שהשיטה הזו ממש לא מוצלחת.
נטען ע"י משרד התקשורת (מפורט כאן, במיוחד בנספחים), שחיבורי גלים מילימטריים יקרים יותר מחיבורים בסלולר (דור 4 ומעלה). בנוסף, החיבורים הללו סובלים מנפילות, למשל, בגלל גשם ו\או ערפל, הטווחים מאוד מוגבלים (מה שדורש התקנת הרבה אנטנות), ויש בעיות של התקנות, כי צריך "קשר עין" בין האנטנה המשדרת והמכשיר הקולט בבבית ועוד בעיות שונות ומשונות.
אין ודאות, שמה שנטען ע"י משרד התקשורת הוא נכון. לדעת רבים (אנשי מקצוע בתחום) וגם לדעתי, זה לא נכון. המשרד רגיל לשקר, במיוחד בקדנציה של ראשי המשרד דהיום, במיוחד במצב החירום שבו אנו נמצאים, וזה ממש לא דבר חדש או מפתיע, לקוראי אתר Telecom News. יצויין שהחתומה על הממצאים הללו (לגבי הגלים המילימטרייםׂׂ), כבר "נתפסה מדווחת" דיווחים שאינם נכונים, או שינם מדויקים, בנושאים טכנולוגיים חשובים (ראה למשל כאן וכאן).
3. מה עוד ניתן וצריך לבצע בתחום הספקטרום (התדרים)?
החלום של כל אנשי המקצוע וגם לא מאנשי מקצוע ל-5G השתבש כבר ב-2017 (כפי שהתראתי וחזיתי בברור כאן ובעשרות כתבות נוספות). כפי שכבר ציינתי לא אחת, כרגע יש לשנות כיוון לחלוטין:
יש כמה צעדים, שניתן לקבל עליהם החלטה מיידית כבר כעת:
לבטל את המכרז הקיים, ולחלק מייד (אחרי פרק זמן קצר של התארגנות) תדרים בהגרלה.
התדרים יינתנו במענק או בהשאלה, לתקופת זמן מוגדרת (אני מציע - 5 שנים, אולי יותר, עד שלחברות הסלולר תהיה יכולת תשלום על התדרים הללו).
החברות, שתקבלנה תדרים, תתחייבנה לבצע פריסה ארצית בלו"ז שייקבע (הלו"ז קיים כבר במכרז הקיים), אחרת, התדרים יוחזרו למדינה והם תיענשנה בחומרה על אי עמידה ביעדים הללו.
ייפתחו כל החסמים לטכנולוגיות רחבות פס באוויר, כדי לעודד יישומים של 5G בצורה רחבה דוגמת: IoT, עיר חכמה, תחבורה חכמה וכיו"ב.
ב. אישור התקנת ציוד קצה מהיר יותר אצל הלקוחות. באישור שר האוצר, להוריד את כל המכסים והמיסים על ציוד קצה מהיר (כל החברות תצגנה דגם אחד עד 3 לפס רחב מהיר, קווי, או סלולרי, או אלחוטי, שהן מבקשות הורדת המיסים מעל ציוד זה), הורדת מיסים מיידית למשך 3 עד 6 חודשים. כך, שהחברות תקבלנה תמריץ לשדרג לקוחות עם ציוד קצה וציוד רשת התומך בקצבים גבוהים יותר (והכוונה כאן, כמובן, לא רק לבזק, אלא גם להוט, לחברות הסלולר ולספקי שירותי הגלים המילימטריים וה-WiFi, שיקומו בעקבות שחרור התדרים).
ג. פתיחת תחומי תדרים נוספים לחיבור באלחוט רחב פס:
זה כבר קיים בשימוע קודם ולא זכה להבלטה ולכן אחזור על זה בקצרה כאן:
השימוע אודות הצו הקודם (כאן), שמשום מה אפשר להגיב עליו עד 1.5.20 (למה לא להפעיל זאת מיידית? למה צריך לחכות אחרי 1.5.20?), יש לי כמה הערות חשובות למסמך זה:
1). מדוע התחום של 5.4 עד 5.9 גיגהרץ (למה לא מעל זה?) ייפתח רק ל-Indoor?
2). יש צרכים ל-Outdoor בשני תחומים מאוד חשובים:
א. V2X לתקשורת בין מכוניות בתנועה, בתקן מאושר שנגזר מ-802.11p.
ב. פתיחת תחום ה-6 גיגהרץ ל-WiFi, בתקן 802.11ax.
בארה"ב, ה-FCC (הרגולטור לתקשורת) אישר (כאן) את פתיחת תחום ה-6 גיגהרץ לשימוש חופשי. ה-FCC אימץ המלצה מה-23.4.20 ואישר אותה סופית ב-25.6.20, לפיו תחום של 1,200 מגהרץ במרווח שבין 5.925 גיגהרץ ל-7.125 גיגהרץ (התחום המכונה WiFi 6 ובלשון טכנית: 802.11ax) יותר לשימוש הציבור, ללא כל עלות או צורך ברישיון מה-FCC.
נקבע מנגנון מניעת הפרעות למכשירים אחרים שיש בסביבה בתחום התדרים הזה, מנגנון בשם: AFC - automated frequency coordination, כלומר: שתהיה תזוזה בתדר - במכשיר ה-WiFi - באם יש הפרעה לאיזה מכשיר אחר שיש בסביבה. ממילא מכשירים שיש בתוך הבתים, המשדרים בעוצמות יחסית מאוד נמוכות, אין כל סיכוי שיפריעו למכשירים הללו (מיקרוגלים) שמשתמשים ב-6 גיגהרץ, הנמצאים בחוץ, בד"כ על תרנים מאוד גבוהים. ישראל אמורה מזמן ללכת בכיוון הזה ולשחרר את התדר לשימוש חופשי של הציבור.
3). אם כבר פותחים את התחום של ה-5.9 גיגהרץ ו-6 גיגהרץ, חשוב לפתוח אותו לכל הצרכים העתידיים, צרכים שכבר ממומשים שכבר קיימים בעולם (ויש לא מעט סטארטאפים וחברות הייטק, שמפתחות ומפעילות את הטכנולוגיות הללו - בישראל).
4) יש לעדכן בדחיפות את מסמך המדיניות של ה-WLAN (כאן), לאור ההתפתחויות הטכנולוגיות של העשור האחרון והצרכים של היום ומחר.
4. מה עם הבעיות של התקנות אנטנות והפחד מקרינה אלחוטית?
הבעיות הללו טרם נפתרו (למה? הסבר כאן), וייתכן ויהיה צורך בצו מיוחד, כדי לעקוף את כל המכשלות בעניין זה.
בנוסף, כדי להרגיע את כל "חולי פוביית הקרינה", בעיה שלא קיימת במציאות, מוצע כי יצורף לצו החדש נספח בטיחות בריאותי לסיכוני קרינה לבני אדם, מהגורם הממשלתי המוסמך - מהמשרד להגנת הסביבה, כמוגדר בחוק המתאים.
מצ"ב כאן התייחסותו של דני רוזן (מי שהיה מנכ"ל משרד התקשורת) בעניין הקרינה. לדבריו, אין שום בעיה של קרינה בתחום הגלים המילימטריים, זה הרבה מתחת לתקן הכי מחמיר.
5. האם ניתן לבצע שיפורים מהירים ברוחבי הפס גם בתשתיות הקוויות לבתים?
בהחלט. כפי שכבר כתבתי (למשל כאן), את הבעיה הזו (שמנותחת בהרחבה כאן, במדריך לגולש המסוגר בביתו), אפשר לקדם בכמה צעדים מעשיים ומידיים, שלא דורשים שום חקיקה, שום חקיקת משנה, שום שימועים ושום דבר היכול להפריע למהלכים ולצעדים הללו, רק החלטות מהירות לטובת האינטרסים של הציבור, שזקוק לעוד רוחבי פס בבית:
השיטה:להוריד את כל המגבלות על בזק (במיוחד לגבי טכנולגיות מסוג: G.fast, VPLUS, 35B), ולדרוש מבזק, שהעדיפות לשדרוגים תהיה עבור כל אלה העובדים \ לומדים מהבית (אפשר להסתפק בהצהרה של הלקוחות, על טופס ההזמנה של השדרוג, שהם עובדים \ לומדים מהבית).
זה ייתן פתרון מיידי, לרוב האוכלוסיה, שמחוברת במהירות נמוכה ובלתי מספקת, במיוחד במצב הנוכחי, דרך תשתיות בזק.
עדכון 1.4.20: משרד התקשורת העלה כאן דף להזים את כל השמועות ההזויות שמתרוצצות ברשתות החברתיות בישראל, שיש קשר בין נגיף הקורונה לטכנולוגיית 5G ולהסביר מה זה 5G בעולם הסלולר ומה זה "גלים מילימטריים". בהחלט יוזמה מבורכת.
עדכון 6.4.20, 22:00: פורסם עדכון ע"י דובר משרד התקשורת:
"משרד התקשורת מאפשר לראשונה הנגשת אינטנרט אולטרה מהיר באופן אלחוטי שתאפשר עבודה ולמידה מרחוק בישובים מרוחקים, שעד כה סבלו מהעדר תשתיות מספקות.
שר התקשורת, חה"כ דודי אמסלם חתם היום על תיקון לצו הטלגרף האלחוטי (אי תחולת הפקודה), המאפשר אינטרנט אולטרה מהיר, ובעלויות נמוכות, באמצעות שידור אלחוטי במקומות מרוחקים.
התיקון לצו נעשה על רקע משבר הקורונה והגבלות התנועה בהתאם להנחיות משרד הבריאות והתקנות לשעת חירום והצורך הגובר של הציבור בשימוש באינטרנט פס רחב, לעבודה ולמידה מרחוק.
החלטת המשרד מאפשרת אספקת שירותים אלו באמצעות בעלי רשיון מתאים."
כלומר: השר החליט, ללא חקיקה וללא מדיניות, להוציא את התדרים לגלים מילימטריים לשוק (לבעלי רישיונות אספקת שירותי אינטרנט או שירותים אחרים קיימים או חדשים, שיהיו מעוניינים לממש זאת), בתקווה שאכן הנושא יתקדם. נקווה שכך יהיה, כי הבעיות המרכזיות טרם נפתרו, למשל הפחד מקרינה (כי יש צורך בהיתרים מהרשויות המקומיות ופטור ממשרד להגנת הסביבה, על כל אנטנה).
סרטון: פתרונות חברת Siklu בתחום ה-V-Band, שזה בתחומי ה- 60 גיגהרץ:
בתמונה למטה: שר התקשורת הנוכחי, דודי אמסלם, עובד בדיקת חום (בדיקה המצביעה על קיום חשד להידבקות בקורונה), לפני שהוא מתחיל את שגרת עבודתו, בלשכת השר.
נקווה, שכבר בשבוע הקרוב, נראה שר תקשורת טוב ממנו, על הכיסא הזה, שר, שיקדם את שוק התקשורת לטובת צרכני התקשורת ולא לטובת הטייקונים, כנדרש במצב החירום החמור בו אנו נמצאים:
עדכון 15.1.21: חברת מיקרוטיק ישראל (מודולו תקשורת), המייבאת את קו ה-60 גיגהרץ של חברת מיקרוטיק לישראל (פרטי המוצר המוביל נמצאים כאן וכאן), הגישוה בקשה למשרד התקשורת לקבל אישור על כל קו המוצרים של מיקרוטיק בתחום הגלים המילימטריים. לחברה יש כבר התקנות בישראל, גם במסגרת ניסויים וגם התקנות (ע"י אינטגרטור מקומי) ברשות הפלסטינאית. מדובר בקו מוצרים מאוד זול ומאוד קל להתקנה, תפעול ותחזוקה.
שעבר אריאל אטיאס, (בתמונה משמאל), 
