בדיוק כפי שחזיתי, המנכ"ל הכושל ביותר של משרד התקשורת, נתי כהן, סיים את דרכו בצורה כמעט זהה למנכ"ל אחר ("עד מפתח" ב"תיק 4000"): אבי ברגר. אין מה לסכם את הקדנציה הזו, כי היא מתועדת בעשרות תלונות שהוגשו נגדו, אצל היועמ"ש, בפרקליטות ובנש"מ. נאחל הצלחה למחליפתו: לירן אבישר בן חורין.
בנוסף, נאום שר התקשורת הטרי יועז הנדל בטקס חילופי השרים בנספח בתחתית הכתבה.
עדכון בסוף הכתבה.
מאת:
אבי וייס, 19.5.20, 06:40
ההודעה, שהתקבלה אמש משר התקשורת החדש, ח"כ
יועז הנדל (ההודעה מצויה במלואה כאן למטה ב
נספח א'), הביאה לסיומו של עוד
פרק מביש ביותר בתולדות משרד התקשורת, הפרק של
נתי כהן, (בתמונה משמאל), כמנכ"ל המשרד.
יחד עמו, יש צורך
להעיף הביתה וכמה שיותר מהר,
את כל "הקליקה" שניהלה את המשרד בשנתיים האחרונות,
במקום השרים
איוב קרא ו
דודי אמסלם, שלמעשה,
לא ניהלו את המשרד.
השרים הללו הפכו להיות "
חותמת גומי" עלובה ודהוייה של "הקליקה", שעשתה
ככל העולה על רוחה, מחוץ לכוח הכבידה של כדור הארץ (כלומר: מחוץ לכל חוקי מדינת ישראל וכל הנורמות המצופות מעובדי מדינה), והובילה את ישראל לתהום,
ממש לתחתית התהום, בכל פרמטר השוואתי עולמי.
הפיטורים של המנכ"ל לשעבר
אבי ברגר, (בתמ
ונה משמאל), מתפקידו (מי "שמככב" כעת ב"תיק 4000")
כמתואר כאן, היו אבן דרך ברורה בתולדות המשרד והזהרתי (בפגישה אישית, ש
נתי יזם אותה), את
נתי כהן, ממש בתחילת דרכו,
שזו תהיה הצורה, שבה הוא יסיים את תפקידו, אם לא ינהג בממלכתיות ולטובת הציבור (ולא הכוונה ל"ציבור הטייקונים" או "לציבור המקורבים לצלחת").
לצערי, ולצער כל עם ישראל ושוק התקשורת,
נתי כהן בחר
להנהיג את "הקליקה" ולהיות בראשה ואף להתעלות על ה"קליקה" בתרגילים בלתי חוקיים, והוביל לכך, שהוגשו כנגדו (ולא רק על ידי),
עשרות תלונות ליועמ"ש, לפרקליטות וליחידת החקירות של נש"מ.
ההיסטוריה של המשרד בשנתיים, שבהן
היה מנכ"ל, מתועדת היטב בתלונות הללו.
זה מה שייזכר מהמנכ"ל הכושל הזה, ששמו
נתי כהן.
השר
איוב קרא הצניח את
נתי כהן למשרד היישר מצה"ל לתפקיד המנכ"ל (אחרי "פיטורי" \ "התפ
טרות"
שלמה פילבר, בתמונה משמאל, שהפך ל"עד המדינה" ב"
תיק 4000"), ולא בדק מי זה
נתי כהן והתעלם לחלוטין מכך, שאין לו שום ניסיון ברגולציה, שום ידע בניהול חברה אזרחית ושום ניסיון במתן שירות לציבור - שום כישורים להיות מנכ"ל של משרד התקשורת.
התוצאה של המהלך ההזוי הזה: נפילה לתהום. גם
איוב קרא נפל יחד עימו לתהום ו
סיים את תפקידו בצורה מבישה, בדיוק כפי שחזיתי.
במאמר המצוין של
ארז רביב (
כאן), יש תיאור של "הירושה", שמקבל השר החדש ח"כ
יועז הנדל מקודמו (בקצרה: "אדמה חרוכה").
זה מאמר מאוד מומלץ לקריאה. יש כל כך הרבה משימות לביצוע, אבל הדבר הכי חשוב:
להקשיב לציבור ולנציגיו המוסמכים. הכל מתחיל בהאזנה וניתוח של צרכי הציבור.
עובד מדינה אמור לשרת את הציבור. דבר אלמנטרי, שהיה אמור להיות ברור לכולם.
העולם רץ מהר קדימה והנה
יש כאן דוגמה אחת מני רבות בתחום תחזיות הטכנולוגיות העולמיות לשנה הקרובה, לאור ההתפתחות של השפעות מגפת הקורונה.
אולם, זה לא היה בכלל בשנתיים האחרונות,
לאורך כל הקדנציה הכושלת של
נתי כהן. הוא הקשיב רק ל"בעלי עניין", ל"טייקונים" ול"מקורבים לצלחת". האינטרס הציבורי - לא היה קיים אצלו. הוא התנהג כל הקדנציה שלו כאילו הוא "הסגן של אלוהים".
נאחל לשר החדש ח"כ
יועז הנדל ולמנכ"לית החדשה -
לירן אבישר בן חיים, (בתמונה משמאל),
הצלחה במילוי תפקידם.
"100 ימי חסד"
לא יהיו, לנוכח מצב החירום, שבגינו הממשלה הזו הוקמה ולנוכח מצב שוק התקשורת.
אני,
בשונה מכל כלי התקשורת האחרים, ויש כלי תקשורת שאני בכלל
לא מסכים ולא מזדהה עם מה שכתבו על השר והמנכ"לית המיועדת (למשל בכלכליסט
כאן וכאן), בראש סדר העדיפויות לשר ולמנכ"לית החדשה הצבתי את נושא הגמלאים של המשרד, נושא אנושי חשוב ממדרגה ראשונה, שפורסם על ידי תחת הכותרת: "
האם שר התקשורת הטרי יועז הנדל יחסל היום את ביזיון נטישת גמלאי המשרד?".
אביא כאן ציטוט אלמותי של השר
יגאל אלון ז"ל: "עם שאינו יודע את עברו, ההווה שלו דל ועתידו לוּט בערפל".
טיפול נכון וצודק בגמלאים, הוא חלק בלתי נפרד מתפיסת העולם הזו.
זה "
נייר הלקמוס" (המבחן המדעי) לשר. זה למעשה יקבע,
מייד עם תחילת הקדנציה שלו כשר, אם הוא
שר התקשורת של ממש, או שהוא יהיה עוד "בובה שבויה", או "סמרטוט רצפה" ו"חותמת גומי", בידי "הקליקה" של ה-Deep State,
ששולטת בשנתיים האחרונות במשרד התקשורת.
אם ביממה הקרובה, השר לא משמיע הצהרה ברורה,
שגמלאי המשרד הם חלק מהמשרד והוא מזמין אותם לדיון אצלו, אזי ברור, שהוא
לא יוכל להצליח בתפקידו. ה-Deep State \ "הקליקה" מנצחת אותו בקרב הראשון על סמכויותיו כשר התקשורת. מכאן - אם הוא ייכשל בקרב הראשון על סמכויותיו, אין דרך חזרה. רק
המשך לתהום.
את סיכום הקדנציה של השר היוצא
דודי אמסלם כבר ביצעתי בכמה וכמה כתבות. הנה כאן רק 2 דוגמאות בולטות:
את התחזית שלי לגבי השר החדש, ח"כ
יועז הנדל, (בת
מונה משמאל), כבר כתבתי במספר כתבות והנה העיקריות שבהן:
שלא יהיה כל ספק, נאחל לשר החדש הצלחה במילוי תפקידו המורכב ונבחן את החלטותיו
באופן עצמאי, כהרגלנו ונדווח לקוראינו הרבים -
רק את האמת. שום ספין לא עושה עלינו רושם.
על ידי החלפת השר, המנכ"ל וראשי "הקליקה" שכוללים כמובן את המשנה למנכ"ל,
שמילה מימון שעל שמו רשומות מאות החלטות הזויות,
והיועצת המשפטית - עו"ד
דנה נויפלד (שניהם "עדי מפתח" ב"תיק 4000" כנגד
נתניהו), ועוד כמה חברים בכירים ב"קליקה", ניתן (אולי) יהיה
לשקם מקצת מההריסות של משרד התקשורת הישראלי ושוק התקשורת הקווי והנייד, משרד, שאמור היה מזמן להיות "
רשות לתקשורת" (פירוט להלן), כמקובל בעולם הנאור. משרד הדואג רק
לאינטרסים של הציבור, מה
שלא מתקיים היום.
חבר אחד ב"קליקה" , למעשה, חבר נספח \ נלווה (די
זוטר ב"קליקה", כי הגיע למשרד אחרי ש"הקליקה" כבר הייתה די מגובשת ופעילה, בעיקר כנגד בזק, בכל התחומים), בשם
אשר ביטון,(בתמונה משמאל), כבר
עזב אמש את המשרד.
זאת, כי השר
דודי אמסלם לקח אותו להיות המנכ"ל של המשרד החדש (והמיותר) , שהוקם לכבוד
דודי אמסלם. משרד שגדול כמה מונים ממשרד התקשורת
בהחלט קידום מפתיע עבור
אשר ביטון. עוד על הצעד המאוד מוזר הזה, (בלשון המעטה), יש ב
נספח ב' כאן למטה.
הפתרון (גם ללא הקמת "רשות לתקשורת", מהלך הדורש תהליכי חקיקה לא פשוטים שלא יקרו בקרוב - פירוט להלן) לבעיה האקוטית הקיימת במשרד התקשורת היה ועודנו
די פשוט: השר
דודי אמסלם אמור וצריך היה לבטל (או להקפיא עד לביטול), את כל העברת הסמכויות, שביצע השר הקודם
איוב קרא לצמרת המשרד (נקרא "
אצילת סמכויות" - יותר פרטים
כאן), עד שהוא (
איוב קרא) נשאר כמעט
בלי סמכויות. הוא פשוט
חתם על כל מסמך, שהגישו לו. לא הבין, כנראה, בכלל על מה הוא חותם. אולם, השר
דודי אמסלם המשיך בדיוק באותו קו ובאותו מצב כאוטי, של היעדר מימוש הסמכויות של השר בתחומים הכי רגישים לציבור ולשוק התקשורת.
היה צורך
בהקפאת "אצילת הסמכויות", השימועים וההחלטות, שמשרד התקשורת הוציא בשנתיים האחרונות, עד שהשר (
דודי אמסלם) יבדוק את הנושאים הללו בעצמו ובסיוע "מטה מקצועי" בלתי תלוי, ויקבל בעצמו החלטות המבוססות על חוקי מדינת ישראל ולא על "חוקי הג'ונגל" וחוקי "רפובליקת בננות". אולם,
זה לא קרה בקדנציה של השר
דודי אמסלם, ולכן קיוויתי,
שתהיה קצרה ככל הניתן. תקוותי ותחזיתי התגשמה במלואה. הוא היה
פחות משנה שר התקשורת.
כעת,נקווה, שהשר החדש, ח"כ
יועז הנדל - כן
ילמד מזה לקח ודבר ראשון (או שני, אחרי הטיפול בגמלאי המשרד)
יבטל את כל "האצלות הסמכויות", שבוצעו על ידי קודמיו בתפקיד. במקביל, יקרא את מה שיש
בנספח ב' כאן כולל את ההצעה של
רפי הוידה, שיש
במאמר הזה ב
נספח ג'. .
המטרה של מה שמופיע במאמר הזה מאוד ברורה:
להפוך את המשרד הכושל הזה, למשרד שמשרת רק את הציבור ואת האינטרסים הציבוריים. זאת, בדיוק לפי הסרטון, שפורסם שלשום (
כאן) ע"י ח"כ
בני גנץ, עם כל השרים החדשים, שמונו על ידו בממשלה החדשה, סרטון, שרץ תחת הכותרת המדברת בעד עצמה ומקובלת עלי לחלוטין: "
מתחייבים לעבוד עבורכם".
אם לא ייעשו תיקונים דחופים של
החלפת הצמרת של המשרד (כל חברי "הקליקה"), הארגון הנוכחי של המשרד לא יכול לתפקד יותר לאורך זמן במסגרת המשפטית הנוכחית, ונדרשת מהפכה אמתית למשרד הכושל והמכשיל הזה, כי לא ניתן להשלים עם
התהום, ששוק התקשורת נפל לתוכו, כתוצאה מרגולציה שגויה, כאוטית וכושלת.
חוק התקשורת (והחוקים המקבילים, לרבות התקנות), הקצו את כל הסמכויות לשר ומעט מאוד סמכויות הוקצו למנכ"ל ולבעלי תפקידים אחרים במשרד. זאת, מתוך תפיסת העולם (שמעוגנת בדברי החקיקה בכנסת), שמדובר במשרד שמספק שירותים חשובים וחיוניים לכלל האוכלוסייה ולכן השר אמור לייצג את האינטרסים של כלל האוכלוסייה. הוא גם חלק מהממשלה, שקובעת את המדיניות הציבורית בכל תחום, שר שכפוף לחוק, להחלטות המדיניות של הממשלה והכנסת ומדווח לכנסת וועדותיה. כל זה
נעלם, אם השר
מוותר במודע על כל סמכויותיו, מה שביצעו השרים
איוב קרא ואחריו
דודי אמסלם. כך, ה-Deep State השתלט על שוק התקשורת ורגולציית שוק התקשורת ופעל בהתמדה
כנגד האינטרסים הציבוריים, בלי כל הפרעה.
לכן, יש לבצע "ניתוח דחוף" בחולה המדמם הזה, שנמצא במצב גסיסה מזה כמה שנים טובות (למעשה זה "צמח" במצב של "מוות קליני" ב"הנשמה מלאכותית"), חולה, ששמו משרד התקשורת הישראלי.
הטיפול הכושל ברגולציית עולם התקשורת בישראל והטיפול הכושל וחסר האחריות של ראשי משרד התקשורת וגופי הסמך של המשרד בתחום השמירה על האינטרסים הציבוריים וקיום החוק במדינת ישראל (בדגש על חוק התקשורת ותקנותיו), מחזקים את הצורך הדחוף בהקמת "רשות לתקשורת", רשות עצמאית, שתפעל לטובת הצרכנים ולא נגד הצרכנים ולטובת בעלי ההון וה"מקורבים לצלחת" של מקבלי ההחלטות, בניגוד מוחלט לחוק ולאחריות המוטלת על משרד ממשלתי חשוב ובעל כוח כלכלי עצום כלפי השחקנים הגדולים בשוק.
ראוי כי בנוסף להקמת ''רשות תקשורת לאומית'', יש להקים גם ''ועדה קבועה בכנסת לענייני תקשורת''. גם בארה''ב יש ועדה בקונגרס לענייני תקשורת. לעניות דעתי, יש להוציא את נושא התקשורת מועדת הכלכלה של הכנסת, שעמוסה בנושאים כלכליים מגוונים ואינה מסוגלת להתמחות בתחום התקשורת. היקף תחום התקשורת בישראל הוא מעל 20 מיליארד ש''ח והוא טכנולוגי מאד ורווי בנושאי רגולציה, שמחייבים התמחות מקצועית ייחודית - גם בכנסת ובוועדותיה.
נספח א':
הודעת שר התקשורת ח"כ
יועז הנדל מ-18.5.20:
"לפני מספר דקות הסתיימה שיחה משותפת לשר התקשורת הנכנס, חה״כ
יועז הנדל ולמנכ״ל המשרד,
נתי כהן.
בתום השיחה אשר התקיימה ברוח טובה, סוכם בהחלטה משותפת שמנכ״ל המשרד יסיים את תפקידו בהתאם לבקשתו.
שר התקשורת חה"כ
יועז הנדל ביקש להודות למנכ"ל היוצא על התקופה בה שירת את מדינת ישראל בתפקיד החשוב, ציין כי התרשם שהמנכ"ל עשה את עבודתו נאמנה ובאופן מיטבי, קידם תהליכי עומק במשרד, והניח תשתית לקידומה של הטכנולוגיה במדינת ישראל.
לבקשת השר, נאות המנכ״ל למלא את תפקידו ככל שיידרש, על מנת להמשיך לאפשר תהליך חפיפה והעברת מקל מסודרת".
נספח ב'
הודעה לתקשורת מח"כ
דודי אמסלם מ-18.5.20:
"שר הדיגיטל והסייבר הלאומי, חה"כ
דוד אמסלם, החליט להביא למינוי את
אשר ביטון, למנכ"ל משרדו החדש.
אשר ביטון שימש כמנהל אגף תכנון והנדסת ספקטרום במשרד התקשורת, ובשנים האחרונות כמ"מ יו"ר מועצת שידורי הכבלים והלוויין.
לדברי השר
אמסלם "מעבודתי הקרובה עם
ביטון גיליתי אדם נפלא ומנהל מקצועי ומוערך, איש של אנשים - תכונה שחשובה לי מאוד.
אשר ביטון הוא האיש הנכון במקום הנכון, ואני בטוח שהוא ירים את המשרד החדש ויביא את היכולת והיעילות שלו לידי ביטוי ולגבהים חדשים".
הערת אגב חשובה: אשר ביטון לא היה "מ"מ יו"ר מועצת הכבלים והלוויין", כמו שכתוב בהודעת השר. הוא היה "מ"מ יו"ר מועצת הכבלים והלוויין
בהטלת תפקיד". כלומר:
לא היו לו הכישורים להיות מ"מ יו"ר ולכן התפקיד "הוטל עליו זמנית", ע"י השר דאז
איוב קרא, בתרגיל מאוד משונה, בגיבוי של נש"מ (
שהמציאו את המונח הזה "
בהטלת תפקיד", כשאין למישהו כישורים מינימליים לבצע את התפקיד אותו הוא מיועד למלא, אז מטילים עליו את התפקיד באופן זמני, בלי כישורים...).
נספח ג'
נאום שר התקשורת הטרי
יועז הנדל (בתמונה משמאל)
בטקס חילופי השרים שנערך הבוקר (19.5.20):
"שר התקשורת היוצא, חה"כ
דודי אמסלם
מנכ"ל משרד התקשורת, תא"ל (במיל)
נתי כהן
סמנכ"לים וראשי אגפים
משפחת
הילברג
אשתי היקרה שעומדת לצידי
מכובדיי כולם
אני ניצב היום נרגש מכובד האחריות
.
חלק גדול מחיי הבוגרים עסקתי בתקשורת. הגעתי לשם אחרי שנים של שירות במערכת הביטחון ואחרי זה לימוד והוראה על עמינו בעולם האקדמי
.
תמיד ראיתי בתקשורת אמצעי להשפיע על בני אדם, לחבר בין בני אדם כמו שבריינה ציינה, ולא רק מקצוע. אמצעי לספר את סיפורם של אנשים וכן גם לקדם את הנס הגדול שנקרא מדינת ישראל דרך מילים ותמונות
.
היום, כשאני מקבל על עצמי את האחריות על המשרד הזה אני רוצה לומר לכם שמי שמגיע לכאן מבין ישר שיש גם הרבה מעבר
.
איפה שאחרים רואים מספרים ותקנות אנחנו צריכים לראות ערכים.
איפה שאחרים רואים כבלים, סיבים, אנטנות אנחנו נראה הגשמה ציונית
.
איפה שאחרים מחפשים אינטרסים וכסף גדול אני רואה איך משרד ממשלתי שעוסק בחיי אזרחים ובשירות שהם מקבלים צריך להפוך למגדלור.
המשרד הזה ידע ימים קשים בעבר, אבל אני רואה להודות לשר היוצא
אמסלם ובעיקר למנכ"ל
נתי כהן על ההישג הכי משמעותי שלהם בעיני. מעבר לתהליכים מרשימים. הישג שזיהיתי כבר אתמול: רוח קרב ומחויבות.
נוצרה ועוד תיווצר גאוות יחידה של מי שעובד במשרד הזה
.
כולנו יחד מחויבים באתוס של עובדי ציבור: אתוס של רגישות והקשבה לצרכי האזרח, אתוס של מצוינות בשירות
(ובזה כבר הבחנתי מהרגע שנכנסתי בשערי הבניין הזה)
עובדים יקרים, חוויתם תקופה קשה - עננה ריחפה מעל הבית הזה - ואם זה לא די ושנה וחצי של כאוס פוליטי בהן תקציבים נעצרו, תוכניות הושארו במגירה וקיפאון ירד על יוזמות מחוללות שינוי. אל תטעו.
המציאות סביבנו לא נעצרה לרגע. המתנה וקיפאון אינם תוכנית עבודה מוצלחת. ואני שומע שאתם רק מחכים להסתער קדימה כעת ודוחק בכם לרוץ.
ההתמודדות עם משבר הקורנה, המחישה עד כמה תשתיות התקשורת קרטיות בזמן משבר, ועד כמה המקום הזה משמעותי.
וכאן המקום להזכיר מה אנחנו עושים כאן.
מוסדות המדינה ועובדי הציבור הם חלק מהמדינה. מותר לבקר אותם, לדרוש מהם לשפר, לעשות רפורמות ולשנות אבל תמיד צריך לזכור שהם הם חלק מהגשמת החלום הציוני. השופטים, השוטרים, אנשי הביטחון, הפקידות הבכירה, היועץ המשפטי ואתם
.
בלי פקידי ציבור ובלי שליחי ציבור אין מדינה
.
סביי מנחם ויצחק חלמו בגולה על מדינה יהודית עצמאית שבה השופטים, השוטרים, הפקידים ואנשי הביטחון -כולם משלנו.
בגולה הכל היה שלהם. ותמיד נגדנו. כאן שלנו זו בעיניו היתה ההמחשה לריבונות
.
מי שהופך ביקורת למתקפה חסרת רסן וזה לא משנה אם היעד הוא עובד ציבור שעמל על תכנון תשתית דור 5 או יועץ משפטי לממשלה.
מי שבמקום לשפר שורף את המועדון מחזיר את הגולה לכאן בדלת האחורית.
בלי פקידי ציבור ובלי שליחי ציבור אין מדינה
.
משרד התקשורת הוא צומת של קבלת החלטות המשפיעות על חיי כל האזרחים הישראלים ובעיקר על עתידנו המשותף
.
משבר הקרונה לימד אותנו על חשיבות התקשורת בעת חירום. הפיכת ישראל למדינה מובילה בתחום התשתיות המתקדמות היא משימה לאומית
. כך גם היעדים.
קו המחרשה הוא עדיין קו הגבול אבל באותו גבול בישראל של היום צריכות להיות תשתיות מתקדמות
.
לפעמים זה חשוב יותר מתשתיות אחרות. כך הופכים את הפריפריה למרכז
.
אם אנחנו רוצים לשחרר את גוש דן מצפיפות האוכלוסין והפקקים, אם אנחנו רוצים להפריח את השממה צריך לייצר תנאים מתאימים בגבולות המדינה. מרמת הגולן, דרך הבקעה והערבה, גבול מצרים והצפון
.
איכותו של המשרד תימדד בתשתיות שנצליח לפרוס ולהקים. הזכות של אזרח לקבל תשתית ראויה, לא יכולה להיגזר מכתובת מגוריו. לכן, זו משימה עליונה עבורנו לדאוג יחד לתשתיות בפריפריה- כמו במרכז, בישובים ערביים, חרדים ובפזורה הבדואית, כמו גם בשטחי יהודה ושומרון
.
מרגע השבעת הממשלה פונים אליי בעלי עניין, ואני אומר לכולם: אפגש ככל שיידרש, אך הפגישות האלה יעשו כאן במשרדי, אין פגישות במחשכים
. אין אינטרסים נסתרים. הכל גלוי ושקוף למען הציבור ומימוש החזון הציוני.
לכל האזרחים יש אינטרס שהמשרד החשוב הזה יתפקד היטב, ולבעלי ההון יש לפעמים אינטרס מיוחד. אני מדגיש פה כבר ביומי הראשון: האזרחים חשובים יותר
.
משרד איכותי קשוב תמיד לסקטור העסקי ומנועי הצמיחה שהוא מייצר, סקטור שהוא בשר מבשרה של הכלכלה הישראלית. אבל משרד איכותי זוכר תמיד את המצפן הפשוט לקבלת החלטות: טובת המדינה. טובת האזרח.
לעובדי המשרד חשוב לי לומר, הממשלה הזו קמה כממשלת חירום בעת משבר הקורונה. ניתן מענה טוב למשבר הנוכחי, אבל כרגע אנחנו חייבים להיערך חזק יותר למשבר הבא
.
אנו נדרשים לנער פה את שמיכת הרגולציה. להביט באומץ במה שנקבע בשנות התשעים: חוקים, תקנות, וקווי מחשבה ולשאול האם זה נכון גם להיום
.
באשר לתחום העיתונות והמדיה
,
הפילוסוף
וולטר אמר "אני שונא את דבריך אך איהרג על זכותך לומר אותם
".
יש לנו משימה לדאוג לתקשורת איכותית. תקשורת חופשית ועצמאית היא נשמת אפה של הדמוקרטיה
.
אבל איכותה של תקשורת נמדדת לא רק בחופש שלה אלא גם במגוון שהיא מאפשרת, מבלי להתפשר על איכות וסטנדרטים. ישנם קולות שאינם נשמעים מספיק בתקשורת הישראלית. מגוון הקולות הוא הסיפור הישראלי שכולנו חייבים להכיר כדי לייצר כאן חברת מופת
.
מאז ימי
נפוליאון הייתה העיתונות שק חבטות של פוליטיקאים. אני מכיר את העולם הזה, יש בו אנשים טובים שמבקשים לעשות שליחות אדירה בעולם דמוקרטי.
אני מכיר בתרומתם ובחשיבותם העצומה.
עיתונאים תפקידם לבחון את השלטון. אלחם על זכותכם וחובתכם לבקר אותי כפוליטיקאי, זו המשימה שלכם - לבקר ולא להחניף לנו.
אחרי שזה נאמר אנשי התקשורת צריכים להיאבק ולהילחם כדי שיעמדו ברמה הנדרשת. חייבים להילחם על הזכות לדווח אמת ולא לדווח על משאלות ליבם.
זו האחריות של כלי התקשורת לוודא שיש בתוכם מספיק קולות של איפכא מסתברא. שבהתנתקות יש מי ששואל אולי זה צעד שיוביל להקמת בסיס איראני בעזה.
זו האחריות של כלי התקשורת להבדיל בין דיווח לפרשנות, בין דעה לבין קמפיין.
וכן זו האחריות של הערוצים הגדולים להביא גם תוכן איכותי.
אחריות תמיד חשובה יותר מתקנות וחוקים.
המשנה במסכת אבות דורשת "דע מאין באת, ולאן אתה הולך". גם ביום חשוב זה, אני מבקש לזכור מאיפה באתי
.
באתי מבית הורי
מרים ו
יונה באלקנה, מהחינוך לממלכתיות ותרומה למדינה. מהציונות הדתית שראתה במדינה אתחלתא דגאולה. באתי מתוך רצון לקדם
אני רוצה שוב להודות לשר
דודי אמסלם. אין לי ספק שקבלת משרד בתקופת בחירות מתמשכת כמו שחווינו, יש אתגר גדול, ובפרט בתקופת הקורונה בה התשתיות הלאומיות וביניהן תשתיות התקשורת עמדו למבחן
.
בנוסף, להודות שוב למנכ"ל
נתי כהן שהשית תהליכי עומק במשרד וממשיך לסייע לי.
ולהודות לכם עובדי המשרד. אני מבטיח שאהיה שותף שלכם לכל תכנית שתקדם כלכלה וחברה ישראלית טובה יותר. דלתי פתוחה לכל רעיון טוב או בקשה. אני לומד עכשיו וניסיונכם חשוב".
