קשה להאמין לאיזה בור יכולה צמרת משרד התקשורת ליפול, אבל את העובדות לא ניתן "לטאטא מתחת לשטיח". חשיפת פרשה חדשה בה סמנכ"לית בכירה במשרד, כעת בידיעת הממונים עליה ובחיפוי שלהם (של השר יועז הנדל והמנכ"לית), ביצעה מהלך של "תיאום עדויות" ו"שיבוש מהלכי משפט" בנושא של (אי) הטיפול בגמלאי משרד התקשורת ו"שוד כספם" ע"י צמרת המשרד.
עדכון בסוף הכתבה.
מאת:
אבי וייס, 18.7.20, 20:28
כשחשפתי
בשבוע שעבר את הפרשה של "העובדת המצטיינת הנצחית", הסמנכ"לית הבכירה למינהל ומשאבי אנוש במשרד התקשורת,
אביבית מסבנד (בתמונה משמאל), חשבתי, שהגעתי לקרקעית התהום של ההתנהלות של ראשי משרד התקשורת ובמיוחד בכל הקשור בגמלאי המשרד.
טעיתי.
למי שמתעניין בפרטי הסאגה הזו, כל הכתבות הקודמות בנושא עגום זה, שנוגעות רק לתקופה הקצרה של כהונת שר התקשורת
יועז הנדל, מצויות ב
נספח כאן למטה. סה"כ
8 כתבות חשיפה.
מתברר,
שלתהום הזו אין תחתית.
כאן אני חושף פרשה חמורה נוספת, הפעם בתחום, שמכונה בשמות דוגמת: "הדחת עדים", "תיאום עדויות" ו"
שיבוש מהלכי משפט".
בקדנציה הקצרה של שר התקשורת
יועז הנדל, זו
פעם שנייה, שאני נתקל בתופעות הפליליות, לכאורה, הללו. בפעם הקודמת זה היה, כשהשר
יועז הנדל רצה להקים "צוות הפקת לקחים מתיק 4000", עם העדים המצויים בתיק הזה ושטרם העידו בבית המשפט המחוזי בירושלים, כמפורט בכתבה: "
חשש להדחת עדים, תיאום עדויות ושיבוש מהלכי משפט בהחלטת שר התקשורת".
לאור מידע מהימן, שהגיע אלי ב"
מייל האדום", פניתי בדחיפות ביום
10.7.20 לשר התקשורת
יועז הנדל ולצמרת משרד התקשורת לרבות המנכ"לית
לירן אבישר בן-חורין בזו הלשון:
"הנדון: פגישת "תיאום עדויות" ו"שיבוש הליכים" אצל סמנכל"ית בכירה למינהל ומשאבי אנוש במשרד התקשורת.
שלום רב ושבוע טוב,
1. בתחילת השבוע, סמנכ"לית בכירה למינהל ומשאבי אנוש,
אביבית מסבנד, זימנה
בבהילות אליה למשרד, כנראה, בידיעת המנכ"לית והיועצת המשפטית של המשרד, את קודמתה בתפקיד,
תמי לשם, ואת רו"ח
יפעת ענבר, לשעבר חשבת המשרד, כדי לדון בחשיפות שלי בענייני הגמלאים (למשל
כאן,
כאן,
כאן,
כאן ו
כאן), חשיפות המלוות במסמכים, שעליהם חתומות, בין היתר,
תמי לשם ו
יפעת ענבר.
2. עיקר הדיון בין הנוכחות במפגש (היו עוד משתתפות), היה על
ישיבה ממוסמכת מ-2016, שמסבכת את משרד התקשורת בנושא, שנדון בו (העברת כספי הגמלאים לחברת הדואר ולעמותת גמלאי הדואר).
3. כידוע וכמפורט בחשיפות הללו, שפורסמו ב-
Telecom News והניעו את ייזום וקיום המפגש הבהול הזה, מתקיים בנושא הזה בדיוק דיון בבית משפט (בית הדין לעבודה ת"א).
בנוסף, דיווחתי, שהוגשה תלונה ליועמ"ש, בבקשה לפתוח בחקירה פלילית בנושא (מעבר לחקירה, שכבר מתנהלת בגופים אחרים, דוגמת רשות התאגידים, חקירה, שגם אודותיה דיווחתי בחשיפות).
4. כלומר: יש כאן חשש ברור וזועק לשמיים, של אולי "תיאום עדויות", בין בעלי תפקידים בכירים בעבר ובהווה במשרד התקשורת, בין בעלי תפקידים, שיכולים להיות מעומתים זה מול זה בבית המשפט ו\או בחקירות, ככל שייקראו למסור עדות או להיחקר באזהרה.
5. בנוסף, ברור מעצם המפגש והדיון, שנערך בו, שנעשה כאן ניסיון חד משמעי "לתאם גרסאות", לקראת מתן עדות בבית המשפט, או בפני כל מי שחוקר ו\או שיחקור את הנושא.
מכאן, שיש כאן מעשה ברור, לכאורה, של שיבוש הליכים והתנהלות פסולה ופלילית, לכאורה, מכל היבט, שלא נסתכל על זה.
בנוסף, לאור המפגש הבהול הזה, יש כאן חשש, שבארכיון המשרד ובמשרדי אגף בכיר למינהל ומשאבי אנוש (ובמשרדים משיקים דוגמת החשבות), נמצאים מסמכים נוספים, שצמרת המשרד מודעת לקיומם והעלולים להפריע לברור האמת בפרשה זו ויש חשש ברור, שהמסמכים הללו ייגרסו ויועלמו, ויש אף הטוענים, שהתהליך הזה, של "העלמת מסמכים" וגריסתם, כבר
החל.
6. השאלה המרכזית כרגע: האם השר ידע על המפגש הזה ומה תגובתו לעצם קיומו אצלו במשרד (אם לא ידע על כך).
7. אודה להתייחסותך הדחופה - לאור חומרת ההתנהלות, שנחשפת כאן, של בכירות בעבר ובהווה במשרד התקשורת".
תגובה טרם קיבלתי. לא שלא ניסיתי. ככל שאקבל תגובה אעדכן בהתאם.
קוראינו כבר יודעים, שתגובה לא אקבל. די ברור למה (זה גם מוסבר בהרחבה
בנספח א' כאן).
לצפצף על עוד כמה חוקים באי מענה לשאלותיי - זה כבר דבר פעוט ערך, מול הצטברות העבירות, שיש, לכאורה, בחשיפה המזעזעת, שהוצגה כאן למעלה.
החשיפה של המסמכים ובמיוחד
המסמך מ-2016 שיש בלינק בשאלה שלי, הלחיץ את כל המעורבים בקנוניה כנגד הגמלאים של המשרד. די ברור למה, למי שקורא בעיון את המסמך הזה.
למי ששואל למה העליתי בשאלותיי את נושא "העלמת \ גריסת מסמכים", התשובה פשוטה: מעבר למידע שקיבלתי, יש
עובדה מתועדת, שבאופן מפתיע, בנוסף לתהליכי השיבוש, שנעשו בלשכת מינהל ומשאבי אנוש במשרד התקשורת, בידיעת השר והמנכ"לית, תוקנו 2 מגרסות נייר במשרד התקשורת (
לא במשרד של
שמילה מימון...), כמופיע בתצלום כאן:
בנוסף לפנייה לשר התקשורת, פניתי למחרת, ב-
11.7.20, לשר האוצר
ישראל כ"ץ ולצמרת משרד האוצר (ולידיעת נש"מ), שכן רו"ח
יפעת ענבר, היא כיום בכירה במשרד האוצר, וזו לשון פנייתי:
"הנדון: פגישת "תיאום עדויות" ו"שיבוש הליכים" אצל סמנכל"ית בכירה למינהל ומשאבי אנוש במשרד התקשורת.
שבוע טוב,
1. בהמשך לשאלות ,שהופנו לצמרת משרד התקשורת, כמופיע כאן [למעלה], רו"ח
יפעת ענבר היא עובדת משרד האוצר.
2. האם שר האוצר ו\או מי ממנהליה, ידע\ו (מראש או בדיעבד), על הפגישה החשאית לצרכי "תיאום עמדות", של
יפעת ענבר במשרד התקשורת, בשבוע שעבר?
3. האם זה מתקבל על הדעת, שייעשו מעשים כאלה, לכאורה, במשרד האוצר?
4. אודה להתייחסותכם".
תגובת משרד האוצר:
"לכל הטענות המועלות בפנייה אין כל בסיס במציאות ומוטב היה אילו לא היו מועלות על הכתב. המדובר בהתנהלות רגילה של המדינה אגב טיפול בתביעות שמוגשות כנגד המדינה.
למען הסר ספק, שר האוצר אינו מעורב בדיונים מקצועיים אגב טיפול בטענות שמועלות בתביעה משפטית כנגד המדינה".
הבעיה בתגובה הזו שהיא פשוט
שקרית. מעבר לכך שהיא מאשרת את קיומה של הפגישה, למי שאולי פקפק בקיומה.
למה שקרית?
כי
אין דבר כזה "
התנהלות רגילה של המדינה אגב הטיפול בתביעות המוגשות כנגד המדינה".
הנושא הזה
מעוגן היטב בחוק, בפסיקה וב
הוראות ברורות המחייבות גם את משרד האוצר, ואביא רק את ההנחיות הכי מרכזיות הנוגעות לנושא הזה:
https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/66000.pdf
הנחיות היועמ"ש: "נוהל ייצוג המדינה בערכאות בענייני עבודה".
https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/61001.pdf
הנחיות היועמ"ש: "הגשת תביעות בשם המדינה וטיפול בתובענות המוגשות נגדה - נוהל".
https://www.justice.gov.il/Units/StateAttorney/Guidelines/016.1.pdf
הנחיות פרקליט המדינה: "הנחיה מספר 1.16 – עקרונות בכתיבת כתב הגנה מטעם המדינה".
בקצרה, מי שמכין את התגובה מטעם המדינה הם
לא העדים, אלא הפרקליט או הפרקליטה המופיע\ה מטעם המדינה בתיק \ בדיון. הוא \ היא יכול\ה להיעזר ביועץ המשפטי של המשרד הממשלתי הנוגע בדבר, במקרה שלנו משרד התקשורת ונציבות שירות המדינה (נש"מ).
שוחחתי עם פרקליטים שעסקו והתמחו בעניינים הללו ולדבריהם
אין שום מצב חוקי או בכלל, שבו העדים מכינים את התגובה של המדינה לבית המשפט.
בפרקטיקה, היועץ המשפטי של המשרד מכין לפרקליט\ה המופיע\ה בבית המשפט טיוטת תגובה, והיועץ המשפטי של המשרד מכין אותה
בעצמו (יכול בסיוע אחד מהמתמחים בלשכה המשפטית), ולכל היותר הוא קורא לעדים אחד אחד אליו למשרד בלשכה המשפטית ומתעד את המפגשים הנפרדים הללו, מחשש לטענת "תיאום עדויות" מהצד התובע.
כך שברור, שתגובת משרד האוצר לא מחוברת לשום מצב משפטי מוכר במדינת ישראל.
משתתפת נוספת במפגש במשרד התקשורת היא
תמי לשם (בת
מונה משמאל), כיום מנהלת משאבי אנוש בוועדת הבחירות המרכזית שליד הכנסת.
ממש לאחרונה מונה כבוד השופט העליון
עוזי פוגלמן לתפקיד יו"ר ועדת הבחירות המרכזית. הוועדה הזו כפופה אליו.
לכן, ביום
12.7.20 שלחתי לכבוד השופט העליון
עוזי פוגלמן (ולידיעת נש"מ)
את השאלות הבאות:
"הנדון: פגישת "תיאום עדויות" ו"שיבוש הליכים" אצל סמנכל"ית בכירה למינהל ומשאבי אנוש במשרד התקשורת.
שבוע טוב לכבוד השופט העליון,
עוזי פוגלמן, יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת.
1. בהמשך לשאלות, שהופנו לצמרת משרד התקשורת, כמופיע כאן [למעלה], הגברת
תמי לשם היא מנהלת בכירה (ביותר) בוועדת הבחירות המרכזית לכנסת.
2. בטוחני, שכבוד השופט לא ידע מאומה ממה שכתוב כאן [למעלה].
3. אולם, נשאלת השאלה, האם מנכ"לית ועדת הבחירות המרכזית ו\או מי ממנהליה, ידע\ו (מראש או בדיעבד), על הפגישה החשאית, לצרכי "תיאום עמדות", של
תמי לשם במשרד התקשורת, בשבוע שעבר?
4. האם זה מתקבל על הדעת, שייעשו מעשים כאלה, לכאורה, מצד מי מבעלי התפקידים הבכירים ואף לא בכירים, בוועדת הבחירות המרכזית?
5. אודה להתייחסותך, לאור הצורך בנקיטת צעדים נמרצים, כדי שמקרים כאלה לא יישנו, לא מצד
תמי לשם ולא מצד כל עובד או עובדת אחרת בוועדה הנכבדה ביותר הזו".
תגובה טרם קיבלתי, לא שלא ניסיתי. ככל שאקבל תגובה, אעדכן בהתאם.
לסיכום:
הפרשה החמורה הזו נמצאת רק בתחילתה.
זו
פעם ראשונה בהיסטוריה של משרד התקשורת, שעובדי משרד התקשור
ת (הגמלאים) יוצאים כקבוצה כנגד צמרת המשרד בה הם שרתו ועבדו במסירות שנים רבות.
מדובר
בתביעה יוצאת דופן, שהוגשה, ע"י עו"ד
יגאל לוי, (בתמונה משמאל בצד ימין), ועו"ד ומהנדס
חיים גרון, (בתמונה משמאל בצד שמאל),
בעצמם סמנכ"לים בכירים לשעבר במשרד התקשורת, בשם 3 גמלאים, שנבחרו כנציגות ע"י כלל הגמלאים
:זאב קידר, מירה דאיבוג ו
ישראל (
איזי) אלמוג.
זו לא פעם ראשונה בהיסטוריה של משרד התקשורת, שנעשים בו מעשים ברורים (לכאורה) של "הדחת עדים", "תיאום עדויות" ו"שיבוש הליכי משפט", מצד בכירים ביותר במשרד. זה קרה גם בתקופה החשוכה של החקירות ב"תיק בזק" וב"תיק 4000", שהיו אז כאלה מהלכים פסולים ופליליים, לכאורה.
כעת אנו בסיבוב שני של מהלכים פסולים כאלה, תחת השר
יועז הנדל.
האם שר התקשורת, יועז הנדל, יסתכל במראה וישאל את עצמו: "איך זה, שמכל משרדי הממשלה בישראל ומכל הגופים הציבוריים והעסקיים הקיימים בישראל (וגם בעולם), דווקא אני נטשתי את גמלאי המשרד עליו אני ממונה?"
לא פלא, שאני מפנה את הקוראים שוב לכתבה הנוקבת והחשובה ביותר, במיוחד אחרי החשיפה המזעזעת המצויה למעלה:
"
מה יגרום לך להצטרף לקריאה לפטר ובדחיפות את שר התקשורת יועז הנדל?".
נספח
8 החשיפות של
שערוריית הגמלאים, חשיפות הנוגעות
רק לתקופה של כהונת השר
יועז הנדל כשר התקשורת:
.jpg?id=32174763)
