הפתרון ל"מתווה הסיבים" נמצא ביישוב אורנית בהובלת ראש המועצה: ניר ברטל!

דף הבית >> חדשות >> חדשות השוק הקווי >> הפתרון ל"מתווה הסיבים" נמצא ביישוב אורנית בהובלת ראש המועצה: ניר ברטל!
ביישוב אורנית (כ-10 אלף תושבים, כ-2,400 בתים, עסקים ומוסדות עירוניים וציבוריים) יזם ראש המועצה, ניר ברטל, מכרז המתנהל בימים אלה, לבחירת ספק שירותי תקשורת לפריסת סיבים לבתים, לעסקים ולמוסדות ציבור ביישוב. זה "המודל הבריטי", שהחל בבריטניה והועתק למדינות רבות, אך משום מה בישראל משרד התקשורת סירב ליישמו, כי זה סותר את האינטרסים של "הקליקה". שר התקשורת הבא יידרש לבטל את "מתווה הסיבים", שעבר בכנסת ושלא מוביל לשום מקום, ולהחליפו בשיטה רגולטורית אחרת. מומלץ ללמוד מגישת היישוב אורנית, אם כי במכרז יש כמה פגמים.
עדכונים בסוף הכתבה.
מאת: אבי וייס, 30.12.20, 17:56ניר ברטל, תמונה עצמית מאתר אורנית

היישוב אורנית, שנמצא במורדות המערביים של הרי השומרון, הוא המוביל והראשון בישראל ש"לקח את גורל פריסת הסיבים לבתים" ממש לידיו.

ראש המועצה, ניר ברטל, (בתמונה משמאל, תמונה עצמית מאתר אורנית מתוך "דבר ראש המועצה לתושבים"), פרסם מכרז (הנמצא במלואו כאן), שנמצא כעת בשלבי מימוש ראשוני (כרגע המכרז בשלב המיון של המתמודדים), לבחירת זוכה, שיפרוס סיבים לבתים באורנית בחודשים הבאים, והפריסה הזו תסתיים כבר במחצית 2021.

זאת, מבלי להמתין לכל ההליכים של משרד התקשורת ב"מתווה הסיבים" השגוי והנגוע בפלילים (לכאורה, חזקת החפות חלה על כולם), שאושר בכנסת, תהליכים, שיכולים לקחת (במקרה הטוב) עשור, ומבלי להמתין לסיום ההליכים השגויים לחלוטין בנושא הרישיון החדש לפריסת סיבים בפריפריה.

ראש המועצה, ניר ברטל, פנה לפני כמה חודשים לכל החברות הפורסות סיבים בישראל (דוגמה אחת לפניה כזו יש כאן, מכתב, ששלח למנכ"ל IBC), אך מהר מאוד הוא הבין, שככה אי אפשר להזיז את הנושא. איש לא היה מוכן להיענות לפנייתו. 

לכן, יצא במכרז פומבי לכל ספק, שיש לו כל סוג של רישיון מתאים. ככה הוא החל להניע את התהליך. 

השיטה הזו איננה חדשה, אבל היא מאוד מצליחה וההצלחה המתועדת הברורה שלה הייתה לראשונה בבריטניה, כבר מהמחצית השניה של העשור הקודם, ביוזמה של OFCOM, הרגולטור הבריטי לתקשורת.

אני אהבתי את הגישה הזו, והמלצתי לא אחת (למשל כאן וכאן) לראשי משרד התקשורת ללמוד את "המודל הבריטי", ששם כל רשות מקומית בוחרת (באמצעות פורטל בחירה מקצועי, שהרגולטור לתקשורת OFCOM הכין עבור כל הרשויות המקומיות), מי הספק, שיפרוס סיבים בכל שכונה ובכל יישוב ובכל עיר. רק הוא (הזוכה במכרז המקומי) יקבל הקלות ורישיונות לסלילה ופריסה, יוכל להשתמש בתשתיות העירוניות ויקבל סיוע לכל הדרך, מהרשות המקומית.

כך, מבטיחים גם תחרות וגם שרידות כלכלית של כל המתחרים. כי הגעה לבית מסוים, מייד יוצרת מונופול באותו בית, אם לא שולטים בתהליך הזה באופן מאוד מבוקר.

אם כמה חברות פורסות סיבים ביישוב, סיכוי סביר, שכולן תפשוטנה את הרגל, בהיעדר מספיק לקוחות ועלויות כפולות ומשולשות מיותרות של פריסה כפולה ומשולשת (מה שקורה בפועל כיום בישראל, מצב שלא קיים בשום מקום בעולם).

השיטה החדשה, שנולדה באורנית, פותרת גם את בעיית "זכות מעבר" וגם את "זכות גישה" לספקי תשתיות סיבים, זכות, שלא מוקנית כיום במתווה לרישיון לספקי סיבים קטנים בפריפריה, מה שיכול להקשות ולייקר עבורם את הפריסה (כי הם יצטרכו לנהל מו"מ מול כל בעל קרקע ודרך, לשלם לבעלי הקרקע והדרך על הרשות לחפור ולהעביר סיבים בשטח שבבעלותם).

כך, ניתן יהיה לפרוס סיבים בתשתיות עירוניות וציבוריות, ואף פרטיות בהחלטות של הרשות, ללא כל עלות לפורס מצד הרשות המקומית, ללא כל צורך בהיתרים מיותרים וללא כל צורך במו"מ מול בעלי הקרקע, התשתיות הציבוריות והדרכים, בתחומי היישוב. 

שרי התקשורת והאוצר קיבלו, מזה שנים, הצעות מה כן צריך לעשות בתחום פריסת הסיבים, לא רק ממני. יש לזה מודלים טובים בכל העולם המערבי. אבל הם התעלמו מכך וזרקו את הכל לפח. הם קיבלו רק מה ש"הקליקה הכינה", שאת הרגולציה שלה אין בשום מקום בעולם ולכן היא עתידה להיכשל.

בבריטניה, כמו כמעט בכל ארצות העולם, הרגולציה מזמן זנחה את המודלים הישנים של "שוק סיטונאי", דוגמת מה שיש בישראל (כמפורט כאן וכאן).

אולם, בישראל משרד התקשורת מתעקש להמשיך בשיטה הזו, בגלל שאלה הצרכים הכלכליים של קבוצת סלקום\IBC


אני (ולא רק אני) הצעתי להעתיק, בהתאמות המתאימות לנעשה בישראל, את החלטות ומודל הביצוע של פריסת פס רחב לפריפריה של הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ (שהמשיך בתכנית של קודמו בתפקיד ברק אובמה, בנושא הספציפי הזה. זה לא עניין, שיש בו חילוקי דיעות מפלגתיים משמעותיים בארה"ב), כמפורט כאן. "המודל האמריקאי" הוא שכלול של המודל הבריטי, שקדם לו ועדיין מופעל בבריטניה בהצלחה רבה בכל רחבי המדינה (לכן, אפשר ומומלץ לשקול לאמץ את המודל הבריטי בשינויים המתאימים). 

אולם, לעמדתי ולעמדת מומחים נוספים המבינים בנושא, לא הייתה כל חשיבות בעיני שרי התקשורת והאוצר. כי בפני הממשלה והכנסת עמדה רק תכנית אחת, זו של השר המפוטר יועז הנדל, תכנית, שאימץ (לא ברור למה) שר האוצר ישראל כ"ץ במלואה.

שום ועדה ציבורית או איזה ועדה מקצועית לא עסקה בנושא הזה בשום שלב והשימועים החפוזים, שנערכו בנושא, היו יותר בגדר בדיחה. ראשי "הקליקה" הקשיבו רק לעמדות חבריהם מקבוצת סלקום\IBC וצבא הלוביסטים, היועצים והדוחפים מטעמה את התכנית הזו, שנועדה למחוק את "חרפת התכנית של 'עד המדינה' שלמה פילבר עם בזק והוט מ-2016" ולקדם את קבוצת סלקום\IBC על הגב של בזק ואגב כך לסלק את הוט מהתחרות בשוק הקווי. 

כתבתי לא אחת, ש"מתווה הסיבים", שעבר בכנסת, הוא טעות. מדובר במתווה, שנולד מתוך מניעים מושחתים הראוים לחקירה ובכל מקרה, תוך כשנתיים יהיה צורך לתקן את הטעות הרגולטורית הזו. לא צריך את המתווה הזה לפריסת סיבים וממילא סיבים נפרסים (ולא מהבוקר, מזה שנים) בכל רחבי הארץ. הבעיות בתחום זה נעוצות בכלל בנושאים אחרים, שלא טופלו בשום היבט, במתווה "חוק הסיבים" החדש הזה. הבעיות העיקריות שלא טופלו: אי התחשבות בצרכים המקומיים ואי מניעת כפילויות בפריסה, באותו תא שטח בכל יישוב.

ארז רביב מ-Davar1 פרסם כאן מאמר נוקב (כותרת בלבד): "משרד של שריר אחד. כך נראה משרד ממשלתי שאיבד כל יכולת ביצועית ונשאר רק עם הרגולציה. משרד התקשורת לא מתקצב תשתיות, אין לו מדען ראשי שיבחן טכנולוגיות ולא מחלקת מחקר שתבדוק מה קורה בשטח. כבר שנים שמשרד התקשורת עוסק רק ברגולציה וכשפורץ המשבר אין לו שום יכולת להגיב." מאמר מומלץ לקריאה, כדי לקבל רקע מקיף, לכישלון הרגולטורי המחריד הזה של ראשי משרד התקשורת ב"מתווה הסיבים" הקיים. 

האם יש חסרונות לתכנית פריסת הסיבים, שרצה כעת ביישוב אורנית?
בהחלט.
מדובר ביוזמה פרטית, שלא קיבלה אישור של משרד התקשורת (נעסוק בזה כאן בהמשך). את המכרז הכינו יועצי תקשורת מובילים, אבל יש בו פגמים, בגלל שלא הוכן ע"י הרגולטור לתקשורת (משרד התקשורת), אחרי שימוע ציבורי, כמו שנעשה בבריטניה (ואחר כך במדינות רבות בעולם, לרבות בארה"ב).

הצורך לקבוע קריטריונים אחידים לכל המדינה הוא חיוני בתחום כזה מקצועי ומורכב, שעולה מיליארדים רבים בעלויות הפריסה לכל הבתים, העסקים ומוסדות הציבור, בכל יישוב ברחבי ישראל. 

הפגמים הבולטים במכרז הזה:
א. המכרז מתרכז בפריסת סיבים לבתים, בעוד שמכרז נכון אמור לתת מענה לפריסה משולבת: סיבים, סלולר, גלים מילימטריים ופתרונות טכנולוגיים אחרים, שיתאימו לצרכים הספציפיים של כל לקוח קצה. כלומר: יכול להיות יותר מזוכה אחד במכרז, לפי הטכנולוגיות המתאימות ליישוב, עסקיו ושכונותיו. ככה זה בעולם. במכרז הזה הכיוון הזה חסר. 

ב. המכרז יצא עוד לפני שנגמר הטיפול במתווה הרישיונות לספקי סיבים קטנים לפריפריה (כמפורט כאן). טרם ניתן אפילו רישיון אחד בתחום זה (הגשו 17 בקשות לרישיונות החדשים. זה ממש הרבה). זה מכשול בפני המתמודדים במכרז באורנית, שנדרשים להציג רישיון בר תוקף. 

ג. המכרז מוכן לקבל רישיון נס"ר בתור רישיון המאפשר התמודדות במכרז ופריסת סיבים ברחבי אורנית. בספק רב אם הגדרה כזו תקפה מבחינה משפטית, לאור המגבלות החמורות שיש ברישיון נס"ר (כאן) ובמסמך מדיניות הנס"ר (כאן), רישיון המתאים למתחמים סגורים וקטנים, לא לעיר \ רשות מקומית. זה פתח לעררים משפטיים מצד מתחרים, אם יזכה במכרז ספק תקשורת שיש לו רק רישיון נס"ר. 

ד. המכרז מבטיח לזוכה שימוש בתשתיות המועצה וסיוע בכל תחום אפשרי, למשך 5 שנים. זה לא מעוגן בהחלטות משרד התקשורת. זה פתח לעררים משפטיים מצד מתחרים, שלא יזכו במכרז. 

המצב הנוכחי של רגולציית התקשורת הוא הפוך לגישה של אורנית. במתווה לספקי סיבים קטנים בפריפריה, משרד התקשורת לא נותן למבקשי הרשיון לפריסת סיבים (הרישיון החדש) גישה לתשתית פסיבית של בזק (או של כל ספק תשתיות סיבים אחר שיש ברחבי הארץ, דוגמת: IBC, הוט, סלקום ופרטנר). רק מי שיש לו רישיון מפ'א כללי (רק ל-4 הגדולים יש רישיון מפ"א כללי) - יכול לקבל גישה כזו.

בשלב זה "תיק שירות שימוש הדדי בתשתיות פסיביות" רלבנטי לבעלי רישיון כללי אחוד מלא, ולא לבעלי רישיון מיוחד (זה הרישיון החדש לפריסת סיבים).

ההוראה הזו אינה גלויה וטרם הצלחנו להשיג את ההוראה הכתובה הזו, כי היא כרגע מוסתרת היטב (כמו הסתרת הרבה מסמכים והחלטות בתקופה האחרונה, במשרד התקשורת). אולם, סביר להניח, שנשיג זאת בקרוב, אלא אם משרד התקשורת יסוג בו מהמגבלה החמורה הזו, שהטיל על מבקשי הרישיונות החדשים לפריסת סיבים לבתים בפריפריה. 

ה. "מתווה הסיבים", שעבר בחוק וגם הרישיון החדש לסיבים בפריפריה, אוסר שימוש בתשתיות העירוניות. לא ברור איך יפתרו את הנושא הזה, אלא בהחלטה של משרד התקשורת בביטול האיסור המוזר והמיותר הזה, שנולד אך ורק לצרכים של "הקליקה". 

ו. המכרז הזה מתעלם מכך, שסלקום ופרטנר פורסות סיבים לבתים ללא כל רישיון מתאים, מונעות "בחירה חופשית" בספק אינטרנט ומונעות "בחירה חופשית" בציוד הקצה. בשלב זה, לראש המועצה באורנית אין שום דרך אלא לעשות בדיוק מה שעושה צמרת משרד התקשורת: להתעלם מהעבירות. מצב כאוטי, מאוד חמור מבחינה ציבורית, אבל זה כרגע המצב. 

ז. נקבע במכרז מחיר מכסימלי של 110 ש"ח ללקוח. לא רק שאין בסמכות המועצה לקבוע מחיר כזה כמקסימלי (כי זה יחייב כל מתמודד לתת אותו מחיר בכל הארץ, על פי הרגולציה הקיימת בתחום פריסת הסיבים), אין כרגע שום רגולציה שהמועצה יכולה להשען עליה בנושא זה, של קביעת מחיר מכסימלי. לכן, על המועצה היה להביא במכרז זה הפניות למה שמשרד התקשורת כבר החליט, לגבי המחירים ב"שוק הסיטונאי" ומחוצה לו, בתחום פריסת הסיבים, זה הכל. 

לאור סימני השאלה והתהיות, שפרטתי לעיל, שלחתי ביום 27.12.20 את השאלות הדחופות הבאות לצמרת משרד התקשורת ולידיעת ראשי היישוב אורנית:
"שאלה בעניין מכרז היישוב אורנית לפריסת סיבים לבתים.
שלום רב,
1. ראש המועצה המקומית אורנית, ניר ברטל, הוציא מכרז לפריסת סיבים ברחבי המועצה!

2. האם זה מהלך חוקי? הרי המשרד לא הסכים לתת לרשויות המקומיות דריסת רגל בפריסת הסיבים לבתים?

3. כיצד זה מתיישב עם ההודעה שלכם למבקשי רישיונות לפריסת סיבים, שלא ניתן להשתמש בתשתיות העירוניות (בעוד שבמכרז זה מובטח לזוכה, שימוש מאוד נרחב בתשתית העירוניות למינן)? 

4. ממתין לתגובתכם המהירה." 

תגובה טרם קיבלתי. ככל שאקבל תגובה אעדכן בהתאם.

תקוותי, ששר התקשורת הבא יניע תהליכים לבטל את החוק החדש של "מתווה הסיבים" המושחת והגרוע ויקבע מתווה חדש, שמבוסס על "המודל הבריטי", שמיושם בחלקו הגדול במכרז, שרץ כעת ביישוב אורנית. זאת, ביוזמה חיובית ביותר של ראש מועצת אורנית, יוזמה שניתן ללמוד ממנה ולשכלל אותה לכל יישובי מדינת ישראל.

זו השיטה הנכונה לדעת כל מומחה תקשורת שאני מכיר (עם התיקונים הנדרשים במתווה הסיבים של אורנית, שציינתי לעיל, תיקונים, שניתן להגיע אליהם לאחר שימוע ציבורי), לכל מדינת ישראל.

זו השיטה בה ניתן לפרוס פס רחב מאוד לבתים (בסיבים, סלולר, אלחוט רחב פס ועוד), תוך שנה עד שנתיים, ולא תוך 10 שנים ויותר, מה שיש ב"מתווה הסיבים" הדפוק והפגום, של השר המפוטר יועז הנדל. 

 
FIBERS FREE
עדכון 3.1.20: פורסם כאן ב-YNET ע"י מירב קריסטל וטל שחף, כתבים ללא כל ידע, השכלה וניסון בעולמות התקשורת בכלל והתקשורת הקווית בפרט (כותרת בלבד): "עשור אבוד: מתי האינטרנט בישראל יפסיק לזחול?
אחרי שנים של קיפאון, השנה אירעו התפתחויות כבירות בתחום האינטרנט בישראל, בדמות אישור מתווה הסיבים האופטיים באינטרנט הנייח והשקת רשת 5G בסלולר. אבל למה זה קורה כל כך מאוחר ומדוע מהירות הגלישה עדיין איטית ומשבשת לנו את הצפייה בזום ובנטפליקס? "יש מדינות שמגדירות את החיבור לאינטרנט כזכות אדם בסיסית"."

עדכון 14.1.21: פורסם כאן ע"י יהודה קונפורטס ב"אנשים ומחשבים" (כותרת בלבד): "ניסוי ראשון מסוגו בישראל: הקמת רשת תקשורת ייעודית לערים חכמות.
את הניסוי מוביל מרכז השלטון המקומי, שיצא בקול קורא לחברות להקמת רשת המבוססת על פרוטוקול התקשורת LORA ● אם הניסוי יוכתר בהצלחה, ואם משרד התקשורת ישחרר את התדרים, הוא יהפוך לקבוע."

עדכון 26.1.21: פורסם כאן ב"ערוץ 7" (בהתייחס ליישוב נריה, יישוב של 380 בתי אב): "מהפכת האינטרנט המהיר הגיעה ליישוב נריה.
ליאל צור, חבר המזכירות שמוביל את הפרויקט: אינטרנט מהיר ויציב הוא מצרך בסיסי לתושבים ולעסקים הרבים שפועלים מתוך נריה.
סיבים אופטיים נפרסים בימים אלו ביישוב נריה בבנימין, ויאפשרו אינטרנט מהיר עד פי עשרה מהמהירויות הקיימות כיום, מה שמאפשר גלישה באיכות גבוהה, עבודה ולמידה מרחוק ונתינת שירותים עסקיים.
בחודשים האחרונים תכננה מזכירות נריה את המודל העסקי והרגולטורי שמאפשר את פריסת הסיבים תוך שימת דגש על פתרון שיתאים הן לאופי הדתי של היישוב והן לצרכי העסקים המקומיים.
חברת Net.Commu שפורסת את הסיבים האופטיים מציעה לתושבים שני מסלולי מהירות: 200 מגה ו-1,000 מגה, על פי בחירתם.
"בשורה גדולה לתושבי נריה ולתושבי יו"ש בכלל", אמר ליאל צור, חבר המזכירות שמוביל את הפרויקט. "אינטרנט מהיר ויציב, בפרט בתקופת הקורונה של שנת 2021, הוא מצרך בסיסי לתושבים ולעסקים הרבים שפועלים מתוך היישוב.
''אנחנו שמחים שהצלחנו למצוא פתרון שייתן שירות ברמה גבוהה ובמחיר זהה לעלויות האינטרנט והטלפון שקיימות כיום ביישוב", הוסיף צור בשיחה עם ערוץ 7.
נזכיר כי על פי החלטת משרד התקשורת מחודש אוקטובר צומצמו החסמים העומדים בפני חברות קטנות שברצונן לספק שירות של פס רחב לגלישה, באופן שיפתח תחום חדש לחלוטין לתחרות בשוק התקשורת – פרישה "מקומית" של טכנולוגיה מתקדמת ויאיץ באופן משמעותי את פרישת התשתיות המתקדמות ביישובים קטנים, באזורי פריפריה, אזורים כפריים ואזורים המאופיינים בבנייה נמוכה אשר לא התחברו לתשתית אינטרנט אולטרה מהיר עד כה.
המדיניות החדשה מאפשרת תשתית פס רחב גם באמצעות רישיון מיוחד, ולא רק באמצעות רישיון כללי כפי שהיה נהוג בעבר. במסגרת הרישיון המיוחד ינתנו השירותים לעד 8,000 משקי בית ו-800 מנויים עסקיים."

עדכון 17.2.21: פורסם כאן בגלובס ע"י גד פרץ (כותרת בלבד): "פרטנר זכתה במכרז ותפרוס סיבים אופטיים ביישוב אורנית.
תופעת הרשויות הקטנות המקימות תשתיות עצמאיות הולכת ומתרחבת • מועצת אורנית בחרה בפרטנר פייבר לפרישה של סיבים אופטיים לבתי התושבים ולמוסדות המועצה במסגרת 'קול קורא' לחברות הסיבים."



 
 
Bookmark and Share