לצורך תיקון התנהלות צמרת משטרת ישראל כדי שתחזור להיות משטרה של הציבור ולא של "הקליקה הפרוגרסיבית", שתופרת תיקים מסיבות פוליטיות, וכדי שלא יחזור, למשל, "המקרה של הדס קליין", יש צורך בצי טרקטורים מסוג D9. כתבה מס' 2 בסדרה החושפת את "קליקת עמ"מ 5", שתפרה את תיקי האלפים. מהם שלל התיקונים, שראוי לבצע לחיסול הכאוס במשטרת ישראל (וגם בפרקליטות)?
מאת:
אבי וייס, 10.11.22, 07:00
בכתבה מס' 1 בסדרה -
כאן, חשפתי ובהרחבה עם עשרות מסמכים, את תופעת "
קליקת עמ"מ 5" שהיא (ביחד עם המושג המכובס "מניעה מצבית") אחראית לתהום אליו נפלה צמרת משטרת ישראל בעשור הקודם,
מצב הנמשך עד רגע זה, במקביל להתגבשות "
הקליקה" בצמרת היועמ"ש והפרקליטות.
היוצרים, הממציאים והמחוללים ברמה העליונה במ"י (משטרת ישראל) של 2 התופעות הללו: "
קליקת עמ"מ 5" ו"
מניעה מצבית", הם רנ"ץ (בדימוס)
רוני אלשיך (בתמונה למעלה מוויקיפדיה) וניצב (בדימוס)
מני יצחקי.
יודגש, שלא ניתן להבין כתבה שנייה זו, בלי קריאה של
הכתבה הראשונה בסדרה.
יודגש שמשטרת ישראל, צמרת המשרד לבט"פ, היועמ"ש וצמרת הפרקליטות,
קיבלו את הכתבות טרם פרסומן למתן תגובה, אולם, כצפוי וכפי שציינו בכתבה הראשונה, שום תגובה לא התקבלה. ככל שתתקבל תגובה, נעדכן בהתאם.
כדי להמחיש עד כמה המצב
חמור, גם כיום, אציג כאן רק דוגמה אחת (ולא מתוך האוסף האדיר של פאשלות משטרתיות מהשנה החולפת, החל ממבצע "
שומר חומות" וכלה ב"
אסון מירון". אני מתעלם כאן כרגע
מהסכם השכר ההזוי, שהוביל וחתם עליו המפכ"ל הנוכחי
רנ"צ קובי שבתאי, בתמיכת השר המעופף ו
המנותק -
עמר בר-לב, מה שהוביל לדמורליזציה נרחבת בקרב שוטרי מ"י).
הדוגמה הזו, שאני מביא כאן, נוגעת לנושא טרי ביותר ואקטואלי: מהימנותה של עדת התביעה
הדס קליין (בתמונה משמאל, צילום אלי ציפורי).
ב-2 חקירות מאוד ממושכות, שערכו חוקרי יאח"ה (היחידה הארצית לחקירות הונאה, היחידה בלהב 433, שחקרה את "תיק 1000"), כשבראש צוות החוקרים של
הדס קליין עמדו רפ"ק
דני יופה וסנ"ץ
מומי משולם, הם בעצמם חשפו בחקירות, שהחוקרים הכפופים אליהם ערכו בדיקות והם עצמם בדקו וגילו, ששום מילה ממה ש
הדס קליין מסרה לחוקרים במה שמכונה "
פרשת תכשיטי שרה נתניהו" -
אינו נכון.
תמלול מלא של 2 החקירות האחרונות של
הדס קליין, שנערכו בסוף 2021 (אוקטובר - נובמבר 2021)
נמצא כאן.
איך מתרחש מצב, בו ברור לחוקרי המשטרה, ש
הדס קליין מחרטטת, בכל מה שמסרה בעדויותיה, ואיש מהחוקרים ומכל המפקדים מעליהם, לא מוציא מסמך, שבו כתוב שחור על גבי לבן,
שאין לסמוך על דבריה ועדותה של
הדס קליין ולכן דינו של "תיק 1000 החדש" (בדומה ל"תיק 1000 הישן") הוא
סגירה,
ולא הגשת כתב אישום וקיום הליך משפט,
ללא ראיות?
איך לא נמצא צדיק אחד מכל אלפי השוטרים והקצינים, במערך החקירות והפיקוד של מ"י, שלא קם ואמר בגלוי: "המלך הוא עירום"
ואין "תיק 1000"?
רק להזכיר, שהיה "צדיק אחד בסדום", ב"תיק 4000", שהתקשר בזמן אמת למח"ש, לדווח על עבירות פליליות, שמבוצעות בחקירתו של
ניר חפץ, אבל תלונתו
לא טופלה (למה? הסברים ב
חומרים של עו"ד
משה סעדה). הצדיק הזה מלהב 433 - עדיין אנונימי.
.jpg?id=32985449)
המשטרה הצטיינה במשך שנים בטיוח פרשיות חקירתיות ומודיעיניות כושלות, גם כשבתי המשפט מתחו ביקורת קטלנית על המשטרה ועל הפרקליטות המלווה. דוגמה בולטת היא
הפרשה בה היה מעורב
אפרים ברכה (ז"ל) בתיק שלא פורסם (הדף הראשון של פסק הדין החמור ביותר יש
כאן). גם מה שפורסם, בסופו של דבר, בערעורים שהתקיימו סביב פרשיות אלו בבית המשפט העליון -
כאן, היו אמורים להביא לסיום הקריירה של לא מעט קציני משטרה בכירים ופרקליטים בכירים בפרקליטות. במציאות קרה בדיוק ההפך: הם
התקדמו. תרבות השקר ותרבות הטיוח וקבירת פשלות -
ניצחו.
להזכיר: 2 החקירות האחרונות הללו של
הדס קליין נוהלו כשהמפכ"ל הוא רנ"צ
יעקב (קובי) שבתאי (בתמונה משמאל מוויקיפדיה),
לא רנ"צ (בדימוס)
רוני אלשיך. ראש אח"מ הוא ניצב
יגאל בן-שלום,
לא ניצב (בדימוס)
מני יצחקי, או מחליפו - ניצב (בדימוס)
גדי סיסו, 2 החברים הכי בכירים ב"קליקת עמ"מ 5". מפקד להב 433 הוא ניצב
מוטי לוי, לא ניצב (בדימוס)
רוני ריטמן. ראש יאח"ה (היחידה החוקרת את "תיק 1000" בלהב 433) הוא תנ"צ
אלי מקמל, לא קודמיו בתפקיד זה, בתקופת החקירות בעשור הקודם: תנ"צ
ערן קמין ("
המפעיל הראשי" של "המבוע" של תיק 1000 -
בן כספית), תנ"צ
כורש ברנור, ותנ"צ
יואב תלם.
כלומר: למרות שכל המפקדים הבכירים במ"י התחלפו,
תרבות השקר, הטיוח, תפירת תיקים והתרבות הפרוגרסיבית של "אני ואפסי עוד", ממשיכים להתקיים במ"י עד רגע זה, למרות שכל בעלי התפקידים החשובים הללו - התחלפו.
עורכי הדין של משפחת
אלוביץ' בבקשותיהם (בתצורת "טענה מקדמית") לביטול "תיק 4000" בטענת "הגנה מן הצדק" (הבקשה המרכזית שלהם
כאן, בקשה משלימה טרייה -
כאן), טענו, ש"תפירת התיקים" היא תוצאה של כמה סטיות חמורות בהתנהלות מ"י והפרקליטות, והפרקליטים כינו את הסטיות הללו בבקשתם "להגנה מן הצדק" בשמות: "ראיית מנהרה והטיית האישוש", "להיטות יתר", ו"הטיה מוסדית", מה שהוביל ל"שיבושי הליכי חקירה ומשפט".
אני סבור, שזה
ממעיט מחומרת הבעיה.
הבעיה היא, שמדובר
בהתנהלות של משטרה עבריינית ותופרת תיקים מטעמים פוליטיים, כדי למנוע/להוריד את הימין מהשלטון. זו האמת וכל האמת החמורה ביותר, שאני מכסה במאות חשיפות ואלפי מסמכים, מזה למעלה מ- 6 שנים. לא ראיתי עד היום שום מסמך סותר לחשיפותיי.
איך פותרים את הבעיה החמורה הזו?
יודגש, שאין פתרון של "זבנג וגמרנו".
מדובר
בתהליך כואב, שיכול להתמשך על פני כ-3 עד 4 שנים.
אציג כאן רק כמה נקודות חשובות ובקצרה, לא לפי סדר חשיבות מסוים, כי הכל חשוב, נקודות הדורשות עוד עבודת מטה רוחבית, ניתוח ותכנון מדוקדקים, כולל תיקוני חקיקה מתאימים.
א. קיצוץ מידי של 2,000 תקני קצונה מיותרים והעברת ההתקנים הללו (והרכבים הצמודים לאותם תקנים) ליחידות השטח.
רק לשם השוואה, במשטרת ניו-יורק, שמטפלת באוכלוסייה בסדר גודל של מדינת ישראל, עם בעיות ממש לא פשוטות, יש כ-34 אלף שוטרים ועוד כ-17 אלף אזרחים עובדי משטרה. במשטרת ניו-יורק יש רק 2,300 קצינים, מהם כ-1,700 בדרגה הנמוכה של סגן - מפקח (לוטננט).
כל נתוני כ"א של משטרת ניו-יורק נמצאים ב
גרפים כאן. הטבלאות והגרפים כאן מתעדכנים כל הזמן.
במדינות אחרות בעולם המערבי - יש פחות קצינים למשטרות בעלות סדר גודל דומה, פחות ממה שיש במשטרת ניו-יורק, שהובאה כאן רק לצורך ההשוואה.
במשטרת ישראל (כולל מג"ב) יש כ-32 אלף איש עם
מעל ל-5 אלף קצינים. כלומר: 2,000 קצינים לפחות -
מיותרים.
בנוסף, אם נסתכל על הדו"ח הטרי מדצמבר 2022 על
המשטרות בבריטניה -
כאן, נראה שכ-90% בממוצע מכוח האדם של המשטרות ברחבי בריטניה
עומד בקשר ישיר עם הציבור ונותן שירות ישירות לציבור (עמודים 15-16 בדו"ח).
אין דבר כזה במשטרת ישראל. פשוט אין. המשטרה בישראל התנתקה מהציבור ונכנסה למשרדים,
מזמן.
בבדיקה מחקרית שנעשתה מזמן ע"י מרכז המידע והמחקר של הכנסת, נמצא שמ"י לא סובלת ממחסור בכוח אדם, בהשוואה למדינות מערביות בעולם -
כאן.
לכן, לפני ששר הבט"פ מגיע לממשלה עם דרישה לתוספת אלפי תקני שוטרים, קודם צריך לשנות את
המבנה המעוות של משטרת ישראל ולבצע התייעלות אמיתית שמשמעותה: שוטרים למתן שירות בשטח.
אין משילות בלי נוכחות פיזית של שוטרים בשטח.
לכן, במטה הארצי של המשטרה צריך להשאיר רק ניצב אחד (סמפכ"ל - סגן מפקח כללי) ויהיו מלבדו רק עוד 8 ניצבים: 7 מפקדי מחוזות + מפקד משמר הגבול. זהו. בשלב שני המספר חייב להצטמצם ל- 4-5 ניצבים בלבד. כך זה אמור להתרחש גם בדרגות הקצונה מתחת לניצב. קיצוץ דרסטי.
אחד הגופים הכי מיותרים במ"י זו יחידת הדוברות, שהפעילות היחידה שלה זה הפצת שקרים לציבור, וגם לפעמים
סתם להדליף שקרים. המפקדים או אחד מעוזריהם הם הדוברים המוסמכים לדברר, כמו ברוב המשטרות בעולם. זה הכל. ניתן להשאיר גרעין קטן (אפשרי ביחידת פניות הציבור) שיעסוק בהפצת מידע שגרתי (פשיעה, תאונות דרכים ושאר ההודעות של המשטרה), לציבור העיתונאים ולציבור הכללי. 2-3 איש, זה הכל.
יצוין שאת ההצעה הזו (של הפיכת "פירמידת הדרגות במ"י וקיצוץ דרסטי של תקני הקצונה המיותרים) הציע
אבי וייס כבר לפני שנים, גם ל
בנימין נתניהו, וכמובן לשרים ולמפכ"לים, שלא טרחו אפילו לענות לאתגר ולהצעות הללו -
כאן.
משטרת ישראל נסחפה חזק, לאורך השנים, אחרי תהליכים שהתרחשו בצה"ל (של
ניפוח מפקדות וניפוח תקני קצונה בצורה מופרזת), תופעה שנותחה בצורה נוקבת ביותר בספרו של אל"מ ד"ר
עמנואל ולד (ז"ל) בשם "
קללת הכלים השבורים".
יאיר ציפורי ("המשטרה זה לא שב"כ"), פרסם מאמר שניתח בתחילת 2015 בחדות את המשמעויות של מה שהתרחש בצה"ל, תהליכים שהתרחשו גם במ"י -
כאן.
התהפכות פירמידת הקצונה התרחשה קודם בצה"ל וזלגה במהירות למשטרת ישראל (ולגופים הנלווים דוגמת שב"ס וכב"א). התהליכים ההרסניים הללו ממשיכים -
עד היום. אין יכולת לתקן את תפקוד משטרת ישראל, בלי לטפל בשורש הבעיה:
היפוך פירמידת הדרגות וחזרה למבנה של משטרה שירותית, הפועלת לטובת האינטרסים של הציבור, כמו בכל העולם הנאור,
משטרה המבוססת על שוטרים בשטח ולא על קצינים במפקדות ענק.
ב. החזרת מעמד ה"סמל" שנעלם, ביטול הסכם השכר החדש של מ"י ויצירת הסכם שכר חדש, שנותן מעמד חדש ומתוגמל לסמלים.
בכל משטרה בעולם המערבי,
הסמלים (ולא הקצינים), הם שדרת הפיקוד המקצועית המובילה מול הציבור, בשטח. יש לטפח את המעמד הזה הן בהכשרות, הן בסימולים של אותות על המדים והם בשכר ותנאים.
יש מדינות רבות בהם הסמלים מחזיקים ברכב צמוד, כדי לתת שירות מידי לציבור, באזור בו הם אחראים, בכל עת. הם השדרה המקצועית המובילה של כל משטרה מערבית בעולם.
לא הקצינים הספונים במשרדיהם.
הדרישה שראשי מ"י ומשרד הבט"פ לשפר את שכר הרפ"קים (רבי פקדים) היא אחד מהסימפטומים של המחלה הממארת של מ"י. יש במ"י כ-2,400 רפ"קים (מול כ-780 סנ"צים), כך שסיכויי קידומם לא גבוהים. קצין בדרגה כזו (רפ"ק) מחפש קידום, זה מה שמעסיק את רוב מחשבותיו ורצונותיו, אח"כ הוא מחפש לקדם את שכרו, אח"כ מחפש כוח פנים ארגוני, אח"כ תנאים נלווים ואולי בסוף הוא חושב על השירות לציבור. 95% מהרפ"קים הללו לא ראו, לא רואים ולא יראו אזרח, כדי לתת לו שירות פנים אל פנים. לכן, הפתרון הנכון הוא להמיר את רוב התקנים הללו לתקני סמלים עם משכורת סנ"צ, סמלים שנמצאים בשטח
ונותנים שירות ישירות לציבור.
ג. ביטול השיטה של הכשרות קצינים בחו"ל מטעם ארגונים פרוגרסיביים, לרבות "קרן וקסנר". שוטרים, סמלים וקצינים בהחלט ראוי שיעברו הכשרות והשתלמויות בחו"ל, אבל במכללות מקצועיות של משטרות לאומיות,
לא באוניברסיטאות פרוגרסיביות.
ד. הפרדה מוחלטת בין אגף החקירות והקמה מחודשת של אגף המודיעין. האיחוד בין 2 האגפים הוא זה שאיפשר את יצירת תת-התרבות העבריינית בצמרת האח"מ, מלווה בתופעות "המניעה המצבית" ו"קליקת עמ"מ 5", כפי שנחשף בכתבה הראשונה בסדרה.
ה. הפרדה מוחלטת בין מ"י לבין הפרקליטות. זה כולל הפרדת התביעות המשטרתיות והפיכתה ליחידה עצמאית כפופת מפכ"ל או שר לבט"פ, או כיחידה עצמאית לצד הפרקליטות, במשרד המשפטים.
ו. יש לחסל את תופעת ה"תובע מלווה" מהפרקליטות. זה מלווה במחיקת וחיסול כל נוהלי היועמ"ש ופרקליט המדינה (יש מאות כאלה) הנוגעים למשטרה.
מה שנוגע למשטרה, מקומו בנהלי המשטרה,
לא בנוהלי היועמ"ש והפרקליטות.
הפרקליטות היא לא מעל למשטרה. בתי המשפט הם מעל לפרקליטות ולמשטרה גם יחד.
חשוב לזכור את ההיררכיה הנכונה:
הפרקליטות היא לא מעל למשטרה, אלא זרוע מקבילה ומשלימה למשטרה.
ז. קיצוץ מידי של כ-600 (ואולי בהמשך אף 1000) משרות מלהב 433 (המונה כ-1,600 איש, כולל המנהלות
) והעברתן, עם הרכבים ליחידות השטח (עו"ד
פיני פישלר טוען מזה שנים, שיש
לפרק לחלוטין את להב 433.
הוא צודק, אולם, לעניות דעתי, יש לעשות זאת בכמה שלבים זהירים).
מפקד להב 433 צריך להיות לכל היותר בדרגת נצ"מ והיחידה לא תעלה על אלף איש, כולל מנהלות, לטווח הזמן הנראה לעין. לאחר מכן - היקף היחידה יצומצם שוב, לסביבות ה-500 איש, מתוך תפיסת עולם, שהפעילות בשטח לטובת הציבור היא
הערך העליון של שירות משטרתי במדינה דמוקרטית.
ח. חריש עמוק בחטיבת המודיעין, בחטיבת החקירות, בלהב 433, בימ"רים ושאר יחידות החקירה והמודיעין - בחינת נהלים והנחיות ששונו ותיקון פרקטיקות עבודה פסולות ולא חוקיות.
בין היתר יש צורך לעגן את
המלצות "ועדת
זיילר" (הדו"ח המלא -
כאן) וכל מערכת
הנהלים בתחומי הפעלת המודיעין, כך שלא ניתן יהיה
להתעלם מהם. חלק מהנהלים יש להפוך לתיקוני חקיקה ותיקון תקנות, כך שאי מימוש ההנחיות הללו יהיה בבחינת עבירה פלילית, מצד השוטר או הקצין, שמפר את ההנחיות הללו, לא רק עבירה משמעתית, שאפשר להבליג עליה. זה גם דורש הקמת מנגנון רגולציה משמעותי ובעל סמכויות, בנושא טכנולוגיות איסוף מידע מכל סוג, ורגולציה נוקשה בתחום מימוש רמות אבטחת מידע בהתקשרויות של המשטרה עם פרטים וגופים חיצוניים.
ט. חיזוק המשילות: הפנית משאבים וקשב לאלימות במגזר הערבי - אמל"ח פרוטקשן, אלימות ובריונות ברחוב, בין חמולות, כלפי נשים, בתחום הבנייה ובכבישים.
המגזר הערבי (בו המצב
ממש קריטי) יהיה
המוקד של הפניית המשאבים, שיילקחו מלהב 433 ומביטול תקני הקצונה, כאמור לעיל.
יש לבחון
ביטול חלק מההמלצות של "
ועדת אור" שיושמו, המלצות ומסקנות שהובילו מאז ועד היום לסירוס יכולת הפעולה של המשטרה בשטח, בכל התחומים ובמיוחד ב
מגזר הערבי.
י. הפנית משאבים וקשב לאג"מ ושיטור. העצמת האגף והשטח בציוד, באמצעים, באימונים והכשרות פרקטיות של משטרה מודרנית
הנמצאת ברחוב. לא במשרדים. יש להחזיר את הסיירים לרחוב, ולצאת מהניידות ולהתחכך עם הציבור ממש ברחוב, בקניונים, ובכל מקום בו הציבור נמצא. השירות לציבור נעשה כאשר השוטר רואה את הציבור מול עיניו. פנים אל פנים. לא דרך הטלפון והמחשב.
השוטרים צריכים להפגין משילות וזה אפשרי רק אם הם ברחוב, באירועים, בהתכנסויות, בכל מקום, עם התניידות לפי הצורך באמצעי תחבורה קלה חשמלית (דוגמת אופניים חשמליות, קטנועים, סקוטרים וכיו"ב).
הבניה של "משמר לאומי" שאינו חלק אורגני
בתוך המשטרה (דוגמת המשא"ז, שהוא על פי החוק הקיים עד היום הוא "המשמר הלאומי"), תהיה בכייה לדורות ושפיכת כסף מיותר על עוד תקני קצונה, עוד רכבים צמודים ועוד מפקדות מיותרות.
י"א. פיתוח תו"ל (תורת לחימה) של ניהוג המון באירועים המוניים ובחירום.
י"ב. אמ"ש (אגף משאבי אנוש) - שיפור משמעותי בשכר ובתנאי השוטרים (על חשבון הקצינים, שממילא יש לפטר ולהוציא לפנסיה לפחות 2,000 קצינים), עצירת סחף העזיבה/שימור כוח אדם מוכשר ומיומן.
י"ג. חיזוק מעמד הספ"כ (סגל פיקוד כללי, הגוף העליון שסביב המפכ"ל) והשפעתו על מדיניות ויישומה. הטמעת כלי בקרה וניתוח מתקדמים בהפעלת כוחות השיטור, במתן שירות לציבור.
י"ד. מניעת הפעלת עיתונאים כמקורות, ואי הפעלת כלים חודרניים כמו הפגסוס, בלי חוקים מתאימים וברורים. כל עוד אין חקיקה ברורה וחד-משמעית, השימוש בכלים חודרניים - אסור.
ט"ו. חיסול תופעת "החקירות הפוליטיות" וחיסול מאגרי המידע
שהקים מני יצחקי סביב הפוליטיקאים (מאגרי מידע הקיימים עד היום).
ט"ז. הכי חשוב זה
בדק בית ותיקון בחטיבת הסיגינט - סייבר ובשלוחותיה בחטיבת המודיעין וביחידות השטח המחוזיות ובלהב 433, גופים, שאין עליהן כלל בקרה ונבנו בהן פרקטיקות בלתי חוקיות ובלתי אתיות. כדי לתקן ביחידות הללו צריך הבנה, ידע ואומץ לב ציבורי, מלווה בנחישות.
המלצות מפורטות בנושאים הללו כבר הבאתי:
כאן ו
כאן.
זה כולל קביעה, שאיש לא יתחיל לעבוד ביחידות הסיגינט-סייבר וביחידות המודיעין המלוות, מבלי שיהיה לפחות שנה ביחידות שטח ומהם לפחות חצי שנה ביחידות סיור - שיטור, יחידות הנותנות שירות לאזרחים בשטח. חשוב ביותר, שכל עובדי יחידות הסיגינט-סייבר יבינו היטב, מניסיונם האישי, ויפנימו, מה המשמעות של שירות לאזרח והגנה על זכויות האזרח במדינה דמוקרטית.
י"ז: קביעת ערך עליון של הנאמנות לתפקיד של "עובד ציבור". כל מי שלא מתאים להגדרה הזו, מקומו לא במ"י, וגם לא בפרקליטות. יש לתת את הדעת לעניין מן המעלה העליונה ביותר הזה והוא: בחינת נאמנותם של עובדי הציבור לציבור ומידת נאמנותם לרשות הציבורית שבה הם מועסקים.
י"ח. הקמת מח"פ (מחלקת חקירות פרקליטות - מפורט בהרחבה כאן), שתשולב ביחד עם מח"ש (שהניסיון לשנותה בתקופת השר אמיר אוחנה - כשל), לגוף עצמאי לחלוטין, בתוספת היחידה הקטנה לחקירות בתלונות על התנהלות השב"כ: היחידה לבירור תלונות נחקרים (
מבת"ן).
זאת, עם יכולת חקירה ותביעה
עצמאית, גוף הכפוף
רק למערכת בתי המשפט.
הגיעה העת לסיים את "החסינות המוחלטת", שבנו הפרקליטים והיועמ"ש לעצמם - במערכת הזו, מהיועמ"ש למעלה עד אחרון הפרקליטים והיועצים המשפטיים במשרדי הממשלה וגופי הסמך הממשלתיים, למטה.
י"ט. יש צורך בגוף (די בדומה להסדרי "התובע המיוחד" שיש בארה"ב: המוסד הזה נקרא בארה"ב בשם
Special Counsel, שם יחסית חדש, שהחליף את המינוח הקודם: Special Prosecutor),
שאינו תלוי ביועמ"ש, ו
שיכול לחקור ולהאשים גם את היועמ"ש והכפופים לו, במקרה של חשד לפלילים מצדם. זה גוף לא על בסיס קבוע, אלא
כמינוי מיוחד במסגרת יחידת מח"פ, במקרה של חשד לפלילים מצד היועמ"ש ומי מהמשנים והכפופים אליו (כולל כשיופרד, אם יופרד, תפקיד היועמ"ש).
ישראל היא
המדינה היחידה בעולם, שבה היועמ"ש יכול לקבל החלטה על חקירה והעמדה לדין פלילי של: הנשיא, ראש הממשלה, שרים, חברי כנסת, שופטים, דיינים וכיו"ב. זאת, בזמן
שאין איש בישראל שמוסמך להחליט על חקירה והעמדה לדין של היועמ"ש עצמו וכל "הקליקה" הכפופה לו: הפרקליטים והיועצים המשפטיים בשירות המדינה, מעל לאלפיים עובדי מדינה.
די ברור, שרוב רובם של עובדי המדינה הללו, עובדים במסירות, ביושר ואף מתוך תחושת שליחות. אולם, לא ניתן להתעלם מהאמרה של
לורד אקטון: "כוח נוטה להשחית, וכוח מוחלט משחית באופן מוחלט. אנשים גדולים הם כמעט תמיד אנשים רעים".
העובדה,
שאין ולו אחד בקרב הציבור העצום הזה, שצועק "המלך הוא עירום", היא תעודת עניות מבישה לציבור החשוב והיקר הזה. חבל שאנו לומדים
את האמת על צמרת הפרקליטות, רק ממי שנתקל בה אישית ומקרוב, דוגמת: השופטים בדימוס:
הילה גרסטל ו
הרן פיינשטיין, ושרי המשפטים לשעבר:
יעקב נאמן ז"ל,
צחי הנגבי, פרופ'
דניאל פרידמן,
יוסף לפיד ז"ל,
חיים רמון,
בנימין נתניהו ו
אמיר אוחנה ושרים לשעבר נוספים - לא מעטים. יסלחו לי כל אלה שלא הזכרתי את שמם כאן, והמבקשים לתקן את המערכת החולה הזו, מזה שנים.
כיום, ישראל היא
המדינה היחידה בעולם, שמערכת היועמ"ש והפרקליטות "
חסינים" מפני כל חקירה ותביעה, מכל סוג ומכל כיוון, גם בתחום המשמעתי והאתי. אפילו הנציב לא יכול לעשות כיום
מאומה. תיקון החוק לגבי הנציב (כפי שהוא עצמו הציע), לא יפתור את הבעיה, כי
לנציב אין יכולת חקירה ותביעה וגם לא תהיה לו (בדומה למח"ש, או לגופים עצמאיים אחרים בעלי סמכויות חקירה ותביעה, דוגמת רשות נירות ערך, רשות התחרות ורשות המיסים).
מדובר בתיקון מאוד חיוני ודחוף ויפה שעה אחת קודם, אם אנו חפצים לחיות במדינה דמוקרטית, עם עקרונות ממומשים של משטר דמוקרטי מערבי, של
שוויון ועליונות שלטון החוק והצדק.
כ. למרות שהחוק בנוגע ל"פסילת ראיה שהושגה שלא כדין" תוקן לאחרונה בכנסת, מוצע לבחון אותו שוב - לפי עקרונות "פרי העץ המורעל". זה בפועל הכלי הכי יעיל המונע מהמשטרה ומהפרקליטות להגיש ראיות פסולות, שהושגו שלא כדין - לבית המשפט והכלי המשפטי הכי יעיל, שמגן על זכויות הנאשמים בפלילים מפני "עבריינים במדים" במשטרה ובפרקליטות.
כ"א. כל תחום ההדרכה במ"י חייב לעבור רביזיה, שכן המערך הזה
כשל בהכשרת שוטרי ישראל להיות שוטרים, עובדי ציבור נאמנים וישרים, שעובדים למען האינטרס הציבורי ולא עוסקים בבידוי ראיות, תפירת תיקים ו
מעקב אחרי אזרחים תמימים, רק בגלל שהם אזרחים
נבחרי ציבור, או בעלי תפקידים בכל תחום.
הרביזיה חייבת להתחיל
בסילוק ראשי המערך הזה: את ראש אגף הדרכה
שקודם ומונה בזכות קשריו עם יוצא השב"כ (כמוהו) -
רוני אלשיך, (ניצב
אבשלום פלד),
שיש על גבו פרשה מאוד עגומה - שטויחה, מי שהיה מעורב ב"
פרשת אום אל - חיראם", שהייתה
כשל משטרתי ענק, והשאלות הנוקבות ביותר, שנשלחו לכל כתובת אפשרית בעניינו -
כאן,
לא נענו (די ברור למה) מצמרת המשטרה והמשרד לבט"פ ומח"ש
מסרבת לחקור -
כאן, ואת מפקד המכללה הלאומית לשוטרים, תת-ניצב
כורש ברנור, מ"
גיבורי" "תיקי האלפים" ו"תופר ראשי" בתיקי 1000 ו-2000 ובתיקים רבים נוספים.
הצמד הזה (
אבשלום פלד ו
כורש ברנור, ששניהם לא היו מעולם סיירים, או בלשים, או חוקרים בשטח, ולא עסקו מעולם במתן שירות לציבור במגע הפרונטלי והישיר), הרס את מערכת הדרכת השוטרים בכלל ומערכות האימון וההדרכה של כלל שוטרי משטרת ישראל בפרט (
ותחת האף של הפיקוח של הכנסת), ובראשם ההחלטה ההזויה
לקצר את קורס השוטרים מ-7 חודשים ל-7 שבועות. את התוצאות הנוראיות של ההחלטות האומללות הללו אנו רואים בפעילות המשטרה בכל יום, ובמיוחד באירועים גדולים וחמורים דוגמת "אירוע אסון מירון" ו"הפגנות בלפור".
אם אלו הם ראשי מערך ההדרכה, לא פלא, שהמערך הזה מכשיר, במשך שנים, שוטרים וקצינים -
בצורה פגומה, שגויה וחסרת כל אחריות כלפי הציבור, שמממן את המשטרה וציפה לקבל משטרה שתשרת אותו (ולא משטרה שמתעללת בציבור ונכשלת גם בחוסר מקצועיות מזוויע, בכל פעילות רחבת היקף משמעותית, וזה כמובן גם נחשף בבתי המשפט, בשנים האחרונות).
לסיכום: יש
להבריא את משטרת ישראל, וכמה שיותר מהר. זו
משטרה חולה ביותר, מונהגת ע"י מפקדים כושלים ביותר, שכלל לא מבינים את תפקידם, שאינה מספקת כל שירות מתאים ונדרש לאזרחי ישראל, במדינה, שאמורה להיות מדינה יהודית, דמוקרטית - מערבית ומתקדמת.
