בניית תכנית עבודה שנתית נכונה בעולם התקשורת אינה Mission Impossible

דף הבית >> עולם ה-ICT >> חדשות משרד התקשורת >> בניית תכנית עבודה שנתית נכונה בעולם התקשורת אינה Mission Impossible
אנו כמעט במחצית 2016, ושום סעיף בתכנית העבודה של משרד התקשורת לא יצא לדרך (וגם לא יצא). השינוי הארגוני במשרד הוא (אולי) תשובה לבעיה קשה שונה: ריבוי "חרפרפרות". בבריטניה, עושים תכנית עבודה שנתית ותכנית חומש לגמרי אחרת. 
מאת: אבי וייס, 3.5.16, 12:58שלמה פילבר

הרגולטור לתקשורת בבריטניה - Ofcom, פרסם לאחרונה את התכנית השנתית שלו ל-2015 ו-2016, פרסם את התכנית המקיפה למדידת "איכות השירות"- Quality of service in Telecoms ופרסם עוד כמה מסמכים ובהם סיכום ביצוע של תכנית החומש לסגירת הפער הדיגיטלי בבריטניה, שנולדה בהמשך למהפך הרגולטורי, שהתרחש בבריטניה (ותואר בהרחבה כאן). 

התהליך, שהתקיים בבריטניה וממשיך להתקיים כל השנים (בשונה לנעשה בישראל), כלל:

1. שימוע ציבורי לבניית התכנית השנתית והרב שנתית. ניתן דגש רב לשמיעת עמדות הציבור ונציגי הציבור המוסמכים, כשבבריטניה ניתן דגש עליון לשמיעת עמדתם של השלטונות המקומיים (ווילס, סקוטלנד, צפון אירלנד וכיו"ב).

עמדתם של חברות התקשורת בכלל וחברת הבזק בפרט (BT) נשמעה, אבל היא לא הייתה חשובה יותר מדעתו כל אזרח ובוודאי חשובה פחות מעמדת נציגי הציבור ומעמדת הרשויות המקומיות.

הסיבה ברורה לגמרי: הרשויות המקומיות אחראיות לאיכות החיים ולרמת החיים של כל האזרחים החיים בתחומן, ולכן הן גם אחראיות על שירותי התקשורת בתחומן. ספקיות התקשורת הן ספקיות שירות, בדיוק כמו כל ספק שירות אחר מכל סוג, שניתן לתושבים. זהו. 

בישראל, המצב הפוך לחלוטין. עוד לפני שחלפו 100 יום לכהונתו של שלמה פילבר (בתמונה למעלה) כמנכ"ל משרד התקשורת, ניתחנו, שהוא נכשל וייכשל בכל מעשיו, גם בגלל שבלוח הזמנים שלו אין בכלל מפגשים עם הציבור ונציגי הציבור. הוא נפגש רק עם בעלי ההון, המאכרים הקרובים לשלטון, המנהלים הבכירים ומקורביהם. זה הכל. 

במשרד התקשורת בעשור האחרון נשכח לגמרי, שהמשרד הוא משרד ממשלתי במימון הציבור, משרד של התקשורת לאזרחי ישראל ולא המשרד לתקשורת של אלי ההון ומנהלי החברות. המשרד אינו מועצת המנהלים של חברות התקשורת. משרד התקשורת הוא מועצת המנהלים של עם ישראל לנושאי התקשורת. זה כל ההבדל. לכן, התכנית השנתית של משרד התקשורת הישראלי היא לא יותר מבדיחה לא מצחיקה

מול מה שקורה בישראל, Ofcom פרסם כאן את התכנית השנתית שגיבש (לרבות התעריפים הנמצאים תחת פיקוח וכל האגרות הממשלתיות - כאן), תכנית שנתית שתתבצע, בדיוק כמו שהתכניות הקודמות התבצעו, כי הציבור ונציגיו היו שותפים מלאים לבניית התכנית

2. התכנית השנתית היא חלק בלתי נפרד מתכנית החומש (תכנית אב ממשלתית לצמצום הפער הדיגיטלי). לכן, זו חובתו של הרגולטור לתקשורת לדווח לציבור המממן את הממשלה מכיסו, מה התקדם ביישום התכנית הרב-שנתית.

ואכן, במקביל לתכנית השנתית, פרסם Ofcom (כאן) את הדו"ח השנתי השני שלו, על יישום התכנית הרב-שנתית ואילו מהמשימות הרב שנתיות השתנו, לאור מה שהושג עד כה.

למי שלא מכיר: הממשלה הבריטית הובילה מהפך רגולטורי בכל תחומי הטיפול שלה בעולם התקשורת, כפי שתיארנו בהרחבה כאן. לאחר תהליך ארוך של שימועים ושיתוף הציבור הרחב, תוך התייעצות עם כל הגופים המייצגים את הציבור ובמיוחד הרשויות המקומיות, פורסמה (כאן) בפברואר 2013, תכנית רחבה לקידום הפס הרחב הקווי והנייד בבריטניה עד ל-2017. התכנית זו מכונה בקיצור BDUK (ר"ת: Broadband Delivery UK). 

לתכנית הוקצה תקציב של 1 מיליארד ליש"ט (כ-5.7 מיליארד ש"ח), כשמזה כ-150 מיליון ליש"ט הוקצו לקידום הפס הרחב הסלולרי, כל השאר הוקצה לכל שיטות הפס הרחב מלבד הסלולר וזה כולל: סיבים, פס רחב אלחוטי, G.fast, חיבור לווייני וחיבורים המתאימים לעסקים עד רמת ה-SME. התכנית הזו עוברת עדכונים כל הזמן, כשהעדכון האחרון הוא הרחבת התכנית לשלב 3 (Phase 3) עד 2018. עדכון היעדים כולל בתוכו שינוי מאוד משמעותי בשיטת התפעול של יישום הפס הרחב בבריטניה ועיקרו: העברת הכוח לקבוע מי יפרוס, היכן ובאיזו טכנולוגיה, לידי הרשויות המקומיות. 

בישראל אין בכלל דבר כזה (תכנית אב, או תכנית רב-שנתית). מה שיש, זה אוסף בלתי נגמר של ספינים ושקרים לתקשורת ולציבור, כאילו מצבנו מצוין... וכמובן שהכל חשאי ובאפס שקיפות. נורמה בדיוק הפוכה ממה שיש בבריטניה. 

השינוי הארגוני במשרד התקשורת הוא (אולי) תשובה לבעיה קשה ומאוד שונה ממה שיש בבריטניה: ריבוי "חרפרפרות", תרבות עבודה של "בית אבות סיעודי" וקיבעון מחשבתי חמור שגובל באלצהיימר

נושאים, שמקדמים אותם במרץ בבריטניה, הפכו ללעג ולצחוק בישראל דוגמת: IPv6, גיגהביט לבתים, "שוק סיטונאי" שעובד לטובת כולם, קידום דור 5 בסלולר, קידום IoT, שחרור תדרים לטובת הציבור ובמיוחד ל-WiFi ו-Offload ועוד. 

לשם השוואה: אחוז הבתים המחוברים במדינות העולם המובילות בסיבים עד לבתים או בסיבים עד ליד הבתים (בישראל זה 1%, מחוץ לכל טבלה השוואתית) (המקור: Analysys Mason):
חיבור בתים בסיבים בעולם

3. בנוסף, הציבור זכאי לדעת מי מספק לו שירות איכותי גם בקווי וגם בסלולר. לכן, הרגולטור הבריטי מפעיל מזה כמה שנים תכנית מדידה של ביצועי הפס הרחב הקווי ואיכות הגלישה הקווית ולאחרונה שדרג את התכנית הזו (כמפורט כאן).

במסגרת התכנית השנתית, Ofcom החליט ללכת צעד אחד קדימה ולמדוד את הביצועים בכל הרשתות (קווי, סלולרי, לווייני ואלחוטי), ולמדוד את "חווית הלקוח" בכל רשת

לצורך מדידת ה-QoS (ר"ת: Quality ofService) בכל רשתות התקשורת, בחר Ofcom בחברת המחקר Gigsaw Research כדי שתכין את התשתית הרעיונית, הטכנולוגית והמעשית למדידה הזו. השלב הראשון היה ביצוע תהליך של הגדרות מה זה QoS בתקשורת, וחברת המחקר פרסמה לציבור את המסמך הראשון בנושא (כאן), שמפרט את כל ההגדרות שנקבעו ומוצעות ליישום בתחום ה-QoS לפרטיים ולעסקים עד רמת SME בבריטניה. 

בישראל, למותר לציין, שאין, לא היה וכנראה גם לא יהיה, דבר כזה. כשצמרת משרד התקשורת (שר, מנכ"ל וסמנכ"לים בכירים, שחלקם הם נציגים סמויים ומייצגי האינטרסים של אותן חברות), עסוקים כל היום בהתמקחות עם חברות התקשורת, אין כל סיכוי, שהם יפרסמו את ביצועי חברות התקשורת וה-QoS של כל חברה, לציבור בישראל... במצב הנוכחי של משרד התקשורת הישראלי, זה נראה פשוט דבר דמיוני. 

קצת עצוב, אבל זה מה שקרה, קורה ויקרה בישראל. Startup Nation, אבל לא בתוכה ובוודאי לא בעולם התקשורת
OFCOM



 
 
Bookmark and Share