הרגולטור לתקשורת באירופה ממשיך להתקדם בשיטה שלא שמעו עליה בישראל

הרגולטור לתקשורת האירופאי (Berec) פרסם את תכניות העבודה שלו ל-2017 לקידום הרפורמות ברגולציה בתחום הקווי ובתחום הסלולרי. מי שינסה לאתר את תכניות משרד התקשורת ל-2016 ומה קרה להן, יבין מייד למה אין תכניות ל-2017. 
מאת: אבי וייס, 13.1.17, 11:18

אם תנסו לחפש באתר משרד התקשורת מהן תכניות העבודה של המשרד החל מתחילת העשור תגלו, שאין דבר כזה. יש רק ניירות, שהמשרד מעביר בסתר למשרד ראש הממשלה (שמחייב את כל משרדי הממשלה להכין תכנית שנתית) וכל מיני "הצהרות לעיתונות", שאין בינן ובין המציאות דבר וחצי דבר.

חשפתי כאן את התכנית ההזויה ביותר של משרד התקשורת ל-2016 ("פאר היצירה" של שלמה פילבר, בתמונה משמאל, מנכ"ל משרד התקשורת). "התכנית הגאונית" שלו ל-2016 כוללת את הסעיפים הבאים: דור 3 ייפרס בישראל עד סוף 2016 ועד סוף 2016 ייכתב מסמך שת"פ אנטנות. זו לא בדיחה ל-1 באפריל, כי עכשיו 13 לינואר... 

בגלל לחץ ציבורי, נאלץ משרד התקשורת להוציא תמצית תכנית עבודה ל-2016 (כאן) ואף פרסם הודעה לעיתונות (כאן), הודעה, שכל כלי התקשורת למעט אתר זה, העתיקו בשיטת Cut & Paste, בלי להבין בכלל את הספינים.

אין צורך לעיין ב"תכנית העבודה" הזו ל-2016, כי ממילא שום דבר ממנה לא בוצע וגם לא יבוצע בטווח הזמן הנראה לעין, בדיוק כפי שחזינו לפני שנה.

לפזר ספינים בלי סוף ולהשיק שירותים בלתי חוקיים זה הכי קל, כי הקוראים והציבור הרחב כלל לא מבינים "שעבדו עליהם". זו בדיוק הסיבה מדוע משרד האוצר "לקח את ההובלה" לתכניות הרגולציה בתקשורת לשנים 2017-18 (וניסה להעביר זאת במהירות במסגרת "חוק ההסדרים במשק"), אבל כשל כישלון מחפיר במשימה הזו (כמנותח בהרחבה כאן, כאן וכאן).

תהליך כזה אפשרי רק במדינה המתנהלת בכאוס רגולטורי ושבה קשרי הון-שלטון חזקים הרבה יותר מההגנה הצרכנית ודאגה לאינטרסים של הציבור. הדגמנו זאת אך לפני יומיים, בהחלטת משרד התקשורת בעניין פריסת הסיבים כביכול לבתים, במסגרת "השוק הסיטונאי", כשבמציאות הסיבים הללו מגיעים רק לאנטנות של סלקום...

מול זה, הרגולטור לתקשורת האירופאי (Berec) ממשיך בעקביות לפתח את הרגולציה בכל תחומי התקשורת באירופה, כהמשך ישיר לחידושים, שכבר נחשפו בשנים שעברו (דוגמת רגולציית L2-WAP בשילוב WLR לתחום הקווי, רגולציה המאפשרת גם פריסת סיבים לבתים ע"י כמה מתחרים וגם קיומו של "שוק סיטונאי" לספקים צעירים וזריזים חסרי תשתיות, לא ספקי סלולר בבעלות טייקונים, כמו בישראל, שבכלל לא אמורים להיות חלק מהרגולציה הזו(!). 

מה כוללת תכנית העבודה של Berec ל-2017?
יש בתכנית האירופאית 3 מרכיבים מרכזיים:

• עידוד חברות ה-EU ליישם את התכנית הנקראת Common Postion (זו ההגדרה של "כללי רגולציה" באירופה), או בשמה המקצועי של התכנית: WholeSale (או WLR) לתחום הקווי. זאת, ליצירת פריסת סיבים מהירה לבתים וגם קיום "שוק סיטונאי" על הסיבים לספקים חסרי תשתיות. 
• בתחום הסלולרי - לקדם תכנית מסוג Common Position לתחום מדידת רמת הכיסוי הסלולר לצרכנים ומדידת איכות השירות הסלולרי שניתן לצרכנים, כולל מתן כלים לצרכנים לבחור את ספק הסלולר בעל הכיסוי והביצועים הטובים יותר, לפי צרכי החיבור הסלולרי של כל צרכן וצרכן באשר הוא נמצא. 
• להמשיך לקדם את התכניות לסגירת "הפער הדיגיטלי" ב-EU ולשמירת "נייטרליות הרשת", תוך הגנה על הפרטיות וקידום טכנולוגיות חדשות. כרגע מכינים ב-Berec תכנית אסטרטגית חדשה לשנים 2018 עד 2020, שתפורסם בהמשך השנה לאחר שימועים, לאור ההתפתחות המהירה של שוקי התקשורת (במיוחד לכיוון 5G ורשתות IoT). 

לקראת יישום תכנית העבודה ל-2017 הרגולטור האירופאי לתקשורת פרסם כמה מסמכים ובהם 2 מסמכים חשובים ומפורטים:

• מדיניות של ה-EU להתפתחות הדיגיטלית של מדינות אירופה ויישום "European Gigabit Society", שלפיה כל תושבי אירופה זכאים לחיבור של פס רחב של גיגה לפחות לבתיהם (המסמך נמצא כאן, למתעניינים). לכן גם הרגולציה האירופאית הותאמה לכיוון הזה.
• מסמך המדיניות המאושר (שעבר 3 התאמות בשימועים נרחבים) כיצד ליישם את רגולציית ה-WLR וכל נגזרותיה (דוגמת WLA, WCA ו-WHQAFL) באירופה (המסמך נמצא כאן, למתעניינים). המסמך מנתח לפרטי פרטים איך הרגולציה הזו התפתחה ויושמה בשנים האחרונות בכל מדינות ה-EU. 

בנוסף, הרגולטור האירופאי לתקשורת הפיץ לכל חבריו ולציבור הרחב Newsletter (המצוי כאן למתעניינים), שמפרט בלשון פחות טכנית ומשפטית את מה שאושר, מה בתהליכי ביצוע ומה מתוכנן להתבצע בעולם הרגולציה בתקשורת באירופה בשנה הקרובה. המסמך גם מתייחס לנושאים הנמצאים כבר כמה שנים בתהליכי שינוי חריפים דוגמת: תעריפי הסלולר, תעריפי ה-SMS, תעריפי הנדידה ותעריפי הקישוריות הסלולרית ב-EU. אין בכלל סיכוי לראות מסמך רציני ויסודי כזה ממשרד התקשורת הישראלי. 

דוגמה יפה כיצד הרגולציה באירופה עובדת ומביאה תוצאות לטובת הצרכנים, אפשר לראות בדיווח השנתי של חברת KPN ההולנדית (חברת הבזק של הולנד) - כמפורט כאן למתעניינים. כשיש רגולציה נכונה, יש גם תוצאות. לא כמו הרגולציה בישראל. 

שורה תחתונה:
כששלמה פילבר קיבל את המינוי למנכ"ל משרד התקשורת לפני כשנה וחצי, הצבעתי כאן על הצעדים הראשוניים, שיש לנקוט כדי להחזיר את שוק התקשורת הישראלי ל"דרך המלך":

• לבצע תהליך "הפקת לקחים" מכל מה שקרה בקדנציה של המנכ"ל הקודם (אבי ברגר).
• לבטל את כל המסמכים הרגולטוריים המבוססים על פיברוקים, שקרים וזיופים. 
• להעביר את כל החשדות לפלילים בתוך המשרד לחקירת המשטרה.
• להציל את Unlimited מקריסה ע"י התערבות כירורגית מיידית. 
• לסלק מתפקידם את כל הבכירים המפריעים לשוק התקשורת וגורמים לו נזק. 
• להפסיק עם הספינים על הציבור ולעבוד בשקיפות ובשת"פ הציבור ונציגיו המוסמכים. 

כל זה - לא קרה. אחרי שנה וחצי בתפקיד ברור שזה לא יקרה (כל עוד שלמה פילבר מנכ"ל, ופועל תחת 2 שרי תקשורת, ש"ספינים" הם כלי העבודה העיקרי שלהם). 

מה שקרה בשנה וחצי האחרונות זה ההפך הגמור, כולל הרס מתמשך של תשתיות הסלולר ודעיכה עד שיתוק של ההתפתחות הטכנולוגית, גם בתחום הקווי וגם בתחום הסלולרי, תוך התנכרות מוחלטת לצרכי הציבור והתעלמות מוחלטת מהציבור ונציגיו המוסמכים. יתרה מכך, גם משרד האוצר "נתקע בעבר" ומוביל לרפורמות מדומות (דרך חוק ההסדרים במשק), בהחלטות שיוצרות רק נזק לשוק התקשורת. 

אם צריך להכין רשימה של 20 האנשים, שגרמו הכי הרבה נזק בתחום התקשורת לציבור ב-2016, השמות שלמה פילבר, שמילה מימון, עו"ד דנה נויפלד, נתי שוברט, הרן לבאות, משה כחלון וד"ר יפעת בן חי-שגב "יככבו" במקום גבוה ברשימה העגומה הזו. השמות הללו הם "המראה ההפוכה" של הרשימה: "20 המובילים ומקבלי הצל"ש בשנת 2016 בעולם התקשורת וההייטק הישראלי"
 
ככה בדיוק נראית ישראל ב-2017, בגלל משרד התקשורת הישראלי. אוסף של אנשים המרווחים כסף טוב על חשבון הציבור, עם רכבים צמודים ונהגים צמודים, אנשים שלא מבחינים בין דור 3, דור 4 ודור 5 בסלולר ומדברים במילים גבוהות (דוגמת: 5G, IoT וסייבר). פשוט "חיים בסרט" ומפזרים ספינים לציבור, שלא מבין איך "עובדים עליו".

מזל שמשרדי הממשלה, שאחראים על עולם ההייטק בישראל (דוגמת משרד הכלכלה ומשרד המדע), הכינו ומכינים תכניות עבודה ריאליות, ממשיות וברות ביצוע ואנו  נישאר גם ב-2017 - Startup Nation. אולם, אנו לא Startup Nation פנימה לתושבי המדינה, במיוחד בעולם התקשורת הישראלי. כי "ככה לא בונים חומה".