חשיפת מסכת השקרים, ההונאות, הטריקים והשטיקים, שהובילו לפלופ של זכיית ערוץ 20 במכרז הפקת ערוץ הכנסת ואיך מגדל הקלפים הזה התמוטט ("הדף משנה" מ"הפיצוץ האטומי" - הנבצרות של שלמה פילבר) די במהירות. חשיפה איך כתבים הולכו שולל אחרי הספינים של יו"ר מועצת הכבלים והלוויין.
מאת:
אבי וייס, 18.9.17, 06:30
בלעדי: אתר זה היה היחיד שחשף (וימשיך לחשוף) את הנעשה "מאחורי הקלעים" של "זכיית" ערוץ 20 בהפקת ערוץ הכנסת (בהכנסה שנתית של כ-25 מיליון ש"ח). וזה לא שייך ל
ביבי, גם אם הייתה נפתחת חקירה משטרתית בנדון.
זאת, משום ש"תפירת מכרז" מחייבת חקירה, כי זו עבירה פלילית, וכאן נעשו
הרבה יותר עבירות פליליות מסתם "תפירת מכרז". אולם, כל אחד, שהיה שותף למעשים ולהחלטות, עשה זאת בעצמו, על דעת עצמו ויהיה קשה למצוא איזו הנחייה בכתב, שרוה"מ נתן ל"חפרפרות" שלו, או מי מהמתמודדים, שסיפק הנחיות בכתב ל"חפרפרות" שלו. זה לא עבד כך. מדובר באנשים לא עד כדי כך טפשים. לכן, גם "הרמת המסך" מעל לשקרים ולספינים, שהיו ועודם קיימים, היא מלאכה לא פשוטה.
למה אני כותב "חפרפרות"? כי היו כמה כאלה במועצת הכבלים והלוויין, שייצגו ומצייגים (עד היום) אינטרסים צרים, זרים ומוזרים. על "החפרפרת" הראשית נדווח בהמשך הכתבה, בינתיים - אפשר לראות את תמונתה כאן למעלה משמאל.
את
הפרשה החמורה ביותר הזו סקרנו באתר זה בהרחבה במספר רב של כתבות: כאן, כאן, כאן, כאן,
כאן ו
כאן, למי שמתעניין בפרטים של השערוריה הפלילית והציבורית הזו.
למיטב הערכתי, חלק מהעותרים לבג"ץ כנגד מועצת הכבלים והלוויין מכירים את השמות של כל או חלק מ"החפרפרות" הללו, וכך גם הפרקליטות. זו, בין היתר הסיבה, שהפרקליטות החליטה, שמועצת הכבלים והלוויין
תדון שוב בתוצאות המכרז (להצבעה שלישית, שתתקיים לאחר החג). גם לפרקליטות ברור, שהמכרז הזה, בכל מקרה,
ייפסל ע"י הבג"ץ, ששלח כבר רמזים עבים מאוד לפרקליטות.
בפני חברי מועצת הכבלים והלוויין (הפעם בהרכב חסר, כי 2 נציגי משרד התקשורת לא ישתתפו בדיון הבא, בהמשך מוסבר למה, ולא מונו להם מחליפים ע"י הממשלה. בכל מקרה מינוי מחליפים הוא הליך לא קצר, או מהיר),
עומדות החלופות הבאות:
- להצביע בפעם השלישית, שהזוכה במכרז הפקת ערוץ הכנסת הוא ערוץ 20. הסיכויים לכך די נמוכים (למה? הסברתי זאת באריכות, למשל: כאן, כאן, וכאן). גם אם בהצבעה שלישית שוב ייבחר ערוץ 20, בספק רב באם זה יעבור את בג"ץ.
- להתפטר התפטרות קולקטיבית (כי חברי המועצה הולכו שולל ע"י היו"ר ו"החפרפרות", כמוסבר בהמשך הכתבה). סיכוי נמוך למימוש. בישראל - איש לא לוקח אחריות על פאשלות...
- להגיש תלונה למשטרה, שתפתח בחקירה על הנעשה במועצת הכבלים והלויין סיכוי נמוך למימוש. למיטב הערכתי, אין בקרב חברי המועצה אנשים עם אינטגריטי כזה ואומץ אזרחי הנדרש למהלך כזה. פשוט אין.
- לבחור ב-RGE (ערוץ 10), שהגיעה למקום שני, כזוכה במכרז - סיכוי די גבוה. כרגע הייתי מהמר על האופציה הזו.
- לבחור בחדשות ערוץ 2, שהגיעה למקום השלישי, כזוכה במכרז - סיכוי גבוה.
יש עוד אפשרות: שערוץ 20 (או איזה גוף אחר) יגיש בג"ץ, שיבקש למנוע את הכינוס השלישי של מועצת הכבלים והלויין בעניין זכיית ערוץ 20 במכרז, ואז ההחלטה על גורל המכרז תחזור לבג"ץ. בכל מקרה, הגורל של המכרז הזה
נחרץ.
חשיפת הספינים של יו"ר מועצת הכבלים והלוויין - ד"ר יפעת בן חי שגב:
ד"ר
יפעת בן חי שגב (בתמונה למעלה), הסתבכה במהלך הקריירה שלה כיו"ר מועצת הכבלים והלוויין בלא מעט פרשיות מאוד חמורות (יש באתר זה מעל ל-100 כתבות כאלו...), אבל הפעם מדובר בנפילה ממש לתהום.
כדי להכין את קו ההגנה שלה, ואחרי ש
הסתבכה בפרסומים
בפייסבוק שלה - בגללנו (זה מפורט בעשרות הכתבות הקיימות באתר זה),
היא בחרה להתראיין ע"י כתבים, שלא מבינים דבר וחצי דבר בנושאים, שהיא עוסקת בהם, ולכן לא יודעים לזהות את שלל הספינים והשקרים, שהיא מפזרת.
ד"ד
יפעת בן חי שגב בחרה להתראיין ב"ערוץ הבית" של
כחלון,
שמילה ועוד ספינולוגים וגורמי נזקים מתמשכים ואדירים לציבור, ואת הראיון המלא, שפורסם ביום
15.9.17, תוכלו
לקרוא כאן. מחצית מהראיון היא הסברים למה מכרז ערוץ הכנסת נוהל על ידה בסדר גמור ולפי החוק והכללים, אבל את זה
אין צורך שאסתור, כי אותו "ערוץ הבית"
סתר את כל ההבלים, שיצאו מפיה, כבר
למחרת - 16.9.17 (
כאן), כשדיווח על "המהפך בעמדת המדינה בעניין מכרז ערוץ הכנסת". כלומר: כל השקרים בעניין זה, החזיקו מעמד בדיוק
יום...
זה היה לנו די ברור וחזינו זאת בכל הכתבות שלנו, שהפרקליטות לא תהיה מוכנה להגן על מועצת הכבלים והלוויין, שבחרה בערוץ 20 במכרז לשידורי ערוץ הכנסת. כפי שניתחנו בהרחבה בכתבות הרבות, יו"ר המועצה מנסה "להציל את נפשה" מהבעיה הנחזית כפלילית וגם בהדלפה גלויה לדה-מרקר, והנושא מוצג שם כאילו התפנית של הפרקליטות היא החלטה משותפת של הפרקליטות ושל יו"ר המועצה (לקיים דיון שלישי בזכייה של ערוץ 20).
למיטב ידיעתנו, זה ספין מכוער, מאחר שהסיבה לכך, שהפרקליטות לא מוכנה להגן על החלטת המועצה, איננה בגדר הפתעה, או איזה נימוק משפטי חדש ומפתיע, אלא אותה קביעה, שהיועץ הכלכלי של המועצה עצמה (בעקבות היועצת המשפטית של המועצה והכלכלנית של המועצה) קבע
טרם זכיית ערוץ 20 במכרז, ולפיה ההצעה של הערוץ "לא מחזיקה מים" מבחינה כלכלית. מה שאומר, שלא צריך להתייחס ברצינות להצעה הזו, שממילא לא ניתן לעמוד בה.
למרות חוות דעת כלכלית זו, הפעילה יו"ר המועצה בזמנו "מכבש חזק", שנתמך אז ע"י "החפרפרות", וערוץ 20 זכה במכרז וכשהמועצה נתבקשה ע"י בג"צ להעביר תגובה מעודכנת, שוב התכנסה המועצה ושוב בחרה בערוץ 20 (
שמילה מימון הפעם לא בא ולא הצביע. הסבר למה - בהמשך).
למיטב הערכתנו, אין מנוס מפתיחה בחקירה פלילית לגבי הליכי המכרז, שביצעה המועצה, בחשד ל"תפירת מכרז" עבור ערוץ 20 וניסיון השתלטות שלא כדין על השידורים מבית הפרלמנט הישראלי. יש לחשוף את חוות הדעת הכלכליות והמשפטיות, שהוצגו למועצה ואת המיילים, שעברו בין חברי המועצה ליו"ר המועצה, לגורמים במשרד התקשורת ולגורמים פוליטיים בהקשר למכרז זה. כבר מזמן קבענו, שמדובר בשערורייה, שאינה נופלת מ"פרשת בזק". ואם יחקרו - יראו, ששוב צדקנו.
מהם עיקרי הספינים הנוספים, שהוסתרו ע"י יו"ר מועצת הכבלים והלוויין מחברי מועצת הכבלים והלוויין, כשבתם כוועדת מכרזים במכרז להפקת ערוץ הכנסת?
- בפני יו"ר מועת הכבלים והלוויין היה מונח כבר בסוף חודש אפריל 2017 דו"ח הפיקוח של המועצה, שלפיו ערוץ 20 מפר את רישיונו ומפר החלטות קודמות בעניינו. הנושא הזה בכלל לא הוצג במכרז בפני חברי המועצה, שהצביעו ב-4 במאי 2017 בעד ערוץ 20, בלי לדעת, שיש על שולחנה של היו"ר מסמך מאוד חמור כנגד הערוץ, מסמך המצדיק את שלילת רישיונו של הערוץ.
- יו"ר המועצה לא דיווחה למועצה על צבר הההפרות הקודמות של החוק, התקנות והרישיון של ערוץ 20 ושלל הקנסות, שהערוץ קיבל ממנה בשנים שעברו. זו הייתה סיבה מספקת לפסול את הערוץ על הסף, בגלל אי עמידה בתנאי הסף לגשת למכרז.
- יו"ר המועצה לא דיווחה למועצה, ששמילה מימון (בתמ
ונה משמאל) חתם על "הסדר ניגוד עניינים" ב-30 במרץ 2017, מה שהיה אמור למנוע ממנו להשתתף בדיוני המועצה ובהצבעותיה (לרבות במכרז, שההצבעה הראשונה לגביו התקיימה בתחילת מאי 2017). אנו הצלחנו לחשוף את המסמך הסודי הזה, שהוא חתום עליו רק ביולי 2017 (כאן), מה שהוביל לכך, ששמילה מימון "עשה בשכל" ולא הגיע להצבעה השנייה בנושא המכרז, שהתקיימה במועצת הכבלים והלוויין בסוף יולי 2017. אולם, אי הגעתו בפעם השנייה להצבעה אינה יכולה "לרפא" את העובדה, שכן הצביע בעד ערוץ 20 בפעם הראשונה. יש במסמך הסודי, שחשפנו, "תרגיל על תרגיל", שכן שמילה מימון חתם ב-30 במרץ 2017 על "הסדר ניגוד עניינים" על גבי נייר עם כותרת של "מינהל פיקוח ואכיפה" והוא חתם על המסמך בתור "סמנכ"ל בכיר פיקוח ואכיפה". זאת בזמן, שהחל מיום 19.9.16 הוא התקדם (בזכייה במכרז של נש"מ) והתמנה ל"משנה למנכ"ל וראש מינהל ההנדסה" (ואז חלים עליו הנחיות היועמ"ש [עמ' 27 (ה) (1)] המונעים ממנו להיות חבר מועצת הכבלים והלוויין). כלומר: כאילו הוא הופיע בדיונים של המועצה בשנה האחרונה לרבות בדיונים בנוגע למכרז הכנסת בתור "סמנכ"ל בכיר פיקוח ואכיפה" ולא בתור "משנה למנכ"ל וראש מינהל ההנדסה" (תפקיד אותו הוא ממלא כמעט שנה). תרגיל קצת ירוד, שרק החשיפה שלו - הפכה אותו למגוחך לגמרי וחשפה את אי החוקיות, שבתרגיל הזה. כך או כך, הנתון הזה לא הוצג בפני חברי המועצה בעת קיום המכרז (היה חובה להציג זאת, עפ"י חוק התקשורת). זאת, מעבר להיבט הפלילי ולממצאים, שתמצא המשטרה, ככל שתחקור את הנושא, עומד היום בראש משרד התקשורת אדם (מימון שמילה), שצל כבד הוטל כעת ע"י הפרקליטות על שיקול דעתו, כאשר הצביע בעד ערוץ 20 כזוכה במכרז, בהצבעה הראשונה, למרות שכל המידע על ערוץ 20 (בתור "סמנכ"ל בכיר לפיקוח ואכיפה", כפי "ששיחק את התפקיד הזה" במועצה בעת ההצבעה הראשונה) - היה מולו וידוע לו היטב במסגרת תפקידו. יתרה מכך, שמילה מימון שימש בתפקיד חבר במועצת הכבלים והלוויין כבר כמה שנים ואף היה מ"מ יו"ר מועצת הכבלים והלוויין, כך שסדרי עבודתה של המועצה, נהלי עבודתה, החוקים והתקנות שהיא ממונה עליהם, מוכרים לו היטב והוא לא יכול לטעון ל"אי הבנה" בעניין זה.
- יו"ר המועצה לא דיווחה למועצה, שתמי לשם לא הסכימה בכלל לחתום על "הסדר ניגוד עניינים" (מה ששמילה כן עשה), ולא דיווחה, שתמי לשם מנהלת מו"מ להתקבל לתפקיד בכיר בכנסת (מנהלת משאבי אנוש של ועדת הבחירות המרכזית), ממש בזמן שהמכרז מתנהל. לאחר שהיא נבחרה לתפקיד (שזה קרה ככל הנראה אחרי ההצבעה הראשונה במכרז), בהצבעה השנייה, יו"ר מועצת הכבלים והלוויין שוב לא דיווחה למועצה, שתמי לשם כבר נבחרה לתפקיד בכנסת והיא התעכבה במעבר לשם, בגלל בקשת השר איוב קרא (די ברור למה איוב קרא ביקש ממנה לעכב את פרישתה ממשרד התקשורת ומעברה לכנסת). סעיף זה לבדו דיו לפסול את תוצאות המכרז, ובתוספת הסעיפים הקודמים, אין לי ספק שמדובר בשערורייה חמורה בקנה מידה הנחשד בפלילים.
אלה לא כל הספינים של יו"ר מועצת הכבלים והלויין, ד"ר
יפעת בן חי שגב. כפי שעלו בראיון עימה. בכתבה הבאה נציג שקר מתוחכם נוסף מתוך הראיון. כאן נציג רק עוד
שקר ענק שלה, שהיא חוזרת עליו בכל הראיונות וזה הטיעון:
אין חקיקה המכסה את השידורים ברשת האינטרנט. הנה הציטוט המלא של הנושא הזה היישר מפיה, שלא יטען מישהו שאני ממציא את דבריה:
המראיינים יכלו בקלות להפריך את השקר הזה, אם היו לוחצים למשל על
הלינק כאן. לא רק שהאינטרנט נמצא בחוק ולא מאתמול (מ-
2007), מאז החוקים (כמה חוקים, כולל החוק בנוגע "
לעידן +") עברו התאמות להתפתחות רשת האינטרנט וליכולות המתקדמות, שנולדו מאז 2007.
יש עשרות סעיפים בחוק, בתקנות ובהנחיות השר, שמסבירות, שהאינטרנט הוא
חלק מהפיקוח של מועצת הכבלים והלוויין על השידורים הטלוויזיוניים. למטה בנספח אני מביא בפעם המי יודע כמה את תהליך החקיקה המאוד מסודר, שהיה בנושא הסדרת השידורים על רשת האינטרנט לחוק, בעניין השידורים הטלוויזיוניים.
בעת השקת השירותים של סלקוםtv ניגשתי ושאלתי גם את
שמילה מימון וגם את ד"ר
יפעת בן חי שגב, הכיצד הם משתתפים בהשקת שירותי טלוויזיה חדשים
בלי רישיון? הם לא ענו לי, לא בע"פ ולא בכתב. מאז אני חוזר ושואל אותם אותה שאלה בכל השקת שירות חדש בלתי חוקי דומה, ולא מקבל מהם כל תשובה.
די ברור למה.
כלומר:
הפרות החוק המתמשכות בתחום שידורי הטלוויזיה על רשת האינטרנט נועדו לשרת מטרות פוליטיות מובהקות. לכן, הדוח"ות (
דו"ח שכטר,
דו"ח פילבר,
דו"ח RIA וכיו"ב), בכוונה יוצרים
מצג שקרי, כאילו
אין רגולציה על שידורים על רשת האינטרנט ולא צריך רישיון כדי לשדר טלוויזיה על רשת האינטרנט ואין פיקוח על התכנים הללו.
הנושא הזה, של אי חוקיות השידורים על האינטרנט, הטריד גם את מועצת הכבלים והלוויין עצמה, ומועצת הכבלים והלוויין
בעצמה פרסמה בדיוק את החובה הזו,
בדו"ח השנתי של המועצה. והנה הפסקה הזו שחור על גבי לבן, פסקה המדברת בעד עצמה ללא צורך בכל פרשנות מיוחדת על ידי:
יודגש, ש
רוב שירותי yes, הוט וכל השחקנים החדשים ללקוחותיהם נעשים ב-OTT משולב VOD בלי רישיון וזה ממש לא דבר שולי. אך לאחרונה סלקום דיווחה לבורסה (כאן), שהיא עברה את קו ה-150 אלף לקוחות. פרטנר תגיע למספר הזה תוך שנה. זה לא דבר שולי, שאפשר לטאטא אותו מתחת לשטיח.
נספח: תהליך החקיקה לעניין "שידורים על פי דרישה" (VOD) על רשת האינטרנט:
היות ואת הנושא הזה תיארתי בהמון מאמרים (למשל
כאן), אחזור על זה כאן רק בקצרה, עם הלינקים הקשורים להחלטות ולתהליכים המרכזיים, שבוצעו בנושא זה:
- השר אריאל אטיאס קיבל ב-2006 בקשה של חברת YES להעביר שידורים שלה (במקום מהלוויין דרך צלחות הלוויין), על רשת הפס הרחב של בזק (רשת ה-ADSL של בזק, שקיימת עד היום). קודם לכל, השר אריאל אטיאס ביקש לוודא, שהטכנולוגיה המוצעת עובדת ומספקת שירות מתאים ואיכותי לצרכנים על הפס הרחב, ולכן התיר לבצע "ניסוי טכנולוגי" בנושא זה, עם 500 לקוחות ב-10 מרכזיות פס רחב של בזק - כאן. אגב, השתתפתי בזמנו בניסוי הזה...
- לאחר הצלחת הניסוי (למעשה היו 2 ניסויים, זה אחר זה, הניסוי השני היה "ניסוי שיווקי" לכ-10 אלף לקוחות של YES), השר אריאל אטיאס החליט להוציא שימוע ציבורי לנושא והסביר זאת בהודעתו האישית לציבור - כאן.
- לאחר מכן, פורסמו לא פחות מ- 2 שימועים לציבור בנושא זה: מהמנכ"ל (מרדכי מרדכי) - כאן ומסמנכ"ל בכיר לכלכלה ד"ר אסף כהן - כאן.
- לאחר סיום השימועים, גובשה "מדיניות שר" בנושא ופורסמה לציבור - כאן. זה היה ב-15.3.2007.
- לאחר קביעת המדיניות של השר, הוכנו תיקוני החקיקה הנדרשים ע"י הלשכה המשפטית של משרד התקשורת, התיקונים עברו את אישור משרד המשפטים וועדת השרים לחקיקה והוגשו לוועדת הכלכלה של הכנסת בתהליך חקיקה מסודר - כאן וכאן.
- הצעת החוק פורסמה לציבור כנדרש ב"רשומות" ב-7.5.2007 - כאן.
- ועדת הכלכלה של הכנסת קיימה מספר ישיבות בנושא (פרוטוקול אחד מהדיונים המרכזיים שנערכו בנושא מפורט כאן. משה כחלון היה אז יו"ר ועדת הכלכלה והוא זה שניהל את הדיונים הראשונים בנושא התיקונים המוצעים לחוק). הישיבה המסכמת (שנערכה בהשתתפות גורמים רבים) של ועדת הכלכלה בנושא, נערכה כשגלעד ארדן היה יו"ר הוועדה - מפורט כאן. כך, משה כחלון וגלעד ארדן ידעו היטב מה עבר תחת ידם, בתהליכי החקיקה, שנערכו בוועדת הכלכלה בנושא. זה לא הפריע להם להתעלם לחלוטין מהחקיקה הזו, כשהגיעו לתפקיד שר התקשורת. בדיונים הדגישו היועצים המשפטיים של משרד התקשורת, משרד המשפטים ושל ועדת הכנסת, שהחקיקה מכסה כל שחקן עתידי, שירצה לשדר טלוויזיה בגישת ה-VOD על רשת האינטרנט הציבורית.
- לאחר סיום הדיונים בוועדת הכלכלה, התיקונים הללו אושרו ב-3 קריאות בכנסת ברוב מוחלט - כאן וכאן. התיעוד המלא של כל תהליך החקיקה עד לאישורו הסופי ביום 25.7.2007, כפי שנרשם ותועד באתר כנסת ישראל, מצוי כאן. התיקונים הללו נכנסו לספר החוקים בסעיפים רבים, שנובעים מתיקוני חקיקה, סעיפים, שקבעו שירות תקשורת חדש בשם "שידורים לפי דרישה" על רשת האינטרנט, עם סוג רישיון חדש ועם כללים חדשים, ששונים, אגב, ביישום שלהם לגבי הוט ולגבי YES, ושונים לגבי כל ספק חדש אחר ב-VOD על רשת הפס רחב (הכל מפורט לפרטי פרטים בחוק התקשורת, לאחר אישור תיקוני החקיקה של הכנסת).
שורה תחתונה לנספח
אם הכל "בוצע על פי הספר", בצורה מסודרת להפליא ע"י השר
אריאל אטיאס, ויש
חקיקה ברורה ודרישה לרישיון לעניין שידורי VOD על רשת האינטרנט (מה שעושים כל המתחרים בשוק, החל מ
סלקוםtv דרך
נטפליקס, טריפל סי, פרטנר וכלה בהוט על רשת הפס הרחב של בזק), למה
פקידי וראשי משרד התקשורת משקרים שוב ושוב בדוחו"ת שלהם ובראיונות,
שאין שום חקיקה, רישיונות ורגולציה בנושא זה?
ההסבר מאוד פשוט:
בכך הם נותנים גיבוי וחיפוי למעשים הבלתי חוקיים של ראשי משרד התקשורת (שרים ומנכ"לים), שמשתמשים בנושא הזה מזה מספר שנים, לצרכים פוליטיים מובהקים של קידום עצמם. אין שחיתות מוסרית גרועה מזו, לתאר את התנהלות ראשי משרד התקשורת בעשור הנוכחי, בנושא הזה.
המהלכים הבלתי חוקיים בענין מכרז ערוץ הכנסת, כפי שחשפנו כאן, מחזקים את הצורך הדחוף בהקמת "רשות לתקשורת", רשות עצמאית, שתפעל לטובת הצרכנים ולא נגד הצרכנים ולטובת בעלי ההון וה"מנקורבים לצלחת" של מקבלי ההחלטות, בניגוד מוחלט לחוק ולאחריות המוטלת על מנכ"ל משרד ממשלתי חשוב ובעל כוח כלכלי עצום כלפי השחקנים הגדולים בשוק.
