האם נמצא "אקדח מעשן" נוסף בפרשת "תיק 4000" (בתחום הסלולר דווקא)?

האם נמצא "אקדח המעשן" נוסף בפרשת "תיק 4000" (בתחום הסלולר דווקא)?
מאת: סיני ליבל, 27.2.18, 07:30
 
טענת ראש הממשלה (ביבי נתניהו), שכל ההחלטות הנוגעות לבזק מתקבלות על ידי ועדות מקצועיות, על ידי גורמי המקצוע, בפיקוח משפטי צמוד, מוזמת בשתי פרשות חמורות, שכאן אני "מרים את המסך" מהראשונה שבהן: איך קוצרו שעות הפעלת המוקד הטלפוני המאויש של חברות הסלולר מ-13 שעות ביממה משנת 1996 עד ינואר 2017, ל-10 שעות ביממה מינואר 2017, בהחלטה אישית של שלמה פילבר (במובחן מהחלטה בשימוע...), בניגוד לוועדה המקצועית, שעסקה בנושא, רק בגלל התעקשות חברת פלאפון לקבל את ההטבה הזו (שממנה נהנו ונהנות כל החברות).
 
יודגש, שמדובר בהטבה, שלשיטת פלאפון שוויה הכספי 51,000 ₪ ביממה (כל יממה, לבד מסופי שבוע, בהם המוקד הטלפוני ממילא היה פתוח רק 5 שעות). כלומר: מדובר ברווח של עשרות מיליוני ₪ לשנה, רק לפלאפון. זאת, פלאפון כותבת שחור על גבי לבן למשרד התקשורת (כאן), בסוף מרץ 2016.
 
לכן, נשאלת השאלה: האם מנכ"ל משרד התקשורת המושעה/עצור/"עד המדינה" שלמה פילבר פעל בפרשה המכונה "תיק בזק" ("תיק 4,000"), לבקשה מפורשת של פלאפון (מיום 31.3.2016), כדי לתת הטבה לחברת פלאפון של 51,000 ₪ ביממה, החל מינואר 2017, על חשבון האינטרס הציבורי של מיליוני מנוי חברות הסלולר הנזקקים לשירות מנציג במוקד הטלפוני? (ומכורח הנסיבות אותה הטבה ניתנה ע"י שלמה פילבר, בהחלטה אישית שלו, בהתעלמות מדעת הצוות המקצועי, שעסק בנושא, לכל חברות הסלולר, ובכך ההטבה לפלאפון "הוסוותה" על ידו בהטבה לכל החברות).
 
האירוע הקונקרטי הנבחן במאמר זה: קיצור שעות הפעלת המוקד הטלפוני המאויש של חברות הסלולר מ-13 שעות ביממה מיום מתן הרישיונות לחברות הסלולר ביום הקמתן - ועד להחלטה אישית של שלמה פילבר (במובחן מהחלטה/המלצה של שימוע), מיום  11.1.2017 - "לפרגן" לעם ישראל ולקצר את שעות הפעלת המוקד הטלפוני המאויש, שקבועות מזה שנים ברישיון (13 שעות ביממה), ל-10 שעות ביממה בלבד. הנימוק שלו "לפרגון": "טרם בשלו התנאים לביצוע קיצוץ חד יותר בשעות הפעילות של מוקד הפניות הטלפוני" (מצוטטת ההחלטה לקיצור שעות פעלת המוקד הטלפוני מיום 11.1.2017). אם לא הצלחתם להבין את ההסבר הזה, אזי תוכלו כנראה להבין אותו, כשתגיעו עד סוף הכתבה. 
 
עובדות הרקע להחלטה לקיצור שעות הפעלת המוקד הטלפוני – הסיפור "הרגיל"

1. ביום 9.8.2016 פורסם באתר משרד התקשורת בלשונית שימועים (במסמך משונה ללא מכותבים), שימוע המציג אסדרה חדשה - ללא ציון האסדרה הישנה, לפיה תקוצרנה שעות הפעלת המוקד הטלפוני המאויש ב-3 שעות כל יממה – והתבקשה עמדה. ראה כאן מסמך השימוע.
2. באותו היום (9.8.2016) פורסם נוסח תיקון הרישיון המוצע, שקובע קיצור חובת שעות הפעלת המוקד הטלפוני המאויש ב-3 שעות (דהיינו, המסקנה העתידית מהשימוע פורסמה במסגרת נלווה לשימוע - כנוסח התיקון העתידי ברישיון חברות הסלולר) – ראה כאן.  
3. ביום 11.1.2017 פורסמו תוצאות השימוע מיום 8.9.2016 – ובכללן בעמודים 87-88 פורסמה ההחלטה לקצר את שעות הפעלת המוקד הטלפוני ב-3 שעות ביממה (כאן).

השאלות העומדות כאן לבחינה :

1. כיצד נכנס לשימוע מיום 9.8.2016  נושא קיצור שעות הפעלת המוקד הטלפוני המאויש  - כנושא, שבו כבר גובשה הצעה לנוסח הרישיון המקצר את שעות הפעלת המוקד הטלפוני ב-3 שעות?
2. מדוע נכתב: "לא נרשם פרוטוקול בדיוני הצוות ("צוות השימוע" מיום 9.8.2016, ס.ל), ההחלטה המדוברת (על קיצור שעות הפעלת המוקד הטלפוני, ס.ל), לא התקבלה על ידי הצוות שטיפל בשימוע, שהוא גורם ממליץ בלבד, ההחלטה התקבלה על ידי המנכ"ל".
3. כיצד חברת פלאפון תקשורת ידעה לפני שהגיבה לשימוע (ביום 5.9.2016), שמשרד התקשורת כבר החליט, שהחובה לקצר את שעות הפעלת המוקד הטלפוני ב-3 שעות כבר הוחלטה - ונשאר רק לשכנע את משרד התקשורת, ששעת פתיחת המוקד תהיה השעה 07:00 בבוקר – שבה פחות שיחות נכנסות (חליף לשעה 08:00 בבוקר, שהוצגה לבחינה בשימוע, ראה מסמך פלאפון כאן, מ-5.9.16)?

 העובדות המלאות:

1. בבג"ץ 5605/09 (סיני ליבל  נגד המנהל הכללי של משרד התקשורת), אושררו תנאי הרישיון לפיהן מוקדי השירות הטלפונים המאישים של חברות הסלולר יהיו פתוחים 13 שעות ביממה. ראה הודעת דובר משרד התקשורת מאוקטובר 2010 - כאן. 
2. בשנת 2013 החלה פלאפון להקדים את שעות פתיחת המוקד הטלפוני מהשעה 08:00 ו- 07:00 לשעה 06:00 כשרוב הציבור עדיין ישן (כדי לעמוד בתנאי הרישיון של 13 שעות ביממה). ראה האירוע בכתבה באתר Telecom News: כאן וכאן.  
3. ביום 2/2/2016 (קרי: כחצי שנה לפני השימוע בעניין המוקדים הטלפונים), פורסם שימוע שעניינו "שינויים צרכניים" ברישיונות חברות הסלולר. מדובר בשימוע מאוד מפורט שכולל מאות סעיפים ושעבדו עליו במשרד התקשורת כמה שנים (מ-2010). השימוע הזה לא כלל את סוגיית שעות הפעלת המוקד הטלפוני המאויש. ראה כאן. 
4. ביום 18.2.2016 (קרי: כשבועיים לאחר שפורסם השימוע מיום 2.2.2016 בנושאים צרכיים שונים ללא נושא שעות המוקדים),  הופץ מכתב (שהתגלה רק כעבור כחצי שנה לציבור), מכתב המופנה רק לחברות התקשורת, שעניינו פנייה לחברות התקשורת המודיעה: "בכוונתנו לבחון אפשרות של הסרה, או ביצוע תיקונים/שינויים בהוראות הקיימות כיום ברישיונות שעניינן נושאים צרכנים" - ובקשה להעביר את המידע לתגובה עד ליום 31.3.2016.

רוצה להקדים ולהבהיר: מכתב משרד התקשורת הקורא לבקש שינויים/הקלות בתנאי הרישיון מחברות הסלולר, שהיה צריך לצאת חצי שנה לפני השימוע לתיקונים צרכניים מיום 2.2.2016 - באופן מפתיע, יצא שבועיים לאחר שפורסם שימוע בנושא תיקונים צרכניים.

1. ביום 31.3.2016 (המועד האחרון ללמענה לקול הקורא לבקש שינויים), חברת פלאפון "נענתה" לקול הקורא של משרד התקשורת ובסעיף 9 בפנייתה הביעה עמדה מנומקת לפיה: "על כן שעות פעילות מיותרות של המוקדים משמען הוצאה מיותרת של מיליוני שקלים בשנה".

זאת, אחרי שקודם לכן פלאפון הבהירה: "יש להבין כי עלות שעת הפעלת מוקד מאויש הינה כ-17,000 ₪ מינימום ומחיר זה עשוי לעלות משמעותית בהתאם לכמות השיחות בפועל".

וסיכמה: 
"לאור כל זאת נבקש לצמצם את המענה במוקד המאויש ל-8 שעות ביום חול". עמדת פלאפון כאן.

ככל הידוע כרגע, רק פלאפון הציגה בתגובתה לפנייה, עמדה כה נחרצת בעניין צמצום דרסטי של שעות הפעלת מוקדי השירות. 

2. ביום 19.6.2016 נפגש שמילה מימון עם מנכ"ל פלאפון רן גוראון. ביום 7.7.2016 נפגש שמילה עם עידו רוזנברג ומיה שגב מפלאפון. ביום 4.8.2016 התקיים דיון בראשות פילבר בנושא: "הצגת מסמך ההמלצות לשינויים/הקלות של תיקונים צרכנים". זה לא היה דיון ראשון במסמך וזו לא היה פעם ראשונה, שיש פגישות עם מנכ"ל פלאפון ממש במקביל לדיונים. לא מדובר בדבר שולי וזניח. זה נושא, שהיו בו לא מעט דיונים, ואציג כאן רק את הדיונים, שהתקיימו בראשותו של שמילה מימון: 16.6.16, 19.6.16, 7.7.16, 4.8.16 (גם עם פילבר), 28.9.16 ומיד לאחר הדיון פגישה של שמילה עם מנכ"ל פלאפון. 6.11.16 ביקור צמרת משרד התקשורת בפלאפון (כולל פגישות עם המנכ"ל), 6.12.16 פגישה של שמילה עם מנכ"ל פלאפון, 11.12.16 דיון נוסף בתיקונים הצרכניים הללו, גם ב-13.12.16, גם ב-26.12.16, וב-3.1.17 עוד פגישה של שמילה עם מנכ"ל פלאפון, וב-24.1.17 עוד פגישה של שמילה עם מנכ"ל פלאפון (מיד לאחר שהתקבלו ההחלטות של שלמה פילבר). לאחר מכן, תדירות הפגישות הללו (עם מנכ"ל פלאפון) ירדה בצורה ניכרת.
 
יצוין, שיומני הפגישות של שלמה פילבר ומימון שמילה עד אפריל 2016  לא נחשפו בפני הח"מ – במובחן מהיומנים מאפריל 2016 והלאה, שהיו זמינים באינטרנט). רוצה לומר: לא ידוע אם התקיימו פגישות בין פילבר/שמילה עם נציגי פלאפון או בזק, בין ינואר 2016  לאפריל 2016 או לפני כן, עד קבלת ההחלטה של שלמה פילבר (ואם כן, כמה. נושא, שמן הסתם, יכול להיחקר במשטרה). בכל מקרה, היקף ותדירות הפגישות עם מנכ"ל פלאפון (בדומה לפגישות עם מנכ"לית בזק), היו כנראה בתכיפות מאוד גבוהה, גם בהשוואה למנכ"לי חברות תקשורת אחרים, ממה שעולה מהיומן של שמילה הגלוי, שהוזכר לעיל.

3. ביום 9.8.2016 פורסם באתר משרד התקשורת בלשונית  שימועים (במסמך משונה ללא מכותבים), שימוע המציג אסדרה חדשה - ללא ציון האסדרה הישנה, לפיה תקוצרנה שעות הפעלת המוקד הטלפוני המאויש ב-3 שעות כל יממה (והמוקד יפתח בשעה 08:00 בבוקר). התבקשה עמדה לשימוע. ראה כאן מסמך השימוע.

4. באותו היום, שבו פורסם השימוע (9.8.2016) פורסם גם נוסח תיקון הרישיון המוצע, שקובע קיצור שעות הפעלת המוקד הטלפוני ב-3 שעות. המסקנה העתידית מהשימוע פורסמה במסגרת נלווה לשימוע) – ראה כאן
ואם נקדים את המאוחר: ההצעה הזו יושמה בדיוק באותו ניסוח בינואר 2017.

5. ביום 28.9.2017 נפגש שמילה מימון לפגישה עם מנכ"ל פלאפון רן גוראון לפגישה, שהוגדרה "שוטף", ביום 3.1.2017 (קרי כשבועיים לפני פרסום תוצאות השימוע בנושא הנדון כאן), נפגש שמילה מימון עם מנכ"ל פלאפון רון גוראון, ושעה לאחר מכן עם מנכ"לית בזק סטלה הנדלר. ניתוח פרטני של פגישותיו של שמילה מימון עם מנכ"לית בזק - מופיע בכתבה כאן.
 
6. באוגוסט וספטמבר 2016 סיני ליבל (כותב שורות אלו) העביר למרכז השימוע במשרד התקשורת (מר מאיר בן בסט), מספר תגובות לשימוע, שבהן שני טיעונים מרכזיים, שביקש, שיבחנו במסגרת השימוע:
 
האחד: מאז אושררו תנאי הרישיון (לענייננו 13 שעות הפעלת מוקד טלפוני מאויש), באוקטובר 2010 (במסגרת בג"ץ 5605/09 – נסגרו עשרות מוקדי שירות במרכזי הערים. כלומר: הציבור נאלץ לקבל שירות טלפוני מהחברות, ממוקדי השירות הטלפוניה, בהיעדר מוקדים פרונטליים, שנסגרו.
האחר: פורסמו תחקירים על העומס וזמני המענה הארוכים במוקדי השירות הטלפונים.
 
7. יצוין כי ליבל פנה בתלונה חריפה למנהל תחום פיקוח בכיר, מר מאיר בן בסט וגם למבקר הפנימי של משרד התקשורת, מר אלון זולר מספר פעמים לאחר פרסום השימוע מיום 9.8.2016, שמתומצת בטענה למר מאיר בן בסט: "מאימתי אתה מוביל פגיעה קשה בצרכנים - לצד הטבות במיליוני שקלים לחברות הסלולר - באופן שאינו מנומק כברגיל וכנדרש בשימוע?"
 
כן ליבל שלח ללשכה המשפטית 3 טיוטות עתירה לבג"ץ, בטענה, שעצם השימוע בנושא קיצור שעות הפעלת המוקד הטלפוני, בדרך שפורסם - ללא נימוקים - הוא ליקוי מהותי המחייב את התערבות בג"ץ בהחלטת משרד התקשורת לפרסם שימוע פגום, שנראה, שמוביל בכוונת מכוון לפגיעה במיליוני צרכנים (כאן).  
  
8. ביום 11.1.2017 פורסמו תוצאות השימוע, שבו נקבע, שמוקדי השירות הטלפונים יעבדו רק 10 שעות ביממה - חליף לחובה להפעילם 13 שעות ביממה עד 17 בינואר (ראה תוצאות השימוע כאן).
 
9. בעמוד 88 בהחלטה לעיל, הוצגו מספר טיעונים לקיצור שעות הפעלת המוקד הטלפוני.
 
 אולם, אין זכר לטענת ליבל, שמאז אושררו תנאי הרישיון (לענייננו 13 שעות הפעלת מוקד טלפוני מאויש), באוקטובר 2010 -  במסגרת בג"ץ 5605/09 - נסגרו עשרות מוקדי שירות במרכזי הערים, וכי פורסמו תחקירים על העומס וזמני המענה הארוכים במוקדי השירות הטלפונים.
 
10. ביום 22.1.18 עלה לאתר משרד התקשורת (כאן), שימוע נוסף בעניין מוקדי השירות של חברות התקשורת. בשימוע זה נטען, שהשימוע הזה הוא המשך לשימוע קודם בנושא זה, שנעשה ב-18.8.14, ונעלמו מהשימוע הזה כל אזכורים או התייחסות, אפילו לא ברמז, לשימועים מ-2016. לא נתקבל כל הסבר לתופעה המאוד מוזרה הזו (כמפורט בכתבות, שעסקו בנושא זה: כאן, כאן, כאן וכאן).
 
יודגש, ששלמה פילבר עמד על כך, שהורדת שעות המוקדים תבוצע מיידית, בעוד שכמעט כל התיקונים הצרכניים האחרים יבוצעו בלוח זמנים ארוך. למעשה, נראה מהחלטתו, שכל שלל התיקונים נועדו להסתיר רק תיקון אחד: קיצור שעות ההפעלה, שבוצע מיידית, ולמעשה רוב התיקונים לא נכנסו לתוקף, עד עצם היום הזה, בגלל תרגילי דחייה חוזרים ונשנים של שמילה מימון (למשל כאן). תרגיל הדחייה האחרון (והחמישי בסדרה) של שמילה מימון הוא כאן, שבו כל התיקונים, שיש להם משמעות כספית ממשית לחברות, נדחו עד 11.3.18. נכתב על זה כאן (באמצע של הכתבה). למעשה, כיום, למעלה משנה לאחר ההחלטה על תיקונים צרכניים, רוב התיקונים המשמעותיים לא יושמו (למעט נושא שעות המוקדים, שיושם מיידית, בגלל פוטנציאל הרווח העצום הגלום בו: עשרות מיליוני ₪ לשנה, לכל חברת תקשורת גדולה, ובמצטבר לכל החברות: מאות מיליוני ₪ לשנה).  
  
11. חברת פלאפון היא חברת בת של בזק.
 
12. ביוני 2017 "התפוצצה" פרשת המכונה כיום "תיק 4000" ובסיכום חקירת רשות ניירות הערך להעמיד לדין את שלמה פילבר נטען כי [ציטוט]:
קידום אינטרסים של בזק במשרד התקשורת תוך ביצוע עבירות על חוק העונשין וחוק ניירות ערך  –במסגרת פרשה זו נמצאה תשתית ראייתית לכאורה לביצוע פעילות מרמתית, מתמשכת ומכוונת מצד מנכ"ל משרד התקשורת וכן נושאי משרה ועובדים נוספים בחברת בזק, אשר פעלו בצורה שיטתית לקידום האינטרסים של חברת בזק כאשר פעילות זו מתבצעת לא פעם תוך הסתרתה מהגורמים המקצועיים ובכלל זה המשפטיים במשרד התקשורת ומגורמים רלבנטיים במשרדי ממשלה אחרים. פעילות זו כללה, בין היתר, העברה שיטתית של מסמכים מסווגים, ניירות עמדה פנימיים, תכתובת ומסמכים מדיונים בין-משרדיים, לרבות כאלה אשר טרם נדונו בפורומים המוסמכים. במסגרת זו נהגו גורמים בחברת בזק לעבור על המסמכים המודלפים, לתת את הערותיהם עליהם, לנסחם ולעיתים אף לכתוב אותם בכללותם והכל בהתאם לצרכיהם האסטרטגיים, הטקטיים והעסקיים.
בשלב השני של החקירה, שלמה פילבר הפך ל"עד מדינה".
 
סיכום
לאור הנטען לעיל, להבנת ליבל, חובת המשטרה (שכן תהיה מונחת לפניה תלונת ליבל), והאינטרס הציבורי הם לאושש או להפריך את ההנחות לחקירה הבאות:

1. חברת בזק ונציגיה מול משרד התקשורת לא עסקו ו/או התעלמו מעמדת חברת הבת (פלאפון), לפיה: "שעות פעילות מיותרות של המוקדים משמען הוצאה מיותרת של מיליוני שקלים בשנה", בנסיבות בהן פלאפון הבהירה: "יש להבין כי עלות שעת הפעלת מוקד מאויש הינה כ-17,000 ₪ מינימום ומחיר זה עשוי לעלות משמעותית בהתאם לכמות השיחות בפועל" - וכי בזק לא ניצלה את קשריה עם פילבר כדי לקדם אינטרס של פלאפון בעניין חסכון של עשרות אלפי שקלים ביממה - כל יממה (לבד מבסופי שבוע).  
2. כי מכתב מיום 18.2.2016, שפרסם (מה שהיה בזמנו חסוי, כמו שמשרד התקשורת רגיל להסתיר מסמכים מהסוג הזה) משרד התקשורת, כקול קורא לבקש הצעות להקלות/שינויים בתנאי הרישיון  - הוא סתם צירוף מקרים, בכך, שהופץ שבועיים לאחר שהופץ שימוע בנושאים צרכניים (השימוע מיום 2.2.2016), ולא נבע מפנייה של בזק או פלאפון, על נושאים חסרים בשימוע מיום 2.2.2016, או של חברה אחרת.  
3. כי שמילה מימון (אז המשנה למנכ"ל), ומר מאיר בן בסט (מרכז השימועים ומנהל תחום בכיר פיקוח צרכני במשרד התקשורת) כלל לא היו  מעורבים  ביישום החלטות של פילבר לטובת בזק בכלל ופלאפון בפרט.
4. כי שמילה מימון המשנה לפילבר באותה תקופה, נפגש עם גורמי פלאפון בנושאים שונים באותה תדירות שבה נפגש עם מנכ"לי חברות הסלולר האחרות, וסתם ליבל לא הבחין בתדירות הפגישות האחרות... 
5. כי הוועדה, שעסקה בשימוע מיום 9.8.2016 (שתוצאותיו פורסמו ביום 11.1.2017), אכן דנה בסוגיה שבשימוע: האם נכון לקצר את שעות הפעלת המוקד הטלפוני. הדיון נעשה למול התגובות לשימוע - גם של ליבל - שהיו  מונחות לפניה, וכי חברי הוועדה המליצו לקצר את שעות הפעלת המוקד הטלפוני ב-3 שעות ורק ליבל מפרש את הגילוי והעובדה כי לא נרשם פרוטוקול וכי את ההחלטה לקצר את שעות הפעלת המוקד הטלפוני קיבל המנכ"ל לבדו ולא חברי ועדת השימוע – כפגם בשימוע (שאמור בנסיבות לעיל לפסול אותו).

בתמצית: שינוי תנאי הרישיון של חברת פלאפון משנת 1996 על ידי קיצור שעות הפעלת המוקד הטלפוני בינואר 2017 רק ב-3 שעות ביממה (כאמור הטבה, שלעמדת טלפון שוויה מינימום 51,000 ₪ ביממה) נבעה משקילת שיקולים שבטובת הציבור כפי שסעיף 4 א' בחוק התקשורת (כאן), מחייב את שר התקשורת בבואו להתקין או לשנות את תנאי הרישיון שנתן.
לא רק שמשרד התקשורת שקל שיקולים שבטובת הציבור (פחות 3 שעות של מוקד טלפוני מאויש ביממה), משרד התקשורת הבהיר במסמך השימוע, לאחר נימוקיו לקצר את שעות הפעלת המוקד הטלפוני רק ב-3 שעות כי: שמר על האיטרס הציבורי: "טרם בשלו התנאים לביצוע קיצוץ חד יותר בשעות הפעילות של מוקד הפניות הטלפוני".
(ראה סעיף 6 בעמוד 87 בתוצאות השימוע, שפורסמו ביום 11/1/2017, כאן). 
 
החקירה המשטרתית המתבקשת תבהיר, שהראיות לכאורה, והנסיבות, שליבל מציג במאמר לעיל, נבדקו לעומקן וכי אין פרשת פלאפון - פילבר והפרשה היא פרשת בזק – פילבר בלבד, ללא קשר פסול לחברת הבת פלאפון, שלא ניצלה את קשריה של חברת האם לטובת אינטרס של זוטות (51,000 ₪ ליממה, כל יממה, למעט סופי שבוע).  
 
סוף דבר
בנסיבות בהן הסוגיה דרמטית ויכולה להשפיע על חופש העיסוק של מנכ"ל פלאפון, שמילה מימון, מאיר בן בסט, ועו"ד דנה נויפלד, ליבל ביקש את תגובתם לכתבה קודם לפירסומה - כדי לתקן טעויות בה, ככול שתופנה תשומת הלב אליהן. העתק גם נשלח לרשות ניירות הערך. לא התקבלה תגובה מאיש. ככל שתתקבל תגובה - אעדכן בהתאם.
 
לעמדת ליבל אפשר, שמיליוני צרכנים הנזקקים לנציג ממוקד טלפוני של חברות הסלולר - ומקבלים מענה בזמן סביר -  יודעים כי עמדת משרד התקשורת בסיכום השימוע מיום 11.1.2017, שבו נקבע כי שעות הפעלת המוקד הטלפוני יכנסו לתוקפן באופן מיידי  לפיה: "הדרישה להפעלת מוקד שירות לקוחות במשך 10 שעות, בין השעות 08:00-18:00 (חליף לחובה להפעילן 13 שעות ועתירת ליבל כי אלה יחלו בשעה 08:00 ולא בשעה 06:00 כפי שפלאפון הפעילה עד 11.1.2017 - או 05:00 שפרטנר פתחה את המוקד שלה , ס.ל) היא סבירה בהחלט." – והבעיה היא, שליבל משועמם ומשתעשע בקונספירציות, שאין להן תחילת ביסוס  בעובדות.
 
לנוחיות הקוראים/החוקרים, ליבל ריכז את רשימת העובדות והמסמכים, שהטעו אותו לחשוב כי בזק פעלה למול פילבר לטובת אינטרסים של חברת פלאפון:
 

1. השימוע מיום 2.2.2016, בנושאים צרכניים, שבו אין זכר לקיצור שעות הפעלת המוקד הטלפוני (כאן 1).  
2. קול קורא של משרד התקשורת מיום 18.2.2016 (קרי: שבועים לאחר פרסום שימוע הנרחב ביותר בנושאים צרכניים), להעביר בקשות, להעביר מידע ובקשות לשינויים, שלדעת החברות נדרשים (כאן 2).
2. תגובת פלאפון מיום 31.3.2016 לקול הקורא מיום 2.2.2016 בו בסעיף 9 הביעה עמדה: "על כן שעות פעילות מיותרות של המוקדים משמען הוצאה מיותרת של מיליוני שקלים בשנה". אחרי שקודם לכן הבהירה: "יש להבין כי עלות שעת הפעלת מוקד מאויש הינה כ-17,000 ₪ מינימום ומחיר זה עשוי לעלות משמעותית בהתאם לכמות השיחות בפועל", וסיכמה: "לאור כל זאת נבקש לצמצם את המענה במוקד המאויש ל-8 שעות ביום חול" (כאן 3).  
4. מסמך השימוע מיום 9.8.2016, שבו הוצגה באופן לקוני האסדרה החדשה והמעודכנת בנושא קיצור שעות הפעלת המוקדים הטלפונים  (כאן 4).  
5. מסמך ובו נוסח תיקון הרישיון המוצע - המורה על חובת הפעלת מוקד טלפוני רק 10 שעות ביממה, שפורסם ביום 9.8.2016  (קרי: התיקון המוצע מוצג מנוסח כבר כתיקון הרישיון. שאכן נכנס לתוקף ביום 11.1.2017), (כאן 5).  
6. תגובת פלאפון מיום 5.9.2016, לשימוע מיום 9.8.2016, שבה פלאפון מנמקת מדוע המוקד הטלפוני, שיפעל במתכונת המצומצת המוצעת - צריך להפתח בשעה 07:00 בבוקר (חליף לשעה 08:00 בבוקר בהצעה. (כאן 6). אין זכר בתגובה לנימוקים מדוע צריך לקצר את שעות הפעלת המוקד הטלפוני ו/או הפנייה לנימוקים, שפלאפון הציגה ביום 31.3.2016 (כאן 3). 

רוצה לומר: ביום 5.9.2016 פלאפון כנראה ידעה כי פילבר כבר החליט, ששעות הפעלת המוקד הטלפוני תקוצרנה ב-3 שעות.

7. יצוין כי ליבל פתח הליך תביעה כנגד שלמה פילבר והיועצת המשפטית של משרד התקשורת, שעסק ב"הפרת אמונים" שלהם בפרשת קיצור שעות הפעלת המוקדים הטלפונים בשלהי 2016. ראה הכתבה באתר Telecom News "ליבל נגד נויפלד" (כאן 7).  
8. תשובת הממונה על חופש המידע (עו"ד טלי פלג), מיום 13.9.2017 לפניית ליבל לממונה על חופש המידע מיום 13.8.2016 לפיה השימוע מיום 9.8.2016 הוא השימוע היחיד בעניין קיצור שעות הפעלת המוקד הטלפוני (תוך שהיא מסתירה מליבל את קיומו  של המסמך מיום 18.2.2016, שבעקבותיו נערך השימוע מיום 9.8.2016. (כאן 8).
8. תשובת הממונה על חופש המידע (עו"ד טלי פלג), מיום 29.9.2016 להשגת ליבל לפיה השימוע מיום 9.8.2016 הוא השימוע היחיד בעניין קיצור שעות הפעלת המוקד הטלפוני - שכן אין מסמכים המסבירים כיצד הגיעו לשינוי המוצע - והיא מבהירה, בחתימת ידה: "אין מסמכים נוספים לבקשתך." דהיינו: אין את הקול קורא מ- 18.2.2016 לבקשות לתיקונים, ואין את תגובת פלאפון לקול הקורא (כאן 9).  
10. תגובות סיני ליבל, שהיו מונחות לפני חברי ועדת השימוע  ובכללן טיוטות עתירה לבג"ץ (כאן 10 וכאן).
10. מסמך תוצאות השימוע מיום 11.1.2017 שם בעמוד 88 מבהיר משרד התקשורת כי: 

"הדרישה להפעלת מוקד שירות לקוחות במשך 10 שעות, בין השעות 08:00-18:00 (חליף לחובה להפעילן 13 שעות ועתירת ליבל כי אלה יחלו בשעה 07:00 /08:00 ולא בשעה 06:00 כפי שפלאפון הפעילה עד 11.1.2017 או 05:00 שפרטנר פתחה את המוקד שלה , ס.ל) היא סבירה בהחלט." (כאן 10).

12. תשובת הממונה על חופש המידע במשרד התקשורת מיום 5.12.2017 (כאן 11), לפיה: "...לא נרשם פרוטוקול בדיוני הצוות, ההחלטה המדוברת (על קיצור שעות הפעלת המוקד הטלפוני, ס.ל), לא התקבלה על ידי הצוות שטיפל בשימוע, שהוא גורם ממליץ בלבד, ההחלטה התקבלה על ידי המנכ"ל".
12. ​קישור ליומן הפגישות של שמילה מימון בשנת 2016  (כאן 13 וכאן).  
12. סיכום חקירת הרשות לניירות ערך בעניין "פרשת בזק" הראשונה, לפיה הועברו מסמכים ממשרד התקשורת לבזק וחזרו עם תיקונים... (כאן 14).
12.  הודעת דובר משרד התקשורת מאוקטובר 2010 לפיה בעקבות בג"ץ 5605/09 (ליבל נגד המנהל הכללי של משרד התקשורת ועו"ד נגה רובינשטיין), נבחנה ואושררה החובה לפתוח מוקד טלפוני מאויש 13 שעות היממה (כאן 13), וכאמור ביום 11.1.2017 החליט מנכ"ל משרד התקשורת מר שלמה פילבר בעצמו על כך (ההחלטה המדוברת (על קיצור שעות הפעלת המוקד הטלפוני, ס.ל), לא התקבלה על ידי הצוות שטיפל בשימוע, שהוא גורם ממליץ בלבד, ההחלטה התקבלה על ידי המנכ"ל".    

 תוספות חשובות לכתבה:

1. על פי הפרסום בסרטון, שפרסם ראש הממשלה בנימין נתניהו, נאמר בו, בין היתר: "לגבי בזק" אמר נתניהו, "כל ההחלטות בבזק [לגבי קבוצת בזק] מתקבלות על ידי ועדות מקצועיות, על ידי גורמי המקצוע, בפיקוח משפטי צמוד. אין פה מערב פרוע. אין פה החלטות פרטיות. כל ההחלטות שקופות ומבוקרות. ולכן הטענה, שפעלתי לטובת בזק על חשבון שיקולים ענייניים היא פשוט מופרכת מיסודה".
2. הראיות, לכאורה, שאת ההחלטה לקצר את שעות המוקד הטלפוני המאויש ב-3 שעות ביממה (החלטה המגלמת חיסכון לפחות של 51,000 ש"ח ביממה לפלאפון ולכל חברה אחרת), ניתנה על ידי פילבר אישית, ולא על ידי הוועדה המקצועית ("ועדת השימוע"), כך שבמקרה קיצור שעות הפעלת המוקד הטלפוני - הטענה של ראש הממשלה, אינה מתיישבת עם הראיות לכאורה, שמוצגות במאמר זה.
3. אין ספק, כי ליבל מספק תשתית המאפשרת (ולטענת ליבל - מחייבת), שהמשטרה תאושש/תפריך את הראיות לכאורה, שעליהן התבסס ליבל וצורפו למאמר כאן. 

מאת: סיני ליבל, פברואר 2018.