פרק שלישי בסדרה: "הטבעת מתהדקת" סביב "קליקת אוהדי סלקום - אנלימיטד ושות' בצמרת משרד התקשורת" לקראת פתיחת "תיק 5000", שגדול בהיקפו פי כמה מ"תיק 4000". כאן "נרים את המסך" מאחד התרגילים, שנולדו במשרד התקשורת כדי להלאים (אבל לטובת חברה פרטית אחרת) את התשתיות הקוויות של בזק והוט, הכל בשיטה הקומוניסטית.
מאת:
אבי וייס, 9.9.18, 07:30
ניתוח: בסדרת הכתבות סביב מה שאני מכנה "
תיק 5000" (שבמאמר נפרד נפרט למה הוא רציני וגדול בכמה מונים מ"תיק 4000"), בגלל הגודל והמורכבות של הפרשה החדשה הזו, שכלי התקשורת המרכזיים מתעלמים ממנה (בינתיים), לא תמיד ברור לקוראינו איך החשיפות קשורות זו בזו (למשל: איך הצעת התקן החדש ל-SIP, שנחשפה
כאן ו
כאן, (ובקרוב מאוד נמשיך בחשיפות סביב הנושא הזה), איך היא מתחברת "לתיק הפלילי שמספרו 5000", תיק שטרם החלה חקירה בו ולא ידוע מתי "החקירה הגלויה" בו תחל).
למותר לציין, שכל פניותינו לצמרת משרד התקשורת בנושאים המוזכרים כאן ובכתבות הקודמות בנושא - לא נענו. אם נקבל תגובה, נעדכן בהתאם.
בעניין זה אנסה לפשט את הנושא באמצעות
2 כללים פשוטים, שמלווים אותי ואת כל אלה המסייעים בידי בתחקירים בתחום הזה:
- Follow The Money. כלומר: מי עשוי להרוויח מההחלטות הרגולטוריות המתקבלות בכל המהלכים הללו. ב"תיק 5000", בשונה מ"תיק 4000", שבו נטען, שביבי ושרה (ויאיר) קיבלו "כתבות מפנקות ומלטפות" מוואלה!, שזה מושג מאוד חמקמק וערטילאי, כאן מדובר בכסף ממשי. המון כסף. בהמשך לעיקרון הזה, בכתבה הבאה נחשוף עוד היבט בהתנהלות הרגולטורית במה שנוגע ליועצת המשפטית של משרד התקשורת וליועץ המשפטי לממשלה.
- "כל הדרכים מובילות לרומא". כלומר: צריך לאתר מי מניע את התהליכים "מאחורי הקלעים", כדי שהכל "יתקתק" בכיוונים הרצויים לו ולאינטרסים, שהוא מוביל. במקרה שלנו (ב"תיק 5000"), נוצרה חבירה של אינטרסים בין 2 "קליקות", שבד"כ לא אוהדות כל כך אחת את השנייה: "קליקת הפרקליטים" ו"קליקת אוהדי סלקום - אנלימיטד ושות' בצמרת משרד התקשורת". השר (איוב קרא) והמנכ"ל (נתי כהן) ואלה שסביבם "מעורבים עד צוואר" וחתומים על ההחלטות המרכזיות, שנמצאות ב"תיק 5000", אבל הם לא יזמו את ההחלטות הללו ולא כתבו וניסחו אותן. בכל מקרה, הציבור לא קיבל הסבר למה הם חתמו על המסמכים הללו ולמה הם הטעו את הממשלה לקבל החלטות רגולטוריות משמעותיות, בעקבות המסמכים המפוברקים הללו.
אני מניח שקוראינו, לאחר שקראו (אולי) את 423 הכתבות הקיימות באתר זה, שעוסקות ב
שמילה מימון (בתמונה למעלה משמאל, המשנה למנכ"ל במשרד התקשורת ועוד כמה תארים), לא יופתעו, שגם כאן הוא "מככב" כ"כוכב ראשי באמפיתיאטרון של רומא".
לא צריך לחפש הרבה למה
שמילה מימון נמנה על "אוהדי סלקום" בכלל ולעניין פריסת תשתיות הסיבים שלה ובמיוחד בתוך תשתיות בזק- בפרט. זאת, מפני שהוא
התגאה בכך בריאיון אישי שנתן במו פיו ותחת תמונתו לגלובס (
כאן).
אני מניח גם, שלא תופתעו, שמניתוח היומן של
שמילה מימון (
כאן) עולה, שסביב התאריך של הגשת הבקשה של אנלימיטד להקלות רגולטוריות ורכישתה ע"י סלקום, בקשה,
שהוגשה למשרד התקשורת ע"י אנלימיטד \ IBC ב-11.9.17,
שמילה מימון קיים (ולא רק הוא, גם השר
איוב קרא וגם המנכ"ל הקודם והנוכחי)
המון פעילות סיורים, פגישות ודיונים, ממש המון, סביב אנלימיטד \ IBC וסלקום.
לעומת זאת,
אין שום פעילות של פגישות שלו עם נציגי הציבור, למעט כמה פעמים, ש
שמילה מימון, בהיותו מנכ"ל בפועל,
התלווה לשר
איוב קרא לפגישותיו עם ראשי רשויות מקומיות ואז נפגש בעל כורחו עם נציגי ציבור מסוג מאוד מסוים. לא בטוח שהוא בכלל הקשיב להם, כי ראשי הרשויות נפגשו עם השר (ו
שמילה היה רק "קישוט" במפגשים הללו). בכל מקרה, עם "נציגי ציבור מוסמכים" לעניין רשתות תקשורת ותשתית תקשורת, הוא
בכלל לא נפגש. זאת, בכל שנותיו במשרד התקשורת, מתחילת העשור ועד היום.
המפגש, שהכי בלט, לעניות דעתי, בכלל פעילותו של
שמילה מימון סביב אנלימיטד \ IBC-סלקום הוא המפגש המופיע ביומן שלו בדצמבר 2016:
מי זה
שחר שיליאן? למה הוא לקח איתו לסיור ב-IBC פקיד הנמצא לפחות
2 דרגות מתחתיו, ולא את מי מהמנהלים הבכירים במשרד? התשובה מאוד פשוטה למי שלא יודע. כי פשוט מי שלא יודע
פספס את הקטע של "בוגר סלקום", שנחשף אצלנו זה מכבר. הוא גם פספס את שמו בעניין
תקן ה-SIP החדש. לפעמים המעגלים והקשרים בינהם נסגרים לבד. מייד נחזור אל
שחר שיליאן בעניין החשוב, שנעסוק בו כאן בהמשך הכתבה.
חדי עין מבין קוראינו בוודאי שמו לב, שלפני הסיור ב-IBC,
שמילה מימון נפגש עם מנכ"ל פלאפון. הוא נפגש עם צמרת פלאפון בכלל ועם המנכ"ל
רן גוראון בפרט, המון פעמים. יותר מכל מנכ"ל אחר. זה שייך לפרשות אחרות לגמרי שנחשפו ע"י
סיני ליבל ועל
ידנו, פרשות חמורות ביותר שלא טופלו כראוי, עד היום (והובילו לפגיעה צרכנית רוחבית ענקית, דוגמת הורדת שעות הפעילות במוקדי השירות של החברות מ-13 שעות ביממה ל-10 שעות ביממה ולהכפלת זמני המענה במוקדים הללו מ-3 דקות ל-6 דקות, "מתנה" של תדרים לפלאפון, ועוד ועוד).
כך,
שמילה מימון, שקיבל מאות החלטות
ללא כל בסיס חוקי (
כאן), היה זקוק למישהו,
שיודע לכתוב היטב ולנסח את כל
הפיברוקים, שהובילו, בין היתר, ל"
מתנה" של
כ-5 מיליארד ש"ח לאנלימיטד \ IBC,
כדי שתירכש ע"י סלקום. זו (ככל המסתמן) הסיבה ש
שחר שיליאן היה היחיד שהתלווה לסיור של
שמילה מימון ב-IBC.
לאחר החלטת הממשלה האחרונה על הקלות מפליגות ל-IBC, בוצעו ב
בת אחת כמה מהלכים
משלימים. המהלך המרכזי היה בשימוע לנושא, שנקרא בשם המטעה: "
תיק שירות שימוש הדדי בתשתיות פסיביות".
מדובר ב
שני מסמכים, שרק אחד מהם הוא שימוע והשני זו
החלטה סגורה וחתומה, שבוצעה
ללא כל שימוע של המנכ"ל (
נתי כהן, בתמונה משמאל), שיצר מצב, שהתשתיות של בזק והוט תהיינה
גלויות לכל מתחרותיה, ובעלי התפקידים בחברות המתחרות וקבלנים של החברות המתחרות (שיש להם סיווג בטחוני הכי נמוך ובסיסי ברמת "שמור"), יוכלו להיכנס באופן חופשי למסדי הנתונים הכי חסויים של כל תשתיות בזק והוט, גם מרחוק, למשל מהלטפטופ \ טאבלט או מהסמארטפון שבידם. בנוסף, רק הרישיונות של בזק והוט עודכנו בכללים החדשים הללו (כלומר: במציאות, בזק והוט לא תוכלנה לגשת לבסיסי הנתונים של פריסת מתחרותיה. זה יהיה חד-כיווני). לא מאמינים? הנה זה
כאן.
את המסמכים המוזרים הללו
סקרנו וניתחנו כאן. נחשו מי חתום על השימוע הזה של "שימוש הדדי בתשתיות"? ניחשתם נכון:
שחר שיליאן. המועד למתן תגובות לשימוע נדחה עד 11.10.18. אני כבר הגבתי ומייד אפרט את תגובתי, בהמשך הכתבה.
לאחר השימוע הזה, שטרם הסתיים, מיד יצא
עוד שימוע תחת השם המדבר בעד עצמו: "
שימוע בנושא קביעת תשלומים מרביים לשימוש הדדי של בעלות התשתית בשירות גישה לתשתית פסיבית".
כלומר: אחרי המסמך המפוברק על "
שימוש הדדי בתשתיות", היה צריך לפברק כמה כסף בזק (ואולי הוט) תקבלנה מהמתחרות שלהן תמורת השימוש בתשתיות שלהן, ואת השימוע - פיברוק הזה, שנוצר ע"י הסמנכ"ל הבכיר לכלכלה,
ניתחנו בהרחבה כאן. די ברור, שאם השימוע הראשון נופל, אז גם השימוע השני נופל. אבל, זה
לא יקרה (הסברנו כבר למה:
מפגש אינטרסים של שתי הקליקות).
למה אני מביא כאן את תגובתי לשימוע, שחתום עליו
שחר שיליאן? מפני שאת תגובותיי (וגם תגובות אזרחים אחרים, שהגיבו לשימועים הקודמים), תגובות, ששלחתי למשרד התקשורת לשימועים הקודמים, או שגרסו אותן לגמרי ("במגרסה של שמילה") ובכלל לא קראו אותן, או שסתם התעלמו מהן לחלוטין (במשרד התקשורת הישראלי שומעים רק את "המקורבים לצלחת"), או שפרסמו את תוצאות השימועים
אחרי שכבר התקבלו החלטות מחייבות, מה שהופך את השימועים הללו
לפארסה אחת גדולה, דוגמת
השימועים בדבר השינויים בעניין הפריסה של IBC. לכן, אני מציג כאן את תגובתי לשימוע (שנשלחה ונתקבלה במשרד התקשורת ביום 11.8.18),
לשיפוט ולתגובת הקוראים.
התייחסותי המלאה לשימוע: "תיק שירות שימוש הדדי בתשתיות פסיביות":
"שלום רב,
להלן התייחסותי לשימוע שבנדון (שימוע מס' 090818). התייחסות זו פתוחה לפרסום ע"י משרד התקשורת, ככל שיחליט באם לפרסם התייחסויות לשימוע.
יצירת מונופול ביכולת הניצול של תשתיות הפיזיות של בזק ב.Last Mile-
כדי "
לסגור את המעגל המונופוליסטי" של סלקום, משרד התקשורת פרסם שימוע חדש
כאן כהמשך והשלמה להחלטת הממשלה, בשם המטעה והשקרי: "
תיק שירות שימוש הדדי בתשתיות פסיביות".
גם ההודעה לתקשורת של המנכ"ל
-כאן היא מטעה
ושקרית, בכך, שהמנכ"ל מדבר על
שימוש הדדי בתשתיות. אין כאן
שום "שימוש הדדי" מהסיבות הברורות הבאות
:
- אין לסלקום שום תשתיות, שבזק יכולה להשתמש בהן לצרכיה. כך, שאין "הדדיות" לדבר שלא קיים!
- התשתיות של אנלימיטד - סלקום הקיימות והעתידיות, לא תהיינה פתוחות בפני איש, לא בפני בזק ולא בפני שום חברה אחרת. זאת, כי ככה הרגולציה, שעוגנה בחוק התקשורת וגם בתקנות ובתיק השירות" עמוד 8 סעיף 4. בנוסף, אין לאנלימיטד שום תשתיות ב-Last Mile בשום מקום בארץ, תשתיות, שבזק יכולה אולי להשתמש בהן לצרכיה. כלומר: אין כאן שום דבר "הדדי".!
בפועל, הנוהל החדש נועד כל כולו
להפוך את בזק לקבלן משנה של "סלקום - אנלימיטד", בלי להתאמץ, לעניין פריסת תשתיותיה ברחבי הארץ, מעתה ועד עולם. אין רגולציה כזו בשום מקום בעולם.
המדובר בשימוע חדש,
שמשלים את התהליך של יצירת
המונופול של סלקום בתחום הקווי, נוהל, שניכר, שהוא הוכן
במיוחד לפי
הדרישות והצרכים של סלקום.
בנוהל המוצע החדש יש
משפט מפתח, שמסביר בקצרה את "
כל התורה על רגל אחת", למי שלא הבין למה ההסדר החדש נועד:
"בעל התשתית לא יתנה את ביצוע העבודות בהצגת הסכמה או אישור מטעם בעל המקרקעין".
כלומר: סלקום - אנלימיטד יכולה לפרוס בכל מקום ולכל מקום
בלי שום התחשבות אם הרכוש הזה, שדרכו היא עוברת או מתקינה ציוד, הוא
רכוש פרטי או ציבורי, ובזק ("בעל התשתית")
לא תוכל להתנות את הפריסה של סלקום בהצגת מוקדמת של
אישור והסכמה של
בעלי השטח הזה.
כך, השימוע הזה
מלאים (מלשון הלאמה) לטובת סלקום
גם את התשתיות של בזק ו
גם את
התשתיות הפרטיות והציבוריות בכל מקום במדינת ישראל. שכן, השימוע מדלג על
כל דרישות החוק ואינו מתנה (מלשון התניה) את קיום הסכמת בזק ו\או בעלי התשתיות הפרטיות (בעלי הבתים או ועדי הבתים)
לפריסה של סלקום בתשתיות הללו.
כך, על פי השיטה החדשה, סלקום
תעשה כרצונה, מתי שבא לה ואיך שבא לה, ברכוש של חברה פרטית (בזק), ברכוש של הציבור (למשל המדרכות והתשתיות של הרשויות המקומיות) וברכוש הפרטי (מפתח הכניסה לשטח הפרטי של הבית ועד לתוך כל בית).
כלומר: מדובר בשימוע
בשיטה הקומוניסטית, בצורה הכי ברוטלית וישירה שלו. אולם, אין בשיטה הקומוניסטית פטנט כזה,
שמלאימים רכוש פרטי וציבורי לטובת חברה פרטית אחרת (סלקום), חברה
הנסחרת בבורסות קפיטליסטיות לחלוטין (הבורסות של תל-אביב וניו-יורק). מגיע לממציאי השיטה הזו
"פרס נובל" לכלכלה.
בנוסף, בישראל, נולדה
רגולציה חדשה לגמרי, אפשר לכנות אותה "רגולציית ישראבלוף", שכוללת כרגע
רק את סלקום והיא כוללת לא פחות מ-
4 סוגי פעילות רגולטורית ותחרותית בתחום הקווי, מול בזק והוט, סוגים, שנולדו
במיוחד עבור סלקום:
- תחרות על בסיס "תשתיות עצמאיות" (של הסיבים של אנלימיטד ותשתיות חברת החשמל). התשתיות הללו מבוססות מתשתיות רשת הסיבים הארצית של חברת החשמל ותשתיות עצמאיות חדשות, שנפרסות ע"י אנלימיטד בעיקר ב.Last Mile-
- תחרות על בסיס פריסת סיבים עצמאיים של סלקום עצמה - גם בחלק מהמקומות, על תשתית בזק ואולי בעתיד על תשתיות הוט, ללא כל רישיון וללא .Open Access כלומר: רק סלקום היא ספק התשתית והאינטרנט (ISP) גם יחד ללקוחות השירות הזה. השירות הזה נקרא בסלקום ,"סופר פייבר" שירות המתבצע בשוק במספר מקומות ברחבי הארץ מזה כשנה.
- תחרות "מעורבת" על בסיס עקרונות "שוק סיטונאי", שבו הסיבים של אנלימיטד "רוכבים" על התשתיות הפיזיות של בזק ואולי גם של הוט. לצורך זה הומצאה רגולציה מיוחדת וייחודית, שהתייחסתי אליה קודם.
- תחרות על בסיס "השוק הסיטונאי", תחרות של "תשתיות וירטואליות", שלא על סיבים ב-Last Mile, במתכונת הישנה, שמכונה בשם הטכנולוגי BSA על תשתיות בזק (והוט). סלקום ופרטנר בכלל לא היו אמורות להיות ב"שוק הסיטונאי." כעת, המצב יחמיר. כי זה יימשך בלי הגבלה של זמן, ועם הרחבה של "יכולות הרכיבה" על תשתיות בזק והוט.הוותיקות
לגבי הסדרי "השוק הסיטונאי" הוותיקים (מתחילת העשור והמימוש מ-2014), שבמצב נורמלי ובבכל מדינה נורמלית אחרת בעולם, היו אמורים
להתבטל אם
עוברים לרגולציה על בסיס "תשתיות עצמאיות" (תהליך כזה התרחש בלא מעט מדינות בעולם), משרד התקשורת
יצר כאן מצב חדש וייחודי לישראל, שבו
רק סלקום מרוויחה ממנו. זה מצב של
שילוב של "תשתיות עצמאיות" עם "תשתיות וירטואליות" והסדרי "שוק סיטונאי
", הכל במקביל.
אין לדבר כזה
שום מקבילה בשום מדינה בעולם.
חברת סלקום (מנקודת המבט של השוק הקווי), הופכת בעצם רכישת אנלימיטד מ"ספק שירותים" ל"ספק תשתיות". זה
סותר את
ההגדרות הבסיסיות של "שוק סיטונאי". למשל,
כאן, כאן ו
כאן. על פי
דו"ח חייק וכל שאר
המסמכים שאושרו ב-2014 ע:י השר דאז
גלעד ארדן" ,שוק סיטונאי" אמור לחול
גם על תשתיות חברת החשמל
.IBC.\ העובדה, שזה
לא קרה,
לא קורה ולא יקרה, היא כשל רגולטורי ענק, שנעשה בכוונת מכוון (כלומר: בכוונת "חסידי סלקום בצמרת משרד התקשורת
.("
כך, מחירי אנלימיטד-סלקום בכל תחומי השירות ולכל השחקנים והלקוחות ובכל תחום,
יישארו ללא כל פיקוח והסדרה (מול הקשיחות של המחירים ב"שוק הסיטונאי", שחלים על בזק והוט), וסלקום תוכל לנהוג
כרצונה (מה שהיא כבר עושה שנים, גם בעניין שירותי ה-OTT וגם בפריסת סיבים לבתים), כולל תרגילים מונופוליסטיים דוגמת "צמצום מרווחים", ולהשיג עי"כ נתחי שוק
די בקלות, כי אין ולא יהיה לה שום מחירון מחייב וידוע ושום מתחרה אחר בשוק לא יכול להתחרות בכוח הכלכלי והשיווקי הבלתי מוגבל הזה, שהוענק לה
.
העובדה, שמשרד התקשורת יצר רגולציה ייחודית של "גם וגם וגם וגם",
רק עבור סלקום, תוך
רמיסת כל ההגדרות הקודמות, היא תופעה, שאין לה שום מקבילה בהיסטוריה של עולם התקשורת בשום מקום בעולם.
יודגש,
ששום חברה מתחרה אחרת בשוק, אינה יכולה לנצל את
היכולות הרגולטוריות המרובעות הללו
- רק סלקום, שתהפוך בכך
למונופול חזק יותר מבזק ,וכמובן חזק יותר מהוט, למעט אם פרטנר, שיש לה 2 מתוך ה-4 היכולות הרגולטוריות, שיש לסלקום (יש לה "שוק סיטונאי" ו"סיבים עצמאיים"), תחליט
להצטרף לסלקום באנלימיטד. אז נקבל
דואופול במקום מונופול, עם
4 סוגי יכולות פעולה רגולטוריות בשוק הקווי,
דואופול הרבה יותר חזק מבזק והוט
גם יחד.
בברכה
אבי וייס.
לסיכום:
רבים שאלו אותי, אם זו התכנית ארוכת הטווח הנובעת משלל ההחלטות והשימועים (
כנחשף כאן), אז למה החברות בזק והוט
שותקות? הסברתי זאת בהרחבה
כאן ו
כאן, למי שמתעניין בתשובה.
לכן, לא פלא, ש"
חסידי סלקום בצמרת משרד התקשורת"
דהיום, לאחר ש"חסידי בזק" בצמרת המשרד
סולקו מתפקידם בקיץ 2017,
יכולים לעשות כרצונם, מחוץ לכל חוק ולכל נורמה רגולטורית אפשרית, וגם לדאוג לירושה נהדרת וממש ענקית,
הכל על חשבונכם, לצאצאים וליורשים של עורכי הדין של אנלימיטד \ IBC, וגם
לבכירים אחרים בצמרת משרד התקשורת, בעבר ובהווה.
בקצרה,
הכל מתחיל ונגמר בנורמות של שוק התקשורת. כעת אנו חיים בנורמות של
הפקר ו"
רפובליקת בננות", כש"
לא סופרים את הציבור ממטר" (סופרים רק את בעלי ו
מנהלי חברות התקשורת), מה שכבר הוזכר בספר שופטים בתנ"ך:
בַּיָּמִים הָהֵם אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה.
ועוד מילה לסיום פרק זה:
עובדות אינן חדלות להתקיים רק מפני שמתעלמים מהן (
אלדוס האקסלי).
