למה צריך (שוב ושוב) לפברק חתימה של השר בנוגע למחירי "השוק הסיטונאי"?

אם לא די שמנכ"ל משרד התקשורת פיברק כמה פעמים את חתימת שר התקשורת איוב קרא, כעת, "המומחה להטחת הראש של בזק בקיר" ול"המצאת מספרים המצוצים מקצה האצבע" - הסמנכ"ל הבכיר לכלכלה, "נדבק" ב"חיידק הטורף" הזה, של פברוק חתימת שר התקשורת. הפעם בעניין מחירי "השוק הסיטונאי" הדמיוניים, שיהיו בתוקף עד 2022. 
מאת: אבי וייס, 24.3.19, 12:07

משרד התקשורת פרסם ביום 18.3.19 "הודעת דוברות" (כאן) בדבר שימוע למחירי "השוק הסיטונאי" עד 2022,  כשפרטי השימוע פורסמו באתר המשרד כאן.

השימוע הוכן הפעם ע"י "המומחה להטזת הראש של בזק בקיר", ד"ר עופר רז-דרור, סמנכ"ל בכיר ומנהל מינהל כלכלה במשרד התקשורת, המומחה מס' 1 בישראל ל"שליפת מספרים מקצה האצבע" (החליף את הרן לבאות, בתפקיד המופלא והייחודי הזה). 

כמעט כל כלי התקשורת ביצעו "העתק והדבק" להודעה ההזויה הזו. אולם יש כלי תקשורת אחד, שלא "נפל בפח", וזה ארז רביב מ"דבר ראשון" - כאן  

ארז רביב עלה בקלילות על חלק מהפלופים של ההודעה הזו. את מה שארז רביב לא חשף, אני הוסיף כאן. 

רק הדגמה אחת לרשלנות הרבתית של "ממציא המספרים הדמיוניים" של משרד התקשורת. על פי החישוב שלו, כנראה בגלל כל הנוסחאות המתמטיות הבדיוניות, שהמציא "המומחה" באמצעות שימוש ב"משקפי גוגל גלאס", את כל הכסף הגדול של הגיגות והמולטיקאסט - השאיר בלי להרגיש, כמה זה הזוי וחסר כל הגיון.

לדוגמה: תשלום של 1 גיגה Multicast על רשת בזק לשירותי OTT (טלוויזיה על הפס הרחב), נניח של סלקום המפעילה OTT על רשת בזק, ל-7 אלף מינויים ומעלה, זה 51 מיליון ש"ח לחודש, או 612 מיליון ש"ח לשנה - לגיגה. אם סלקום זקוקה נניח ל-10 גיגה (זה מינימום לשירות OTT), אזי סלקום אמורה לשלם 6.120 מיליארד ש"ח לשנה (כל המספרים ללא מע"מ) לבזק, על שירותי OTT. מעל ל-6 מיליארד ש"ח ללא מע"מ לשנה. סלקום תפשוט את הרגל כבר בחודש הראשון לאחר התשלום הראשון...

זו לא טעות דפוס. זה מה שכתוב "שחור על גבי לבן", בנייר ההזוי והלא מחובר לשום מציאות, של ד"ר עופר רז-דרור.

הוא לא למד שום לקח מ"המספרים המצוצים מהאצבע" בתחום הזה, מה שעשה קודמו בתפקיד, כפי שחשפנו כבר לפני 3 שנים במאמר: "איך סלקום נפלה למלכודת של מחירי הג'יגות, שירות Multicast וה-OTT".

בטבלה למטה בנספח, השוויתי בין מחירי השוק הסיטונאי, שחושבו עד ל-2018 ושנקבעו ב-2014 (בחתימת השר דאז גלעד ארדן, בתמונה משמאל), לבין המחירים, שנקבעו כעת ואמורים להיות חתומים ע"י השר איוב קרא, מחירים, שיהיו בתוקף עד 2022.

בקצרה: אין כמעט כל הבדל במחירים, בין מה שנקבע ב-2014 לבין מה שיהיה עד 2022. כל הנוסחאות המתמטיות הבידיוניות של "המומחה" דהיום, לא עשו מאומה ל"מספרים המצוצים מן האצבע" - שהיו כבר כאלה ב-2014. 

בזק עשתה בחוכמה, אחרי קבלת הנייר הזה, כשהודיעה לבורסה שהיא "לומדת את מסמכי השימוע". 

אבל אני למדתי משהו אחר לגמרי, חוץ מהמספרים המפוברקים, שציינתי קודם. למשל: למדתי שאת הדבר הכי פשוט והכי בסיסי לא עשו (!): לא הפכו את מחירי הטלפוניה הרגילים של בזק למחירי מכסימום, במקום מחירי Fix. היה צריך לשנות רק מילה אחת בתקנות, מה שלא קרה, למרות שכל העובדות היו ועודן ידועות לצמרת משרד התקשורת מזה שנים.

אבל את זה (לשנות מילה אחת בתקנות) ד"ר עופר רז-דרור לא יודע לעשות. למה? כי אין לזה שום נוסחה מתמטית מסובכת שנולדה בדמיונו... 

דבר נוסף למדתי מהניירות החדשים של "המומחה", אבל זה הרבה יותר חמור ממספרים תלושים מכל מציאות. יש לזה שם די ברור, לכאורה, בחוק הפלילי: 

למה שוב מפברקים את חתימת השר איוב קרא, הפעם ע"י סמנכ"ל לכלכלה?
מזמן פרסמנו שהשר איוב קרא מנותק מהמציאות, "מובל באף" וחותם על כל מסמך הזוי המוגש לחיתומתו.

אולם, נדמה שלחבית הזו אין תחתית.

לכן, שלחתי ביום 18.3.19 את השאלה הדחופה הבאה לשר איוב קרא ולצמרת משרד התקשורת:
"במסמך ששלחת להודעה לתקשורת (מסמך שמצוי כאן) מופיעה הפסקה הבאה (מצ"ב צילום): "שר התקשורת מילא את ידי לפנות אליכם..."
היכן המסמך החתום של: "שר התקשורת מילא את ידי..?".
אני לא מכיר כל פרוצדורה חוקית שכזו, לא בחוק, לא בתקנות ולא בשום סעיף, שפורסם אי פעם ברשומות, בנושא של "אצילת סמכויות" מהשר לסמנכ"ל בכיר לכלכלה, בוודאי לא בתחום קביעת המחירים לבזק.
האם עוד פעם פברקתם את חתימת השר (שאיננה ולא יכולה להיות קיימת, על פי החוק)?
לתגובה דחופה אודה". 

תגובה לא הצלחתי לקבל, לא שלא ניסיתי. די ברור למה. ככל שאקבל תגובה, אעדכן בהתאם.

אציין, שלא רק שאין שום חדש בשימוע הזה (ממחזרים שוב ושוב את השקרים, הטעויות, הנוסחאות המתמטיות והמספרים הדמיוניים). זאת, כי כבר כתבתי בדיוק על כך בהרחבה בנובמבר 2018 במאמר תחת הכותרת: עוד שימוע מיותר והחלטות מוטעות לחלוטין בעניין "השוק הסיטונאי". זה התייחס לשימוע, שנעשה כאן וסוכם ונחתם כבר כאן, בנובמבר - דצמבר 2018.

לפני כן, היה עדכון והורדת תעריפים קטנה של מחירי השוק הסיטונאי כשצחי הנגבי היה שר התקשורת ופרסמתי זאת במאמר נוקב תחת הכותרת: "עדכון תעריפי "השוק הסיטונאי" - עוד בזבוז זמן שלא משרת את הצרכנים". נוסחאות העדכונים למחירי השוק הסיטואני החלו להיות מומצאות כבר אז, והן הובילו לשינויים מזעריים והורדה בתעריפים (כאן וכאן), וזה תחת המלצות של שלמה פילבר כשהיה מנכ"ל וחישובים כלכליים של הרן לבאות, שהיה אז סמנכ"ל בכיר לכלכלה. לא יאומן שנטען ב"כתב החשדות" שהוא (פילבר) עזר לבזק לפי הוראות של נתניהו, כששר התקשורת בכלל היה צחי הנגבי ואת החישובים ערך הרן לבאות, שונא בזק ידוע (אגב, הורדת תעריפים פוגעת בבזק, אם לא ידעתם...). 

כעת ממחזרים את אותה השטות שוב, הפעם במחירים עד 2022. במאמר הקודם בנושא זה בדיוק, סקרתי את אוסף הטעויות המזעזע של כל החישובים (טעויות, שהחלו כבר לקראת פרסום המחירונים ל"שוק הסיטונאי" ב-2014). ובראש הטעויות העובדה, שמשרד התקשורת \ אגף בכיר לכלכלה, בחר משום מה במודל כלכלי וטכנולוגי מלפני כ-3 עשורים, מודל, שכשל כישלון חרוץ באירופה (מודל טכנולוגי, ששמו BSA מלווה במודל כלכלי בשם TS-LRIC) והחיל אותו כמודל השוק הסיטונאי בישראל עד 2022 ולא ברור למה משרד התקשורת ציפה, שזה יצליח דווקא כאן, ב"מדינת הקומבינות". 

הרגולציה שיש באירופה בעשור האחרון בתחום "השוק הסיטונאי" מצויה במסמכים רבים של הרגולטור האירופאי לתקשורת (BEREC), למשל כאן. אבל את משרד התקשורת זה בכלל לא מעניין. 

יצויין, שד"ר עופר רז-דרור לא המציא את השיטה של פברוק חתימת השר, שבכלל לא מוסמך לבצע "אצילת סמכויות" כזו בתחום הזה, לפי חוק התקשורת.

הקדים אותו המנכ"ל נתי כהן, בתמונה משמאל, שעשה זאת כמה פעמים.

אחת הפעמים הבולטות היתה אך לפני כחצי שנה, בתחום מחירי הטלפוניה של השוק הסיטונאי כשנתי כהן פרסם החלטה לא חוקית עם פיברוק אישור השר בשני מסמכים כמעט בו זמנית (הפברוק הראשון נמצא כאן והמסמך במלואו כאן, הפברוק השני נמצא כאן)  כשבשני המסמכים הרשמיים הללו הוא כתב: "שר התקשורת מילא את ידי...", "על דעת שר התקשורת...".

כל פניותינו לקבל העתק של אישור שר התקשורת - לא נענו. די ברור למה. עברה מאז יותר מחצי שנה, אבל שום חתימת שר לא ראיתי. פשוט - כי אין. למה אני בטוח שאין? זה בפסקה הבאה. 

לפתע, בדיון בפני "הוועדה המייעצת" ,שנערך ב-10.12.18, נתי כהן לא חזר על השקר הזה ואמר בפשטות "המסמך שלי", "אני החלטתי", בלי להזכיר יותר את "שר התקשורת שמילא את ידו"... הנה דבריו כאן. 

בעקבות מה שהיה ב"וועדה המייעצת" הזו, פרסמנו ביום 28.2.19.את המאמר החמור ביותר הבא: "קריאה לחקירה דחופה כנגד מנכ"ל משרד התקשורת ולהשעייתו המידית". זה היה ממש זמן קצר אחרי פרשה אחרת אבל קשורה לאותו נושא, שפורסמה ביום 15.2.19 תחת הכותרת: "מעתירת בזק לבג"ץ עולה שעל המשטרה לחקור את צמרת משרד התקשורת".

כל החומר הנוגע לפרשיות החמורות הללו, שכוללות גם פברוק של חתימת השר (שאיננה), הועבר ליועמ"ש. 

נספח
השוואת מחירי "השוק הסיטונאי" (בש"ח ללא מע"מ), בין החלטת השר גלעד ארדן שהתקבלה ב-2014 וכללה את המחירים עד תחילת 2018, להחלטת השר איוב קרא למחירי 2018 והצעת השימוע למחירים מ-2019 עד ל-2022 (המחירון הסופי והמעודכן עם כי שינויי החישובים והמדדים, מופיע בתקנות כאן ב"תוספת ראשונה"):

הנתון	המחיר שנקבע ע"י השר גלעד ארדן ב-2014 עד לשנת 2018	המחיר שנקבע בסוף 2018 ע"י השר איוב קרא, ל-2018	המחיר המוצע בשימוע עד 2022
חיבור קו ביתי לשוק סיטונאי	21.47	21.60	21.30
חיבור קו שירות טלפוניה סיטונאית	5.92	5.94	5.87
דקת שיחה בטלפוניה סיטונאית	0.01	0.01	0.01
"הסכם הגיגות" (מחיר לגיגה)	14,180	13,400	13,350
Nulticast ל-7 אלף לקוחות ומעלה (מחיר לגיגה)	53,019	51,500	51,497
שירות סיב אפל ראשון (למטר)	0.49	0.492	0.486
שירות סיב אפל נוסף (למטר)	0.002	0.002	0.002
שירות גישה לתשתית פסיבית (למטר)	0.40	0.402	0.397