Telecom News - האם יש דרך לחבר את כלל עם ישראל בסיבים לבתים? כרגע - לא!

האם יש דרך לחבר את כלל עם ישראל בסיבים לבתים? כרגע - לא!

דף הבית >> עולם ה-ICT ותקשורת >> חדשות משרד התקשורת >> האם יש דרך לחבר את כלל עם ישראל בסיבים לבתים? כרגע - לא!
ניתוח: ניתן להשיג את המטרה של חיבור סיבים לבתים לכל תושבי ישראל. אולם, זה לא יוכל להתממש עם השר והמנכ"ל הנוכחיים! כל הצעדים, שננקטו ע"י מנכ"ל משרד התקשורת, נתי כהן, בתחום התשתיות ושירותי הפס הרחב בישראל, צעדים של רגולציה שגויה, כושלת ואנטי-צרכנית, מובילים למסקנה ברורה: דרושים בדחיפות מנכ"ל ושר למשרד התקשורת, שמבינים מה זה לעבוד בשירות הציבור ולא בשירות "הקליקה". 
מאת: אבי וייס, 3.8.19, 20:35נתי כהן

לפני יותר משנה כתבתי מאמר נוקב ונרחב תחת הכותרת: "ניתוח: יש דרך לחבר את עם ישראל בסיבים לבתים! זה דורש החלפת מנכ"ל!".

מאז לא התקדמנו בנושא זה, וישראל ממשיכה לרדת, כמידי שנה בשנים האחרונות, בכל קנה מידה השוואתי עולמי, בתחום הפס הרחב (הקווי ואף הנייד).

הסיבה לכך די ברורה. את התחום מובילי 2 חברים (חדשים יחסית) של "הקליקה", שלא היססו לחשוף את דיעותיהם ותוכניותיהם:

א. מנכ"ל המשרד (נתי כהן, בתמונה משמאל), שאמר במו פיו, שמטרתו העיקרית והסופית של משרד התקשורת היא לא לשרת את הצרכנים והציבור - אלא לשרת את ראשי סלקום \ IBC כדי שתרכב על הגב של בזק (הנה הציטוט המדויק מדבריו):
מנכ"ל משרד התקשורת
 
בנוסף, המנכ"ל (נתי כהן) החליט לבטל במחי יד את הצורך לשרת את הציבור ולכן ביטל בהבל פיו את חוקי הכנסת, התקשי"ר, תקנות התקשורת, החלטות הממשלה וועדותיה, החלטות ועדות הכנסת, מסמכי המדיניות של השרים לדורותיהם ואת האמור ברישיונות כל חברות התקשורת וקבע שהציבור לא קיים עבורו ועבור עובדי משרד התקשורת (כי כולם צריכים לעבוד רק עבור ניר שטרן, מנכ"ל סלקום, כאמור בתצלום הקודם), והנה התצלום המדויק של דבריו:
ביטול מחויבות

ב. סמנכ"ל בכיר לכלכלה ד"ר עופר רז-דרור (בתמונה משמאל), שהיה הרבה יותר בוטה בדבריו:ד"ר עופר רז -דרור
ד"ר עופר רז דרור

זו לא הייתה "פליטת פה" לא מבוקרת רגעית. הוא חזר על דבריו כמה פעמים בהזדמנויות שונות (למשל זה דווח כאן). 

בדיוק כך זה עובד. 

מה המטרות המרכזיות של "הקליקה"?
שתי מטרות עיקריות:
א. "לבצע הפיכה שלטונית באמצעים משפטיים", בתקווה להפיל את נתניהו (ואולי, זו השאיפה המרכזית, להכניס אותו ואת אשתו לכלא). המטרה הזו טרם הושגה ובספק אם תושג. אך לאחרונה חשפנו עוד טפח מעלילות "הקליקה" בנושא הזה - כאן. זה היה פרק 29 בסדרת כתבות מקיפה אודות "תיק 4000".

את מה שאני מכנה "תיק 5000" כמובן לא חוקרים (למרות שהייתה החלטה כן לחקור), כי זה מוביל היישר "לקליקה", לרבות לשלוחותיה ברמות הגבוהות. אך בשבוע האחרון "נסגר המעגל" גם של הכסף, וזה מתואר בכתבה: "נסגר המעגל של "תיק 5000": הוענק הרישיון ל-IBC והכסף הועבר".

ב. למוטט את קבוצת בזק ולסייע למתחרותיה, בגלל "הקשר הפלילי" בין "העבריין הסדרתי" נתניהו לשאול אלוביץ' הבעלים של קבוצת בזק (בעליה לשעבר...). המטרה הזו הושגה. הפירמידה של בזק התמוטטה ושאול אלוביץ' נותר כמעט חסר כל (אפילו את טבעת הנישואים החרימו לו), ו"הקליקה" ממשיכה לפעול, כדי שבזק לא תצליח להתאושש, ובינתיים בזק לא מתאוששת.
כך, שהחלק הזה של התכנית - די מצליח ל"קליקה".

הזהרתי כמה פעמים את הציבור ואת ראשי בזק, שזה מה שמתכננים להם חברי "הקליקה" ואפשר לקרוא על זה, למשל, בכתבות הבאות (רק דוגמאות משלל הכתבות והניתוחים): מה התחדש כעת?
משרד התקשורת פרסם 2 שימועים (שהם המשך לשימועים כושלים קודמים ולהחלטות כושלות ולא חוקיות קודמות, בדיוק בנושאים הללו), שימועים הנמצאים באתר המשרד כאן, ההודעה לציבור ולתקשורת - כאן וכתבתי עליהם די בקצרה - כאן.

רוב כלי התקשורת העתיקו את הודעת משרד התקשורת כלשונה, בלי להבין במה מדובר ומה זה המיחזור הזה של הספין, שנמשך כבר כמה שנים, של סיבים לבתים.

היו 2 כתבים, שכן הבינו את הספין וכתבו עליו בביקורת די נוקבת. הניתוח המומלץ לקריאה הוא של ארז רביב, מאמר, שפורסם תחת הכותרת: "סיבוב על הסיבים. במשרד התקשורת עושים כמעט הכל כדי שלא יהיה לנו אינטרנט מהיר ובזול- כאן. מאמר נוסף של ארז רביב על הנושא הזה וגם על הדיונים ב"בג"ץ בזק" פורסם כאן. גם גדי פרץ כתב על נושא השימועים החדשים הללו במאמר מאוד מעניין פרי עטו - כאן
 
אני כותב דבר הרבה יותר חריף ונוקב:
ב-2 השימועים, שפורסמו בשבוע החולף, ממשיך המשרד את "הקו הפטרוני" פרי "הקליקה של אוהדי סלקום ושות' בצמרת משרד התקשורת" כלפי בזק, תוך מתן הרשאה לסלקום ולפרטנר להמשיך בפריסת סיבים לבתים ומתן שירותים (רק של עצמן, ללא פתיחות כלפי ספקי האינטרנט הקטנים והבינוניים) על הסיבים הללו - ללא כל רישיון.

במקום לתת לבזק אישורים להתקדם ברמת השירות ורוחבי הפס לציבור בישראל (למשל להתחרות בחבילות החדשות של 500 מגה של הוט), ע"י שימוש בטכנולוגיות חדשות דוגמת 35B (מה זה? כאן סעיף 3), המשרד ממשיך "להתעלל" בבזק (רק בבזק) ולהוסיף עליה מגבלות על מגבלות, כגון ההצעה בשימוע ש"באנדל הפוך" יהיה תלוי בהסכמת בזק לפריסת סיבים. מה זה בכלל קשור? העיקר לא לאשר ולמנוע יכולות מבזק להתחרות ולספק טכנולוגיות מתקדמות לציבור הלקוחות שלה, כדי שהלקוחות ינטשו אותה - לטובת מתחרותיה.

כך, ממשיכה צמרת המשרד בגיבוי השר, פעם אחרי פעם, בלי הפוגה, את המזימה של "הקליקה", למוטט סופית את קבוצת בזק ולפנות את שוק התקשורת לטובת מתחרותיה של בזק ובראשם קבוצת סלקום \ IBC. 

מאז תחילת העשור ועד היום, מונו לא פחות מ-4 "צוותים בין משרדיים", כדי לקדם פריסת סיבים לבתים בישראל (הנה כאן דוגמה למינוי של אחד הצוותים הללו ע"י נתניהו... "הצוות הבין משרדי" האחרון מונה בתחילת 2019 - כאן. נתוח המהלך השגוי של מינוי הצוות הזה - כאן). במציאות, מאומה לא התקדם, מלבד ספינים, סיסמאות שקריות וקצת חיבורים של סיבים ללא כל רישיון (ע"י סלקום ופרטנר), לכמה בניינים רבי קומות, בכמה שכונות מבוססות. זאת, משום שכל "הצוותים" הללו, היו בנויים, מובלים \ מונהגים בעיקר מחברי "הקליקה", "קליקה" שמעוניינת בהחרבת ומיטוט קבוצת בזק. הדאגה לאינטרסים של כלל הציבור - בכלל לא מעניין את "הקליקה".

בהערת אגב חשובה אציין, בהתייחס לשימוע העיקרי הטרי, שאין BSA על סיבים. המונח הזה מככב
בשימועים הללו, וזה מונח פרי המצאה ייחודית של הגאונים מ"הקליקה" במשרד התקשורת.

הנה תצלום של סעיף אחד בלבד מהשימוע (זה חוזר על עצמו בניסוחים דומים - בכל המסמך):
BSA

אני חוזר שוב ומדגיש: 
אין מונח טכני כזה ("שירות BSA באמצעות סיב"), כמופיע בשימועים החדשים הללו. לא ברור מי
דודי אמסלםהכסיל, שכתב זאת והפך את המושג "BSA על סיבים", למונח המוביל ברגולציה החדשה של משרד התקשורת הישראלי בשוק הקווי.

אולם, די ברור, שהאחריות לטמטום ולקשקוש הזה היא של המנכ"ל (וגם של השר החדש - דודי אמסלם, בתמונה משמאל, שכנראה עדיין לא מבין על מה מדובר כאן, ולכן אין לו בעיה לחתום על כל נייר, הזוי ככל שלא יהיה). 

באירופה, מזמן שכחו מה זה BSA. באירופה הוחלט על רגולציה חדשה לגמרי בתחום הסיבים לבתים (וגם בתחום ה-5G, אבל לא נעסוק כאן בסלולר), וההחלטה של ה-EU מאפשרת קיום "שוק סיטונאי" על רשת הבזק המדינתית רק במודל ה-Wholesale (נקרא בעבר WLR), כלומר: זו רגולציה מסוג Resale (או " מכירה חוזרת").

רגולציית BSA (שהיא רגולצייה ברמת ה-IP, כלומר L3), הוחלפה מזמן ב-EU ע"י רגולציית L2-WAP (כלומר: L3), והמסמך האחרון בעניין זה נמצא כאן (באתר של הרגולטור האירופאי לתקשורת BEREC, שאישר סופית את רגולציית L2-WAP, שהחלה להיות מיושמת ב-EU מ-2010 והחליפה בהדרגה את כל השיטות הישנות שהיו דוגמת: LLU ,SLU ו-BSA, ב-2016).

כך, נבנתה רגולציה פיקטיבית (שרק בגלל זה אין כל סיכוי שתצליח), שבנויה כל כולה על "ישראבלוף" טכנולוגי, כלכלי ומשפטי (העיקר "לקרקס" את בזק), של אנשים שמקבלים משכורות ותנאים נלווים נדיבים ממשלמי המיסים, שלא מבינים בכלל מה זו רגולצית "שוק סיטונאי" BSA ולא יודעים מה ההבדל בין רגולציית L2 לרגולציית L3. מדהים. 

מאז שב-EU החלו ברגולציית L2-WAP (כרגולצייית "השוק הסיטונאי" ב-EU)בתחילת העשור, חלה התפתחות רגולטורית מהירה ומרתקת ב-EU, לרגולציה שתומכת בתחרות בתשתיות עצמאיות (ולא ב"שוק סיטונאי" במודלים הישנים), כדי לעודד פריסת סיבים רחבה ב-EU, רגולציה שמיד אתן לה לינקים. זאת, ביוזמת הפרלמנט והממשלה ("הנציבות") של ה-EU. 

Wholesale ("סיטונאות") זו רגולציה בדמות השיטה, ששלמה פילבר עם השר דאז צחי הנגבי ניסו ליישם בישראל ב-2017 בתחום "הטלפוניה הסיטונאית", אך הם כשלו. זאת, כי "הקליקה" החליטה לחסל בישראל את המודל הרגולטורי הזה (Resale) שהוחלט עליו אז, כי מודל רגולטורי כזה מאפשר המשך השגשוג וההתפתחות של בזק לאורך זמן והמשך השקעות בתשתיות של בזק לציבור בכל רחבי המדינה (וזה, כמובן, נגד האינטרסים של "הקליקה").

לכן, מודל רגולטורי, שלא קיים כבר בעולם, BSA, שבוטל מזמן - כי הוא נכשל ב-EU, מזמן, ממשיך "לחיות" ב"הבל הפה" ובדימיון של יצרני המסמכים ההזויים והשימועים המפוברקים, מ"מפעל הייצור" להמצאות של "הקליקה", בסניף "הקליקה" במשרד התקשורת הישראלי.

ההחלטות הטריות של ה-EU בתחום רגולציית הסיבים לבתים נמצאות כאן, כאן, כאן וכאן, למי שמתעניין באמת מה קורה באירופה בתחום הרגולציה של סיבים לבתים, "שוק סיטונאי" (וגם 5G).

עדכון 4.8.19: צמרת משרד התקשורת ממשיכה (כאן) להמציא רגולציה "מקצה האצבע", רגולציה שאינה מבוססת על בסיס נתונים כלשהו, או על ניתוח צרכי הציבור, או על דיונים וניירות עמדה של נציגי הציבור המוסמכים, או על איזה הגיון רגולטורי מינימלי (למשל - רגולציה דומה למה שיש ב-EU).

התייחסות לפארסה הבלתי חוקית הטרייה הזו, שמתעלמת (בכוונה) מהשירותים הבלתי חוקיים של סלקום ופרטנר, רגולציה שפורסמה היום תחת השם המטעה: "המלצה בעניין קביעת מחיר אחיד לשירותי אינטרנט מבוססי סיב אופטי (FTTP)", שימוע נוסף פרי הפעילות הנפסדת והחתרנית של "הקליקה", שפועלת בעיקר כנגד קבוצת בזק, בשירות האינטרסים של מתחרותיה, יש במאמר כאן מעל. ניתוח מבריק של הבעיה שעולה מהשימוע הטרי, יש במאמר הנוקב של בועז רביב - כאן. מומלץ בחום לקריאה.

הבעיה הבסיסית בשימוע הזה, כמו גם קודמיו: למשרד התקשורת הישראלי אין שום בסיס נתונים, שום מחקר, שום סקר, שום השוואה לרגולציה דומה בעולם (במיוחד ב-EU שהמשרד מתגאה בקשרים עם ה-EU), אין שום נתון שמראה שהשיטה הקודמת לא טובה - או שכשלה ואין שום נתון, שום ניתוח, שום סקר, שום מחקר, שמראה, או שיכול לנבא, שהשיטה החדשה עתידה להיות מוצלחת יותר מהקודמת. הכל "שליפות מקצה האצבע". זה פגם בסיסי בכל תהליכי קבלת ההחלטות של "הקליקה" ולכן ישראל נמצאת כיום מאחור (ברמה של מדינות עניות באפריקה), בכל תחומי התקשורת הציבוריים שתחת רגולציה, לאחר שהיינו בצמרת הדירוג העולמי, בעשורים הקודמים. 

זה ברור לחלוטין, שבמקום בו יש כאוס רגולטורי, סיבים לבתים לכל תושבי ישראל - לא יהיו.

לסיכום
את דברי אמרתי בקול צלול מבוסס על מסמכים ועובדות וכמה פעמים, למשל: עם כניסתו לתפקיד המנכ"ל, נתי כהן הוזהר וכמה פעמים (גם על ידי, בכתב ובע"פ, פנים אל פנים, וגם ע"י בכירים במשרד, למשל כאן), שעליו לבחור בין "הצטרפות לקליקה" (שבינתיים, אחרי סילוקו של "עד המדינה" שלמה פילבר מכסאו, "הקליקה" הזו רק גדלה, עם הצטרפותו של הסמנכ"ל הבכיר לכלכלה וכמה פחות בכירים - ל"קליקה" הזו), לבין הליכה במתווה הראוי לכל מנכ"ל של משרד ממשלתי - רגולטורי, של טובת הציבור נטו והתחשבות רק באינטרסים הציבוריים ולא באינטרסים של שום חברת סלולר, או של איזה טייקון או לוביסט "מקורב לצלחת", של החברות הללו.

נתי כהן בחר בצד של "קליקה" ולכן הוא חייב לשאת באחריות הניהולית והאישית, כתוצאה מההחלטה האישית הזו שלו. הוא יושב ב"משרת אמון" וכשהוא מפר את אמון הציבור, שמשלם את שכרו וכל התנאים הנלויים למעמד מנכ"ל, עליו לפנות את כסאו. מוטב שייעשה זאת בעצמו ושלא ימתין להחלטת השר הבא.

"הקליקה" הזו מרגישה בטוחה בעצמה, עד כי אחד מחבריה מרשה לעצמו "לעשות צחוק מביבי ושרה"שמילה מימון, כפי שנראה בתמונה משמאל.

מי שלא זיהה מי מחזיק בסיגר ובשמפניה הוורודה, אז זה שמילה מימון, המשנה למנכ"ל משרד התקשורת ומנהל מינהל הנדסה.

הוא (שמילה מימון), היה במשך שנים "יו"ר הכבוד של קליקת אוהדי סלקום ושות' בצמרת משרד התקשורת". הוא היה בתפקיד הזה גם 3 פעמים מ"מ מנכ"ל ומנכ"ל בפועל ופעם אחת מ"מ יו"ר מנועצת הכבלים והלוויין. כך, שהיה לו הרבה כוח וזמן ליישם את המדיניות הזו של "הקליקה".

הוא הוחלף בתפקיד החשוב והמכובד הזה (של "יו"ר הקליקה" שלוחת משרד התקשורת), ע"י המנכ"ל הנוכחי, נתי כהן.

אגב, את נתי כהן לא תתפסו ב"פוזות" נגד ביבי ו\או שרה, כמופיע בתצלום למעלה משמאל. 

הסיפור המלא של התמונה הזו של שמילה מימון, היכן היא צולמה ומה קרה אחר כך, נמצא במאמר תחת הכותרת: "מנכ"ל משרד התקשורת בפועל (שמילה מימון) בטוח שהוא מעל לכל חוק ונורמה".

בקצרה: לא קרה כלום, כי התלונות, שהוגשו נגדו בגין תמונה זו (והביטויים שהשמיע שם) פשוט "נגרסו במגרסה של שמילה".

למה לא קרה דבר כתוצאה מהתלונות? כי "הקליקה" וחבריה הנספחים (גם כאלה שאינם משפטנים, דוגמת שמילה מימון), זכו ל"חסינות מפני כל אש" ומפני כל תלונה ותביעה. 

למה? זה דורש הסבר יותר ארוך וניתוח יותר בעל היבטים משפטיים. למי שמעוניין להבין את "החסינות", שבנתה לה "הקליקה" על כל שלוחותיה (במשרד המשפטים, בנש"מ, במשרד התקשורת ועוד ועוד), מוזמן לקרוא כיצד ה"קליקה" דאגה (במשך השנים, זה נבנה נדבך על גבי נדבך, לרבות בתמיכת בג"ץ) להפוך ל"חסינה" בחסינות מוחלטת, מפני כל תביעה \ תלונה מכל סוג ומכל כיוון, זה מפורט בנספח ב' כאן. למי שמעוניין להדפיס את הניתוח הזה ולקרוא אותו בנחת, או להעביר אותו למשפטנים, אם הוא לא מאמין למה שכתוב במאמר הזה, אז יצרתי עבורו גם גרסת PDF נוחה להדפסה ולשליחה - כאן.

הבעיה הלא פחות חמורה, שגם השר הנוכחי, דודי אמסלם, כבר בחר בצד של "הקליקה" וכבר חתם על כמות די נכבדה של מסמכים, שהם הגישו לחתימתו, בלי לבצע שום בדיקה מקצועית - רגולטורית ומשפטית עצמאית, על מה הוא חותם ולמה הוא מעניק גיבוי או חיפוי "לקליקה" ודרכה.

החלטת שר התקשורת דודי אמסלם (כפי שפורסמה כאן), על כך, שהוא לא יחליף מנכ"ל, כי מדובר ב"מנכ"ל מקצועי", התקבלה ללא כל בדיקה וללא כל עיון במסמכים כלשהם, הנוגעים לנושא הזה.

למעשה, אין לשר דודי אמסלם כל מטה מקצועי, שמסוגל לנתח מסמכים רגולטורים והחלטות של צמרת משרד התקשורת, או שמסוגל לבדוק אם הצמרת של משרד התקשורת היא "מינוי מקצועי", או "קליקה", שיש נגדה עשרות רבות תלונות (ולא רק ממני), שלא לדבר על מעורבותה העמוקה והממושכת ב"תיק 4000", שהפרק הטרי שלה פורסם בתחילת השבוע - כאן.

כך, השר דודי אמסלם הפך את עצמו בפועל לחלק בלתי נפרד מה"קליקה" ונושא באחריות מיניסטריאלית מלאה, למעשיה ולהחלטותיה של "הקליקה" הזו, שחלק מתנהלותה אמור להיחקר במה שנקרא "תיק 5000".

קשה להאמין, אבל תוך ימים ספורים, השר דודי אמסלם, נפל בדיוק לאותם בורות של קודמו בתפקיד, השר לשעבר איוב קרא, והחל להתנהל בדיוק כמוהו, אם לא יותר גרוע ממנו (מנקודת ראות ציבורית).

תזכורת לקוראינו: כיצד השר הכושל איוב קרא נפל, ממש מהימים הראשונים בתפקידו, לידי "הקליקה" ופעל לממש את שאיפותיה המטרידות והלא חוקיות (כפי שציינתי בתחילת הכתבה). אפשר לראות זאת במבחר של 5 כתבות מובילות מתוך כ-420 כתבות, שפרסמתי אודות מעשיו והחלטותיו (השגויות) של איוב קרא: בדומה ל-3 המנכ"לים שקדמו לו, מנכ"ל משרד התקשורת דהיום, נתי כהן, כנראה בטוח, שהקוד האתי לעובדי המדינה (גם כאןלא חל עליו ועל החלטותיו. גם לא קובץ הכללים הנהלים וההנחיות למנכ"לים בשירות המדינה. הוא מצוי מעל לכל (חוק, תקנות, החלטות ממשלה וכנסת, נהלים, מדיניות שר, תקשי"ר וכיו"ב).

יש עוד כמה בצמרת המשרד הדוגלים בהשקפת עולם האנרכיסטית הזו.

הבעיה הכי חמורה: התמיכה ברצונות ובצרכים של של סלקום ושות', תוך "דריסת" בזק, משאביה ותשתיותיה, לא עוזרת לקדם את שוק התקשורת. גם קבוצת סלקום בבעיות כלכליות לא פשוטות, לא רק קבוצת בזק. כלומר: ראשי משרד התקשורת טועים פעמיים ולא רק פעם אחת, ברגולציה שהם "ממציאים מקצה האצבע" שלהם, בלי להתחשב בכלל בשום מציאות, בשום נתוני ביקוש ובלי להתחשב בציבור ובנציגיו המוסמכים. מדהים. 

כל שר הנותן לזה יד - שותף לכאוס והופך, לכאורה, ל"שותף בפועל" לתהליכי "תפירת תיקים" במדינת ישראל לאנשים הלא נכונים ולשיבוש שלטון החוק במדינה דמוקרטית.   

קיוויתי, שכעת, לאחר התפטרות השר הכושל היוצא איוב קרא, ומינוי שר תקשורת ללא מחויבויות ל"קליקות" וללא תלות ב"קליקות" השולטות במשרד הזה ועושות ככל העולה על רוחן (ותורמות, כמעט מידי יום, לחיזוק "תיק 4000" המפוברק כנגד נתניהו), שיחל קודם כל בניקוי צמרת משרד התקשורת, מכל המנהלים הכושלים המצויים שם ויבין, שהם חייבים ללכת הביתה וכמה שיותר מהר.

זה עדיין לא קרה וכנראה גם לא יקרה בקרוב, בקדנציה של דודי אמסלם.

נראה, עד כה, שמאוד מהר, השר "נפל במלכודות" של "הקליקה".

פיטורי 7 זוטרים (6 מלשכת השר ועוד אחד ממשרדׂ התקשורת), זה לא "ניקוי אורוות". 

"ניקוי אורוות" זה בדיוק מה ששר המשפטים (אמיר אוחנה,
 בתמהשר אמיר אוחנהונה משמאל) ביצע עד כה במשרד המשפטים ונקווה, שיהיה לו את הכוחות והאומץ הציבורי להמשיך בפעילות החשובה הזו, להחזיר את משרד המשפטים ל"דרך המלך", של עבודה בשירות הציבור ולא בשירות "הקליקה". 

רק כך, ניתן (אולי) לשקם את ההריסות של משרד התקשורת הישראלי ושוק התקשורת הקווי והנייד, משרד, שאמור היה מזמן להיות "רשות לתקשורת", כמקובל בעולם הנאור. משרד הדואג רק לאינטרסים של הציבור, מה שלא מתקיים היום

הפתרון המיידי (גם ללא הקמת "רשות לתקשורת", מהלך הדורש תהליכי חקיקה לא פשוטים) לבעיה האקוטית הקיימת במשרד התקשורת הוא די פשוט:
 השר דודי אמסלם אמור היה וצריך היה לבטל (או להקפיא עד לביטול), את כל העברת הסמכויות, שביצע השר הקודם איוב קרא לצמרת המשרד (נקרא "אצילת סמכויות" - יותר פרטים כאן), עד שהוא (איוב קרא) נשאר כמעט בלי סמכויות. הוא פשוט חתם על כל מסמך, שהגישו לו. הוא לא הבין בכלל על מה הוא חותם. 

היה ראוי להקפיא את "אצילת הסמכויות", השימועים וההחלטות, שמשרד התקשורת הוציא בשנתיים האחרונות, עד שהשר (דודי אמסלם) יבדוק את הנושאים הללו בעצמו ובסיוע "מטה מקצועי" בלתי תלוי, ויקבל בעצמו החלטות - המבוססות על חוקי מדינת ישראל ולא על "חוקי הג'ונגל" וחוקי "רפובליקת בננות". זה לא קרה וכנראה גם לא יקרה, בקדנציה שלו. 

אם לא ייעשו תיקונים דחופים, כולל החלפת הצמרת של המשרד, הארגון הנוכחי של המשרד לא יכול לתפקד יותר במסגרת המשפטית הנוכחית ונדרשת מהפכה אמתית למשרד הכושל והמכשיל הזה, כי לא ניתן להשלים עם התהום, ששוק התקשורת נפל לתוכו, כתוצאה מרגולציה שגויה וכושלת.

לא נראה כרגע, שאיזה מהלך של תיקון יתרחש, או עומד להתרחש, בעתיד הקרוב וככל הנראה נצטרך להמתין לשר התקשורת הבא, אם לא ייעשו השינויים האקוטיים הנדרשים - ממש כעת.

היות והשר דודי אמסלם, כעולה מהצהרתו הנמהרת, שנעשתה ללא כל בדיקה מינימלית, כבר החליט ש"הכל בסדר" בצמרת משרד התקשורת, אזי לא נותר לנו אלא לשרת את ציבור הקוראים ולהציג לציבור הקוראים הרחב שלנו, את האמת ורק את האמת על הנעשה בשוק התקשורת הישראלי.  

OPTIC FIBERS FREE
Bookmark and Share
Back שלח לחבר הדפס