Telecom News - הקליקה הנמצאת מעל לכל חוק ונורמה בישראל (מפרק 27)!

הקליקה הנמצאת מעל לכל חוק ונורמה בישראל (מפרק 27)!

דף הבית >> עולם ה-ICT ותקשורת >> חדשות משרד התקשורת >> הקליקה הנמצאת מעל לכל חוק ונורמה בישראל (מפרק 27)!
הקטע הזה לקוח מכאן: http://bit.ly/Tik4000No27:עו"ד ד"ר אביחי מנדלבליט
בתוספת עדכונים. 30.6.19. עדכונים בסוף הכתבה
נספח ב':

"הקליקה" הנמצאת מעל לכל חוק ונורמה במדינת ישראל.


חשוב, שהמצב המשפטי בישראל בנוגע לצמרת הפרקליטות והיועמ"ש (כיום עו"ד ד"ר אביחי מנדלבליט, בתמונה משמאל), יהיה ברור לכל הקוראים:

בניגוד לנעשה במדינות רבות בעולם (כאן), לראשי מערכת אכיפת החוק בישראל יש חסינות מוחלטת (מעשית, גם בהיבט הפלילי וגם בהיבט האזרחי - של אי יכולת לתבוע פיצויים, גם אם מתגלה "תפירת תיק" על ידי מי מהפרקליטים), חסינות מלאה בפני אשמת "תפירת תיקים", שהיא אשמה פלילית מאוד חמורה.

למי שמעוניין לצלול להנחיות הכתובות הרבות מהיועמ"ש ומפרקליט המדינה, שמגנות באופן כמעט מוחלט על הפרקליטים ובכירי לשכת היועמ"ש, במיוחד בעת מילוי תפקידם, מוזמן לקרא רק 4 מבין שלל ההנחיות הכתובות שיש בנושא חשוב זה: 

א. הנחיית פרקליט המדינה - כאן. הנחיה מס' 16.5 "אחריות שילוחית וחסינות עובדי ציבור בנזיקין". הנחיה 16.6 משלימה הנחייה זו. 

ב. הנחיית היועמ"ש 9.1000 "השירות המשפטי ציבורי" - כאן. למשל סעיף 6 שכותרתו: "חקירת איש הציבור המשפטי הציבורי במשטרה" שקובע שהיועץ המשפטי לממשלה יאשר זאת בטרם חקירה (אלא במקרים דחופים שמפורטים בהוראה, למשל כשמדובר בעבירה שאינה קשורה למילוי התפקיד). 

ג. הנחיית היועמ"ש 4.3021 "קובלנות פליליות על עובדי מדינה" - כאן. מחייב אישור היועמ"ש לעצם הגשת קובלנה פלילית נגד עובד מדינה, על מעשים שהוא לכאורה ביצע במסגרת מילוי תפקידו. 

ד. הנחיית היועמ"ש 4.1001 "עצמאות התביעה הפלילית" - כאן. מסמך המדבר בעד עצמו ושם הנוהל מדבר בעד עצמו. 

זאת, בנוסף לחוקים ולתקנות הברורים בנושאים הללו ובכלל זה: תקנות הנזיקין (אחריות עובדי ציבור), וסעיף 7א והלאה בפקודת הנזיקין (חסינות עובד ציבור).

תיקון 10 לפקודת הנזיקין "סגר את כל הפרצות" בכל הנוגע לאחריות עובדי ציבור בכירים דוגמת הפרקליטים - למעשיהם ולמחדליהם - כאן

חשוב לפזר את אי ההבנה של הציבור בישראל: אין בישראל שום בית משפט המוסמך לדון בעבירות סביב "תפירת תיק" ובחשודים ב"תפירת תיק". כי אין מי שיגיש לבית המשפט תביעה כזו, כנגד שום חשוד, בשום עבירה, ככל שמתגלה חשד ברור כזה וגם אם יש ראיות ברורות ומוצקות ש"התיק נתפר". 

ובכלל: אין בישראל שום גוף בעל סמכות לעסוק, לחקור ולטפל ולהאשים (ככל שנדרש) בנושא הזה.

"הקוד האתי" לפרקליטי שירות המדינה - כאן, מזמן נשכח והפך לאות מתה. גם "ועדת האתיקה" שהוקמה ב-2015 ע"י פרקליט המדינה - נעלמה מזמן. 

יש הקוראים לזה Deep-State. "מדינת צללים" השולטת בכל, בפועל, ולא הציבור באמצעות הכנסת והממשלה. 

הלכה למעשה, לא ניתן להגיש תלונה במשטרה \ מבקר המדינה \ נש"מ (נציבות שירות המדינה), על מה שתובע מהפרקליטות עשה או לא עשה (במה שנראה על פניו כ"תפירת תיק"), בכל החלטותיו והנחיותיו (לרבות אם הוא היה גם "פרקליט מלווה" בחקירת המשטרה), בעניין תיק פלילי בו הוא עסק או עוסק.

גם אם תוגש תלונה למי מהגופים הללו, היא לא תטופל, בגלל החסינות של מערך התביעה, במילוי תפקידה. 

מדובר ב"קליקה", שדאגה לכך (במשך השנים זה נבנה נדבך על גבי נדבך), לרבות בתמיכה, שנולדה בפסקי דין רבים של בג"ץ, בית משפט עליון, שתומך כמעט באופן עיוור וחד-ערכי בכל מה שהפרקליטות \ יועמ"ש מביאים \ מציגים להחלטה בפני הבג"ץ \ בית משפט עליון. דוגמה אחת מני רבים, יש בהחלטת הבג"ץ כאן.

התהלך של הבנייה הזו של מערכת חסינות דאגה לכך, ש"הקליקה" תהייה חסינה בחסינות מוחלטת (פלילית ואזרחית) מפני כל תביעה מכל סוג, בכל פורום, גוף או ערכאה, כנגד מי שנמנה על הקליקה הזו

זאת, בניגוד למערכת המשפט הישראלית (רק לשם ההשוואה), שיש בה בקרה כפולה ויעילה פי 6, יחסית, מכל מנגנון אחר שיש, למשל, לעובדי המדינה. במנגנון הבקרה על שופטים יש את המערכות הבאות:
אנציב קבילות שופטים עצמאי ובעל סמכויות מאוד נרחבות וחמורות (כולל סמכויות הדחת שופטים והעמדת שופטים לדין). כמובן שכל זה הופך ללעג ולקלס, אם הנציב הוא חלק מ"הקליקה" ומגן על השופטים, במקום לחקור את מעשיהם ולקבל החלטות ברורות, לאור החקירות הללו.
כמובן, אם נציב הקבילות לא ממלא את תפקידו ומטייח \ קובר תלונות, המנגנון הזה הופך לבלתי יעיל ובלתי רלוונטי למציאות. 
ב. בית דין משמעתי מיוחד, רק לשופטים, עם סמכויות דרקוניות, כולל להדיח שופט מתפקידו לכל החיים (וזה כבר קרה לא אחת בבית הדין הזה).
גתקנון אתי מיוחד - רק לשופטים.
דועדת אתיקה מיוחדת - רק לשופטים, הנותנת החלטות (מעין פסיקה) בעניינים אתיים ומשמעתיים המובאים לפניה.
ה. בנוסף, הדינים החלים על עובדי המדינה בהתאמות המתאימות (כמפורט בתקשי"ר) - חלים גם על שופטים.
ו. ולבסוף: כל החלטה שיפוטית כפופה לדיני העררים שיש בישראל. כך, שכל החלטה שיפוטית ניתן להפוך אותה בערר. 

סה"כ 6 מנגנונים בלתי תלויים זה בזה ויעילים ביותר (יחסית לכל מערכת בקרה אחרת הקיימת בישראל), עם סמכויות די דרקוניות כלפי שופטים (ככל שנדרש). לכן, גם כמות הבעיות והסטיות מהנורמות במערכת הזו היא די מינורית (יחסית) ומטופלת די במהירות וביעילות (יחסית) ומערכת המשפט הישראלית היא (לדעת רבים) מערכת מאוד מקצועית, בכל קנה מידה עולמי. הבעיות המרכזיות בנוגע למערכת המשפטית נוגעות לתחומים אחרים דוגמת תחום "הפרדת הרשויות", "סמכויות הבג"ץ", ותחום "הסדרי מינויי שופטים", נושאים חשובים וקריטיים, שלא נעסוק בהם כאן כלל.  

ניתוח מקיף של תחום הביקורת, החקירה וההעמדה לדין של שופטים מצוי במאמר של דפנה אבניאלי - כאן

יחד עם זאת, תשומת לב שהמחוקק העניק בסעיף 34 כ' לחוק העונשין חסינות לשופט על מעשים רשלניים שנעשו בתום לב. זאת אומרת, אם השופט הסתמך בתום לב על טעות שהובילה לפסק דין שגוי, אזי יהיה מוגן מתביעה או העמדה לדין פלילי. חסינות זאת איננה חלה על מעשים שנעשו בזדון כמו: הטיית משפט, הכרת פנים, ניהול תיק תוך משוא פנים, על כך המחוקק החיל חובה לנהוג בדרך הראויה והמתבקשת, (סעיף 6 לחוק יסוד: השפיטה) ומעל לכל נמצא סעיף 2 לחוק יסוד השפיטה מרות הדין המחייבת וחלה על שופטים. במקביל, בדין האזרחי: סעיף 8 לפקודת הנזיקין העניק לשופט חסינות מפני תביעה אזרחית-נזיקית. חסינות זו הורחבה בפס"ד שניתן בביהמ"ש העליון, הידוע כ"פרשת אברהים" (רע"א 3359/18 מדינת ישראל נ' מוסא אברהים עלי אדם), באופן אשר רוקן למעשה מכל תוכן, לעניין זה, את סעיף 2 לחוק יסוד השפיטה. כלומר: החסינות לשופטים היא מוחלטת, כמו לפרקליטים. 

יצוין ויודגש, שכל המנגנונים הללו לגבי השופטים, אינם שווים מאומה, כשמדובר בבעיות הקריטיות של צמרת מערכת בתי המשפט ובמיוחד במנגנון המכונה בג"ץ, שמאוד ייחודי לישראל, שאז יש "ציפוף שורות" ו"שמירה על האינטרסים של הקליקה":
1) סמכויות היתר של הבג"ץ, מה שמכונה "מהפכת אהרון ברק". בעיה חמורה ביותר. מדובר בנושא שחורג מתחום הכיסוי של סדרת הכתבות על תיק 4000.
2) שיטת מינוי השופטים ("חבר מביא חבר") וחלק ניכר מהמינויים הללו הוא מהפרקליטות ובני משפחה \ חברים קרובים. גם נושא חשוב ביותר זה חורג מתחום הכיסוי של תיק 4000 ותחומי הכיסוי של האתר. 

כל זה - לא קיים בנוגע לצמרת המשפטית (הפרקליטות והיועמ"ש, לרבות כל המשנים והעוזרים שלהם) במדינת ישראל. הם בפועל מחוץ לכל חוק ונורמה

ניסיון לתקוף החלטות של הגופים הללו בבג"ץ עלו עד היום בתוהו. אין אופציה מעשית כזו. בווודאי שלא להגיש תלונה אישית (נניח למשטרה, או אפילו לנש"מ, בתחום המשמעתי), כנגד מי מראשי המערכות הללו. 

נת"מ (נציבות התלונות על הפרקליטות - "מייצגי המדינה בערכאות"), הוא הגוף היחיד, שהוקם לעניין הפרקליטות והיועמ"ש. אמנם, נת"מ הוא גוף שלטוני חשוב, אולם מדובר ביחסית גוף די זעיר, די איטי וחסר כל שיניים.

אם "נתפר תיק" למישהו, הסיכון היחיד של "התופרים" בצמרת מערכות האכיפת החוק (משטרה, פרקליטות, יועמ"ש), הוא, שהנאשם ש"תפרו לו תיק", יזוכה בבית משפטזהו. שום דבר לא מעבר לכך. 

אין שום דרך חוקית, שבית משפט ירשיע את התובע (או את מי ש"תפר בפועל את התיק"), או שבית המשפט ידרוש מהמשטרה לחקור את התובע או את מי שהתובע מייצג בבית המשפט. התובע בדין הפלילי הוא חסין לחלוטין. לכל היותר, בית המשפט יכול להעיר "הערות" בפסק הדין לתביעה. זה ממש כלום. לא שווה יותר מהדו"ח של נת"מ, אחרי תלונה, שהוגשה לנת"מ בנושאים הדורשים הסקת מסקנות אישיות לאור הממצאים של הבדיקה.

לאחרונה נכתב נייר ע"י נת"מ, בעניין המפכ"ל דאז יוחנן דנינו ועו"ד שי ניצן, נייר חמור ביותר, שנגנז די מהר בפרקליטות, כי אין שום אופציה מעשית בחוק, אופציה מהסוג של יכולת הסקת מסקנות אישיות, או אולי חקירה ותביעה פלילית.

למעשה, אם מוגשת תלונה כנגד היועמ"ש (או פרקליט המדינה, או פרקליט מחוז), שהוא "תפר תיק" (שזה אוסף די גדול של עבירות פליליות), ונציב התלונות מוצא, שהתלונה מוצדקת, וזה דורש חקירה פלילית, הוא (הנציב), על פי החוק, אמור להמליץ על פתיחת חקירה פלילית כזו - ליועמ"ש... כלומר: לזה שתפר את התיק (או שאישר בידיעה, בדיעבד, או בשתיקה, את התפירה)... 

מכאן, שבישראל אין שום מצב, שניתן להעלות אותו על הדעת, שהיועמ"ש \ פרקליט המדינה (או המשנים ליועמ"ש, או המשנים לפרקליט המדינה), יחליט מי מהם לפתוח בחקירה פלילית כנגד עצמו ואין שום אדם אחר בישראל מלבדם, שיכול להחליט על כך - בעניינם.

זו בדיוק הסיבה, שהם מרגישים, שהם "מעל לחוק" ואף יכולים להמציא חוקים וכללים משלהם (דוגמת: שיטת "החשודים יחקרו את עצמם ויסגרו לעצמם את התיק". והחלטה ליצור תקדים משפטי על הגב של נתניהו, שלא לדבר על מסכת הטיוח בסיפור של רות דוד, ועוד), מציאות, שהיא חלק מהתופעה הזו, שנוצרה בישראל, רק כי ככה בא להם והם יכולים.   

מי שטוען, שיש להמתין עד סיום ההליכים המשפטיים (כל שיהיו) בעניינו של נתניהו, אומר דבר אחד ברור: לעולם לא יבדק נושא "תפירת תיקים בישראל". למה? כי בסיום ההליכים המשפטיים החלוטים בעניינו (ככל שיהיו), תהליך, שיכול להימשך בין 5 ל-10 שנים, כל עבירה ככל שהייתה בעניין "תפירת תיקים", לא תוכל להיבדק, כי תחול עליה התיישנות.


יודגש, שכל עבירות המשמעת שבוצעו ע"י החוקרים והפרקליטים ב"תיקי בזק ו-4000" - חלה עליהן כבר ההתיישנות (שהיא שנתיים). 
כך שגם אם נתניהו ייצא זכאי לחלוטין או חצי זכאי, העבירות הללו לא תבוררנה בכלל, לעולם (!), בגלל התיישנות. 

עבירות החטא הן כבר מזמן אחרי תקופת ההתיישנות (שהיא שנה).  העבירות הללו (היו רבות, בעיקר בתחום החקירות והרישומים) לא תיבדקנה ותבוררנה בכלל, לעולם (!), בגלל התיישנות. 

כך גם לגבי עבירות פליליות ברמה של עוון, שההתיישנות היא של 5 שנים, שכעת אנו בקצה של ה-5 שנים הללו, בלי שאיש עוצר או מתכוון לעצור את "שעון ההתיישנות". הן לא תבוררנה לעולם ואיש לא ייתן על כך שום דין וחשבון. כלום. שום לקח, שום בדיקה, שום הסקת מסקנות משום סוג. כלום מכלום. 

בעבירות הפליליות ברמה של פשע, ההתיישנות היא בת 10 שנים וההתיישנות הזו תגיע ותיכנס לתוקף בשנים 2026-8 (10 שנים מאז שהחקירה בתיק 4000 החלה ועד שהסתיימה בגיבוש "כתב החשדות"), עוד הרבה לפני שיהיה פסק דין חלוט בתיק 4000. 
חמור מאוד בעיני ובעיני רבים וטובים, שאיש לא עוצר ולא מעוניין לעצור את "שעון ההתיישנות" הזה. זה הלב של מה שאני כותב וחושף. 

"הקליקה" הנמצאת מעל לכל חוק ונורמה יודעת ש"שעון ההתיישנות" יגן עליה לעולמים מפני כל בדיקה, חקירה, תביעה וענישה, על מה שהם עשו, תפרו ועוללו בתיק הזה. 

בנוסף, אלו שעסקו ב"תפירת התיקים", כבר מזמן לא יהיו בתפקידם. רובם יהיו כבר בפנסיה, או "ילכו לעולמם כדרך כל בשר" (כי לדרגות הבכירות בפרקליטות ובלשכת היועמ"ש, מגיעים בגיל יחסית די מבוגר). ולכן כל ברור \ חקירה בעניינם בגיל כזה, אחרי פרישה מהשירות הממשלתי, או אחרי שהלכו לעולמם, הוא חסר כל היבט ומשמעות מבחינה ציבורית וממילא לא יתבצע, בגלל ההתיישנות. 

יתרה מכך. הוכחתי (ולא רק אני), על בסיס ניתוח מסמכים, שיצאו מלשכת היועמ"ש ומכל זרועות הפרקליטות,  ב-2 פרקי סדרה קודמים (כאן וכאן. סיכום בראיון באולפן - כאן), את המקורות המדויקים להדלפה של מסמכים חסויים מצמרת הפרקליטות ולשכת היועמ"ש לכלי תקשורת מסוימים. חשפתי את מנגנון תיאום ההדלפות בין י-ם ות"א ואת מנגנון תיאום "הזזת השעונים" (כלומר: חשד לזיוף), רק במסמכים המכפישים את נתניהו ומציגים אותו כעבריין סדרתי, כדי "להפיל את תיק ההדלפות" על עורכי הדין של נתניהו, ושום בדיקה או חקירה לא נפתחה בנושא. 

הוגשו לא מעט תלונות מכמה כיוונים (כולל מעורכי הדין של נתניהו), אבל שום דבר לא קרה, לא קורה ולא יקרה.

זאת, משום שאין שום אדם בישראל היכול להורות על פתיחת בדיקה \ חקירה בשום נושא, בלשכת היועמ"ש ובצמרת הפרקליטות בישראל, אם יש חשד לפלילים. 

בנוסף, החסינות המוחלטת, שיש לבכירי מערכת אכיפת החוק, אינה מסתיימת בכך. ישנו פרדוקס בחוק החסינות של נבחרי הציבור. זה חוק, שנועד להגן על נבחרי הציבור (כביכול) מפני "תפירת תיקים" ופגיעה בתפקידם ובתיפקודם.

אם ניקח, למשל, את עילת "חוסר תום הלב", שקיימת כעילה לאי הסרת חסינות ב"חוק החסינות" הקיים, על פיה זכאי חבר כנסת לחסינות, כאשר סבורה הכנסת, שכתב אישום המוגש נגד ח"כ - הוגש "בחוסר תום לב", הרי שמי שיצטרך להגן בבג"ץ על טענת "חוסר תום הלב" הוא היועמ"ש, שמשמש גם כתובע הכללי, והוא זה שקיבל בעצמו את ההחלטה להגיש כתב אישום. 

מצב כזה הוא בלתי ישים ובלתי הגיוני לחלוטין, שהיועמ"ש יטען בבג"ץ, שהתובע הכללי פעל או לא פעל "בחוסר תום לב", כאשר, למעשה, מדובר באותו אדם בעצמו (כשד"ר אביחי מנדלבליט בכובעו כיועמ"ש יטען בבג"ץ, שד"ר אביחי מנדלבליט בכובעו כתובע הכללי - פעל או לא פעל "בחוסר תום לב").

נמצא, שעילת "חוסר תום הלב", שבחוק החסינות לח"כים היא, למעשה, אות מתה, ותלויה כל כולה ב"קליקה" ובגחמותיה. 

והכל בשל המצב המונהג במדינת ישראל (ועדיין לא הוסדר בשום חוק), שליועץ המשפטי לממשלה יש 2 כובעים: תובע כללי ויועץ משפטי לממשלה. ועל כן, כדי שעילת "חוסר תום הלב", שבחוק החסינות לא תהיה אות מתה, יש צורך קודם לכל, לפצל בין התפקידים ומי שהוא יועמ"ש, לא ישמש גם כתובע הכללי. יש כמובן נימוקים כבדי משקל נוספים, לצורך לפצל את התפקיד.

לא סביר שהנוהג שנולד בישראל - לחבר בין 2 התפקידים, שאיננו מוסדר בשום חוק, יבוא ויבטל חוק קיים (ועוד חוקים רבים אחרים), ויהפוך את עילת "חוסר תום הלב" ב"חוק החסינות", שזה המגן היחיד והדי קלוש הקיים בישראל מפני "תפירת תיקים" לפוליטיקאים (חברי כנסת בלבד), לאות מתה.

הסברי אקדמי נוסף לעניין זה אפשר לקראת במאמר: "יועמ"ש או 'רשות רביעית'" - כאן


בארה"ב, רק לשם ההשוואה, הנשיא יכול לפטר את התובע הכללי מתפקידו בכל עת; ניתן לכפות על התובע הכללי לעבור שימוע הדחה (Impeachment) בבית הנבחרים ובסנאט, בעוון "בגידה, שוחד, עבירות ופשעים חמורים אחרים". כ"כ, יש בארה"ב מוסד משפטי נוסף, שנקרא "התובע המיוחד", שממונה ע"י התובע הכללי של ארה"ב, ועניינו לעסוק באופן עצמאי בחקירה והגשת כתבי אישום כנגד אנשי ממשל פדרלי בכל דרג, כולל כנגד ראשי מערכות החקירה והתביעה בכל הדרגים

אין מצב חוקי - משפטי כזה בישראל.

כך, "הקליקה" חסינה מפני כל ונמצאת מעל לכל חוק קיים בישראל. 

עדכון 14.11.19: פרופ' דניאל פרידמן: "מוסד היועמ"ש פוגע בדמוקרטיה". שר המשפטים לשעבר, פרופ' דניאל פרידמן, הסביר ב"כנס חיפה למשפט" (כאן), את התפקידים הסותרים של היועמ"ש וקבל על כוחו הבלתי מוגבל, הלא הגיוני והלא חוקי, של היועמ"ש במדינת ישראל.

עדכון 20.6.21: לאור ההתנהלות הכושלת ביותר (שלא לומר מופקרת) של צמרת משרד המשפטים בפרשה שיש כאן, פרשה, שנוגעת בסופו של דבר לכיס של כולנו, כי הסלולר הוא מוצר חיוני לכל אחד בישראל, שלחתי ביום 5.6.21 את השאלות הדחופות הבאות לצמרת משרד המשפטים:
"הנדון: הקוד האתי של פרקליטות המדינה.
שבוע טוב,
1. ב-2013 פורסם כאן "הקוד האתי של פרקליטות המדינה" (הקוד במלואו כאן), שבעקבותיו ועל פיו במאי 2015 מונו על ידי פרקליט המדינה חברי ועדת האתיקה, שהוקמה על פי המסמך הזה (בעמוד 6):
משנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים, יו"ר הועדה; פרקליט מחוז חיפה (אזרחי); מנהל המחלקה הכלכלית, פרקליטות המדינה; מנהל יחידת הניהול, פרקליטות המדינה; יו"ר ארגון הפרקליטים​.

2. אודה לקבל עדכון בכמה מקרים/סוגיות (אם בכלל) טיפלה ועדת האתיקה הזו מאז הקמתה במאי 2015 ועד היום, ובכמה מקרים\סוגיות טיפלה בשנה האחרונה.

3. כ"כ, על פי המסמך הזה נכתב: "ועדת האתיקה תבחן מעת לעת, ולכל הפחות אחת לשלוש שנים, את הצורך באימוץ שינויים בקוד האתי". השאלה: האם אכן נעשתה בחינה כזו מאז מאי 2015 ועד היום ומה היו תוצאות הבחינה הזו?

4. אודה לעדכון."

תגובה לא קיבלתי. די ברור למה.

ככה מתנהלת "הקליקה" שנמצאת מעל לכל חוק, תקנה, נורמה ואתיקה
 
סוגיית מימון ההגנה של נאשם\חשוד בפלילים: 
בעקבות הדיונים וההחלטות בעניין המימון המשפטי של נתניהו, יש להזכיר, שיש כאלה, שלא זקוקים לכל אישורים כדי לקחת כסף ציבורי (מתקציב המשרד בו הם עובדים), כדי לממן את הגנתם האישית, ע"י שכירת עורכי דין חיצוניים ויקרים, בלי כל פיקוח ובקרה, ב"פטור ממכרז", שעוקף כל מנגנון חוקי קיים.

הסיפור המדהים הזה נחשף על ידי מזמן ונוגע רק ל"קליקת הפרקליטים", שנמצאת, כאמור לעיל, מעל לכל חוק ונורמה במדינת ישראל. 

ל"קליקת הפרקליטים" אין שום בעיה לקחת לעצמה (כלומר: לחבריה ולכל מי שהם חפצים ביקרו) כסף מקופת המשרד הממשלתי בו הם עובדים, כדי לממן את הגנתם האישית, על חשבון הציבור.

כן, ככה פשוט.

זו לא המצאה שהמצאתי כרגע. 

 
"המריחה", שביצעה הפרקליטות בעקבות סדרת החשיפות שלי, בדבר לקיחת כספי משרד התקשורת כדי להגן על חשודים בכירים בתוך המשרד מפני חשדות לפלילים, מתועדת היטב במסמכים. 

הצורך הזה בהגנה נולד כדי להתגונן מפני האשמה של "עלילת דם" ומעשים פליליים רבים נוספים, במה שמכונה על ידי "הפרשה הסודית", כנגד ראשי המשרד, ובראשם המנכ"ל דאז של המשרד, הסמנכ"לית הבכירה דאז למנהל והיועצת המשפטית של המשרד (עו"ד דנה נויפלד, "כוכבת תיק 4000"). זאת, בעוד שלנתניהו "עושים את המוות", בדיוק בעניין הזה.

חשפתי זאת בכמה כתבות מובילות (יש עוד, אבל אלו העיקריות), שפרסמתי בזמנו (2015-16) בלינקים הבאים:
חשיפת "הצפצוף על הכל" סביב הייצוג המשפטי ב"פרשה הסודית"
היועצת המשפטית של משרד התקשורת והמנכ"ל קיבלו נזיפה מהפרקליטות
חשיפת המשך הטיוח וההגנה על "גיבורי הפרשה הסודית" ע"י שלמה פילבר
מתקרב רגע האמת בפרשה של היועצת המשפטית של משרד התקשורת
"הבכיר מ"הפרשה הסודית" פרש בשקט לגמלאות מוקדמות והפרשה נשארה סודית

במאמר האחרון יש את מכתב סגירת תלונתי, מכתב, שיש בו אוסף של שקרים וביניהם נטען, שכאילו תלונתי נדונה בבית הדין (מה שלא היה ולא נברא) ושזה היה בסדר לשכור את שירותיה של עו"ד תמר גולן - כדי להגן על עובדי משרד התקשורת ובראשם היועצת המשפטית של המשרד - החברה הבכירה ב"קליקה" (רק לנתניהו אסור...).

בעקבות מה שהיה ונחשף על ידי, השופטת בדימוס הילה גרסטל קיבלה ממני צל"ש (כאן). בסיפור הצל"ש הזה אני מסכם בקצרה את כל הפרשה, בה נוכחתי אישית ביושרה, בטיפול בתלונתי (תלונה, שיותר מאוחר "נגרסה" בשקרים של לשכת היועמ"ש והפרקליטות, אחרי שהילה גרסטל "התפוטרה" - אולצה להתפטר מתפקידה כנציבת נת"מ, ע"י אותה "קליקה", רק בגלל שהפריעה ל"קליקה" ואיימה על החסינות המוחלטת של ה"קליקה" הזו).

ככה זה עובד, אצל אלה הנמצאים מעל לכל חוק ונורמה. 

עדכונים נוספים.

עדכון 18.5.21: איתמר לוין פרסם כאן ב-News1 (כותרת בלבד): "מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, מגלה: ועד הפרקליטים מונע הפקת לקחים סדורה. הוועד דרש לעגן בחוק חסינות לפרקליטים ולהבטיח שממצאי הבדיקה יישארו בתוך הפרקליטות - והתוצאה שאין הפקת לקחים גם כאשר בית המשפט הורה עליה. עו"ד שי ניצן הורה לשמור בחשאי את הנוהל להפעלת פרקליט מלווה, למרות שהוא רלוונטי לנאשמים. חלק מתרגילי החקירה אינם מעוגנים בנוהל כלשהו."
הדו"ח המלא של מבקר המדינה, 48 עמודים - כאן. תקציר הדו"ח 8 עמודים - כאן

עדכון 9.9.21: כל מי שחי באשליה שמבקר המדינה הוא גוף בדיקה ו\או חקירה עצמאי ולא תלוי תלות מוחלטת ב"קליקה", מוצע שיקרא את כתבת החשיפה: "חשיפה: כיצד היועמ"ש ופרקליטות המדינה השתלטו ונטרלו את מבקר המדינה".

עדכון 20.10.21אודי גבע (בתיאום עמי) הכין סקירה משווה, בעקבות "תיקי האלפים", בין מערכת המשפט והפרקליטות הישראלית לעולם המערבי דמוקרטי. הטיוטה הכמעט סופית נמצאת כאן בתצלום ובקובץ אקסל כאן. כל הערה לחומר הזה יתקבל בברכה. כך כותב אודי גבע: "השוואת מערכת המשפט בישראל מול כל מדינות המערב האחרות: הסבר כיצד מערכת ישראל שונה משאר מדינות המערב. אנשים לא יודעים עד כמה המערכת הישראלית שונה מהמקובל בעולם - דבר שאינו קיים בשום מקום אחר - זוהי ביקורת על מערכת המשפט הישראלית מחו"ל, כיון שהם עושים בכוחנות החוק שבידיהם את כל מה שהם רוצים.
ייעוץ משפטי במשרדי הממשלה שהפך לפסיקה בפועל ללא כל חופש מיניסטריאלי או ממשלתי לעשות כל דבר אחר - "הייעוץ" נשלט ונצפה על ידי בית המשפט העליון, אשר יש לו זכויות בלתי מוגבלות לאלץ את הכנסת, הממשלה ואת השרים - לציית להחלטתו - ניגוד עניינים בתפקיד היועץ המשפטי לממשלה. העסקת בני משפחה ומקורבים במערכת. מינוי שופטים ע"י המערבת המשפטית עצמה וללא ביקורת חיצונית."

עדכון 2.5.23: פורסם כאן ב-YNET ע"י ירון דרוקמן (כותרת בלבד): "מבקר המדינה: לבחון את הוצאת מח"ש מהפרקליטות, חשש לניגוד אינטרסים.
חומרי החקירה מתקבלים רק אם המשטרה משתפת פעולה, הכשרות נעשות רק אם יש מקום בקורס לשוטרים, ואלפי תלונות נותרות ללא כל טיפול. המבקר פרסם דוח חריף על מח"ש, הביע עמדה דומה לזו של ח"כ סעדה והזהיר: שיתוף הפעולה ההדוק בין המשטרה לפרקליטות עלול להציב את המחלקה בניגוד אינטרסים. בתגובה שר המשפטים הנחה להכין תוכנית אופרטיבית ליישום מסקנות הדו״ח."
הדו"ח המלא של מבקר המדינה נמצא כאן. תקציר הדו"ח (14 עמודים) נמצא כאן

עדכון 5.5.23: אלי ציפורי פרסם כאן פוסט נוקב (כותרת בלבד): "השיטה: כך עובד ארגון הפשע של הפרקליטות והמשטרה.
סימון מטרות, סימון מקורבים ומציאת נקודות תורפה, הפעלת אמצעי ריגול לא חוקיים, סחיטה, מצור כלכלי, שימוש בתקשורת, אחזקה בגרון, המצאת עבירות, הלבנת פעולות בלתי חוקיות, שקרים, שקרים, שקרים."
 
Bookmark and Share