סיבים לבתים בשימוש משותף? עוד חלומות של טייס חלל בלי רישיון טיס

השימוע החדש של משרד התקשורת בעניין האצת פריסת סיבים לבתים בישראל באמצעות תקנות חדשות לשימוש משותף של סיבים, מתעלם מהמצב הקיים, מהטכנולוגיות ומהניסיון הרב, שנלמד מהעולם הרחב. השימוע נולד כמובן בבית היוצר של "קליקת אוהדי סלקום ושות'" בצמרת משרד התקשורת, שממשיכה לעסוק בתכניות דמיוניות, שלא מובילות לשום דבר טוב לעם ישראל ולשוק התקשורת. השימוע ההזוי הזה לא יוכל להתממש כי הוא מנותק מכל מציאות ושום חברת תקשורת לא תוכל להשתתף בשת"פ הסיבים.
עידכונים בגוף הכתבה.
מאת: אבי וייס, 11.1.20, 17:35

משרד התקשורת שלח הודעה לציבור (מפורטת בנספח כאן למטה) לגבי שימוע, השימוע באתר משרד התקשורת נמצא כאן), הודעה, שהועתקה כלשונה ע"י כמעט כל כלי התקשורת, בלי להבין, שמדובר ב"עבודה בעיניים" נוספת על הציבור.

במקום לאכוף את החוקים הקיימים על סלקום ופרטנר (בתחום פריסת הסיבים לבתים), ממציאים עוד בלופים והמצאות, שמומצאות מקצה האצבע של כותבי השימועים הללו.

כל זאת, מבית היוצר של "קליקת אוהדי סלקום ושות'" בצמרת משרד התקשורת, שמתנהל בעצמו מחוץ לכוח הכבידה של כדור הארץ וללא קשר לשום תחנת בסיס.

זאת, בראשותו של השר דודי אמסלם, בתמונה למעלה משמאל, שהמונח "טייס חלל בלי רישיון טיס" הוא רק מחמאה עבורו, מול 107 השערוריות שצבר, שקשורות אליו. המדובר במחדלים ושערוריות חמורות ביותר, שהוא צבר ב-5 חודשי כהונתו הראשונים כשר התקשורת (מפורט כאן, למתעניינים במהתלה הזו המכונה שר התקשורת דודי אמסלם).

באופן ספציפי, בעניין השימוע החדש (הנמצא במלואו כאן) לגבי החתום עליו והממונים עליו, הגשתי כבר ב-2018 תלונה בבקשה לפתיחת חקירה פלילית. המסמכים וכל הראיות "נתקעו" אצל המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים (כאן) בספטמבר 2018 ומאז "שקט ודממה". ככל הנראה, התלונה הזו הגיעה (ביחד עם עוד תלונות, ראיות ומסמכים ולא רק ממני) ל"מגרסה של שמילה" (זה העתק הדגם של "גורס המסמכים המעצבנים והמטרידים את מנוחת הרגולטורים והפרקליטים", דגם משוכלל של מגרסת ניירות מהירה, מכשיר, שנמצא בכמה משרדי ממשלה, דוגמת משרד התקשורת, ששם שיכללו את המכשיר החשוב הזה, לדגם חדיש ביותר, שמגיע לקצב של גריסת עד כ-6000 תלונות מטרידות ומעצבנות מהציבור בחודש). ציניקנים יכולים לטעון (ואולי די בצדק) שחל כאן הכלל "מה שלא ביבי - לא חוקרים"...

הבעיה בשימוע החדש הזה, שהוא בכלל לא יוזיל את עלויות הפריסה של סיבים לבתים. להיפך: זה עלול להוביל לפשיטות רגל. את זה חושף ומתאר בבהירות הכתב ארז רביב מ-Davar1 במאמר, שפורסם על ידו תחת הכותרת: "חסרים לכם סיבים? חתיכה נוספת בפאזל".

המאמר הזה פורסם לאחר מאמר קודם, אודות ההתעסקות המיותרת של משרד התקשורת ב"מיקרו רגולציה", במקום לפתור את הבעיות היסודיות של שוק התקשורת, מאמר, שפורסם ע"י ארז רביב תחת הכותרת: "שימועים בסיטונאות: משחקים בשוק הסיטונאי: משרד התקשורת מבזבז את זמנו ב"רגולציית פינצטה".

גם הכתב גד פרץ מגלובס פירט (כאן) את חוליי שוק התקשורת. מאמר דומה פורסם גם בדה-מרקר (כאן). הבעיה שאת המחלות הללו, שהעצימו בשנתיים האחרונות ובמיוחד בשנה האחרונה, (בגלל שר ומנכ"ל כושלים), צריכים לרפא רופאים מומחים, אנשי מקצוע רציניים, ולא חלטוריסטים, מה שיש היום בצמרת משרד התקשורת. 

לעניין השימוע החדש בעניין "השוק הסיטונאי" והוט - אקדיש לזה מאמר נפרד, כי כאן אתרכז בשימוע לפריסת סיבים משותפת בבתים משותפים. 

לעניין פריסת הסיבים לבתים הקדשתי לא מעט כתבות וכמה בולטות מהן (כהקדמה לניתוח כאן) ניתן לקרוא בלינקים הבאים:

• רשות התחרות ומשרד התקשורת הרסו את האפשרות לפריסת סיבים לבתים!
• הפלופ של מדיניות פריסת סיבים לבתים: יש לפטר את צמרת משרד התקשורת!
• עוד ועדה לעניין עידוד פריסת הסיבים - מהתלה המתאימה ל-1 באפריל.
• למה סלקום, פרטנר והוט לא משתמשות בשיטת פריסת סיבים של העיר חולון?
• האם יש דרך לחבר את כלל עם ישראל בסיבים לבתים? כרגע - לא!
• ניתוח: יש דרך לחבר את עם ישראל בסיבים לבתים! זה דורש החלפת מנכ"ל!
• עוד מנגנון משבש בתחום הסיבים האופטיים שדורש חקירה משטרתית.
• רגולטור תקשורת שהשתגע ממציא רגולציה שאין בשום מקום בעולם וגם לא בארץ.

מה התחדש מאז הכתבות הקודמות ודורש את התייחסותי לכתוב בשימוע החדש של שת"פ בסיבים בבתים?

1.התייחסות זהה ומטעה בשימוע לבניינים חדשים מול בניינים קיימים (וכאלה שייבנו לפני כניסת התקנות החדשות לתוקפן):
במסמך השימוע (כאן) מקדישים כמעט שני שליש מהשימוע, לניתוח נושא התקנים לפריסת סיבים בבתים משותפים ומביאים בשימוע כל מיני דוגמאות ממדינות האירופה.

הבעיה היא, שיש צורך להפריד את ההתייחסות לבניינים חדשים, שבהם שינויי תקינה לוקחים בין 10 ל-20 שנה (במציאות של ישראל), לבין בניינים קיימים וכאלה שייבנו עד שהתקינה החדשה והרגולציה, ככל שתאושר, תיכנס לתוקפה ותקויים בפועל בשטח.

יודגש, שכותבי השימוע בכלל לא בדקו את המצב הקיים ואין להם שמץ של מושג בנושאים, שהם מתייחסים אליהם בשימוע. נושא פריסת סיבים בבתים משותפים מעוגן היטב מזה כעשור, וכל הניסיונות של משרד התקשורת להתערב בנושאים הללו עד כה - כשלו, משום שהסמכויות והאחריות לנושאים הללו מצויים בידי משרד הפנים, הרשויות המקומיות ומכון התקנים.

ניגש קודם כל לעובדות:
א. המחוקק הישראלי אמר את דברו בעניין "תשתיות תקשורת אחדות" לרבות פריסת סיבים בבתים משותפים, במסגרת תקנות תכנון ובניה (שבאחריות משרד הפנים), "התקנת מתקני תקשורת", קובץ תקנות מס' 6898 חלק י', מיום 21 ביוני 2010.

התקן החוקי הזה (שפורסם ברשומות אחרי אישור הכנסת), שעוד מעט יחגוג עשור, מפרט לפרטי פרטים איך בונים ופורסים תשתית תקשורת אחודה בבניינים, כולל בבניינים רבי קומות. התקנות הללו הן חובה במבני מגורים והן רשות במבנים תעשייתיים ובמבנים, שאינם למגורים. 

ב. מכון התקנים פרסם מופרסם מאז 2009 (עדכון אחרון ב-2017) תקנים ומפרטים מאוד מפורטים, בתחום פריסת תשתיות תקשורת בבתים משותפים (ובבתים בכלל), לרבות סיבים אופטיים.

התקנים המרכזיים לעניינינו (שאושרו והופצו תחת תו תקן: ת"י) מספריהם: 60973, 60974 ו-1907 (תקן לתכנון, הקמה, הגנות, בטיחות ובדיקת פריסת סיבים אופטיים בבתים משותפים). יש עוד תקנים (למשל לעניין כבלי קואקס), אבל אלה שציינתי הם העיקריים.

ג. הסברים מקצועיים כיצד קבלני הבניין אמורים ליישם את התקנות, התקנים והמפרטים הללו, בבניינים חדשים, שהם בונים, ניתן לראות למשל כאן וכאן. 

ד. למרות כל זאת, הכאוס בתחום הזה נמשך עד היום ויימשך עוד כמה שנים טובות.

בעבר, ועדה בין משרדית לקידום פריסת הסיבים, שעמד בראשה המנכ"ל דאז אבי ברגר, ניסתה לקדם את התחום, אבל כשלה (בדיוק כפי שחזיתי וניתחתי בזמנו), כי התחום מסובך מאוד ולא מצוי בתחום האחריות והשליטה של משרד התקשורת (אלא, כפי שציינתי כבר, בשליטה של משרד הפנים, הרשויות המקומיות ומכון התקנים).

בפועל, בשטח, בתחום הבנייה של בניינים חדשים, הכוח מצוי בידי קבלני החשמל ויועצי החשמל ( מייד נפרט למה). 

יש הרבה סיבות לכאוטיות, אבל זה לא דבר חדש בארצנו. כל שינוי בתקינה בתחום הבנייה, היישום שלו לוקח בין 5 ל-30 שנה. לכן, ציינתי קודם, שבשימוע החדש היה צורך להפריד בין הטיפול במצב הקיים בבניינים הקיימים בישראל לבין הטיפול בבניינים עתידיים, שייבנו בעתיד בישראל. 

אחת הסיבות המרכזיות לכאוטיות בבנינים הקיימים וגם החדשים, שנבנים כעת ויבנו בעתיד הנראה לעין, היא העובדה, שאת התכנון של צנרת התקשורת בבניין מכינים האדריכלים של הקבלן (או האדריכלים של החברה היזמית הבונה את הבניין), ובפועל התכנון מבוצע ע"י משרד ייעוץ לתשתיות חשמל, ע"י מהנדסי חשמל. לא נדרש שתהיה להם איזו הכשרה בהנדסת תקשורת או ניסיון כלשהו בתשתיות תקשורת.

את ההתקנות הפיזיות בעת הבנייה מבצעים קבלני החשמל. את הבדיקות לפני המסירה של כל בניין לדיירים (וטרם קבלת טופס 4 מהרשות המקומית) מבצע יועץ החשמל של הקבלן. מטעם העירייה בודק את הבניין מהנדס העיר או נציגו ולפעמים מתלווה אליו יועץ חשמל מטעם העיריה. זהו. 

כך יוצא, שאין מי שמפקח מקצועית באופן נכון על היישום של התקנות והתקנים הללו, בתחום תשתיות התקשורת בבניינים. ארגון יועצי מערכות תקשורת לא הצליח לתת מעמד מוסדר וחוקי ליועצי התקשורת בתקנות, כדי שהם יבדקו את יישום התקנות. התוצאה: יועצי החשמל הם הבודקים גם את צנרת החשמל וגם את צנרת התקשורת (שהותקנה בפועל ע"י קבלן ההתקנות לחשמל), בטרם מסירת הבניין לדיירים, אולם, ליועצי החשמל אין כל ידע בתשתיות תקשורת וגם למעשה לא אכפת להם. גם למהנדס העיר, שחותם על טופס 4 לאישור איכלוס הבניין, אין כל ידע או ניסיון, כדי לדעת אם צנרת התקשורת הותקנה בדיוק לפי המפרטים הקיימים בתקנות. כך, שלמעשה, לאיש הנושא הזה לא אכפת (חוץ מלדיירים, שמגלים את הצרות בתשתיות התקשורת, אחרי קבלת הדירה).

יתרה מכך. ראיתי תכניות בנייה של בניינים חדשים, שבהם יועצי החשמל, ששרטטו את התכניות עבור אדריכלי הקבלן, לא חיברו תעלות תקשורת (נדרשות 3 תעלות) בין הלוח הראשי של התקשורת בכניסה לבניין - עם לוחות התקשורת בקומות. כך, כל קומה הייתה מנותקת מהקומות האחרות בבניין. ראיתי בניינים רבים, שבהם לא השחילו בצנרת הזו את הכבלים המתאימים לפי התקנים. ראיתי ושמעתי על בניינים חדשים, שבהם חלק מהתעלות הללו נסתמו מהר והפכו ללא שמישות - בגלל תכנון לקוי. פשוט, נתנו לאנשים הלא נכונים לתכנן וליישם תשתיות תקשורת, תחום, שבו הם לא מבינים מאומה.   

לכולם, כולל לחברת החשמל, חשוב שתשתיות החשמל בבתים תהיינה תקינות, פעילות ובטיחותיות. אולם, לתשתיות התקשורת בבתים אין "אבא". משרד התקשורת הוא משרד קטן, מנותק לחלוטין מהשטח וחסר כל השפעה בתחום הזה. 

לאחרונה, משרד הביטחון ביוזמה מקומית של ראשי המשרד (ללא בסיס בתקנים, אבל משרד הביטחון הוא גוף מספיק חזק, כדי לקבוע בעצמו את הסטנדרטים למערכת הביטחון ולצה"ל), יצא בהחלטה פנימית, שכל תשתיות התקשורת תתוכננה מעתה והלאה ע"י מהנדסים בעלי תעודות והכשרה בתחום התקשורת וכל ההתקנות בפועל תבוצענה ע"י קבלני תשתיות תקשורת ולא ע"י קבלני חשמל. גם הבדיקות והאישורים של התשתיות לתקשורת ייעשו ע"י יועצי תקשורת ולא ע"י יועצי חשמל.

המהפכה הזו, שכרגע החלה בקטן, בתחום מערכת הביטחון ובצה"ל, אינה חלה על המערכות האזרחיות. שינוי מהותי כזה יכול לקחת זמן רב (אם בכלל, כי בספק רב אם יועצי החשמל, קבלני החשמל וכיו"ב, יוותרו על התחום זה, שיש בו לא מעט כסף), בתהליך שינוי של תקנות ותקנים, שייקח לפחות בין 10 ל-30 שנה. 

שורה תחתונה לסעיף זה: השימוע מפספס לגמרי את המצב הכאוטי הקיים בישראל בתחום תשתיות התקשורת בבניינים ולכן אין יכולת מעשית ליישם את השימוע המוצע, לא בבניינים הקיימים ולא בחדשים.

היה צורך להפריד בשימוע בין הטיפול בבניינים קיימים (וכאלה שייבנו בטווח הזמן הנראה לעין, לפי התקנים הקיימים וההסדרים הקיימים), לבין אלה שייבנו לפי תפיסות עולם חדשות של תשתיות התקשורת לבתים. 

2. השימוע דורש "נייטרליות טכנולוגית" כדי ליישם אותו - דבר, שנולד בדימיון של טייסי החלל, שחיברו את המסמך הזה. 
כדי ליישם שת"פ בחיבורי סיבים לבתים (שלא בתצורת "שוק סיטונאי", אלא שיתוף פיזי, כמוצע בשימוע), יש צורך "בנייטרליות טכנולוגית", אחרת אי אפשר לשתף. זה מופיע בברור בשימוע:



הבעיה המרכזית היא: שאנו בישראל, לא באירופה. גם כאן הכאוס חוגג. 

לא רק שאין הגדרה ברור בשום מקום בישראל מה זו "נייטרליות טכנולוגית", השימוע מצביע על 2 טכנולוגיות שונות זו מזו ולא תואמות בכלל זו לזו: PON (או GPON, שזה השם הנכון מקצועית כיום לשיטת הפריסה הזו) ו-PtP (או P2P: Point to Point).

משרד התקשורת לא קבע מה התקן שיש או יהיה בישראל והשאיר זאת פתוח. בנוסף, משרד התקשורת דהיום לא יכול לקבוע דבר כזה, גם בגלל הכאוס (שמייד יוסבר) וגם בגלל השונות והשינויים הנדרשים והעלויות הכרוכות באכיפת תקן מסוים על כל החברות, כדי שתהיה "נייטרליות טכנולוגית".טרם ברור מה הטכנולוגיה העדיפה שתוביל בישראל, בתחום פריסת הסיבים. 

השונות בין התקנים הקיימים היא בכמה תחומים בו זמנית:
א. תצורת פריסת התשתית ממרכז הרשת של ספק התקשורת לנקודת הקצה הכי קרובה לבניין. כאן יש 2 טכנולוגיות מתחרות: GPON ו-PtP. כזכור, להוט יש טכנולוגיה אחרת לגמרי.
ב. תצורת פריסת הרשת מהנקודה הקרובה לבניין, עד לתוך הבניין ועד לתוך הבתים ולמוצרי הקצה בבתי הלקוח (נתב בד"כ). כאן יש מגוון רחב של תצורות פריסה, לא רק של סיבים אופטיים, שמייד נפרט.
ג. ציוד הרשת בקצה וציוד הקצה (בד"כ נתב), כולל ציודי החיבורים הפיזיים של הסיבים. יש אי תאימות מוחלטת בין מוצרים שונים של יצרנים שונים. זו תופעה ידועה בעולם התקשורת (ולא רק בעולם התקשורת), תופעה הנקראת Vendor Locked-In (או: "נעילת לקוח"), מה שמבטיח, שהלקוח לא יכול לעבור בקלות או בכלל לספק אחר, בגלל אי התאימות המובנית בציוד, שיש לו בבית וברשת. 

פירוט הכאוס הישראלי בתשתיות לבתים:
א. תשתית הוט: התשתית מבוססת טכנולוגיית פריסה אחרת לגמרי ממתחרותיה. התצורה של הרשת של הוט מכונה HFC (היבריד פייבר קואקס) ובקצה זו תשתית קואקס בטכנולוגיית Docsis 3.0. שום תאימות לשום טכנולוגיה אחרת של החברות האחרות.

הוט הצליחה "לסחוט את קצה היכולת" מתשתיות Docsis 3.0 ומספקת עד 500 מגה ללקוחות הקצה, שכרגע זה מספק אותה ואת לקוחותיה. כדי להגיע לקצבים של 1 גיגה ומעלה, על הוט לבצע שדרוג טכנולוגי ל-Docsis 3.1 בעלויות עתק ולא נראה שזה יקרה בטווח הנראה לעין (למעשה צריך לשדרג כבר ל-Docsis 4.0 כי הטכנולוגיה התקדמה, וגם יש צורך לעבור לווירטואליזציה של הרשת - כמפורט כאן). כלומר: הוט בכלל לא יכולה להיכנס לשת"פ המוצע בשימוע, בטווח הזמן הנראה לעין. 

עדכון 12.1.20: על פי פרסום בגלובס (כאן), הוט עוברת לתקינה אירופית ברשת הכבלים, שמשמעותו 8 מגהרץ לערוץ (במקום 6 מגהרץ לערוץ בתקינה האמריקאית, בה עבדה הוט מיום הקמתה ועד היום). הדבר ישפיע על התקנות עתידיות, שיספקו מעט יותר ביצועים ללקוחות הקצה, אבל שיפור דרמטי לגיגות ומעלה - לא יהיה, כל עוד הוט אינה עוברת ל-Docsis 3.1. בכל מקרה, אין לזה כל השפעה על מבנה הפיזי של הרשת של הוט והיא הייתה ונשארת HFC עם קואקס בקצה (שום סיבים לבתים). 

ב. תשתית IBC. התשתיות של IBC מבוססות ברשת שלה על טכנולוגיית PtP ובקצה על פריסת כבלי אתרנט בתקן CAT6 ומעלה לבתים (לא סיבים!). כל ציוד ברשת והקצה הוא של סיסקו, או של מוצרים של חברות העובדות עם סיסקו. אין שום תאימות לציוד של שום מתחרה ולשום מתחרה אין תצורה כזו של פריסה.

כבר מתחילת דרכה של IBC, הזהרתי את ראשיה, שבחירה בתצורת הפריסה הזו תזרז את פשיטת הרגל שלה. לא הקשיבו לי. גם אנשי מקצוע רציניים ביותר אמרו וכתבו זאת (דוגמה מובהקת יש במאמר כאן). ללא הואיל.

אחרי ש-IBC הגיעה לסף פשיטת רגל ונרכשה (ע"י סלקום ותש"ן), די ברור ,שרוכשיה צריכים ויצטרכו להחליף את שיטת הפריסה והציוד של IBC. מדובר בהשקעות כבדות ביותר, שלא ברור מתי תיעשנה (אם בכלל).

לכן, "הראש היהודי ממציא פטנטים". הפטנט הטרי של סלקום - IBC: צרפו את לקוחות סלקום בתחום הקווי ל-IBC, וכך כאילו IBC עמדה ביעד הפריסה המתוכנן שלה, על פי החלטות הממשלה, התקנות והרישיון. זה נחשף ע"י גלובס \ גדי פרץ תחת הכותרת: "מבוכה במשרד התקשורת: IBC הציגה מנויי סלקום כלקוחות שלה".

כל מי שקורא את Telecom News, לא יכול להיות מופתע מ"הפטנט" הזה, כי זה בדיוק המשך למה שאני מכנה "תיק 5000", כשכתבתי סביב נושא זה לא פחות מכ-300 כתבות וחשיפות, עם הרבה מסמכים. הרחבה לנושא זה ניתן לקרוא למשל במאמר, שפורסם תחת הכותרת: "IBC: ה"ישראבלוף" הגדול ביותר שהיה אי פעם בתחום התקשורת בישראל".

בקיצור: גם IBC לא יכולה כרגע להצטרף לשת"פ הסיבים המוצע. (היא בכלל פרסה ופורסת כבלי אתרנט ולא סיבים, בבתים). 

ג. תשתית סלקום. התשתית הזו מבוססת GPON, הנתב של סלקום הוא "נטבוקס" מחברת ADBו החיבורים של הסיבים בסלקום נעשים ב"מחברים מהירים" מתוצרת של PPC. לאור העובדה, שסלקום מכרה ממש לאחרונה את התשתית שלה וגם את לקוחותיה ל-IBC (כאמור בסעיף הקודם), סלקום לא תהיה בשת"פ הסיבים המוצע. 

ד. תשתית פרטנר. שיטת הפריסה של רשת הסיבים האופטיים של פרטנר היא PtP, הנתב של פרטנר הוא מחברת "טכניקולור". שיטת הפריסה והחיבורים של הסיבים של פרטנר - היא ידנית (בהלחמות ידניות). שום תאימות למתחרות (זו אחת הסיבות, שלא נחתם הסכם לשת"פ סיבים בין פרטנר לסלקום, למרות שבהתחלה היה רצון לשת"פ כזה, בין מנהלי 2 החברות).
כלומר: גם פרטנר לא יכולה להיות בהסדר שת"פ הסיבים.

ה. תשתית בזק. הפריסה של תשתיות בזק המהירות לבתים נעצרה ע"י משרד התקשורת כמה פעמים, מסיבות שונות ומשונות (בעיקר בגלל הרצון של "קליקת אוהדי סלקום ושות'" לרצות את סלקום). טכנולוגית הרשת של בזק היא GPON, אבל לקצה בזק בכלל לא מתכוונת להגיע בסיבים (אלא במספר מועט של בניינים). עיקר הפריסה שלה תהיה בטכנולוגיות xDSL.

יודגש, שעיקר הפריסה של בזק בקצה (בבניינים) תתבסס על תשתית הנחושת הקיימת בבתים, ועל טכנולוגיות ה-DSL. 
ב. סלולר דור 5. אני חוזר מביקור לא קצר בלוס אנג'לס, והופתעתי, שתוך כמה חודשים בודדים (מאז ביקורי הקודם בעיר זו), כל העיר כוסתה בסלולר ע"י 5G ע"י 2 המתחרות הגדולות המצויות בעיר. אני השתמשתי ברשת של AT&T (רשת הפזורה היטב בכל רחבי העיר, שגודלה וכמות תושביה היא כמו כל מדינת ישראל). מחוץ לעיר יש עדיין דור 4.5. כמובן שצריך מכשיר סלולר התומך ב-5G. סקירה על מכשירי סלולר מדגמים חדשים התומכים ב-5G יש כאן.

על פי נתוני GSA העדכניים לתחילת ינואר 2020 (כאן), 61 ספקי סלולר ב-34 מדינות כבר יישמו 5G.

פירוט (נכון לתחילת ינואר 2020) של מכרזי הספקטרום - התדרים (והקצאות ספקטרום ללא מכרזים, ברחבי העולם) ל-5G, בתחום התדר המאוד מבוקש לנושא 5G בשם C-Band [התחום של 3.3 גיגהרץ עד 4.2 גיגהרץ] יש כאן, על פי נתוני GSA, שמכסים בסקירה זו 23 מדינות. הסקירה כוללת פירוט כמה שילמו המפעילים ב-23 המדינות על התדרים המוקצים להם ל-5G (בין במכרז ובין בחלוקה ללא מכרז). 

התפלגות השימוש בתדרים ל-5G ברחבי העולם, נכון לסוף 2019 יש כאן. 52 מפעילי תקשורת, שהם 82% מכלל רשתות 5G הפעילות בסוף 2019, השתמשו ומשתמשים בתדרים בתחום ה-3.4 גיגהרץ עד 3.8 גיגהרץ. 

אגב, סיירתי בשבועיים החולפים גם באיים הקריבים והופתעתי שגם בקריביים יש איים עם 5G. רשימת המדינות עם רשתות 5G נכון לסוף 2019 יש כאן. באיים הקריביים יש 5G באיים של פוארטו-ריקו, טרינידד וטובגו. 

בארה"ב, AT&T כבר עוברת לשלב הבא, שהוא Low-Band 5G, בעיקר לצרכי שירותי IoT. השירות החל ב-10 ערים ברחבי הארה"ב (כאן)

לפני יותר משנתיים, AT&T וגם מתחרותיה החלו בפריסת Fixed 5G לחיבורי פס רחב בבתים בארה"ב (חיבור מאנטנת הסלולר היישר לתוך הבית). הראשונה בתחום הזה הייתה חברת התקשורת הענקית ורייזון, שהחלה עם שירותי Fixed 5G לפס רחב לבתים כבר ב-2017. השירות של ורייזון לבתים החל ב-2017 ברוחבי פס של עד 1.8 גיגה וכעת זה מתחיל להיות מורחב לעד 10 גיגה לכל בית.

בנוסף, יש עוד טכנולוגיה, שלא שמעו עליה בישראל (הנמצאת בתחתית הרשימה של רוחבי הפס בעולם הסלולר, בהשוואה עולמית של רוחבי הפס הסלולריים. כיום אנו במקום 78 בדירוג העולמי). שימוש בטכנולוגיה זו כבר החל בארה"ב ובעוד מדינות. זו טכנולוגיה הנקראת CBRS, בתדרים חופשיים של 3.5 גיגהרץ, טכנולוגיה לשימוש פס רחב בבתים ובבניינים ולעוד יישומים רבים -  גם בעולם ה-IoT. תחזית יישום ופריסת שירותי הסלולר בטכנולוגיית CBRS בארה"ב יש כאן, למתעניינים. 

בישראל, מפותחת טכנולוגיה לפס רחב סלולרי ב-5G לתוך מבנים ובתים (In-Building 5G). המדובר בפיתוח חדשני שנעשה בשת"פ בין החברות אינטל לקורנינג. ההודעה על הפיתוח החדשני הזה מצויה כאן. לדברי החברות, הפיתוח יושלם ויהיה זמין לשוק די בקרוב, כבר השנה. 

למרות הכישלון (עד כה) של תחום מכרז 5G בישראל (בדיוק כפי שצפיתי וניתחתי), זה יגיע בסוף גם לישראל. לא ברור כרגע מתי. 

אגב, בעולם כבר נמצאים בתחילת ההכנות לטכנולוגיית 6G - פירוט במאמר: "מתי יחלו בישראל לעסוק ב-6G (הדור השישי בסלולר)? רק אחרי סילוק הצמרת!"

על פי כל התחזיות (תחזית אחת לדוגמה יש כאן), עתיד הכלכלה העולמית יושפע מאוד חזק מטכנולוגיית 5G, שתיכנס לכל תחום שאפשר להעלות על הדעת, לרבות בחיבורי פס רחב לבתים ויישומי "בית חכם" ו"עיר חכמה". 

בכל מקרה, בישראל, משרד התקשורת כפה על הוט לבצע פריסה פס רחב לבתים בדור 4 ומעלה, דרך הוט-מובייל, ללקוחות הוט פוטנציאליים, באיזורים, שבהם הוט לא פרוסה בהם במסגרת "הפריסה האוניברסלית", שבה היא מחויבת על פי החוק, התקנות ורישיונה. 

מכאן, שהפריסה של פס רחב לבתים דרך הרשת הסלולרית כבר קיימת בישראל, מנקודת המבט הרגולטורית והיה צורך לקחת אותה בחשבון בשימוע, זאת, במקביל לפריסה האפשרית באמצעות גלים מלימטריים.

שורה תחתונה: חייבת להיות "ראייה רחבה" של כל השוק וכל טכנולוגיות אספקת פס רחב מאוד לבתים וחייבים לבצע את האיזונים הנכונים בשוק, לאור צרכי הלקוחות ותחזיות הביקושים של השוק (אין בשימוע שום תחזית ביקושים, כרגיל בעבודת המטה החפיפניקית של המשרד בשנתיים האחרונות).

אסור היה לבצע שימוע כזה הזוי ומנותק מכל מציאות, כפי שנותח כאן למעלה, רק בגלל גחמות וחלומות, שמשוטטות בחלל האוויר, של "קליקת אוהדי סלקום ושות' בצמרת משרד התקשורת". 

עדכון 1.4.20: האם בבתים חדשים הקבלנים יתקינו סיבים לכל בית, כבר במהלך הבנייה? ייתכן וכן, כמפורט בכתבה כאן. יש להמתין ולראות אם ומתי העדכון של תקנות הבנייה הללו, ייכנסו לתוקף. כנראה עניין של כמה שנים, בין 5 ל-15 שנה, לאור ניסיון העבר בשינויי תקנים בתחום הבנייה, במיוחד לאור התנגדות הקבלנים לעניין הזה. 
.
נספח:
הודעת משרד התקשורת בדבר השימוע: 
 
משרד התקשורת ממשיך לקדם את פרישת הסיבים במדינת ישראל

בכוונת המשרד לקבוע חובת שיתוף בתשתית סיבים אופטיים בתוך בנייני מגורים  
האסדרה תאפשר לחברות התקשורת להימנע מפרישה כפולה, תפחית עלויות, ותסיר חסמים לוגיסטיים בפרישת תשתית סיבים אופטיים בבניני מגורים קיימים בישראל
כך יתאפשר להגדיל את התועלת המשקית על ידי מניעת השקעות כפולות וצמצום המטרד הציבורי, תוך כדי עידוד התחרות והפחתת חסמי כניסה לשחקנים השונים, שישפרו את יכולות החברות לספק לצרכנים שירותים איכותיים על גבי תשתית אולטרה רחבת פס
==============================================================

כחלק מחזונו ומדיניותו של משרד התקשורת לקידום פרישת תשתיות אולטרה רחבות פס נייחות בישראל, והסרת חסמים הקיימים לפרישה ועידוד התחרות בתחום, מפרסם כעת המשרד שימוע נוסף במטרה להסיר חסמים מרכזיים לפרישת תשתית סיבים אופטיים בבנייני מגורים. 

הקשיים המרכזיים לפרישת תשתית סיבים בבניני מגורים קיימים (במקטע אנכי) נובעים מכמה סיבות: ייחודיותו של כל בניין ושינויים שנערכו בבניין, אי קיומה של צנרת פנויה,  פרישה בתוך בתי הדיירים עצמם, תצורת הצנרת הקיימת, קשיים שמעלים הדיירים וועדי בנין ועוד.

כמו כן, עלויות העבודה לחיבור דירות המגורים לסיבים הן משמעותיות ומורכבות עקב שונות רבה בצנרת ובארונות התקשורת שהותקנו בעבר. 

על כן,  המשרד שוקל לקובע הוראות שיאפשרו שימוש משותף בתשתית הסיבים האופטיים שתותקן בבנין על ידי מספר חברות התקשורת, דבר שימנע גם השקעות כפולות בעלויות ובתשומות העבודה (צמצום מיטרד ציבורי לדיירי הבניין, מיזעור עלויות רכישת הציוד ועוד), תוך תגמול ראוי לחברת התקשורת הראשונה שתקים את התשתית. 
בנוסף נבחנת בימים אלה יחד עם מינהל התכנון אסדרת חובת פרישה אנכית של תשתית הסיבים האופטיים בבנייני מגורים חדשים שייבנו בעתיד, במסגרת תיקון לתקנות התכנון והבנייה.

משרד התקשורת סובר כי השימוש המשותף של חברות התקשורת בתשתית הסיבים האופטיים יגביר את קצב פרישת הסיבים תוך הגדלת התועלת המשקית ע"י מניעת השקעות כפולות וצמצום המטרד הציבורי וחוסר הנוחות של דיירי הבניין, תוך כדי עידוד התחרות והפחתת חסמי כניסה לשחקנים השונים. 

מסמך השימוע המלא נמצא באתר האינטרנט של המשרד בכתובת: https://www.gov.il/he/departments/publications/Call_for_bids/05012020