הסתבכות בתחום הדומיינים. חשיפת התראה לפני תביעה לשר התקשורת

לאור החשיפה שלנו, שאיגוד האינטרנט הישראלי, בתמיכה חשאית של מנכ"ל משרד התקשורת, מתכוון לפתוח תחום חדש של דומיינים למכירה לתושבי ישראל בקידומת .ישראל, אנו חושפים התראה חריפה לשר התקשורת מעורכי הדין של חברת דומיין דה-נט, בדרישה לבטל את התמיכה של משרד התקשורת במהלך הזה ולבצע מכרז לנושא. סביר להניח, שיינקטו צעדים משפטיים כדי למנוע את המהלך הזה.
עדכון בסוף הכתבה.
מאת: אבי וייס, 7.3.20, 18:23

איגוד האינטרנט הישראלי, גוף ציבורי (עמותה) עם מעט מאוד חברים, שבקושי מתעניינים בנעשה באיגוד, מחזיק בידו "מטמון זהב" ולמעשה מתנהל כ"מונופול בלתי מוכרז", וזה תחום הדומיינים (שמות מתחם).

יש כרבע מיליון דומיינים בישראל, שהמחירים שלהם קפצו לאחרונה בכ-30%, רק בגלל שהמונופול הזה מצריך משאבים כספיים עולים כל הזמן, כדי להחזיק את המנגנון המנופח, שחי טוב מהמטמון הזה, שמגיע מהכיס של כרבע מיליון תושבי ישראל בעלי דומיינים, ובעקיפין מהכיס של מיליוני גולשי האינטרנט בישראל, שמממנים את הכאוס ההזה.

המנגנון הזה, שחי על כספי הציבור, זוכה לתמיכה בסתר ובחשאי, של משרד התקשרות, לא רק בלי חוק ובניגוד לחוק, אלא גם תוך הטעייה ושקרים חוזרים ונשנים לכנסת ולוועדותיה. 

ברוב מוחלט של מדינות העולם (כמעט כל מדינות העולם) הדומיינים נמצאים באחריות הממשלות (מלבד ישראל, ארמניה וסודן...).

בארה"ב, מולדת האינטרנט, אין כאוס כזה, כמו שיש בישראל. בארה"ב, מעבר לפיקוח הפדרלי, בוצעה הפרדת המרשם הלאומי מעמותת איגוד האינטרנט, כמו שזה נעשה באיגוד העולמי. לכן חשוב, שגם בישראל, כמו שנעשה בארה"ב וברוב מוחלט של מדינות העולם, יבוצע תהליך מכרזי של כינון תאגיד עסקי, שיפעיל את המרשם הלאומי, בהיתר ובפיקוח רשויות המדינה, כמו כל תשתית חשובה למדינה ולתושביה. אזי, גם המחירים יהיו כמו בארה"ב ובשאר מדינות העולם, ולא שרירותיים ומופקעים, כמו שיש בישראל. 

אפשר לקחת לדוגמה, כיצד במדינה עם כמות תושבים די דומה לישראל - דנמרק, יישמו את נושא הדומיינים בחקיקה ממשלתית (כמפורט כאן באתר הרגולטור הדני - משרד הכלכלה והעסקים הדני) והביאו לפריחה עצומה של תחום הדומיינים בדנמרק, מול קיפאון מוחלט והיעדר צמיחה בתחום זה בישראל, מזה שנים. מספר תושביה של דנמרק קטן מישראל ומספר שמות המתחם בדנמרק הוא מעל מיליון וחצי (לעומת כרבע מיליון בישראל)! פי 6 יותר דומיינים! אין כל סיבה מדוע שישראל, אומת הסטארטאפים וההייטק, לא תעבור את דנמרק בחקיקה מתאימה וביוזמה מתאימה, מה שלא קיים היום.  

לאחרונה, חשפנו את התרגיל המתוכנן הבא של איגוד האינטרנט, במטרה להגדיל את זרם ההכנסות המגיעות מהמטמון המונופוליסטי הנמצא בידי האיגוד, וזה ליצור תחום חדש של שמות מתחם (דומיינים) למכירה לציבור, תחת הסיומת .ישראל. 

לכן, ביום 26.1.20 פניתי בדחיפות להנהלת איגוד האינטרנט הישראלי בשאלות הבאות:
"בתוכנית האיגוד לשנת 2020 – מצ''ב -  האיגוד מתקצב עבור ''מיסוד סיומת .ישראל'' תשלום של 90 אלף ש''ח ל-אייקן !!!...
כ"כ נכתב במבוא בתכנית העבודה והתקציב ל-2020: "השקת מרחב IDN .ישראל"
השאלות:
1. האם האיגוד קיבל כבר אישור מגורם ממשלתי כלשהו להפעלת מרשם שמות מתחם בסיומת ישראל בעברית - (.ישראל)?
2. היכן האישור הזה?
3. והאם נעשה מכרז כדין להענקת היתר זה לאיגוד?
כידוע, בהתאם לפרוטוקול יוני 2019, האיגוד הודיע לציבור כי ''פעילות האיגוד בניהול המרשם אינה בהיתר של רשויות המדינה''.
לכן תמוה מאד שעמותה ציבורית פועלת בתחום תשתית האינטרנט להשגת סיומת חדשה מול גורם בינלאומי – אייקן – ללא היתר מפורש ורשמי של רשויות המדינה.
לעניות דעתי, ראוי כי היתר זה יתקבל ע''י החלטת ממשלה מתאימה, לאור העובדה כי תחום זה אינו מוסדר כלל. ראוי כי תינתנה הבהרות נאותות הן ע''י הגורם הממשלתי המוסמך והן ע''י איגוד האינטרנט.
אודה להבהרות".

ב-29.2.20, אחרי זמן רב מפנייתי, התקבלה תגובת האיגוד:
"סליחה על העיכוב. הנה תגובת איגוד האינטרנט הישראלי:
 הציטוט מפרוטוקול יוני 2019 הוא נכון, ועל כן לא ברור מדוע שאלות 1-3 מופנות אלינו".

הרבה לפנינו, נודע למנכ"ל חברת דומיין דה נט על התרגיל החדש של איגוד האינטרנט, ולכן עורכי דינו הוציאו מכתב מאוד חריף לשר התקשורת דאז, איוב קרא.

המכתב נמצא במלואו כאן. עיקרי הפנייה נמצאים בתצלום שיש כאן:


לאור הפנייה הזו לשר התקשורת הקודם, שנחשף כעת, שלחתי ביום 25.2.20 את הפנייה הדחופה הבאה לשר התקשורת הנוכחי דודי אמסלם (בתמונה למעלה משמאל):
"מה תגובת שר התקשורת למסמך המצ"ב?
אודה לתגובה דחופה".

תגובה לא קיבלתי, לא שלא ניסיתי. ככל שאקבל תגובה, אעדכן בהתאם. קוראינו כבר יודעים, שתגובה לא אקבל. די ברור למה.

יצויין, שהשר דודי אמסלם, מכיר את הנושא, כי הוא נשאל על ידי לא אחת [למשל כאן בסעיף 10] בעניין "הפרטת תחום הדומיינים בישראל", והוא (כהרגלו) לא טרח לענות על כל השאלות, שהופנו אליו בנושא זה. 

רפי הוידה (בתמונה משמאל), מי שהיה מ"מ המדען הראשי במשרד התקשורת ומי שעומד מאחורי המסע למיסוד תחום הדומיינים בחקיקה בכנסת: "ההתנהלות הזו, מחוץ לכל מסגרת חוקית, בתחום הדומיינים, הביאה אותי לפנות ליועמ"ש לממשלה, עו"ד ד"ר אביחי מנדלבליט לבדיקת הנושא (כאן), וגם לחדש את פנייתי לראש הממשלה (מי שלא יהיה, בראשות ממשלת ישראל) בזו הלשון:
"לראש הממשלה, שלום רב,
א. אני מתכבד שוב להעביר לעיונך את הצעתי לחוק מרשם שמות המתחם בישראל, התש''ף–2020.
כמו כן, מצ''ב מענה משרדך לפנייתי, שאינו מתיחס למצב המשפטי הקיים.
ב. ראוי כי ההצעה להסדרת מרשם שמות המתחם בישראל תיבחן מחדש, במסגרת הכנת קוי היסוד לממשלה החדשה בראשותך.
ג. הנימוקים להסדרת מרשם שמות המתחם בישראל ביוזמתך הינם:
   1. לשר התקשורת אין סמכויות בנושא שמות מתחם ... ראה מענה משרד התקשורת מ-28.8.2017... לא ידוע לי על החלטת ממשלה כלשהי, שהסמיכה שר כלשהוא לפעול בתחום זה.
   2. תחום מרשם שמות המתחם בישראל אינו מצוי בתחום סמכותו ופיקוחו של אף גורם או רשות ממשלתית ולכן אינו מפוקח כראוי.
  3. פעילות איגוד האינטרנט הישראלי (ע''ר) בניהול המרשם - אינה בהיתר של רשויות המדינה.
   4. פעילות הרישום והחידוש של שמות מתחם וכינויי מען בסיומת ישראל בעברית ובאנגלית מהווה פעילות תשתית מהותית וייחודית בתחום האינטרנט הנוגעת לכ- 250 אלף בעלי שמות מתחם בישראל והמחייבת הסדרה, כפי שנעשה במדינות שונות בעולם. 
   5. הצעת החוק מבקשת להסדיר ולהגדיר את הקמתם והפעלתם של מרשמי שמות מתחם, אישור סיומת ישראל בעברית ובאנגלית ברשת האינטרנט, את אופן ניהולם, את הנתונים שייכללו בהם, את כללי הרישום והחידוש ואת הפיקוח עליהם".

ההתנהלות הזו של צמרת משרד התקשורת ביחד עם איגוד האינטרנט, כפי שנחשפת כעת, מדגישה שוב את הצורך בהקמת רשות לתקשורת עצמאית, ויש הצעת חוק מ-2010 מוכנה לחקיקה, שמן הראוי, שהממשלה הבאה תחוקק את החוק הזה, כדי להקים רשות תקשורת עצמאית ומקצועית.

לכן, לעניות דעתי, מן הראוי, שההצעה להקמת ''רשות התקשורת הלאומית'' תיבחן מחדש, במסגרת הכנת קוי היסוד לממשלה החדשה, ככל שתקום, בכנסת ה-23.

זה כולל הקמת ''ועדה לענייני תקשורת'' בכנסת, בנפרד מוועדת הכלכלה, שעסקה עד היום בתחומי התקשורת, די בשוליים וללא השפעה ממשית על מדיניות המשרד, וכמובן גם לבצע ''הסדרת המרשם הלאומי של שמות מתחם וסיומות ישראל בעברית ובאנגלית", על פי הצעת החוק המצ"ב.

ראוי בהחלט, שהממשלה תקבל החלטה היסטורית, להחלת ריבונותה על סיומות המדינה ברשת האינטרנט, אפילו לפני החלטתה להחלת ריבונות המדינה על בקעת הירדן והישובים היהודיים ביהודה והשומרון, ככל שתתקבל החלטה שכזו, אם בכלל, משום שגם בארה"ב, מולדת האינטרנט, תחום הדומיינים אינו הפקר, מה שיש בישראל". 

עדכון 10.3.20: נעשתה פנייה חדשה של רפי הוידה לשר המשפטים, במטרה להציג בישיבת ממשלה קרובה "הצעת מחליטים", כדי לקדם את החקיקה הנדרשת במדינת ישראל בתחום הדומיינים. הפנייה במלואה לשר נמצאת כאן.