התרגיל של שלמה (מומי) למברגר שסוגר כל חקירה שיכולה להוביל למנדלבליט!

דף הבית >> עולם ה-ICT >> חדשות משרד התקשורת >> התרגיל של שלמה (מומי) למברגר שסוגר כל חקירה שיכולה להוביל למנדלבליט!
חשיפה מפתיעה של אחד מספיחי "תיק 4000" בעניין היועצים המשפטיים של משרד התקשורת. איך המשנה לפרקליט המדינה והמועמד המועדף של היועמ"ש ד"ר מנדלבליט לתפקיד פרקליט המדינה, מומי למברגר, החליט לגרוס ולהעלים תלונות עם "ראיות זהב", שעשויות לתמוך בגרסת נתניהו בתיק 4000. התלונות עם הראיות שנגרסו, היו יכולות לסבך גם את ד"ר מנדבליט עצמו. לכן, הוחלט לגרוס ולא לחקור. הכל על "ראיות הזהב" ו"הגריסה". 
פרק ראשון בתת-סדרה בת 3 פרקים, כחלק מסדרת הכתבות על "תיק 4000".

מאת: אבי וייס, 9.7.20, 07:30שלמה (מומי) למברגר, אתר משרד המשפטים

מעטים מכירים את השם: עו"ד אלון סיון, אבל אני מכיר שם זה היטב. הוא זה היושב מזה כמה שנים מעל למגרסה, שבה גורסים כל תלונה מעצבנת עם ראיות, לפי הפתגם הידוע והמוכר: "מה שלא ביבי - לא חוקרים".

למה אני מכיר אותו היטב? כי הוא זה ששולח לי בקביעות בחתימתו הודעות לגבי גריסת התלונות.

יש לי המון תלונות שגרסו אותן. הוא עושה זאת, כמובן, באישור ובהכוונת הבוס הישיר שלו: המשנה לפרקליט המדינה (עניינים פליליים), עו"ד שלמה (מומי) למברגר, (בתמונה משמאל), המועמד המועדף על היועמ"ש ומ"מ פרקליט המדינה, עו"ד ד"ר אביחי מנדלבליט, להיות פרקליט המדינה הבא.

למה הוא המועמד המועדף על מנדבליט? בזה אין לי מה לחדש. זה פורסם ברבים הרבה פעמים. זה קשור לקלטות החסויות שיש שם בכספת של פרקליט המדינה, עוד מזמנו של עו"ד שי ניצן, ועוד עניינים אפלים כאלה. 

פרשת עורכי הדין במשרד התקשורת:
יודגש שוב ושוב, שבמצב המשפטי, שנוצר במדינת ישראל בעשורים האחרונים, הסמכות העליונה והיחידה (למעט בג"ץ, שעוסק בחריגים), לאשר החלטות רגולטוריות במשרדי הממשלה, הם היועצים המשפטיים והצוות המשפטי במשרדי הממשלה, בגיבוי ופיקוח של המשנים ליועמ"ש והיועמ"ש עצמו.

לכן, כדי להפוך החלטות רגולטוריות, שאושרו כחוקיות, ולהפוך אותן במניפולציה משפטית להחלטות פליליות נגועות בשוחד, יש צורך להעלים (ככל שניתן להעלים), את כל היועצים המשפטיים, שאישרו, ואת כל המסמכים, שבהם הם אישרו את המהלכים הרגולטוריים הללו. זה בדיוק מה שנעשה ב"תיק 4000". 

יש לתהליך הזה שם מאוד ברור: "תפירת תיק". 

עוד פרטים בכתבה: "חשיפת הסיבה לתפירת תיק 4000 ב"נקודת האפס": "פרשת עורכי הדין"!". 

בזמנו חשפתי גם מי היה הראשון שסייע (פומבית) ל"הניע" את הפיכת "תיק בזק" ל"תיק 4000". זו (כמפורט בכתבות בכלכליסט כאן וכאן) העתירה מ-14.11.17 של עו"ד שחר בן מאיר. העתירה הזו היא ש"הובילה", כך זה נראה אז, באופן פומבי, את הפרקליטות לפתוח מחדש את החקירה ב"תיק בזק" (חקירה שהחלה, בין היתר, גם בכתבה ב"הארץ" מגידי וייץ, כשנתיים קודם לכן), תיק שהפך עם צירוף המשטרה לחקירה בתחילת 2018, ל"תיק 4000".

במשרד התקשורת (לרבות במועצת הכבלים והלוויין) יש לא מעט עורכי דין, שחלקם "הועלם", חלקם שיקר בעדויות שמסרו לחוקרים, חלק בכלל לא נחקר (בכוונה) וחלק מהם נמצאים תחת לחץ ומאמץ לשנות את עדותם (שניתנה לטובת גרסת נתניהו).

שניים מהם, במצוות הפרקליטות (היועמ"ש ד"ר אביחי מנדלבליט ועו"ד ליאת בן ארי שווקי), הובאו לאולפן של רביב דרוקר בערוץ 13, במטרה ברורה (שנמסרה ע"י רביב דרוקר בעצמו), לשנות את עדותם: עו"ד אריק רשף, (בתמונה משמאל) עו"ד אריק רשףשהיה סגנה של היועצת המשפטית במשרד התקשורת, עו"ד דנה נויפלד, מי שנחשף ו"כיכב" אצלי בהרבה כתבות בפרשת "תיק 4000" ועו"ד ומהנדס חיים גרון, מי שהיה סמנכ"ל בכיר להנדסה ורישוי במשרד התקשורת, בתקופה של "תיק 4000", שלא נעסוק בו כאן. 

את הקטע המרכזי (כך לדעת רביב דרוקר) של דבריו של עו"ד אריק רשף בתכנית "המקור" של רביב דרוקר בערוץ 13, ניתן לראות בסרטון בתחתית הכתבה.

ניתוח דבריו והתייחסותו בתכנית זו למעשים של עו"ד דנה נויפלד, הבוסית שלו במשרד, טרם פרישתו לגמלאות, נעשה על ידי בכמה וכמה כתבות למשל: כאן, כאן, וכאן.

אני מעולם לא שוחחתי עימו, לא ראיתי את המסמכים, שהוציא תחת ידו, ולא ראיתי את העדות שמסר. אולם, בכתבות בהן חשפתי את עו"ד רשף לפרטי פרטים, חשפתי את כל מה שגיליתי - רק ממסמכים משיקים ועדויות משיקות, שאיתרתי לגבי התקופה הרלוונטית לעדותו בתיק 4000.

לכן, כשראיתי אותו להפתעתי בתכנית "המקור" של רביב דרוקר, מייד כתבתי שהוא דובר אמת. הוא הצליב ואימת כל מה שכתבתי, הפעם זה בא ישירות מפיו.

הניסיון המתוחכם (כביכול) של רביב דרוקר (במצוות הפרקליטות) להטות אותו מעדותו במהלך הצילומים של תכנית "המקור" - לא בדיוק צלח. 

בכתבת החשיפה כאן, אני עוסק ב-2 עורכי דין מכל הקבוצה של עורכי הדין במשרד התעו"ד דנה נויפלדקשורת: עו"ד אריק רשף ועו"ד דנה נויפלד, (בתמונה משמאל).

מסביב, יש עוד כמה שחקנים חשובים בעלילה: שלמה פילבר, שהיה אז מנכ"ל המשרד וכיום "עד מדינה" ותמי לשם, שהייתה אז הסמנכ"ל הבכיר למנהל ומשאבי אנוש במשרד התקשורת ומי ש"בישלה" את כל התרגילים במשרד "מאחורי הקלעים". 

התלונה
כנגד עו"ד דנה נופלד הגשתי הרבה תלונות עם מסמכים. על פרשה אחת ענקית, שאני מכנה בשם "תיק 5000", שכללה לא פחות מ-10 תלונות נפרדות, על פני תקופה של כ-3 שנים, אקדיש לה סדרת חשיפות מיוחדת, לכשאתפנה מ"תיק 4000".

גם בפרשה ענקית זו מעורבים (איך לא): ד"ר אביחי מנדלבליט, עו"ד שי ניצן, עו"ד ליאת בן ארי, עו"ד שלמה (מומי) למברגר ועו"ד דינה זילבר. 

בעניין שאעסוק כאן, הגשתי תלונה ראשונה ביום 16.12.19, תלונה, שנשלחה ליועמ"ש ד"ר אביחי מנדלבליט, שגלגל אותה לעו"ד שי ניצן, שכדרר אותה לעו"ד שלמה (מומי) למברגר. כאן זה נעצר לחודשים רבים.

התלונה נמצאת כאן במלואה - למתעניינים. 

התלונה מופנית כנגד: שלמה פילבר, תמי לשם, עו"ד דנה נויפלד, עו"ד אריק רשף, עם התייחסות לכך, שב"מזימה" מעורב גם עו"ד אבי ליכט, אז המשנה ליועמ"ש וכיום היועץ המשפטי - פוליטי של בני גנץ ומפלגת "כחול לבן".

כ"כ, ברור לחלוטין מהתלונה, הגם שזה לא כתוב בה במפורש (זה היה מתגלה בחקירה, ככל שהייתה נפתחת), שמי שנתן גיבוי וחיפוי לעו"ד דנה נויפלד, אלה הבוסים והחברים שלה: עו"ד אבי ליכט, עו"ד דינה זילבר ועו"ד ד"ר אביחי מנדלבליט.

כ"כ, נש"מ (נציבות שירות המדינה) מואשמת בתלונתי, במתן גיבוי ובחיפוי על עבירות המשמעת הרבות, שנעשו בפרשה זו, לגביהם התלוננתי בנפרד (למשל כאן). לא אתייחס כאן לנש"מ, כי ממילא על עבירות משמעת יש התיישנות של שנתיים ועברו כבר שנתיים מאז שהעבירות הללו בוצעו, לכאורה. 

זה די ברור לי ולכל מי שעוסק לעומק בנושא הזה, שכדי "לתפור תיק לנתניהו", בנושא שהוא בכלל לא היה מעורב בו (השר צחי הנגבי היה שר התקשורת בתקופה הרלבנטית), יש צורך לבצע המון תרגילים פליליים (לכאורה) מצד המעלילים ותופרי התיקים, כדי להציג מציאות דמיונית ולגבש אותה לכדי "כתב אישום" כנגד נתניהו. זו מציאות וירטואלית שאינה מחוברת למציאות שהייתה בזמן אמת ובפועל. העדויות של עורכי הדין ש"העלימו אותם" והמסמכים שעלימו אותם, הקשורים לבכירים שהיו מעורבים בנושאים הללו בזמן אמת, היא מפתח מרכזי לפיצוח של "תיבת הפנדורה" הזו, של "תפירת תיק 4000". 

"ראיות הזהב"
בחומרים, ששלחתי ליועמ"ש (שהועברו, כאמור לעיל, לפרקליטות) היו הרבה "ראיות זהב", שמוכיחות את "המזימה" "שחור על גבי לבן", גם בלי עדויות, נכונות או שקריות, שהיו סביב הנושא הזה.

בין היתר, כבר הוכחתי בכתובים, שכל עדותה של עו"ד דנה נויפלד בהקשר הזה הייתה שקרית (היא טענה, שהיא לא ידעה שעו"ד אריק רשף הוא זה שעבד והכין את המסמכים לשלמה פילבר ל"עסקה" עם בזק ושהיא בכלל לא הכירה את המסמכים הללו, שהוכנו ע"י אריק רשף - בזמן אמת).

את השקרים הללו היה לי קל לסתור, כי בדו"ח של מבקר המדינה בנושא הזה, מעורבותה האישית העמוקה של עו"ד דנה נויפלד ב"עסקה" ובמסמכים סביבה, מתועדת היטב (עוד הרבה לפני ששמעתי את דברי עו"ד אריק רשף) ואני מביא כאן רק כמה דוגמאות להוכחת השקרים הללו: כאן, כאן, כאן, כאן וכאן.

את הכל ניתחתי בהרחבה בכמה כתבות, כאשר הכתבה המובילה שבהן פורסמה על ידי תחת הכותרת: "תיק 4000: מתי, מדוע ואיך הוא הפך מ"תיק בזק" ל"תיק תפור" ומחורר?".

בתוך ים הראיות בפרשה זו, היו לי והצגתי בתלונתי 2 "ראיות זהב" מזמן אמת.

זאת, משום שבזמן אמת, במחצית השניה של 2016, חשדתי שיש משהו מסריח בכך, שעו"ד אריק רשף, שהיה אמור לצאת לגמלאות, לא יצא לגמלאות והגיעו אלי כל מיני שמועות, ממקורותיי.

לכן, שלחתי אז שאלות חוזרות ונשנות לצמרת המשרד, עד שקיבלתי תשובה רשמית (ושקרית). כ"כ, לאחר שהתחלתי לעסוק באינטנסיביות ב"תיק 4000", פניתי ל"חופש המידע" במשרד התקשורת לקבל את הגדרות התפקיד האחרונות של עו"ד אריק רשף.

ואלו 2 "ראיות הזהב" למזימה (המזימה: להסתיר מתי עו"ד אריק רשף הועבר ללשכת המנכ"ל שלמה פילבר, למה הוא עבר ללשכת המנכ"ל ומה הוא בדיוק עשה בלשכה הזו, עד פרישתו הסופית מהמשרד):

1. תגובה רשמית של דובר המשרד דאז אלי, לשאלתי למה עו"ד אריק רשף לא יצא לגמלאות בזמן:
תגובת המשרד

2. תגובה רשמית של הממונה על חופש המידע במשרד התקשורת, על הגדרות התפקיד הרשמיות (במנוי רשמי מנש"מ) של עו"ד אריק רשף, עד יום יציאתו לגמלאות:
תפקידי עו"ד אריק רשף

כלומר: נעשו כאן הטעייה, פיברוק וזיוף ע"י צמרת משרד התקשורת, בידיעת וחיפוי צמרת משרד המשפטים \ הפרקליטות והיועמ"ש, בשת"פ נש"מ, כאילו עו"ד אריק רשף לא פורש לגמלאות, רק כדי לעסוק ב"כתיבת רישיונות" (או ב"אישור יבוא ציוד", שזה חלק מתפקידי אגף הרישוי, בעוד ש"כתיבת רישיונות" זה נושא ששיך בכלל לאגף הנדסה. כך, שיש 2 גרסאות סותרות ושקריות להגדרת התפקיד שלו).

למי שלא בקי, התחומים של "אישור יבוא ציוד" ו"כתיבת רישיונות" מתבצעים בשלוחת משרד התקשורת בת"א (במגדל שלום), בעוד שלשכת המנכ"ל והלשכה המשפטית של המשרד, נמצאים ברחוב יפו בירושלים. כלומר: הרבה אנשים, למעשה כל עובדי המשרד והמבקרים בו, ראו, דיברו והתכתבו, עם עו"ד אריק רשף, שלא היה ולא ישב במשרדים בת"א

למה היה צריך "לזייף תפקיד" לעו"ד אריק רשף?
זאת כבר ניתחתי כמה פעמים וזה בא על רקע השת"פ ארוך השנים שהיה בין עו"ד דנה נויפלד, לבין צמרת המשנים ליועמ"ש ובראשות עו"ד אבי ליכט ועו"ד דנה זילבר, היועמ"ש עצמו ותמי לשם - אז "האישה החזקה" במשרד התקשורת, ש"ידה בכל".
זה החל בפועל בשת"פ (שכשל אז ויצר גלי הדף שקיימים עד היום), "להצניח" את עו"ד דנה נויפלד, שהייתה בזמנו העוזרת האישית של אבי ליכט, לתפקיד היועצת המשפטית של מועצת הכבלים והלויין, סיפור שמתואר בהרחבה בחשיפות שלי ולמשל כאן. גם בסיפור כאן, במחצית השנייה של 2016, סיפור שבא אחרי עשרות "תרגילים", חלקם פליליים (לכאורה) וחלקם משמעתיים, שנעשו בשת"פ בין נויפלד ולשם, נולד הצורך ליצור "מסך עשן" לעת צרה, בתחום קבלת ההחלטות של שלמה פילבר.

ה-Deep State במשרד התקשורת, שדנה נויפלד הייתה ועודנה חלק חשוב ומוביל בו, כנגד שלמה פילבר, פעלה באופן תמידי כדי להכשיל אותו, מה שאכן קרה בהמשך, בחקירה שנפתחה והפיכתו של פילבר ל"עד מדינה".

מדובר כאן בשת"פ של אותם שחקנים בדיוק ובמשרד התקשורת עצמו, זה היה כאמור שת"פ בין דנה נויפלד לתמי לשם, וזה "הלב" של תחילת תהליך "תפירת" "תיק 4000". צילמתי את הקטע שמסביר את הצורך ב"זיוף תפקיד" לעו"ד אריק רשף והוא כאן למי שמתעניין, והקטע לקוח מכאן.

חשוב לזכור, שבזמן אמת, "על כף המאזניים" - במחצית השניה של 2016, היה המון כסף (מיליארדים), שבזק הייתה נהנית מהם (וכמובן הבעלים, שאול אלוביץ'), אם "העסקה" ש"בישל" שלמה פילבר בסיוע עוזריו ובאישור המשנה ליועמ"ש, הייתה מתממשת.  לכן, כל פרט בתהליך הזה חשוב, כדי להבין איך העלילה הזו נולדה, הסתבכה והתגבשה לכתב אישום (נגד נתניהו דווקא).

כאמור לעיל, על פי התשובות שקיבלתי בזמן אמת, עו"ד אריק רשף עסק במחצית השנייה של 2016: או ב"כתיבת רישיונות" לחברות התקשורת, או ב"אישורי יבוא ציוד" ליבואנים. אלו נושאים, שמעולם לא עסק בהם וגם לא באותה תקופה, בעוד שבמציאות הוא היה "הזרוע המשפטית" של "העסקה שבישל שלמה פילבר עם בזק" במחצית השנייה של 2016, כמפורט בהרחבה ב"תיק 4000".

כעת אני מניח, שאתם מבינים, למה החליטו בפרקליטות "להעלים" אותו.

לא תמצאו כל זכר לקיומו, ב"כתב החשדות" וב"כתב האישום".

ולמה אחרי שחשפתי אותוהחליטו לנסות ולהטות את עדותו (קוראים לזה בעברית צחה: "הדחת עדים" ו"שיבוש מהלכי משפט"), בתכנית של רביב דרוקר.

האיש הזה (עו"ד אריק רשף) הוא "פשוט סכנה מהלכת" לתיק התפור ששמו "תיק 4000" ולכל אלה, שתפרו את התיק.

זאת, כי הוא דובר אמת ורק את האמת. 

בדיוק על הנושא הזה התלוננתי, כי הנושא הספציפי הזה - לא נחקר בשום מקום. 

"הגריסה"
למרות כל התזכורות שלי, התלונה שלי מ-16.12.19 זכתה למענה רק ביום 5.7.20, יותר מחצי שנה אחרי שפניתי!

לקח חצי שנה עד ש"הקליקה" החליטה איך "לגרוס" את התלונה המטרידה מאוד שלי.

התשובה, שקיבלתי מעו"ד אלון סיון, יד ימינו של עו"ד שלמה (מומי) למברגר ולפי החלטת עו"ד למברגר, נמצאת במלואה כאן.

החלק הכי חשוב במענה, שקיבלתי משלמה (מומי) למברגר הוא כאן בתצלום:
גריסת התלונה

לעו"ד שלמה (מומי) למברגר, יש חוש הומור מצוין. הוא לא הצליח לקרוא את הראיות כולל "ראיות הזהב", שהצגתי לו (שחלקן יש בפסקה הקודמת). כנראה, יש לו בעיות ראייה לא פתירות, והעיקר: הוא שולח אותי להתלונן במשטרה.

כאילו שלמשטרה יש יכולת וסמכות לחקור את המשנה ליועמ"ש ואת היועמ"ש (או את היועמ"שית למשרד התקשורת).

יש רק אדם אחד בישראל, שמוסמך להחליט לחקור אותם, קוראים לו פרקליט המדינה.

מי זה פרקליט המדינה? נזכרתי. שמו הוא עו"ד ד"ר אביחי מנדלבליט. הוא מ"מ פרקליט המדינה, בתרגיל מתוחכם שהובל על ידו כנגד השר אמיר אוחנה, בגיבוי הבג"ץ, תרגיל שלא כאן המקום לפרט אותו. 
זה אותו אדם? לא יכול להיות.
כלומר: ד"ר אביחי מנדלבליט אמור להחליט על חקירה כנגד עצמו. בהחלט חוש הומור מצוין.

כל פנייה של השר אמיר אוחנה הוא (מנדלבליט) דוחה בבוטות ובחוצפה על הסף. דוגמה טרייה כאן, בעניין תלונת השר אמיר אוחנה בדבר אי טיפול נכון (או בכלל) באיומים המושמעים כלפי ראש הממשלה נתניהו ובני משפחתו. 

מי רוצה להיות פרקליט המדינה וד"ר מנדלבליט תומך בו ועושה הכל, שלא יהיה על הכיסא הזה שום אדם אחר מלבדו?
נזכרתי. שמו הוא עו"ד שלמה (מומי) למברגר. 
זה אותו אדם? לא יכול להיות.
כך, האחד "ישמור על התחת" של השני. בהחלט חוש הומור מצוין. 

אולם, אותי זה ממש לא מצחיק. כי את השיטה, שהמציאו ד"ר מנדלבליט ביחד עם עו"ד אבי ליכט, בהקשר הישיר של אותה עו"ד דנה נויפלד, כבר חשפתי מזמן, ב-2015, ופרסמתי זאת תחת הכותרת: "קליקת הפרקליטים בפרקליטות ובמש' התקשורת מכה שוב: חשודים בפלילים יחקרו את עצמם ויסגרו לעצמם את התיק!". מאז היו עוד כמה פרשות כאלו. אני לא שוכח.  

בנוסף, עו"ד שלמה (מומי) למברגר, עשה את עצמו אהבל, והחליט להתעלם מ-2 תלונות משלימות, ששלחתי ליועמ"ש, בין פנייתי הראשונה ב-16.12.19 למועד הכנת התשובה אלי: 5.7.20.

ואלו הפניות המשלימות, ששלחתי ליועמ"ש, ד"ר מנדלבליט, שהעביר אל עו"ד שלמה (מומי) למברגר:

א. ב-29.1.20 שלחתי תלונה משלימה לראשונה, מלאה ראיות לכל השקרים של המוזכרים בתלונה הראשונה, עם עשרות אסמכתאות כתובות ממקורות רשמיים, המוכיחות את שקריהם. התלונה נמצא כאן - במלואה. 

ב. ב-25.5.20 שלחתי תלונה משלימה נוספת, הפעם עם החומר, שפורסם בתכנית "המקור" של רביב דרוקר, מה שאימת בהצלבה של 1:1 את כל העובדות והראיות, שהצגתי ליועמ"ש ב-2 הפניות הקודמות. הכל מוקלט ומוסרט בערוץ 13 וזמין לצפייה ע"י כל אחד. התלונה השלישית הזו נמצאת כאן - במלואה.

כלומר: עו"ד שלמה (מומי) למברגר, השיב לי תשובה נחרצת, בלי לקרוא את הראיות הקיימות בתלונה המקורית והוא לא קרא בכלל את 2 התלונות המשלימות, שהגיעו לשולחנו, בינואר 2020 ובמאי 2020, תלונות עם ראיות בלי סוף, שמצליבות ומאשרות את כל מה שהצגתי בתלונה הראשונה.

קוראים לזה "טיוח". 

המשך יבוא ודי בקרוב.
סרטון: הקטע המרכזי בעדותו של עו"ד אריק רשף, ששודר ע"י רביב דרוקר בתכנית ה"מקור" בערוץ 13. 


עדכון 11.7.20: הוגשה תלונה מלווה במסמכים לנציבות התלונות על הפרקליטות (נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות) בנושא הנדון בכתבה זו. פרטי התלונה כאן. אישור קבלת התלונה ותחילת הטיפול בה בנת"ם - כאן



 
 
Bookmark and Share