תפירת תיק 4000: 6 גילויים המוכיחים שהשימוש בתוכנת הריגול היה בלתי חוקי

תפירת תיק 4000: 6 גילויים המוכיחים שהשימוש בתוכנת הריגול היה בלתי חוקי (פרק ראשון בסדרה).
מאת: אלי ציפורי ואבי וייס, 28.1.22, 13:33

ברגע שהתברר שתוכנת הריגול שמשה גם נגד נתניהו ומקורביו, בדרך "פלא" היא נעלמה מהתקשורת. אבל המשך "חפירה" בנושא הביא כמה גילויים חדשים המוכיחים, שהשימוש בתוכנה היה לא חוקי.

הכתבה מופיעה במקביל בבלוג של אלי ציפורי - כאן.

פרשת תוכנת הריגול אחרי טלפונים סלולריים של אזרחים באופן בלתי חוקי ירדה מסדר היום הציבורי, מיד לאחר שיואב יצחק חשף, שהתוכנה הושתלה בסלולריים של יאיר נתניהו, ג'יימס פאקר ויועצי נתניהו בתיקי "האלפים".

מהרגע שהתברר לתקשורת, (שהקימה קול זעקה בהקשר להאזנות סתר למפגיני בלפור מהשמאל), שנעשה שימוש לא חוקי בתוכנה גם בתיקי "האלפים", הפרשה נעלמה כלא הייתה.

אלא שאבי וייס ממשיך לחקור את הנושא וחושף כמה גילויים חדשים ובמסגרתם הוא פנה בסדרת שאלות במכתבים למשטרה, למשרד לביטחון פנים וליועץ המשפטי לממשלה.

הנה 6 מהגילויים של אבי וייס מתוך שלל הגילויים, שנשלחו במכתבים הנ"ל:

1) החוק הישראלי אינו מאפשר לחדור לתוכן הטלפון הסלולרי של אזרח מרחוק, בניגוד להאזנה לקו טלפון - וזה כולל את חוק האזנות סתר וחוק נתוני תקשורת. האפשרות היחידה בחדירה כזו היא תפיסת המכשיר ולאחריה צו שיפוטי לחיפוש בחומר מחשב או בהסכמת הנחקר.  

בפברואר אשתקד אף טענה הסנגוריה הציבורית, שיש לבטל את הנחיית פרקליט המדינה ואת הפרק העוסק ב"חיפוש בהסכמה" בנוהל חטיבת החקירות של משטרת ישראל, היות והם סותרים את החוק, בכל הנוגע להסכמה לחיפוש בסמארטפון (או מחשב), שנתפס ע"י המשטרה - ללא צו.

עמדה זו, אגב, אושרה ע"י בית המשפט העליון במה שמכונה "הלכת אוריך". המשמעות היא, שהנחיית פרקליט המדינה היא לא חוקית ודינה להתבטל כדעת הסנגוריה הציבורית.

ולכן, וייס שאל אם עד חקיקה בעניין זה כמבוקש בהחלטת ביהמ"ש העליון (ככל שתהיה) האם אכן הנחיית פרקליט המדינה והנחיית אגף החקירות של המשטרה בעניין "חיפוש בהסכמה" - אכן בוטלו, ואם לאו, למה לא בוטלו.

2) על פי חוק האזנת סתר "המפקח הכללי של המשטרה יגיש, מדי חודש, דין וחשבון ליועץ המשפטי לממשלה על ההיתרים שניתנו…" ומי שממונה על כך היא עו"ד עמית מררי, המשנה של היועמ"ש לעניינים פליליים ומי שבאופן אבסורדי מונתה ע"י מנדלבליט לבדוק את כל הפרשה הזו.

אלא שהעניין הוא האם אכן הוגשו דיווחים כאלה ע"י המפכ"ל מדי חודש בעשור האחרון ואם הוגשו, האם עו"ד מררי בדקה אותם.  

3) על פי סעיף נוסף בחוק האזנת סתר שר המשטרה (שר לביטחון הפנים) ימסור, מדי שנה, דין וחשבון לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, שיכלול את מספר הבקשות שהוגשו ואת מספר ההיתרים שניתנו לפי פרק זה, בציון מספר האנשים, וכמות קווי הבזק ומתקני הבזק, אשר האזנה אליהם הותרה.

מבדיקה, שערך אבי וייס, נכון ל-2019, הדו"ח הזה הוגש ע"י מי שעומד בראש חטיבת הסיגינט-סייבר תת ניצב דורון יאיר. באורח פלא גם השר לביטחון פנים לשעבר אמיר אוחנה אמר, שהוא לא מכיר בכלל את יחידת הסיגינט, שהתנפחה בתקופתו של אלשיך ומעסיקה כ-500 שוטרים.  

4) על-פי חוק האזנת סתר אמורים כלי האזנה להיות מאושרים ע"י ראש הממשלה באישור "הוועדה המשותפת" שבכנסת. בבדיקה, שערך אבי וייס באתר הכנסת עולה, שלא הייתה בשנים הרלוונטיות ועדה פעילה כזו והיא מנתה ח"כ בודד, שאול מופז, ואין כל זכר לדיונים כלשהם של הוועדה הזו.

לפיכך, נשאלת השאלה האם כל כלי האזנות הסתר של יחידת הסיגינט-סייבר של משטרת ישראל, לרבות אלה של Verint וNSO- וגם כלים אחרים, אכן אושרו ע"י ראש הממשלה באישור "הוועדה המשותפת" והיכן האישורים הללו ומתי ניתנו (אם בכלל הוצאו)?

5) נוסף על חוק האזנות סתר המשטרה פועלת בהאזנות סתר לפי חוק נתוני תקשורת. על פי החוק יש חובת דיווח לוועדת החוקה של הכנסת ובנוסף ראש אגף החקירות והמודיעין אמור להגיש דין וחשבון ליועץ המשפטי לממשלה אחת ל-3 חודשים על ההיתרים שניתנו.

האם הוגשו דיווחים כאלה? זו אחת השאלות, שהפנה אבי וייס לרשויות אכיפת החוק.  

6) מנדלבליט שלח את מכתב הבדיקה למפכ"ל כשהוא מתייחס לחוק האזנות סתר, אלא שנראה, שהמשטרה נהגה להאזין ולשאוב מידע מהסמארטפונים דווקא על פי חוק נתוני תקשורת - על פי מכתב, שיצא ע"י תת ניצב עו"ד אלעזר כהנא, היועץ המשפטי למשטרה לאחר מכתבו של מנדלבליט.  

כהנא נאלץ אמנם לחזור בו ממכתבו בטענה מוזרה ולא נכונה, שזו רק טיוטה, אבל כוונתו אכן הייתה לחוק הזה כי זה תואם את מה שאמר במו פיו בדיון בכנסת ב-2018.

הנה הפיסקה הרלוונטית מהדיון ב-2018:

ח"כ אורי מקלב: "מה שחשוב היה לנו לשמוע פה, אם הבנתי נכון, שהיום מה שנכנס להגדרה של האזנת סתר כולל יירוט ווטסאפים וכניסה לתוך המחשוב ולתוך הטכנולוגיה המתקדמת"

אלעזר כהנא: " לא הכניסה למחשב, אלא יירוט. האזנת סתר היא בהגדרתה יירוט. זאת אומרת, צריך להיות אונליין. אני לא הולך ומחפש מה שהיה אתמול. זה תקשורת בין מחשבים. אני לא יכול להיכנס למחשב, אלא אם כן זה חיפוש גלוי. בסתר אני לא יכול להיכנס למחשב ולהוציא ממנו תמונות שצולמו אתמול או שלשום".

כלומר, פעולות השליטה מרחוק נעשות, לכאורה, על פי חוק נתוני תקשורת, אלא שגם הוא לא מתיר חדירה למכשיר סלולרי או לחומר מחשב.

צו זה מספק מידע חיצוני על קו טלפון מושא הצו. מדובר בפלט מספרים של השיחות היוצאות והנכנסות, איכון ושם בעליו של המכשיר.

לפיכך, גם כלי זה אינו מאפשר, כאמור, חדירה לטלפון או לחומר מחשב.

זה רק מראה עד כמה מנדלבליט לא מבין או לא רוצה להבין (יחד עם המשטרה), שהפעולות של מעקב מרחוק אחרי סמארטפונים נעשו באופן בלתי חוקי.


כתבות ההמשך בסדרה

הפרק השני פורסם תחת הכותרת: תפירת תיק 4000: חשיפת פרטי המפלצת של תוכנת הריגול המשטרתית אחריכם - כאן. 
הפרק השלישי פורסם תחת הכותרת: רעידת האדמה של תפירת תיק 4000: ריגול בלתי חוקי וקשירת קשר להפלת שלטון - כאן.  
הפרק הרביעי פורסם תחת הכותרת: 5 ספינים של הפרקליטות גם לגלגל על המשטרה את האחריות בפרשת הריגול בסמארטפונים -כאן