אי אפשר למכור לאיש שמערכת סיגינט של עשרות מיליוני ש"ח לשנה המופעלת ע"י מאות אנשים הפיקה רק חדירה אחת לשלמה פילבר במשך 8 שנות הפעלתה

אגרת פתוחה לשר לביטחון פנים עמר בר-לב: ההחלטות האמיצות שיש לקבל בנושא האזנות הסתר המשליכות גם על תיק 4000 (כי המידע המודיעיני לעולם לא נשאר ב"מודיעין" אם יש תיק חקירה). מהי הדרך הנכונה היחידה למנוע טיוחים, להגיע לחקר האמת ולא לחזור על "פרשת עסק הביש" ו"פרשת 300"? אילו אנשים במשטרת ישראל צריך להרחיק מטיפול בפרשה בשלב ראשון כדי למנוע שיבוש אפשרי? מהרגע שהפרשה החלה - החלו תיאומי עדויות\טשטוש עקבות בקנה מידה מבהיל. (פרק שישי בסדרה). יש להדגיש, שיש צורך בחקירה פלילית לפני הקמת ועדת חקירה ממלכתית!
עדכון 18.2.22: יש צורך לחקור את היועמ"ש ד"ר אביחי מנדלבליט, גם בהאזנות הסתר וגם בתפירת תיק 4000.
מאת: אבי וייס, 13.2.22, 11:00 

עדכונים בתחתית הכתבה. עדכון אחרון: 18.2.22.
 
אגרת פתוחה לשר לביטחון פנים עמר בר-לב (בתמונה משמאל מוויקיפדיה): הדרך הנכונה היחידה להגיע לחקר האמת, למנוע טיוחים ותיאומים, ולא לחזור על "פרשת עסק הביש" ו"פרשת קו 300" היא, לקבל את ההחלטות האמיצות כדלהלן, כשחזקת החפות חלה על כל אחד:

א. להוציא לחופשה כפויה את אלה שעלולים לטייח, לכאורה, את הבדיקה לגבי עצמם ובכלל זה בעדיפות ראשונה את:
1) ניצב יגאל בן-שלום, ראש אח"ם.
2) ניצב שי קופרמן, אגף הטכנולוגיה והתקשוב (לשעבר ראש מנ"ט).
3) תנ"צ יואב תלם, סגן ראש אח"ם.
4) תנ"צ דורון יאיר, רח"ט סיגינט-סייבר.
5) תנ"צ קובי זריהן, רח"ט מודיעין באח"ם.
6) תנ"צ דוד באואני, רח"ט החקירות באח"ם. (החליף את תנ"צ ערן קמין ב-2018).

ב. לתאם עם היועמ"שית ופרקליט המדינה מתן "חסינות" (פטנט שהופעל בכמה מקרים דוגמת: אילן ישועה והדס שטייף) מפני מי שמוכן להעיד, כולל מתן "צו הגנה לחושף שחיתות" למעידים.

בלי זה, איש לא יעז לדבר.

זה לא את הכלי פגסוס (ככל שנרכש ע"י המשטרה) יש לחקור - מה קרה לו ואיך השתמשו בו וכנגד מי (כולל גם את הכלים הטכנולוגים האחרים שבידי המשטרה ורשות ניירות ערך). יש לחקור את המחליטים, המאשרים והמפקחים על הכלים הסמויים הללו. 

ג. לפעול להפסקת הבדיחות של חקירות עצמיות ובכלל זה:
1) עו"ד עמית מררי (בתמונה משמאל, צילום מסך) המשנה ליועמ"ש לפלילים היא זו שהביאה ליועמ"ש הקודם (ד"ר אביחי מנדלבליט) את כל צווי ההאזנה הרגישים לאישורו. שנים. 

היא זו שקיבלה דיווחים חודשיים, תלת-חודשיים ושנתיים מהמשטרה, אודות צווי האזנה שהוצאו, בין בצווים מבתי משפט ובין אם היתרים דחופים כמוגדר בחוקים (על פי שני החוקים העיקריים בנושא: חוק האזנות סתר וחוק נתוני תקשורת).

לכן אסור לה בשום אופן לבדוק\לחקור את עצמה.

2) שני בכירי שב"כ בדימוס, שהם חלק מצוות הבדיקה של עו"ד מררי, צפריר כץ ואיל דגן, שניהם "נגועים" בשל כך, שעבדו שנים רבות צמוד, במקביל או תחת רוני אלשיך.

3) איש השב"כ ואיש המוסד, שצורפו לצוות הבדיקה הזה, על פי החלטת רוה"מ נפתלי בנט, הם בגדר בדיחה נוספת ותוספת לטיוח הפרשה, שכן הם תלויים בפעילותם באופן מוחלט באלה שהם אמורים לבדוק אותם. אין להם שום יכולת חקירה עצמאית, שאינה תלויה באלה שהם בודקים אותם.

כדי לבצע בדיקה של ממש במערכות המחושב, יש צורך בצוותים עצמאיים של לפחות 10 מהנדסים, טכנאים ומומחים לתחום הזה, בכל צוות.
הצוות הזה חייב לקבל הסמכה לגישה לנתונים ברמת סיווג הגבוהה ביותר - סב"מ.

צוות אחד אמור לבדוק את מחשבי הסיגינט-סייבר, צוות שני יבדוק את מחשבי מנ"ט וצוות שלישי יבדוק את מחשבי אח"מ.

בהחלט ייתכן ויהיה צורך בעוד צוותים (ללהב 433, למחוזות, ללשכת המפכ"ל ועוד).

כך, שמדובר בעשרות מומחים, שנדרשים כדי להגיע לחקר האמת, שמצויה במחשבים השונים.

כנראה יש עקבות לאישורים גם במחשבי הפרקליטות ולשכת היועמ"ש.

ד. בכל מקרה, העקבות של ההחלטות על שימוש בכלים חודרניים דוגמת פגסוס וכלים נוספים, שיש ברשות המודיעין המשטרתי, לא נמצאות ביחידת הסיגינט-סייבר, אלא באח"ם, עם עקבות בלשכת מפכ"ל (פגישות, דיונים, אישורים, תיאומים עם פרקליט המדינה ולשכת היועמ"ש וכיו"ב), בלשכת היועמ"ש למשטרה וייתכן שבעוד מקומות במערכת, דוגמת להב 433 ובמחוזות (ביחידות הסיגינט-סייבר המחוזיות).

זה דורש בדיקות מסמכים (טונות של מסמכים) וגביית עדויות לכמות לא קטנה של מעורבים, כולל עדויות באזהרה. אין כרגע מי שמבצע דבר כזה.

ה. מהרגע שהפרשה החלה - החלו תיאומי עדויות\טשטוש עקבות בקנה מידה מבהיל, גם בפורומים הנעשים למשל בווטסאפ פרטי וגם בע"פ - פגישות פנים אל פנים ובטלפונים\מסרונים.

כל עוד אין חקירה פלילית, הקצינים ובעלי התפקידים בכל מקום, לרבות בפרקליטות ובלשכת היועמ"ש, אלה העושים זאת (כלומר: משבשים חקירה אפשרית), מרגישים שהם יכולים לעשות זאת, כדי "להגן על הארגון" וכמובן על עצמם. הם מרגישים חסינים. 

יודגש, שכל האקר והאקר, שהועסק אי פעם בסיגנט-סייבר, צריך לעבור עכשיו חיפוש בבית, חיפוש בבנק, חיפוש בנייד ועוד, כדי לאתר את כל תהליכי השיבוש, לכאורה, שהם אולי ביצעו, יבצעו ומבצעים (דוגמת השמדת חומרים וטשטוש עקבות, בתיאום מפעיליהם מצמרת המשטרה, הסיגינט, ולהב 433) ועוד. מדובר במבצע לא פשוט. 

ו. חקירה מעשית של מסמכים ואנשים בהיקף כזה, דורשת לפחות 50 איש בעלי סמכויות לחקור שוטרים ופרקליטים.

היות ומח"ש היא כיום במשבצת של "בדיחה מהלכת עם קביים", יש לשקול להקים "צוות חקירה משולב" מחוקרי שב"כ וחוקרים ממח"ש, אנשים הנקיים מאינטרסים כפולים ומניגודי עניינים, בכפיפות לשופט בדימוס (אלי ציפורי הציע את השופטת בדימוס הילה גרסטל).

אפשר לגייס גם חוקרים מנוסים בפנסיה מהמשטרה ומשב"כ ולגייס אותם ולהשביע אותם, רק לצורך המשימה הלאומית הזו, של חשיפת האמת.

כל זה לא כולל תהליכי בדיקה ב"מפעל ההונאה הענק" של שופטי ישראל - בהחתמתם על הוצאת צווים ללא בסיס חוקי, מאז שהכלים החודרניים דוגמת פגסוס נכנסו לפעולה. בדיקת מערכת המשפט דורשת תהליך מורכב בתיאום הנהלת בית המשפט ונשיאת בית המשפט העליון.

ז. יש לקבוע כבר כעת, שכל המעורבים בפרשה יעברו תחקיר ובדיקת פוליגרף ע"י צוות יחב"מ עצמאי, שיוקם רק לנושא זה.

ח. תשומת לב, שחברת NSO יכולה להיות מעורבת בפרשה, משום שמהנדסי וטכנאי תמיכה נכנסו פיזית למתקני הסיגינט-סייבר לצרכי תחזוקה ואין כרגע מידע, מה בדיוק עשו שם, לאורך שנות הפעלת המערכת. כך גם בהתייחס למהנדסי וטכנאי מנ"ט, שהיו מעורבים בקליטת והרצת המערכת, ומעורבים בפרשת "המימד החמישי".

לסיכום: אי אפשר לשקר את כולם כל הזמן.

בכל מקרה, שלא יהיה ספק לאיש, אין שום צו של שופט כלשהו בישראל, שיכול להכשיר חדירה סמויה לשאיבת מידע מרחוק - לסמארטפון או מחשב, בכל טכנולוגיה שהיא, פגסוס ואחרות, שבשימוש המשטרה והרשות לני"ע.

אי אפשר למכור לאיש, שמערכת, שעולה עשרות מיליוני ש"ח לשנה ומופעלת ע"י מאות אנשים סביב השעון, כל השנה, הפיקה רק חדירה אחת לשלמה פילבר (או אולי 2 חדירות), במשך 7-8 שנות הפעלת מערכת הסיגינט-סייבר.

אפילו בתור בדיחה זה נשמע רע. רע מאוד.

וכך נשמע רוני אלשיך ב-13.2.22 כשהכחיש את קיומו של "הפגסוס" (סרטון יוטיוב בן 4 דקות) - כאן. 

נטען שמשטרת ישראל שילמה על המערכת (מפרט מערכת פגסוס נמצא כאן) בסוף 2013 \ תחילת 2014 כ-25 מיליון דולרים לרישיון של 50 עמדות (בשנים האחרונות המחירים נפלו בגלל התחרות - כאן, כאן וכאן). איוש העמדות תלוי בכוח אדם, במיומנות, במשימות וכיו"ב. כנראה הנתונים הללו לא מדויקים וזה המחיר לשב"כ ולא למשטרה, שרכשה בהתחלת התהליך רק מסופים שכונו בשם הקוד "סייפן" (כלומר: המערכת עצמה מופעלת במטה ההאזנה של השב"כ בי-ם וליחידת הסיגינט שהייתה במטה הארצי ועברה בהמשך להר החוצבים בי-ם, היה בתחילת הדרך רק מסופים, ולא מערכת שלמה, שהייתה, כאמור לעיל, בשב"כ). 
הרישיון באופן תיאורטי ל-50 עמדות יכול לאפשר טיפול בכ-150 עד 250 "מטרות" (טלפונים), בו זמנית. אולם, המערכת לא יעילה בטיפול בהמון מטרות ובהיקפים גדולים מאבדים שליטה. לכן, ההפעלה בפועל היא לכמות קטנה יותר של מטרות, גם בתלות בצרכים, היקף כ"א, מיומנות, הכנת תסריטי חדירה למטרה ועוד.
המשטרה משלמת, ככל הידוע (אין ודאות למספר) מאז 2014 מידי שנה כ-10 מיליון ש"ח דמי רישיון, ביטוח, תחזוקה, הדרכות, גבויים, עדכונים, שדרוגים שונים וכיו"ב.
כלומר: מדובר במפלצת זללנית של כ"א וכסף, שבכמעט 8 שנות הפעלתה, מאז הפכה למבצעית, טיפלה באלפי מטרות, כמעט 10 אלף מטרות ואולי אף יותר (ניתוח הנתונים יש כאן), לכמה אלפים חדרה ושאבה מידע ומטרות שלא חדרה אליהן, המפעילים ביחידת הסיגינט-סייבר עברו לשימוש לגבי מטרות אלו, בכלים לא חודרניים אחרים שיש ביחידה, על שלוחותיה ברחבי הארץ, ליירוט השיחות, המסרונים, מיקומים והמסרים, לרבות שאיבת מידע מהעננים של ספקי הענן הגדולים, נתונים שניתן לקבל מהרשת הסלולרית ומרשת האינטרנט.
התוצרים של איסוף המידע בסיגינט-סייבר משמשים ברובם (מעל ל-90%, ראה כאן מדוח מבקר המדינה) לצרכי המודיעין וליחידות המודיעין (יש המון יחידות כאלו במדינת ישראל, פירוט כאן סעיף ח'. הערה: יחידות הסיגינט-סייבר במחוזות וביחידות הארציות נקראות צס"מים - צוות סיגינטי משולב). רק פחות מ-10% מתוצרי ההאזנות והחדירות שייכים לתיקי חקירה פעילים, שהובילו לכתבי אישום (או כאלו שנחקרו ונסגרו מכל עילות הסגירה), ביחידות החקירה המקומיות והארציות. 

לכן, הזמן לשקרים - נגמר!

הכתבה נשלחה לפני פרסומה לתגובה למשטרת ישראל ולמשרד לביטחון פנים.
טרם התקבלה תגובה. כאשר תתקבל, אם תתקבל, אעדכן בהתאם.

​על פי פרסומים בארה"ב, בעניין מחיר מערכת "פגסוס" (בתמונה משמאל, לחיצה על התמונה מגדילה אותה), מדובר בכ-7 עד 8 מיליון דולרים לרישיון שנתי לפריצה לכ-500 מכשירי סלולר לשנה. 

פרטים נוספים על השערורייה הזו למתעניינים, יש בפרקי הסדרה הקודמים: כאן, כאן, כאן, כאן וכאן. 
 
עדכון 18:45: 
בהמשך להודעת הפרקליטות לביהמ"ש המחוזי בי-ם, ולתגובת ההגנה כמפורט בעדכוני 13.2.22 בכתבה המתעדכנת - כאן, עולה, שהפרקליטות הודתה כבר ב-4  עבירות חמורות ביותר מסוג פשע, לכאורה, כדלקמן:

1) חדירה למחשבים (כולל סמארטפונים) עם צווים, שהוצאו בטיעון שקרי כלפי השופטים שחתמו עליהם, עד כה הפרקליטות כבר הודתה בכ-1500 מספרי טלפון שהיו נתונים להאזנה ו\או לחדירה ב"תיקי האלפים". מספר מבהיל מזעזע וחסר תקדים, שהוא רק "קצה הקרחון", שכן נעשו האזנות וחדירות לטאבלטים, לפטופים ובמחשבים, שאין להם מס' טלפון, בהקף לא ידוע, שטרם נבדק.

כ"כ, ראשי הפרקליטות והמשטרה ידעו ויודעים היטב, שניסיונות החקיקה, שנעשו בעבר, כדי להרחיב את תחולת החוקים כדי לאפשר חדירה ולא רק האזנה, לא עברו בחקיקה בכנסת. 

2) המשטרה והפרקליטות הסתירו בניגוד לחוק, חומרים מודיעיניים הקשורים במעשים הללו וכעת הפרקליטות מנסה להסתיר את הפשע, לכאורה, ע"י הוצאת "צווי חיסיון" חדשים (לקבלן הביצוע הפרטי של החסיונות הללו, שמעלים מעל לכ-8,000 מעשים כאלו בשנה ומתפרנס מזה היטב), מה שלא יכפר על הפשעים, לכאורה, שכבר נעשו.

זאת, משום שצמרת הפרקליטות והמשטרה ידעו היטב, שהצעת החוק להסתרת פעילות מודיעין משטרתית לא עברה בחקיקה בכנסת ב-2016 וגם לא אחרי 2016. כלומר: ההסתרה נעשתה ביודעין וכנגד החוקים שבתוקף.

בנוסף, בתגובתה הפרקליטות מדווחת, שאין חומרי חקירה כלשהם, שלא הועברו בתיקי האלפים, מכאן שהטענה, שתוצרי ההאזנה והחדירה לא הועברו לחוקרים ולפרקליטות המלווה - הוזמו. כלומר, הכל הועבר ליחידה החוקרת ולכן תוצרי ההאזנה והחדירה לסמארטפנים אמורים להיות בין חומרי החקירה, שהסנגורים היו אמורים לקבל.

3) רשות ניירות ערך מודה, שהשתמשה ברוגלות ובצווים שקריים כנ"ל, אבל לא במערכת המשטרתית, אלא במערכת של הרשות לניירות ערך עצמה.

4) התגלה, שהמידע החסוי של האזנות הסתר וחדירה למחשבים ולסמארטפונים מצוי משום מה בידי NSO וזאת פרצת אבטחה פושעת, גדולה לא פחות מפרשת "המימד החמישי", כפי שתואר בחצי התחתון של הכתבה - כאן. הדו"ח של מבקר המדינה שפורסם ב-2019 ב"פרשת המימד החמישי" נמצא כאן, למתעניינים. 

זה סותר מהותית גם את מכתב עורכי הדין של החברה - כאן. מי משקר? זה עוד נושא לחקירה הפלילית, שאמורה לעסוק בכך. 

תזכורת לעובדות שאין לגביהן מחלוקת: צו האזנת סתר ראשון בשנת 2018 לשלמה פילבר: 8.2.18, הצו ידוע להגנה, צו האזנת סתר שני אצל נשיא בית משפט מחוזי מרכז הוצא ב-11.2.18. הצו מוסתר תחת תעודות חיסיון. "שאיבת המידע" מהמכשיר של שלמה פילבר: 15-16.2.18, המעצר של שלמה פילבר: 18.2.18. ב-20.2.18 חתם שלמה פילבר על "הסכם עד מדינה".

מקומם של כל החשודים בביצוע עבירות בפרשה החמורה הזו, כנחקרים, עדים וחשודים בעבירות חמורות - בלהב 433, או במח"ש או ביחידת החקירות של השב"כ (בהתאם למעמדו של כל חשוד, אם הוא בשירות או כבר בפנסיה), ואם יימצא שהם אכן מעורבים בפשעים (לכאורה) הללו, יש להעמידם לדין פלילי ולדרוש (אם יורשעו) מאסר מכסימלי (5 שנים מאסר על פי חוק האזנות סתר, 5 שנות מאסר על פי חוק המחשבים ושנתיים עד 3 שנות מאסר, לפי חוק נתוני תקשורת), בתוספת עבירות נוספות הקשורות בהונאת השופטים (שחתמו על צווים בלי לדעת על מה הם חותמים), כולל חשד ברור ל"הפרת אמונים", ברמת חומרה יתרה.

18.2.22:
תיק 4000 בתהליכי קריסה סופיים וברעש אדיר: חשיפת עמית סגל מהיום (פורסם בטור ב"ידיעות אחרונות") כמופיע בצילום משמאל, (חשיפה שנוספת מעבר לשינוי הגרסה של עד המדינה שלמה פילבר לגבי "מפגש ההנחיה ותנועת היד של נתניהו", שנחשפה ע"י גידי וייץ מ"הארץ" ב-14.2.22 ואלי ציפורי), יש כאן חשיפה, שהיועמ"ש ד"ר אביחי מנדלבליט אישר בפגישות אישיות לשלמה פילבר את כל מהלכיו הרגולטוריים, למרות שידע על קשרי נתניהו-אלוביץ'.

מה מוכיח, ככל שהמידע הזה יאומת, שד"ר מנדלבליט הסתיר את מעורבותו ב"תיקי האלפים" גם בההאזנות הסתר הלא חוקיות וגם במתן אישורים רגולטורים לכל מהלך, ותובנה זו מובילה לצורך דחוף לעצור את המשפט ולהתחיל לחקור מאפס את הפרשה החדשה הזו ובכלל זה לחקור את ד"ר אביחי מנדלבליט.

על פי המידע שנחשף, שלמה פילבר עקף את עו"ד דנה נויפלד (היועצת המשפטית של המשרד, נציגתו של היועמ"ש וכפופה לו מקצועית) וקיבל אישורים לכל מהלכיו ישירות מד"ר מנדלבליט, מעל לראש של כל מערך הייעוץ המשפטי והפרקליטות!!!!!!!!!!

אני בזמנו חשפתי והראיתי אישורים רבים מרמת היועמ"ש לכל המהלכים הרגולטוריים, למשל מהיועמ"ש הקודם עו"ד יהודה וינשטיין ומעו"ד אבי ליכט (המשנה ליועמ"ש בזמן הקריטי לתיק 4000). 

כאן יש גילוי מדהים: ד"ר מנדלבליט אישר הכל, וגם שזה היה אחרי הכתבה של גידי וייץ מ"הארץ" שפורסמה ברעש גדול לקראת סוף 2015 והמשיך בכך גם אחרי שד"ר מנדלבליט בדחיפת עו"ד נויפלד ועו"ד דינה זילבר (אז משנה ליועמ"ש), סילק את נתניהו מהעיסוק בבזק, לקראת מחצית 2016, עקב היכרותו של נתניהו עם שאול אלוביץ'!!!!!

איך זה הוסתר עד כה, שנים, מבית המשפט, מההגנה ומהציבור??

גילוי זה - מחזק ומעצים ראיות אחרות, שכן ידועות, דוגמת האישורים של היועמ"ש וינשטיין שקדם לו, אישורי עו"ד אבי ליכט ואישורי משרד המשפטים למבקר המדינה, שכתבו למבקר המדינה לקראת סוף 2016\תחילת 2017, אחרי בדיקה ואימותים מול כל הגורמים כולל משרד התקשורת, שלא נפל כל פגם בהחלטות נתניהו, בכל תקופת כהונתו כשר התקשורת. 

כלומר: מה שנחשף כעת, זו ראיה מחזקת ומשלימה להחלטות המתועדות היטב!!! ולמאות הכתבות שכתבתי במשך השנים על תפירת תיק 4000 לאיש הלא נכון, על סמך המסמכים והאישורים הרגולטוריים.

בנוגע ל"תנועת היד" של פילבר בעדותו, זו עדות יחידה תלוית זיכרון וזה לא שייך לשום ראיה מוצקה אחרת, ולכן זו מילה כנגד מילה, כשיש כמה גרסאות משתנות של פילבר מתי זה קרה בדיוק, וגם ניתן לחסל הטענה ההזויה הזו, בתוספת בחינת המשמעות הרגולטורית של תנועת היד הזו (כי באותה עת מחירי בזק בטלפוניה ובשוק הסיטונאי כבר היום קבועים ל-5 שנים קדימה ע"י חקיקה וצווים החתומים ע"י השר גלעד ארדן ולא היה ביכולתו של שלמה פילבר לשנותם. כך, שזו הנחיה לא הגיונית לחלוטין, במצב הרגולציה שהיה אז). 

מכאן, שהעדות החדשה הזו לגבי שלמה פילבר, מחייבת לגבות עדות מעו"ד ד"ר מנדלבליט, כי כעת אין בעיה לגבות ממנו עדות, כי הוא אזרח והסנגורים יכולים לבקש מבית המשפט השלמת חקירה, כי נתגלתה ראייה חשובה וחזקה ביותר לזכותו של הנאשם.

זו פצצה של ממש בתיק, שמשנה את כל המשמעות שלו: מנדלבליט אישר הכל, הוא ידע זאת היטב ולמרות זאת חתם על כתב האישום, כנראה בגלל שהיה "מוחזק בגרון ע"י עו"ד שי ניצן ועו"ד דינה זילבר, כפי שעלה מההקלטה (ששחרר עו"ד אפי נוה).

נקודה חשובה וקריטית נוספת: הפגישות ביניהם היו במקומות ציבוריים (כניסה לבית הספר, בית קפה, סופר). כך, שייתכן שזה מתועד במצלמות אבטחה הנמצאות במקומות כאלה (אם שמרו את ההקלטות). כך, שאפשר יהיה לאמת את המפגשים הללו מהקלטות מתועדות. 

בנוסף, ב"מחקר נתוני תקשורת", שיכלול הצלבה בין הסמארטפונים של פילבר (היו לו שניים) לסמארטפונים של ד"ר מנדלבליט (אם היה לו כמו לפילבר 2 סמארטפונים, סביר להניח שכן), אפשר לגלות בקלי קלות, שהם היו במקום אחד בתאריכים ובמועדים ששלמה פילבר זוכר וגם לא זוכר.

"מחקרי תקשורת" לא משקרים לגבי מיקום המכשיר ונקודת החיבור של הסמארטפונים לאנטנה הקרובה (אלא אם השמידו את הנתונים הללו, כי כבר עברו כמה שנים מהפגישות הללו ביניהם). אבל אפשר לשחזר נתונים אלו, גם אם זה קשה ויקר. 
 
כ"כ סביר להניח, שאנשים שהיו במקומות אלו באותם זמנים (2016-19) ראו אותם ביחד, כי הם אנשים מוכרים היטב ביישוב ובשכונה בו גרו, ואפשר לפרסם, שמחפשים עדים שראו אותם יחד. אפשר לחקור גם את השומר\ים בבית הספר, את השומר\ים בסופר ואת אלה שעבדו אז בבתי הקפה ליד בית הספר. סביר להניח, שהם יזכרו מפגשים כאלה. הרי עו"ד ד"ר מנדלביט הוא לא היה אדם אנונימי ויש לו הופעה בולטת.

שורה תחתונה לתגלית חדשה זו: יש צורך לדרוש מבית המשפט שיורה לפתוח בחקירה נמרצת ולקבל כל פרט שיאמת או יפריך את הטענה החדשה הזו של פילבר, שד"ר מנדלבליט אישר לו הכל. 

זה ממש קריטי להגנת הנאשם וזה קריטי לעשיית הצדק, בתיק התפור הזה: תיק 4000.

נספח.
רשימת חשיפות קודמות ב"פרשת פגסוס", כתבות מלאות מסמכים וגילויים בלעדיים, מומלצות לקריאה למתעניינים בפרשה המחרידה הזו:
הפרק הראשון פורסם תחת הכותרת: תפירת תיק 4000: 6 גילויים המוכיחים שהשימוש בתוכנת הריגול היה בלתי חוקי - כאן.
הפרק השני פורסם תחת הכותרת: תפירת תיק 4000: חשיפת פרטי המפלצת של תוכנת הריגול המשטרתית אחריכם - כאן. 
הפרק השלישי פורסם תחת הכותרת: רעידת האדמה של תפירת תיק 4000: ריגול בלתי חוקי וקשירת קשר להפלת שלטון - כאן.  
הפרק הרביעי פורסם תחת הכותרת: 5 ספינים של הפרקליטות גם לגלגל על המשטרה את האחריות בפרשת הריגול בסמארטפונים -כאן  

עדכון 2.8.22: תנ"צ קובי זריהן, רח"ט מודיעין ומי שנושא באחריות אישית לחלק ניכר משערוריות המודיעין, תפירת תיקים והסייבר במשטרה, נמלט מתפקידו ממש לפני פרסום דו"ח מררי המסכם. לכן שלחתי לצמרת המשטרה, המשרד לבט"פ, ולידיעת משרד המשפטים את השאלות הנוקבות הבאות - כאן.
חיש מהר הגיעה תגובת המשטרה: כרגיל מתחמקת ולא לעניין - כאן.  
החליף אותו בתפקיד רח"ט מודיעין - נצ"מ דרור אסרף, שהועלה לדרגת תנ"צ.
מבין 6 הבכירים מהמשטרה שהמלצתי להשעותם (https://bit.ly/PoliceSpies), כבר 3 הלכו במהירות - לבד, ממש לפני פרסום דו"ח מררי, ברור כשמש למה: ניצב שי קופרמן, אגף הטכנולוגיה והתקשוב (לשעבר ראש מנ"ט), תנ"צ דורון יאיר, רח"ט סיגינט-סייבר, תנ"צ קובי זריהן, רח"ט מודיעין באח"ם. ה-3 האחרים בדרך.

18.10.22: נשלחו שאילתות למשטרה לגבי כל הקצינים הבכירים המעורבים ברכש "הפגסוס" וגם בפרשת "המימד החמישי" והמשטרה ענתה בתגובות מתחמקות לשאלות הנוקבות שנשלחו אליה בעניין זה (ולידיעת, צמרת משרד המשפטים, הפרקליטות והיועמ"ש): כאן וכאן. 

עדכון 8.11.22: תומר גנון מ"כלכליסט" פרסם כאן (כותרת בלבד): "המשטרה מודה: השתמשנו בפגסוס בתיק הצוללות תוך חריגה מצווים.
הודאה זאת מתווספת לשלוש פרשות נוספות – תיק 4000, טלגראס, והחקירה בעיריית חדרה - שבהן הודתה המשטרה שעשתה שימוש בתוכנה של NSO תוך חריגה מצווים, ושאבה אנשי קשר, הודעות פתקים ומידע נוסף – בניגוד לסמכות."

הנושא הזה (לרבות צילומי מסך של הפגסוס מ-2014) גם עלה בעתירה ב"תיק הצוללות" (תיק 3000) בבקשת ההגנה לקבלת חומרים בתחום צווי האזנת סתר שנעשה בהם שימוש בפגסוס - כאן. 

עדכון 18.6.23: גרף 2016-2022 סך צווי האזנת סתר לפי חוק נתוני תקשורת - כאן.

עדכון 30.8.23: פורסם כאן ע"י אברהם בלוך ב"מעריב" (כותרת בלבד): "בית המשפט העליון: ניתן להסתיר צווים שיפוטיים במסגרת הליך פלילי | פרסום ראשון.
בית המשפט העליון קבע כי צווים שיפוטיים שאמורים להתבצע על ידי רשויות מודיעין יכולים להיחשב לחומר מודיעין אותו ניתן להסתיר מסנגורים גם לאחר הגשת כתב אישום | פרסום ראשון." ההחלטה נוגעת לערר של פרקליטי אבריאל בר יוסף (ראה עדכונים מ-9.8.23 ו- 10.8.23 לעיל). ההחלטה של ביהמ"ש העליון במלואה - כאן. 

בהחלטה זו נחשף ש"בתיק הצוללות" הוצאו לא פחות מ-63 צווים שיפוטיים, מהם רק חמישה נמסרו להגנה. לא ייאמן. 

זה די ברור שהסתרת הצווים בהיקף כזה מצביעה על מעורבות השב"כ בהאזנות הסתר ב"תיק הצוללות". זה, ככל המסתמן, גם מכוסה בתעודת חיסיון של שר הביטחון דאז, נפתלי בנט. אולם, עד היום לא קיבלנו משום גורם, גם לא מהשב"כ, מענה לשאלות הנוקבות שנשלחו וביקשו התייחסות הגופים המעורבים - כאן.