איך מודדים ומציגים את מהירות הגלישה באינטרנט ללקוחות פרטיים ועסקיים?

דף הבית >> חדשות >> חדשות השוק הקווי >> איך מודדים ומציגים את מהירות הגלישה באינטרנט ללקוחות פרטיים ועסקיים?
הרגולטור הבריטי לתקשורת Ofcom טיפל בנושא ביסודיות ואישר "קוד אתי" חדש לספקי האינטרנט (ISP) בבריטניה המספקים שירותי פס רחב לעסקים, לאחר ש"קוד אתי" דומה כבר מופעל שם ללקוחות פרטיים. אין בבריטניה מושג של "קצב מזערי", כמו שיש בישראל.
מאת: מערכת Telecom News, 2.2.16, 08:50משה כחלון

בפברואר 2011 (כאן) שר התקשורת דאז (משה כחלון, בתמונה), יזם שימוע, שמטרתו לאלץ את חברות התשתית לשירותי תקשורת רחבת פס בישראל (אז: החברות בזק והוט), לפרסם ולהתחייב בפני הלקוחות שלהן, מה תהיה המהירות המובטחת לגולשים באינטרנט דרכם.

במרכז השימוע עמד עיקרון חדש: חיוב החברות לפרסם "קצב מזערי" של העברת נתונים באינטרנט, גם בערוץ היורד וגם בערוץ העולה. 

את הרעיון ההזוי הזה שמע שר התקשורת דאז, משה כחלון מקובי שמש, שבאותה עת היה יועץ מקצועי לשר התקשורת. השר משה כחלון חשב, שזה רעיון "מדליק וצרכני" והחל לקדם אותו. אולם, התגובות לשימוע היו כל כך שליליות, שהעניין הזה נגנז. אולם, מתברר שזו הייתה גניזה זמנית... 

בינתיים חלפו השנים, את כל ההתנגדויות לרעיון הנהדר של "קצב מזערי" זרקו במשרד התקשורת היישר לפח (או "למגרסה של שמילה"), ולפתע בינואר 2014, אחרי 3 שנים מפרסום השימוע ע"י משה כחלון, בלי כל התראה, אבי באבי ברגררגר (בתמונה משמאל, "גאון תורן" נוסף בשוק התקשורת), שהיה אז מנכ"ל משרד התקשורת, החליט להפעיל את החובה של פרסום "קצב מזערי" על בזק והוט ושלח להן תיקוני רישיון (לבזק - כאן ולהוט - כאן). 

בנושא הזה כתבתי מייד מאמר חריף (כאן), ואני אביא את עיקר דברי שוב:

"מהירות גלישה מזערית". זו המצאה, שרק במשרד התקשורת הישראלי היו יכולים להמציא אותה. אין דבר כזה בשום מדינה בעולם, מפני שזו החלטה הכי הזויה, שיכולה להיות בעולם רגולציית התקשורת בכלל ובאינטרנט בפרט.
כלל לא ברור מההחלטה המוזרה הזו:
1) איך הלקוחות ידעו, שספק התקשורת ממלא אחר ההתחייבות של "קצב מזערי"? מהם הכלים כדי שהציבור יוכל לדעת זאת?
2) מה קורה אם הספק לא עומד בזה?
3) איך הלקוחות ידעו להבדיל בין האטה ב"קצב המזערי", שמקורה בספק האינטרנט לבין האטה, שמקורה בספק התשתיות (בזק, הוט ובקרוב IBC), או אולי במחשב שלהם או בנתב שיש להם בבית?
4) איך אפשר בכלל להבטיח באינטרנט "קצב מזערי" בלי לבנות חיבורי אינטרנט, שאינם Shared לכל לקוח ואינם מבוססים על פרוטוקולי הניתוב התקניים של האינטרנט הציבורי דהיום?  
ניתן להעלות כאן עוד אין סוף שאלות. אבל, כנראה שלבורות ולניתוק מכל המציאותאין תחתית.

התוצאה המעשית של הרגולציה החדשה: שתי החברות (בזק והוט) לקחו את העניין הזה "במלא הרצינות" הראויה לדבר כזה, ופרסמו "קצב מזערי" של 0.01 מגה (בשתי החברות, גם לעורץ היורד וגם לערוץ העולה)...

ככה זה יוצא כשעובדים עקום, בלי להתייעץ עם הציבור ונציגיו המוסמכים ובלי לבצע עבודת מטה כמו שצריך.

בשבוע שעבר, לשם השוואה, הרגולטור הבריטי לתקשורת Ofom פירסם (לאחר עבודת מטה נכונה ויסודית), "קוד אתי" לספקיות האינטרנט (ISP) בבריטניה, לחברות המספקות שירותי פס-רחב ללקוחות העסקיים. הקוד האתי הזה מצוי להורדה כאן, לתעניינים. הקוד האתי הזה ייכנס לתוקף ב-30.9.16. 

הקוד האתי הזה, שכעת עוסק בשירותי פס רחב לעסקים, מגיע אחרי שכבר שנים יש "קוד אתי" דומה מאוד למגזר הפרטי (מצוי להורדה כאן למתעניינים). זו גרסה 3.0 לקוד האתי למגזר הפרטי, שהחלו לבנות אותו ב-2003 והוא נכנס לתוקף ב-2008. 

כמה הבדלים בולטים בין מה שנעשה בבריטניה לבין מה שקורה בישראל (מעבר להבדלים הברורים בעבודת המטה הנכונה, שנעשתה בבריטניה, מה שלא נעשה בישראל):

א. בבריטניה מדובר בקוד אתי וולונטרי, שנעשה בהסכמה בין הרגולטור ל-ISP. ספקיות האינטרנט שם התחייבו לקוד האתי הזה בפומבי (בהצהרה באתר Ofcom ובאתר האינטרנט שלהן), באופן גלוי בהסכמים שלהן כלפי הלקוחות העסקיים שלהן. דהיינו: הרגולטור העדיף את דרך ההסכמה ולא את דרך הכפייה (כמו שנעשה בישראל). 

7 חברות האינטרנט, שכבר התחייבו לקוד האתי החדש: BT Business, Daisy Communications, KCOM, TalkTalk Business, Virgin Media, XLN and Zen.

ב. אין בבריטניה דבר כזה - " קצב גלישה מזערי". מה שיש בבריטניה זה:
1) קצב הגלישה המופיע בשם של החבילה הנרכשת ע"י הלקוח.
2) קצב הגלישה הנקי כפי שנמדד בין המודם של הלקוח לנקודת הכניסה למרכזייה של ספק החיבור.
3) הביצועים בפועל לפי מדידה נמשכת, של חווית הגלישה על פני היממה וימות השבוע.
4) מהירות הגלישה הממוצעת, שהספק מתחייב עליה כלפי הלקוח, בערוץ היורד ובערוץ העולה.
5) כמה לקוחות יש על כל חיבור ואיך זה ישפיע על מהירות הגלישה של הלקוח. 

ג. "התנתקות ללא קנסות", כאשר ה-ISP לא עומד בהבטחות שלו ולא מתקן ליקויים מצד הלקוחות (בטווחי הטיפול בתלונות של הלקוחות, שהוגדרו בקוד האתי).

בישראל, "התנתקות ללא קנסות" יש רק במגזר הפרטי. במגזר העסקי בישראל אין דבר כזה. לעומת זאת, בבריטניה הוגדר במפורש (ובזה רוב הקוד האתי החדש עוסק), מתי לקוח עסקי יכול להתנתק מהספק שלו בלי לשלם שום קנס. 

ד. בבריטניה, הכללים חלים על כל סוגי החיבורים, לא רק ADSL וכבל-מודם של שתי חברות, כמו שיש בישראל. בקוד האתי בבריטניה הוחרגו רק חיבורים פרטיים, שאינן קשורים לאינטרנט הציבורי. כל השאר, כולל כל סוגי חיבורי הסיבים, האלחוט, וחיבור לווייני, נכללים בקוד האתי, מכל חברות התקשורת הקווית לסוגיהן.

ה. בבריטניה, יש שקיפות מלאה של החיבורים ונתוניהם מול הלקוחות, כולל כמה לקוחות יש על כל חיבור, כמה לקוחות גולשים מה-ISP יש על כל אתר מבוקש, אילו שיטות (Traffic Shaping & Management Policy) מופעלות על החיבורים, אילו שיטות טכנולוגיות מופעלות שיש להן השפעה על מהירות הגלישה, וכך הלאה. בבריטניה לא יכולה להיות תופעה כמו שחשפנו כאן, על הפערים במהירויות הגלישה בישראל, תופעה, שנובעות מנתונים, שהלקוחות בישראל בכלל לא יודעים מהם

ו. בבריטניה, הרגולטור - Ofcom מפרסם דוחו"ת תקופתיים על ביצועי הגלישה (שנמדדו ע"י Ofcom או ע"י חברות מחקר מטעם הרגולטור), בכל חברות ה-ISP והרגולטור עוקב אחרי "חוויית הגלישה" של הלקוחות ברחבי בריטניה, גם בפס הרחב הקווי וגם בסלולרי.

בישראל, אין בכלל דבר כזה. אך לאחרונה "מרח" מנכ"ל משרד התקשורת (שלשלמה פילברמה פילבר, בתמונה משמאל) את ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, שעסקה בבעיות של רשתות הסלולר. בישראל, מדידת "חוויית הלקוח" אינה מעניינת איש בתחום שירותי הפס הרחב בסלולר (ולא רק בסלולר, גם בקווי).

זו בדיוק הסיבה מדוע חברות הסלולר יכולות להרשות לעצמן לפרק אנטנות ובכמויות וחברות ה-ISP יכולות "לעבוד על הלקוחות שלהן בעיניים" (במיוחד כשהם עוברים להסדר "השוק הסיטונאי" בגלישה ול"חבילות "טריפל" ב"שוק סיטונאי"). הן יודעות, שמשרד התקשורת לא בדק, לא בודק ולא יבדוק את "טיב השירות", שהן מספקות ללקוחות. ככה זה עובד - רק בישראל

 
אינטרנט



 
 
Bookmark and Share