אם ד"ר יפעת בן חי-שגב תיבחר (חו"ח) לקדנציה נוספת כיו"ר מועצת הכבלים והלוויין (גוף מיותר לחלוטין במשרד התקשורת), יש סיכוי סביר, ש"תיק 4000" בכל הנוגע למעורבותו של רוה"מ (ביבי נתניהו) בתיק זה - ייסגר מחוסר ראיות או חוסר אשמה. בנוסף: חשיפת השם השני של נציג שר התקשורת במועצת הכבלים והלוויין, שיתמנה לתפקיד ממש בקרוב (אשר ביטון).
מאת:
אבי וייס, 1.4.18, 07:10
הידיעה, שאנו מדווחים וחושפים כאן,
אינה קשור ל-1 באפריל ושאר
הבדיחות הרגולטוריות, ש
משרד התקשורת מדווח לציבור כל השנה.
לאור מידע שקיבלנו ב"
מייל האדום", שלחנו ביום 29.3.18 את השאלה הדחופה הבאה לצמרת משרד התקשורת (שר ומנכ"ל):
"אודה להתייחסותכם לפסקה הבאה:
בחודש ספטמבר 2018 מסתיים החוזה של ד"ר יפעת בן חי שגב [בתמונה משמאל] כיו"ר מועצת הכבלים והלוויין.
לאור הצהרת שר התקשורת, שבקדנציה שלו לא תקום "ברית המועצות", זה אומר, שבקרוב יחל תהליך של הקמת "ועדת איתור" לתפקיד יו"ר המועצה. כלכליסט אפילו פרסם, שבימים האחרונים כבר החלו במשרד התקשורת לגבש רשימת דרישות למועמדים לתפקיד הזה.
נראה, שד"ר יפעת בן חי-שגב ממקמת את עצמה במקום כזה, שהשר יהיה חייב להאריך את כהונתה, כדי שלא "תפתח את הפה" לפחות ב-4 נושאים, "שבמקרה" עומדים כיום על סדר היום של התקשורת והציבור בישראל:
1. תלונתה של יפעת ליועמ"ש נגד השר ומנהלת לשכתו, שלכאורה איימו עליה בעניין אישור חדשות לערוץ 20.
.2 האם הייתה מעורבות של רוה"מ (ביבי נתניהו) בשנים 2016-17, לגבי מתן אישור "שידורי חדשות לערוץ 20?"
3. האם הייתה מעורבות של רוה"מ לגבי זכיית ערוץ 20 ב"מכרז הפקת ערוץ הכנסת" (זכייה שבינתיים בוטלה)?
4. האם הייתה מעורבות של רוה"מ בהחלטות המועצה לאיחוד בזק-יס (מה שמכונה "תיק 4000")?
כדי להסיר כל חשש, שרוה"מ ו/או שר התקשורת [אולי] נסחטים, כדי להאריך את כהונת ד"ר יפעת בן חי שגב, לקדנציה נוספת כיו"ר מועצת הכבלים והלוויין, אנו סבורים, שיש להשלים בדחיפות את חקירת 4 הנושאים הנ"ל ורק לאחר מכן לבחור יו"ר מועצה.
כזכור, רק לאחרונה העלה השר [שר התקשרות] לאתר שלו תמונה מיום הולדתו (שפורסמה גם אצלנו), שבה יפעת בן חי-שגב מברכת אותו בחגיגיות רבה. זו בדיוק אותה יפעת, שזמן קצר קודם התלוננה עליו ליועמ"ש. כך נראה, שחשש מסחיטה אינו מופרך".
תגובה
לא הצלחנו לקבל, לא שלא ניסינו. ככל שנקבל תגובה, נעדכן בהתאם. אין מה להיות במתח, למרות שבמשרד התקשורת יש דובר חדש, אין כל צפי שנקבל איזו תגובה...
כך, מי
שחושבת ומתנהגת כמו אנרכיסטית (
כמפורט כאן) וחושבת שהיא "
רובין הוד" של המאה ה-21 ושמאמינה
ששירותי הטלוויזיה אמורים להיות חינמיים (כלומר: יהיה צורך להלאים את
הכל [לרבות HOT ,YES, כל הערוצים וכל חברות ה-OTT] ולממן הכל, כולל את כל היוצרים שיפכו לעובדי מדינה או לקבלנים של המדינה, מתקציב המדינה בגובה של כ-6 מיליארד ש"ח לפחות לשנה), היא זו שהייתה אמורה להיות "
הציר המרכזי", שיכול "לאשש" (או "להפריך") את כל "
הפינות והראיות החסרות" ב"
תיק 4000", מה
ששני הליצנים המכונים "עדי מדינה", לא יכולים "לסגור" ו"לספק את הסחורה" הזו (
כדברי המפכ"ל), לחוקרי המשטרה.
אז מי יהיה הנציג השני של שר התקשורת באותה מועצת הכבלים והלוויין שלא מפורקת?
את זה כבר חשפנו מזמן במאמר: "
האם אשר ביטון [בתמונה משמאל] יהיה הנציג השני של שר התקשורת במועצת הכבלים והלוויין?"
החשיפה שלנו הייתה מדויקת להפליא. כפי שחשפנו ראשונים,
מימון שמילה (המנכ"ל בפועל של משרד התקשורת) פעל ופועל
כהרגלו בחשאי, למנות את חברו מהצבא
אשר ביטון (שמונה אך לאחרונה, בסוף 2017,
למנהל אגף תכנון והנדסת ספקטרום במשרד התקשורת), כחבר השני במועצת הכבלים והלוויין, מטעם שר התקשורת
איוב קרא.
שוב ושוב,
איוב קרא מוכיח, שהוא "חסר עמוד שדרה" מול
מימון שמילה, בכל הנוגע לניהול משרד התקשורת, ואפילו בתחום סמכותו הברור, דוגמת קביעת הנציגים הרשמיים של השר עצמו, במועצת הכבלים והלוויין.
מזכיר הממשלה פרסם כאן, שאכן שזו הצעת שר התקשורת, והממשלה תאשר זאת היום או בשבוע הבא. כלומר, הממשלה תאשר את מינויו של
אשר ביטון כחבר מועצה.
כך, הגענו לשערוריה החדשה, שבה לא רק
יו"ר מועצת הכבלים והלוויין לא ראויה להמשיך לעמוד בראש
הגוף המיותר הזה (שאותו שר תקשורת "חסר עמוד שדרה" -
איוב קרא, החליט לא לפרק ולא למזג אותו עם מועצת הרשות השנייה, מה שמכונה "ברית המועצות"), אלא, ש-2 נציגי שר התקשורת במועצה, הם אנשים לא מתאימים ולא ראויים משום היבט, לתפקיד הזה.
הראשון שמונה ע"י הממשלה מטעם שר התקשורת כחבר מועצה הוא
נתי שוברט, גם כן "מומחה לספקטרום" כמו
אשר ביטון, שלא "כשיר" להיות חבר המועצה, לפי הגדרות התקנות החוקיות.
פנייתנו לחקור את המינוי השערורייתי הזה - לא נענתה. זאת, כשיש במשרד התקשורת
עשרות אנשים טובים, ותיקים, מקצועיים ומסורים, אנשים ללא רבב, שכן ראויים וכן מתאימים לתפקיד הזה (של חבר המועצה). עצוב, אבל זה המצב של משרד התקשורת הישראל, ולא מהבוקר.
איך
שמילה מימון "מנהל" את תחום המינויים במשרד התקשורת, ראינו שוב ושוב ואך לאחרונה, כשהמינוי של סמנכ"ל בכיר לכלכלה (
עופר רז-דרור) עליו התגאה שר התקשורת
איוב קרא (
כאן), הפך
לפארסה. נציבות שירות המדינה ביטלה את המכרז לתפקיד הזה, בגלל ש"הוגש ערעור על המכרז". בערעור שהתקבל, הושם דגש על
מימון שמילה, שכשל בניהול המכרז ועל הדרישה לפסול אותו מלשבת במכרז הבא לתפקיד הזה. למי שיש זיכרון, יזכור כמובן ש"התפוח לא נפל רחוק מהעץ".
שמילה עצמו נבחר רק בפעם השלישית במכרז, ש"סידר לו" ידידו
עדן בר טל (המנכ"ל דאז), כדי לקפוץ מצה"ל היישר לצמרת משרד התקשורת (ולתפקיד לא מתאים). אז, כזכור, הנציבות פסלה את המכרז הראשון, שהיה בראשות
עדן בר טל לתפקיד סמנכ"ל בכיר לפיקוח ואכיפה ואסרה על
עדן בר טל לשבת במכרז החוזר (אחרי ערעור של
עוזי לוי).
בהנחיית נציב שירות המדינה דאז, נערך מכרז פנימי חוזר לתפקיד, ובו כצפוי לא נבחר איש. לאחר מכן היה עוד מכרז חוזר (כשבדרך
"דרסו" מועמד ראוי לתפקיד –
עוזי לוי) ונבחר "כצפוי"
שמילה מימון. תקצר היריעה לתאר את כל המהלכים, התחכומים והתמרונים שהיו סביב 3 המכרזים, שנערכו אז לתפקיד הזה. בשורה התחתונה: נבחר אדם אחד (
שמילה) מתוך 90 מועמדים טובים, שניגשו למכרז החוזר, בעוד שהוא הגיע כמועמד ללא רקע מתאים ואיזה ניסיון מינימלי רלבנטי לתפקיד. כך הוא נבחר, בעיקר בגלל היכרות מוקדמת עם המנכ"ל דאז, באחד מ"סיוריו" המקצועיים בחו"ל. כך,
ש"אין חדש תחת השמש".
