Telecom News - האם יש איזה סיכוי ששר התקשורת הבא יציל את שוק התקשורת?

האם יש איזה סיכוי ששר התקשורת הבא יציל את שוק התקשורת?

דף הבית >> עולם ה-ICT ותקשורת >> חדשות משרד התקשורת >> האם יש איזה סיכוי ששר התקשורת הבא יציל את שוק התקשורת?
אין סיכוי. קודם כל כי לא צריך שר התקשורת. יש צורך ברשות לתקשורת עצמאית, מקצועית ומשוחררת מפוליטיקאים ולחצים ומורכבת מאנשים ישרי דרך, עובדי מדינה ועובדי ציבור בנשמתם. הדברים הכי בסיסים הללו חסרים, ובראשם הצורך להקשיב לציבור ולנציגיו המוסמכים.
לשר התקשורת החדש לא יהיו "100 ימי חסד". יחד עם זאת, נאחל לו הצלחה, כי הצלחתו זו הצלחה של כלל אזרחי ישראל התלויים בתקשורת, במיוחד בתקופת החירום עקב מגפת הקורונה.  

מאת: אבי וייס, 15.4.20, 19:50דודי אמסלם

בספטמר 2019, כשכבר היה ברור לי (ולרבים בשוק התקשורת), שהמינוי של השר דודי אמסלם, בתמונה משמאל, לתפקיד שר התקשורת, במקום השר הכושל הקודם (איוב קרא), גם הוא מינוי כושל, כתבתי מאמר מאוד נוקב ומפורט בנושא הזה, תחת הכותרת: האם שר התקשורת הבא יוכל להצליח להציל את שוק התקשורת הישראלי?.

מאמר מומלץ לקריאה, וכל מה שיש בו הוא עדיין בתוקף.

מאז, המצב נהיה פשוט קטסטרופה. פשוט חורבן. כאוס אחד ענק.

משרד ממשלתי שלם פשוט הוכחד, ע"י השר והמנכ"ל

למה?

כי הגיע מצב החירום עקב משבר הקורונה, ומשרד התקשורת בראשות השר והמנכנתי כהן"ל (נתי כהן, בתמונה משמאל), זלזלו בכל האזהרות וההתראות, עסקו בשטויות, וכשנכנסו ללחץ - כי הוכרז מצב חירום, החלו בתהליכים מאוד מופרעים ומופרכים של קבלת החלטות.

הם קיבלו אין ספור של החלטות מוטעות ומופקרות (שלא לומר פליליות, לכאורה). שלומיאליות, מלוות בשקרים, של שליפות מהמותן, החלפת החלטות הלוך וחזור כמה פעמים ורשלנות ברמה הכי גבוהה

זה לא פלא. כי השדרה המרכזית של הניהול במשרד התקשורת מורכבת מאנשים המעורבים עמוק ב"תיק 4000" וגם ב"תיק 5000", שטרם נחקר. כך, שמדובר במשרד עברייני, לכאורה. יש כאלה שלא לכאורה, למשל, שלמה פילבר, המנכ"ל לשעבר של המשרד, שהוא "עד מדינה" וכבר הודה וחתם, שהוא היה עבריין פלילי, בתפקידו כמנכ"ל המשרד (ולהזכיר: הוא לא עבד לבד. ממש לא). 

גם אלה, שלא היו מעורבים באופן אישי בפרשות הפליליות הללו, דוגמת הסמנכ"ל הבכיר לפיקוח ואכיפה, איתן כסיף, מתנהלים כמו דיקטטורים, לא כעובדי מדינה ועובדי ציבור, כמפורט כאן למטה בנספח א'. 

יודגש, שזה שלא היו קריסות נרחבות של רשתות התקשורת הנייחות והניידות בחודש האחרון, זה לא בגלל משרד התקשורת והחלטותיו. נהפוך הוא.  

שר חדש יכול להצליח אם ינקוט רק 3 צעדים בסיסיים, שהם המפתח להצלחה שלו כשר:
  • יבטל את כל "האצלת הסמכויות", שביצע השר לשעבר איוב קרא (והמשיך אחריו דודי אמסלם), למנכ"ל המשרד ולבעלי תפקידים בכירים אחרים במשרד. החלטה כזו מחייבת את השר לבנות לעצמו מטה מקצועי חדש (אפשרי על בסיס בעלי תפקידים קיימים במשרד וחיצוניים, שניתן להביא לתפקיד). זאת, כדי לקבל את ההחלטות הנכונות לטובת הציבור בישראל.  
  • יחליף את צמרת המשרד ובראש וראשונה את המנכ"ל הכושל נתי כהן. מנכ"ל מתאים הוא ערובה בסיסית לקידום המשרד מהבור העמוק אליו המשרד נפל, בתקופת הכהונה של נתי כהן.
  • יחל להקשיב רק לציבור ולנציגיו המוסמכים (במקום להקשיב לנציגי ציבור הטייקונים וציבור בעלי האינטרסים "המקורבים לצלחת"). מי הם נציגי הציבור המוסמכים הללו? פירוט בנספח ב'. חלופה מעניינת להצעתי, הציע אחד מוותיקי המשרד, רפי הוידה: חידוש המתכונת של "מועצה ציבורית". זה מפורט בנספח ג' כאן למטה. בהחלט ניתן לשקול את ההצעה הזו כתוספת להצעתי. 
בלי ביצוע כל 3 הצעדים הללו, אין סיכוי להצליח, לשום שר תקשורת. לתפיסת עולמי (ולא רק שלי), אין בכלל צורך במשרד התקשורת. צריך "רשות לתקשורת". היות ו-3 הצעדים הללו, בספק רב אם יבוצעו כולם, אזי הכישלון של השר החדש הוא ודאי. 

תזכורת לחומרת המצב של שוק התקשורת הישראלי, נכון להיום: מצבנו בתחום הגלישה באינטרנט בהשוואה עולמית מעולם לא היה כל כך רע. ישראל נמצאת החודש במקום 95 בעולם במהירות גלישה בסלולר. זו ירידה תלולה, ממש נפילה חופשית, של 8 מקומות מהחודש הקודם. ישראל נמצאת במקום 37 בעולם בגלישה באינטרנט הנייח וזה אחרי כל מהלכי פריסת הסיבים לבתים שדחף המשרד בכוח בשנתיים האחרונות, פריסה שהיא חסרת ההשפעה של: סלקום, פרטנר ואנלימיטד, זו נפילה של 2 מקומות מהחודש הקודם.

הכישלון המדהים והמחפיר הזה הוא יתום. חולה קורונה סופני. 

ואסיים (לפני הנספחים החשובים) בנימה קצת אישית: 
השר דודי אמסלם, כמו קודמו איוב קרא (בתמונה משמאל), החאיוב קראליט (עוד לפני ששוחח עימי משפט אחד ובלי שפגש, או שוחח עמי אי פעם), להחרים את Telecom News מסיבות לא ברורת עד הסוף.

זאת, למרות ש-Telecom News הוא אתר החדשות היחיד בישראל המתמקד בעיקר בתחום הטלקום ובמיוחד בתחום משרד התקשורת, וגם הנקרא והפופולרי ביותר בקרב קהילת הטלקום בישראל. 

אם שר התקשורת המיועד הבא, כפי שהתפרסם בכלי תקשורת שונים יהיה ח"כ יועז הנדל, או ח"כ אורית פרקש-הכהן, יילך (או תלך) באותו מסלול (של חרם על Telecom News), זו תהיה החלטה שלו \ שלה, לא שלי. אני לא מחרים איש. מעולם לא עשיתי זאת ואין גם שום סיבה להחרים איש.

בכל מקרה, שום חרם טפשי ככל שלא יהיה, לא משפיע מאומה על עצמאות אתר Telecom News. אתר עם קו עצמאי, שכולו לטובת ציבור הקוראים, קו ברור, שקיים מאז היוולדו של האתר וזה יימשך בכל מצב - גם בעתיד.  

מבחינתי ומבחינת אתר Telecom News, כתביו וקוראיו, שר תקשורת חדש (או שרת תקשורת חדשה) מקבל את "ברכת הדרך" ואיחולי הצלחה מכל הלב בתפקידו החשוב כשר התקשורת.

בכל מקרה, בגלל מצב החירום, כל שר\ה שלא יהיה, כולל יועז הנדל \ אורית פרקש-הכהן, יכול לשכוח מהמושג "100 ימי חסד".

אפילו יום חסד אחד לא יהיה, לאור מצב החירום בו אנו נמצאים, כשהחלטות נדרשות להתקבל כל יום, ולעיתים כמה פעמים ביום, סביב השעון. 

החלטות השר תישקלנה לגופן, באם הן טובות או רעות לשוק התקשורת ולציבור בישראל, מיידית. 

נספח א'איתן כסיף
ככה נראה ונשמע סמנכ"ל בכיר לפיקוח ואכיפה, איתן כסיף, (בתמונה משמאל), שחושב, כנראה, שהוא "הסגן של אלוהים" ויכול לתת הוראות לאזרחים להתנצל בפניו, על ציוצים פרטיים בטוויטר, דוגמת ציוץ של אזרחית  פרטית, מה שאסור לו להתנהל כך, כעובד מדינה. בכך, הוא לא פעל כעובד מדינה. 

ביום 14.4.20 שלחתי את השאלה הדחופה ביותר הבאה לשר התקשורת (דודי אמסלם) ולצמרת משרד התקשורת בזו הלשון,
"הנדון: פיטורי המתחזה לעובד מדינה \ עובד ציבור - איתן כסיף.
שלום רב וחג שמח ובריא,
1. מצ"ב [כאן מתחת] תצלום של ציוצים מחפירים, מפרי המקלדת של איתן כסיף, פקיד ממשלתי במשרד התקשורת, שמעולם לא ניהל אפילו לא חנות מכולת זעירה, שלא לדבר על דוכן זעיר בקניון לתיקוני סמארטפונים.
הוא מעולם לא הבין מה זה לשרת ציבור ולהיות נאמן לשבועתו כעובד מדינה.
2. הוא פשוט מתחזה במשרתו הבכירה במשרד התקשורת כעובד מדינה וכעובד ציבור, כי הוא לא מתנהג ככזה.
3. בעניין זה גם פורסם מאמר נוקב כאן ב"הארץ".
4. אולם, המאמר ב"הארץ" לא שאל את השאלה הנכונה: מדוע שר התקשורת לא מורה לפטר אותו - לאלתר?
5. אם הוא קיבל גיבוי וחיפוי ממנכ"ל משרד התקשורת, אזי גם המנכ"ל חייב ללכת מיד אחריו ולהירשם בתור לקצבת אבטלה, תור שמיליון ורבע ישראלים נמצאים בו במצב החירום בו אנו שרויים כעת.
6. אודה לתגובה דחופה, לנוכח חומרת הנושא".
איתן כסיף מצייץ

תגובה לא קיבלתי, לא שלא נסיתי. ככל שאקבל תגובה, אעדכן בהתאם. קוראינו כבר יודעים, שתגובה לא אקבל, די ברור למה. 

נספח ב'
הצעה לרשימת הגופים להיוועצות עימם, על בסיס קבוע, ביוזמת שר התקשורת, גם כדי לגבש תכנית חירום להאצת שוק התקשורת כמחולל צמיחה במצב החירום, שבו אנו מצויים ואחריו.

הרישימה מורכבת מ-2 מעגלים של "נציגי ציבור מוסמכים":

1. המעגל הראשון והמיידי: גופים ממשלתיים וציבוריים החשובים ביותר עבור קידום שוק התקשורת:
  • מרכז השלטון המקומי.
  • המיזם הלאומי ללמידה דיגיטלית במשרד לשיוויון חברתי.
  • המיזם הלאומי ישראל דיגיטלית במשרד לשיוויון חברתית.
  • הרשות לחדשנות.
  • מערך הסייבר הלאומי.
  • רשות התחרות.
  • המועצה הישראלית לצרכנות.
  • הרשות להגנת הצרכן. 
  • רשות ההסתדרות לצרכנות.
  • משרד המדע והטכנולוגיה.
  • המשרד להגנת הסביבה.
  • משרד הכלכלה והתעשייה.
  • רשות התקשוב הממשלתית (על כל תת-יחידותיה)
  • מועצת הכבלים והלוויין, הרשות השנייה, תאגיד השידור. 
2המעגל השני: ארגונים ציבוריים ואף פרטיים חשובים, העוסקים בעולמות שוק התקשורת:
  • ארגון יועצי מערכות תקשורת.
  • איגוד האינטרנט הישראלי.
  • האגודה הישראלית לתקשורת.
  • פורום החברות הסלולריות.
  • איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתכנה.
  • איגוד התעשיות המתקדמות בישראל - IATI. 
  • אמון הציבור.
  • איגוד עובדי/ות תעשיית הקולנוע והטלוויזיה בישראל.
  • ההסתדרות וארגוני העובדים האחרים.
  • האגודה הישראלית לתקשורת קהילתית.
  • איגוד לשכות המסחר. 
  • איל"א - איגוד ישראלי לעיבוד אינפורמציה.
  • ה"לשכה לטכנולוגית המידע בישראל".
  • לה"ב - לשכת ארגוני העצמאים בישראל.
  • אגודת חובבי הרדיו בישראל.
  • האגודה הישראלית להגנה מקרינה ISRP.
  • המכון הישראלי לחדשנות.
  • התאחדות התעשיינים בישראל, לרבות איגוד ההייטק הישראלי. 
  • האיגוד הישראלי לביקורת ואבטחת מערכות מידע ISACA.
  • עמותת אשנ"ב (שימוש נבון ברשת האינטרנט).
  • עמותת Start-Up Nation Central. 
  • התאחדות היזמים בישראל.
זו אינה רשימה סגורה, אלא רק הצעה, שנועדה לקדם את התכנית לבנייה ולהאצת שוק התקשורת, לכיוונים הנכונים, ביחד עם כל השותפים האפשריים בישראל, שיכולים לייעץ ולסייע בנושא זה. 

נספח ג'
הצעתו של רפי הוידה, (בתמונה מרפי הוידהשמאל), מבחירי חיל הקשר, ומבכירי ותיקי משרד התקשורת (שמילא תפקידים בכירים רבים במשרד התקשורת, לרבות מנהל אגף ספקטרום ומ"מ המדען הראשי במשרד), שמציע להקים "מועצת תקשורת" ולצידה מכון מחקר (פרטי, או עמותה ציבורית), שיסייע לשר לקבל החלטות נכונות לטובת הציבור וייצג בצורה המיטבית את האינטרס הציבורי, שנעלם (ממזמן) במשרד התקשורת.

תזכורת: כיום ישראל ממוצבת בתחתית הטבלה העולמית בתחומי התקשורת הנייחת הניידת. התהליך הזה, שהתרחש בעשור האחרון, מקורו בתהליכי קבלת החלטות של השר והמנכ"ל והיעדר כל תכנון ברמה הלאומית של שוק התקשורת. 

בהצעתו של רפי הוידה מדובר בגוף מייעץ לשר התקשורת, בדיוק כמו הגוף הקיים, למשל, ב"חוק הבריאות" (גוף כזה קיים בעוד כמה משרדים ממשלתיים), וכן בהקמת מכון מחקר בתחום התקשורת, בדומה למכון המחקר, שקם כנגזרת מ"חוק הבריאות" ועוסק בעולם הבריאות (כמופיע בתצלום - כאן).

טיוטת ההצעה הראשונית של רפי הוידה נמצאת כאן - למתעניינים.


בנוסף, ניתן (ורצוי) להקים אקסלרטור (מאיץ סטארטאפים) לטכנולוגיות תקשורת, דוגמת מה שמשרד הבריאות כבר ביצע וזה קיים במשרדי ממשלה אחרים. אפילו למוסד ולשב"כ יש אקסלרטור. זאת, כזרוע חדשנות נוספת למכון המחקר בתחום התקשורת, שיהווה חלק מ"מועצת התקשורת". כך, ניתן יהיה להפוך את משרד התקשורת ליחידה ממשלתית מודרנית וחדשנית, בדומה למה שיש בעולם המערבי, יחידה הפועלת עם מבט מקיף לטווח הארוך, לטובת הציבור הרחב ולקידום הטכנולוגיות והחדשנות בשוק התקשורת. 

כמו כן, מומלץ מאוד להכניס את תחום התקשורת למסגרת של "ניהול קהילות חדשנות" שפועל מטעם הממשלה כבר כמה שנים טובות, אך ללא כל מעורבות של משרד התקשורת. בסוף 2019 הממשלה פרסמה מכרז ל"ניהול קהילות חדשנות" בהיקף 30 מיליון ש"ח לשנה, תחום שכרגע מנוהל ע"י "המכון הישראלי לחדשנות", במימון משרד הכלכלה, הרשות לחדשנת ועד כמה גופים ציבוריים גדולים. בגלל שהמכרז טרם הסתיים, "המכון הישראלי לחדשנות" קיבל "אישור התקשורת עם ספק יחיד" עד 30.11.20. 

מדובר בניהול של קהילות קיימות וכחלק מהמכרז, שהוציא משרד הכלכלה ופונה לעמותות, על הזוכות יהיה להרחיב את האקו-סיסטם של כל אחת מהן, לחבר את גורמי הממשלה לכל קהילה ולסייע באיתור מקורות מימון. הקהילות תפעלנה ב-14 תחומים טכנולוגיים, בהם ערים חכמות, פינטק וסייבר. כאמור, המכרז הזה טרם הסתיים. 

משרד הכלכלה הקים מינהלת שתהיה אחראית על העמותות שיזכו במכרז וינחה אותן במסגרת תכנית עבודה סדורה, שתהיה מסונכרנת עם משרדים וגופי ממשלה שכבר פועלים בנושא, כמו רשות החדשנות.

כיום ומאז הקמתו ב-2017, "המכון הישראלי לחדשנות" (עמותה רשומה) הוא ארגון ללא מטרות רווח, שהוקם כדי להאיץ חדשנות ישראלית המתמודדת עם אתגרים גלובליים. המכון מפעיל ומנהל קהילות חדשנות כמיזם משותף יחד עם ממשלת ישראל בתחומים הבאים: תחבורה חכמה (EcoMotion), טכנולוגיות למידה וחינוך (LearnIL), בריאות דיגיטלית (HealthIL) וחקלאות מתקדמת (GrowingIL). בחקלאות, שותף למיזם הוא Start-Up Nation Central. בנוסף, המכון מפעיל את קהילת הבריאות הדיגיטלית של העיר חיפה (HealthIL.Haifa) בשיתוף החברה הכלכלית של חיפה. בשנה האחרונה הקים המכון קהילה פרופסיונלית המתמקדת בתהליכי ניהול חדשנות בארגונים (CatalystIL). תחום התקשורת לא נמצא כאן בכלל, משום שצמרת משרד התקשורת לא רואה 2 מטרים קדימה. 

בהחלט שווה לבחון ברצינות הצעה זו (של רפי הוידה), כחלופה מקדימה להקמת "רשות לתקשורת", רשות, שכנראה לא תוקם בטווח הזמן הנראה לעין, מטעמים פוליטיים ולצידה "מכון מחקר לתקשורת" שיהיה צומת מרכזית מובילה לסטארטאפים בתחומי טכנולויות התקשורת, ול"קהילות חדשנות" שעוסקות בתחומי עולמות הידע של התקשורת לכל סוגיה. 

HELP FREE



 
 
Bookmark and Share