למה לוקח 10 שנים (וזה עוד לא נגמר) לכתוב הערכה כלכלית של שווי התדרים?

דף הבית >> חדשות הסלולר והמובייל >> למה לוקח 10 שנים (וזה עוד לא נגמר) לכתוב הערכה כלכלית של שווי התדרים?
חשיפה נוספת לגבי מה ששר התקשורת, יועז הנדל, לא רוצה שתדעו: איך מתנהלים תהליכי ההחלטות בענייני תדרים בישראל. למה השר לא רוצה שתדעו? כי אחרת כולם יעמדו לדין אחרי חקירה בלהב 433. פרשה נוספת לשערוריית "החזרת התדרים" של גולן טלקום, שנחשפה בגלל אישור השר לרכישתה ע"י סלקום. פרשה חדשה של פטור מתשלומי תדרים לסלקום ולפלאפון, הכל בגלל "מדיניות השקיפות", שלא קיימת בצמרת משרד התקשורת.
עדכונים בסוף הכתבה.
מאת: אבי וייס, 15.8.20, 20:10חה"כ יועז הנדל

במקביל להתפתחות שערוריית "פרשת החזרת התדרים" של גולן טלקום המפורטת כאן בהרחבה, ובמקביל לשערוריות נוספות בענייני תדרים, שהתפתחו החל מיומו הראשון של השר יועז הנדל, (בתמונה משמאל), בתפקידו ועד רגע זה, כמפורט למשל כאן, כאן, כאן וכאן, אנו "מרימים כאן את המסך" מעל פרשה נוספת, שבאחריותו של השר יועז הנדל, שכרוכה בהרבה כסף כמובן על חשבון הציבור.

הסיפור החדש, החל בהודעת תמימה כביכול, ב-2.8.20 - כאן, באתר החקיקה הממשלתי תחת הכותרת: "טיוטת תקנות הטלגרף האלחוטי (רישיונות, תעודות ואגרות) (תיקון)." תזכיר טיוטת החקיקה מצוי כאן במלואו - למתעניינים.

מאחורי הטיוטה הזו יש בקשה להאריך בעוד שנה איזו "הוראת שעה" מסתורית הנוגעת לאגרות התדרים. לשימוע של הצעת התיקון החקיקתי הזה התקבלו 106 התנגדויות, אבל זה היה "על הקרח".

זאת, מפני שעוד לפני שיבשה הדיו על ההצעה הזו, שהוצגה באתר החקיקה הממשלתי, ולפני שמישהו קרא בכלל את התגובות לשימוע, ב-5.8.20, הופץ לכלי התקשורת דיווח מוועדת הכלכלה של הכנסת, דיווח המצוי כאן במלואו - למתעניינים (פרוטוקול הדיון בוועדה מצוי כאן - למתעניינים), שבו ועדת הכלכלה מאשרת את התקנות, והסעיף הכי חשוב מופיע בכותרת המשנה של הודעת ועדת הכלכלה: "בתשובה לשאלות היו"ר מרגי התברר כי המהלך יאפשר לפלאפון וסלקום להימנע מתשלום כ-2.6 מיליון שקלים כל אחת - עבור תדרים, שלא עשו בהם שימוש".

לא ברור בכלל אם החשבון הזה, שהוצג לוועדת הכלכלה, הוא נכון (כי לא הוצגו לוועדת הכלכלה כל מסמכים כלכליים בעניין שווי התדרים, כי כל הנושא הזה מוסתר היטב). 

גם לא ברור מי אישר את ההטבה הזו לחברות הסלולר, בלי שימוע ושקיפות, ומה מעורבות שר התקשורת יועז הנדל בעניין זה (בכל מקרה, על התקנות, שאושרו ובוועדת הכלכלה, הוא זה שחתום בחתימת ידו. כך, שזו אחריותו האישית). 

כבר מייד לאחר פרסום טיוטת התקנות החדשות באתר החקיקה הממשלתי ב-2.8.20, שלחתי ביום 3.8.20 שאלות דחופות לשר התקשורת, יועז הנדל, ולצמרת משרד התקשורת בזו הלשון:
"הנדון: ​למה לא הסתיימה הבחינה הכלכלית להערכת שווי תדרי הרדיו בישראל?
שלום רב,
1. היועצת המשפטית של משרד התקשורת פרסמה הצעת לתקנה בחתימת השר (מצ"ב), לדחייה נוספת של שנה בנושא "הבחינה הכלכלית להערכת שווי תדרי הרדיו בישראל".

2. הבעיה היא, שהנושא הזה הופיע בדו"ח מבקר המדינה של 2012 והתייחס לביקורת, שנעשתה ב-2011, שהמשרד קיבל את הטיוטה להערות טרם הפרסום ב-2012 והיה אמור לתקן את הליקוי הזה כבר באותה שנה (2012).

3. אנו נמצאים כיום כמעט עשור אחרי המועד של הצורך בטיפול בנושא (במשך השנים המשרד שכר כמה יועצים בתחומים הללו, לא ברור לאן ולמה נזרק הכסף על היועצים הללו לתחום התדרים), וזה עדיין לא טופל, בלי כל הסבר, עם בקשה לדחייה של עוד שנה.

4. הכיצד?"

תגובה טרם קיבלתי. לא שלא ניסיתי. ככל שאקבל תגובה אעדכן בהתאם.
קוראינו כבר יודעים, שתגובה לא אקבל. די ברור למה (זה גם מוסבר בהרחבה בנספח א' כאן).

בהערת אגב חשובה אוסיף, שמהשרד פרסם מכרז לשכירת מומחה חדש לתחום תמחור תדרים, אחרי שחוות דעת של מומחה קודם (פרופ' מומי דהן ב-2012) לא יושמה ונזרקה למגרסה, והמכרז החדש הזה פורסם ביום 28.9.17, פרטי המכרז - כאן.

בסוף 2018, כשהמשרד ביקש דחיייה בנושא תמחור התדרים, פרסמתי מאמר תחת הכותרת: "למה לוקח 8 שנים לפחות לתקן ליקויים של דו"ח מבקר המדינה?".

אנו כעת באמצע 2020 והמשרד מבקש עוד שנה, כדי לסיים את בחינת תמחור התדרים. לא ברור למה. 

נראה שבמקום לענות לי, רצו ראשי משרד התקשורת במהירות לוועדת הכלכלה של הכנסת, לפני שמישהו יבין "מי נגד מי", כדי לאשר את התקנות הנוגעות לפטור מתשלומים עבור תדרים לפלאפון וסלקום. כך, נקבעה העובדה, שיש תקנות מאושרות לפטור הזה, ושאין צורך לדון בו לעת עתה, ומספקת מעטה חוקי להטבות, שנעשו מתחת לשולחן, שאושרו כעת בכנסת, לחברות פלאפון וסלקום. 

בסוף הדיווח של ועדת הכלכלה לתקשורת, האמת לגבי התנהלות משרד התקשורת נחשפה בדבריו של נציג משרד התקשורת: "מערכת החישוב של המשרד פותחה בסוף שנות ה-80 ומאז לא השתנתה. החל פיתוח של מערכת מעודכנת וחדישה, שמתבססת על מה שקיים בעולם בהתאמה לישראל, ומועד הסיום הוא לקראת סוף 2021".

בעיון באתר המשרד עולה, שהמכרז מ-2017 עבר טרנספורמציה ועדכונים ב-2018 ו-2019 (כאן), ושרק בינואר 2020 הוכרז הזוכה במכרז לתחום המחשוב של התדרים - כאן. האם הזוכים יעסקו גם בתמחור התדרים? זה לא ברור בכלל ונשאר סתום וסודי, עד רגע זה. 

לכן, עד רגע זה, גם אין הערכת שווי של התדרים וגם אין מערכת ממחושבת מודרנית לניהול התדרים.

כך, הכל עדיין מתנהל ב"שיטת הפתקים", שאותם משמידים מיד אחרי קבלת ההחלטות, כדי שלא יישאר שום תיעוד, מי החליט מה, למה וכמה. ככה לא תהינה ראיות, שלהב 433 יכולה לתפוס. 

כלומר: הפיגור של משרד התקשורת בתחום המחשוב והניהול של התדרים, המשאב הכי יקר, שמנהל אותו משרד התקשורת בבלעדיות, תחת מעטה חשאי כבד ביותר ובחוסר שקיפות מוחלט (ובניגוד לחוק ולהחלטות הממשלה בנושא), הוא עובדה שנמשכת מאז סוף שנות ה-80.

כלומר: הפיגור של משרד התקשורת, כפי שנחשף בוועדת הכלכלה הוא של מעל ל-20 שנה, לא 10 שנים, כפי שכתבתי בשאלתי כאן למעלה למשרד. 

ככה אפשר לנהל הכל במחתרת, לתת מתנות למי שרוצים הנמצא "קרוב לצלחת", ולשחק בתדרים כאילו זה היה הרכוש הפרטי של ראשי משרד התקשורת. כך, גם מגיעים לשערורייה התורנית של "התקיעה" של מהלך אישור רכישת גולן טלקום ע"י סלקום, כמפורט כאן

"ככה לא בונים חומה". 

בעולם המערבי, בשונה מישראל, הממשלות ממנפות את שוק הטלקום, כדי לסייע להתגבר על ההשפעות השליליות על המשק, הכלכלה והתעסוקה, עקב מגפת הקורונה. דוגמאות לצעדים הללו, גם בתחום התדרים, יש במחקר הטרי של חברת המחקרים המובילה ABI שנמצא כאן - למתעניינים. בישראל - אין דברים כאלו. התודות "לקליקה". 

שורה תחתונה:
השר יועז הנדל ממשיך ליישם כל מה שה-Deep State מכתיב לו. השר ממשיך להיות מובל - במקום להוביל.

כך גם המנכ"לית שלו. 


חוק, תקנות, נהלים, רישיונות, הנחיות היועמ"ש, ממשלה, טובת הציבור, כספי הציבור - זה לא מעניין את השר יועז הנדל - בכלל. 

לא פלא, שאני מפנה את הקוראים שוב לכתבה הנוקבת והחשובה ביותר, במיוחד אחרי החשיפה המצויה כאן למעלה: 
"מה יגרום לך להצטרף לקריאה לפטר ובדחיפות את שר התקשורת יועז הנדל?".

MONEY FREE
עדכון 18.8.20: ארגון GSA פרסם את נתוני פריסת 5G בעולם, נכון לתחילת אוגוסט 2020. המסמך המלא נמצא כאן - למתעניינים. הפיגור שלנו מול העולם, לא רק בתדרים, אנטנות ופריסה, אלא גם בטכנולוגיות (דוגמת FWA - שלא קיים בישראל) - הולך וגדל.

עדכון 24.8.20: פורסם מאמר מומלץ לקריאה של ארז רביב ב-Davar1 (כאן) שכותרתו: ""אומת הסטארט-אפ הולכת יחפה". כיצד התדרדרה הרשת הסלולרית של ישראל לרמה של מדינת עולם שלישי? בעשור הקודם החלה להיפרס בעולם טכנולוגיית הדור ה-4 בסלולר - לישראל היא נכנסה רק ב-2016 | כך גורם מבנה שוק הסלולר בישראל לפיגור של מעל עשור במענה לצרכי האוכלוסייה, בשם הדילים הזולים ובגיבוי מלא של משרד התקשורת."

עדכון 20.10.20: כנראה בעקבות הלחץ שהופעל על צמרת המשרד בפרסום הכתבה כאן למעלה, משרד התקשורת פרסם היום שימוע (כאן) תחת הכותרת: "תקנות הטלגרף האלחוטי (רישיונות, תעודות ואגרות) (תיקון מס'_ והוראת שעה), התשפ"א - 2020. מצורפת טיוטת התקנות וכן חוות דעת כלכליות בנושא שבנדון."
ניתוח של השימוע ייעשה במאמר נפרד. 



 
 
Bookmark and Share