כשצמרת משרד התקשורת מורכבת ממינויים של שר התקשורת של מי שאין להם צל של מושג בתחומי עולם התקשורת ורגולציית שוק התקשורת, לא פלא, שהשר החליט סופית להתעלם מהחלטת היועמ"ש ומ-260 אלף בעלי דומיינים בישראל, שנסחטים ומשלמים מחירים מופקעים עבור רישום הדומיינים בישראל, לא לטפל בנושא הזה בכלל, ולמעשה, להשאיר את הנושא הזה מופקר מבחינה חוקית, בידיים של "מונופול בלתי מוכרז" עם קרוב לאפס חברים פעילים: איגוד האינטרנט הישראלי.
עדכונים בסוף הכתבה.
מאת:
אבי וייס, 17.10.20, 18:45
נושא הדומיינים ("שמות המתחם") בישראל, בשונה מכל העולם, נשאר מופקר וללא כל פיקוח (ולכן המחירים בתחום הזה כפולים עד משולשים מהעולם), והוא קיבל אצלנו כיסוי בעשרות רבות של כתבות, כש-3 הכתבות האחרונות מהחודש החולף הן כאן בלינקים, למתעניינים בפרטים:
רפי הוידה, (בתמונה משמאל), מבכירי משרד התקשורת לשעבר, שמלווה את התחום הזה שנים רבות, פנה לא פחות מ-3 פעמים לשר התקשורת בתקופה האחרונה, ספציפית בנושא הזה, והפנייה האחרונה והטרייה שלו היא מ-
15.10.20, פנייה, שהופנתה גם לשר, גם לאיגוד האינטרנט וגם לידיעת
היועמ"ש:
"הנדון: קבלת אחריות שר התקשורת לתחום שמות המתחם בסיומת ישראל בישראל.
שלום רב,
א. מצ''ב לעיונכם מסמך המדיניות העדכני של שר התקשורת מ- 13.10.2020 המבהיר כי מדיניות משרד התקשורת משנת 2000 בוטלה והמדיניות החדשה תיבחן שנית תוך שנה, לאור השינויים הטכנולוגיים המואצים בתחום התקשורת ובמטרה להבטיח התפתחות מהירה של ענף שירותי האינטרנט:
https://www.gov.il/BlobFolder/policy/14102020/he/Internet_Services_Licensing_Policy.pdf
ב. כיום ברור בכל העולם וגם בישראל כי
שירותי האינטרנט כוללים שלושה מרכיבים עיקריים:
- ספקי תשתית פיזית או אלחוטית,
- ספקי שירותי אינטרנט,
- וספק לאומי יחידי של שמות המתחם בסיומת לאומית בעברית ובאנגלית.
ג. למשרד התקשורת
אמורה להיות אחריות כוללת על שלושת המרכיבים, אלא משום מה, תחום שמות המתחם אינו כלול בחוק התקשורת, כפי שתחום המיספור כלול בו, ועל כן נדרש להסדירו בהקדם האפשרי, באמצעות החלטת ממשלה מתאימה ובהמשך באמצעות תיקון חוק התקשורת.
ד. בכל העולם, תחום האינטרנט ולרבות תחום שמות המתחם עבר הסדרה מתאימה. דוגמאות לא חסרות ... והדוגמה הבריטית משנת 2010 והדוגמה הדנית משנת 2005 מהוות מודל ראוי לחיקוי.
ה.
בכל מדינות העולם קיים גוף ממשלתי המסדיר את תחום שמות המתחם וממנה את מנהל המרשם הלאומי שלו.
ו. האינטרס המובהק של העמותה המונה פחות מ- 200 חברים - איגוד האינטרנט הישראלי - הוא לפעול לקבלת היתר מהגוף המסדיר הממשלתי להיותו מנהל המרשם הלאומי של שמות המתחם בסיומת ישראל בישראל, כאשר כ-
260 אלף בעלי שמות ה
מתחם בסיומת ישראל בישראל מצפים כי תחום זה יהיה בפיקוח הגוף המסדיר הממשלתי, הן בנושא עלויות הרישום והחידוש השנתיות והן בנושא כללי הרישום.
ז. המשך דבקות האיגוד, ללא כל הגיון, ב
הודעתו כי ''פעילות האיגוד בניהול המרשם
אינה בהיתר של רשויות המדינה'' הינה אומללה והרסנית ופועלת בניגוד לאינטרס של החברה האזרחית, שהאיגוד מתיימר ליצגה.
ח. כמו כן, הסדרת מיסוי פעילות האיגוד מול רשות המסים הינה קריטית להמשך קיום האיגוד ואיתנותו הפיננסית.
ט. בנוסף, משרד התקשורת, החבר בארגון
אייקן ובועדה המייעצת הממשלתית שלו (גאק),
מחוייב לכללי הפעילות המחייבים מעורבות ממשלתית במינוי מנהל המרשם הלאומי.
י. כן התברר לאחרונה כי
מנכ''ל משרד התקשורת הודיע לאייקן כי אין הוא ממליץ על איגוד האינטרנט כמנהל המרשם הלאומי של שמות המתחם בסיומת ישראל בעברית.
יא. לאור המצב העובדתי הקיים המתואר לעיל, אין ספק כי דרושה החלטה ממשלתית ראויה ובהקדם האפשרי להסדרת תחום שמות המתחם בסיומת ישראל בישראל.
יב. כאמור בפנייתי לשר התקשורת מ- 16.9.20, אני מצפה כי שר התקשורת יאות לקבל בהקדם האפשרי את הצעתי לקבלת אחריות על תחום שמות
המתחם בישראל ויפעל בהקדם לקבלת החלטת ממשלה מתאימה...
מצ''ב.
בברכה,
רפי הוידה"
ב-
15.10.20 התקבלה תגובה מיידית מלשכת השר, אך לא מהשר אלא מהיועצת המקצועית שלו, בזו הלשון:
"
רפי שלום,
פנייתך ל
חגי [הדובר האישי של השר] הועברה לטיפולי.
כפי שכבר הובהר ע"י המשרד בזמנו, למשרד התקשורת אין סמכויות בתחום ניהול שמות המתחם והוא אינו מסדיר תחום זה. לפיכך,
לא נקדם החלטת ממשלה בנושא.
עם זאת, ולבקשת הגורמים הרלבנטיים מתוך מדינת ישראל ומחוצה לה, המשרד תמך בפנייה להקצאת הסיומת "ישראל" לשימוש בישראל.
אשמח לעמוד לרשותך בכל שאלה.
בברכה,
ענבל אבנון
יועצת לשר התקשורת"
התשובה המבולבלת הזו, עם סתירות מהותיות פנימיות בתוכה (מיהם הגורמים הרלבנטיים מתוך מדינת ישראל ומחוצה לה? מי החליט על תמיכה בהקצאת סיומת .ישראל בניגוד להחלטת היועמ"ש ולמה? מי ישתמש בקידומת הזו בישראל ומי ינהל את זה?), "סותמת למעשה את הגולל" (כל עוד
יועז הנדל הוא שר התקשורת), על הטיפול של משרד התקשורת בתחום הדומיינים.
תגובת
רפי הוידה: "מצ''ב סיכום הפרשה המקצועית הזו מבחינתי:
א. משרד התקשורת
לא מבין כי תחום האינטרנט כולל 3 מרכיבים עיקריים: ספקי תשתית פיזית או אלחוטית, ספקי גישה ושירותי אינטרנט וספק לאומי יחידי של כינויי מען (שמות מתחם) בסיומת ישראל בעברית ובאנגלית.
ב. בכל העולם הבינו זאת ובשנים האחרונות תחום האינטרנט ולרבות תחום שמות המתחם עבר הסדרה מתאימה והדוגמאות הבריטית והדנית הוכיחו זאת.
ג. כעת התברר, כי שר התקשורת ומשרד התקשורת
מסרבים לקחת אחריות על תחום שמות המתחם בטענה כי אין לשר התקשורת סמכויות בתחום שמות המתחם בחוק התקשורת וגם
אין נכונות לקדם החלטת ממשלה בנושא.
ד. השאלה כעת היא האם
משרד הדיגיטל הלאומי יסכים לקבל על עצמו את האחריות לתחום שמות המתחם בישראל?
"
ובעקבות תשובתה המוזרה של ענבל אבנון, "הרמת מסך" מאחורי "המשובטים" של שר התקשורת, יועז הנדל:
א. מי זו ענבל אבנון, שיושבת בתקן היועצת המקצועית של שר התקשורת, שהשיבה לרפי הוידה?
לפני שנענה על השאלה הזו, נציג את עמדתו הברורה והנחרצת השר
יועז הנדל, (בתמונה משמאל), שפרסם בפייסבוק שלו, איך
צריך וחובה למנות בעלי תפקידים ופקידים במשרד התקשורת:
יותר ברור מזה - אין.
כלומר: עפ"י
יועז הנדל, כל המינויים יהיו אך ורק על פי הכישורים ולא לפי מידת הצייתנות הפוליטית, הכל לטובת המדינה ולא לטובת המנהיג. נגמרו ימי "הפנקס האדום" ולא יהיו פה פנקסים אחרים.
יש רק בעיה אחת.
בעיה עובדתית מצערת וקטנה.
במציאות - המצב פשוט הפוך.
כל המינויים של
יועז הנדל הם "שיבוטים" של נאמנים לו פוליטית ורעיונית, אנשים חסרי כישורים מינימליים לתפקידים שהם קיבלו ממנו, שלא לדבר על המינוי המאוד מריח לא טוב, בלשון המעטה (
כמפורט בהרחבה כאן), של ידידו האישי ושכנו למושב בו השר גר,
רועי פולקמן, ממש בחודש החולף, לתפקיד החשוב כיו"ר "הוועדה לבחינת אסדרת העל בתחום שידורים".
אם תציצו בקורות החיים של
ענבל אבנון (
כאן), זו שענתה ל
רפי הוידה, אפשר להיווכח מיד, שהיא לא יותר מ"שיבוט" ממוזער וחיוור של
ה
מנכ"לית,
לירן אבישר בן-חורין, בתמונה משמאל).
סביב השר והמנכ"לית יש עוד סדרה של "משובטים"
חדשים, עם שמות, שדי בטוח, שאתם לא מכירים ובכלל זה:
ענבל מעין,
בת ציון ברלין,
מיתר בן-ארצי,
עמית פרסיקו ו
חגי אורן. ויש עוד.
מה
משותף לכולם (כולל המנכ"לית), מלבד נאמנות מוחלטת לשר (
בדיוק הפוך לספין ההזוי שלו, שהצגנו קודם)?
- אפס ניסיון ברגולציית עולם התקשורת.
- אפס ניסיון בעולם התקשורת על כל מרכיביו.
- אפס ניסיון בניהול חברה עסקית (מכל סוג, לא רק בתחום התקשורת).
- חסרי השכלה רלבנטית בתחומי עולם התקשורת, טכנולוגיות התקשורת ורגולציית התקשורת.
- אפס ידע וניסיון בתחומים המקצועיים הקיימים סביב עולם התקשורת (במקרה שלנו כאן למעלה מדובר בתחום קטן אחד: דומיינים, אבל זה חל על כל התחומים הרבים סביב עולם התקשורת).
בנוסף, למשרד התקשורת
אין תכנית עבודה ל-2020 ותכניות העבודה של
השנים שעברו ברובן (מעל ל-90%)
לא מומשו מסיבות שונות, עקב הכיאוס והמחדלים הרבים בהתנהלות השערורייתית של צמרת המשרד הזה.
למעשה, אנו ב"
אזור הדמדומים" של "
איש הישר בעיניו ייעשה".
מצב חסר תקנה עם הצוות הנוכחי של
צמרת משרד התקשורת, שמופעל לטובת האינטרסים של
צמרת קבוצת סלקום\IBC.
אין כל צפי לשינוי בתחומים הללו בישראל, בעיקר בגלל
האטימות המתמשכת של צמרת משרד התקשורת, שכאמור, אין לה צל של מושג, ניסיון, השכלה או ידע בעולם טכנולוגיות התקשורת, תקני עולם התקשורת והרגולציה הקיימים בעולם בתחום התקשורת. אבל ספינים - זה קל לשלוח לכתבים של כלי התקשורת, שממחזרים אותם לציבור בשיטת Cut & Paste -
בחוסר הבנה מוחלט.
לפעול בצורה עקבית כדי למלא את
צרכי הציבור - את זה
ראשי משרד התקשורת לא יודעים.
ב. למה משרד התקשורת לא יזם את ההצעת החוק בתחום הדומיינים בעצמו?
כי, כאמור לעיל, כך בדיוק נראית צמרת משרד התקשורת, משרד מיותר לחלוטין במסגרת משרדי הממשלה.
המנכ"לית של המשרד, ש"הוצנחה לתפקיד" ע"י השר (אבל היא חברה של השר... שדוגל רק במינויים של אנשים מוכשרים ומתאימים בשירות הממשלתי....) לא ניהלה מימיה עסק, לא בתחום הכלכלי ולא בתחום התקשורת, ואפילו דוכן זעיר לתיקוני סמארטפונים היא לא ניהלה. לא ידע, לא ניסיון ולא השכלה רלוונטית לעולם התקשורת.
כך גם
הסמנכ"לים הבכירים המצויים תחתיה וכמובן המשנה למנכ"לית.
איש מהם לא ניהל חברת תקשורת, או חברת הייטק קטנה כגדולה, או אפילו איזו יוזמה של איזה סטארטאפ זעיר ביותר בעולם ההייטק והטכנולוגיה.
כמעט כולם הגיעו לתפקידם בשיטת "חבר מביא חבר", חלק מהם הגיעו היישר מהצבא, בלי
שום ניסיון בתחום האזרחי והציבורי (שלא לדבר הרגולטורי).
אז איך הם מקבלים החלטות בעניינים רגולטוריים וטכנולוגיים מסובכים, שכל החלטה שווה בין עשרות מיליוני ש"ח למיליארדי ש"ח, לשוק התקשורת? שאלה טובה. התשובה שלי ברורה ומוכחת: אלה מי שאומרים להם בדיוק מה לעשות בכל תחום, מזה כמה שנים טובות - מפורט
כאן.
כלומר,
הם עבדו ועובדים בשירות האינטרסים הכלכליים של צמרת קבוצת סלקום\IBC. די פשוט להבין זאת.
אני מניח, שמיד תשאלו: מדוע יחידת "להב 433" של המשטרה לא חוקרת את זה? גם זאת די פשוט להבין: "מה שלא
ביבי לא חוקרים".
המצב הזה יכול להתקיים, רק בגלל ששר התקשורת,
יועז הנדל, והמנכ"לית,
לירן אבישר בן-חורין, כנראה סבורים, שהם יכולים להמשיך בשיטת
חסמב"ה (ר"ת:
חבורת
סוד
מוחלט
בהחלט), לצפצף בלי פחד על החלטות היועמ"ש, לפעול בחוסר שקיפות מוחלט, לזלזל בהחלטות הממשלה והכנסת ולצפצף על חוקי מדינת ישראל, והכל יהיה סבבה, "כאילו כלום" ושהכתם הזעיר הזה "ירד בכביסה".
עצוב, מרגיז ומקומם.
טוב זה לא יכול להיגמר.
לא פלא, שהשר וצמרת המשרד גם
מתנגדים לשמוע ולטפל בגמלאי המשרד. אנשים מקצועיים ומנוסים, שמבינים בעולם התקשורת, יכולים רק להפריע ולשבש את עבודת ראשי המשרד, שפועלים מחוץ לכל חוק, נורמה, דרישות הציבור והדרישות המקצועיות והטכנולוגיות של תחום התקשורת.
רק
החלפת כל צמרת משרד התקשורת באנשים מוכשרים בעלי ידע וניסיון רלבנטיים לעולם התקשורת, שרק האינטרס הציבורי עומד מול עיניהם, תציל (אולי) את שוק התקשורת של ישראל, מהתחתית העמוקה, שהשוק נפל אליה, בגלל מנהלים כושלים ומכשילים ורגולציה מוטעית מיסודה, שבה "איש הישר בעיניו ייעשה".
מומלץ שראשי משרד התקשורת (לא הנוכחיים, הם אבודים וחסרי תקנה וממילא הם לא מבינים דבר וחצי דבר בתחומים בהם הם עוסקים ומקבלים החלטות. אני מתכוון לבאים), יכירו את המחקר החדש, שפורסם ממש לאחרונה, תחת הכותרת: " כיוונים חדשים למדיניות הרגולציה בישראל", מד"ר
יצחק קליין -
כאן.
כמובן, שיש צורך בהקמת "רשות לתקשורת", אבל זה לא יקרה בקרוב (או בכלל).
.jpg?id=32172113)
