הנהלת משרד התקשורת "העלימה" עדים בפרשת אי-שמירת קשר עם גמלאי המשרד
מאת:
מערכת Telecom News, 6.2.23, 18:39
תביעת גמלאי משרד התקשורת הפכה ל"תפוח אדמה לוהט". הסוגיה הפכה למאיימת על זכויות כלל עובדי השירות הציבורי וגמלאיו. המדינה הגישה תצהיר חדש נוסף הפעם מנציבות שירות המדינה, שהתחמק אף מלתמוך בטענותיה. כך נוצר מצב חמור מבחינת הנהלת מש' התקשורת, כשהיא מגיעה לשלב ההוכחות וחקירת העדים, ואין לה מצהירים המוכנים לסתור את טענות הגמלאים, או לתמוך בטענות, שהנהלת המשרד עצמה טענה בכתב ההגנה שלה עצמה. בנוסף לעזיבת מסבנד את המשרד, בעיצומה של תביעת הגמלאים נגד המשרד, הודיעה על עזיבה גם מנהלת הרווחה של המשרד, רונית בן טל.
לאחרונה חשפנו (
כאן) כיצד הפרקליטות בשת"פ עם הנהלת משרד התקשורת פעלו "לסנדל" את שר התקשורת החדש, ד"ר
שלמה קרעי, (בתמונה משמאל), כאשר לאחר תרגילי סחבת ארוכים, העבירו לפתע לבית הדין לעבודה, תצהיר "חלקי" בשם המשרד, 3 ימים בלבד לפני השבעת הממשלה וכניסת השר החדש לתפקידו.
התצהיר, שהגיש משרד התקשורת, הוגש במסגרת תביעה של גמלאי משרד התקשורת נגד הנהלת המשרד בדרישה שתשמור עימם על קשר כמתחייב. את התביעה הגישו עשרות גמלאי משרד התקשורת בראשות נציגות הגמלאים (
זאב קידר, מירה דאיבוג וצבי יונדלר), ובאמצעות ב"כ
עו"ד יגאל לוי (בתמונה למטה), שבעצמו שימש כסמנכ"ל בכיר במשרד התקשורת.
בתצהיר הנ"ל, שהגיש משרד התקשורת לבית הדין ועליו חתומה סמנכ"לית המשרד היוצאת,
אביבית מסבנד (בתמונה משמאל), "נקבע", שמשרד התקשורת מסרב לשמור בעצמו על קשר עם גמלאי המשרד, כמתחייב מהוראות תקנון שירות המדינה.
בנוסף, חשפנו בתצהיר של
מסבנד, שקרים חמורים בהתנהלות הנהלת משרד התקשורת, כלפי גמלאי המשרד, זריקתם לעמותת גמלאי הדואר ואי סדרים בטיפול בכספים המיועדים לטיפול בגמלאים.
חמורה במיוחד העובדה, ש
מסבנד סירבה, למעשה, להתמודד בתצהירה, עם טענות הגמלאים, או לתמוך בטענות של המדינה עצמה בכתב ההגנה, וזאת בטענה, ש"מדובר בשורת אירועים אשר התרחשו טרם כניסתי לתפקיד".
יתרה מכך,
מסבנד, (בתמונה משמאל), הפנתה בתצהירה "אצבע מאשימה" לעבר מינהלת הגמלאות במשרד האוצר, שלטענתה, אינה נענית לבקשת המשרד להעביר לו נתונים לגבי גמלאי המשרד.
לאור חולשת תצהירה של
מסבנד וסירובה לתמוך בטענות המדינה, כאמור, אין פלא, שהמדינה ביקשה להגיש תצהיר נוסף, והפעם מטעם נציבות שירות המדינה.
כעת, הגישה המדינה את התצהיר המובטח, מטעם
אופיר בניהו, מנהל אגף בכיר למידה ורווחה ארגונית בנציבות שירות המדינה (
כאן).
מדובר בתצהיר קצרצר ועלוב במיוחד, אף יותר מזה של
מסבנד.
חשוב להדגיש, ש
בניהו, מתוקף תפקידו, מופקד להנחות את משרדי הממשלה לגבי טיפולם בגמלאים, וכן מופקד על הפיקוח שמשרדי הממשלה אכן עומדים בהוראות הדין לגבי הגמלאים.
מכאן ברור, שההתנהלות החמורה של משרד התקשורת כלפי גמלאי המשרד, לרבות סירובו לשמור עימם על קשר והעברת כספי הגמלאים ללא כל בקרה לעמותת גמלאי הדואר ולחברת הדואר, מונחת כמו "פצצה מתקתקת" לפתחו של
בניהו.
אך גם
בניהו, כמו
מסבנד, סירב לקחת בתצהירו אחריות על ההתנהלות החמורה של משרד התקשורת כלפי גמלאיו. למעשה,
בניהו מסרב להפריך בתצהירו את טענות גמלאי משרד התקשורת, או לתמוך בטענות המדינה עצמה, תוך שהוא מתעלם בתצהירו לחלוטין ממשרד התקשורת ומגמלאיו.
בניהו אף מגן על עצמו ומרחיק עצמו מהתנהלות הנהלת משרד התקשורת, כשהוא מציין בתצהירו, שניתן, לעמדתו, אמנם, להיעזר בגורם חיצוני לצורך שמירת הקשר עם הגמלאים, אך "כל עוד מתקיימות ההוראות, והמשרד מקיים פיקוח ובקרה על פעולות הגורם החיצוני". הבנתם?
התחכמות נוספת של
בניהו בתצהירו, שנועד כזכור, בין היתר, להגן על השערורייה לפיה גמלאי של משרד התקשורת המסרב לשלם דמי חבר לעמותת גמלאי הדואר אינו מטופל כלל, נמצא במשפט הבא בתצהיר: "למיטב ידיעתי, ישנם מקרים בהם נגבה תשלום תמורת שירותים מסוימים, הניתנים במסגרת הוראת התקשי"ר". הבנתם?
יודגש, שבמהלך הדיונים בבית הדין לעבודה, דרשה השופטת מהמדינה, תשובה לשאלה האם יש משרדי ממשלה נוספים הנוהגים כלפי גמלאיהם באופן בו נוהג משרד התקשורת כלפי גמלאיו? דהיינו: מסרב לשמור עימם על קשר, מעביר אותם בכפייה לטיפול ארגון אחר, מעמיד כתנאי לטיפול בהם את הדרישה לתשלום על ידם ועוד.
פרקליטות המדינה "לא התרגשה" מדרישת השופטת והתחייבה בפני השופטת, שבמסגרת התצהירים, המדינה תפרט את משרדי ממשלה הנוהגים כנ"ל כלפי גמלאיהם.
קוראינו אינם צריכים "לעצור את נשימתם" שכן, כצפוי, המדינה לא עמדה בהתחייבותה לבית הדין ולא הצליחה להציג אפילו משרד ממשלתי אחד, שנוהג בצורה החמורה, בה משרד התקשורת נוהג בגמלאיו.
בניהו, מסיבות מובנות, לא תמך, כאמור, בהנהלת משרד התקשורת, והסתפק בתצהירו באמירה סתמית, שמבחינה משפטית אין לה שום משקל, בעיקר כאשר היא מגיעה מהגורם שאמור להיות האחראי על הנחיית משרדי הממשלה לגבי הטיפול בגמלאים ובפיקוח עליהם: "למיטב ידיעתי, ישנם משרדי ממשלה נוספים העושים שימוש בגוף חיצוני עבור אספקת חלק או כל השירותים הקבועים הקבועים בהוראת התקשי"ר." הבנתם?
כך נוצר מצב חמור מבחינת הנהלת משרד התקשורת, כאשר היא מגיעה לשלב ההוכחות וחקירת העדים, כאשר אין לה מצהירים המוכנים לסתור את טענות הגמלאים, או אף לתמוך בטענות, שהנהלת המשרד עצמה טענה בכתב ההגנה שלה עצמה.
ניתן רק לחכות בציפייה לשלב חקירות העדים וכיצד המדינה תסביר את העובדה, שלא הצליחה לתמוך את הטענות שלה באמצעות תצהירים.
רשימת העדים, שהמדינה העדיפה להסתיר מבית הדין לעבודה ולא להביא אותם לעדות:
כזכור, בהתאם לחשיפה קודמת שלנו, המדינה העדיפה, שלא להביא לעדות את
תמי לשם הסמנכ"לית למינהל ומשאבי אנוש לשעבר במשרד "המככבת" בכתב התביעה של הגמלאים ובכתב ההגנה של המדינה. די ברור למה.
בנוסף, המדינה העדיפה, שלא להביא לעדות את מנהלות הכספים של המשרד לשעבר
, יפעת ענבר ו
יעל אליאב. שתי עדות משמעותיות, שהיו מעורבות בהעברת כספי הגמלאים לעמותת גמלאי הדואר ולחברת הדואר. שתיהן אף הביעו ביקורת, ישירה ו/או עקיפה, על אופן הטיפול בגמלאי המשרד. גם כאן די ברור למה המדינה "העלימה" אותן.
המדינה גם בחרה "להעלים" מבית הדין ולא להביא לעדות את מנהלת אגף משאבי אנוש הוותיקה של המשרד,
שרית עסיס, ש"מככבת" אף היא בכתב התביעה של הגמלאים, כמי שסיכמה פרוטוקולים של ישיבות בעלי תוכן חמור מאוד, לרבות הודאה מפורשת של הנהלת המשרד, לפיה הוא מממן גמלאים שהלכו לעולמם.
לגבי שרית עסיס, אף טענה הנהלת המשרד טענה שקרית, כאילו היא שוחחה עם גמלאים בתקופת הקורונה וחלק ניכר מהם אמר לה, שהם אינם מעוניינים שהמשרד יטפל בהם. "מעניין" למה הפרקליטות החליטה לא להביא לעדות את
שרית עסיס.
לסיום עניין העדים "הנעלמים" של הפרקליטות, נזכיר שהמדינה בחרה, מסיבות מובנות, להעלים מבית הדין, גם את מנהלת הרווחה הוותיקה של המשרד,
רונית בן טל, שהייתה אמורה להיות בקשר עם הגמלאים.
תביעת גמלאי משרד התקשורת הפכה ל"תפוח אדמה לוהט":
תביעת גמלאי משרד התקשורת, שהחלה כסכסוך עבודה "מקומי" של עשרות גמלאים נגד הנהלת משרד המסרבת לשמור עימם על קשר, הפכה לסוגייה המאיימת על זכויות כלל עובדי השירות הציבורי וגמלאיו. שכן, המדינה טוענת כעת טענה מסוכנת לפיה רשאי כל משרד ממשלתי שלא לשמור על קשר עם גמלאיו ולרכוש שירות "שמירת קשר" מצד ג'.
תביעת גמלאי משרד התקשורת, אף התפתחה לפרשה חמורה של אי סדרים כספיים חמורים, בכל הקשור להעברת מיליוני ₪ המיועדים לטיפול בגמלאים, לגורם שלישי, וזאת ללא כל בקרה.
עם קשר או בלי, לעובדה, שתביעת גמלאי משרד התקשורת הפכה ל"תפוח אדמה לוהט", הטיפול בנושא עובד מיד ליד:
בית הדין לעבודה: התביעה החלה להתברר בפני כבוד השופטת
שגית דרוקר, עבר לטיפול כבוד השופטת
ערמונית מעודד, וכעת הועבר לטיפול סגן נשיא בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, כבוד השופט,
דורי ספיבק.
משרד התקשורת: כפי שחשפנו (כ
אן), בעיצומו של משפט גמלאי משרד התקשורת נגד הנהלת המשרד, הסמנכ"לית הבכירה למינהל ומשאבי אנוש של המשרד, עוזבת את המשרד.
כעת אנו חושפים, שבעיצומו של המאבק המשפטי, עוזבת את המשרד גם מנהלת הרווחה,
רונית בן טל, שכאמור, הייתה אמורה להיות בקשר עם גמלאים ולטפל בהם.
פרקליטות המדינה: גם בפרקליטות המייצגת המדינה, הטיפול בתיק עובר מייד ליד: עו"ד
טמלינביק בראונינג, עו"ד
תמר שריאל, עו"ד
גילה חממי פינק, וכעת התחנה האחרונה (בינתיים) - עו"ד
עידית לייבוביץ שקד.
נספח א':
31 החשיפות הקודמות של
שערוריית הגמלאים, חשיפות הנוגעות
לתקופה של כהונת השר
יועז הנדל, כשר התקשורת (לפני פיטוריו), לתקופתו של שר התקשורת
בני גנץ, לכהונתו החוזרת של
יועז הנדל כשר התקשורת, ולכהונתו של השר החדש ד"ר
שלמה קרעי.
לקרוא ולא להאמין:
.jpg?id=32985044)
