הסטארטאפים יפסיקו לגייס כסף בישראל אם יאושר התיקון לחוק "גיוס המונים"

דף הבית >> סטארטאפים - גיוס השקעות >> הסטארטאפים יפסיקו לגייס כסף בישראל אם יאושר התיקון לחוק "גיוס המונים"
הסכמה "מקיר לקיר", שהצעת התיקון לחוק המכונה "חוק גיוס המונים" (הצעת תיקון חוק ניירות הערך) תוביל לקריסת גיוס כסף של סטארטאפים בארץ ולמעבר לגיוס בחו"ל ולרישום הסטארטאפים בחו"ל (בעיקר בארה"ב), שם החוק נוח לסטארטאפים ולשיטות גיוס המונים. 
מאת: אבי וייס, 3.5.14, 17:40דן מרום

ביום עיון "גיוס המונים - טרנד חולף או מנגנון מבטיח?" שנערך ב-1.5.14 במשרדי HFN (הרצוג, פוקס, נאמן, עורכי דין) בבית אסיה בת"א, בהשתתפות כל צמרת חברות "גיוס המונים" הקיימות בישראל, חברות VC, אנג'לים, מומחים, יועצים, עןורכי דין ומנהלי חברות הזנק, הוצגו, בין היתר, הדילמות הנוגעות להצעת תיקון חוק ניירות הערך (תיקון - מימון חברתי לעסקים, התשע"ד - 2014).

בעבר חשפנו את הכשלים הקיימים בהצעה המתגבשת. לכולם (מלבד לרגולטורים ולכמה חברי כנסת) ברור, ש"מימון המונים = יותר מקומות עבודה + צמיחה כלכלית" בישראל. כעת, כשהצעת חוק זו עומדת בפני חקיקה של ממש, מזדעקים כל המומחים "להתריע בשער", שהחקיקה הזו תביא רק נזק לעולם היזמות הישראלי. 

 עו"ד משה נאמן, HFN: "אנו רואים חשיבות לקיום מפגש של עורכי דין ומנהלים בתחום מימון המונים - CrowdFunding. אנו, כמשרד מוביל, משתדלים להיות בחזית העשייה בעולם ההייטק. התחום, שנעסוק בו היום, הוא תחום יחסית חדש, שהפך ללגיטימי, לא רק לסטארטאפים אלא גם לכל ארגון, למשל מלכ"רים הרוצים לגייס תרומות. התחום הזה התפשט לתעשיות שונות, למשל לאמנים מכל סוג הרוצים להשתחרר מהכבלים של התעשייה המסורתית בהם הם מצויים ולגייס כסף ישיר ליצירה שלהם. 

אנו מתמקדים היום בגיוס המונים למטרות עסקיות ולא למטרות פילנטרופיות. חשוב, שנלמד מה קרה עם החקיקה בתחום בארה"ב ומה קורה בחקיקה בישראל. בגלל שמדובר בהשקעות של הציבור, הרגולטורים רואים חובה לעצמם להגן על הציבור, בדיוק כמו ההגנות האחרות הקיימות על ההשקעות במניות. את הגישה הזו נבחן כאן".

דן מרום (בתמונה למעלה), חוקר ויזם בתחום "מימון המונים": "כבר ב-2010 כתבתי ספר על התחום והיום אני מוביל וחבר בגופים המובילים בעולם ובארץ בתחום זה. למעשה, 'מימון המונים' החל לפני יותר מעשור בעולם המוזיקה, שכשאמנים גייסו כסף עבור הפקת האלבום שלהם, מחוץ למערכת ההפקות, שהייתה מקובלת עד אז. זה השתכלל עם השנים בעיקר בגלל התקדמות הכלים הקיימים ברשת האינטרנט וברשתות החברתיות.

כיום יש מעל לאלף מערכות מימון המונים בעולם, כולל בישראל. ההערכות מדברות על כ-5 מיליארד דולרים לפחות, שהחליפו ידיים ב-2013 במערכות הללו. כנראה, שהמספר האמיתי גבוה יותר, אולי כפול, כי אין רישום מרכזי לתעשייה החדשה הזו. 

יש 4 מנגנונים עיקריים לגיוס המונים:
1. תרומות.
2. רכישת מוצרים או שירותים עתידיים. מאוד מתאים למי שצריך אשראי לצרכי מימון של פיתוח וייצור מוצרים ושירותים לציבור, בעיקר לעסקים קטנים ולעסקים חדשים. מאוד מתאים לגאדג'טים. 
3. הלוואות מחוץ למערכת הבנקים וגופי האשראי הממוסד.
4. השקעה על בסיס מניות או אופציות עם כמה מסלולים מקוצרים במגוון שיטות. 

גיוס המונים זו תופעה חברתית רחבה. זה ה"לייק" החדש.

יש בגישה הזו גם כמה אתגרים וקשיים:
א. היזמים צריכים להכיר ולדעת לעבוד בשיטה הזו. זה סט חדש של כלים ומיומנויות.
ב. קשה לבצע גיוסים בסבבים מתקדמים (מעבר ל-A).
ג. בעיות רגולציה, בעיקר בישראל.
ד. יש עדיין אפלייה (על פי מחקרים, יש שובניזם והשקעה עם העדפה מקומית, בעיקר בארה"ב).
ה. יש צורך בחינוך שוק.
ו. יש צורך ביותר שקיפות.

בגלל ריבוי הפלטפורמות, תהיינה לא מעט קונסולידציות בין חברות מימון המונים. מצד שני, יש עדיין שטחים עם הזדמנויות, למשל לחבר את עולם הבריאות עם החולים וכל המערכות הבריאותיות מסביב, תחום הנמצא ממש בתחילת הדרך. 

יש כמה פתרונות חדשים ומעניינים העולים בשוק הזה:
1) SoFi - גיוס להלוואות בעולם, מימון ומתן הלוואות לסטודנטים, בעיקר בארה"ב. מחברים בין בוגרים של אותה אוניברסיטה לסטודנטים.
2) Upstart - השקעה בסטודנטים תמורת קבלת חלק מההכנסות העתידיות שלהם.
3) Neighbor.ly - גיוס כסף לשינוי חברתי מקומי, לפרוייקטים קהילתיים מקומיים. 

יש כיום התפתחות חזקה לכיוון של 'השקעות משותפות', שבו משלבים קרנות הון סיכון ותיקות, בנקים וגופי השקעות ותיקים, עם פלטפורמות למימון המונים. זה שוק ענק, שיגיע תוך העשור הנוכחי לכ-300 מיליארד דולרים שנתי.

ברור, שגיוס המונים לא מיועד רק לסטארטאפים. זה עובר לכל תחום, גם לחברות גדולות וארגונים. דוגמאות: דודג' החלו בגיוס המונים לרכישת רכב מותאם אישית וטיים-וורנר החלו לגייס כסף להפקת סרט חדש".

במהלך יום העיון הוצגו הפלטרפורמות הבאות (המגייסות בישראל ועבור מיזמים ישראליים):
א. מימונה- Mimoona,  מעין "קיקסטארטר" ישראלי. 
ב. eLoan - זירת הלוואות ולווים. 
ג.iAngels - זירת השקעות בהיי-טק הישראלי, שילוב של אנג'לים עם משקיעים מכל העולם. השקעה מינימלית - 5,000 דולרים. 
ד. OurCrowd - זירת השקעות המשלבת את הטוב מעולם ה- VC עם הטוב מעולם מימון המונים, עם כ-4,000 אנג'לים. מינימום השקעה של 10,000 דולרים. 

יש בישראל ארגון של חברות מימון המונים, שמריץ עצומה לממשלה ולכנסת בעניין תיקון חוק מימון ההמונים. בנוסף, יש עוד כמה פלטפורמות מימון המונים המופנות לשוק היזמים הישראלי:
אAngel Investment Network אתר חדש ומצליח, מיוזמתם של ארנון ואירית שפלן, בעלי חברת TecExit
ב. SolomonCrowd. מינימום השקעה של 1,000 דולרים. 
ג. הדסטארט- Headstart. מיועד לכל סוג של יוזמה (לאו דוקא בהיי-טק). 
ד. תרומבנט - לגיוס תרומות. 
הPrivatEquity - למסחר מקוון ופרטי במניות של סטארטאפים וגיוס הון באמצעות מסחר שכזה. 

הדוברים בכנס ציינו, ש"מימון המונים" מתנגש בחוק הישראלי עם סעיף 15 לחוק ניירות ערך, שיש בו מגבלות על "הצעה לציבור" לרכוש ניירות ערך. יש גם מגבלה על הדרך ועל הכמות (עד ל-35 איש, שהם משקיעים "לא מוסדיים", דהיינו: כל משקיעי מימון ההמונים). "משקיע" גם הוא מוגדר בחוק הזה וזה דורש ממנו כמה תנאים מאוד נוקשים, למשל הון מוכח של 12 מיליון ש"ח, ניסיון בהשקעות ועוד. בארה"ב, המצב שונה לחלוטין. הדרישה ה"עולה מהשטח": להתאים את החקיקה בישראל לנעשה בארה"ב.

כרגע, יש עבודה על תיקון לחוק, שנוגע לחברות מו"פ בלבד (שאר השוק יישאר עדיין מחוץ למסגרת חוקית מוגדרת). מול זה יש הצעת חקיקה של ח"כ פרופ' אבישי ברוורמן, שמנסה להציע חלופה יותר שפויה להצעה של הממשלה.

על פי הצעת הממשלה, המצב יהיה רע יותר (מהקיים) בכמה תחומים. למשל: הצורך באישור המדען הראשי לגבי כל חברה מבקשת לגייס הון, הגיוס מוגבל מאוד (עד 2 מיליון ש"ח לחברת הזנק), כמות ההשקעה ליחיד מאוד מוגבלת וכך הלאה. לדברי המשתתפים, אם תאושר החקיקה הזו, זה ידחוף כמעט את כל שוק חברות הסטארטאפ בישראל לגייס בחו"ל ולהרשם בחו"ל, כדי לא להיות כפופים למשטר הרגולציה הדרקוני של ישראל. 

בנוסף, יש שציינו, שהחקיקה המוצעת כלל לא עוסקת בתרחיש בו הפלטפורמה של מימון המונים קורסת: של מי האחריות להמשך מימוש ההתחייבויות? לא רק הסטארטאפ עלול להיכשל, עלולה להיכשל גם הפלטפורמה. בנוסף, כל התחום המוגדר תחת הסעיף "מסמכי ההשקעה", נשאר מעומעם ולא ברור: מה הם "מסמכי השקעה"? מי מחבר אותם? מי מאשר אותם? מה התנאים המותרים או אסורים בהם? מה קורה עם יש בעיות במסמכים? וכך הלאה. בקיצור: להערכת הדוברים מדובר בהצעת חקיקה מאוד לא מתאימה לצרכים של עולם ההיי-טק הישראלי. 
 
גיוס המונים



 
 
Bookmark and Share


 


לוח מודעות
יזמים? יש לכם רעיון מבריק? נמשכת ההרשמה למחזור הבא של TLV Generator. ההרשמה - כאן

מחפשים הגנה מושלמת על הגלישה הניידת והנייחת ועל הפרטיות מפני כל תוקף? הפתרון הזול והטוב בעולם - כאן.

ניוזלטר שלישי של האתר הופץ לנרשמים לאתר - ניתן לצפייה כאן.

ניוזלטר שני של האתר הופץ לנרשמים לאתר - ניתן לצפייה כאן.

ניוזלטר ראשון של האתר הופץ לנרשמים לאתר - ניתן לצפייה כאן.

לוח אירועים וכנסים של עולם ההיי-טק - כאן.

מחפש מחקרים? מאות מחקרים עדכניים מהשנה האחרונה מצויים כאן

מחפש תוכנות חופשיות? תוכל למצוא משחקים, תוכנות לפרטיים ותוכנות לעסקים, תוכנות לצילום ותמונות, הכל בחינם.


מעוניין לבנות ולתפעל אתר אישי או עסקי מקצועי? לחץ כאן.


 




לוח האירועים המלא לגולשים מצוי כאן.

15-17/8/17 - אליפות ישראל לספורט אלקטרוני 2017  

6-7/9/17 - DLD Tel Aviv Innovation Festival 2017

2/11/17 - 28/10/17 - German Tel Aviv Week 2017  

12/12/17 - Video Trends For 2018 Conference   

 

הכי ניצפים 

דירוג הסמאטרפונים הטובים ביותר בעולם ליוני 2017 עפ"י Business Insider - כאן

מה כן מקדם אתרים ועסקים באינטרנט? לא העלוקות שחיות סביב גוגל ופייסבוק - כאן

כל מה שלא מספרים לכם בתחום "השוק הסיטונאי" - פרק א': בזק - כאן

כל מה שלא מספרים לכם בתחום "השוק הסיטונאי" - פרק ג' - ההפסד הצרכני - כאן

כמה מפסידים בביצועים של הפס הרחב במעבר ל"שוק הסיטונאי"? - הרבה - כאן

מה שלא מספרים לכם: כיצד בזק תמרנה את מחירי השוק הסיטונאי עד 2018 - כאן

למה מבלבלים את המוח לציבור בנושא המכונה "שוק סיטונאי"? - כאן

למה בכלל צריך להחליף / לרכוש נתב במעבר ל"שוק סיטונאי"? - כאן

כל מי שכביכול "נטש את בזק" ב"שוק סיטונאי" יחזור לבזק תוך שנה-שנתיים - כאן

ביבי נתניהו הקשיב לקריאת Telecom News: פיטר לאלתר את אבי ברגר - כאן

חשיפת המספרים מאחורי משבר האנטנות: בשנה האחרונה פורקו 721 אנטנות - כאן

איך אני יודע כמה מגהרץ יש בחיבור LTE? מי ספק הסלולר המהיר בישראל? - כאן

חשיפת המחדל המדהים המוסתר מהציבור של הרס רשתות הסלולר - כאן

חשיפת מה שאילנה דיין לא פרסמה ב"ערוץ 2" על תעלולי השר משה כחלון - כאן

איך רבע מיליון לקוחות נפלו בפח ועברו להסדר המכונה בטעות "שוק סיטונאי" - כאן

ההגנה המושלמת על הגלישה ניידת והנייחת ועל הפרטיות מפני כל תוקף - כאן

מבחן דרך: חיבור VPN - האם זו ההגנה המושלמת על הגלישה ועל הפרטיות? - כאן

TLV Generator נולד - התכנית שהופכת כל רעיון למוצר (MVP) תוך 120 יום - כאן

למה 95% מהסטארטאפים בישראל נכשלו, נכשלים וימשיכו להיכשל גם בעתיד - כאן

מה חלקו ואחריותו של ה-CTO למצב בו 95% מהסטארטאפים בישראל נכשלים? - כאן

האם ניתן לרפא את המחלה של כישלון מעל ל-95% מהמיזמים בישראל? - כאן

העסקה הבעייתית של בזק-Yes לא הייתה מתבצעת בלי משרד התקשורת - כאן

קריאה לפיטורים של מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר - כאן

 
זרקור חברות
 
TLV-Generator
 
TLV-Generator
 
מידע
 
טלקום אקספרטס
 
NordVPN
 
עדן אימון עסקי
 
כמה זה? השוואת מחירים
 
TLV-Generator
 
TLV-GENERATOR
 
טלי וייס
 
 
 
Slideshare Linkedin Twitter
Youtube Instagram Facebook
Google+ live Zappix
Bitly Vimeo Pinterest
אנדרואידאנדרואיד-ברקוד אפל ברקודאפל

 
 מפת הביטקוין   מהירות גלישה Your IP שירותנט
לייבסיטי - בניית אתרים