התייחסות פוליטיקאים למדיניות אינטרנט: לתוכן פוגעני, חופש המידע וכלכלה

דף הבית >> בקהילה >> אירועים, כנסים ותערוכות >> התייחסות פוליטיקאים למדיניות אינטרנט: לתוכן פוגעני, חופש המידע וכלכלה
התייחסות פוליטיקאים למדיניות אינטרנט: התמודדות עם תוכן פוגעני, חופש המידע וכלכלה חופשית
מאת: נירית וייס-בלט, 16.2.15, 18:30נירית וייס בלט
 
כנס "מדיניות אינטרנט בישראל-לקראת בחירות 2015" ריכז שרים וחברי כנסת נפתלי בנט, ציפי לבני, יפעת קריב, אורלי לוי-אבקסיס, יריב לווין ותמר זנדברג. סיכמנו את האמירות הבולטות וגם את נתוני גוגל ביחס למגמות חיפוש בנושא בחירות 2015 ומערכות בחירות קודמות. 
 
כנס "מדיניות אינטרנט בישראל - לקראת בחירות 2015" בארגון איגוד האינטרנט הישראלי ו-Google ישראל התקיים ביום אתמול (15.2.15) בקמפוס TLV של Google. מטרת האירוע הייתה לשים את מדיניות האינטרנט במרכז השיח, סוגיות שבין אינטרנט, כלכלה, מדינות וחקיקה. נושאים אלה אכן נידונו בפאנלים, אך כצפוי, היות שמדובר בחודש לפני הבחירות, הדיון הוסט גם לנושאים פוליטיים ואמירות פופוליסטיות מכל הכיוונים.
 
להלן סיכום הרצאתו של נמרוד טמיר, ראש צוות Google Trends, בנושא "ניתוח מגמות חיפוש בנושא הבחירות":
 
"הכלי Google Trends פותח בישראל. זו יוזמה של המשרד בישראל מ-2007. הגישה אליו פתוחה לכולם. היות שמדובר בדי הרבה חיפושים הנעשים בגוגל כל יום, מדובר בכלי סטטיסטי עם חיתוכים קונטקסטואליים, גיאוגרפיים וכו'.
 
משתמשים בכלי:

* מחקר כלכלי - גורמים כמו בנק ישראל, הבנק המרכזי האירופי והבנק הפדרלי האמריקני נעזרים בחיפושים להחלטותיהם.

* עולם השיווק - בעיקר לניתוח ותכנון של קמפיינים.

* האקדמיה - שימושים נרחבים, למשל מחקרה של פרופ' אילת ברעם צברי מהטכניון, שבחנה את החיפושים בתחום המדעי (לדוגמא אחר 'גבישים קוואזי-מחזוריים' בעקבות זכייתו של פרופ' דן שכטמן בפרס נובל לכימיה).
 
הכלי Google Trends עוקב אחרי עשרות מערכות בחירות בכל שנה. בעשרות המקרים הופתעתי מעומק הקשר בין מגמות החיפוש ותוצאות הבחירות. אנו מחפשים דרכים חדשניות להסתכל על הנתונים ולנתח למשל את רמת העניין במועמדים, במפלגות ובנושאים שעל סדר היום. כרגע פונקציית החיפוש עפ"י דקות לא מצויה בחוץ, אך אנו פתוחים לשיתופי פעולה.
 
דוגמאות לשימוש בכלי:

* תוך כדי הנאום של אובמה ב-State of the Union נצפו קפיצות בחיפושים אחר הנושאים עליהם דיבר בנאום, והניתוח, שמוצג ברמה של דקות, הוצג לנשיא ע"י צוות מ-Google.

* עקבנו אחר בחירות 2014 בהודו ובחנו קפיצה בחיפושים עפ"י דקות וגם את ההתנהלות ברשתות החברתיות, בסרטונים ביוטיוב, ובעצם כל המקומות בהם גוגל יכולה לבחון הובילו לציון אחוד.

* גם אתרים עצמאיים בחנו את המידע מהכלי בעצמם והפכו את הנתונים לאינפוגרפיקות חדשות מעניינות.

* ב-2009 בישראל ביום הבחירות ראינו קפיצה בחיפושים אחר ציפי לבני ושקדימה עקפה את הליכוד ביומיים שלפני הבחירות, מגמה שלא עלתה בסקרים. סך החיפושים ביום הבחירות תאמו לסדר של 4 המפלגות הגדולות.

* ב-2013, העידו החיפושים למשל, שהפתעת הבחירות הולכת להיות מפלגת יש עתיד. כנ"ל בנט, שעליו תמיד היו חיפושים כי הוא היה תופעה אינטרנטית (עם ממים וכו') ולכן זה הקטין את גודל הקפיצה בגרפים. ברמה הנושאית, למשל, בחודש הבחירות, החיפושים אחר נושא יוקר המחיה עלו משמעותית.
 
מה מצפה ב-2015? לגבי הפריימריז ראינו, שמובילת החיפושים הייתה סתיו שפיר, אחריה איילת שקד ואח״כ מירי רגב. השווינו מספר נושאים בשנה האחרונה: הפלסטינאים היה נושא מעניין רק בחודש יולי (במהלך מבצע 'צוק איתן'), כל שאר הזמן וגם היסטורית הוא נמצא בין הגבוהים, אבל לא במקום הראשון. נושא מחירי הדיור הוביל ברוב ימות השנה. נושא חינוך חינם יציב מאחור. נושא השוויון בנטל, שהיה לפני בערך שנה מאוד 'חם' בחיפושים, עכשיו די נעלם.
 
חשוב לבחור את מילות החיפוש בצורה חכמה. למשל מפלגת העבודה (בהשוואה בין המפלגות הגדולות) אז לכוון למפלגה בלבד, או למשל נושא השקיפות, כשבדקתי לראשונה את הנושא, קיבלתי הרבה תוצאות על שקיפות עורפית (בדיקה במהלך היריון), אז הפידבק גרם לי לקבוע בחיפושים הבאים את המילה שקיפות בלי להכיל את המילה עורפית ואז התוצאות רלוונטיות".
 
בתמונה מימין לשמאל: גל גבאי, תמר זנדברג, יפעת קריב, אורלי לוי-אבקסיס, יריב לוין. קרדיט צילום: נירית וייס-בלט.
הפאנל

הפאנל בנושא "זכויות יסוד ברשת: על המתח שבין חופש הביטוי זכות הציבור לדעת והגנה על משתמשים", בהנחיית העיתונאית גל גבאי, כלל את: ח״כ יפעת קריב, "יש עתיד", ח״כ אורלי לוי-אבקסיס, "ישראל ביתנו", ח״כ יריב לוין, "הליכוד", יו״ר ועדת חוץ וביטחון, וח״כ תמר זנדברג, "מרצ".
 
גל גבאי: "האם למדינה כדאי להשקיע פחות בחקיקה המגבילה את האינטרנט ולהתמקד יותר בחינוך הילדים?"
 
אורלי לוי-אבקסיס: "כיו״ר הוועדה לזכויות הילד וכאם לילדים ביניהן שתי בנות מתבגרות אני חוששת מקלות דעת וגם ניצול של עקרון חופש הביטוי תחת מענה אנונימי, בו בני הנוער חשופים לבריונות ברשת. פעלתי לחקיקה של אינטרנט בטוח מסונן וחינמי לילדים, שיוצע לכל משתמש. באותו חוק שר התקשורת נענה להקמה של מועצה לאינטרנט בטוח, שתעקוב אחר מה קורה בכל הטכנולוגיה המתקדמת. אין מספיק תקציבים להסברה ולחינוך לערכים של האינטרנט. לכן, חייבנו את ספקיות האינטרנט להפריש סכומים בדיוק למטרה הזו. גם הכרחנו את משטרת ישראל להגביר את לוחמי הסייבר. אנחנו בוודאי צריכים גם לחנך את הילדים שלנו ולתת כלים להתמודדות עם תוכן פוגעני".
 
תמר זנדברג: "אני בעד חקיקה המסדירה את חיינו, ולנושא האינטרנט אני מציעה את ההתייחסות הבאה: אין טעם או צדק בלהגביל את המדיום. צריך להסתכל על התכנים שבתוכו כמו במרחב הפיזי ואז גם החקיקה תהיה יותר מדויקת. למשל, הצעת החוק של יפעת קריב לא ביקשה להגביל את המדיום, אלא כמו שיש הטרדה מינית ברחוב יש הטרדה מינית באינטרנט וההצעה, שהפצת סרטונים ברשת תיכנס תחת הטרדה מינית היא הדבר החכם, להתאים את החקיקה למדיום".
 
יריב לוין: "צריך להסתכל על החקיקה באופן ניטרלי, מדובר באיזון מאוד מורכב מכמה סיבות. קודם כל, יש קושי גדול בהתפתחות הדינמית של הכלים, שמקדימה את תהליכי החקיקה בפערים עצומים. מי שיפתח את ספר החוקים יראה, שמבחינת המארג החקיקתי עוד לא הצלחנו לטפל בדבר הפשוט הנקרא אתרי חדשות, אתרים ממוסדים, אני כבר לא מדבר על פייסבוק, טוויטר, או המערכות, שכל הזמן מתפתחות. קושי נוסף הוא ממד הזמן: הכל מאוד מהיר. אין לך אפשרות כמו בעבר להוציא צו מניעה, כי מרגע שנעשה הפרסום ברשת, כבר אין שום שליטה עליו או על היקפי תפוצתו ברשת. אלמנט נוסף הוא, שהבסיס של החקיקה הוא טריטוריאלי. יכולת האכיפה היא על השטח שבו אתה שולט. בעידן הזה, שבו התכנים מופצים במהירות הבזק בכל העולם, האתגר הוא אתגר אמיתי. גם המחקר האקדמי בתחום הזה מועט. לכן, קודם צריך להבין את המגבלות הללו.
 
צריך למפות את הבעיות החמורות ביותר ולטפל לפעמים בכלים עקיפים. לדוגמא, ההימורים הבלתי חוקיים באינטרנט. חסמת אתר אחד, אז פתחו אתר אחר, ולרוב הם מופעלים מחוץ לארץ. מה שאפשר להסדיר זה, שחברות האשראי תחסומנה סליקה לאתרים הללו. זו דוגמא לשימוש בכלי יותר יעיל. חינוך הוא חשוב מאוד. הוא חיוני וחייב להיות, אבל לבדו הוא לעולם לא יספיק. המילה הנכונה היא הסדרה".
 
יפעת קריב: "לפני חוק הסרטונים הגיעה אליי בחורה, שהחבר שלה צילם אותם מקיימים יחסי מין ולאחר פרידתם החליט לנקום בה והפיץ באתרים ישראליים וב-WhatsApp. עברו 3 שנים מאז והיא עוד לא השתקמה. אז כדי להתמודד עם זה, הלכנו על דין של עד 5 שנות מאסר. היא הופכת בחוק לקורבן להטרדה מינית והבחור הופך לעבריין מין. אני חושבת, שמדובר באחת מהצעות חוק הכי מהירות, שחוקקו בכנסת, עם הסכמה מצד לצד. אחרי שהחוק עבר הבנתי את חשיבותו גם ביחס לעולם, כי במהרה החלה התעניינות מפרלמנטים בעולם, שלא מצליחים לחוקק חוק דומה. בין הסוגיות, שממשיכות לעלות: איפה האחריות של בעל האתר על הפרסום הלא חוקי באתרו? ומה לגבי מי שעשה שיתוף לתכנים? ככל שישבתי עם יחידת הסייבר של המשטרה הבנתי, שזו רק טיפה בים, בעיקר כשנחשפתי ל-Darknet ('הרשת האפלה'). אני חושבת שרוב האוכלוסייה לא מבינה עד כמה אפלים וחולניים התכנים שם, למשל בפדופיליה".
 
כשנשאלה על אכיפת החוק ענתה: "יחידת הסייבר עדכנה אותי, שכרגע ישנם 211 תיקים, שהחלו תהליך של טיפול בעקבות הצעת החוק, בערך 50 נמצאים בהליך מתקדם. לא ידוע כמה מהם יגיעו לכדי הגשת כתב אישום".
 
אורלי לוי-אבקסיס: "צריך תקציבים כדי להשקיע בחינוך. בגלל שמשרד האוצר לא אישר תקציבים וכך גם משרד החינוך, אז פנינו ביצירתיות לחברות התקשורת, שתשקענה כסף בכך. טיפלנו בנושא הפדופיליה ברשת עם החקיקה על החזקת תוכן פדופילי במחשב".
 
יריב לוין: "האינטרנט נוגע בכמעט כל תחום בחיים, כמו גניבת זכויות יוצרים ולשון הרע, אז אי אפשר להתחמק מזה, להיפך: צריכה להיות התגייסות של גורמים מקצועיים, גם מהאקדמיה, כדי להתקדם לחקיקה באמצעים סבירים".
 
יפעת קריב: "אני חושבת, שיש אחריות גם על גוגל לדוגמא, לחסום אפליקציות, שלא תהיינה ב-App Store שלה. לחברות טכנולוגיה יש כוח להגביל בעצמן".
 
יריב לוין: "אני לחלוטין מתנגד לניסיון להפיל את האחריות על הגורמים האזרחיים. זה לא ראוי ולא נכון. אנו צריכים להסדיר את גבולות הכוח שלהם. לא בחרנו בהם לקבוע לנו את הערכים שלנו. הערכים צריכים להיקבע בפרלמנט, איפה שהציבור שולח את נציגיו".
 
תמר זנדברג: "אני לא מציעה לישראל להצטרף למדינות העולם, ששמות הגבלות על האינטרנט. הדוגמאות, שציינת, זכויות יוצרים ולשון הרע, הן לא אתגר חדש, הן לא נולדו עם האינטרנט. נורא קל להגיד עכשיו פה נחסום ונגביל, אבל החקיקה חייבת להיעשות בצורה אינטליגנטית ולא ראש בקיר".
 
אורלי לוי-אבקסיס: "אנו לא במקום של 'המדרון החלקלק'. אנו צריכים לקבוע את כללי היסוד הבסיסיים, את גבולות הביטחון עבור חסרי הישע, שאינם יודעים להגן על עצמם".
 
בתמונה: ציפי לבני וטל שניידר. קרדיט צילום: נירית וייס-בלט.
ציפי לבני וטל שניידר

האירוע ננעל עם 2 נאומים בהנחיית העיתונאית והבלוגרית הפוליטית טל שניידר: תחילה ח״כ ציפי לבני, הנהגת "המחנה הציוני", שרת המשפטים לשעבר, ולאחר מכן ח״כ נפתלי בנט, שר הכלכלה, מ"הבית היהודי".
 
ציפי לבני: "אתמקד ב-2 נושאים המשולבים יחדיו: שחיתות שלטונית והשקיפות. ככל שאנו מקבלים יותר מידע על מה שקורה בחדרי החדרים, כך אנו יודעים, שלהבא יהיה יותר טוב. אור השמש מחטא כולל בוודאי באינטרנט: אתה לא תלוי בעורך או מו״ל ובמתי 'כלב השמירה' יחליט לנבוח ועל מי, כי היום הכל פתוח. כל אחד יכול להציף כלפי מעלה. השיח המשתנה הוא לא רק על השקיפות כהליך אלא כתפיסה והשקפת עולם. המידע לא אמור להיות בידי הממשלה לטובתה אלא שייך לציבור. צריך להנגיש אותו לציבור. כמובן יש לזה מגבלות של ביטחון והגנת הפרטיות. תשפטו כל אחד מאתנו גם על הנושא הזה, על ההתנהלות בנושאי שחיתות ושקיפות.
 
קידמתי פרסום של התקשרויות המדינה עם גופים ציבוריים, נתונים על הליכי המכרזים, לא רק מי זכה, אלא מה היו השיקולים (והאם הם ראויים). ברגע שיש ביקורת ושקיפות, זה רק מחזק את אמון הציבור, אז העברנו גם את נושא הכנסת מצלמות לאולמות בג״ץ. בהסכמה עם נשיא בית המשפט העליון החל פיילוט של הכנסת מצלמות לבג״צים, כרגע בג"צים, שיש בהם עניין לציבור. גם קידמנו חקיקה לסיוע משפטי חינם מטעם מדינת ישראל לכל חושפי השחיתויות, שמפחדים להתמודד מול גופים גדולים ועורכי דין טובים.
 
2 נושאים נוספים הקשורים לכספי ציבור: קרן קיימת לישראל והחטיבה להתיישבות. 2 הגופים היו מקור להלבנת כספים עבור יעדים מסוימים. למשל, העברת כספים להתנחלויות מבודדות. כשרת המשפטים הכלתי את חוק חופש המידע גם עליהם עם התנגדות עצומה בכנסת".
 
שאלו את ציפי לבני על החקיקה לחסימת אתרים במעמד צד אחד ללא שופט. היא הגיבה: "הצעת החוק הוכנה יחד עם משרד המשפטים, המשרד לביטחון פנים והמשטרה. ארגוני הפשיעה משתמשים באינטרנט לצרכיהם ולכן לקחתי לתשומת הלב את נושאי הפדופיליה והסמים הקשים (לא הקלים) והוספתי קיום ביקורת שיפוטית אחרי, אז לדעתי מצאתי את האיזון המתאים".
 
בתמונה: נפתלי בנט. קרדיט צילום: נירית וייס-בלט.
נפתלי בנט

 
נפתלי בנט: "קודם כל, כייף להיות עם אנשים יזמים, שמקימים דברים. אתם בסוף יוצרים ערך במדינת ישראל, מייצרים מקומות עבודה והכנסות ואנו משתמשים בזה בשביל כל עם ישראל.
 
יש פער עצום בין השיח לבין המהות בעולם הכלכלי. אחת הבעיות היא, שאתה יכול אולי לייצר סיסמא קצרה וקליטה אבל היא בדרך כלל לא נכונה ונגד האינטואיציה הבסיסית. למשל, 'תוכנית מע"מ אפס' נשמעה מצוין, אך למעשה הובילה לאפקט הפוך של הקפאת הדיור למשך שנה. אז אני רוצה לדבר על הבדלי התפיסה בינינו לבין נציגת מפלגת העבודה. אחד החסמים הגדולים בעשור האחרון להורדת יוקר המחיה היה נוכחות מפלגת העבודה בממשלה. הסוד היחיד להורדת מחירים הוא תחרות.
 
בתחום החקלאי היה פטור: מותר היה לתאם מחירים של פירות, ירקות, בשר, חלב, דגים, ביצים ואכן תיאמו במטרה להגן על החקלאים, אך בסוף זה דפק גם אותם ובעיקר את הציבור. כל פעם שרצו לבטל את הקרטל הזה, מי שבלם את זה היה מפלגת העבודה בממשלות קודמות. בממשלה האחרונה, התחלתי תהליך ולבסוף, בחודש מאי העברנו בחוק את ביטול הפטור החקלאי, סיפקנו חודשי הסתגלות והם לא יוכלו יותר לתאם מחירים. אז מי שכאילו מגן על החלשים פגע לאורך שנים בכיס, ודווקא אני, שמגיע מהכלכלה החופשית, בעצם עוזר לשכבות החלשות.
 
מסתבר, שמאז קום המדינה היה מונופול בתחום המלט - חברת נשר. הכרחתי אותם לשבור את המונופול לשניים כדי להקים מתחרה. דוגמא נוספת למשהו שלא יכולתי לעשות בעידן מפלגת העבודה: גיליתי, שמכסות אבקת החלב הזולות, שנכנסות לארץ עם פטור ממכס, הלכו לחברת תנובה הגדולה. אני רוצה לעודד את המתחרים הקטנים, אז העברתי אליהם. כתוצאה חטפתי תביעת בג"ץ מתנובה אבל בסוף ניצחנו. דוגמאות נוספות: ידוע שצריך תחרות בנמלים. הצלחנו להרים מכרז להקמת נמלים נוספים באשדוד ובחיפה. גם פתחנו את השמיים לתחרות (רשתות תעופה).
 
אני דוגל בכלכלה חופשית עם רגישות חברתית. אני מאמין, שמי שיכול לעבוד צריך ללכת לעבוד ורק למי שלא יכול, כמו נכים וקשישים, לחלשים ביותר בחברה, צריך לעזור. סוגיה אחרת היא שוויון הזדמנויות: ילד הנולד בפריפריה סיכויו להצליח בחיים קטנים יותר מילד הנולד באזור המרכז. אנו רוצים לצמצם פערים, אבל לא בעד שוויון תוצאות, הקרוי קומוניזם, כי זה לא עובד, ראו ברית המועצות. מה שעובד זו כלכלה חופשית עם תחרות. אני פעלתי במרחב הפעולה שלי. אחרי עשור של עליית מחירים, עלייה של בערך 35%, הצלחנו לבלום את העלייה והשנה ירדו המחירים ב-5%.

הכנסנו נשים ערביות וחרדים למעגל התעסוקה לאחר שאף אחד לא טיפל בנושא הזה, והאבטלה יורדת. הרבה יותר טוב להיות עובד גם במשכורת נמוכה מאשר להיות מובטל ולא לעבוד כלל. לכן, לאין ערוך יותר טוב שאנו ברמת תעסוקה יותר גבוהה. אל תיקחו את זה כמובן מאליו, כי בהרבה מדינות יש אחוזים גבוהים מאוד של אבטלה. האחריות שלי כשר הכלכלה הייתה קודם כל לתעסוקה, ולזה אני דואג, שקודם כל תהיה עבודה. השכר החציוני הוא 6,000 ש"ח. שאחרים ידאגו לריקי כהן עם 20 אלף ש"ח בחודש, אני דואג לחצי מהעובדים במדינת ישראל המרוויחים 6,000 ש"ח ומטה.
 
כשיש שוק עם ריבוי שחקנים אז שקיפות היא טובה וחוק המזון מטפל גם בזה: מרכיב אחד אוסר פעולות אנטי תחרותיות בין ספקים לבין רשתות. המרכיב השני, תחרות אזורית, מחייב הקמה של מתחרים בתיחום הגיאוגרפי. המרכיב השלישי מחייב הפצת המחירים דרך API מסוים, כדי שכשאצא לקניות אדע איפה החנות הזולה ביותר לסל המזון שחיפשתי. אז להערכתי זה יוריד את המחירים".
  
הערת סיום: ארגון כנס בנושא חקיקה ואינטרנט הוא חשוב ומוברך, אך לי אישית היה חסר ניצול ההזדמנות לעיסוק בנושא המאגר הביומטרי. זאת, בעיקר לאור הבורות הרבה בנושא, גם בקרב המחוקקים עצמם. לטעמי, כדאי היה לתקוף את הנושא ולדרוש את עמדת הח"כים (מכל צדי הקשת הפוליטית). חבל שהמארגנים לא שילבו זאת באג'נדה של דיוני האירוע. בינתיים, בזירה האינטרנטית, היוזמה הזו  של no2bio.org היא צעד בכיוון הנכון לשקיפות בנושא.



 
 
Bookmark and Share


 


לוח מודעות
יזמים? יש לכם רעיון מבריק? נמשכת ההרשמה למחזור הבא של TLV Generator. ההרשמה - כאן

מחפשים הגנה מושלמת על הגלישה הניידת והנייחת ועל הפרטיות מפני כל תוקף? הפתרון הזול והטוב בעולם - כאן.

חנות המוצרים המובילה מסין -Chinabuy בעברית ובמחירי מבצע מטורפים

ניוזלטר שלישי של האתר הופץ לנרשמים לאתר - ניתן לצפייה כאן.

ניוזלטר שני של האתר הופץ לנרשמים לאתר - ניתן לצפייה כאן.

ניוזלטר ראשון של האתר הופץ לנרשמים לאתר - ניתן לצפייה כאן.

מחפש מחקרים? מאות מחקרים עדכניים מהשנה האחרונה מצויים כאן

מחפש תוכנות חופשיות? תוכל למצוא משחקים, תוכנות לפרטיים ותוכנות לעסקים, תוכנות לצילום ותמונות, הכל בחינם.


מעוניין לבנות ולתפעל אתר אישי או עסקי מקצועי? לחץ כאן.

לוח אירועים וכנסים של עולם ההיי-טק - כאן.
 




לוח האירועים המלא לגולשים מצוי כאן.

22.3.17 - GEMIC - TLV  

28/3/17 - Community Interfacing Technologies  

29/3/17 - Telco2017 - תערוכת מוקדים טלפוניים  

4/4/17 -  Israel AdTech 2017

18/5/17 - Israel's Annual Programmatic Video conference

25-29/6/17 - Cyber Week 2017  

 

הכי ניצפים 

דירוג הסמאטרפונים הטובים ביותר בעולם לפברואר 2017 עפ"י Business Insider - כאן

מה כן מקדם אתרים ועסקים באינטרנט? לא העלוקות שחיות סביב גוגל ופייסבוק - כאן

כל מה שלא מספרים לכם בתחום "השוק הסיטונאי" - פרק א': בזק - כאן

כל מה שלא מספרים לכם בתחום "השוק הסיטונאי" - פרק ג' - ההפסד הצרכני - כאן

כמה מפסידים בביצועים של הפס הרחב במעבר ל"שוק הסיטונאי"? - הרבה - כאן

מה שלא מספרים לכם: כיצד בזק תמרנה את מחירי השוק הסיטונאי עד 2018 - כאן

למה מבלבלים את המוח לציבור בנושא המכונה "שוק סיטונאי"? - כאן

למה בכלל צריך להחליף / לרכוש נתב במעבר ל"שוק סיטונאי"? - כאן

התרגיל לחיסול "השוק הסיטונאי" כבר כמעט מוכן, קוראים לו Vectoring - כאן

כל מי שכביכול "נטש את בזק" ב"שוק סיטונאי" יחזור לבזק תוך שנה-שנתיים - כאן

הפלופ הבא של "השוק הסיטונאי" שירות SLU (שבלעדיו הנוטשים יחזרו לבזק) - כאן

ביבי נתניהו הקשיב לקריאת Telecom News: פיטר לאלתר את אבי ברגר - כאן

חי בסרט: סמנכ"ל הכלכלה במש' התקשורת בטוח שהתכנית שחיבר תצא לפועל - כאן

מכרז התדרים ל-LTE הסתיים (בחלוקת תדרים) בדיוק כמו שהחל: בפלופ - כאן

חשיפת המספרים מאחורי משבר האנטנות: בשנה האחרונה פורקו 721 אנטנות - כאן

איך אני יודע כמה מגהרץ יש בחיבור LTE? מי ספק הסלולר המהיר בישראל? - כאן

חשיפת המחדל המדהים המוסתר מהציבור של הרס רשתות הסלולר - כאן

חשיפת מה שאילנה דיין לא פרסמה ב"ערוץ 2" על תעלולי השר משה כחלון - כאן

האם נטפליקס זקוקה לרישיון כדי לפעול, לשדר ולמכור שירותים בישראל? - כאן

איך רבע מיליון לקוחות נפלו בפח ועברו להסדר המכונה בטעות "שוק סיטונאי" - כאן

ההגנה המושלמת על הגלישה ניידת והנייחת ועל הפרטיות מפני כל תוקף - כאן

מבחן דרך: חיבור VPN - האם זו ההגנה המושלמת על הגלישה ועל הפרטיות? - כאן

TLV Generator נולד - התכנית שהופכת כל רעיון למוצר (MVP) תוך 120 יום - כאן

20 המובילים ומקבלי הצל"ש בשנת 2016 בעולם התקשורת וההייטק הישראלי - כאן
 
זרקור חברות
 
TLV-Generator
 
TLV-Generator
 
 
טלקום אקספרטס
 
NordVPN
 
עדן אימון עסקי
 
כמה זה? השוואת מחירים
 
TLV-Generator
 
ChinaBuy
 
טלי וייס
 
 
 
Slideshare Linkedin Twitter
Youtube Instagram Facebook
Google+ live Zappix
Bitly Vimeo Pinterest
אנדרואידאנדרואיד-ברקוד אפל ברקודאפל

 
 מפת הביטקוין   מהירות גלישה Your IP שירותנט
לייבסיטי - בניית אתרים