מפעלי ייצור הופכים למפעלי היי-טק בכלי תוכנה בענן עם Internet of Things

דף הבית >> סקירות טכנולוגיות >> מפעלי ייצור הופכים למפעלי היי-טק בכלי תוכנה בענן עם Internet of Things
מפעלי ייצור הופכים למפעלי היי-טק בכלי תוכנה בענן עם Internet of Things
מאת: אבי וייס, 22.02.14, 20:30צבי פויר
 
Industry from Point Zero זה המוטו של סימנס ישראל המפתחת ומביאה כלים מתקדמים ביותר של עולם ההיי-טק לרצפת הייצור של מפעלי התעשייה.
 
"הטכנולוגיה, שאנו מפתחים, מסוגלת להפוך כל מפעל ייצור למפעל היי-טק", מתגאה צבי פויר, מנכ"ל סימנס ישראל. "אני מאמין, שסגירת הפערים בין עולם ההיי-טק לעולם התעשייה היא דבר נחוץ ובר ביצוע. ניתן להפוך כל מפעל ייצור, אפילו ישן, למפעל היי-טק מתקדם ביותר בלי להרוס אותו ולבנות אותו מחדש".
 
קיימתי ראיון בלעדי עם צבי פויר (בתמונה), שהוא גם חבר הנהלה של Siemens Industry Software העולמית, וגם עם זאב קרויזמן, מנכ"ל מקיט מערכות מקבוצת מלם-תים, נציגת סימנס-PLM בישראל, כדי לשמוע על מימוש הרעיון של העברת מפעלי התעשייה והייצור לעולם ההיי-טק, המבוסס וירטואליזציה, ענן, רובוטים, 3D printing, ביג-דאטה ו-IoT.
 
שאלה: מה עושה סימנס בישראל?
צבי פויר: "הבסיס של Siemens Industry Software בישראל מגיע מרכישת טכנומטיקס ((Tecnomatix ב-2006. עיקר הפעילות מתרכז סביב ניהול חיי המוצר - PLM, החל מהאלמנטים הבסיסים של התכנון דרך כל תהליך מחזור הייצור, השיפורים במוצר, קווי הייצור, תחזוקת המוצר ועד לפירוק וגריטת המוצר. כיום אנו בעולם החדש של הייצור, העולם הווירטואלי.
 
אנו יושבים בסימנס במיקום ארגוני הנקרא Industry Automation. סימנס היא חברת ענק בינלאומית העוסקת במגוון תחומים כמו רפואה, תחבורה, אנרגיה, תשתיות עירוניות ועוד. לחברה יש כמעט חצי מיליון עובדים ברחבי העולם. בארץ, אנו מעורבים בעיקר בתחום התכנון, בו אנו מפתחים כלים ופתרונות מתקדמים ביותר".
 
שאלה: מה מייחד את סימנס – Industry Automation?
צבי פויר: "סימנס חרתה על דגלה את קידום המהפכה התעשייתית החדשה. חגגנו השנה 100 שנה לקו ייצור הראשון של חברת פורד, שתוכנן ע"י סימנס. המוטו שלנו: Industry From Point Zero. זו המהפכה הבאה המתחילה מתחום ה-M2M (ר"ת: Machine To Machine). מדובר ברצפות ייצור מתקדמות, כשאנו מתחילים בדוגמה האישית, כי לסימנס יש מעל ל-280 מפעלי ייצור בעולם. ה-M2M מוביל ל-IoT (ר"ת: Internet of Things), שהוא כיום הנושא החם והמתקדם ביותר בו אנו עוסקים.
 
המשמעות המעשית: כל מכונה וכל מוצר קצה יש בתוכו מחשב והוא מקושר ברשתIP  למערכות בסביבתו.
 
ברגע, שמדברים על IoT, מדברים על Big-Data, כי המוצרים המקושרים לרשת יוצרים מידע רב. אנו מצויים בעולם ה-Big Data, שזה חלק מאוסף התוכנות האוספות ומנתחות מידע מרצפת הייצור. החידוש הגדול: מערכות הייצור תתקשרנה בינן לבין עצמן ותוכלנה לקבל החלטות חכמות".  
 
שאלה: מה עושה סימנס ישראל?
תשובה: "סימנס בישראל כוללת 2 גופים:
א. גוף מכירות לפתרונות סימנס העולמית.
ב. גוף פיתוח, שאותו אני מנהל, שהוא חלק מהנהלת סימנס – PLM. אנו מרוכזים בפתרונות ייצור מתקדמים באמצעות תוכנה. החלק של סימנס ישראל, שאני מנהל, כולל מרכז ,R&D שהוא חלק ממערך פיתוח גלובלי – עולמי, עם קבוצות פיתוח בתחום הייצור הדיגיטלי וגוף מכירות של הפתרונות הללו ברחבי העולם.
 
החזון של סימנס הוא להביא לעולם תכנון וירטואלי. הכל נעשה במחשב, בתלת ממד. אין יותר שולחנות שרטוט. זה נעשה בכל מחזור חיי המוצר מהתכנון הראשוני ועד קווי הייצור עצמם.
 
אנו גאים בפעילות שלנו בארץ, מכיוון שישראל היא עולם ההיי-טק של יישומים. חברות כמו שלנו מבשרות לעולם את בשורת ההיי-טק גם בעולמות הייצור של מוצרים פיזיים. מדובר בתפיסה חדשה לעולם הייצור.
 
אנו מאמינים, שבעזרת הכלים שלנו ניתן לחזק את תעשיית הייצור ולהחזיר אותה למדינות המערב. בשנים שעברו, ארגונים רבים העבירו את מרכזי הייצור שלהם וביצעו 'מיקור חוץ' לייצור בעיקר למדינות באסיה. כך, הרבה מאוד תעשיות מסורתיות, שעסקו בייצור נעלמו מהעולם המערבי. כיום אני מרגיש, שיש התפכחות וחזרה. עבודה בתעשייה דורשת כיום מיומנויות מתקדמות ומאפשרת הכנסה טובה בעיקר למעמד הביניים. זה מה שמדינות המערב מחפשות כיום, לאור התנודות בכלכלה העולמית.
 
המהלך להוציא את הייצור החוצה, למזרח, התברר כשגוי. עלויות השינוע, המרחק ממרכזי הפיתוח, עליית השכר במדינות אסיה, כל אלה הביאו לידי כך, שעלויות המוצר לא הוזלו. גם הצריכה השתנתה ובחלק מהמוצרים אף ירדה.
 
אנו מציגים לעולם כלים של רובוטיקה ואוטומציה. זה כולל כלים מתקדמים לתכנון המאפשרים ניצול טוב יותר של המערכות הקיימות ומביאות את הייצור לרמה אחרת לגמרי".
 
שאלה: מה מפעל ייצור ותיק צריך לעשות כדי לעבור תהליך מודרניזציה כזה?
תשובה: "הדבר הראשון והחשוב ביותר: להכיר בצורך הזה. זה צורך אמיתי בשוק התחרותי כיום. דבר שני, צריך להשקיע, לרכוש תוכנות וללמוד להשתמש בהן. מי שלא ייעשה כך יישאר הרחק מאחור.
 
ראוי להזכיר, שסטף ורטהיימר דיבר כבר לפני כ-30 שנה על כך, שצריך מפעלי ייצור של היי-טק ויישם זאת בעצמו על המפעלים שלו ואח"כ על מפעלים אחרים, והחל להריץ את הרעיון שלו בכל הארץ. החזון הזה, ניתן לממש אותו בהצלחה במקום בו מאחדים תעשייה, מו"פ ואקדמיה ביחד.
 
לצערי, אין לנו בישראל מסלולי לימוד אקדמיים וטרום אקדמיים לתחום הטכנולוגיות המתקדמות של עולם הייצור. לסימנס בגרמניה יש שותפות מלאה בין החברה למערכות הלימוד, החל מרמת בתי הספר היסודיים וכלה באקדמיה. הצעירים לומדים שם לעבוד על מוצרי CNC ויוצאים מוכנים בסיום התיכון לעבודה בתעשייה. קשה לעזור לארגונים תעשייתיים אם לא נותנים להם בסיס של צעירים המתמחים בנושא, כבר בשלב של הלימודים בבתי הספר. הבעיה, שיש לנו בישראל, יכולה להחמיר כי אין עדיין פתרון לנושא הזה כאן.
 
אני נמצא בצד של מי שרוצה לפתור את הבעיה, כי אנו מפתחים וחיים בישראל. אנו מתכננים דברים, שהם בקצפת הטכנולוגית המתקדמת. נאס"א מפעילה על המאדים רכב רובוטי, שתוכנן ויוצר בעזרת הכלים שלנו. זה פרויקט, שתוכנן כולו בעולם הווירטואלי. כך, שהיכולות שלנו מוכחות ועובדות".  
 
שאלה: לאן מערכות הייצור הולכות?
תשובה: "כיום, סביבות עבודה שלמות עוברות לעבודה ברובוטים. כל התכנון של סביבת העבודה נעשה בעולם הווירטואלי בפיתוחים הנעשים על ידנו כאן, בישראל. כיום, ניתן לבצע את כל התכנון בעולם וירטואלי. ניתן לבצע סימולציה של כל מצב ב-3D, ואפשר ללמוד על כל תהליך ולבצע סימולציה במלואה, כולל שימוש במצלמות תלת-ממד ובכלי תצוגה מתקדמים".
 
שאלה: האם הפתרונות הללו נעשים בענן?
תשובה: "בהחלט. אנו מתחילים לספק פתרונות לענן. אולם, עדיין חלק לא קטן מהלקוחות שלנו לא מעוניינים להכניס את הפתרונות הללו לענן. הם מוכנים ללכת לענן פרטי, אבל בהתקנה מקומית ועבודה מקומית. יש לנו פתרונות בעננים ציבוריים, למשל בענן של אמזון, פתרונות מאוד מעניינים, למשל פתרון של חברת פורד, שכן הייתה מוכנה ללכת לענן ציבורי. אנו נמצאים בתחילת התנועה של השוק לענן. זה כיוון ברור.
 
אנו מספקים להנהלת הארגון, שבוחר בפתרון שלנו, את היכולת לבצע סטנדרטיזציה בכל השלוחות של הארגון בכל מקום בעולם. המערכות ההנדסיות שלנו מתממשקות לכל מערכות המידע המפעליות ומאפשרות למנהלים לסייר במפעל מרחוק ולצפות בתהליכי הייצור שבו, אפילו מהטאבלט או מהסמארטפון של המנהל. זה חלק מהיתרונות של המעבר לענן".
 
שאלה: איך מפעל קיים בעל קווי ייצור ותיקים בלי מחשוב כזה מתקדם יכול לעבור מהפכה כזו?
תשובה: "נתקלנו בשאלה הזו לא אחת ופתרנו אותה באמצעות פיתוח של מערכת, שמאפשרת להריץ במפעל הליקופטר קטן המכיל מצלמות תלת-ממד בווידיאו. המערכת המעופפת הזעירה הזו מצלמת את כל המפעל על קווי הייצור שלו, מעבירה את כל הצילומים לענן ומבצעת המרה של מה שיש בענן למערכות שלנו.
 
כך, המפעל, בזמן יחסית קצר, מקבל יכולות של תכנון, שינויים בתכנון, הוספת אלמנטים רובוטיים ועוד, הכל בצורה וירטואלית. כך, ניתן לתכנן הוספת רובוט על מתקן קיים בקו ייצור ישן וניתן לבצע את כל ההדמיה במערכת הזו, שמספקת מענה שלם למפעל, איך הוא עובר מקו ייצור ישן לקו ייצור רובוטי מתקדם בלי להרוס את הקיים.
 
גולת הכותרת שלנו נוגעת לעולם ה-3D printing. פיתחנו עם שותף בגרמניה מכונה לעיבוד שבבי המדפיסה בתלת-ממד תוך עיבוד שבבי בבת אחת, במכונה אחת. כך, שילבנו לייזר עם מיקרו-קפסולות של מתכת, מה שמאפשר בניית חלקים בעיבור שבבי מאוד מדויק. במכונה הזו בונים גופים ממתכת העוברים עיבוד שבבי ממש באותה מכונה. חשפנו את הפיתוח הזה רק לאחרונה והשוק נדהם מהפתרון הזה. התוכנה, שעומדת מאחורי העיבוד השבבי הזה, פותחה כאן בישראל. זו מהפכה בעולם הייצור. זה גם חוסך זמן בתהליכי הייצור וגם חוסך כסף וחומר בעיבוד שבבי, עם ביצוע מהיר ומדויק של כל חלק ממתכת, שיש צורך לייצרו".
 
שאלה: מה עמדתכם בעניין קוד פתוח לעולם הייצור?
תשובה: "אנו רואים התפתחות חזקה מאוד של קוד פתוח בעולם ההדפסות ב-3D, עד כי כל אחד יכול להדפיס חלקים לבד בבית.
 
יש לנו מוצרים ושותפויות בעולם ה-Crowd - Sourcing. אולם, קוד פתוח הוא עדיין בעיה לחברות גדולות. החברות הגדולות רוצות להיות מאוד זהירות איך הן מפתחות מוצרים ומייצרות אותם. חברה, שמפתחת מוצר, אחראית לגביו כלפי לקוח הקצה. הלקוחות שלנו סומכים עלינו ולא מוכנים לקבל כל תירוץ אם המוצר יוצא פגום. בקוד פתוח עדיין יכולים להיות באגים בתוכנה, אך זה לא אומר, שקווי ייצור לא יכולים להיות איכותיים גם בתכנון בקוד פתוח.
 
אנו משתמשים בקוד פתוח בכמה תחומים, אבל אנו צריכים להיות מאוד זהירים בשימוש הזה. יש לקוחות גדולים הרוצים לבדוק את הקוד שלנו מסיבות של הגנת סייבר. הם רוצים לסגור כל פרצה, כי אלו מערכות חשובות במוצרים שלהם".
 
שאלה: איך אתם שומרים על חדשנות מתמדת בארגון כל כך ותיק כמו סימנס?
תשובה: "אנו פועלים בדיוק כמו שהסטארטאפים הקיימים בארץ ובעולם פועלים. קשה למצוא סטארטאפים בתחום שלנו בארץ, כי כמעט כולם רצו לכיוון של פיתוח אפליקציות לסמארטפונים. לכן, אנו מחפשים פתרונות אסטרטגיים, שיביאו ערך לחברות ולארגונים, שהם הלקוחות שלנו. ייצרנו לשוק קטגוריה שלא הייתה קיימת: ייצור דיגיטלי, כלים העובדים בצורה דיגיטלית. זה החל בעולם הרכב ועם הזמן השוק גילה, שניתן ליישם זאת בכל תחום. יש כיום הבנה בעולם המערבי, שהייצור הוא תחום חשוב ולכן צריך לקדם אותו.
 
כדי לשמר את יכולת החדשנות שלנו, בניתי את החברה בארץ בתצורה של סטארטאפים. יש לנו בתוך החברה 10 סטארטאפים עם מטרה, חזון ותקציב, לכל סטארטאפ. כך, שאנו מעודדים יזמות וחדשנות ממש בתוך החברה. זו הדרך, שאנו מתפתחים ומפתחים. אימצנו לתוכנו את עולם הסטאטראפים ואנו מפעילים זאת הלכה למעשה בפיתוחים שלנו כאן בישראל".
 
שאלה: מה מצב סימנס בישראל?
זאב קרויזמן: "בישראל אנו מס' 1 בעולם ה-PLM עם כ-20 אלף רישיונות PLM. בנוסף יש לנו בישראל כ-4,000 רישיונות תיב"מ. כל הגופים הגדולים בישראל משתמשים בכלים שלנו. אנו הספק היחיד בשוק המספק פתרון 'קצה לקצה' לעולם הייצור בפלטפורמה אחת אינטגרטיבית".
 
שאלה: מה החלום המקצועי שלך?
צבי פויר: "Industry From Point Zero זה המוטו שלנו. זה כולל הכל. זה מכיל קישוריות מלאה מעל לכל רכיב וכל מוצר. בכל רכיב יהיה צ'יפ המתאר את מחזור החיים של הרכיב, כולל איך הוא תוכנן ובמה הוא מורכב. אנו חוזים שילוב של אנשים עם רובוטים בכל המסלול של חיי המוצר וכל המערכות תדברנה אחת עם השנייה.
 
אני מאמין וזה החזון שלי, שהייצור יתפוס חלק מרכזי במדינות המפותחות, גם בישראל. אני מאמין, שאנו יכולים לספק את כל הנדרש לבעלי המפעלים כדי שיוכלו לייצר ובמחיר טוב  בצורה חדשנית. זה יספק עבודה לכל מי שירצה לעבוד בתעשייה. זו תהיה תעשיית ייצור של היי-טק. בלי תעשייה מודרנית שום כלכלה לא תחזיק מעמד. יש לזה כבר התעניינות ויישום במדינות רבות, למשל: בארה"ב, בריטניה, גרמניה, איטליה, יפן ואפילו בסין.
 
ממשלות מבינות, שתעשייה חזקה ומודרנית מספקת עבודה טובה יותר ובהיקפים גדולים יותר מכל תעשייה אחרת. יש לנו הצלחות מוכחות, שמי שהשקיע בתעשייה בייצור - הצליח. התעשיות הללו מספקות ייצוא ומאפשרות לתעשיינים לייצר מקומות עבודה ולהכניס בסופו של דבר יותר כסף מייצור. לי זה חשוב, שכל זה ייעשה מישראל".
תעשייה



 
 
Bookmark and Share


 


לוח מודעות
יזמים? יש לכם רעיון מבריק? נמשכת ההרשמה למחזור הבא של TLV Generator. ההרשמה - כאן

מחפשים הגנה מושלמת על הגלישה הניידת והנייחת ועל הפרטיות מפני כל תוקף? הפתרון הזול והטוב בעולם - כאן.

ניוזלטר שלישי של האתר הופץ לנרשמים לאתר - ניתן לצפייה כאן.

ניוזלטר שני של האתר הופץ לנרשמים לאתר - ניתן לצפייה כאן.

ניוזלטר ראשון של האתר הופץ לנרשמים לאתר - ניתן לצפייה כאן.

לוח אירועים וכנסים של עולם ההיי-טק - כאן.

מחפש מחקרים? מאות מחקרים עדכניים מהשנה האחרונה מצויים כאן

מחפש תוכנות חופשיות? תוכל למצוא משחקים, תוכנות לפרטיים ותוכנות לעסקים, תוכנות לצילום ותמונות, הכל בחינם.


מעוניין לבנות ולתפעל אתר אישי או עסקי מקצועי? לחץ כאן.


 




לוח האירועים המלא לגולשים מצוי כאן.

15.5.17 - Bynet Expo 2017

18/5/17 - Israel's Annual Programmatic Video conference 

15/6/17 - CRYPTODAY 2017 

25-29/6/17 - Cyber Week 2017  

3/7/17 - 2017 Afeka Conference for Speech Processing  

15-17/8/17 - אליפות ישראל לספורט אלקטרוני 2017  

2/11/17 - 28/10/17 - German Tel Aviv Week 2017  

 

הכי ניצפים 

דירוג הסמאטרפונים הטובים ביותר בעולם לאפריל 2017 עפ"י Business Insider - כאן

מה כן מקדם אתרים ועסקים באינטרנט? לא העלוקות שחיות סביב גוגל ופייסבוק - כאן

כל מה שלא מספרים לכם בתחום "השוק הסיטונאי" - פרק א': בזק - כאן

כל מה שלא מספרים לכם בתחום "השוק הסיטונאי" - פרק ג' - ההפסד הצרכני - כאן

כמה מפסידים בביצועים של הפס הרחב במעבר ל"שוק הסיטונאי"? - הרבה - כאן

מה שלא מספרים לכם: כיצד בזק תמרנה את מחירי השוק הסיטונאי עד 2018 - כאן

למה מבלבלים את המוח לציבור בנושא המכונה "שוק סיטונאי"? - כאן

למה בכלל צריך להחליף / לרכוש נתב במעבר ל"שוק סיטונאי"? - כאן

התרגיל לחיסול "השוק הסיטונאי" כבר כמעט מוכן, קוראים לו Vectoring - כאן

כל מי שכביכול "נטש את בזק" ב"שוק סיטונאי" יחזור לבזק תוך שנה-שנתיים - כאן

הפלופ הבא של "השוק הסיטונאי" שירות SLU (שבלעדיו הנוטשים יחזרו לבזק) - כאן

ביבי נתניהו הקשיב לקריאת Telecom News: פיטר לאלתר את אבי ברגר - כאן

חשיפת המספרים מאחורי משבר האנטנות: בשנה האחרונה פורקו 721 אנטנות - כאן

איך אני יודע כמה מגהרץ יש בחיבור LTE? מי ספק הסלולר המהיר בישראל? - כאן

חשיפת המחדל המדהים המוסתר מהציבור של הרס רשתות הסלולר - כאן

חשיפת מה שאילנה דיין לא פרסמה ב"ערוץ 2" על תעלולי השר משה כחלון - כאן

האם נטפליקס זקוקה לרישיון כדי לפעול, לשדר ולמכור שירותים בישראל? - כאן

איך רבע מיליון לקוחות נפלו בפח ועברו להסדר המכונה בטעות "שוק סיטונאי" - כאן

ההגנה המושלמת על הגלישה ניידת והנייחת ועל הפרטיות מפני כל תוקף - כאן

מבחן דרך: חיבור VPN - האם זו ההגנה המושלמת על הגלישה ועל הפרטיות? - כאן

TLV Generator נולד - התכנית שהופכת כל רעיון למוצר (MVP) תוך 120 יום - כאן

למה 95% מהסטארטאפים בישראל נכשלו, נכשלים וימשיכו להיכשל גם בעתיד - כאן

מה חלקו ואחריותו של ה-CTO למצב בו 95% מהסטארטאפים בישראל נכשלים? - כאן

האם ניתן לרפא את המחלה של כישלון מעל ל-95% מהמיזמים בישראל? - כאן

20 המובילים ומקבלי הצל"ש בשנת 2016 בעולם התקשורת וההייטק הישראלי - כאן
 
זרקור חברות
 
TLV-Generator
 
TLV-Generator
 
 
טלקום אקספרטס
 
NordVPN
 
עדן אימון עסקי
 
כמה זה? השוואת מחירים
 
TLV-Generator
 
TLV-GENERATOR
 
טלי וייס
 
 
 
Slideshare Linkedin Twitter
Youtube Instagram Facebook
Google+ live Zappix
Bitly Vimeo Pinterest
אנדרואידאנדרואיד-ברקוד אפל ברקודאפל

 
 מפת הביטקוין   מהירות גלישה Your IP שירותנט
לייבסיטי - בניית אתרים