רשות ההגבלים העסקיים שיבשה את "השוק הסיטונאי" בתנאי מיזוג בזק - YES

דף הבית >> דעות ומחקרים >> על סדר היום >> רשות ההגבלים העסקיים שיבשה את "השוק הסיטונאי" בתנאי מיזוג בזק - YES
ניתוח: רשות ההגבלים העסקיים ממלאת את החלל הרגולטורי, שנוצר בישראל בעולם התקשורת, ומחליטה על תנאי רגולציה בתקשורת במקום משרד התקשורת. תנאי אישור המיזוג בין בזק ל-YES הם אולי "המסמר האחרון" בארון הקבורה של "השוק הסיטונאי". 
מאת: אבי וייס, 29.3.14, 21:15
דויד גילה

ב- 26.3.14 פרסמה רשות ההגבלים העסקיים בראשותו של פרופסור דיויד גילה (בתמונה)  את החלטתה של הרשות בעניין מיזוג בזק-YES. החלטה מצויה כאן למתעניינים.

היות ומדובר בהחלטה צפויה, החלק המעניין בה הוא "עיקר תנאי המיזוג", שאוסר על בזק לגבות ולהגביל צריכת אינטרנט ללקוחותיה, או לגבות על כך כסף מספקי האינטרנט או מכל ספק אחר, "שירכב" על רשת הפס הרחב שלה, כדי לספק שירותי טלוויזיה ווידיאו מתחרים.

כל תהליך אישור המיזוג הזה הוא שיבוש רגולטורי אחד גדול, כפי שניתחתי כמה פעמים, למשל כאן, שמקורו בשגיאה של רשות ההגבלים העסקיים ב-2006 וטעות של בית המשפט העליון ב-2008 (שאסר על המיזוג בין בזק ל-YES, לאור הטענות של הרשות להגבלים עסקיים, ולאחר שמשרד התקשורת לא הציג כל דיעה בנושא זה, בדיון בבימ"ש העליון). כעת, באיחור תמוה של כ-9 שנים, הטעות הזו מתוקנת, אבל יוצרת טעות אחרת לחלוטין, טעות חדשה ולא פחות משבשת את סדרי רגולציית התקשורת בישראל.

השיבוש מקורו בהחלטה של רשות ההגבלים העסקיים למנוע מבזק, כתנאי למיזוג, לגבות כסף על הגלישה או להגביל אותה, גם כלפי הלקוחות וגם כלפי ספקיים מתחרים, שיספקו שירותים ללקוחות על הרשת שלה (מה שמכונה "שוק סיטונאי"). זו החלטה מצוינת ללקוחות, לשוק ולבזק, אבל היא "אסון" לרגולציה הקיימת, שמייצר משרד התקשורת ממש בימים אלו. מייד נסביר. 

השאלה המרכזית הנשאלת כאן: איך אפשר להפריד את נפח הגלישה לשידורי וידיאו וטלוויזיה על האינטרנט, משאר שירותי הגלישה של הלקוחות בפס הרחב? לרשות ההגבלים העסקיים הפתרונים. הם כנראה יודעים איך לעשות זאת (מייד נראה את הפתרון). זאת, בלי להשקיע מיליונים בציוד DPI, שינטר את הגלישה של כל משתמש באינטרנט. אגב, הניטור הזה, מטעמי "נייטרליות הרשת", בסעיף אחר בהגבלות של רשות ההגבלים העסקיים, הוא בלתי אפשרי לחלוטין, ככתוב במפורש בסעיף 3 עמוד 2 במסמך ההגבלים של המיזוג. גם התיקון לחוק בנושא "נייטרליות הרשת" אוסר זאת במפורש. 

כך יצא, שרשות ההגבלים העסקיים, בעבודתה הרשלנית בנושא זה, שמה לב, שיש סתירה מהותית בין הסעיפים: אם אוסרים על בזק לגבות ולהגביל צריכת טלוויזיה ווידיאו על האינטרנט (אבל שירותים אחרים כן אפשר להגביל ולגבות עליהם כסף לפי צריכה), אז איך בזק תוכל לדעת מה זורם באינטרנט ללקוח, האם זה טלוויזיה ווידיאו על האינטרנט ואם זה לא טלוויזיה ווידיאו על האינטרנט? אם בסעיף הבא נאסר עליה להפעיל אמצעים טכנולוגיים או אחרים, כדי לזהות ולהפריד את השימוש לפי היישומים באינטרנט, איך היא תוכל למדוד ולגבות כסף, לפי מה שהוא טלוויזיה ומה שלא כזה??

כדי לפתור את הסתירה המהותית הזו, רשות ההגבלים העסקיים קבעה נוסחה חישובית מופלאה, שכנראה נולדה מצפייה של ראשי רשות ההגבלים העסקיים בסרט "עליסה בארץ הפלאות". זו נוסחה הקובעת מהי צריכת הטלוויזיה והווידיאו, שצורך כל לקוח על רשת האינטרנט. זה מופיע בסעיף 2 במגבלות, בנייר שפורסם, חייבים לקרוא את החישוב הזה כלשונו, כדי לראות את האבסורד שבו [ציטוט]: "לעניין זה נקבע כי שיעור הצריכה הנובע משידורי הטלוויזיה הרב ערוצית באינטרנט יוערך על בסיס מכפלת מנוייו של ספק הטלוויזיה הרב ערוצית כפי שידווח לבזק על ידי ספק הטלוויזיה, ברוחב פס של 2 יחידות מגה סיביות לשניה (Mbps)".

נתעלם כרגע מאי ההבנה הבסיסית של רשות ההגבלים העסקיים, שמבלבלת במשפט אחד "צריכה" (הנמדדת במגה בתים) עם "רוחב פס" (שנמדד במגה סיביות לשניה), שאת זה לומדים הסטודנטים בקורס המבוא לעולם התקשורת, ונגיע לעיקר: ממתי שידורי טלוויזיה ווידיאו על רשת האינטרנט הם ברוחב פס של 2 מגה סל"ש ללקוח? מאיפה הם המציאו את המספר הזה?

למי שלא הבין את העניין, אפשט את הקביעה הזו בתרגיל מחשבתי וחשבונאי קטן: נניח, שרוחב הפס הממוצע בסוף 2014 ללקוחות הפס הרחב בישראל הוא 30 מגה סל"ש ללקוח. על 2 מגה סל"ש הראשונים מה-30 מגה סל"ש הללו, בזק אינה יכולה לגבות כסף, לא מהלקוחות ולא מהספקים (ISP) ה"רוכבים" על הרשת שלה. שום חיוב ושם מגבלה לא תוטל ע"י בזק על 2 מגה סל"ש הללו. לעומת זאת, על ה- 28 מגה סל"ש הנותרים מה-30 מגה סל"ש של החיבורים ללקוחות, היא יכולה לגבות מהספקים המתחרים כראות עיניה. כך, "הסכמי הג'יגות" יימשכו, אך רק על ה-28 מגה מתוך ה-30 מגה, כי ה-28 מגה הללו הם לא וידיאו וטלוויזיה, לפי קביעת רשות ההגבלים העסקיים. אני חושב, שיש כאן מקום ליצירת סטארטאפ, שיפתח את מנגנון הגבייה והמדידה החדש וההזוי הזה, פרי ההמצאה של רשות ההגבלים העסקיים. ברור שבשיטה הזו, אי אפשר לייצר תחרות על הרשת של בזק. 

דהיינו: מדובר כאן בשיבוש רגולטורי וטכנולוגי חמור ביותר וטעות של עורכי הדין המכובדים ברשות, שאין להם צל של מושג ב"תקשורת בסיסית". כל הנחות היסוד של החישוב ההזוי הזה מונחים "על כרעי תרנגולת", עם שגיאה בהבנה איך מציגים ומחשבים נתונים של "צריכת טלוויזיה ווידיאו" על רשת האינטרנט בימנו ולעתיד לבוא. ברשות להגבלים עסקיים לא שמעו ולא קראו, שקרוב ל-80% מתעבורת האינטרנט זה וידיאו וטלוויזיה וזה יתקרב ל-90% בעשור הקרוב. הם גם לא שמעו ולא קראו מה רוחבי הפס הממוצעים ללקוחות האינטרנט בישראל. בקיצור: פארסה חישובית אחת גדולה. 

הבעיה היותר מטרידה כאן, בביטול החיוב לפי נפח גלישה (וקיזוז של 2 מגה סל"ש כפול מספר הלקוחות שידווח לבזק ע"י המתחרים, בכל חישוב עתידי), היא: איך זה עומד מול מה שעשה וחישב משרד התקשורת?. מי שיסתכל על ההחלטות והשימוע בעניין "השוק הסיטונאי", כפי שפרסם משרד התקשורת, בחתימת השר וכל צמרת משרד התקשורת (כאן, כאן, כאן, כאןכאן וכאן), יבחין מייד, שהסעיף המרכזי ב"שוק הסיטונאי" זה קביעת תעריפים לבזק, לפי נפח הגלישה ורוחבי הפס הנרכשים מבזק ע"י המתחרים. נתעלם לרגע איך נקבע התעריף הזה וכל התחמונים, שנעשו סביב הקביעה הזו (כפי שחשפנו כאן) ונתייחס רק לעיקר: המודל של "השוק הסיטונאי", לאחר 6 שנות עבודה של משרד התקשורת (ומיליוני ש"ח שהושקעו בחברות ייעוץ בינלאומיות וביועצים בכירים), מבוסס כל כולו על חישוב נפחי התעבורה ורוחבי הפס של חיבור הלקוחות, על הפס הרחב של בזק. לפי זה נקבע, מה הספקים, ש"ירכבו" על רשת בזק, ישלמו לבזק. 

כעת, רשות ההגבלים העסקיים אוסרת על בזק לגבות כסף עבור נפח גלישה של וידיאו וטלוויזיה, ומבצעת קיזוז מכל תשלום עתידי אחר, לפי נוסחה של 2 מגה סל"ש לכל לקוח עתידי, כפול מספר הלקוחות, כפי שהמתחרים ידווחו לבזק בעתיד. דהיינו: כל המודל של "השוק הסיטונאי", שעמלו עליו כל כך הרבה שנים במשרד התקשורת, מת. החלטת רשות ההגבלים העסקיים היא אולי "המסמר האחרון בארון הקבורה" של "השוק הסיטונאי".

האם משרד התקשורת יכול לקבוע כעת מודל תשלומים לבזק, אחר וחדש? לא. כי אין למשרד התקשורת שום חלופה כזו בחישובים שנעשו והוצגו. זה תהליך שייקח עוד זמן, אולי כמה שנים, כדי לבנות מודל תשלומים אחר לבזק, לאור החלטת הממונה על ההגבלים העסקיים. יש צורך ליצור מודל חדש, שיתחשב בהחלטה האוסרת על בזק לגבות מהספקים המתחרים עבור העברת ווידיאו וטלוויזיה על האינטרנט. כך, כל השימוע של "השוק הסיטונאי" פשוט הפך למיותר וצריך להתחיל את העבודה על התחום, כמעט מאפס. 

בינתיים, YES לא מחכה לרגולטורים ולניירות הללו, שתלושים מכל מציאות קיימת. YES כבר מיישמת IPTV בגישת ה-OTT בשירותיה, כפי שניתחנו כאן וכאן, בשירות מאוד אטרקטיבי וחדשני הקרוי yesGO. דהיינו: הגישה החדשה של טלוויזיה על האינטרנט, שרשות ההגבלים העסקיים מדברת עליה בהחלטתה בלשון עתיד, היא עובדה קיימת אצל YES, בלי כל רגולציה, פילפולציה וקיזוזי 2 מגה סל"ש על כל לקוח עתידי מדווח...

יתרה מכך. הוועדה החדשה, שאמורה להמליץ על הרגולציה על האינטרנט, נתקעה בעבודתה והאריכה את המועד להגשת עמדות ל-24.4.14, כאמור כאן. בשביל מה צריך שימוע, אם השירותים של YES כבר עובדים ומסופקים ללקוחות, בלי כל רגולציה? זה לא ברור. כל פניותינו למשרד התקשורת לקבל תשובות בעניין זה לא נענו (די ברור למה). 

בנוסף, מי שמרוויח ובגדול מכל האישור של המיזוג בין בזק ל-YES, הוא שאול אלוביץ', כפי שניתחתי בהרחבה כאן. הוא יעשה "אקזיט" יפה, ממש נאה של קרוב למיליארד ש"ח, בתרגילים פננסיים המתלווים סביב המיזוג הזה.

לכן, אין מנוס אלא לשנות כיוון רגולטורי. כך כתבתי לפני כחצי שנה ואני חוזר על זה כאן, כי זה נעשה ממש אקטואלי, לאור החלטת רשות ההגבלים העסקיים: "
הגיעה העת, שהרגולטורים (הממונה על ההגבלים העסקיים ושר התקשורת) יבינו ש"הגבינה כבר זזה". יש לקחת את כל הניירת, שנכתבה על "השוק הסיטונאי", ולגרוס אותם במגרסת הנייר של שמילה מימון (סמנכ"ל הפיקוח), שהתמחה בגריסת ניירות מיותרים ומטרידים במשרד התקשורת. שם בדיוק מקומה. יש להתרכז רק במשימה אחת בתחום הקווי: איך להביא להצלחת מיזם הסיבים של IBC. נקודה."

שורה תחתונה: מי שקובע כיום את רגולציית התקשורת במדינת ישראל הוא פרופ' דיויד גילה, ולא שום אדם אחר. לטוב ולרע. הוא גם יקבע את הרגולציה, שתהיה לדור הרביעי (LTE) בסלולר. זו ההחלטה הבאה, שהוא יפרסם בקרוב, והיא תהיה סביב הסכם שת"פ האנטנות בין פרטנר להוט (אחר כך תפורסם ההחלטתו לגבי שת"פ האנטנות של סלקום, פלאפון וגולן טלקום). כשמשרד התקשורת משותק ומתעסק רק בשטויות, לא פלא, שאת החלל הזה ממלאת רשות ההגבלים העסקיים. זאת, גם אם הבנתה של הרשות הזו בעולם התקשורת, לא עולה על זו של "עליסה בארץ הפלאות".
טלוויזיה



 
 
Bookmark and Share


 


לוח מודעות
יזמים? יש לכם רעיון מבריק? נמשכת ההרשמה למחזור הבא של TLV Generator. ההרשמה - כאן

מחפשים הגנה מושלמת על הגלישה הניידת והנייחת ועל הפרטיות מפני כל תוקף? הפתרון הזול והטוב בעולם - כאן.

חנות המוצרים המובילה מסין -Chinabuy בעברית ובמחירי מבצע מטורפים

ניוזלטר שלישי של האתר הופץ לנרשמים לאתר - ניתן לצפייה כאן.

ניוזלטר שני של האתר הופץ לנרשמים לאתר - ניתן לצפייה כאן.

ניוזלטר ראשון של האתר הופץ לנרשמים לאתר - ניתן לצפייה כאן.

מחפש מחקרים? מאות מחקרים עדכניים מהשנה האחרונה מצויים כאן

מחפש תוכנות חופשיות? תוכל למצוא משחקים, תוכנות לפרטיים ותוכנות לעסקים, תוכנות לצילום ותמונות, הכל בחינם.


מעוניין לבנות ולתפעל אתר אישי או עסקי מקצועי? לחץ כאן.

לוח אירועים וכנסים של עולם ההיי-טק - כאן.
 




לוח האירועים המלא לגולשים מצוי כאן.

22.3.17 - GEMIC - TLV  

28/3/17 - Community Interfacing Technologies  

29/3/17 - Telco2017 - תערוכת מוקדים טלפוניים  

4/4/17 -  Israel AdTech 2017

18/5/17 - Israel's Annual Programmatic Video conference

25-29/6/17 - Cyber Week 2017  

 

הכי ניצפים 

דירוג הסמאטרפונים הטובים ביותר בעולם לפברואר 2017 עפ"י Business Insider - כאן

מה כן מקדם אתרים ועסקים באינטרנט? לא העלוקות שחיות סביב גוגל ופייסבוק - כאן

כל מה שלא מספרים לכם בתחום "השוק הסיטונאי" - פרק א': בזק - כאן

כל מה שלא מספרים לכם בתחום "השוק הסיטונאי" - פרק ג' - ההפסד הצרכני - כאן

כמה מפסידים בביצועים של הפס הרחב במעבר ל"שוק הסיטונאי"? - הרבה - כאן

מה שלא מספרים לכם: כיצד בזק תמרנה את מחירי השוק הסיטונאי עד 2018 - כאן

למה מבלבלים את המוח לציבור בנושא המכונה "שוק סיטונאי"? - כאן

למה בכלל צריך להחליף / לרכוש נתב במעבר ל"שוק סיטונאי"? - כאן

התרגיל לחיסול "השוק הסיטונאי" כבר כמעט מוכן, קוראים לו Vectoring - כאן

כל מי שכביכול "נטש את בזק" ב"שוק סיטונאי" יחזור לבזק תוך שנה-שנתיים - כאן

הפלופ הבא של "השוק הסיטונאי" שירות SLU (שבלעדיו הנוטשים יחזרו לבזק) - כאן

ביבי נתניהו הקשיב לקריאת Telecom News: פיטר לאלתר את אבי ברגר - כאן

חי בסרט: סמנכ"ל הכלכלה במש' התקשורת בטוח שהתכנית שחיבר תצא לפועל - כאן

מכרז התדרים ל-LTE הסתיים (בחלוקת תדרים) בדיוק כמו שהחל: בפלופ - כאן

חשיפת המספרים מאחורי משבר האנטנות: בשנה האחרונה פורקו 721 אנטנות - כאן

איך אני יודע כמה מגהרץ יש בחיבור LTE? מי ספק הסלולר המהיר בישראל? - כאן

חשיפת המחדל המדהים המוסתר מהציבור של הרס רשתות הסלולר - כאן

חשיפת מה שאילנה דיין לא פרסמה ב"ערוץ 2" על תעלולי השר משה כחלון - כאן

האם נטפליקס זקוקה לרישיון כדי לפעול, לשדר ולמכור שירותים בישראל? - כאן

איך רבע מיליון לקוחות נפלו בפח ועברו להסדר המכונה בטעות "שוק סיטונאי" - כאן

ההגנה המושלמת על הגלישה ניידת והנייחת ועל הפרטיות מפני כל תוקף - כאן

מבחן דרך: חיבור VPN - האם זו ההגנה המושלמת על הגלישה ועל הפרטיות? - כאן

TLV Generator נולד - התכנית שהופכת כל רעיון למוצר (MVP) תוך 120 יום - כאן

20 המובילים ומקבלי הצל"ש בשנת 2016 בעולם התקשורת וההייטק הישראלי - כאן
 
זרקור חברות
 
TLV-Generator
 
TLV-Generator
 
 
טלקום אקספרטס
 
NordVPN
 
עדן אימון עסקי
 
כמה זה? השוואת מחירים
 
TLV-Generator
 
ChinaBuy
 
טלי וייס
 
 
 
Slideshare Linkedin Twitter
Youtube Instagram Facebook
Google+ live Zappix
Bitly Vimeo Pinterest
אנדרואידאנדרואיד-ברקוד אפל ברקודאפל

 
 מפת הביטקוין   מהירות גלישה Your IP שירותנט
לייבסיטי - בניית אתרים