מאת: חיים חביב
17.02.13, 13:50
ייצוא אינטל מהווה כ- 10% מכלל הייצוא של ישראל ב- 2012. מצבת העובדים גדלה ב-10% לכ-8,500 איש.
ראשי אינטל ישראל (Intel) הציגו הבוקר (17/02/13) במסיבת עיתונאים שנתית בת"א את הישגי השנה החולפת של פעילות החברה בישראל. בשנת 2012 רשמה החברה גידול בולט בשיעור של 109% בייצוא מישראל לעולם, כאשר הייצוא הסתכם ב-2012 ב-4.6 מיליארד דולרים לעומת 2.2 מיליארד דולרים בשנת 2011. גם מספר עובדי אינטל בישראל גדל ב-2012 ב-10% והגיע לכ-8,500 איש במרכזי הפיתוח והייצור בקרית-גת, חיפה, ירושלים, פתח תקוה ויקום. בשנתיים האחרונות הרחיבה אינטל את מצבת כח האדם שלה בישראל בכ-20%.
מולי אדן, נשיא אינטל ישראל, מסר במסיבת העיתונאים, כי אינטל מהווה 20% מיצוא ההיי-טק של ישראל. אינטל ישראל נמנית על היצואנים המובילים בישראל, והיקף הייצוא שלה בשנה החולפת הסתכם ב-4.6 מיליארד דולרים. אדן הדגיש, כי מדובר ב-10% מהיקף הייצוא הכולל של מדינת ישראל (ללא יהלומים) וב-20% מייצוא ההיי-טק, שעמד בשנה היוצאת על כ-21.5 מיליארד דולרים. 3.5 מיליארד דולרים נבעו כתוצאה מפעילות הייצור של מפעלי השבבים. בנוסף, היקף פעילות הייצוא של כאלף ספקים ישראלים נלווים כתוצאה משותפות עם אינטל הסתכם בכחצי מיליארד דולרים. המשמעות: אינטל אחראית בישראל לפעילות ייצוא בהיקף העולה על 5 מיליארד דולרים בשנת 2012 כ- 10% מכלל הייצוא של התעשייה הישראלית.
מולי אדן, נשיא אינטל ישראל: "עם יצוא בהיקף כה משמעותי – התרומה הכלכלית של אינטל לישראל היא אדירה. גם במהלך שנת 2013, אינטל תמשיך להיות בחזית החדשנות הטכנולוגית ותמשיך לתרום לכלכלה, לחינוך ולחברה הישראלית, בייצוא, בתעסוקה, בהשקעות ובשורה של פרמטרים כלכליים רבים".
אינטל ישראל הינה המעסיק הפרטי הגדול בישראל. בתום שנת 2012 הועסקו בחברה 8,542 עובדים לעומת 7,782 עובדים בתום שנת 2011 - תוספת נטו של 760 משרות חדשות, שמשקפת צמיחה בשיעור כ-10% במצבת כוח האדם ב-2012. גם ב-2011 היקף כוח האדם בחברה גדל ב-10% לעומת 2010. בראשית 2012 התחייבה אינטל לגיוס 600 עובדים (במשרות חדשות) בשנת 2012 ובפועל גייסה 25% יותר. היקף התעסוקה הישירה והעקיפה של אינטל בישראל נאמד בכ-25,500 מועסקים. אגב, השנה נמנעה אינטל ישראל מלהכריז על שיעור הצמיחה החזוי ב- 2013.
בשנה החולפת השקיעה אינטל בישראל סך 1.1 מיליארד דולרים וסך השקעותיה בישראל בעשור האחרון עומד על 10.5 מיליארד דולרים, כאשר בתקופה זאת קיבלה אינטל ישראל מענק של 1.3 מיליארד דולרים מהמדינה.
במהלך שנת 2012 ביצעה אינטל רכש-גומלין ישיר ועקיף מספקים בשוק הישראלי בסך 737 מיליון דולרים. תרומתה של אינטל לכלכלת ישראל כתוצאה מרכש-גומלין מסתכמת ביותר מ-4.9 מיליארד דולרים מאז שנת 2006. בתוך כך הודיעה אינטל, כי כיום נמצאים עימה בקשר עסקי בישראל מעל ל-1,000 ספקים מקומיים.
בשנה האחרונה הרחיבה אינטל את השקעותיה בתעשיית ההיי-טק באמצעות קרן ההשקעות אינטל קפיטל. הקרן צפויה להגדיל את השקעותיה בשנת 2013 ואף פתחה מסלול מיוחד להשקעות בחברות צעירות (Seed). בנוסף, הגדילה אינטל את השקעותיה באקדמיה, ובמהלך 2012 הודיעה על השקעה של 55 מיליון ש"ח במכון למחקר אקדמי לאינטליגנציה חישובית.
3,500 תלמידים בתוכנית אינטל ומשרד החינוך
חלק מרכזי בדבריו ייחד נשיא אינטל ישראל מולי אדן לסוגיית חינוך הדור הצעיר. ב- 2012 הכריזה אינטל על השקעה בהיקף כ-20 מיליון ₪ בשנים הקרובות במטרה להגדיל את כמות בוגרי בתי ספר תיכוניים הזכאים לתעודת בגרות מדעית-טכנולוגית איכותית מ-6.5% ל-14% בתוך שלוש שנים. לדבריו, מדובר ביעד לאומי של מדינת ישראל, שאינטל חוברת אליו. ההשקעה נועדה לממן תכנית של אינטל ומשרד החינוך בשם "אנחנו המחר", בה שותפו בשלב הראשון כ-3,500 תלמידים ממחוז הדרום ומחוז חיפה בשנה"ל הנוכחית.
במסגרת התוכנית מקיימת אינטל הרצאות של מהנדסים בתוך כיתות בתי הספר ועורכת סיורים במפעל השבבים המתקדם ובמרכזי הפיתוח כדי לעודד יותר תלמידים "להתאהב" בעולם המדעים והטכנולוגיה. ב-2013 נערכים אינטל ומשרד החינוך להרחיב את התוכנית ל-200 בתי ספר בישראל ולגייס חברות היי-טק נוספות למציאת פתרון ארוך-טווח למחסור החריף במהנדסים בישראל.
מולי אדן, נשיא אינטל ישראל, בתשובה ל- TelecomNews: "אינטל רואה חשיבות גדולה בחיזוק החינוך המדעי-טכנולוגי בישראל. אינטל מחויבת לקידום נושא זה על מנת ליצור את הדור הבא של המהנדסים והמדענים של ישראל".
אדן הוסיף, כי המובילות הטכנולוגית של ישראל אינה מובנית מאליה, וכי אנו קוצרים כיום בתעשייה השקעות בחינוך של לפני 20-25 שנה, וכי הצורך בתגבור שיעור הזכאים לתעודת בגרות מקיפה במסלול מדעי טכנולוגי הינא מרכיב חיוני בהבטחת מובילותה של ישראל בשוק.
הדיווח המעודד של אינטל מעורר סוגיות נכבדות: האם נכון לבסס חלק כה משמעותי מייצוא ההייטק הישראלי על פעילות חברה (בינלאומית יחידה), הרגישה (מאד?) לתנודות בשוק הגלובאלי? ואולי נכון להקטין את חלקה היחסי בייצוא באופן חיובי – בדרך של הרחבת כלל הייצוא התעשייתי המתקדם.
סוגיה נוספת, נגזרת מבעיית המחסור הצפוי לשנים הקרובות בכוח אדם טכנולוגי איכותי, עליו נסמכת הצמיחה והחדשנות של תעשיית ההייטק הישראלית.
כאן, כך נראה, הדילמה כבדה מאד, שכן הכשרה של הדור הבא אורכת 15-20 שנה והמחדלים של ממשלת ישראל היום מסכנים את המובילות הטכנולוגית של ישראל לשנים הבאות.
|
