במקום לקדם את ישראל לעולם של פריסת סיבים לבתים, ממשיכה צמרת משרד התקשורת לעבוד בשירות קבוצת סלקום ושות', ומציעה מדיניות דמיונית חדשה לפריסת סיבים לבתים, שתוביל לכאוס נוסף בשוק התקשורת הקווית, להזנחת הפריפריה ולהמשך הפרות החוק והרישיון הסיטונאיות המתרחשות בשוק הזה כבר כיום (מצד המתחרות בבזק).
הדרך היחידה לצאת מהפלונטר הזה היא לפטר מיידית את כל מי שמוביל את המהלכים ההזויים הללו ובראשם השר, המנכ"ל והסמנכ"ל לכלכלה ולהקים "רשות לתקשורת". עדכונים בסוף הכתבה.
מאת:
אבי וייס, 10.11.19, 07:00
משרד התקשורת בראשות
השר הכושל והבלתי מחובר למציאות דודי אמסלם, (בתמונה משמאל),
פרסם טיוטת "המלצות הצוות הבין-משרדי לבחינת מדיניות פרישת תשתיות תקשורת אולטרה רחבות-פס נייחות במדינת ישראל – להערות הציבור". ההודעה לתקשורת
כאן וכל המסמכים בשימוע
כאן.
צמרת משרד התקשורת ממשיכה בכך בפעילות נמרצת בשירות קבוצת סלקום ושות', ומקיימת, כביכול, שימועים ציבוריים, בעוד שאת הציבור
היא בכלל לא שומעת (אלה "שימועים לכאורה"), הצמרת הזו שומעת רק את בעלי האינטרסים הקרובים לצמרת משרד התקשורת (כלומר: קבוצת סלקום ושות').
גם סדרת השימועים הקודמים בוצעה
מבלי שהמשרד בכלל בחן את תגובות הציבור ומבלי שהתייעץ עם נציגי הציבור המוסמכים. למשל, המשרד ממשיך שוב ושוב עם ההמצאה, שנקראת "
שירות BSA סיבים", המצאה, שהומצאה ע"י "הקליקה" ללא כל בסיס טכנולוגי או אחר, כדי להצדיק את הרגולציה העקומה, ש"הקליקה" מובילה,
כנגד האינטרסים של הציבור וממשיכה לדרדר את ישראל בכל קנה מידה השוואתי עולמי.
על פי נתונים עדכניים של
Speedtest, הנכונים לסוף חודש ספטמבר 2019, ישראל
ממשיכה להידרדר: בתחום הקווי אנו כעת
במקום 34, ירידה של מקום אחד באינדקס העולמי מול החודש הקודם ובתחום הסלולרי אנו
במקום 75 (!), נפילה מהירה של 5 מקומות, מול החודש הקודם. התודות לכישלון המתמשך והמהדהד הזה: לרגולציה של משרד התקשורת הישראלי.
ההערות והניתוחים הקודמים שלי בנושא, שנדון כאן,
מפורטים בנספח א' כאן למטה ובעשרות כתבות נפרדות מקושרות. ממילא, "הקליקה", שייצרה את מסמך המדיניות הזו,
התעלמה מהכל, כי הם חושבים, שהחוכמה זורחת מהראש שלהם והם יודעים הכל ויכולים להמציא הכל. הם מעל לכל חוק, תקנה, נורמה והגיון.
מסמכי השימוע החדשים, מכילים כל כך הרבה שגיאות (מקצועיות, מתודולוגיות, חישוביות ועוד), שפשוט בלתי ניתן להקיף את כל השגיאות הללו בכתבה כאן, והדרך היחידה היא
לזרוק את הכל ל"מגרסה של שמילה" (זה המקום המתאים לתוכניות הזויות הללו) ולפטר את כל מי "שמבשל ובישל את הדייסה הזו", בשירות קבוצת סלקום ושות'.
הכי חשוב, בתכנית החדשה, שעוסקת רק בבזק (אין בה הצעת מדיניות לגבי הוט. ככה זה כשעושים חצי עבודה ובצורה רשלנית), אין בכלל התייחסות
לצורך הכי חשוב של בזק: "הורדת ההפרדה המבנית". זה היה ונשאר המפתח לרגולציה של השוק הקווי בישראל, בתוספת הצורך האקוטי לשמור על החוק, התקנות והרישיון, מה
שלא מתקיים בכל הקשור לשירותי סלקום ופרטנר בתחום הקווי, בשירותי הסיבים והטלוויזיה שלהן.
שלמה פילבר, (בתמונה משמאל), שכיום הוא
"עד מדינה" ב"תיק 4000", הציע תכנית אחרת לחלוטין, שיש לה הגיון נכון ומבוסס ויכולת ביצוע בטווחי זמן סבירים, ללא כל סיבוכים מיותרים.
הוא כשל בתכניתו, משום שהלך בדרכים לא חוקיות ופסולות לקידום התכנית הזו, שבבסיסה היא טובה ונכונה.
את הכישלון הטוטאלי שלו ניתחתי בהרחבה ב-2 פרקים של סדרת הכתבות על תיק 4000:
כאן ו
כאן. זה משתקף גם בסיכום החקירה של הרשות לניירות ערך ב"תיק בזק" -
כאן.
אולם, זה לא פוסל את הרעיונות המצויות בתכנית שהציע.
המסמך של טיוטת מדיניות פריסת סיבים לבתים, שהציע
שלמה פילבר לשר התקשורת דאז
צחי הנגבי (שאישר בזמנו להתקדם בתכנית הזו), מצוי כאן במלואו - למתעניינים.
כל מי שייעין במסמך הזה ברצינות יגלה, שהוא
רציני וטוב פי כמה מהמסמך ההזוי והטרי של משרד התקשורת, בדיוק באותו נושא.
אגב, בשלב זה, בזק טרם הגיבה על השימוע (
כאן).
המכשלות העיקריות במסמך הטרי של משרד התקשורת הן (פירוט נוסף יש בשלל הכתבות המצוינות כאן למטה בנספח א'):
- המסמך מתעלם לגמרי מהצורך לטפל בהתקדמות הטכנולוגית של בזק על הרשת הקווית שלה, מה שנדרש ממזמן וברור שזה אקוטי כבר כעת (בטכנולוגיות הנקראות 35B ואח"כ G.fast), כמפורט למשל כאן בסעיף 3. אם לא די בכך, עיקרון "ההדדיות" בשימוש בתשתיות פסיביות המעוגן בחוק התקשורת סעיף 5 על כל תת-סעיפיו, בוטל בפועל ללא כל הליך חוקי, ע"י צמרת משרד התקשורת ובשתיקת השר, ונשארנו במדיניות החדשה רק עם החובה של בזק לאפשר למתחרותיה שימוש בתשתיותיה. הסיבה להתנהלות הבלתי חוקית הזו היא מאוד ברורה: אלו האינטרסים הכלכליים של סלקום ושות'.
- המסמך מתעלם לחלוטין מהפרות החוק, התקנות והרישיונות של המתחרות בבזק. בלי שמירה על החוק, אין שום סיכוי לשום תכנית להתבצע.
- ההצעה החדשה שוללת מבזק את היכולת לפרוס סיבים לבתים באיזורים, שבהם תופעל "הקרן האוניברסלית". זה דבר בלתי מתקבל על הדעת. ההצעה הזו נולדה רק כדי לקדם את האינטרסים של סלקום ושות'.
- ההצעה החדשה מתעלמת לגמרי מהמכשלה הענקית הקיימת באיזורי הביקוש, שבזק תפרוס בהם: שלבתים ב"איזורי השמנת" יכולים להגיע עד 5 תשתיות מתחרות של סיבים לפתחי הבתים (בזק, הוט, סלקום, פרטנר ו-IBC), דבר בלתי מתקבל על הדעת, שכבר קיים בכמה וכמה שכונות ברחבי המדינה, נושא, שבכלל לא טופל במסמך ההזוי החדש שפורסם.
- ההצעה מציעה לבנות "קרן אוניברסלית", שגם על פי מסמך השימוע, תחל לפעול אולי בסוף 2022. מדובר בהקמת גוף ממשלתי בירוקרטי חדש, מוצף בפקידים, שיעסוק בבירוקרטיה אין סופית וברור שייכשל. שלא לדבר על השנים עד שהחקיקה לבנות יחידה בירוקרטית כזו תעבור בכנסת, עם כל התקנות הנדרשות וגיוס כוח אדם מקצועי מתאים. כלומר: הפריפריה של ישראל תהיה בלי סיבים לבתים - עוד שנים רבות.
- ההצעה מתעלמת לחלוטין מכך, שיש לבצע מהלכי חקיקה מאוד נרחבים, שיכולים לקחת שנים, חקיקה ראשית, חקיקת משנה, רישיונות חדשים וכיו"ב, חקיקה, שמטרתה להוריד את הפריסה האוניברסלית מעל בזק ולייצר כללים חדשים בשוק הקווי, בהתאם למתווה החדש המוצע. טרם הוחל בניסוח החקיקה הזו. אם לא די בכך, כלל לא ברור באם זה אפשרי (לנסח ולהעביר חקיקה כזו בכנסת, בטווחי זמן סבירים). בנוסף: מי אמר שאחרי החקיקה החדשה - זה יצליח?
- במתווה החדש כביכול, ללא כל הסבר סביר או בכלל, משרד התקשורת לא מתכוון לבטל את ההסדרה שמחייבת להפריד בין תשתית אינטרנט לספק אינטרנט (ISP), שבכמעט כל מדינות העולם, ההפרדה הזו בוטלה זה מכבר וכוחות השוק קובעים את התצורה של החיבור לאינטרנט. זאת, משום שאין כל טעם בשירות מספק אינטרנט (ISP) - ללא שירות מקביל מבעל תשתית לאינטרנט. אין שום הסבר במסמך המדיניות, למה בסלולר אין הפרדה בין ספק התשתית לספק האינטרנט הסלולרי, בעוד שבשוק הקווי יש הפרדה מוחלטת כזו ושההפרדה הזו, משום מה, לא חלה על סלקום ופרטנר בתחום הקווי.
- רגולציה בעולם התקשורת הישראלי חייבת להיות פשוטה, ברורה וברת ביצוע, לרבות הצורך שתהיה ברת אכיפה. אחרת, כל כלל הופך ל"ישראבלוף", כמיטב המסורת שהכניס משרד התקשורת הישראלי לשוק התקשורת בעשור הנוכחי (בכל תחום). ההצעה החדשה היא ההפך מהצעה פשוטה וברורה. למעשה, היא אפילו לא תחילת מדיניות חדשה, כי רוב הנושאים וההמלצות הם ללא כל פירוט וללא כללים, מה שמבטיח שמנגנוני ה"ישראבלוף" יפעלו כאן במלא עוצמתם. לכן, הרגולציה המוצעת הזו דינה להיכשל, כמו רוב החלטות משרד התקשורת בעשור הנוכחי, שדירדרו את שוק התקשורת הקווית והסלולרית לתהום.
לכן, המתווה הנכון, לעניות דעתי, הוא לקחת את
הצעת המדיניות, שחתום עליה
שלמה פילבר, שאושרה בזמנו, ולהקים
ועדה ציבורית של ממש (ועדה, שתמונה ע"י הממשלה, או ע"י ועדת שרים מתאימה), ושתכלול נציגי ציבור, ועדה, שתשמע קודם כל את נציגי הציבור המוסמכים ותנתח לעומק את "צד הביקוש", לפני שמטפלים ב"צד ההיצע", ועדה, שתעדכן את המסמך של
פילבר (שכאמור, אושר בזמנו ע"י כל הגורמים הרבלנטיים,
כולל המשנה ליועמ"ש)
, בעדכונים נדרשים, לאור ההתפתחויות הטכנולוגיות והרגולטוריות, שהתפתחו בשוק העולמי והישראלי. זאת, עם שילוב של תחום הסלולר 5G, עם התחשבות להמשך התפתחות הסלולר ל-
6G, ברגולציה חדשה קווית וסלולרית \ אלחוטית, שתהיה תקפה לעשור הבא, ו
רק כך נוכל להצעיד את השוק הקווי קדימה.
לסיכום
ביצוע שימועים פיקטיביים, במיוחד בעניינים צרכניים וטכנולוגיים, הוא נושא חמור ביותר הראוי ל"טיפול שורש" ואולי אף לחקירה פרלמנטרית \ ציבורית, שלא לדבר על חקירה פלילית.
למעשה,
אין לשר התקשורת הנוכחי כל מטה מקצועי, שמסוגל לנתח מסמכים רגולטורים דוגמת מדיניות בתחום הגלים המילימטריים, בתחום הסלולר ובתחום הקווי, ואת ההחלטות של צמרת משרד התקשורת, או שמסוגל לבדוק אם הצמרת של משרד התקשורת היא "מינוי מקצועי", או "קליקה", שיש נגדה עשרות רבות תלונות (ולא רק ממני), שלא לדבר על מעורבותה המתמשכת (עד היום) ב"תיק 4000", שפרק אחד מ-33 פרקי הסדרה פורסם אך לאחרונה -
כאן.
כך, השר
דודי אמסלם, כמו קודמו,
הפך את עצמו בפועל
לחלק בלתי נפרד מה"קליקה"
ונושא באחריות מיניסטריאלית מלאה למעשיה ולהחלטותיה של "הקליקה" הזו.
כך, שר התקשורת, דודי אמסלם, הפך מתחילת דרכו כשר ועד רגע זה, להיות "שפוט של הקליקה", "מובל באף", במקום להיות מוביל, מנחה, קובע מדיניות, מביא הצעות החלטה לאישור הממשלה ותיקוני חקיקה ותקנות לאישור הכנסת (ככל שניתן בכנסת זמנית).
קשה להאמין, אבל תוך ימים ספורים, השר
דוד אמסלם, נפל
בדיוק .jpg?id=31637691)
לאותם בורות של קודמו בתפקיד,
השר הכושל לשעבר -
איוב קרא, והחל
להתנהל בדיוק כמוהו, אם לא יותר גרוע ממנו (מנקודת ראות ציבורית).
בדומה ל-3 המנכ"לים שקדמו לו, מנכ"ל משרד התקשורת דהיום (
נתי כהן, בתמונה משמאל) כנראה בטוח,
שהקוד האתי לעובדי המדינה (גם
כאן)
לא חל עליו ועל החלטותיו. גם לא
קובץ הכללים הנהלים וההנחיות למנכ"לים בשירות המדינה. הוא
מצוי מעל לכל (חוק, תקנות, החלטות ממשלה וכנסת, נהלים, מדיניות שר, תקשי"ר וכיו"ב).
יש עוד כמה בצמרת המשרד הדוגלים בהשקפת עולם האנרכיסטית הזו. הסמנכ"ל לכלכלה
ד"ר עופר רז-דרור (
המומחה להטחת הראש של בזק בקיר וממובילי "
תיק 5000"), הוא אחד מהם.
כל שר הנותן לזה יד - שותף
לכאוס והופך, לכאורה,
ל"שותף בפועל" לתהליכי "תפירת תיקים" במדינת ישראל לאנשים הלא נכונים ולשיבוש שלטון החוק במדינה דמוקרטית.
אני ממליץ לכל ראש ממשלה, שיזכה לאמון כנסת ה-22, לבצע "ניתוח דחוף" בחולה המדמם הזה, שנמצא במצב גסיסה מזה כמה שנים טובות (למעשה זה "צמח" במצב של "מוות קליני" ב"הנשמה מלאכותית"), חולה, ששמו משרד התקשורת הישראלי.
לכן, הטיפול הכושל ברגולציית עולם התקשורת בישראל והטיפול הכושל וחסר האחריות של ראשי משרד התקשורת וגופי הסמך של המשרד בתחום השמירה על האינטרסים הציבוריים וקיום החוק במדינת ישראל (בדגש על חוק התקשורת ותקנותיו), מחזקים את הצורך הדחוף בהקמת "רשות לתקשורת", רשות עצמאית, שתפעל לטובת הצרכנים ולא נגד הצרכנים ולטובת בעלי ההון וה"מקורבים לצלחת" של מקבלי ההחלטות, בניגוד מוחלט לחוק ולאחריות המוטלת על משרד ממשלתי חשוב ובעל כוח כלכלי עצום כלפי השחקנים הגדולים בשוק.
ראוי כי בנוסף להקמת ''רשות תקשורת לאומית'', יש להקים גם ''ועדה קבועה בכנסת לענייני תקשורת''. גם בארה''ב יש ועדה בקונגרס לענייני תקשורת. לעניות דעתי, יש להוציא את נושא התקשורת מועדת הכלכלה של הכנסת, שעמוסה בנושאים כלכליים מגוונים ואינה מסוגלת להתמחות בתחום התקשורת. היקף תחום התקשורת בישראל הוא מעל 20 מיליארד ש''ח והוא טכנולוגי מאד ורווי בנושאי רגולציה, שמחייבים התמחות מקצועית ייחודית - גם בכנסת ובוועדותיה.
עדכון 10.11.19: על פי פרסום של
ארז רביב (
כאן): יו"ר מרכז השלטון המקומי:
תכנית פריסת הסיבים האופטיים מקפחת את הפריפריה. ב
מכתב לשר התקשורת
דודי אמסלם טען
חיים ביבס כי המתווה לחיבור יישובי הפריפריה לאינטרנט מהיר מסתמך על "מימון חיצוני של חברות התקשורת, שאין להעריך את היקפו, ואין בו רמת וודאות מוחלטת" | קרא למשרד לפתוח בשיח עם מרכז השלטון המקומי בנושא.
ככה זה שלא בוחנים את "צד הביקוש" לשירותי התקשורת ולא מתייעצים בכלל בכל התהליך של גיבוש המדיניות עם נציגי ציבור מוסמכים (שיו"ר מרכז השלטון המקומי הוא רק אחד מהם).
עדכון 16.12.19: מדינת ישראל ממשיכה להידרדר במדד 
האינדקס העולמי בתחום הפס הרחב בסלולר.
גם בחודש החולף ירדנו עוד 2 מקומות מהחודש הקודם לו וכעת ישראל ממוצבת במקום המכובד ביותר: 77, כמופיע בתצלום כאן משמאל.
זאת, מתוך נתוני אתר המדידות העולמי Speedtest בהשוואה העולמית החודשית שהאתר מבצע - Globa Index.
אנו נמצאים אחרי רוב מדינות העולם השלישי...
התודות לשרי התקשורת לדורותיהם ובמיוחד לשר הנוכחי (דודי אמסלם) שצבר עד היום לא פחות מ-107 שערוריות ופשלות ב-5 חודשים, שיא עולמי מדהים.
אין על משרד התקשורת הישראלי. המציאו את התחתית של התחתית של הבור אליו נפלנו. אגב, בימים אלו אני בלוס-אנג'לס, כל רחבי העיר מכוסים ב-5G עם יכולות פנטסטיות, במכשירי הסלולר התומכים (יש הרבה כאלו...). בישראל - זה חלום ליל קץ, ובכלל כעת בישראל יש חורף...
עדכון 22.1.19: נשלח עדכון לפנייה לצמרת משרד המשפטים והפרקליטות (לידיעת צמרת הרשות לתחרות), עם עדכונים של מסמכים שאותרו, שמצביעים על כך שהפרקליטות מטעה את הבג"ץ בנוגע להגדרת בזק כמונופול בתחום תשתיות האינטרנט. הפנייה המעודכנת
נמצאת כאן.
עדכון 30.1.20: פורסם
כאן, כי בית המשפט הגבוה לצדק בירושלים קבע: למשרד התקשורת יש 4 חודשים להחליט לגבי "ההפרדה המבנית" בבזק.
עדכון 1.4.20: האם בבתים חדשים הקבלנים יתקינו סיבים לכל בית ולכל דירה, כבר במהלך הבנייה? ייתכן וכן, כמפורט בכתבה כאן. יש להמתין ולראות אם ומתי העדכון של תקנות הבנייה הללו, ייכנסו לתוקף (אם בכלל). כנראה עניין של כמה שנים, במיוחד לאור התנגדות הקבלנים לעניין הזה.
עדכון 14.6.20:
גד פרץ מגלובס פרם
כאן מאמר תחת הכותרת: "המדינה מבקשת דחייה במתן תשובה בסוגיית ההפרדה המבנית בבזק. הצוות הבינמשרדי העוסק בנושא מתקשה להגיע להסכמות על מתווה הפרדה והיום הוחלט לבקש דחייה נוספת מבג"ץ".
נספח א'
מבחר קטן מההתייחסות למסמכי השימוע ולמהלכים הקודמים בתחום פריסת הסיבים לבתים בישראל:
