המשנה ליועמ"ש (משפט מנהלי-ציבורי) עו"ד דינה זילבר פרשה אמש מתפקידה בלי שהועמדה לדין על כל התעלולים, שייצרה עד יומה האחרון בלשכת היועמ"ש. החסינות המוחלטת של "הקליקה" הגנה עליה. בדיוק כמו החסינות שהייתה לפורשים קודמים: עו"ד שי ניצן, עו"ד אבי ליכט, רנ"ץ רוני אלשיך, ועוד, שאיש לא בדק את מעורבותם האישית בתפירת התיקים נגד נתניהו וכל שאר התעלולים, שעשו בקדנציה שלהם, מחוץ לכל חוק ונורמה. עו"ד דינה זילבר משאירה מאחוריה את "הכפילה" שלה ויד ימינה לחלק מתעלוליה (המפורטים כאן), עו"ד דנה נויפלד, היועצת המשפטית של משרד התקשורת. חשיפת התעלול האחרון של עו"ד דינה זילבר, שמפלה בין שר מהליכוד לשר שאינו מהליכוד.
עדכונים בסוף הכתבה.
מאת:
אבי וייס, 21.12.20, 11:30
הפרישה מהתפקיד אמש (20.12.20) של עו"ד
דינה זילבר, בתמונה משמאל, המשנה ליועמ"ש (משפט מנהלי-ציבורי), לוותה ברעש צורמני ומקומם במיוחד, בדמות
הודעת היועמ"ש, עו"ד ד"ר
אביחי מנדלבליט, הודעה, שהועברה לבג"ץ ולנציב שירות המדינה, שהוא החליט לא להעמיד את עו"ד
דינה זילבר לדין בגין התבטאויותיה נגד צמרת המדינה.
זאת, בנימוקים הזויים לחלוטין (תמצית הנימוקים של היועמ"ש ד"ר
אביחי מנדלבליט לבג"ץ
מצויים כאן, למתעניינים. המסמך המלא של התגובה של היועמ"ש לבג"ץ מצוי
כאן).
כך, עו"ד
דינה זילבר מצטרפת לשורה הולכת וגדלה של בכירים במערכות אכיפת החוק במדינת ישראל, ש"תפרו תיקים" באופן חופשי, במיוחד נגד
נתניהו (וגם נגד בעלי קבוצת בזק), תוך ביצוע אין ספור של עבירות, לכאורה,
שלא נבדקו ולא ייבדקו, כי הם
חסינים מכל בדיקה ונמצאים מחוץ לכל חוק ונורמה במדינת ישראל, תופעה, שאין ולא הייתה בשום מקום דמוקרטי בעולם.
ברשימה המכובדת של פורשים ללא כל בדיקה של מעשיהם, נמצאים המפכ"ל לשעבר רנ"ץ
רוני 
אלשיך, עו"ד
אבי ליכט (שהפך לאחר פרישתו
ליועץ משפטי של
בני גנץ ומפלגת "חוסן ישראל", שהפכה ל"כחול לבן"), ועו"ד
שי ניצן (בתמונה משמאל). זאת, לצד עוד קציני משטרה בכירים וזוטרים ועוד בעלי תפקידים פחות מוכרים בפרקליטות.
כולם "חסינים" מבדיקה מכל סוג.
כשעו"ד
אבי ליכט פרש, פרסמתי את הכתבה הנוקבת הבא: "
אחד מראשי "קליקת הפרקליטים" פורש במפתיע. מה עם "התאומה" שלו?". כותרת המשנה לכתבה:
"עו"ד
אבי ליכט, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (ניהול ותפקידים מיוחדים), החליט לפרוש במפתיע מתפקידו. האם צפוי "שחר חדש" בתחום עם הליכתו? התשובה הברורה -
לא. "הקליקה" מורכבת מלא מעט בעלי תפקידים, שמפוזרים בכל השירות הציבורי. אנו תקווה, ש"התאומה" שלו, היועצת המשפטית של משרד התקשורת, עו"ד
דנה נויפלד, תלמד ממי שדאג לקידומה ולשתילתה במשרד התקשורת - ושתלך בעקבותיו
".
אז היא (עו"ד
דנה נויפלד, שהייתה, בין היתר, העוזרת הצמודה של עו"ד
אבי ליכט בעברה), לא למדה מאומה מהליכתו והיא עדיין במשרד התקשורת...
כעת אנו ב"שידור חוזר" של הסרט הזה. הפעם, עם התאומה והחברה האישית (חברות רבת שנים) של עו"ד
דינה זילבר, שעבדה בצמידות אליה בעת שהייתה בלשכת היועמ"ש, ושתיהן ביחד הכינו את הסדרי "ניגוד העניינים" מעוררי המחלוקת עבור רוה"מ (ובזמנו גם שר התקשורת)
בנימין נתניהו.
אם לא די בכך, עו"ד
דינה זילבר אפשרה ונתנה גיבוי וחיפוי לעו"ד
דנה נויפלד לפברק לעצמה היתר לעסוק בענייני
סלקום \ IBC, מה שהשפיע ומשפיע בצורה מובהקת על
כל מהלכי הרגולציה במשרד התקשורת בעשור האחרון, ועד הרגע הזה.
כל התעלולים האחרונים והטריים של "צמד התאומות" "
זילבר - נויפלד" הונצח על ידי בסדרת כתבות החשיפה הבאות, למי שמתענייין בפרטים:
וכעת אחשוף את התעלול האחרון של עו"ד
דינה זילבר,
שהחליטה להתנכל לשר מהליכוד (
אלי כהן) בגלל שהיה בטקס השקה של שופרסל, אבל השתתפותו של השר (
המפוטר)
יועז הנדל (שהפך ל"יקיר הקליקה", כי הוא
חלק מ"כת רל"ב - רק לא
ביבי ורק לא בזק"), בהרבה השקות לא חוקיות של פריסת סיבים לבתים ברחבי הארץ, מחברות ללא רישיון לפריסת סיבים. המדובר בהשקות בהן הוא (
יועז הנדל) שימש כ"פרזנטור" ומשווק בחינם של החברות הללו. זה בכלל לא הזיז לעו"ד
דינה זילבר, שקיבלה מהיועמ"ש לטפל בתלונות הללו ו
לא טיפלה.
תלונה, שהגשתי בגלל אי הטיפול שלה והאפלייה הברורה והמתועדת באכיפה (בין שר מהליכוד לשר שלא מהליכוד, בדיוק באותו נושא), על ידה, תלונה שנשלחה על ידי לנציב התלונות - השופט בדימוס
דוד רוזן, נענה בתשובה (הנמצאת
כאן) שהחוק הביקורת על הפרקליטות יש בו "חור" ענק, בו המשנים ליועמ"ש
לא כפופים לביקורת של הנציב, ולכן הנציב
דוד רוזן לא יכול לברר שום תלונה נגד עו"ד
דינה זילבר. כך יצא מתשובת הנציב
דוד רוזן, שהיא (עו"ד
דינה זילבר) פשוט מצויה
מחוץ לכוח הכבידה של כדור הארץ
ומעל לכל נורמה ומסגרת חוקית כלשהי במדינת ישראל.
לכן, לא תתפלאו מה קרה לפנייה הדחופה שלי מ-9.12.20, כשראיתי שמועד פרישתה של עו"ד
דינה זילבר מתקרב ותשובות אני לא מקבל ממנה, פניה, ששלחתי ליועמ"ש ולצמרת משרד המשפטים בזו הלשון:
"הנדון: אודה לעדכונים ולהחלטות של עו"ד דינה זילבר - המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (ציבורי – מנהלי).
שלום רב,
1. בחודשים האחרונים הוגשו על ידי מספר תלונות ליועמ"ש בנושא: "
שר התקשורת הפך לפרזנטור ומקדם שיווקי של חברות תקשורת המפוקחות ע"י המשרד שהוא עומד בראשו".
2. כל התלונות
הועברו - על פי החלטת היועמ"ש, לטיפולה של עו"ד
דינה זילבר, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (ציבורי – מנהלי).
3. התלונות הן (מספר סימוכין של היועמ"ש ומספר מסמך של ההחלטה להעביר הפנייה לטיפולה של עו"ד
דינה זילבר):
א. סימוכין 72332 מ-24.6.20, מס' מסמך: 004-99-2020-014802 מ-29.6.20.
ב. סימוכין 73432 מ-17.8.20, מס' מסמך: 004-99-2020-018420 מ-17.8.20.
ג. סימוכין 75711 מ-28.10.20, מס' מסמך 004-99-2020-027220 מ-19.11.20.
ד. סימוכין 76276 מ-23.11.20. מס' מסמך 004-99-2020-027740 מ-25.11.20.
3. טרם קיבלתי כל עדכון מה הוחלט בתלונות הללו, שכן השר
יועז הנדל המשיך לצפצף על הכל (ב-8.12.20 שוב היה בהשקה, טרם הגשתי תלונה, כי לא ידוע לי מה קרה עם התלונות הקודמות), לרבות
צפצוף ארוך על הנחיית היועמ"ש 1.1700.
4. ממתין לעדכון."
לאחר נדנודים, קיבלתי אמש את התשובה המוזרה הבאה ממשרד המשפטים:
"שלום,
מאחר שפנייתך נעשתה ישירות לגורמים המקצועיים היא סווגה כפניית ציבור ולא כפנייה עיתונאית, ולכן אין באפשרות אגף הדוברות לתת לך מענה בעניין זה.
בברכה,
אפרת אורן
דוברת היחידות המשפטיות, אגף דוברות הסברה ותקשורת | משרד המשפטים."
אם לא הצלחתם להבין את התחכום בתשובה הזו ממשרד המשפטים, אז הנה תרגום לעברית קלה: היות ואנו ממילא לא נענה לך, אז אנחנו מושכים זמן, עד שאתה וכולנו נשכח, שעו"ד
דינה זילבר בכלל הייתה במשרד המשפטים. אז החלטנו להעביר את הפנייה שלך למסלול "פניות הציבור" (ולא מסלול מענה מהיר לעיתונאים), מסלול שמשמעו:
יש לנו כעת המון זמן להשיב לך, אם בכלל. זאת, כי על פי החוק (
כאן)
יש לנו 45 יום כדי להשיב לפנייה שלך, שהיא כעת מסווגת בגדר "פניות הציבור".
גאונים.
לסיכום:
כפי שכבר כתבתי לא אחת בעבר, הפארסה המדהימה הזו, שנקראת תיק 4000 (בשונה מתיק בזק), מזמן הייתה אמורה להיסגר ואת מי שיש להעמיד לדין - זה את אלה שקשרו קשר ליצור ולפברק את ההתנקשות המשפטית הזו.
יש לנו כאן חשד, לכאורה, לתכנון "הפיכה שלטונית" באמצעות "פיברוק תיק", שקרים, בידוי ראיות, המצאת ניגודי עניינים שלא היו ולא נבראו לנתניהו, ע"י בעלי תפקידים בכירים ביותר במערכת המשפטית - שבעצמם "שקועים עד צוואר" בניגודי עניינים מחרידים ועוד, שזה אוסף אדיר, לכאורה, של עבירות הקיימות בספרי החוק של מדינת ישראל.
תמוה ומזעזע, שלא נמצא ולו "צדיק אחד בסדום", שיש לו דיעה שונה, בקשר לתיקים הללו, בפרקליטות מיסוי וכלכלה ת"א, או בלהב 433, או בלשכת היועמ"ש וצמרת הפרקליטות בי-ם. ללא ספק, זו "תסמונת יום כיפור" של גורמי האכיפה בישראל, שיוצרים חוקים יש מאין ותקדימים עולמיים. זה "דגל שחור" לשלטון החוק והצדק, במדינה האמורה להיות דמוקרטית.
הליכתה של עו"ד דינה זילבר בלי שהיא הועמדה לדין על שלל העבירות, לכאורה, שהיא ביצעה, בגיבוי וחיפוי מלאים של היועמ"ש, הממונה עליה, היא אות קלון למדינת מישראל בכלל ולמערכת הצדק (שאין) במדינת ישראל.
