Telecom News - חשיפת הלו"ז המלא ב"תרמית האנטנות" בה מעורב כעת שר התקשורת בני גנץ

חשיפת הלו"ז המלא ב"תרמית האנטנות" בה מעורב כעת שר התקשורת בני גנץ

דף הבית >> חדשות הסלולר והמובייל >> חשיפת הלו"ז המלא ב"תרמית האנטנות" בה מעורב כעת שר התקשורת בני גנץ
בלעדי. הלו"ז המלא והמדויק חושף כאן לראשונה את כל המעורבים, לכאורה, בקנוניה. בנוסף, אימות החשד, ששר התקשורת, בני גנץ, נתן את האישור למסע "הטיוח" הענק של "הקליקה" בתחום "תרמית האנטנות". מדובר בפרשת שחיתות ענקית, בשווי מאות מיליוני ש"ח לשנה, שנועדה ליצור מונופול חדש בישראל, מונופול פרטי, שיחזיק ויתפעל עבור כל חברות הסלולר את אנטנות הסלולר בישראל. זהו מונופול בראשות, בין היתר, מנכ"ל משרד התקשורת היוצא, נתי כהן, שהכין את הרגולציה הזו עבור עצמו, לזמן שלאחר פרישתו. כל צמרת משרד התקשורת שותפה למזימה הזו (לכאורה, חזקת החפות חלה על כולם). מאמר שביעי בסדרה אודות "תרמית האנטנות". 
מאת: אבי וייס, 10.1.21, 07:50חה"כ בני גנץ

"תרמית האנטנות", (חלק ממה שאני מכנה "תיק 5000"), היא פרשת מרמה, לכאורה, ענקית, שמתחילת כניסתו לתפקיד, שר התקשורת הטרי, בני גנץ, (בתמונת משמאל), הפך להיות מעורב בנושא, כולל אישור מהלכי "הטיוח".

יודגש, שהשר בני גנץ החליט להתעלם מכל הפניות אליו (לא רק ממני), פניות המלוות בכמות עצומה של מסמכים מקוריים, והוא לא היחיד, שסרב להגיב, די ברור למה (איש לא מוכן להודות בפומבי, שהוא מסובך בקנונייה הפלילית הענקית - לכאורה הזו).

כך, השר בני גנץ מסובך כעת אישית בפרשה הפלילית, לכאורה, החמורה ביותר הזו. אין ספק, שזה הרקע לסירוב שלו לענות כל כל פניותינו (עד כה קיבל 8 פניות שונות - ממני ועוד כמה וכמה פניות מאחרים) ולהכריז בפומבי, שאין לו כל קשר לפרשה והוא מתנער ממנה. 

1. מה זו "תרמית האנטנות"?
"תרמית האנטנות" היא אחת מהפרשות החמורות והמזעזעות ביותר, שידע שוק התקשורת בתחום הסלולר, ומקורה במזימה, שנהגתה מתחילת 2010 (אולי אף קודם לכן) וכרגע היא בשלבי יישום של השלב הראשון שלה: העברת 250 אנטנות של קבוצת סלקום לחברת האנטנות (מדובר במונופול חדש של פירמידה של חברות, בראשן נמצאת "קבוצת אלומה"), שבין ראשיה נמצא נתי כהן, לשעבר מנכ"ל משרד התקשורת, שקפץ בלי כל "צינון" ("צינון" הנדרש כמפורט למשל: כאן וכאן), לעמוד בראש פירמידת החברות, שמעוניינות לנהל את כל אנטנות הסלולר בישראל, כמונופול חדש ופרטי, שקם בסתר וללא כל רישיון. 

יודגש שנושא הצורך בקבלת אישור הוא מאוד ברור בחוק, בתקנות, בנהלים ובאופן ספציפי בתקשי"ר סעיף 43.623 - כאן


פרטים נוספים אודות הרקע לפרשה זו וכל המסמכים שחשפנו, יש בנספח א' כאן למטהכולל לינקים לכל הפרקים הקודמים בסדרה. בנספח א' יש גם את פירוט הצעדים, שנעשים ממש כעת וייעשו בימים הקרובים, בתחום זה והם הרקע לפרקי החשיפות הבאים בסדרה, שכאן זה הפרק השביעי בסדרה זו.

את הנושא הזה, המאוד עגום, מסכם יו"ר ועד עובדי פלאפון, יחיאל שמן, בצורה שלא משתמעת לשתי פנים. זאת, במסמך התגובה הטרי והחשוב ביותר שלו, בסדרת המכתבים (הנמצאים בפרקי הסדרה הקודמים), שהוצאו עד כה בנושא. המדובר במסמך, שנשלח על ידו בתגובה למכתב הייעוץ המשפטי במשרד התקשורת. הפעם המסמך שלו מופנה קודם לכל לנש"מ (נציבות שירות המדינה), שאמונה, ביחד עם משרד המשפטים, על אכיפת "חוק הצינון", מסמך הנמצא במלואו (כולל נספחים) כאן - למתעניינים.
זה העיקר והלב של מכתבו:
פנייתו של יחיאל שמן 

2. חשיפת הרקע ולוח הזמנים המלא והמקיף של "תרמית האנטנות".
המידע המוצג כאן, נאסף מכל המסמכים, שנחשפו בפרקי הסדרה הקודמים וכן ממידע, שהתקבל דרך "חוק חופש המידע" ובכלל זה התקבלו (במענה, שהתקבל כאן): היומנים של שרי התקשורת דודי אמסלם ויועז הנדל ומנכ"ל משרד התקשורת היוצא, נתי כהן.

לוח הזמנים, שמוצג כאן, מתייחס רק לשנת 2020 ומתעלם מכל הפגישות הרבות (מעבר לכל פרופורציות) שבין צמרת משרד התקשורת לצמרת קבוצת סלקום ב-2019. זאת, כי ברור כעת, שהרעיון של שת"פ אנטנות פרטי הגיע לבשלות וניסיון של מימוש רק ב-2020, אם כי רעיון זה נולד הרבה קודם לכך, גם ב"אלומה" ובמסגרת חברת "תיבר" וחברות הבנות שלה: "עוגנים בירוק" ו"מגדלי תקשורת". 

תזכורת למי ששכח, לגבי ה"שחקנים הראשיים" בסיפור הזה בשנת 2020:
השר דודי אמסלם היה שר התקשורת עד 17/5/20, אבי גבאיהשר יועז הנדל, שהחליף אותו, היה בתפקיד זה עד 16/12/20 והחליף אותו מאותו יום ועד רגע זה - השר בני גנץ.
מנכ"ל משרד התקשורת נתי כהן היה בתפקיד עד 30.6.20 והוחלף ע"י לירן אבישר בן חורין, שנמצאת בתפקיד זה גם כעת.
שמילה מימון, המשנה למנכלי"ת (לירן), משמש בתפקיד זה כבר כמה שנים טובות (היה קודם המשנה למנכ"ל של נתי כהן).
אבי גבאי, (בתמונה משמאל), מנכ"ל סלקום, התמנה למנכ"ל קבוצת סלקום בינואר 2020 ומשמש בתפקיד זה גם כיום. 

כמה נקודות רקע חשובות, להבנת הנפשות הפועלות בהקשר של פרשה זו:
א. לאבי גבאי (מנכ"ל סלקום) ולאורי יוגב (יו"ר אלומה) יש רקע משותף ארוך שנים. שניהם היו בכירים באוצר ושניהם היו בעברם מנכ"לים של בזק בינלאומי.

האם את הרעיון של "מכירה והשכרה בחזרה" (זה המודל הכלכלי מאחורי המהפכה המתוכננת הזו, שעד כה לא הייתה מוכרת ברגולציה הישראלית, מסיבות רבות, אבל קיימת בכמה מדינות בעולם, תחת השם Sale & Lease - Back), הגה אבי גבאי, או שמא הוא קיבל את הרעיון הזה מאורי יוגב? כרגע זה לא ידוע.  

מה שכן ידוע, שמי שהציג את הרעיון הזה לצמרת משרד התקשורת היה אבי גבאי. המטרה שלו הייתה ברורה: לפתור את בעיית "תזרים המזומנים" הלא פשוט וההוצאות העצומות של קבוצת סלקום (שכבר לפני תחילת 2020, כל הקבוצה עמדה בפני פשיטת רגל מוחלטת ומעבר ל"כונס נכסים").

לכן, נולד גם הצורך לעטוף זאת בסיסמאות קליטות ופשוטות (ספינים), כדי שהציבור והרגולטורים האחרים (דוגמת הרשות לתחרות, האוצר, משרד המשפטים), יוכלו "לעכל" את המהפך הרגולטורי הזה, של הקמת מונופול פרטי לאנטנות סלולר, שמפעיל מערכת במחזור של מאות מיליוני ש"ח לשנה.

הסיסמאות, שהומצאו כבר אז, בתחילת 2020, כדי להסוות את הרעיון הזה, כללו משפטים דוגמת: "השלמת פערי כיסוי", "לקדם פריסת תשתיות דור 5", ו"כיסוי סלולרי לפריפריה".

הסגר, עקב מגפת הקורונה, מרבעון ראשון של 2020, היה רקע מתאים להעלאת רעיונות מהסוג הזה, בפני צמרת משרד התקשורת, שנרתמה כל כולה למשימה הזו. זאת, תוך מתן הצדקה להירתמות הזאת, שדורשת יצירת רגולציה חדשה "יש מאין", בגלל הצרכים החדשים, שנולדו עקב העלייה התלולה בצריכה הסלולרית, בעקבות המעבר המסיבי ל"עבודה מרחוק", "מגע חברתי מרחוק" ו"למידה מרחוק". 

ב. קרן "אלומה" החלה במסע לגיוס הון במסגרת "קרן ריט פרטית", המתוכננת להיות ציבורית - אחרי הנפקה, ממש בתחילת 2020 (כאן). המדובר בגיוס של כ-200 מיליון ש"ח וכבר יש לקרן רשימה די ארוכה של משקיעים ויעדי הגיוס כמעט הושלמו. אורי יוגב הוא היו"ר וינון יוגב הוא המנכ"ל (ללא קשר משפחתי ליו"ר). מולי רבינא הוא יו"ר ועדת ההשקעות.

לאחר כחצי שנה של מו"מ, "קרן אלומה" רכשה את חברת "תיבר" (הבעלים של "עוגנים בירוק ו"מגדלי תקשורת"), כהשקעה הראשונה שלה, בפרויקטים של תשתית לאומית, ביולי 2020 (כאן, כאן וכאן) בכ-50 מיליון ש"ח, תמורת 85% מהמניות של "תיבר". 

כך תאר מנכ"ל קרן אלומה" את תכניותיה, אחרי רכישת "תיבר", לגד פרץ מ"גלובס" במאמר שפורסם ב-12.7.20:
התכנית של אלומה

שלא יהיה כאן שום ספק. לא מדובר ברכישת הסכמי הנדל"ן של חברות הסלולר. לא מדובר ברכישת התורן והגנרטור של האנטנה. מדובר ברכישת כל האנטנה. ממש הכל, כולל נושא הרישוי (מול הרשויות, לרבות המשרד להגנת הסביבה), התפעול, התחזוקה והשדרוגים. הכל. השם המקצועי של השת"פ הסלולרי הזה, שנולד אחרי רכישת כל האנטנה, הוא מאוד ברור בישראל - MOCN. אם אין שיתוף של תדרים בתהליך הזה, מודל השת"פ נקרא MORAN, רעיון שעלה כבר ב-2015, בשת"פ שתוכנן אז (ולא מומש) בין סלקום לפלאפון (כאן).

היות וזה תהליך רגולטורי, טכנולוגי וכלכלי, שבו לא כל הרשת הסלולרית עוברת בבת אחת למונופול החדש, היה צורך להמציא מונח חדש של MOCN שהוא לא על פני כל המדינה, כפי שזה מוגדר עד היום. לכן, הומצא כאן המונח "MOCN מצומצם", שלא קיים ברגולציה הישראלית.

הסבר נוסף לגבי מודל Sale & Lease-Back בעולם רשתות הסלולר יש כאן, למתעניינים (מסמך מחברת DLA Pipers, חברת עורכי דין ענקית שמתמחה בתחום הספציפי הזה). 

ג. אדוארדו אלשטיין, מי שהיה הבעלים של "פירמידת החברות של דסק"ש", שקבוצת סלקום היייתה בתוכה, הפסיד את כל הפירמידה הזו, שנמכרה בנובמבר 2020 דרך "כונס נכסים" למשקיעים ישראליים (מגה אור וצחי נחמיאס).

במהלך השנים האחרונות, צמרת משרד התקשורת סייעה רבות לעסקיו של אדוארדו אלשטיין במסגרת קבוצת סלקום (דוגמה אחת בולטת בחומרתה יש כאן). אולם, באופן די אירוני, זה לא סייע בכלל למניעת ההתמוטטות של עסקי אדוארדו אלשטיין והעברתם ל"כונס הנכסים" ומכירתם לרוכש חדש.

מכאן, גם ברור היה הצורך של קבוצת סלקום לחפש מקורות לשיפור מצבה הכלכלי, עד כדי הפיכתה למעין Fulll MVNO, כשרק מרכז הרשת בבעלותה ושכל תשתיות הסלולר שלה יימכרו לצד ג' (ל"תיבר"\"אלומה").

כך, ניתן יהיה לפטר את רוב עובדיה (אולי חלק מהם ימצאו את מקומם בחברת ברן, שנכנסה במחצית 2020 להסכם והשקעה ב"תיבר". חברת ברן המתמחה בפרויקטים של תשתית. היא האינטגרטור המרכזי המתוכנן במונופול החדש הזה שמוקם, מאז מחצית 2020).

הכווונה היא, שמהלך כזה (של מכירת רשת הסלולר ופיטורי רוב העובדים) יתרחש בכל חברות הסלולר (או לפחות ב-2 מהחברות הגדולות: סלקום ופלאפון), אחרת אין ROI (החזר על ההשקעה) ל"קרן אלומה". 

ד. ההתגייסות המלאה והמקיפה של שמילה מימון, (בתמונה משמאל), לקידשמילה מימוןום ודחיפת הנושא, מקבלת אור מאוד מיוחד - בפרשה זו.

כפי שחשפנו, הוא זה שהמציא (בהתחלה בסתר) את המונח הרגולטורי המוזר בשם: "MOCN מצומצם", כדי לתת רושם, שמדובר ברגולציית המשך לרגולציה הקיימת ולא בבניית רגולציה חדשה לגמרי. זאת, לפי התכניות של "אלומה" וסלקום, במודל של Sale & Lease-Back, שבו תשתיות סלולר, לרבות כל מה שיש סביבן (כולל התדרים, בהמשך הדרך), עוברות לידי המנופול הפרטי.

זה גם מסביר, ככל הנראה, מדוע לפתע לקראת סוף 2019, שמילה מימון, בהיותו משנה למנכ"ל,  קיבל מהמנכ"ל, נתי כהן, את האות של "עובד מצטיין" (פטנט שלא נשמע מעולם בשירות המדינה, פטנט, שהומצא ע"י נתי כהן ללא כל קריטריונים, או איזו ועדה הבוחרת מי הוא "העובד המצטיין" במשרד התקשורת). מדובר בפרס כספי אישי (אלפיים ש"ח) ותעודה מהודרת (וסרטון מתחנף ועוד גימיקים), שהוענקו לשמילה מימון בטקס רב רושם עם השר, שעלה כנראה לא פחות מכ-150 אלף ש"ח (לא כולל הוצאות נלוות דוגמת הסעות, הפקת סרטון, שוברי VIP, שילוט, חוברות וכיו"ב), בגלל שהטקס נערך במתקן חיצוני פרטי. הסיפור המדהים הזה נחשף על ידי בהרחבה: כאן בסעיף 1, כאן בסעיף 4.

יחד עם שמילה מימון, יש עוד בכיר (יותר נכון בכירה) שקיבלה את "פרס העובד המצטיין" מנתי כהן, באותו טקס.
זו אביביתאביבית מסבנד מסבנד, (בתמונה משמאל) סמנכ"לית בכירה למינהל ומשאבי אנוש במשרד התקשורת.

גם היא נבחרה באופן תמוה ולא ברור, קיבלה פרס (כספי) ועוד צ'ופרים, באותו טקס, ביחד עם שמילה מימון.

בזמנו, לא הבנתי עד הסוף מה הייתה המטרה של נתי כהן במתן הפרסים הלו, למנהלים כל כך בכירים, במקום לתת אותם לעובדים מצטיינים (ולא למנהלים בכירים, הכפופים לו ישירות).

כעת, זה מתחיל להתבהר. 

אני מניח שלא תופתעו, אם תגלו בהמשך הכתבה, שהיא (אביבית מסבנד) הייתה שותפה למפגש של צמרת משרד התקשורת (כולל השר) עם אבי גבאי, מנכ"ל סלקום, בענייני "הפריסה הסלולרית"...

ייתכן וזו אחת הסיבות, שאין לה זמן, או רצון, לעסוק במה שהיא כן צריכה לעסוק בו ולא עוסקת: בגמלאי משרד התקשורת.

אין ספק, שמדובר באבדן דרך מוחלט, ומצב כאוטי של משרד ממשלתי, שאיבד לגמרי את דרכו.

כניסת השר בני גנץ לתפקיד, רק החמירה את המצב הכאוטי הזה (כאן) ואיפשר למנכ"לית ולמשנה למנכ"לית להמשיך ובקצב מוגבר בתכניות, שהחלו, למעשה, ברבעון ראשון של 2010, תכניות של קידום הרגולציה מהסוג של Sale & Lease-Back בעולם תשתיות הסלולר. 

3. לוח הזמנים המדויק (ככל שניתן לדייק) של התפתחות הפרשה שמכונה בשם "תרמית האנטנות":
  • פברואר 2020: על פי גד פרץ מ"גלובס", שמדווח כאן מפיו של מנכ"ל סלקום אבי גבאי, שהוא היה זה, שיזם ודחף את הנושא של שת"פ מסוג "MOCN מצומצם" או "Sale & Lease-Back", כמופיע בתצלום הבא, הלקוח מהקטע שיש כאן מהכתבה ב"גלובס":
של מי היוזמה
  • 5.2.20 - ישיבת הכנה אצל המנכ"ל נתי כהן, לקראת דיון אצל השר (דודי אמסלם) בנושא הכיסוי הסלולרי:
ישיבת הכנה ראשונית
  • 10.2.20 - דיון אצל השר (דודי אמסלם) בנושא הכיסוי הסלולרי, בהמשך לישיבת ההכנה מ-5.2.20.
דיון שר ראשון
  • 10.2.20 - השר דודי אמסלם נפגש (כנראה עקב ההכנות למגפה הקורונה. זה לקראת הסגר הראשון), עם נציגי חברות הסלולר וחברות נוספות דוגמת YES (רן גוראון הוא גם מנכ"ל פלאפון ובזק בינלאומי):
פגישה ראשונה עם החברות בסגר
  •  16.2.20 - דיון אצל המנכ"ל נתי כהן בנושא זה (פערי כיסוי סלולרי):
דיון שני אצל המנכ"ל בנושא פערי כיסוי סלולרי
  • 26.2.20 - דיון נוסף אצל השר (דודי אמסלםבנושא שיפור פערי הכיסוי הסלולרי:
דיון נוסף אצל השר
  • 16.3.20 - פגישות השר דודי אמסלם עם ראשי חברות הסלולר (הפגישות מתועדות כאן, עקב הסגר \ קורונה), ובכלל זה הפגישה עם מנכ"ל סלקום - אבי גבאי, כמוזכר במאמר לעיל של "גלובס". בהיעדר פרוטוקול גלוי של המפגש הזה, אני יכול רק לשער, שבספק אם השר דודי אמסלם היה ער אז לכל התכניות של "קרן אלומה", תוכניות העומדות ברקע של הפגישה הזו ולהצעות, שהוא שמע אז מאבי גבאי
פגישה של השר עם אבי גבאי
  • 18.3.20 - פגישות השר דודי אמסלם עם ראשי חברות ה-JV (החברות המחזיקות את רשתות הסלולר המשותפות בישראל), CMG - ה"ישראבלוף", שהמציא שמילה מימון עבור הרשת של חברת סלקום ושותפותיה: גולן-טלקום ו-We4G, שרוכבות על הרשת שלה. נושא מאוד חמור מכל היבט, שמזמן היא ראוי שייחקר - כאן, כאן וכאן, ו-PHI, הרשת המשותפת היחידה שפועלת כחוק ועל פי מסמך מדיניות השר, זו הרשת המשותפת (JV) לפרטנר ולהוט-מובייל:
 פגיה נוספת של דודי אמסלם
  • 30.3.20 - דיון נוסף אצל המנכ"ל (נתי כהן) בנושא הכיסוי הסלולרי:
דין נוסף כיסוי סלולרי
  • 11.5.20 - על פי פרסום של גד פרץ מגלובס (כאן, או כאן), "קרן אלומה" פנתה לחברות הסלולר בהצעה לרכוש מהן את כל (או לפחות חלק) מתשתיות הסלולר שלהן. יצויין, שהסכמה ראשונה התקבלה מסלקום לגבי 250 אנטנות סלולר. מדובר בבעיה רגולטורית ענקית, שכן מעולם קודם לכן, לא הופעלה תצורה כזו של הפעלת תשתיות סלולר בישראל. לכן, היה כאן צורך לרתום את כל משאבי משרד מהתקשורת, כדי לקדם את התכנית הזו. זאת, עוד בזמן בו נתי כהן משמש כמנכ"ל המשרד:  
תכנית אלומה
  • 25.6.20 - מנכ"לית משרד התקשורת, לירן אבישר בן חורין, ממש בזמן החפיפה עם המנכ"ל היוצא - נתי כהן, מבקרת ביקור אחד (בלבד) בתקופת החפיפה הזו, בקבוצת סלקום\IBC, עם המשנה למנכ"לית, שמילה מימון, ועם סמנכ"ל בכיר לכלכלה, ד"ר עופר רז דרור (בוגר קרן וקסנר). חלקם מהבכירים המובילים את "הקליקה", ש"תפרה את תיקי בזק ו-4000" בצמרת משרד התקשורת, בתיאום מול קבוצת סלקום IBC, שמורכבת אף היא מ"תופרי התיקים" הללו. 
סיור לירן בסלקום
  • 28.6.20 - ממש יומיים לפני סיום תפקידו כמנכ"ל - של נתי כהן, מתקיימת פגישה נוספת בין אבי גבאי, מנכ"ל סלקום, לשר התקשורת, הפעם זה יועז הנדל:
 פגישת שר עם אבי גבאי
  • 29.6.20 - המשנה למנכל"ית, שמילה מימון, (עד מפתח נגד נתניהו ובזק ב"תיקי בזק ו- 4000"), בהמשך לביקור בקבוצת סלקום\IBC ולעבודת המטה הנרחבת ביותר המפורטת לעיל, שהוא עומד בראשה ומקדם לבקשת המנכ"ל (נתי כהן), מוציא מכתב חסוי, שחשפנו כאן בפעם הראשונה באופן בלעדי. המוקד של המכתב מצוי בתצלום מצד שמאל (לחיצה על התצלום מגדילה אותו) והמסמך החסוי מכתב שמילה מימוןהזה, שנחשף כאן, נמצא במלואו כאן. מדובר במכתב בחתימת ידו של שמילה מימון לראשי חברות הסלולר ושם הוא ממציא (לראשונה) את המושג "MOCN חלקי" (השם ישתנה ל-"MOCN מצומצם" במסמך הבא), שזה "שם הקוד" להקמת חברת האנטנות של "קבוצת אלומה", אליה לאחר מכן ידלג בקלילות ללא כל צינון או אישור כתוב, מנכ"ל המשרד, נתי כהן (שהיה עדיין מנכ"ל המשרד, בעת הוצאת המכתב הסודי הזה, של שמילה מימון). שמילה מימון מציין במפורש שההמצאה הזו שלו, באה בעקבות הפגישה הראשונה של השר דודי אמסלם עם חברות הסלולר ב-20.2.20 (ראה הלו"ז לעיל), כמופיע ממש בתחילת המסמך החסוי ביותר שחשפנו:
הפנייה של שמילה מימון
  • 30.6.20 - סיום החפיפה בין המנכ"לית הנכנסת, לירן אבישר בן חורין, לבין המנכ"ל היוצא, נתי כהן, שעוזב למחרת את כסאו, כמנכ"ל משרד התקשורת. 
  • יולי 2020 (אין תאריך מדויק, נושא הנמצא כעת בבדיקה) חברת "מגדלי תקשורת" מקבוצת "תיבר"\"קרן אלומה", מבקשת להציג את תכניותיה בפני צמרת משרד התקשורת. מטעמים שונים לרבות של תיאום יומנים בין כל המשתתפים, הפגישה נדחית כמה פעמים ומתקיימת לבסוף ב-22.9.20 (כאן)
  • 12.7.20 - פורסם (למשל כאן) על סיום מוצלח של המו"מ, שבו "קרן אלומה" רוכשת את "תיבר", בדרך לממש את תכניותיה בתחום הפריסה הסלולרית, כפי שתיארנו קודם. 
  • 22.7.20 - מנכ"לית משרד התקשורת, לירן אבישר בן חורין, (בתמולירן אבישר בן חוריןנה משמאל), מוציאה מכתב חסוי (נוסף) לראשי חברות הסלולר (מסמך, שנחשף בכתבה קודמת והוא כאן). במסמך הזה המונח "MOCN" מככב כבר כעובדה מוגמרת, כאחד מ-2 הפתרונות לשיפור הכיסוי הסלולרי, לפי התכנית של המנכ"ל היוצא, נתי כהן, בדחיפה והניהול של שמילה מימון. המסמך הזה נשען על המסמך הקודם של שמילה מימון, שחשפנו כאן מעל, והוא המשך ישיר לו (זה גם כתוב במפורש במסמך בחתימת ידה של המנכ"לית).
  • 2.8.20 - קבוצת ברן מדווחת לבורסה (כאן) על השקעה של 5 מיליון ש"ח תמורת 9% מהמניות של "תיבר" והסכם שת"פ, לפיו קבוצת ברן תהיה, למעשה, האינטגרטור המבצע את התכנון, הבנייה והתחזוקה של תשתיות האנטנות הסלולריות עבור קבוצת "תיבר". ההסכם נחתם ב-31.7.20, על פי הדיווח הזה.
  • 22.9.20 - מתפרסם (ב"אנשים ומחשבים" ו"בכלכליסט"), מיוזמת נתי כהן, שנתי כהן מתמנה לדירקטור מס' 1 ב-2 חברות האנטנות ב"קבוצת אלומה" ודירקטור מס' 1 בחברת "תיבר". יודגש, שב-2 הכתבות הללו מופיע רק המינוי שלו כדירקטור ב"מגדלי תקשורת". 2 המינויים האחרים לא מוזכרים בהם, אפילו לא ברמז. היות ולא מתמנים "מהיום למחר" לתפקיד כזה חשוב ב-3 חברות בבת אחת, סביר להניח, שהמו"מ לקבלת התפקיד (וסביר להניח, שגם קיבל אחוזים באחזקות של החברות, או אופציות למניות בחברות הללו), החל להתבצע הרבה קודם, לא ידוע מתי, אולי אף ממש מיד עם פרישתו ואולי קודם לכן. נושא זה נמצא כרגע בבדיקה מעמיקה.
  • 22.9.20 - חברת "מגדלי תקשורת" מציגה בפני צמרת משרד התקשורת את תכניותיה. מי השתתף בדיון - נמצא בבדיקה. את המצגת הזו הוחלט ע"י משרד התקשורת להסתיר מהציבור בנימוקים של "סודות מסחריים". 
  • 18.11.20 - בסיום עבודת המטה בנושא, בניהולו של שמילה מימון ובתיאום עם המנכ"לית, לירן אבישר בן חורין, נחתם מסמך השימוע, שהתפרסם באתר משרד התקשורת ב-19.11.20. מסמך השימוע, שהופץ בחתימתה של המנכ"לית (כאן) הוא פשוט המשך ישיר של 2 המסמכים הקודמים, שחשפנו, ומעגן סופית את המושג החדש, שהם המציאו: "MOCN מצומצם", כדי לענות על הצרכים של "קבוצת אלומה" ובהמשך למצגת החסויה של "מגדלי תקשורת".
  • 29.12.20 - מנכ"לית משרד התקשורת מפרסמת (כאן), בהמשך לאישור שקיבלה לכך מהשר בני גנץ, שהיא הקימה צוות בין משרדי "לעידכון תהליך התכנון והרישוי לפרישת רשתות סלולר". כך נסגר "מעגל ההוכחות למעורבותו של בני גנץ. זאת, בהמשך לדיון בראשות שר התקשורת, שר הביטחון וראש הממשלה החליפי - בני גנץ, שהתקיים ביום 28.12.20 בלשכת השר במשרד התקשורת לפני הצהריים, בו הוא אישר את המהלכים הללו. ברור לחלוטין, שהיוזמה הזו (של המנכ"לית) באה בעקבות המצגת של "מגדלי תקשורת" ואף חשפנו זאת כאן - בסעיף 2. כך, משרד התקשורת הוא לא רק "סניף שיווקי פעיל" של קבוצת סלקום, הוא הפך גם ל"סניף פעיל ובהתנדבות", "סניף יוזם ומוביל", לקידום האינטרסים הכלכליים של "קבוצת אלומה" ותוכניותיה.  
  • 6.1.21 - גד פרץ מ"גלובס" מפרסם (כאן, או כאן), שיש תגובות מאוד מעורבות של חברות הסלולר ליוזמה הזו של "קרן אלומה", שקיבלה ביטוי רגולטורי בשימוע, שהפיצה מנכ"לית משרד התקשורת, באישור השר (יועז הנדל ובהמשך בגיבוי של השר בני גנץ). ייתכן והחברות הסלולריות, אחרי שקראו את החשיפות שלנו, "קיבלו רגליים קרות" - ובצדק. 
בכתבה הבאה נציג את הפניות, ששלחנו לכל המעורבים ב"תרמית האנטנות" (איש לא השיב), ואת ההתפתחויות החדשות המתרחשות ממש כעת - בתחום זה.

פרטים נוספים לגבי כתבות החשיפה הבאות בסדרה, יש לקראת סוף נספח א' כאן מתחת. 

נספח א':
הרקע והכתבות הקודמות לתחום "תרמית האנטנות".

השאלה, שנשאלת ומפורטת ב-3 הכתבות האחרונות, היא ברורה: האם השר ח"כ בני גנץ מעוניין להיות מסובך כעת בעוד פרשה עם ריח פלילי חריף ביותר (לכאורה, יש חזקת חפות)?

אם לאו, מומלץ לו להודיע בפומבי, שאין לו שום קשר לפרשה זו, ושהמסמך, שיצא מהמשרד בעקבות הדיון שהוא ניהל במשרד - הוא לא על דעתו, והוא מעולם לא נתן ולא מתכוון לתת פטור מרישיון לשירות "שת"פ אנטנות", כדי לאפשר את קיומו של מונופול האנטנות החדש, שמוקם בראשות, בין היתר, של מנכ"ל משרד התקשורת היוצא, נתי כהן. 

כאמור לעיל, מכירת האנטנות מסלקום ל"קבוצת אלומה" היא שלב ראשון בתכנית הזו, תוך יצירת והמצאת רגולציה חדשה המותאמת לתכנית הזו. מזימה, שנהגתה (לכאורה, חזקת החפות חלה על כל המוזכרים בכתבה זו), בשת"פ בין ראשי משרד התקשורת ובכללם: שר (כרגע שר מפוטר - לשעבר..., יועז הנדל), מנכ"ל יוצא - נתי כהן, מנכ"לית נוכחית - לירן אבישר בן חורין, המשנה למנכ"לית - שמילה מימון וגורמים עסקיים ובראשם קבוצת סלקום\IBC.

זאת, כדי להעביר בניגוד לחוק, לנהלים ולרישיונות של החברות, את אנטנות הסלולר בישראל, מכל חברות הסלולר, לתאגיד פרטי, מונופול חדש, שעד רגע זה פועל ללא כל רישיון, כנדרש בחוק התקשורת (יש לתאגיד מעברו, כ-65 אנטנות סלולר המופעלות על ידו), שינהל ויפעיל את האנטנות הללו, עבור כל חברות הסלולר הגדולות.

כפי שמודגש לעיל, מדובר במונופול חדש, שנולד ממש כעת,
 תאגיד, שבראשו עומד, בין היתר, לא אחר מאשר מנכ"ל משרד התקשורת היוצא, נתי כהן, שקפץ בלי צינון (נראה שהוא תכנן זאת בקפידה, עם כל צמרת המשרד, כי הוא ידע שלא יקבל היתר לקיצור צינון מבית המשפט המחוזי בי-ם, כנדרש בחוק). מי שזינק מכס מנכ"ל המשרד היישר לתפקיד דירקטור מס' 1 של התאגיד הפרטי לאנטנות הסלולר הללו (הוא עומד כדירקטור מס' 1 בראש 3 חברות, שתיים מהן הן חברות האנטנות בחברות התאגיד החדש: "עוגנים בירוק" ו-"מגדלי תקשורת" והחברה השלישית היא חברת תיבר - Tibar, שהיא חברת האם של 2 חברות האנטנות. חברת "תיבר" מוחזקת ע"י "קבוצת אלומה", היזמת הראשית של הקבוצה הזו). מדובר בתאגיד, שהוקם במיוחד כדי לממש את הרגולציה, שהומצאה ע"י צמרת המשרד במיוחד עבורו, בעת שהוא היה מנכ"ל המשרד.

המאמר הבלעדי כאן למעלה הוא השביעי בסדרה, ו-6 הפרקינתי כהןם הקודמים בסדרה (למי שפספס), כוללים הרבה מידע ומסמכים, שחשפנו וכוללים גם את פניית "התנועה לאיכות השלטון", את המסמכים הבלעדיים החשאיים של צמרת המשרד (בחתימת המנכ"לית והמשנה למנכ"לית), מסמכים המצטברים בקצב, שנחשפו לציבור הקוראים עד כה בפרשה חמורה זו. הצגנו את תגובת המנכ"ל היוצא (נתי כהן, בתמונה משמאל), את ניתוח תגובתו המטעה ל"גלובס" ואח"כ ל-"דבר", הצגנו את התגובה המתחמקת והמטעה של משרד התקשורת בנושא זה, את התגובה המוזרה של לשכת היועמ"ש, את המעורבות המוזרה (בלשון המעטה) של ארגון "לובי 99" בפרשה זו, ועוד. כל החשיפות מצויות בפרקי הסדרה הנמצאים בלינקים הבאים: פרטים נוספים על ההיבטים החוקיים והרגולטוריים של מתן שירות "שת"פ אנטנות" אפשר לקרוא  כאן וכאן, למתעניינים. 

אחזור כאן שוב על נקודה אחת בלבד, שהפרכתי אותה בכל סדרת הכתבות והיא ה"לב" של המסמך החדש מהיעוץ המשפטי של המשרד, שנחשף בכתבות הקודמות, וזה - הצורך ברישיון לשת"פ אנטנות.

יודגש, שהצורך הזה (ברישיון) הוא חד-ערכי ומעוגן בחוק ובהוראת השר (כאן). שום חרטוט משפטי מה"קליקה", לא יכול לשנות את העובדה המתועדת היטב הזו. 

יצויין, שכל עובדי משרד התקשורת, שעוסקים בתחום, כבר קיבלו (ולא רק ממני), התראה, שהם עלולים להסתבך בפלילים, אם הם ממשיכים לעסוק בנושא. ההתראה שלי נמצאת כאן

אגב, זה לא מקרי, שהשמיטו בכל המסמכים (של משרד התקשורת ובתגובות של נתי כהן, שנמסרו לכל כיוון וגם ל"גלובס" ול-Davar1) את היותו של נתי כהן דירקטור מס' 1 ב"עוגנים בירוק" ודירקטור מס' 1 ב"תיבר" (ייתכן שגם קיבל מניות או אופציות ב"תיבר", נושא הנמצא כעת בבדיקה).

הכל נעשה כדי לגמד ולצמצם את מעורבותו האישית (של נתי כהן) בתחום האנטנות הסלולריות. מבחינה עובדתית, ל"עוגנים בירוק" היו (עד הקמת הקבוצה המאוחדת תחת "תיבר" שבשליטת "קרן אלומה") 52 אנטנות מכלל 65 האנטנות בקבוצה. "עוגנים בירוק" היא החברה הכי גדולה בקבוצה בכל המובנים, לא "מגדלי תקשורת", שהיא חברה קטנה לידה. 

בפרקים הבאים בסדרה נחשוף את התהליכים והמניעים העומדים מאחורי תהליכי קבלת ההחלטות, שהובילו ל"תרמית האנטנות" ומה מתכוון ועד עובדי חברת פלאפון לעשות (בנוסף למה שנעשה על ידו עד כה, כמפורט בפרקי הסדרה), בנושא זה. 

לקראת המשך החשיפות בסדרה זו, הוגשו ע"י סיני ליבל כמה בקשות נוספות על פי "חוק חופש המידע", כמפורט להלן:
  • בקשה מנש"מ (נציבות שירות המדינה) לקבל את אישור הנציבות לנתי כהן ל"קבל זכות" (לאור טענתו ב-Davar1) - כאן
  • בקשה ממשרד התקשורת לקבל מי השתתף בישיבה ב-22.9.20 עם "מגדלי תקשורת" ואת זימון הישיבה ביולי 2020 - כאן
  • בקשה ממשרד התקשורת לקבל את כל הפגישות, ככל שהיו, בין בעלי תפקידים במשרד התקשורת לבין החברות המעורבות בנושא ("עוגנים בירוק" ו"מגדלי תקשורת"), החל מינואר 2020 - כאן
סיני ליבל, (בתמונה משמאל), מדגיש ומסיני ליבלחדד את מידת מעורבותו בפרשה חמורה זו: "אני מבקש, שיצויין כך: סיני ליבל מבהיר, שאין לו דבר כנגד נתי כהן.  
להבנתו - נתי טעה בתום לב.  
סיני ליבל מתעסק כאן ב'קשרי הון שלטון'. בעובדה כי יועצים משפטים בוחרים לגבות קולגה, במקום לדאוג לטוהר המידות של עובדי ציבור. 
הטענה של סיני ליבל היא נגד ״המשולש המגבה״ - משרד התקשורת, משרד המשפטים ונציבות שירות המדינה.
(זה כולל את: היועצת משפטית של משרד התקשורת עו"ד דנה נויפלד, ועו״ד בת-שבע נחמיה-מיכאלי מלשכתה, עו״ד רון דול היועץ המשפטי של נציבות שירות המדינה, עו"ד יוני פילק מלשכת היועמ"ש ועו״ד דני חורין ממשרד המשפטים). 
למה שהם יאפשרו למנכ״ל של משרד שהוא 'מאסדר' תחום התקשורת, מתוקף חוק התקשורת - שעברו בקושי רק 3 חודשים מיום סיום תפקידו - 'לקבל זכות' מחברה העוסקת באנטנות לחברות הסלולר?!
למה לפברק חוות דעת כזו, ללא ציון הפגישה מיום 22.9.20 בין נציגי חברת 'מגדלי תקשורת' לבכירי משרד התקשורת, פגישה, שנקבעה ביולי 2020!
הם כבר קיבלו ממני טיוטת עתירה לבג"ץ לתגובה.
גם כל המכותבים לידיעה, למכתב הייעוץ המשפטי ממשרד התקשורת, קיבלו ממני ב-3.1.21 פנייה נוקבת וברורה בנושא זה.
לא ברור לי למה הלשכה המשפטית במשרד התקשורת מתנדבת לפתע לפעול ולהחליף את עבודת הייעוץ המשפטי בנציבות שירות המדינה, מי שממונה על פי חוק, לקיום 'חוק הצינון' ואכיפת התקשי"ר של תחום 'הצינון' על הפורשים מקרב עובדי המדינה.
הפרשה לא הייתה יוצאת לאוויר העולם, אלמלא החשיפות של מסמכים והניסיון הרב, שצברתי במצבים כאלו
אני לא נביא, אבל אני יכול לחזות די בוודאות - את ההמשך, מה שהכנתי בשקף הבא, ששלחתי לנוגעים בדבר, ואני מציג אותו כאן, לטובת ציבור הקוראים"
השקף של סיני ליבל
 



 
 
Bookmark and Share