איך סלקום נפלה למלכודת של מחירי הג'יגות, שירות Multicast וה-OTT

דף הבית >> חדשות >> חדשות השוק הקווי >> איך סלקום נפלה למלכודת של מחירי הג'יגות, שירות Multicast וה-OTT
ניתוח וחשיפה: אם סלקום תרצה להעביר שידורי טלוויזיה באיכות HD ללקוחות שירותי הטלוויזיה שלה, היא תצטרך לשלם לבזק כ- 10 מיליארד ש"ח מידי חודש (ואחרי חודש אחד כזה - היא תפשוט את הרגל...). זו לא בדיחה ל-1 באפריל, זו המציאות של "השוק הסיטונאי" נוסח משרד התקשורת הישראלי. איך הגענו למצב האבסורדי הזה?
מאת: אבי וייס, 8.3.15, 11:50גלעד ארדן

במסגרת הסדרי "השוק הסיטונאי", חברת סלקום (שכוללת את המותג נטוויז'ן-013) לחצה על משרד התקשורת להכניס לרפורמה את נושא שידורי הטלוויזיה על הפס הרחב (מכונה בשם: OTT). הכיוון של שירותי טלוויזיה על הפס הרחב מהצד של סלקום (קודם לכן מהצד של נטוויז'ן-013) הוא נושא ותיק מאוד, שבהמשך הכתבה ננתח אותו איך הוא התגלגל עד הלום ואילו שגיאות עשתה נטוויז'ן-013 לאורך הדרך. 

בשורה התחתונה, משרד התקשורת ביצע כמה מהלכים, וכרגע אתייחס למרכזי שבהם, מהלך, שהוא חלק בלתי נפרד ממה שמכונה "השוק הסיטונאי": קביעת שירות Multicast להפצת שידורי טלוויזיה באיכות לרבות HD על רשת הפס הרחב, במקביל לשירותי הפס הרחב הרגילים (המסופקים ללקוחות "השוק הסיטונאי" ללא כל איכות מובטחת, מה שקרוי Best Efforts).

לקוח של שירותי הטלוויזיה של סלקום היה אמור להיות מסומן במערכת ההפצה של ה-Multicast (שזו מערכת הפצה ברשת של בזק) כלקוח המנוי על שירותי הטלוויזיה של סלקום. אזי, אותו לקוח מסומן יקבל שירותי טלוויזיה ברשת הפצה מיוחדת, גם באיכות HD ובאיכות מובטחת קצה לקצה (בתחילה קראו לרמת האיכות הזו במשרד התקשורת בשם: P5 ולבסוף קראו לזה P4. כרגע המונחים הללו לא חשובים, כי ממילא כל ההסדר הזה מת "מוות קליני", ויכול להתעורר רק אם תהיה "תחיית המתים"). 

למה זה מת?
כי סלקום נפלה למלכודת שהיא יצרה במו ידיה. זה תהליך שלקח כמה שנים, אבל בזק יצאה מנצחת בו לכל האורך, כפי שניתחנו בהרחבה כאן. כרגע, מה שחשוב הוא המחירון.

משרד התקשורת (שר התקשורת באישור שר האוצר) פירסמו את מחירון "השוק הסיטונאי" ובתוכו מצוי מחירון שירות ה-Multicast להפצת שידורי טלוויזיה באיכות על הפס הרחב. לסלקום יש כרגע (כך פורסם) כ- 12 אלף לקוחות של שירותי הטלוויזיה שלה (שרובם ככולם הם שידורי VOD), ולכן המחירון לגבי כמות של 7,000 לקוחות ומעלה הוא 108 מיליון ש"ח לג'יגה. המספר המדויק הוא 108.081 מיליון ש"ח, אבל נתעלם הפעם מהכסף הקטן... זה המחיר במחירון בלי מע"מ. 

למי שלא בקי, סרט באיכות HD של שעה יכול לצרוך לכל הפחות 6 ג'יגה-בתים ודורש לפחות חיבור של 1 ג'יגה של ספק השידורים. גם אם נניח, שכל לקוחות סלקום בשירותי הטלוויזיה יצרכו רק סרט אחד בחודש, אזי מדובר באלפי ג'יגה של חיבורים (אם מחברים את כל הלקוחות הקיימים וגם העתידיים לשירות Multicast), ואז סלקום תצטרך לשלם לבזק מידי חודש את הסכום המאוד צנוע של 1.3 טריליון ש"ח.

אז למה כתבתי בכותרת כאן למעלה: 10 מיליארד ש"ח? כדי שלא אראה בעיני הקוראים כיותר מדי מעופף, כמו מי שחתם על המסמך הזה והמציא את המחירון הזה (התמונה שלו כאן למעלה, למי שפספס).  

יש סיבה נוספת וחשובה למספר 10 מיליארד ש"ח, שכתבתי בכותרת: אם כל הלקוחות של סלקום יראו את אותו סרט בדיוק, ובמקביל, אזי צריכת הסרט הזה תהיה רק 1 ג'יגה ברוחב הפס של החיבור לרשת. אז העלות לסלקום היא רק 108 מיליון ש"ח, עבור שידור של סרט אחד ללקוחותיה. זאת, כי שירות ה-Multicast משכפל את אותו תוכן בו זמנית ומפיץ אותו לכל הלקוחות.

במציאות, לא כולם רואים את אותו סרט (אין בכלל מצב כזה, וגם הלקוחות לא צורכים סרט אחד בחודש). לכן, היות וקשה לנחש דבר דמיוני כזה, הצגתי מספר סתמי וצנוע יותר, של 10 מיליארד ש"ח לחודש, רק לצורך ההמחשה (מספר "מצוץ מהאצבע", בדיוק כמו כל המספרים שמשרד התקשורת הכניס למחירון של "השוק הסיטונאי"), המחשה לאן הנושא הזה יכול להמריא...

כך או כך, סלקום יכולה לא לשלם את עלות ה-Multicast לבזק, רק בדרך אחת: לפנות לבית המשפט ולבקש "הגנה מפני נושים", בדרך לפשיטת רגל... זה יקרה מיד אחרי החודש הראשון בו תבקש להפעיל את שירות ה-Multicast ללקוחותיה.

היות ואני לא חושד, שמנהלי סלקום הם "מתאבדים שיעים", מהן החלופות העומדות בפניהם? התשובה: אין להם חלופות, כי בכל החלופות, גם בהן מנהלי סלקום נפלו "על הפנים" וחזק. 

התרגיל: הסדר תשלומי הג'יגות וה-OTT
כבר היום, עוד לפני הסדר "השוק הסיטונאי", כל ה-ISP ובמיוחד הגדולים משלמים על רוחבי פס של תעבורת OTT שאינה שלהם, לבזק ולהוט. דוגמה בולטת: לסלקום יש שירות טלוויזיה על האינטרנט, אולם, ספקית האינטרנט הקווי של סלקום (נטוויז'ן-013), משלמת כל חודש לבזק על רוחבי פס של ג'יגות שמקורה בתעבורת עשרות רבות של אלפי לקוחות (אולי מאות אלפים), שכבר מפעילים OTT בעצמם, או מספקי שירות מתחרים, שמופעלים על החיבור רחב הפס של נטוויז'ן-013.

חיבורים אלו כוללים, בין היתר:
1) שירותים של ספקי OTT עצמאיים שכבר יש בשוק. דוגמה בולטת: קרטינה טיוי, שיש לה כבר עשרות אלפי לקוחות.
2) עשרות אלפים המפעילים "מזרימי מדיה" מסוגים שונים ובתצורות שונות. "מזרים המדיה" כנראה הכי פופולרי כיום בישראל הוא הכרומקאסט.
3) עשרות אלפים מפעילים "טלוויזיות חכמות" בבית על רשת האינטרנט. הטלוויזיה הכי פופולרית כיום בישראל היא כנראה זו של סמסונג, עם שירות SmartVOD הפופולרי.
4) חברת YES מפעילה OTT בשירות yesGO, בשירות yesStreamer וגם בשירותי yesVOD. כך שלמעשה נטוויז'ן-013 משלמת לבזק על שירותי OTT של חברה בקבוצת בזק (YES), המתחרה שלה....
5) יש עוד חברות מתחרות לסלקום שכבר "רוכבות חזק" על האינטרנט, ונטוויז'ן-013 משלמת על התעבורה שלהן לבזק, למשל Orange 4GTV של פרטנר (בעת שמשמשים בחיבור WiFi, במקום בפס הרחב בסלולר), וואלה!VOD של קבוצת בזק, YNET-VOD שמגיע ממתחרה נוספת לסלקום: HOT, ועוד.
6) בקרוב ועד סוף 2018 ייכנסו לשוק הזה (OTT) לפחות עוד 7 שחקנים, ובכללם גולן טלקום, נטפליקס ו-Take. שחקן חדש אחד (Fast) כבר הכריז על כניסתו. כל השאר יצטרפו אליו בהמשך השנה ובשנים הבאות.

כך, כולם "ישאבו" מה-ISP דוגמת נטוויז'ן-013 "טונות של ג'יגות" בחיבורים שלה על הפס הרחב, בכמות הולכת וגדלה אקספוננציאלית וסלקום תשלם כל חודש את החשבון ההולך ומתנפח הזה, לבזק ולהוט. 

כאילו לפצות את ה-ISP, משרד התקשורת הוריד את מחיר שירות P5 ל- 30 אלף ש"ח לג'יגה (למעשה המשרד יצר סיווג של רמה חדשה לשירות ה-Multicast שנקרא שירות P4, כרגע זה לא משנה לנתח את ההבדלים בין המונחים הללו). אולם, זה לא פותר את בעיית ה-ISP. שירות Mulicast לשידור טלוויזיה באיכות ללקוחות הפך ללא רלבנטי ומת "מות נשיקה" עבורן.

לכן, הלקוחות יקבלו טלוויזיה על האינטרנט באותה רשת של הפס הרחב, ללא כל איכות, וזה מה שחווים לקוחות סלקום כיום (לקוחות, שלא קראו את הכתבות המזהירות אותם מלהצטרף לסלקום): טלוויזיה מקרטעת ונופלת כל הזמן, בדיוק כמו שירות האינטרנט, שיש על רשת בזק ושיהיה גרוע יותררק ללקוחות "השוק הסיטונאי"...

יתרה מכך, בזק הורידה את המהירות המינימלית, שהיא מספקת עבור חיבור של 100 מגה ל-40 מגה (במקום 50 מגה שהיו קודם). מכאן, שבזק ניצחה פעמיים: גם במחיר (ובהכנסות שתלכנה ותגדלנה, מהיקף חיבורי הג'יגות שעולה כל הזמן) וגם בכך, ששירותי טלוויזיה המתחרים יסבלו מהביצועים הירודים על רשת הפס הרחב שלה, ובמיוחד אלה שיעברו להסדר "השוק הסיטונאי". 

ונטוויז'ן-013, שדחפה את כל נושא ה-OTT באגרסיביות רבה, גם מול בזק וגם מול משרד התקשורת, מפסידה בגדול, גם בתחום הג'יגות. ההפסד הזה כולל 3 מרכיבים במקביל:

א. במקום לשלם כ-8 אלף ש"ח לחודש על חיבור של ג'יגה, סלקום (או יותר מדויק: נטוויז'ן-013) תשלם לבזק לפי התעריפון החדש של "השוק הסיטונאי" והוא: 30 אלף ש"ח לג'יגה לחודש. קפיצה אדירה במחיר.. 

ב. על פי קביעת הממונה על ההגבלים העסקיים, תעבורת הטלוויזיה והווידיאו (OTT) על רשת בזק הייתה אמורה להיות אפס, במקום זאת, המחיר בפועל קפץ למאות מיליוני ש"ח עד טריליוני ש"ח (לחודש, לפני מע"מ...), כפי שתיארתי למעלה. 

ג. מתווה ההורדה של מחירי הג'יגות (כפי שמתואר בגרף של פרונטיר בכתבה כאן), היה מותאם למתווה העלייה בצריכת הג'יגות (למעשה, של רוחבי הפס בחיבורים) של משתמשי הפס הרחב, שהוא 25% על פי פרונטיר עד סוף 2018. איך פרונטיר "נפלה בפח" (ואחריה כל צמרת משרד התקשורת)? הנתונים של פרונטיר היו מבוססים על נתונים, שבזק סיפקה לפרונטיר לפני 2012, בתקופה של ה-5 שנים שקדמו ל-2012, בהם היקף הג'יגות החודשי על רשת בזק עמד אז על סביב ה-40 ג'יגה רוחב הפס בחודש, לכל ה-ISP.  

אולם, מאז 2012 נעשו מספר צעדים, שאפשר לכנות אותם בשם: Margin Squeeze, תחת האף של משרד התקשורת, שבכלל לא הבין (ועדיין לא מבין) את הנושא:

1) בזק שדרגה מאז 2012 ועד היום 3 פעמים (ובחינם) את לקוחותיה על הפס הרחב והוט עשתה זאת לפחות פעמיים. זה נראה כלפי חוץ כמבצע צרכני והטבה ללקוחות, אבל מאחורי זה יש חשבון כלכלי מאוד ברור: במצב בו מחירי הפס הרחב כל הזמן בירידה, העלאת רוחבי הפס ללקוחות שוחקת את הרווחיות של ה-ISP המתחרים עד לאפס, ויכולה להוביל אותם לפשיטת רגל.

זאת, משום שכלל שהלקוחות מצויים ברוחבי פס יותר גדולים מהעבר באופן משמעותי (וכיום הרוב נמצאים על חבילת ה-100 מגה), ולכן הם צורכים יותר ויותר ג'יגות לחודש ומחייבים חיבורים יותר רחבים, גם בארץ וגם לעולם. זאת בדיוק הסיבה, שהוט-נט (שהיא ספק האינטרנט המהיר ביותר בישראל, כפי שחשפתי כאן), יכולה להציע ללקוחותיה אינטרנט ב-20 ש"ח לכל מהירות, כי אין משמעות לעלות הג'יגות, שהיא מעבירה מכיס ימין לכיס שמאל בתוך הוט. גם בזק בינלאומי יכלה לעשות כך, כי הכסף של עלות הג'יגות, שהיא מעבירה לבזק, זו העברה בין כיס ימין לכיס שמאל. אולם, בזק בינלאומי כנראה לא רוצה כרגע להרגיז את משרד התקשורת, כמו שהוט עשתה. 

2) מאז 2012 נכנס לישראל מושג "הענן" ואנשים מעבירים את הקבצים שלהם לצרכי גיבוי וכיו"ב לענן ויש רבים שכבר עובדים בענן ביישומים רבים, בין במסגרת העבודה שלהם ובין משום שהשירותים בענן יותר מתקדמים ונוחים. כך, החלה עלייה תלולה בצריכת ה-Data בפס הרחב לשירותי ענן וה-ISP משלמים על העלייה הזו בעלות חיבורי הג'יגות, שהם משלמים לבזק ולהוט. 

3) מאז 2012 נכנס המונח OTT לשוק הישראלי, והצריכה (עקב שירותי הווידיאו והטלוויזיה באינטרנט) עולה בצורה אקספוננציאלית ותמשיך לעלות בתלילות בעשור הקרוב. ה-ISP המתחרים בבזק ובהוט ישלמו כעת ביוקר על התהליך הזה. מאוד ביוקר. 

4) בנוסף, בלי כל קשר למה שבזק או הוט תעשינה, יש עלייה מתמדת ברמת החיים בישראל, מה שמוביל יותר ויותר צרכנים לצרוך יותר מידע ושירותים מרשת האינטרנט וליותר ג'יגות בחיבורים רחבי הפס על הרשת. יש כאן מסמך מרתק של ה-OECD, שמתאר את העלייה ברמת החיים בישראל מ-2015 והלאה ומה מצבנו ביחס לשאר מדינות ה-OECD. בגדול: מצבנו הכלכלי די טוב, אפילו מעולה. צריך להסתכל פשוט על הפקקים בכבישים ועל התורים למסעדות ולחנויות במרכזי הקניות (שלא לדבר על התורים בנתב"ג), כדי להבין, שמי שטוען, שרע בישראל ומצבנו הכלכלי מידרדר, לא יודע את העובדות (או שהוא פוליטקאי, שרגיל לתחמן את שומעיו וחסידיו השוטים...). 

מכל הסיבות הללו, הצריכה של חיבורי הג'יגות תעלה עד סוף 2018 בתלילות, מה שיסכן את היציבות הכלכלית של כל ה-ISP המתחרים בקבוצות בזק והוט. זו המציאות. 

איך הגענו לכאוס הזה?
הסיפור מתחיל ב"ועדת חייק". נטוויז'ן-013, שהייתה הדוחפת הראשית ליצירת "שוק סיטונאי" על רשת בזק (דיברו אז על הוט, אבל לא הוצג אז מודל טכני ברור לגביה). נטוויז'ן-013 הציגה ודרשה מ"ועדת חייק" לאמץ את המודל הרגולטורי הנקרא VULA (ר"ת: Virtual Unbundling the Local Loop). נטוויז'ן-013 ידעה מה קרה לשירות ה-BSA\ULL (שכעת מופעל כאן) באירופה, וביקשה לקדם את הגישה הרגולטורית המתקדמת יותר, שנולדה אחרי כשלון ה-BSA\ULL.

בגדול, ספק אלטרנטיבי (אין טעם לקרא לו ספק מתחרה, כי זה המונח המתאים. זאת, כי הספק האלטרנטיבי הוא למעשה משווק של ספק הבזק ולא מתחרה שלו), "רוכב" על רשת בזק בהסדר רגולטורי שנקרא VULA, שזה חיבור וירטואלי בלבד, ללא "פירוק למקטעים", כמו הסדר ה-BSA\ULL.

היתרונות של הסדר VULA:
1) ניתן לספק ללקוח את כל השירותים של ספק הבזק, ובכללם שירותי טלפוניה וטלוויזיה.
2) הספק האלטרנטיבי די "אדיש" לטכנולוגיות שעל רשת בזק, מה שמונע את רוב הצרות של שדרוגי רשת בזק (הצרות הללו הביאו בסופו של דבר לנפילת הסדר ה-BSA\LLU\\SLU)
3) ההתחשבנות יותר פשוטה והמחירונים יותר ברורים, כל עוד הרגולטור דואג, שספק הבזק לא יפעיל תרגילי Margin Squeeze. 

אולם, גם רגולציית VULA דורשת מהרגולטור לבדוק את כל עלויות חברת הבזק ולבצע מעקב קפדני אחרי כל דבר, ואינה מעודדת מספיק את חברת בזק לשדרג את הרשת שלה. לכן, שיטת ה-VULA נכשלה אף היא ומדינות אירופה עברו (כמעט כולן) למודל ה-WLR, שהוא מודל "שוק סיטונאי" מאוד פשוט וידידותי לכל הצדדים. זה מודל היחסים כמו זה הקיים בשוק בכל תחום: יחסים בין יצרן למשווקים שלו. 

בריטניה, היא אולי המדינה היחידה בעולם בה מופעל מודל ה-VULA "קצה לקצה" על כל השחקנים בשוק התקשורת שם ובמשך שנים. אך גם בבריטניה זה נתקל בקשיים רבים. למי שמתעניין איך מופעל מודל VULA בבריטניה, שזה מה שנטוויז'ן-013 ביקשה, מוזמן לעיין בדו"ח הטרי של Ofcom, הרגולטורי הבריטי, להורדה כאן. מדובר בתסבוכת רגולטורית מאוד רצינית. 

לכן, גם הרגולטור הבריטי Ofcom התיישר למגמה של כל מדינות אירופה, ומהחודש (מרץ 2015) הרגולציה בבריטניה השתנתה והפכה ל-WLR, כמו בכל אירופה, כפי שחשפתי כאן

בשנים 2010 עד 2011 הזהרתי את סלקום-013 בע"פ ובכתב, שהיא הולכת במסלול שגוי לחלוטין, בגלל שהיא לוחצת על "ועדת חייק" ובתקיפות, לאמץ את מודל ה-VULA. תיארתי אז את כל הכשלים שיהיו (והיום הם כבר ברורים וקיימים בפועל), ולכן המלצתי כבר אז לא להפעיל "שוק סיטונאי" במודל ש"ועדת חייק רצתה" (ובסופו של דבר המליצה וזה מה שאושר), מודל ה-BSA\ULL\SLU, ולקפוץ הישר למודל פתוח ושיתופי, דוגמת ה-WLR המופעל כעת באירופה.

דוגמאות לניתוחים ולאזהרות שלי את נטוויז'ן-013 וועדת חייק מהשנים 2010 עד 2011 יש: כאן, כאן, כאן, כאן וכאן, למי שמתעניין איך הגענו למצב הכאוטי של היום. זה דוגמה ברורה לקוצר הראות שהיה אז. 

לא נטוויז'ן-013 ולא ועדת חייק היו מוכנים להקשיב לניתוחים הללו והם הסכימו בסוף, שמודל ה-BSA\ULL\SLU הוא המודל המומלץ לשר התקשורת, כאשר לתוך המודל הזה הכניסו כמה עקרונות של VULA ועשו מזה "סלט רגולטורי", לפי מיטב מסורת החפיף, החלטורה וה"יהיה בסדר" הישראלית...

גם ראשי משרד התקשורת בעבר, דוגמת דני רוזן, ומומחים רבים אחרים, מהארץ ומרחבי העולם, הזהירו אותם מפני הליכה במסלול ה-BSA\ULL\SLU, אבל גם להם איש לא הקשיב. כך, בזק הייתה יכולה לתמרן בשקט את המהלכים ו"לגרוף את כל הקופה" על חשבון אי ההבנה של ראשי משרד התקשורת מה זה "שוק סיטונאי" ומהם הצרכים האמיתיים של הלקוחות ושוק התקשורת בישראל. מי שכבר משלם את המחיר של הכשלון הזה הם לקוחות הפס הרחב שלא יוכלו לקבל עד סוף 2018 שירותי וידיאו וטלוויזיה איכותיים על הפס הרחב, אם הם עברו להסדר המכונה "השוק הסיטונאי".
הצילו



 
 
Bookmark and Share


 


לוח מודעות
יזמים? יש לכם רעיון מבריק? נמשכת ההרשמה למחזור הבא של TLV Generator. ההרשמה - כאן

מחפשים הגנה מושלמת על הגלישה הניידת והנייחת ועל הפרטיות מפני כל תוקף? הפתרון הזול והטוב בעולם - כאן.

ניוזלטר שלישי של האתר הופץ לנרשמים לאתר - ניתן לצפייה כאן.

ניוזלטר שני של האתר הופץ לנרשמים לאתר - ניתן לצפייה כאן.

ניוזלטר ראשון של האתר הופץ לנרשמים לאתר - ניתן לצפייה כאן.

לוח אירועים וכנסים של עולם ההיי-טק - כאן.

מחפש מחקרים? מאות מחקרים עדכניים מהשנה האחרונה מצויים כאן

מחפש תוכנות חופשיות? תוכל למצוא משחקים, תוכנות לפרטיים ותוכנות לעסקים, תוכנות לצילום ותמונות, הכל בחינם.


מעוניין לבנות ולתפעל אתר אישי או עסקי מקצועי? לחץ כאן.


 




לוח האירועים המלא לגולשים מצוי כאן.

2/11/17 - 28/10/17 - German Tel Aviv Week 2017

31/10/17 -  TLV Generator: 30 days Prototype program  

12-19/11/17 - שבוע היזמות העולמי 2017     

14/11/17 - Red Hat Forum Israel 2017  

29-30/11/17 - Microsoft Tech Summit Tel Aviv 

12/12/17 - Video Trends For 2018 Conference   

29-31/1/18 - CybertechTLV 2018  

5/3/18 - GoforIsrael Investment Conference

 

הכי ניצפים 

דירוג הסמאטרפונים הטובים ביותר בעולם לספטמבר 2017 עפ"י Business Insider - כאן

מה כן מקדם אתרים ועסקים באינטרנט? לא העלוקות שחיות סביב גוגל ופייסבוק - כאן

כל מה שלא מספרים לכם בתחום "השוק הסיטונאי" - פרק א': בזק - כאן

כל מה שלא מספרים לכם בתחום "השוק הסיטונאי" - פרק ג' - ההפסד הצרכני - כאן

כמה מפסידים בביצועים של הפס הרחב במעבר ל"שוק הסיטונאי"? - הרבה - כאן

מה שלא מספרים לכם: כיצד בזק תמרנה את מחירי השוק הסיטונאי עד 2018 - כאן

למה מבלבלים את המוח לציבור בנושא המכונה "שוק סיטונאי"? - כאן

למה בכלל צריך להחליף / לרכוש נתב במעבר ל"שוק סיטונאי"? - כאן

כל מי שכביכול "נטש את בזק" ב"שוק סיטונאי" יחזור לבזק תוך שנה-שנתיים - כאן

ביבי נתניהו הקשיב לקריאת Telecom News: פיטר לאלתר את אבי ברגר - כאן

חשיפת המספרים מאחורי משבר האנטנות: בשנה האחרונה פורקו 721 אנטנות - כאן

איך אני יודע כמה מגהרץ יש בחיבור LTE? מי ספק הסלולר המהיר בישראל? - כאן

חשיפת המחדל המדהים המוסתר מהציבור של הרס רשתות הסלולר - כאן

חשיפת מה שאילנה דיין לא פרסמה ב"ערוץ 2" על תעלולי השר משה כחלון - כאן

איך רבע מיליון לקוחות נפלו בפח ועברו להסדר המכונה בטעות "שוק סיטונאי" - כאן

ההגנה המושלמת על הגלישה ניידת והנייחת ועל הפרטיות מפני כל תוקף - כאן

מבחן דרך: חיבור VPN - האם זו ההגנה המושלמת על הגלישה ועל הפרטיות? - כאן

TLV Generator נולד - התכנית שהופכת כל רעיון למוצר (MVP) תוך 120 יום - כאן

למה 95% מהסטארטאפים בישראל נכשלו, נכשלים וימשיכו להיכשל גם בעתיד - כאן

מה חלקו ואחריותו של ה-CTO למצב בו 95% מהסטארטאפים בישראל נכשלים? - כאן

האם ניתן לרפא את המחלה של כישלון מעל ל-95% מהמיזמים בישראל? - כאן

העסקה הבעייתית של בזק-Yes לא הייתה מתבצעת בלי משרד התקשורת - כאן

קריאה לפיטורים של מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר - כאן

המשך חשיפת הבלוף ששמו "מהפיכת הסלולר" ואיך מסרסים את הנתונים למיבור - כאן

 
זרקור חברות
 
TLV-GENERATOR
 
TLV-Generator
 
מידע
 
טלקום אקספרטס
 
NordVPN
 
עדן אימון עסקי
 
כמה זה? השוואת מחירים
 
Ruckus
 
TLV-GENERATOR
 
טלי וייס
 
 
Slideshare Linkedin Twitter
Youtube Instagram Facebook
Google+ live Zappix
Bitly Vimeo Pinterest
אנדרואידאנדרואיד-ברקוד אפל ברקודאפל

 
 מפת הביטקוין   מהירות גלישה Your IP שירותנט
לייבסיטי - בניית אתרים