הקרן הדו-לאומית ישראל ארה"ב כמודל של הצלחה
מאת: חיים חביב, 19.12.14, 12:25

מבצע 'צוק איתן' לא מנע מהשלוחות הישראליות של החברות הזרות לעמוד בהתחייבויות ובמטלות חיצוניות בעיקר הודות להגנה פיזית ופסיכולוגית, שסיפקה למשק מערכת 'כיפת ברזל'. אך יש סכנות נוספות להמשך קיומם ושגשוגם של מרכזי המו"פ בישראל.
 
הקרן הדו-לאומית ישראל ארה"ב למו"פ תעשייתי (BIRD) קיימה השבוע (17.12.14) בתל אביב סמינר מקיף בנושא Capitalizing on Global R&D Collaboration, שהתמקד בדרכים לקידום תעשיות הזנק ויזמות לקראת בניית שותפויות גלובליות מוצלחות בתחומי ההייטק ובגישות למינוף החדשנות, הידע, הגמישות והניסיון של חברות ישראליות בשילוב העוצמה של חברות רב-לאומיות עתירות כוח שיווק והשפעה בשווקים גדולים.

על חשיבות האירוע ניתן ללמוד מההרכב הנכבד, שנטל חלק בסמינר, בהם: שגריר ארה"ב בישראל - דן שפירו, המדען הראשי במשרד הכלכלה והיו"ר הישראלי של הקרן - אבי חסון, ס/מזכיר המדינה למדע, חלל ובריאות במשרד החוץ של ארה"ב והיו"ר האמריקאי של הקרן - דר' יונתן מרגוליס, מנהל מכון התקנים האמריקאי (NIST) - דר' פיליפ סינגרמן, המנכ"ל הישראלי של הקרן - דר' איתן יודלביץ, סגנית נשיא EMC - דר' אורנה ברי, סגן נשיא אינטל לשעבר - דדי פרלמוטר, ובכירים מהמגזר העסקי, אקדמיה וממשל.

הקרן הדו-לאומית למחקר ולפיתוח תעשייתיים ישראל - ארה"ב, BIRD, פעילה בישראל מזה 37 שנים, במהלכן תמכה בפעילות מו"פ תעשייתי של מאות מיזמים משותפים, בהן הושקעו למעלה מחצי מיליארד דולרים (בערכים מתואמים). הקרן פועלת לעידוד שיתופי פעולה בין חברות ישראליות ואמריקאיות מתחומי הטכנולוגיה השונים ומסייעת באיתור שותפים אסטרטגיים מ-2 המדינות לצורך פרויקט פיתוח של מוצר משותף.

הקרן הדו-לאומית ישראל-ארה"ב היא רק אחת מבין למעלה מ-60 קרנות דו-לאומיות, שמפעילה ארה"ב ברחבי העולם, ככל הנראה מבין המוצלחות שבהן. הקרן מתמקדת כיום במיזמים תעשייתיים מתקדמים במגוון תחומים, בהם: תקשורת, אלקטרוניקה, אלקטרו-אופטיקה, מדעי החיים, תוכנה, בטחון האומה (HLS), תחליפי אנרגיה ועוד. הקרן אינה גובה תמורה בגין שירותיה ומציבה תנאי מרכזי לתמיכתה: הצגת שותפות אמיתית בין 2 חברות, ישראלית ואמריקאית, בתחום המו"פ התעשייתי והשיווק.

הקרן תומכת במיזמים מבלי לקבל זכויות כלשהן בחברות השותפות בפרויקט או בפרויקט עצמו. כספי התמיכה מוחזרים כתמלוגים מהמכירות רק במקרה של הצלחה ומכירות. היקף התמיכה מגיע עד 50% מתקציב הפרויקט - החל במו"פ וכלה בשלבי המכירה והשיווק הראשוניים.

דן שפירו, (בתמונות), בירך את משתתפי האירוע, וגילה (לא בפעם הראשונה), שממשלות ישראל וארה"ב פועלות עתה לקראת חתימת הסכם להקמת קרן דו-לאומית חדשה, הפעם לתחום המדע והטכנולוגיה, שתפעל לקדם ולתמרץ יותר שיתופי פעולה של גופי הממשל, אקדמיה והמגזר הפרטי בתחומי פעילות של מדעי הסביבה, מדע וטכנולוגיה, רפואה ואבטחת סייבר.  השגריר ציין, שארה"ב ממשיכה להוות שוק יעד מועדף לתעשיות ההייטק של ישראל וארה"ב מברכת על כך ומעודדת זאת.

ברב שיח בהשתתפות בכירי חברות בינלאומיות, שהקימו מרכזי מו"פ בישראל, דנו ד"ר עודד מירב מ-GE, גוידו פדרו רוקז מפיליפס, אג'וי מליק מראשי קרן הון סיכון ,Congizent דן שימוף ממקגרו-היל אדיוקיישן וד"ר אורנה ברי, בהזדמנויות הניצבות בפני חברות בינלאומיות, שבחרו להקים מרכזי פיתוח בישראל, באתגרים ובקשיים בהן חברות אלו נתקלות.

לדבריהם, לישראל מאפיינים ייחודיים ההופכים אותה לסוג של אבן שואבת לחברות הענק ול-Hub של חדשנות מיד אחר עמק הסיליקון של קליפורניה. הדוברים במושב זה רואים את ישראל לא רק כמרכז מו"פ אלא גם כמקום של מצוינות בטכנולוגיה בשילוב עם תרבות ואופי מקומיים המותאמים היטב לאקלים העולמי, בין היתר, תוצר של יכולת עבודה בצוות לצד מקוריות וחשיבה מחוץ לקופסה, שמסגלים לעצמם צעירים ישראליים בשירותם הצבאי ביחידות הטכנולוגיות; לישראלים תכונות של חוצפה ותעוזה הטבועות בדנ"א (בעיני אחדים - סוג של ביקורתיות).

נציגי מרכזי המו"פ הדגישו בדבריהם את השפעת מבצע 'צוק איתן' (51 ימים), שלא מנע מהשלוחות הישראליות של החברות הזרות לעמוד בהתחייבויות ובמטלות חיצוניות (בעיקר הודות להגנה הפיזית והפסיכולוגית, שסיפקה למשק מערכת 'כיפת ברזל'). עם זאת, יש סכנות נוספות להמשך קיומם ושגשוגם של מרכזי המו"פ בישראל: כך לדוגמא, טמונה סכנה גדולה בפוטנציאל להכרזת חרם על חברות זרות המפעילות מרכזי מו"פ בישראל. איום נוסף, אולי גדול יותר, הוא בירידה ברמת התחרותיות והמצוינות תחת עומס הבירוקרטיה ונטל המיסים בישראל. קושי נוסף, (שציין אחד הדוברים הזרים), הוא באי היכולת שלו לקבל תחזית ברורה בדבר תזרים כוח אדם מקומי אקדמי בתחום הסייבר.

ברב שיח נוסף בהשתתפות אבי חסון וד"ר פיליפ סינגרמן נדונו הדרכים לזיהוי, פיתוח וטיפוח חדשנות וחיוניותה של ההשקעה הציבורית במו"פ, בדגש על חשיבות שיתופי פעולה בינלאומיים. 2 הדוברים הדגישו את  כוחה של יציבות (רגולטורית בעיקר) מחד ושל דינמיות מאידך בהבנת ומיפוי שיתופי פעולה אלה.

הסמינר סיפק במה לנציגי חברות, שקרן בירד עודדה וטיפחה, להציג פרויקטים, שפיתחו בשיתוף פעולה עם חברות אמריקאיות. במסגרת זו הציגו עידו הררי מנכ"ל Treato, עופר חביב מנכ"ל אבוג'ן, שחר לוי מנורטק ושגיא צדקה מנכ"ל פנטלום. הנציגים סיפרו על הצלחת הפרויקטים בשוק תוך ליווי צמוד של הקרן.

את המפגש חתמה הרצאתו של דדי פרלמוטר, שדן בדבריו במעגל החיים של החדשנות, הדגיש את חשיבות הנוכחות הנרחבת של חברות בינלאומיות בישראל דוגמת אינטל, וכן התייחס למהפכה הדיגיטלית.

סיכום
מסתבר, שגם חברות ענק רב לאומיות מצליחות אינן מסוגלות לספק את מלוא צרכיהן. להבטחת המשך הצלחתן הן זקוקות, ממש כחמצן לנשימה, לסינרגיה, שמזמנת להן השונות והגיוון הרב-תרבותי של עובדיהם ברחבי העולם. זו אולי הסיבה המרכזית, שחברות אלו נמשכות ליכולות המו"פ ולאקוסיסטם הייחודי, שמציעה להן ישראל, ומחפשות כאן במרץ רב אחר שותפויות במו"פ. הפעילות המשותפת מיטיבה עם כולם, מניעה וסוחפת את כלל המשק אך היא אינה מובנת מאליה וטעונה טיפוח מתמיד של הממשלה.